web analytics
קטגוריות
Uncategorized

הקיבורג של אלגיס בדריס -סקירה על ספר ריגול ומדע בדיוני קלאסי "תעלומת הנשק הסודי "

סקירה על ספר ריגול ישן ונשכח שהוא גם ספר מדע בדיוני קלאסי שהופיע בהוצאה נידחת ,סיפור של סופר מדע בדיוני אמריקני מפורסם על מדען שגופן מושחת בתאונה והוא מוחלף בגוף מיכני ונהפך לקייבורג. אחד הסיפורים הראשונים ועדיין החשובים ביותר מסוג זה.

עוד סקירה על ספר מדע בדיוני ישן ונדיר שפורסם בעברית והפעם ספר שמרוב הבחינות הוא ספר ריגול לכל דבר.אבל הוא גם ספר מדע בדיוני טהור.

תעלומת הנשק  הסודי של אלגיס בדריס

באנגלית :

Who? (1958) 

בתרגום מנחם בן -אשר

( 1948-2020) שידוע כיום כמבקר השירה "מנחם בן ".

הספר יצא לאור בתל אביב :   ספרית מועדון הבולשת,   [תשכ"-?]. "

דהיינו זמן הפרסום המדוייק אינו ידוע כי הוא לא מצויין בספר. ככל הנראה ראשית שנות השישים.

ספרית מועדון הבולשת " הייתה הוצאת בת של "הוצאת "מצפן" הידועה לטוב שעליה פירסמתי כאן מאמר שלם.ורוב הספרים שבה ( ליתר דיוק שלושה מתוך הארבעה הידועים שכללו גם ספרי מתח ובלש של דאשיאל האמט, ריימונד צ'נדלר ורוס מקדונלד ) תורגמו גם הם בידי אותו מנחם בן.- אשר

המחבר אלגיס בדריס ( 1931-2008) הוא הליטאי הלא יהודי הידוע ביותר בעולם המדע הבדיוני .

( אם כי יש כמה יהודים ליטאים ידועים מאוד בעולם זה. יצחק אסימוב הוא רק אחד מהם ).

ויש להניח שבגלל פרסומו היחסי בעולם המדע הבדיוני הוא הסופר הליטאי הלא יהודי הידוע ביותר בעולם בכלל בכל סוג וז'אנר.

אלגיס בדריס הסופר הליטאי הידוע ביותר בעולם

 לאלגיס בדריס היה סיפור חיים מרתק: הוא היה בנו של יונאס בודריס  נציג דיפלומטי ליטאי בכיר ביותר בארה”ב, שהיה הצאצא של משפחה עתיקה וידועה מאוד בליטא. המשורר הליטאי פולני ממוצא יהודי המפורסם אדם מיצקביץ’ כתב פואמה ידועה מאוד על אחד מבניה בימי הביניים בשם ‘בודריס ושלושת בניו’ (שאף תורגמה לעברית ותוכלו לקרוא אותה ב‘יקום תרבות’).

האב שהיה דיפלומט ליטאי בכיר בארה"ב בשנות השלושים ומשפחתו נאלצו להישאר בארה”ב כגולים כשליטא נכבשה בידי הסובייטים ונמחקה מהמפה ולאחר מכן נכבשה בידי הנאצים ושוב בידי הסובייטים.

אלגיס בדריס לא חזר יותר למולדתו והפך לאמריקני, אם כי מבחינתו הוא נשאר בראש ובראשונה לוחם ליטאי נאמן בגלות. הוא קיבל אזרחות אמריקנית רק בשלב מאוחר בחייו, אבל בינתיים השתלב בחברה ובתרבות האמריקנית, והפך לסופר מדע בדיוני ומבקר מדע בדיוני ידוע מאוד.הוא נחשב עד היום לאחד ממבקרי המדע הבדיוני החשובים וגם הקשוחים ביותר.

סיפוריו עוסקים בניכור, בזרים שמרגישים מנותקים לחלוטין מהסביבה כמו שחש מן הסתם המחבר עצמו.

ספריו הידועים ביותר שלא תורגמו לעברית ‘הם מכונת המוות’ (1960) על מכונה חייזרית המתגלה על הירח ומשמידה כל אדם שמנסה לחדור לסודותיה,

, ו ו’מיכאלמס’ (1977), ספר שבו חזה את המחשבים האישיים של העתיד ואת ההאקרים שיחדרו לתוכם.

לאחר מכן פירסם מעט מאוד סיפורי מדע בדיוני והעדיף להתמקד בכתיבה על סופרי מדע בדיוני אחרים .

כאמור רק ספר אחד ויחיד שלו תורגם לעברית.ולא זכה להצלחה גדולה.

קייבורג

 FRANK KELLY FREAS,

1955 Just Around the Corne This painting appeared on the cover of Fantastic Universe Science Fiction

זהו אחד הספרים הראשונים שעוסקים בנושא של "הקיבורג" או האדם "הביוני " אדם שמוכנסים בו חלקים מיכניים ( אם כי אפילו אדגר אלן פו כבר עסק בנושא הזה ,ועוד כמה אחריו אבל לא רבים ).

הרעיון לספר נוצר במוחו של בדריס בעקבות ציור שאותו קיבל מגזין מדע בדיוני שבו עבד ושפורסם כעטיפה ללא קשר .לסיפור מסויים כפי שהיה מקובל אז . הרעיון היה של האמן  אבל בהשראתו נוצר בבדריס סיפור לספר.

הציור שיצר את הרעיון לקיבורג ב"תעלומת הנשק הסודי"

  בתחילה בדריס כתב סיפור קצר על הנושא המתרחש על הירח בעתיד הקרוב בשם

Who?

בגיליון אפריל 1955 של המגזין

Fantastic Universe

לאחר מכן החליט להרחיב את הסיפור לספר שמתרחש בעתיד המיידי ועל כדור הארץ ולא על הירח.

הספר בעל אותו השם כמו הסיפור הקצר מספר על מדען אמריקני לוקאס מרטינו שהוא בעל חשיבות רבה לאמריקנים שנפגע בתאונה קשה ביותר .

גופו של המדען מוחלף בידי הסובייטים לחלקים מכניים בשל פגיעה קשה בתאונה, והוא הופך למה שאנו מכנים כיום ’קייבורג’ (מילה שעוד לא הייתה קיימת כשהספר בשמו המקורי פורסם ב־1958 אלא הומצאה רק שנתיים לאחר מכן).

בספר זה השתמש בודריס בדמות של אביו השגריר הליטאי כמודל לאחת הדמויות ב"תעלומת הנשק הסודי "הקולונל אנאסטאס אזארין הבכיר הסובייטי שמקבל לידיו את המדען האמריקאני לוקאס מרטינו הפגוע קשה ומחליט להפוך אותו לקיבורג.

כאשר המדען מרטינו מוחזר לבסוף לאמריקנים הם אינם יכולים להיות בטוחים בזהותו האמיתית.

האם הוא אכן המדען האמריקני ? או סוכן רוסי ?

אין דרך לדעת מתברר .

הספר מתמקד בחקירות של סוכנים אמריקניים את המדען בעל פני הברזל על מנת לעמוד את זהותו והם לא יכולים להגיע להכרעה .

ומתברר לנו שגם הסובייטים כבר אינם בטוחים במי בעצם המדובר.

וגם אין דרך לדעת בסוף הספר .

אנחנו מגלים לבסוף כי המדען שאכן נמצא בגוף הקיבורג אישיותו השתנתה .

עטיפה של הספר המבוססת על הציור המקורי שנתן השראה לבודריס ביצירה.

הספר תורגם לעברית מתי שהוא בראשית שנות השישים ( ההוצאה כהרגלה הקפידה לא לציין את תאריך הפרסום ) בידי מנחם בן אשר הידוע יותר כמבקר השירה מנחם בן .

ולא זכה לתשומת לב מיוחדת . למרבית הצער היה זה הספר האחרון שיצא לאור בהוצאה זאת שפירסמה רק ארבעה ספרי בלשים ריגול ומתח לפני שנסגרה.

הספר היה מועמד סופי לפרס הוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני של ארה”ב, אך לא זכה (אף על פי שהיה מועמד לפרס מכובד זה כמה פעמים, בודריס מעולם לא זכה בו משום מה).

ספר זה הוסרט ב־1973 בכיכובו של אליוט גולד.

צפו בקטע מהסרט כאן.

2000 כן תורגמו לעברית שני סיפורים קצרים של בודריס ב’מגזין פנטסיה

  • ‘משחקים מסוכנים באפס ג’י’ – סיפור לא ממש חשוב שפורסם בגיליון פנטסיה 2000 מספר 2 שכתב עם שני מחברים נוספים וידועים הרבה פחות תיאודור קוגסוול וטד תומס.

הסיפור זכה לתשומת לב רבה ויוצאת דופן, וסופר ישראלי בשם יוסף הדס כתב לו סיפור המשך משלו שפורסם בגיליון מספר 5 של ‘פנטסיה 2000’ (ואולי נפרסם את שניהם בעתיד).

.

סיפור חשוב הרבה יותר שגם הוא תורגם לעברית "איש לא יטריד את גאס "

שנחשב לאחד מהטובים ביותר שכתב,

הוא עוסק במוטאנט (‘מוזח’ או ‘סטוי’ בעברית) שכישרונו הוא לדאוג שאף אחד לא יהיה מודע לקיומו מחשש שעצם המודעות לכישוריו המדהימים תסכן את חייו. הוא מבטא לראשונה את תחושת הניתוק מהחברה של אנשים מיוחדים שונים שנתקלנו בה מאז בסדרות כמו ‘אקס מאן’ – הקומיקס והסרטים.

הסיפור פורסם לראשונה בשם בדוי של בדריס ‘פאול ג’ניבר’ בנובמבר 1955 במגזין המדע הבדיוני הידוע ‘אסטואנדינג – מדע בדיוני’.

איכותו של הסיפור הוכרה מייד והוא היה מועמד סופי לפרס הוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני לסיפור המדע הבדיוני הטוב של השנה, אבל הובס בידי סיפורו המפורסם של ארתור סי קלארק, ‘הכוכב‘, הנחשב לאחת הקלאסיקות הגדולות ביותר של סופר זה.

(תוכלו לקרוא את הכוכב כאן )

גם סיפור אחר של בודריס, שהיה מועמד באותה השנה לקטגוריה אחרת של ‘הנובלטה’ לא זכה בפרס. (ובאותה קטגוריה היה מועמד באותה השנה ולא זכה הסיפור של אלן נורס ‘צידו הבהיר של כוכב’ שפרסמנו ב’יקום תרבות‘. שניהם הובסו בידי סיפור שבדיעבד נראה לא נראה ראוי לזכייה).

בודריס כתב בשם בדוי ‘פאול ג’ניבר’ שני המשכים המתארים מוטאנטים אחרים מסוגו של גאס, אבל הם לא מגיעים לרמת הסיפור המעולה הזה, שהוא אולי סיפורו הטוב ביותר.

‘איש לא יטריד את גאס’ הופיע בתרגום עמוס ערן ב’פנטסיה 2000′, גיליון 42, 1984.

ותוכלו לקרוא אותו ב"יקום תרבות " כאן"

וזה פחות או יותר מה שיש מאלגיס בודריס בעברית

וכיום כשהסכסוך והמלחמה הקרה והלא כל כך קרה בין המערב ארה"ב ואירופה המאחודת והמזרח רוסיה  וסין שהן מעצמות נפרדות וכל צד המשתמש בטכנולוגיות מתוחכמות מאי פעם ןוכשליטא ארצו של בוןדריס היא שוב מדינה עצמאית הספר "תעלומת הנשק הסודי "( לא כותר מוצלח יש להודות ) נראה עכשווי ורלבנטי בדיוק כמו בשנות החמישים .

קיראו עוד על אלגיס בודריס

אלגיס בודריס באנציקלופדיה למדע בדיוני

אלגיס בודריס מספר כיצד נוצר הרעיון לספר

פרטים על גרסת הסרט מ-1974

ביקורת על הסרט :

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 + 16 =