אסימוב כהארי סלדון מייסד "המוסד"על עטיפת המגזין שנקרא על שמו בחודש אפריל 1992 החודש שבו נפטר.
לציון 102 שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני והמדע המפורסם יצחק אסימוב ב-2 בינואר 1920 , הנה סיפור ידוע שכתב.
אסימוב התפרסם השנה שנת 2021 הודות לעיבוד הטלוויזיוני של סדרת "המוסד" ברשת הטלוויזיונית "אפל טי וי "שעימו יש לי בעיות קשות ביותר כי בבירור הוא כלל אינו מייצג את גישתו של אסימוב אלא גישה עכשווית שנראית לכאורה כמחוברת לרוח הזמן העכשווי והיא מנוגדת לכל מה שאסימוב חש .ובכך אני עוסק ביתר פירוט ברשימה נפרדת.
את הסיפור שלפניכם כתב אסימוב עבור המגזין "פליבוי "ב-1964 בהתבסס על ציור ידוע של הצייר ההולנדי מ.ק. אשר שהעורך הספרותי של המגזין רי ראסל ראה ומצא חן בעיניו כל כך שהוא הזמין כל מיני סופרים לכתוב סיפור סביבו.
ככל הנראה סופרים רבים ולא רק אסימוב נענו לאתגר.
.סופרים אחרים ארתור סי קלארק פרדריק פול ותומאס מ.דיש כתבו סיפור בהתבסס עם אותו ציור וסיפוריהם ם פורסמו בפלייבוי בגליון דצמבר 1966 אבל לא סיפורו של אסימוב שנדחה בידי העורך רי ראסל ( שידוע כמחבר כמה סיפורים על איש החלל באק רוג'רס) שתוכלו לקרוא ברשת בעברית ב"יקום תרבות ")..
במקום זה הסיפור פורסם בגיליון אפריל 1965 של Magazine of Fantasy and Science Fiction, זמן רב לפני כל השאר .עבור פחות כסף אמנם אבל לפחות לאסימוב היה את הסיפוק בכך.
לאסימוב היה בכל אופן את הסיפוק לכך שהסיפור נבחר בידי חברי איגוד סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב כמועמד לפרס נבולה "לסיפור המדע הבדיוני הקצר הטוב של שנת 1965" .
( אבל הוא הפסיד לסיפור של הרלאן אליסון "עצור הליצן היזהיר איש הזמן" )
מאז הסיפור הפך לידוע ועובד לסרט אנימציה שתמיצאו בקישור בסוף.
בעברית הסיפור הופיע ב:
"עיניים " פנטסיה 2000 מספר 6 יוני 1979
עיניים אינן רק רואות" אין איש פה, פרט… / אסימוב י. הוצאת מסדה, 1980. תרגום: אדם שרתיאל
עיניים אינם רק לראייה כתבי אייזק אסימוב, כרך 2 / אסימוב אייזק. הוצאת מובי דיק, 2010. תרגום: רמי שלהבתאסימוב מתאר את העתיד הרחוק מאוד אבל למעשה דן בגישות ורעיונות לגבי עתיד האנושות שקיימות כבר כיום כפי שתראו בקישור למאמר של דוד סנדובסקי :
איחוד האינטליגנציה האנושית עם התבונה המלאכותית :תקווה או סכנה? ב"יקום תרבות " 
קיראו את מאמרו של דוד דנדובסקי
קיראו גם :
תגובה אחת על “עיניים אינן רק לראייה : סיפור על העתיד הרחוק מאת יצחק אסימוב”
שלום אלי אשר
ותודה על עבודתך החשובה והמעניינת.
ותודה רבה על הסיפור הזה הוא מעניין ומעורר שאלה.
אם תרשה לי אוסיף כמה תובנות אישיות לתפיסתו של אסימוב כאן בסיפור הזה,
והמובהק לדעתי בסיפורי הרובוט.
אסימוב בודק דרך הסיפורים שאלה מהותית פילוסופית ואפילו תיאולוגית. האם ומה
מותר ( מלשון יותר) האדם על הרובוט או מייצגיו (כל ישות שכלית על, או
אנרגטית כמו בסיפור זה) ?
כאן בסיפור הסה למשל , העיניים אינן מנגנון ראיה גרידא אלא הבעה, תקשורת בן
אישית, אנושיות אפילו ראי הנפש. הרבה יותר ממנגנון טכני הכי משוכלל שיוכל
להיות, הרואה טכנית את העולם מקצה לקצה דרך קוי אנרגיה.
בדיוק כך , הוא בודק בספריו על הרובוט האם הוא אכן אדם על או מכונת על ?
הרובוט בספריו, לעולם לא יוכל להיות אדם ממש, בגלל הבדלים מהותיים של שכל ישר,
הבנה לעומק, מוסר אמיתי ולא אלגוריתם.
כך לטעמי אסימוב מכריע שהאדם אינו מכונה ולעולם יהיה עדיף על הרובוט הכי
משוכלל שיקום אי פעם. ואם כך הוא אז די ברור לי שאדם כזה יוכל לברוא רק אל
ולא אבולוציה אקראית. האבולוציה יכולה אולי ליצור אדם דמוי רובוט אבל לא אדם
כאדם ממש.
והכותרת מדוייקת עיניים הן לא רק לראיה
עודד פישר
בתאריך שבת, 1 בינו׳ 2022 ב-7:14 מאת