אני שמח לבשר שלראשונה מופיע שמי על העמוד הראשון של גליון חדש של כתב העת "האומה " של מכון ז'בוטינסקי מספר 224 בעריכת יוסי אחימאיר .במאמר שבו אני מראה לראשונה את הקשר ההדוק בין ראש הממשלה המנוח ומנהיג הלח"י לשעבר יצחק שמיר ובין סדרת ההרפתקאות משנות השישים "הימאים ": של "אבנר כרמלי " שאחת הדמויות המרכזיות בה התבססה ישירות על שמיר.
עוד מאמר מעניין בגיליון של אמיר גולדשטיין עוסק בסרט "אקסודוס " ובויכוח שנוצר לגבי הדרך שבה הוצגה הפריצה מכלא עכו תוך התעלמות מחלקם של אנשי המחתרות בפריצה זאת
.אני קורא את "האומה " מזה שנים רבות ובקביעות.וזה כבוד להופיע על דפיו.בקרוב אני מקווה שנפרסם ב"יקום תרבות " סיפור מצויין של הסופר הנשכח שלא בצדק יעקב חורגין מאחד הגליונות הראשונים של "האומה".
לסדרת "הימאים " של אבנר כרמלי הוא ( שרגא גפני ) מלאו שישים שנה ב-2021 היא התקיימה בהפסקות במהלך 35 שנה והספר האחרון שגפני החל לכתוב בה קיים רק בחלקו וכנראה לא יתפרסם לעולם.
הימאים
סדרת הימאים של"אבנר כרמלי " שמו הבדוי של ההיסטוריון הצבאי של צה"ל שרגא גפני הייתה שנויה מאוד במחלוקת. שרגא גפני אז היסטוריון צבאי וספר ילדים מהצד תחת שמות בדויים שונים העז לעשות משהו שבאותה תקופה היה בחזקת מעשה שלא ייעשה בספרות הילדים והנוער: בעיצומו של שלטון מפלגת מפא"י, הוא יצר סדרה העוסקת בעלילות מחתרת נועזת "פלוגות הימאים " (הלח"י, למעשה ויותר מין שילוב של אצ"ל ולח"י שהרי הלחי"י עוד לא התקיימה בשנים אלו ) שנאבקת בבריטים ובערבים ופועלת להעלאת מעפילים לארץ, תוך התגברות על ההפרעות של האנשים מהצד השני, 'המגינים' (ארגון ההגנה).
למעשה יש כאן מעין היסטוריה חלופית של אירגון האצ"ל בשנות השלושים.
גפני עצמו היה איש לח"י לשעבר והדמויות התבוססו על אנשים שהיכיר למשל מפקד הלח"י אברהם אבידן התבסס על מפקד הלח"י האמיתי יצחק שמיר ( לימים ראש ממשלת ישראל ) שאמנם בתקופה שבה מתקיימים ספרי הסדרה שנות השלושים היה רק פעיל נמוך דרגה של האצ"ל ולא המפקד העליון כפי שמתוארת הדמות המבוססת עליו בסדרה.
גפני היה בלח"י איש מחלקת המודיעין של לח"י (מחלקה ו') עם ראשיתה והאחראי עליה באיזור תל אביב והמרכז.
ובמסגרת פעילות זאת היכיר היטב את יצחק שמיר ובכירים אחרים של הלח"י. יש להניח ( וזה גם מה שהוא אמר לי בשיחות ביננו ) שפה ושם אירועים שתיאר בסדרה התבססו ישירות על אירועים שחווה בעצמו.
למשל מה שמתואר בתמונה הזאת של "מ.אריה " של מפגש בין נער צעיר המצטרף לאירגון "הימאים " ומשתמשים בו כאיש מודיעין ובין מפקד האירגון "אברהם אבידן ". נער צעיר מצטרף לאירגון "הימאים " והופך לסוכן חשאי בקרב הערבים ובקרב הבריטים. מתוך "הימאים במבצע אומץ" צייר מ. אריה.הדמות המצויירת היא של יצחק שמיר .
עטיפת יצחק שמיר כסלע איתן / מאמרים של כותבים שונים על יצחקשמיר בעריכת יוסי אחימאיר תל-אביב : יד מכון ז'בוטינסקי בישראל,ידיעות אחרונות. ספרי חמד, [תשס"ח] 2008.מה חשב יצחק שמיר על ספרי סדרה זאת שיצאו לאור בתקופה שבה היה סוכן בכיר של "המוסד" באירופה אין זה ברור.לדברי גפני בכל אופן הוא ידע על קיומה של הסדרה.שמיר שימש לא רק כמקור ובסיס לדמות של מפקד האירגון הימאים. אלא גם למודל הויזואלי שלו כפי שציוייר בידי מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' ) אלא שאברהם אבידן נראה בציורים אלו כמו שנראה שמיר בשנות השישים כאשר היה איש "מוסד " בכיר באירופה ולא כפי שנראה בשנות השלושים תקופת התרחשות הסדרה.ניראה שמ.אריה הצייר התבסס או על צילומים עדכניים של שמיר או על דמותו בחיים בראשית שנות השישים שאותה רשם. שמיר בכל מקרה היה בשנות השלושים רק פעיל נמוך דרגה של "האצל" ולא מפקד בכיר של הלח"י כפי שהיה בשנות ה-40.
יצחק יזרניצקי שמיר בשנות ה-40
לא ניתן אלא לתמוה על העובדה המוזרה שסוכן חשאי בכיר של "המוסד " שימש כמודל ויזואלי לדמות בסדרת ספרי ילדים.
זהו אולי מקרה יחיד במינו בהיסטוריה. האם לאירגון "המוסד" לא היו בעיות עם זה שמשתמשים בדמות הויזואלית של סוכן חשאי בכיר שלו בסדרה פופולארית מאוד ?
דבר שאולי יש בו משום חשיפת סודות המדינה? ככל הנראה איש לא טרח לשאול בעניין את אנשי "המוסד" והם אף לא ידעו על כך.
אברהם אבידן ( יצחק שמיר ) עם מזכירתו שולה ( המבוססת אולי על דמותה הויזואלית של אשת הלח"י גאולה כהן )
אברהם אבידן ( יצחק שמיר ) בספרי ימאים שונים עם דמויות אחרות שנראות כמבוססות על אנשי לח"י אמיתיים.דמויות אחרות היו יוסף גלבוע ואיתן גלאון הנועזים שנאבקים שניהם על ליבה של נערה אחת שולה.ויש גם את רפי גיבעול הפועל מאירופה.וישנם אחרים.
בסדרה זו חושף גפני, לראשונה, את דעותיו הפוליטיות שחרגו מהבון-טון השמאלי שהיה מקובל אז. לדבריו, דעות אלה קוממו נגדו מבקרים ספרותיים שונים שתמכו במחנה השמאל ובראשם אוריאל אופק ואדיר כהן.
עלילותיה של סדרה זו מתרחשות בארץ ישראל בתקופת המנדט, החל משנת 1935, אך מדי כמה ספרים משתנה זירת הפעולה של הגיבורים. בספרים הראשונים מתמקדת העלילה בהבאת מעפילים ארצה ובהערמה על המשטרה הבריטית. בשלב השני, כשהעלילה מגיעה למרד הערבי ב1936- הסיפור מתמקד במאבקם של הימאים בכנופיות הערביות. בד בבד עוסק הסיפור במאמציהם של נציגי הימאים באירופה להשיג מימון לתנועתם מידי יהודים גלותיים (המתוארים בבוז ובזלזול).
הסדרה הגיעה לקצה לאחר ארבע שנים ולאחר 12 ספרים. ובסוף הספר האחרון שבהם נידון אחד מגיבוריה לעלות לגרדום בסוף דרמטי וטראגי מאין כמוהו.אבל בספרות פופולארית אין באמת סופים טראגיים.
ב-1974 כעבור תשע שנים חידש גפני את הסדרה הפופולרית,כנראה בצו המו"ל מזרחי.
הוא הציל את הנידון למוות ושלח אותו למשימה המסוכנת ביותר שהיתה לימאים מאז ומעולם: חיסולו של הרודן הנאצי אדולף היטלר בקן הנשרים שבגרמניה! לרוע המזל, סיפור מרתק זה לא הסתיים מעולם והוא נקטע פעמיים.
בפעם הראשונה הסיפור נקטע לאחר שני ספרים בשנת 1974.
הסדרה והסיפור על נסיון ההתנקשות בהיטלר חודשו שוב …לאחר 20 שנה (!) ב-1994. ושוב הופיעו שני ספרים וגפני החל לכתוב ספר שלישי.
ב-1994 יצחק שמיר האיש ששימש כמודל לראש אירגון הימאים היה ראש הממשלה יצחק שמיר ,דבר שלא ניתן היה להעלות אותו על הדעת ב-1961 כשהיה סוכן "מוסד " בלתי ידוע.
ואולי זאת הייתה אחת הסיבות לחידוש הסופי של הסדרה.
הסיפור הסתיים בדיוק בזמן שהיטלר מחוסר הכרה וכפיל תופס את מקומו, כפיל המתגלה כאנטישמי לא פחות מהפיהרר.
ההמשך הובטח בספר נוסף בשם "הימאים בקן הנשרים " שגפני התחיל לכתוב אותו אבל לא סיים אותו לעולם. וחלקים ממנו נמצאו בין מסמכיו שנמצאו לאחר פטירתו בינואר 2012.
גפני כתב ממנו כמה פרקים ב-1995 ולא יסף. אולי המו"ל כבר לא התעניין ואולי גפני איבד עניין.
יש להניח שהוא תיכנן להביא את הימאים אל " קן הנשרים" מעונו של היטלר ולהיכשל לבסוף במשימה לחסל את היטלר שהרי אחרת היה יוצר היסטוריה חלופית ללא כל ספק.
סביר שהסיבה שהוא לא סיים את הספר מעולם הייתה שהיה עליו להסתיים בכישלון. הימאים יכשלו שוב בניסיון לחיסול היטלר וגפני פשוט לא יכול היה לשאת את המחשבה על כך.
לדעתי יש להוציא אותו לאור בעתיד עם השלמות של סופר אחר ובכך לסיים את סיפורם של הימאים.
בכל מקרה 16 ספרי סדרת "הימאים " של "אבנר כרמלי " הן בין היצירות הספרותיות הבודדות שבהן מופיעה דמות המבוססת על דמותו המציאותית של יצחק שמיר ראש הלח"י.
קיראו גם
תגובה אחת על “יצחק שמיר והימאים”
[…] "הוא נמלט בבריחה נועזת מהכלא בספטמבר 1942 ביחד עם יצחק שמיר שהעריך אותו מאוד אז אם כי השותף לכלא ולימים מפקד משותף […]