Artist: Israel S. Algarin

https://www.comicartfans.com/gallerypiece.asp?piece=1387660

על שופט זה הכתוב מדווח בפסוק אחד בלבד בשופטים ג' 33 :

"וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל"

. קשה להאמין שהוא הרג מספר כה רב של לוחמים בקרב אחד בלבד. נראה על כן שמדובר בסדרה של קרבות. הפסוק מציין שבכלי זה הוא הרג שש מאות פלישתים .מכאן מתבקשת המסקנה שמספר הפלישתים שהרג היה גדול יותר, אלא שאת אלה הרג בכלי נשק רגילים.
העובדה שהוא עשה שימוש צבאי בכלי עבודה חקלאי מעידה על יכולת חשיבה בלתי שגרתית, מה שאפשר לו להשתמש בגורם ההפתעה בקרבות אותם ניהל ואשר בהם השתתף.

נראה שהוא פיתח טכניקות לוחמה שונות עם מלמד הבקר. הפלישתים קרוב לוודאי עקבו אחר דרכי לחימתו ולמדו את שיטות פעולתו ובכל זאת הוא הרג מהם במלמד מספר כה גדול של לוחמים, מה שאומר שהוא שכלל את טכניקות הלחימה שלו בלי הפסק, הוא ידע להערים עליהם ולהפתיע אותם.

ממכלול זה של היקשים אפשר לראות כי שמגר בן ענת היה בעל מיומנות צבאית גבוהה ביותר., אם היה חי היום, היה משמש כלוחם וכמפקד ביחידות עילית.

יש הטוענים כי שמגר בן-ענת לא היה כלל משופטי ישראל,ובכלל לא היה ישראלי כפי שמראה שמו "בן ענת " שהוא שמה של אלה  כנענית אלת הלחימה.

בניגוד לרוב השופטים והמנהיגים אף לא מצויין שם שבטו.

 BibleHeroes.Art

ואולי זה אומר שהוא היה ממקום בשם "בית ענת "? על שם אותה אלה?

ההתנגשות  המתוארת בפסוק התרחשה כנראה בחלק הצפוני של הארץ ואולי מוצאו של שמגר בבית ענת בגליל הצפוני.

תיאוריה נוספת שהוצעה הייתה  ששמגר בן ענת  היה לוחם כנעני או "עפירו " ( עברי )   בכיר בשרות המצרים  בימי פרעה רעמסס השלישי   במחצית הראשונה של המאה ה-12  לפה"ס ,

ואולי הוא האיש שהביא את הפלישתים לארץ ישראל לאחר שנלחם בהם והביס אותם.

נשמר לנו תיאורו של פרעה רעמסס השלישי על הקרב הגדול שניהל כנגד גויי הים שהפלישתים היו רק אחד מהם הן ביבשה והן בים.ויש להניח שבקרבות אלו פרעה השתמש גם בלוחמים כנענייים לתיגבור הצבא המצרי.

ואולי  היה שמגר כנעני  או חיתי או חורי ( כפי שנשמע שמו )  בן  למשפחה וותיקה וידועה  בארץ שסייע  למצרים בלחימה בפלישתים במיסגרת אותו מאבק גדול  אולי כשכיר חרב וכתוצאה התפרסם שמו גם בקרב הישראלים  ?

אולי אף  היה שמגר בן ענת המפקד הצבאי שיישב בארץ את הפלישתים מטעמם של המצרים  לאחר שהביס אותם צבאית וכתוצאה הפך להיות אחד המפקדים הצבאיים הידועים של תקופתו  ?

מהמחקרים מתברר שהיו כל מיני לוחמים כנעניים שנשאו את השם "בן ענת " על שם אותה אלת מלחמה. הצירוף "בן-ענת" נמצא חרות אף על ראשי חצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-ח'דר שליד בית לחם (מהמאות ה-11 וה-12 לפני הספירה). ניתן איפוא לשער כי השם "בן-ענת" הוא כינוי שנשאו לוחמים מקצועיים בכנען. וכנראה היה זה סוג של איפיון או דרגה צבאית שמשמעותו היא שהלוחם הוא תחת הגנתה של האלה ענת.

מסופר לנו למשל שהיה סרן כנעני בשם "בן-ענת", אשר לא אחר מאשר פרעה  רעמסס השני  אחד מקודמיו של רעמסס השלישי גמל לו על שירותו המסור בכך שהשיא את בתו לאחד מבניו.

אם כך היה זה לוחם בדרגה בכירה ביותר.

אם נניח ששמגר בן ענת חי לפני דבורה שמאזכרת אותו בשירה  שהוא כנראה מהמאה ה-11 לפני הספירה ואולי היצירה הקדומה ביותר המובאת בתנ"ך הרי הוא קדום ביותר.כנראה מהמאה ה-12 לפני הספירה.

אבל ישנם תרגומים של התנ"ך שממקמים את סיפורו  הקצרצר  של שמגר לאחר סיפור שמשון שנלחם גם הוא בפלישתים מתוך הנחה ברורה שהוא חי בערך בימי או  לאחר  שמשון כפי שמראה מאבקו בפלישתים.

ויש החושבים שהפסוק בספר שופטים הוא בכלל ואריאציה על פסוק על לוחם מאוחר יותר  שמה בן אגא מלוחמי המלך דוד בספר שמואל:

"וְאַחֲרָיו שַׁמָּה בֶן-אָגֵא, הָרָרִי; וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה, וַתְּהִי-שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים, וְהָעָם נָס, מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים.  יב וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ-הַחֶלְקָה וַיַּצִּילֶהָ, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים; וַיַּעַשׂ יְהוָה, תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה.  ( שמואל ב' פרק כג)

הטענה היא שמישהו מיקם  את הפסוק על שמגר בספר שופטים בעקבות הפסוק על שמא בן אגא ( ששמו שימו לב הוא דומה )    כדי לנסות להסביר בכך  פסוק סתום לחלוטין בשירת דבורה שהוא האיזכור המקורי של שמגר בן ענת.

שמגר בן ענת  אכן מאוזכר  בשירת דבורה ואולי זהו האיזכור  המקורי עליו שהפסוק שהוזכר נוצר כדי לנסות להסבירו ,  רק שהוא לא ברור לחלוטין.

"בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת"

— שופטים, ה', ו', מתוך שירת דבורה

אי אפשר להבין למה התכוונה בדיוק המשוררת.

כך למשל  שירת דבורה היא המקור לפזמון "ארץ רעשה " של נעמי שמר אבל בגירסת נעמי שמר נמחק האיזכור הסתום  לשמגר בן ענת, מתוך הנחה של נעמי שמר שהוא רק יבלבל את המאזינים.

אכן.

ההיסטוריון שמואל שניצר תיאר תיאוריות שונות שהוצעו לגבי שמגר בן ענת :

לכאורה זה תיאור ראשית השעבוד הכנעני. התחבורה משובשת, הקשר בין נחלות השבטים אינו אפשרי אלא בדרכים-לא-דרכים. אין "פרזון" בישראל. אך מה עושה כאן שמגר בן ענת, השופט-המושיע שהיכה את הפלשתים במלמד הבקר (שופטים ג', לא)? האם שמגר ממלא תפקיד כפול ובשלבים שונים של חייו היה גם מושיע גם משעבד? ויעל – האם מילאה תפקיד כלשהו גם בימים שקדמו למערכה הגדולה?

הפרשנים המסורתיים סבורים רובם ככולם שגם שמגר, גם יעל היו מושיעים, אלא שהישועה שלהם היתה חלקית בלבד ולא מנעה את שיבוש הדרכים. וגם בכך הם תמימי דעים, שפרזון משמע: הישיבה בערי פרזות; ומה שהשירה מספרת לנו הוא שמחמת הנגישה נאלצו בני ישראל לנטוש את ישובי הפרזות ולהתרכז בערי חומה⁵⁶.

יש משהו מאולץ בפרשנות הזאת. פשטו על המקרא מדבר על תחילתה של תקופת שעבוד, לא על ישועה שלא היא בה כדי למנוע שיבוש הדרכים. אותו שמגר שהיכה את הפלשתים מופיע כאן בתפקיד שונה: לא כמי שניסה לפתוח את הדרכים, ולא הצליח, אלא כמי שבימיו נפסקה התנועה התקינה והחלה ההתגנבות בדרכים עקלקלות. הסברה שיעל שפטה את ישראל עוד לפני מלחמת סיסרא דחוקה אף היא. אם נקיים את נוסח המסורה ואת הפרשנות המסורתית⁵⁷, משמע שיעל הטביעה את חותמה על תקופה עוד לפני שהמיתה את סיסרא. ואולם אם אכן שפטה את ישראל, כיצד ניתן להבין את נסיונו של סיסרא לבקש מקלט באוהל של אשה שתפסה עמדת מנהיגות במחנה אויביו?

היו נסיונות לא מעטים למלא את החלל הריק בידיעותינו בהשערות פחות או יותר נועזות. אלט הקים על המסד הרעוע של רמזי השירה והציון בשופטים ג', לא מבנה היפותטי נרחב: לדעתו אכן התנגש שמגר עם הפלשתים ולאחר מכן ייסד ממלכה גדולה נוסח לאבאיא של ימי אל עמראנה וליכד את מלכי כנען בברית נגד הפולשים הפלשתיים או נגד בעלי בריתם בצפון הארץ. לדעתו שלט שמגר במגידו, ואילו שלטונו של סיסרא, שעיר המלוכה שלו היתה במערכו של העמק, נבע מהתגברות היסוד הפלשתי, או האגאי, ומהתהוות ברית בין כנענים ופלשתים נגד שבטי ישראל.

מכאן מסיק אלט שנסיונו של שמגר נסתיים בכשלון, בין משום אחדותם ועוצמתם של הפלשתים הצפוניים, בין משום חולשתם ופירודם של הכנענים.

גם אולברייט  ביקש לראות בשמגר שליט כנעני מקומי ששלט בגליל, אולי בעזרת שכירים מצריים, והתפרנס משוד של שיירות. אפשרות אחרת שמעלה אולברייט היא, ששמגר היה שליט מצרי מקומי שהכביד את עולו על בני ישראל.

אחר ימי שמגר עברה השליטה בגליל לידי סיסרא מחרושת, שהיה אולי בן הגזע האגאי. מלחמת בני ישראל בסיסרא נבעה מן הסירוב להשלים עם שלטונו של עריץ חדש שהלך בדרכי שמגר.

אין במקראות כדי לתמוך לא בסברתו של אלט ולא בהשערתו של אולברייט. כל מה שאנו יכולים ללמוד מהם במדה כלשהי של ודאות הוא, ששני שליטים כנעניים קיימו משטר של נגישה ושיבוש דרכים. המתחיל בשעבוד היה שמגר בן ענת; השליט שבימיו נתקיימה מלחמת השחרור היה סיסרא מחרושת הגויים. יש להניח שבני דורו של המשורר הבינו את רמזיו ההיסטוריים. הם ידעו כיצד תם שלטונו של שמגר ומה היה יחסו של סיסרא אל המשעבד שקדם לו.

גם דעותיהם של פנשם  ששמגר היה מצאצאי התנאים הנזכרים בתעודות מארי, של דנליוס  ששמגר נולד מנשואין בין נערה ישראלית וגבר כנעני, של ואן סלמס , ושל קרייגי  שבן ענת הוא כינוי של שכירי חרב או תואר של גיבור מלחמה אינן יוצאות מגדר השערה. לאותו תחום שייכת גם סברתו של מזר, שיעל מילאה בצדו של שמגר בן ענת את תפקיד האישיות החריסמטית שעליה צלחה רוח אלהים בשעת מבחן, בדומה לתפקיד שמילאה דבורה בצד ברק.

המקראות אינם תומכים אף באחת מן הסברות הללו, אף לא במדרשי השמות שלפיהם היה סיסרא אולי פלשתי או ראש קואליציה בין פלשתים וכנענים. השירה מדברת בצורה מפורשת על מלכי כנען שבאו להלחם בבני ישראל. גם אם שמגר קנה לו שם במלחמתו בפלשתים, במקום כלשהו שאין לנו ידיעה עליו (הוא היחיד בין השופטים-המושיעים שאינו נקשר במקרא בשום שבט ובשום הגדרה גיאוגרפית), אין זכר לפלשתים במלחמות שבצפון הארץ עד ימי שאול.

עד כאן הסקירה של שמואל שניצר.

האם  ה"יעל " המאוזכר/ת כאן  זוהי היעל המאוזכרת בסיפור דבורה וברק ? אולי ואולי לא.

הוא -היא מוזכר/ת כדמות שחיה בימי שמגר שהיה לפני ימי דבורה כפי שמצויין במפורש בשיר  מבחינת הפסוק יכול להיות שהכוונה היא למישהו או מישהי המזוהה  עם שמגר בן ענת.אולי מפקד שותף.אולי משהו אחר.

יעל אשת חבר  אין לה שום קשר לשמגר בן ענת.   היא בת תקופתה של דבורה.

בוודאי שאין לה שום קשר להנהגה כמי שנרמז בפסוק על שמגר בן ענת.

אבל אם היא לא זהה קשה להבין כיצד מוזכרים שתי דמויות שונות מתקופות שונות   בשם אחד בשירה אחת.העניין מוזר  ביותר  ואולי היה  מוזר  גם  למחבר המקורי של ספר שופטים. אם אכן זה היה הפסוק שאותו שמע.

פיתרון אחד שאני יכול לחשוב עליו הוא שהמילה "יעל" כאן היא שיבוש ושיבוש קדום ביותר אולי אף של הסופר המקורי ובמקור היה כתוב משהו כמו "בימי שמגר בן ענת ואל "

אם שמגר בן ענת היה המפקד הכנעני המפורסם של תקופתו שהביס עבור המצרים את הפלישתים  ושמו נשאר מפורסם גם בימיה של דבורה מאה שנים לאחר מכן ,אולי בני עמו ראו בו בן אלים  ושמו המלא היה "שמגר בן ענת ואל" . על שם "אל " האל הראשי של עמי כנען באותה התקופה.

אם כך היה "יעל"  היה שיבוש של סופר קדום  ואולי אף של הסופר הקדום שחיבר את ספר שופטים לראשונה ושבתקופתו "אל " כבר לא היה אל ראשי שחשב על יעל אשת חבר שמוזכרת מאוחר יותר בשירה.או שראה מקום לצנזר את איזכור של "אל" מסיבות דתיות.

לדעתי כפי שכתבתי במאמרים קודמים בסדרה זאת המחבר –מלקט העורך המקורי של ספר שופטים היה סופר ופקיד בממלכת ישראל הקדומה אולי במאה השמינית בימי שושלת יהוא ובאופן ספציפי בימי  המלך ירבעם בן יואש כשממלכה זאת היגיעה לשיאה והכתב  היה נפוץ ביותר.

הסופר הנ"ל לדעתי נדד בין חלקי הממלכה במסגרת תפקידיו כסופר וכפקיד ממלכתי  וכתחביב מן הצד היה מלקט וכותב סיפורים ששמע מזקנים ומספרים עממיים על מאורעות בעבר.סיפורים שיש להניח שעד לאותו סופר לא הועלו כלל על הכתב.  וכך הוא שמע את הסיפורים על אהוד בן גרא וגדעון -ירובעל ואבימלך ויפתח ושמשון וכל השאר והעלה אותם על הכתב במקומות ובאיזורים שונים.

ולאחר מכן פירסם את כל הסיפורים האלו שבמקור כששמע אותם היו נפרדים לחלוטין ולא קשורים זה לזה  מחוברים   עם סכמה כרונולוגית שהייתה  לחלוטין פרי יצירתו של אותו מחבר ( שיש להניח שספקי המידע  שלו אף לא ידעו בדיוק מתי בדיוק התרחשו האירועים שאותם תיארו  חוץ מזה שזה היה לפני "מאות שנים ")   בתור מה שזכה לכינוי "ספר שופטים"   וזכה לתפוצה רחבה ביותר.

ואולי הוא הספר הראשון בכלל שנכתב מבין ספרי התנ"ך  כולם  וזכה לפירסום גם בממלכת יהודה השכנה והפך להיות הבסיס של ספרי שמואל ומלכים המאוחרים יותר.

ובין אלה היה גם סיפור דבורה שבו הופיע שירת דבורה שאולי שמע אותה המחבר במקדש כל שהוא ואולי מי יודע אצל מספר-משורר-זמר  עממי זה או אחר.

שם שמע לראשונה  את השם  "שמגר בן ענת".

הפסוק הבודד על שמגר בן ענת היה אולי עוד סיפור ששמע המחבר באותו מקדש כשביקש הסבר מיהו ומהו אותו שמגר בן ענת המוזכר בשירת דבורה.

ואולי שמע אותו במקום אחר לגמרי ואולי הוא פרי המצאתו שלו ואולי  של עורך מאוחר יותר  שניסה להסביר את המשפט האניגמטי .פשוט אין דרך לדעת.

על פי השחזור שלי בכל אופן מה שדבורה התכוונה אליו בשיר זה בערך כך :

"מאז ימי שמגר בן ענת  בת אל

( עוזרו של פרעה רעמסס השלישי ירום הודו ומנצח הפלישתים )

היה תוהו ובוהו  כאן בארץ

ושיירות לא יכלו להסתובב בביטחה

ואנשים נאלצו ללכת בדרכי עקיפין 

עד שקמתי אני דבורה אם בישראל 

ועשיתי כאן סדר

  כמו  שהיה בימי שמגר בן ענת בת אל . "

יוסף בן מתתיהו מספר בספרו "קדמוניות היהודים"  ששמגר  שפט במשך שנה אחת.

"ואחריו   ( אחרי השופט  אהוד בן גרא.א.א.)נבחר למשול שמגר בן ענת אשר מת בשנה הראשונה לשלטונו".

לא ברור על איזה מקור יוסף בן מתתיהו  מסתמך,אבל פרשנים מאוחרים של התנ"ך קיבלו את דברין אלו.