web analytics
קטגוריות
היסטוריה

האמת על פרשת ישראל קסטנר

האמת על פרשת ישראל קסטנר האיש שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים האיש שהציל 1700 יהודים ובתור תודה נרצח בידי אנשי ימין קיצוני.. .

שני אנשים שלא נפגשו מעולם חנה סנש וישראל קסטנר. צייר ערן וולקובסקי

 ב-17 ליולי 2021   מלאו 100 שנה להולדתה של חנה סנש.וזה הזמן להיזכר שוב במישהו שהיה לו מקום מאוד לא סימפטי בקורותיה.

אבל לא הייתה לו ברירה. על כף המאזניים עמדו חייהם של אלפי אחרים שסיוע לחנה סנש היה עלול לפגוע בהם.

ישראל רודולף קסטנר הואשם בידי אימה של חנה סנש שהוא לא טרח לפעול למענה כפי שאולי יכול היה לעשות .

הוא הכחיש זאת.הוא אכן פעל למען רבים אחרים והציל את חייהם ב"רכבת קסטנר". ברכבת הזאת ניצלו עשירים רבים וגם מנהיגים ציוניים שונים ויוצרים וסופרים שונים שעבורם שילמו העשירים שנסעו ברכבת.

אבל רבים מאוד מאנשי הקהילה היהודית ההונגרית מרגישים שלא פעל מספיק גם למען בני משפחתם שלא שרדו. 

כתוצאה קסטנר שנוי במחלוקת מאז ועד היום.

אבל אין עוררין שהודות לו 1600 איש ניצלו.  

גילוי נאות :סבי הד"ר אליהו בלנק שהיה מנהיג ציוני במחוז טרנסילבניה שם נולד קסטנר וחי שנים רבות היכיר היטב את קסטנר עוד מילדותו  של קסטנר.

הוא סייע לו להיכנס לעיתון הציוני "אוי קלט" (Új Kelet) בקלוז' ששם היה הד"ר בלנק כתב בכיר    ולתנועה הציונית במחוז טרנסילבניה. 

ובכך קבע את גורל חייו של קסטנר לעתיד לטוב ולרע. 

הד"ר בלנק המשיך לעקוב אחר הקריירה של קסטנר לאורך השנים והיו לו קשרים עמוקים עימו כאשר היגיע לבסוף לישראל.

 

כל מיני פעילים תומכי ימין קיצוני  יוצאים  כיום כנגד ד"ר קסטנר מציל היהודים בשואה בטענה שהוא שיתף פעולה עם רוצח היהודים אייכמן .

וזה למה ? כי הוא סבה של מרב מיכאלי ראשת העבודה שאותם הם שונאים שנאה אובססיבית..ההסתה כנגדו היא בעצם הסתה מרומזת אבל עם פוטנציאל רצחני  כנגד מירב מיכאלי. קסטנר היציל את חייהם של אלפי יהודים בשואה בסיוע נאצי.  אכן. אילולא הוא כולם היו מתים.מאשימים אותו שלמרות שידע על אושוויץ לא סיפר על כך ליהודים . משום כך נרצח בידי פעיל ימין קיצוני.לאמיתו של דבר  כל הטענות כנגדו כפי שתברר במחקרים בשנים האחרונות  של פרופסור יהודה באואר ורבים אחרים הן קישקוש.

ספרו של חוקר השואה  פרופסור יהודה באואר שמראה שכל הטענות כנגד קסטנר הן  קישקוש אחד גדול.

האיש הציל אלפי אנשים.וכל הטענות כנגדו שהיה צריך ויכול להזהיר הן קישקוש של מי שלא היה שם.

הוא לא יכול היה לעשות יותר משעשה והוא עשה והציל יותר מכל אחד אחר.כל אלו שהאשימו את קסטנר בישראל משמואל תמיר ואילך לא ידעו כלום מה בעצם התרחש שם.כמובן שאיש מהקשקשנים הבורים האלו שידעו  כל כך טוב מה היה ד"ר ישראל קסטנר צריך לעשות  לא היציל אפילו אדם אחד..קסטנר היציל אלפים.הנה העובדות שפעילי הימין הקיצוני  לא יודעים אותם וגם אם יודעים אותם הם מתעלמים מהם בבוז :

קסטנר ידע על אושוויץ כן רק מסוף אפריל או אולי רק מראשית אפריל 1944 .כלומר רק כמה ימים לפני שהחלו הגירושים מהונגריה לאושוויץ.משהו כמו שבוע עד עשרה ימים וזה פרק זמן קצר מאוד כדי להזהיר.

 אמנם הוא אכן ידע חודשים לפני כן שיהודים מארצות אחרות נרצחים. הוא שוחח עם אוסקר שינדלר המציל הנאצי המפוקפק של יהודים שסיפר לו זאת.אבל ספק אם הוא באמת האמין אז לשינדלר.

 אבל לא רק קסטנר  ידע זאת.רוב היהודים  בהונגריה שהאזינו לחדשות ממקורות זרים ידעו זאת בדיוק כמו קסטנר .ידעו אבל לא באמת האמינו. 

עכשיו נשאל ואם היה קסטנר  מזהיר את יהודי הונגריה לגבי מה שהם כבר ידעו שהגרמנים מתכננים לרצוח אותם ,  מי בעצם היה שומע לו ?

הוא לא היה מוכר מחוץ לבודפסט וגם שם לא נחשב לאחד המנהיגים של יהדות הונגריה. קסטנר אחרי הכל בא ממחוז טרנסילבניה שבכלל השתייך לרומניה. ושם הוא היה מנהיג בלתי מעורער לא בהונגריה.בהונגריה התייחסו אליו בזילזול כ"טרנסילבאני". 

לא היו מתייחסים להזהרות שלו כמו שלא התייחסו להזהרות של האנשים שמהם קיבל את המידע.

.נמשיך :איך בדיוק יכול היה להזהיר ?

בטלפון שלו צוטטו השלטונות ואייכמן ? ברדיו ההונגרי הפשיסטי ? בעיתונות הפשיסטית ?על ידי נסיעה ברכבת שבה אסור היה ליהודים לנסוע לעשרות ומאות קהילות שכבר חוסלו או הפכו לגטאות ?

נניח שכן היה מזהיר מה יכלו היהודים שאותם היה מזהיר לעשות ?להתנגד להיכנס לקרונות ?מול חיילים עם נשק דרוך וכלבים אימתניים ?זקנים נשים וילדים היו אמורים להתנפל על השוטרים הפשיסטיים ?

המספר של הנוסעים ברכבת שלו היה 1684 איש. והוא היציל גם אחרים .אז הוא הציל אלפים .ותיכנן להמשיך להציל אבל זה כבר לא יצא.

אז הוא הציל את בני משפחתו בראש ובראשונה.נכון וגם אני הייתי עושה את זה אם הייתי במצבו חושב בראש ובראשונה על בני משפחתי ועל ידידי ורק לאחר מכן על אנשים אחרים.

.אתם והביביסטים אני מבין לא הייתם עושים זאת אלא מבצעים הגרלה.

אז קסטנר ידע על אושוויץ וכך גם נוסעי הרכבת שלו .בשלב הזה כבר ידעו כולם.

אז מה הוא היה צריך לעשות לסכן את המבצע שלו שעליו הוא תכנן לחזור להפקיר את משפחתו לסכן את המבצע כולו? להציל חיים או למות כגיבור ולדון על ידי כך אחרים למוות ? לא שאלה פשוטה.

למעשה הטיעון העיקרי האמיתי כנגדו  שעליו נטען ש"הוא מכר את נשמתו לשטן"  היה שהוא העיד לטובת קצינים נאציים רוצחי יהודים.

אכן. כי כנראה הם באמת סייעו לו להציל יהודים.

זה שהוא העיד לטובתם  לא משנה את העובדה שהוא הציל אלפי יהודים.

הציל אלפים ואז העיד לטובת כמה קצינים נאציים ובגלל זה הפכו אותו לבוגד.

אבל פעילי הימין הקיצוני  מסיבות פוליטיות גרידא של שנאה למירב מיכאלי  הפכו אותו לשטן את האיש היציל 1684 איש ושאותו איש הימין הקיצוני  רצח.הקשקשת  כנגד קסטנר היא חוצפה ישראלית ויהירות קשקשנית של מי שלא היו שם.

השופט הלוי שהוציא מידיו את אחד מהדברים המביכים ביותר שנכתבו אי פעם בידי שופט ש"קסטנר מכר את נשמתו לשטן" התחרט לימים על דבריו אלו ומסר זאת להיסטוריון פרופסור יהודה באואר שמציין זאת בספרו "העם המחוצף" הוצאת נהר 2013 בע' 262 :


אז נכון קסטנר שיקר במשפטו והעיד לטובת בכירים נאציים וולא היה תלית שכולה תכלת ועדיין הציל אלפי אנשים.זה הרבה יותר ממה שכל תוקפיו עשו.הרבה יותר ממה שמר בנימין נתניהו  או אתם או אני עשינו.

זאב אקשטיין רוצחו של קסטנר.היום מכחיש שהוא זה שביצע את הרצח וטוען שהוא בוצע בידי הש.ב. מה שהימין הקיצוני מגדיר היום כ "מדינת העומק".

זאב אקשטיין רוצחו של קסטנר פירסם לימים ספר על הפרשה שבו הוא מכחיש שהוא ביצע את הרצח טוען שמישהו אחר ירה בקסטנר. מין גירסה מוקדמת של מה שלמדנו מאז לזהות עם הימין הקיצוני. הסתה בלתי נפסקת  שכאשר מגיעה למעשי רצח הרוצח טוען  טענות התקרבנות ויללות "מה אתם רוצים מימני זה לא הייתי אני זאת הייתה "מדינת העומק" אני חף מפשע".

בשנות החמישים לאקשטיין לא היה שום ספק שהוא זה שביצע את הרצח ולקח את האחריות עליו בשימחה.  דן שמר שותפו של הרוצח אקשטיין מעמיד את הדברים על דיוקם :"בהתנקשות היינו מעורבים רק אקשטיין ואני", מעמיד  דן שמר דברים על דיוקם. "הפרסומים שלא היינו לבדנו, הם שטויות. בספר שלו, אקשטיין, שהיה פטפטן גדול, שינה את העובדות. או שהוא שכח פרטים, או שניסה לייפות את המציאות. אם אני לא טועה, הוא גם כתב שנוסף לשלוש היריות הייתה עוד ירייה. לא היו דברים מעולם. לא רק שלא שמעתי ירייה נוספת, אלא גם ביליתי כמה שנים טובות באותו תא בכלא עם האיש הזה. אם זה היה כך, אין מצב שהוא לא היה מזכיר את זה באיזשהו אופן".

השערה שלי בנושא היא שרוצחו של קסטנר אקשטיין צפה וכנראה כמה פעמים טובות בסרט הטלוויזיה  "משפט קסטנר " של מוטי לרנר  ( ראו קישורים אליו למטה)   .שכל פרק בו נפתח בציטוט של אקשטיין  על כך שהוא שמח שהוא ביצע את הרצח.ואחרי שהוא צפה בכך נניח עשרים שלושים פעם הוא החליט שאחרי הכל הוא לא שמח שהוא ביצע את הרצח. ויצר גירסה אלתרנטיבית שבה לא הוא היה אחראי לרצח אלא איסר הראל שכתב ספר משלו על הפרשה  והוא היה סתם קורבן מזדמן.

כשאני חושב על פרשת קסטנר האיש שנשא ונתן עם הנאצים כשחייו מאויימים הביא לשחרורם של 1684 איש אני נזכר גם בזה ששמואל תמיר העורך הדין הישראלי שתקף  את קסטנר  כל חייו ניהל  לימים כשר בממשלת ישראל דיונים מעמדה של כוח עם המחבר אחמד ג'יבריל והסכים לעסקה שבמהלכה  שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה חיילים. העיתונאי יוסף לפיד כתב  אז :ראיתי את שמואל תמיר  זה שיודע כל כך טוב איך קסטנר היה צריך לפעול בהונגריה הכבושה בידי הנאצים ואייכמן בועדת העיתונאים מסביר את השיקולים שהיו לו להסכים לעיסקה הזאת ,ראיתי את פניו המעונות. רק שהוא התמקח עם נציגי מחבלים מרום מעמדו כשר בממשלה מבניין ממשלתי מאובטח היטב  בירושלים  ולא עם קציני צבא נאציים רצחניים  כיהודי מאויים במלון בבודפשט  שחייו בסכנה כל רגע.  וחשבתי: " עכשיו אתה מבין את קסטנר? עכשיו אתה מבין איזה עוול נורא ביצעת  כנגדו? ".

ישראל קסטנר עם בתו.נספח רשימת הספרים על קסטנר :

ספרים על קסטנר במלחמת העולם השנייה

ועדת העזרה וההצלה בבודפשט    דין וחשבון של ועדת ההצלה היהודית בבודפשט 1942-1945 /    [תל-אביב?] :   האגודה להנצחת זכרו של ישראל קסטנר,   [1981?].

תורגם לאנגלית בהוצאת יד ושם ב-2014

Summary:Rezso Kasztner was one of the most controversial figures to emerge from war torn Europe and the ashes of the Shoah. A leader of the Budapest Jewish Rescue Committee, during the last year of the war in Europe, the Zionist Kasztner became the point man for negotiations with the SS to save Hungarian Jewry. In Israel in the 1950s he was vilified by some for having sold out his Jewish brethren and was saddled with the blame for the suffering and murder of the lion s share of Hungarian Jewry. Kasztner was assassinated in Tel Aviv following a spectacular post-war libel trial in which he had tried to defend his good name. Today scholarship sees him in a different light and his Report, now published in English and with scholarly footnotes for the first time, is one of the main reasons why..

ספרים על שותפו של קסטנר יואל ברנד : 

 יואל בראנד בשליחות נידונים למוות ביא לדפוס: אלכס וייסברג ; (תרגם מכתב-יד נ. רבן)  תל אביב : עיינות, תשי"ז 1957.תקציר :הספר הוא עדות אוטנטית של יואל ברנד שיצא בשליחות   אייכמן  והנאצים לדיונים עם נציגי המעצמות כעל עיסקם דם יהודי תמורת סחורה. 

 יואל והאנזי   ברנד ,   השטן והנפש /  ליקט מפי ה. בראנד וערך – ב. גפנר.  תל-אביב :   לדורי,   1960.

סיפור שליחותו של  יואל בראנד  לתורכיה בנסיון להציל את יהודי הונגריה. במשא ומתן שכונה "סחורה תמורת דם".בש המשא ומתן לא הניב פירות.

 עמוס אילון,    שעת אפס /    ירושלים :   עידנים,  1980

תורגם לאנגלית כ:Timetable, a novel  ב-1980 במקביל לפרסום בעברית.

תקציר:

עמוס אילון, מחבר הביוגרפיה הידועה "הרצל", מצייר בספר זה דיוקן כפול של שני אישים שונים זה מזה תכלית שינוי באחת משעות האפס הגדולות של האנושות – יוני 1944, ערב השמדתם של יהודי הונגריה. האחד: יואל בראנד – השליח היהודי מבודפשט המגיע לאיסטנבול במטוס בלדרים גרמני ובפיו הצעה נאצית לשחרר מיליון יהודים תמורת עשרת אלפים מכוניות… השני: משה שרתוק (לימים שרת, שר החוץ הראשון של מדינת ישראל) המנסה, בירושלים ובלונדון, לשדל את השלטונות הבריטיים להתיר שובו של בראנד להונגריה אל שולחיו עם תשובה "עקרונית" חיובית – ולו רק כדי להרוויח זמן, שכן הצבא האדום כבר הגיע לגבול ההונגרי ונראה שהמלחמה באירופה מתקרבת לקיצה. שרתוק נכשל במשימתו. הכשלון ייסר אותו עד יומו האחרון. בראנד – איש כנה אך קטן, או תמים, הנקלע ונשחק בין גלגלי ההיסטוריה. הוא נחשד על ידי המודיעין הבריטי כסוכן נאצי ומושלך למאסר. כאשר מתבררת חפותו, עם תום חקירה ארוכה, כבר מאוחר להציל. כשלונו של בראנד לא נבע מתמימותו אלא מאדישותו של בירוקראטים בריטיים וכן מרתיעתם של מנהיגים יהודיים וציוניים לעשות יותר משעשו להצלחת השליחות. סדר העדיפויות שלהם אחר; ואולי פשוט לא האמינו ביכולתם להציל. עמוס אילון משחזר עלילה טראגית זו בעזרת בחומר התיעודי העשיר הנמצא בגנזכים הישראליים, הבריטיים והאמריקאיים, שנפתחו בשנים האחרונות בפני הציבור.
 

   

דניאל  ברנד,   במלכודת הרשע, האדישות והסילוף :   פעולות ההצלה של הנזי ויואל ברנד בשואה ומחירן /

 

‫  ראשון לציון : ידיעות אחרונות, 2017. ‬

תורגם לאנגלית בשנת 2021:

Trapped by Evil and Deceit: The Story of Hansi and Joel Brand

תקציר:

בשנת 1941 החלה בהונגריה קבוצה קטנה של אידיאליסטים ועסקנים יהודים במאמצים לסייע ליהודים נרדפים, תחילה בהונגריה הפשיסטית ואחר כך בארצות השכנות, שהיו כבר תחת כיבוש גרמני ועמדו בפני סכנת השמדה פיזית.
 
בו בזמן בארץ ישראל נעשה הכול כדי להכחיש את קיומה של שואה ולמזער את גודל האסון המתרחש באירופה.
 
באמצע מאי 1944, חודשיים אחרי כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, בזמן שיהודי הונגריה נשלחו להשמדה בקצב של 12,000 איש ליום, קיבלה שלוחת ועדת ההצלה הארץ ישראלית בקושטא מברק מבודפשט שאין לו אח ורע בתולדות השואה. במברק נאמר שיואל ברנד, פעיל הצלה מוכר, חבר ועדת ההצלה של בודפשט, עומד להגיע מבודפשט שבידי הנאצים לקושטא בשליחות חשובה וכי יש להכין עבורו אשרת שהייה.
 
בלי לדווח להנהגה בירושלים ובלי להכין את האשרה המבוקשת הודיע ראש המשלחת בקושטא במברק חוזר: "שיבוא יואל. חיים מחכה לו."
 
זהו סיפורם של השליח, של העומדים מאחוריו.

     

 

ספרים על קסטנר במלחמה

דוב  דינור    קסטנר :   גילויים חדשים  על האיש ופעלו /חיפה : גסטליט, 1987.

תקציר: אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בהונגריה בתקופת השואה, הוא עדיין אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה של עם ישראל. אף כי בית המשפט העליון זיכה את קסטנר מכל אשמה של שיתוף פעולה עם הנאצים, הנה לא סר הכתם הכבד שדבק בשמו לאחר שבית המשפט המחוזי האשימו כ על כי מכר את נשמתו לשטן. השאלה שהמחבר מציג במרכז ספר זה, היא האם פעל ד"ר קסטנר רק לשם הצלת מקורביו, מיוחסי הקהילה, תוך הקרבתה של מרבית קהילת הונגריה, או שמא פעל באומץ ובתושייה, תוך סיכון אישי רב, כדי להציל יהודים רבים ככל האפשר מהגהינום הנאצי. בפרק האחרון מנסה דוב דינור לחשוף את מקור ההאשמות כנגד קסטנר וחבריו, ואת סוד הישרדותן. הוא מתאר את המניעים הנפשיים והחברתיים שהיוו קרקע נוחה לקליטתם של זרעי ההאשמה הנוראה, המנוגדת לאמת ההיסטורית. המחקר מתבסס על עדויות ממקור ראשון ועל מסמכים שחלקם נחשפו אך לאחרונה ומתפרסמים כאן לראשונה. בצד צילומי המסמכים המקוריים מובאים תרגומיהם לעברית. 184 עמודים דוב דינור נולד למשפחה חסידית במונקאץ', למד בישיבה ובבית ספר צ'כי. בארץ היה שנים רבות חבר קיבוץ גבעת ברנר. שימש כעוזרו של פרופסור יהודה באואר, עד לאחרונה ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. מפרסומיו: מבוא היסטורי לדו"ח קסטנר שנמסר לקונגרס הציוני הכ' בשווייץ. פרקים בתולדות יהודי רוסיה הקארפטית 1981 פרקים בתולדות יהודי רוסיה הקרפטאית 1983

העטיפה כאן של עודד תאומי בתפקיד קסטנר  היא תמונה מההצגה שהתבססה גם על ספר זה. 

Orr, Akiva    Israel :   Politics myths and identity crises /    London, UK :   Pluto,   1994.

השתיקה :   מדוע לא פורסם המידע על אושוויץ במועד? /    בחר ותרגם: יהושע בן עמי. עריכה: יעל זיידמ  הרצליה :   [המחבר],   1994 

 יחיעם בן רענן, וייץ  1951-    האיש שנרצח פעמיים :   חייו, משפטו ומותו של ד"ר ישראל קסטנר /    ירושלים :   כתר,   1995.

תורגם לאנגלית בהוצאת יד ושם ב-2012   

The Man Who Was Murdered Twice: The Life, Trial and Death of Israel Kasztner

לדעתי הספר הטוב והמקיף ביותר על קסטנר והפרשיות השונות שבהן היה מעורב ללא כל מתחרה. 

תקציר :שלוש יריות שהדהדו בחצות הליל ברחוב תל אביבי קטן שמו קץ לחייה של אחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות מדינת ישראל: ד"ר ישראל קסטנר. היו שראו בקסטנר גיבור שחירף את נפשו והציל עשרות אלפי יהודים; היו שראו בו בוגד ש"מכר את נפשו לשטן". אישיותו ומעשיו של קסטנר הגיעו למוקד התודעה הציבורית בשל תביעת הדיבה נגד מלכיאל גרינוולד, הידועה בשם "משפט קסטנר" (1958-1954). מאז שבה "

   

, אהוד  ‫ שפרינצק    אלימות פוליטית בישראל :   בין מחאה חוץ-פרלמנטרית לטרור.    ירושלים :   מכון ירושלים לחקר ישראל,   1995.

  פטר ס. נאג'י     מבצע קסטנר /  [מהונגרית: צבי הרמן; עריכה: ירון גולן].   ירון גולן 1997

תקציר:בספר זה  שפורסם לראשונה בהונגריה ב-1995 חושף לראשונה היסטוריון הונגרי, בן זמננו, טפח מפעילותו של ד"ר רז'ו (ישראל) קסטנר בימי השואה. הספר מעורר את השאלה הנוקבת: האמנם בגד ד"ר קסטנר בבני עמו והציל רק את מקורביו, או שסיכן את חייו ושיתף פעולה עם גרמנים כדי להציל כמה שיותר יהודים מלהשלח לאושוויץ? מחבר הספר מצדד באפשרות השניה.

 

 טוביה פרלינג    חץ בערפל :   דוד בן-גוריון, הנהגת היישוב ונסיונות הצלה בשואה /    שדה בוקר :   המרכז למורשת בן גוריון,   תשנ"ח 1998.

הספר הטוב והמקיף ביותר והמדוייק ביותר על נסיונות ההצלה של הישוב .הכרך השני עוסק בפרשת קסטינר.ץ

 תקציר:היישוב הארץ ישראלי מוכרח לירות חץ אל תוך הערפל, עליו להיאחז בכל סיכוי, ולו הקלוש ביותר, להצלת יהודים מהשמדה' – כך אמר גזבר הסוכנות היהודית אליעזר קפלן בשובו מביקור בטורקיה, זמן לא רב אחרי שהתבררה לכול אימת ההשמדה השיטתית של יהודי אירופה.
הספר חץ בערפל משחזר ומנתח את תכניות הסיוע וההצלה שהיישוב היהודי בארץ ישראל והנהגתו היו מעורבים בהן. הוא בוחן את מקומו של המפעל הזה בסדר היום הכולל שלהם באותו זמן ובאמצעות עיון בתיעוד ראשוני עשיר מארכיונים רבים בארץ ובעולם, בודק עד כמה מימשו בן גוריון וחבריו את מסקנתו של קפלן. הספר מתמקד במערכת ההפעלה המודיעינית החשאית שעמדה לרשות ההנהגה בארץ ישראל בניסיונותיה להציל יהודים באירופה, ומסתיים בניסיון לתור אחר יסודותיו של הסטראוטיפ השלילי, המושרש היטב, בדבר חלקם של היישוב הארץ.

 

פרופסור יהודה, באואר  1926-   
 
יהודים למכירה? :   משא ומתן בין יהודים לנאצים 1933-1945 / ,תירגמה כרמית גיא   ירושלים :   יד ושם,   תשס"ב 2001.
 
תקציר: בעצם ימי המלחמה, כאשר השמדת העם היהודי נמשכה בלא רחם, נרקמו תכניות הצלה של יהודי סלובקיה והונגריה. הידועה שבהן היא עסקת ה"סחורות תמורת דם" שהגה אדולף אייכמן. הספר יהודים למכירה? עוסק בתכנית ה"העברה" שמגמתה היתה לעודד השתקעות יהודים בארץ על – ידי העברת רכוש, תכנית שהנאצים אימצו כדי להגביר את יציאת היהודים מגרמניה. הספר בודק את ניסיונו של היינריך הימלר לקיים משא ומתן חשאי בשנים 1942 – 1945 כדי לבדוק את האפשרות להגיע להסכם שלום נפרד עם המערב, ואת ניסיונות ההצלה הדרמטיים שביצעו מנהיגים יהודים בהונגריה ובסלובקיה.

   

 

עדית  זרטל    האומה והמוות :   היסטוריה, זיכרון, פוליטיקה /    [אור יהודה] :   דביר,   תשס"ב 2002.

משה   הורוביץ   סיפור חיים /    חיפה :   מ. הורוביץ,   [תשס"ג]- 2003
אחד מניצולי רכבת קסטנר מספר את סיפורו 

Szabolcs, Szita    Trading in lives? :   operations of the Jewish Relief and Rescue Committee in Budapest, 1944-1945 /    Budapest :   Central European University Press,   2005.

 
, Annie  Szamosi,     Rudolf Kasztner in history, in testimony, and in memory /    Ann Arbor, Mich. :   UMI,   2006.
   
 

ענבל זידר     הזיכרון המשוסע של ניצולי רכבת קסטנר /    [באר-שבע] :   אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,   2006.

תקציר:ased on interviews held in 2005-06 with Jews who were saved by Kasztner, as well as on testimonies given at Yad Vashem in 1994-2001. Discusses how these Hungarian survivors cope with the gap between their own recollections of events and the collective memory of Israeli society, which tends to view Kasztner's activities negatively. In regard to the accusation against Kasztner of keeping the Final Solution a secret, the testimonies show that urban Jews were aware of events, although rural Jews were not, and that many Hungarians could not internalize the information when it was given. Most of the survivors defend Kasztner, saying that he did what he could under the circumstances and that he had tried to save many more Jews; many of them see him as having been a victim of Israeli politics. Although Kasztner was exonerated in the late 1950s, there is still much controversy surrounding his case. —

 יצחק  וינברג , 1938-    שלוש אימהות לשני אחים :   נוסעים סמויים ברכבת קסטנר /    ירושלים :   יד ושם,   תשס"ו 2006.

תקציר הספר:בין נוסעי רכבת קסטנר היו שני ילדים יהודים מקרקוב. בספר נחשפת לראשונה העובדה הייחודית הזאת בפרשה הידועה של רכבת קסטנר. וינברג אינו מבין עד היום מנין שאב את כוחות הנפש ותבונת החיים להתמודד עם העולם האכזרי שהושלך אליו. הוא היה בן תשעה חודשים כשפרצה מלחמת העולם השנייה והגרמנים כבשו את קרקוב שבפולין, ובן שנתיים וחצי כשעבר עם הוריו ואחיו הקטן לגטו. הוריו נרצחו ודודתו מלכה הצליחה למלט את האחים מן הגטו. שנתיים כמעט נדדו בין הכפרים הפולניים ולבסוף הגיעו להונגריה ושם הצליחה דודתם להבריחם לרכבת קסטנר מתוך תקווה שיגיעו במהרה לארץ-ישראל. אך לא כך היה. שני הילדים מצאו את עצמם בלבו של מחנה ברגן-בלזן ומסביבם זרים שאינם דוברים את שפתם. נעמי מאיר, שנמנתה עם נוסעי רכבת קסטנר, אימצה אותם וטיפלה בהם במסירות. רק בסוף 1944 שוחררו כל נוסעי רכבת קסטנר מן המחנה. האחים נשלחו לשווייץ ועלו משם לישראל.

 אהרונסון, שלמה    היטלר, בעלות הברית והיהודים. [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2008.

 Anna  Porter,     Kasztner's train :   the true story of an unknown hero of the Holocaust /  First published in Canada by Douglas & McIntyre Ltd. in 2007.   New York, NY : Walker, 2009.

Summary:

n March, 1944, the German army marched into Hungary, followed soon after by Adolf Eichmann and his SS Sondercommando. His single goal was to eliminate the entire Jewish population of the country. Rezso Kasztner-a lawyer and Zionist activist-stood in his way. In meeting after meeting with Eichman and other Nazis, he sought common ground, exploiting their twin weaknesses of greed and fear, in the process saving thousands of lives. Kasztner's Train-a reference to the famous train ride to freedom he organized-tells this dramatic story for the first time, including a shocking postscript. After the war, Kasztner emigrated to Israel, where in 1956 he was stunningly convicted of collaborating with the Nazis more than a decade before. As he awaited the appeal that would ultimately exonerate him, he was murdered by right-wing activists in Tel Aviv on March 4, 1957.

Hungarian by birth, Anna Porter lived through the Hungarian Revolution as a child, and brings to this book a determination and passion to tell the full story of one of the heroes of the 20th century. Kasztner's Train is based on interviews with survivors who were on the train, and with family members of other survivors, as well as with descendants of those murdered in concentration camps.

 

Dealing with Satan: Rezso Kasztner's Daring Rescue of Hungarian

Jews Jonathan Cape Ltd; First Edition (14 Feb. 2008)

Summary:To this day Rezso Kasztner remains a highly controversial figure, regarded by some as a traitor and others as a hero. This is the story of the man who saved hundreds from the Holocaust.

Two months after his eleventh birthday, on 9 July 1944, the gates of Bergen-Belsen concentration camp closed behind Ladislaus Lob. Five months later, with the Second World War still raging, he crossed the border into Switzerland, cold and hungry, but alive and safe. He was not alone, but part of a group of some 1,670 Jewish men, women and children from Hungary, who had been rescued from the Nazis as a result of a deal made by a man called Rezso Kasztner – himself a Hungarian Jew – with Adolf Eichmann, the chief architect of the Holocaust. Twelve years and a miscarriage of justice later Kasztner was murdered by an extremist Jewish gang in Israel.To this day he remains a highly controversial figure, regarded by some as a traitor and by many others as a hero. "Dealing with Satan" tells the story of the man who saved hundreds – indeed probably thousands – from the Holocaust. It is also the story of a child who lived to grow up after the Holocaust thanks to that man. The book is the first comprehensive account of a highly dramatic and controversial episode of the Holocaust and its implications for Jewish/Israeli politics today. Combining objective research with autobiography, "Dealing with Satan" traces Kasztner's negotiations with the SS and describes in detail the lives of author and his fellow inmates at Bergen-Belsen. It is an examination of one individual's unique achievement and a consideration of the profound moral issues raised by his dealings with some of the most evil men ever know

         

 אלי ריכנטל   האמנם נרצח פעמיים ? :פרשת קסטנר בראייה חדשה .באר-שבע :   אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,   תש"ע 2010.

מבוסס על דיסרטציה  בהדרכת חנה יבלונקה :בדיקה מחודשת של פרשת קסטנר /    באר שבע :   אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,   תשס"ט 2009.

תקציר הספר:הספר בוחן, בראייה היסטורית ובצורה אובייקטיבית ככל שניתן, את "פרשת קסטנר" השנויה במחלוקת. ישראל קסטנר, ששימש בתפקיד "ראש ועדת העזרה וההצלה" בהונגריה בתקופת השואה, הואשם לאחר שעלה ארצה בשיתוף פעולה עם הנאצים. הפרשה, שנידונה בבית המשפט, עמדה במוקד השיח הציבורי באמצע שנות החמישים. עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי נרצח קסטנר, ומאז ועד עתה אישיותו ודרכי פעילותו במחלוקת. בספר שלפנינו בוחן המחבר מחדש פרשה מורכת זו, וזאת על בסיס תיעוד ארכיוני מגוון שנמצא באירופה ובארה"ב ושהיה חסוי עד לעת האחרונה. מהמחקר עולה כי ניתן להצביע על שני דפוסי התנהגות שאפיינו את פעילותו של קסטנר בתקופת השואה. מחד גיסא מתגלה דמות של מציל ומושיע, פעמים רבות אף בניגוד לחוק, ומאידך גיסא מצטיירת דמות של אדם כנוע וצייתן שפעולותיו ומהלכיו מתואמים עם שלטונות הכיבוש הנאציים. מחבר הספר הוא גמלאי, פרופסור אמריטוס ששימש כמנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" בבאר-שבע. לאחר פרישתו סיים את לימודי התואר השלישי (PhD) במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 אילה  נדיבי    בין קראוס לקסטנר :   המאבק על הצלת יהודי הונגריה /    ירושלים :   כרמל,   תשע"ה 2014.

תקציר הספר :

גם לאחר 70 שנים לאחר תום הכיבוש הגרמני סוגיית שואת יהודי הונגריה לא יורדת מעל סדר היום.

בעזרת מכתבים רבים ויומנים בני הזמן, חלקם נחשפים כאן לראשונה, ובעזרת פרוטוקולים של משפט קסטנר ומשפטים נוספים, משרטטת המחברת את ניהול עבודת ההצלה בהונגריה בידי שניים ממוביליה: ד"ר ישראל קסטנר, ראש ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, ומשה קראוס, מנהל המשרד הארץ־ישראלי בבודפשט.

קראוס התנגד לדרכו של קסטנר, שעיקרה הצלת יהודים בשיתוף פעולה עם הגרמנים, ויצר בכישרון ובתחכום דרך הצלה אלטרנטיבית, מפתיעה בהיקפה ובתוצאותיה, וחפה מהכשלים המוסריים שאפינו את דרכו של קסטנר, ואשר נחשפו בהרחבה במהלך משפט קסטנר. ואולם, דרכו של קראוס לא זכתה לגלוי נאות בהיסטוריוגרפיה של התקופה אלא להעלמה. ספר זה מבקש לתאר את פועליו ולהביא השלמה חשובה של מעשי ההצלה. המשפט ועד תקופתנו נגזרו על פעולותיו של קראוס אלם והעלמה.

מאמר ביקורת על הספר של ניצול מהונגריה  

‫ שליחות שבחובה היתה טמונה ההזדמנות המבטיחה ביותר לצמצם במידת-מה את ממדי ההשמדה בשואה.

 
כבנם של השחקנים הראשיים במחזה, שהיה עד לאירועים וחי אותם ממועד התרחשותם ועד היום, ניסיתי להביא את רצף האירועים שהובילו אל השליחות, את סיפורו של השליח והסובבים אותו, את אופן הטיפול בשליחות על ידי נציגות ועד ההצלה של הסוכנות בזמן אמת, כמו גם את אופן הצגת האירועים בדיעבד. 
 

יערה שור     קסטנר, אייכמן ומשפטם של משתפי הפעולה :   החוק והשיח על השואה בישראל: 1965-1950 /דיסרטציה אוניברסיטה העברית בירושלים], 2019.

  דן יהב , 1939- מחבר    פגישות ארצישראלים ויהודים עם מנהיגים נאציים (1933-1945) /  עריכה והקלדה : מירי לימון  ישראל : מישב, 2019

תקציר: 

"יהודים ניסו להציל יהודים מידי הנאצים באמצעות מו"מ. היו נאצים שהסכימו לנהל מו"מ ממניעים שונים. מרבית הניסיונותכשלו, הצלחת אחרים היתה מוגבלת למדי. אך יש חשיבות בבחינתם משום שהם מעלים לדיון סוגיות היסטוריות, פילוסופיות ומוסריות רבות. לפני המלחמה ניסו לסייע ליהודים להגר מארץ ששלט בה משטר אנטישמי מאיים. בתקופת המלחמה ניסו להציל יהודים בין שניסו לסייע לבריחתם משלטון הנאצים, בין שניסו להגן עליהם בתוך אירופה הנאצית, ובין שניסו לעצור את מנגנוני הרצח באמצעות תשלומי שוחד רבים. המחלוקות שניטשו ועדיין ניטשות בישראל בנושא התנהגותה של ההנהגה היהודית בתקופת השואה, לא פסקו ולא קיבלו תשובות חד משמעותיות. הדברים אמורים בעיקר בפרשת חיים ארלוזורוב ב-1933 ובפרשת ישראל (רז'ו) קסטנר ב-1955. פרשות מו"מ עם איטליה הפאשיסטית ('הסכם ירושלים'), שליחותם של נפתלי לובינצ'יק, פרידמן ילין-מור, יואל ברנט ואחרים, הם נושאים פוליטים סוערים העולים מפעם לפעם לכותרות ומלהיטים את הרוחות.

  ספרים על משפט ורצח קסטנר 

עמנואל  פרת , 1921-    המשפט הגדול :   פרשת קסטנר /    תל-אביב :   אור,   תשט"ו 1955.

תקציר:סקירה עיתונאית מקיפה ומדוקדקת של מהלך המשפט והאירועים שבעקבותיו, 

שלום רוזנפלד 1914-2008    תיק פלילי 124 :   משפט גרינואלד-קסטנר /    תל-אביב :   קרני,   תשט"ו.
‬תקציר :תיעוד של תביעת מלכיאל  גרינוואלד נגד קסטנר.

, Ben  Hecht   1894-1964    Perfidy.    New York :   Julian Messner,   1961.

An account of the trial of M. Gruenwald on the charge of criminal libel of R. Kastner.

 בן הכט  כחש :פרשת קסטנר האיש שמכר את נשמתו לשטן  /  בתרגום אביעזר גולן עורך אורי רדלר   אשקלון :   סלע-מאיר,   תשע"ז 2017.

הספר שמצדיק את רציחתו של קסטנר.‬תקציר :הסיפור הנסער, פרי עטו של הסופר האמריקאי – היהודי הנודע, בן הכט, על המשפט הדרמאטי ביותר שהיה בישראל והביא לנפילת הממשלה – משפט קסטנר. כחש – מגילת – ההאשמה החריפה והנועזת שהועלתה כלפי מנהיגות הישוב ומנהיגות העם היהודי על מעשיהן ומחדליהן בימי השואה באירופה ובשנים שקדמו להקמת המדינה. כחש – תעודה אנושית זועקת ולקח – לדורות על חובתה של מנהיגות כלפי הציבור הנתון למרותה בימי – משבר – וסכנה.

ספרו של הכט שזכה להצלחה גדולה כיאות לספר של תסריטאי מיומן הוכח בידי ד"ח של הסוכנות היהודית כגדוש בשקרים ועיוותים  ובדיות של ההיסטוריה שהוצגו כאמת. 

Ben Hecht’s "Perfidy" :an analysis of his rewriting of history /The American Section of the Executive of the World Zionist Organization and the Jewish Agency.1962

https://www.nli.org.il/en/newspapers/amjwld/1962/05/18/01/article/8/?e=——-en-20–1–img-txIN%7ctxTI————–1

ספר תגובה נוסף שהראה את הבדיות  שאותן היציג הכט באמת :

, Chaim  Lieberman  The man and his "perfidy" :   a rejoinder to Ben Hecht's vitriolic attack upon the government and leaders of Israel    New York :   Bloch,   c1964

       

איסר  הראל , 1912-2003    האמת על רצח קסטנר :   טרור יהודי במדינת ישראל /    ירושלים :   עידנים,   תשמ"ו 1986

תקציר: ראש הש.ב מתאר את האירועים שהביאו לרצח קסטנר את הרצח ואת חקירתו  תוך שהוא מסתמך על כתבות ועל מסמכים המתקופה.  

       

Lahav, Pnina, 1945-    Judgment in Jerusalem :   Chief Justice Simon Agranat and the Zionist century /    Berkeley, Ca. :   University of California Press,   1997.
סיפור חייו של אחד השופטים במשפט קסטנר. 
Simon Agranat (1906-1992) was the third chief justice of the Israeli Supreme Court and a founding father of Israeli law. Born in Louisville, Kentucky, and educated at the University of Chicago, Agranat brought U.S. progressivism and constitutionalism to Israeli legal soil. Agranat laid the foundation for Israel's bill of rights and took part in nearly every important Israeli legal and political issue of this century. Pnina Lahav's rewarding study of Simon Agranat portrays Israeli history through the lens of judicial opinions. It is based on her extensive interviews with the justice before his death and a close examination of his papers. A major theme in her book is the relationship between Agranat's world view and landmark Israeli Supreme Court opinions, and she tells the compelling story of a visionary jurist and an American pursuing his Zionist dream in Palestine. Here, too, is an illuminating view of Israeli history and legal culture that includes the Arab-Israeli conflict, the Holocaust, the symbiosis between religion and the Jewish state, and the tensions within Zionism itself. Lahav also details the thinking behind Agranat's 1962 decision to convict Adolph Eichmann and the justice's dissent in the "Who Is a Jew?" case in 1970.

This is the first biography of the man who made both a geographical and a psychological journey from the United States to Jerusalem. In demonstrating the influences of one culture on another, Judgment in Jerusalem provides important insights into Israeli law and politics and into the complex processes that form a national iden

במהדורה עברית :
 
פנינה להב     ישראל במשפט :   שמעון אגרנט והמאה הציונית.    תל-אביב :   עם עובד,   1999

‫ תמיר, שמואל    בן הארץ הזאת :   [אוטוביוגרפיה] /    לוד :   זמורה-ביתן,   תשס"ב 2002.

Bilsky, Leora, 1967-    Transformative justice :   Israeli identity on trial /Ann Arbor, MI : University of Michigan Press, 2004.

זאב אקשטין  שמיכת טלאים :  מסקנוגרפיה של מי שהספיק לו /. כרמל 2014  

הרוצח של קסטנר כותב את גירסתו המלאה וטוען כי לא הוא היה הרוצח אלא זאת הייתה מזימה של גורמים בכירים, הוא היה סתם קורבן מזדמן. 

תקציר:ספרו של זאב אקשטין, מי שפרץ לתודעת הציבור לפני למעלה מיובל שנים ונודע כאחד מהאנשים שהתנקשו בחייו של ישראל קסטנר (מי שהוגדר ב"משפט קסטנר" הידוע כמי "שמכר נפשו לשטן"), מעלה בשורה של תמונות ססגוניות, רוויות הומור מפוכח, נושך, את חייו התזזיתיים ומיוחדים במינם, שהם בעת ובעונה אחת ראי תקופת טרום המדינה ושנותיה הראשונות, ומספר על קשריו והיכרותו עם כמה מאישי אותה תקופה ואמניה, כמו גם על אותו קטע היסטורי תת-קרקעי וכואב שאינו ידוע עד תום מאותה פרשה שנותרה מאז כפצע מדמם בהיסטוריה של העם והמדינה.

יצירות ספרות יפה על קסטנר 

St. John, Robert    The man who played God /    Garden City, N.Y :   Doubleday,   1962.

איתמר  יעוז-קסט,   אחיזה של חול :   רומן /    תל אביב :   עקד,   תשל"ז.1977
יצא לאור שוב בקובץ:  המהגר הביתה : סיפורת 1970־2005 : מבחר (תל-אביב : עקד, תשס״ו 2005)

סיפור על סופר צעיר בזמןמשפט קסטנר המשפיע על חייו. 

 מוטי לרנר , 1949-    קסטנר /    [תל-אביב] :   אור-עם,   תשמ"ח 1988.

מחזה על המערכת היחסים בין קסטנר ואייכמן 

קטע מהמחזה

לרנר, מוטי    משפט קסטנר :   תסריט לדרמה טלוויזיונית בשלושה פרקים /    תל אביב :   אור וצל,   [תשנ"ד  1994 ].

החלק הראשון

החלק השני:

החלק השלישי 

עופרה עופר אורן , 1951-    מעקב /    אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן,   תשע"ג 2013.

סיפור על משפחה ישראלית עכשווית שקשורה לפרשת קסטנר שנמצאת תחת מעקב של סוכני סי אי איי. קסטנר מואשם בסיפור באחריות ביחד עם הנאצים  לרצח יהודי הונגריה.

ככל הנראה הספר העויין ביותר לקסטנר בספרות העברית. 

מיכל בן נפתלי המורה "כתר 2015 .

תורגם לאנגלית ב-2019 

The teacher /translated from the Hebrew by Daniella Zamir.Rochester, NY : Open Letter, 2019.

Imprint  

תקציר: תלמידים מגלים את סיפורה המורכב של מורתם ואת הקשר שלה לפרשת קסטנר כניצולה ברכבת קסטנר.

 

Diane Armstron

The Collaborator  2020 :

רומן היסטורי המבוסס על פרשת קסטנר :

An enthralling story of heroism, passion, and betrayal based on astonishing true events set in the darkest days of World War II in Budapest. For readers of The Tattooist of AuschwitzThe Alice Network and My Name is Eva.

 

Budapest, 1944: The Germans have invaded. Jewish journalist Miklos Nagy risks his life and confronts the dreaded Adolf Eichmann in an attempt save thousands of Hungarian Jews from the death camps. But no one could have foreseen the consequences…

Sydney, 2005: Annika Barnett sets out on a journey that takes her to Budapest and Tel Aviv to discover the truth about the mysterious man who rescued her grandmother in 1944.

By the time her odyssey is over, history has been turned on its head, past and present collide, and the secret that has poisoned the lives of three generations is finally revealed in a shocking climax that holds the key to their redemption.

From USA Today bestselling author Diane Armstrong come a story of an act of heroism, the taint of collaboration, a doomed love affair, and an Australian woman who travels across the world to discover the truth…

לילי הלפרט-זמיר, בהשתתפות דורון נידרלנד   בין היסטוריה למבדה – שואת יהודי הונגריה / . תל אביב : מכון מופ"ת, תשע"ו [2016].

 ‬קיראו עוד :משימתה של חנה סנש במציאות ובבדיון חנה סנש איך ליצור ( ולהרוס ) גיבורה לאומית 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

39 תגובות על “האמת על פרשת ישראל קסטנר”

"הביביסטים הקשקשנים"… אלליי, כמה רדידות מאנטי-ביביסט טיפוסי כמוך.
הטענות המוצדקות כלפי קסטנר ורכבת המיוחסים שלו החלו עוד לפני עידן נתניהו. כנראה גם העילגות במאמר הנ"ל, שהינה חלק בולט בקשקשת לעיל.

במקום שאבזבז זמני לריק, מצ"ב מאמר מעולה, שמפרק את טענותיך בקלות יתרה.
שמחתי לעזור, וד"ש לנכדה הפוסט ציונית מפוסט-העבודה.

https://mida.org.il/2021/02/17/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%90/

כדאי לציין שמגזין "מידה" הוא מגזין ביביסטי הממומן בידי תומכי בנימין נתניהו ומאמריו הם בחלקם לא אמינים כלל אלא סתם תעמולה ימנית .מובן שלמאמר שלו על קסטנר אין אמינות רבה יותר מכל מאמר פוליטי אחר שם . מומלץ להתייחס ברצינות רבה יותר לספרים שמובאים ברשימה בסיום שנכתבים בחלקם בידי חוקרים אמינים ואובייקטיביים שאין להם אג'נדה ימנית ולא באו סתם להסית כנגד "השמאל הבוגדני " וכנגד מחצית העם שחלקם תוקפים את קסטנר אבל איש אינו מכחיש שקסטנר היציל למעלה מאלף איש שאילולא הוא היו מתים.

מגזין 'מידה', בהנהלת ד"ר רן ברץ, שאינך מגרד את קרסוליו, הוא מגזין מעולה ומרחיב דעת.
כמובן שהשמאלן המצוי מכת רל"ב עושה כל מה שבולשביק מצוי יעשה: מנסה להגחיך ולזלזל במגזין עם אג'נדה שמרנית-ימנית. שיקוף קלאסי גם למה שמתחולל באקדמיה המונוליתית. אין הפתעות מאליהו אשד.

אני יודע שקשה להתמודד עם עובדות. אפילו לחוקרים פסאודו אובייקטיביים כיחיעם וייץ וספרו המסולף. 1000 יהודים ניצולים היו יהודים מיוחסים ועשירים קרובים לקסטנר, שרקח עסקה עם השטן, ואחר כך שיקר למען קורט בכר וחבר מרעיו. גם זו עובדה.
נסיונות הטיהור שלך מגוחכים בדומה לכתיבתך העילגת והפוליטית. חזור לזאגור- שם, לפחות, אתה יודע על מה אתה מדבר, פרוגרסיבי מצוי.

אענה על זה כך קשקשן :מגזין "יקום תרבות " בעריכתי שלא מקבל אפילו שמינית מהתקציב של "מידה" פירסם מאות רבות של מאמרים מעניינים יותר ממה שפורסם אי פעם ב"מידה" ואתה יכול לבדוק את זה.אבל כמובן שלא תעשה את זה.
עכשיו לידיעתך ימני אני לא שמאלני .שניכם הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני הן תופעות שעומדות להעלם מהעולם אני מקווה בקרוב אחרי הנזקים האדירים ששניכם גרמתם לאנושות .שניכם משקפים אחד את השני ובראש ובראשונה
בשקרים שמקבילים זה לזה
ביכולת שלכם לנבל את הפה ולקשקש שטויות שמקבילות זה לזה.
עם היית טורח לבדוק את העובדות קשקשן מה שאינך עושה היית מוצא שרק חלק מהנוסעים ברכבת קסטנר היו עשירים והם שילמו בעד השאר שכללו אינטלקטואלים סופרים ואנשים לא עשירים באופן כללי.
אתה לא מאמין קשקשן? קרא כל אחד מהספרים ברשימה שלמעלה ואם אתה רוצה אתן לך הפניות לעמודים .
עכשיו תחזור לזאגור..

כל הטענות האלו הופרכו בידי החוקר יהודה באואר בספרו"יהודים למכירה". מה באואר טוען על קסטנר ש"טענתי שקסטנר היה אדם לא נעים והיו לו אמביציות לא רגילות. הוא לא היה אדם רשע כמו שאחדים מציגים אותו או צדיק כמו שאחרים טוענים". https://emek.mynet.co.il/magazine/article/m_366988

https://www.haaretz.com/.premium-who-was-the-real-holocaust-hero-1.5287614
srael Kastner vs. Hannah Szenes: Who Was Really the Hero During the Holocaust?
They were two Hungarian Jews, both of whom aimed to save other Jews. The one who failed is remembered as a heroine, while the one who rescued thousands is still excoriated. The Szenes-Kastner dialectic refuses to die.

Dan Laor

Nov. 9, 2013

Two Jews set out from Budapest: One was Hannah ‏(Anna‏) Szenes, a native of the city, pioneer and poet, who left at age 18 and immigrated to Mandatory Palestine but returned to her hometown under unusual circumstances during World War II. The other was Israel ‏(Rudolf‏) Kastner, a native of Cluj in Transylvania − a jurist, journalist and Zionist activist, who only arrived in Budapest for the first time during World War II.

U.S. Dramatists Guild backs performance of critical Israeli show in Washington
Why Hungary's exhibiting works of a long-dead interwar graphic artist
Did the Shin Bet seek to silence Israel Kastner?
German writer and Holocaust survivor Ralph Giordano dies at 91
Declassified: Shin Bet knew Israel Kastner was targeted
My God, may this wonder never end
Iddo Netanyahu's Holocaust-themed play to open off-Broadway this week
In the construction of Israeli memory of the Holocaust, Szenes and Kastner, both considered “Hungarian” Jews whose personal stories intersect with the history of the Holocaust in Hungary, play key roles. Szenes was a role model from the start: With her proud bearing and active resistance in the face of the Nazis, she was seen as synonymous with all that was beautiful and noble in the steadfastness of the Jews during the Holocaust. She became a national hero, a kind of local Joan of Arc.

Kastner, by contrast, was the bad guy: A symbol of the pandering to the conquering power and collaboration with the Nazis, he was viewed as abominable and was denounced. His assassination, in March 1957 − at the age of 51 − played out all the negative feelings Israeli society had about collaborators, and generally about all those Jews who did not raise the flag of rebellion.

Getting back to Budapest: Szenes was born there on July 7, 1921. She was the daughter of the writer Bella Szenes, and like him, she intended to become a writer. But exposure to the anti-Semitism of the late 1930s prompted her to become a Zionist, and in 1939 she immigrated to Palestine. There, she followed the Zionist-pioneering path with great success: studying at the farming school in Nahalal, joining a kibbutz ‏(Sdot Yam‏), and enlisting in the Palmach pre-state commando corps of the Haganah. She was among the chosen few who were trained as paratroopers and dispatched to Europe on behalf of the Haganah to find a way to save Jews.

On March 15, 1944, Szenes was dropped into Yugoslavia, just four days before Germany invaded Hungary. In June of that year, Szenes crossed the border into Hungary, with the object of carrying out her rescue mission which had two purposes: performing espionage for the British and rescuing Jews. However, Hungarian police caught her that very same day and she was jailed in Budapest, her place of birth, exactly four years after she had left it. She was interrogated, tortured, tried ‏(for “espionage and treason”‏) − and executed on November 7, 1944, without having been able to save any Jews.

During the critical period between June 1944, when Szenes was imprisoned, and November 7, the day of her execution, Kastner was living in Budapest, the city that had become his home and main venue of activity since late 1940: He had moved there from Cluj immediately after Transylvania was annexed to Hungary, and in 1941 was one of the people behind the Aid and Rescue Committee, a group formed to help the Jewish refugees who had arrived in Hungary from Nazi-occupied countries. The committee’s head was Otto Komoly, and Kastner served as his deputy.

After the Nazis conquered Hungary, the committee found itself in the desperate position of negotiating with Adolf Eichmann for the ransom of Hungarian Jews, in what was called the “Blood for Goods” deal. Unfortunately, the talks did not yield the hoped-for outcome. Nevertheless, in the course of the negotiations, and as a confidence-building measure, the Germans sanctioned the rescue of 1,684 Jews, who departed Budapest on a train − dubbed “Kastner’s train” − bound for Germany, and on to Switzerland.

Up to the war’s end, Kastner took other steps that, in the opinion of scholars of that period, led to the rescue of many people: He was involved in the talks that resulted in the “temporary” transfer of 21,000 Jews from southern Hungary to the Strasshof concentration camp near Vienna rather than to Auschwitz, and also in the order, issued by SS head Heinrich Himmler on August 25, 1944, not to send any more Jews from Budapest to extermination. In collaboration with Kurt Becher, a senior SS officer, Kastner worked to quietly transfer control of several concentration camps to the Allies, and thereby kept the remnants of the camps’ populations from being massacred.

“One can argue over details,” wrote the eminent Israeli historian Yehuda Bauer, “but historically speaking, it seems to me there are not many people who [like Kastner] saved many Jews in the Holocaust. There are certainly not many who saved for sure 1,684 Jews and contributed to the rescue of tens or hundreds of thousands.”

Did Kastner and Szenes meet during the critical months both were in Budapest − she as a helpless prisoner accused of espionage and treason, and he in his relatively high capacity as deputy head of the Aid and Rescue Committee? In her testimony during the “Kastner trial” in the Jerusalem District Court, in the spring of 1954, Katerina Szenes, the mother of Hannah, pointed an accusatory finger at Kastner for not having acceded to her repeated requests that he visit her daughter Hannah and give her a package, even though he intended to visit the prison where she was held. Szenes told the court she had repeatedly applied to his secretary, Lenka Ungar, but the latter kept putting her off.

“I am telling you, Dr. Kastner, that you did not take an interest in the fate of Hannah Szenes!” the defense lawyer in the libel case, Shmuel Tamir, scolded him. Kastner claimed in his defense that the Aid and Rescue Committee had discussed Hannah Szenes’ case and that he personally took the matter up with the Red Cross. He also expressed surprise at Katerina Szenes’ allegations regarding her own failed attempts to meet with him, claiming that his door was open to every Jew.

However, it was only in the television drama “The Kastner Trial,” written by Motti Lerner, which aired on Israel Television in 1994, that Kastner could be seen to go on the offensive, justifying his avoidance of Katerina Szenes by the need to maintain his distance from the paratroopers the Haganah leaders had dispatched to Hungary, whose presence in Budapest was like an albatross around his neck.

“How dare you complain to me?” burst out Sasson Gabai, the actor portraying Kastner. “Who even asked your daughter to come to Budapest? What was she thinking of doing? After all, it was because of the recklessness and arrogance of those who sent her that she crossed the border like a novice, and was caught five minutes later! And what was I supposed to do when I learned that she was in prison? Suspend the rescue operations of Budapest’s Jews and go to the Germans to beg them to save her?”

Hannah Szenes became a national heroine: Her diary and writings were published in multiple editions, becoming cult books. Kibbutz Sdot Yam held an annual memorial ceremony in her honor, which over the years came under the auspices of the Israel Defense Forces and its Paratroops Brigade. In 1950, the Israeli government instructed that her bones be brought for burial on Mount Herzl in Jerusalem in a state funeral. Children’s newspapers, schools and youth movements never tired of seizing on the figure of Szenes. Her poems became widely known, particularly “A Walk to Caesarea” ‏(commonly known as “Eli, Eli”‏), which was set to music by David Zahavi.

The high point came in 1958, the state’s 10th anniversary, when Habimah Theater put on the play “Hannah Szenes” by Aharon Megged, which constituted final confirmation of the identification the public discourse created between her and Joan of Arc.

In retrospect, it seems that in the process of constructing the memory of the Jewish community in Mandatory Palestine after World War II, instrumental use was made of the story of Szenes’ mission and her personal qualities in general to intensify the value of rebellion and active resistance to the Nazis. These were quite frequently accompanied by condemnation of the passive masses that went “like sheep to the slaughter” − and even more so by condemnation of the European Jewish leadership that at best stood idly by, and at worst chose the route of collaboration. It was the Jewish council, the Judenrat, that was seen as the actual and symbolic embodiment of such collaboration.

Kastner, to his detriment, became the “negative” model: He immigrated to Palestine in 1947 and became the editor of the transplanted Hungarian newspaper Uj Kelet, which he had edited back in Cluj. After the founding of the State of Israel, he landed a government job, and was even a Mapai candidate for Knesset, having been thought to be a draw for the votes of Hungarian and Romanian immigrants. He himself was brimming with self-confidence, knowing full well the part he played in rescuing Hungarian Jewry during the war.

But soon everything was overturned: Malchiel Gruenwald, editor of a local Jerusalem publication, accused him of collaborating with the Nazis and helping to annihilate Hungary’s Jews; in response, the attorney general, Haim Cohen, decided to file a libel suit against Gruenwald. Shmuel Tamir, a member of the Herut movement, came to Gruenwald’s defense, and Kastner quickly went from being the accuser to the accused. Some members of the press and public opinion conspired to denounce him and present him as one who betrayed his people by collaborating with Eichmann and his gang and thereby kept Hungary’s Jews from knowing the truth, thus nipping in the bud the potential for rebellion and even making things easier for the Nazi death machine.

All of this was boiled down in Judge Benjamin Halevi’s categorical statement on pronouncing the verdict, on June 22, 1955, declaring that “Kastner sold his soul to the devil.” Halevi did not refrain from praising the paratroopers and Hannah Szenes, which served to sharpen the vilification of Kastner, whose fate was ultimately sealed by three assassins who ambushed him outside his home on March 4, 1957. Mortally wounded, he died of his injuries on March 15.

Clearing his name

The long and convoluted campaign to clear Kastner’s name was not slow in coming: The first harbinger was the Supreme Court ruling, of January 17, 1958, on the state’s appeal of the Jerusalem District Court verdict, which overturned most of Judge Halevi’s ruling. After a fairly lengthy hiatus, the battle was resumed in the early 1980s, a period − according to Holocaust scholar Saul Friedlander − that saw a further thaw in Israeli society’s attitude to the Holocaust following the Eichmann trial. One of the ways this was expressed was in a series of representations that remade Kastner’s image, first and foremost Motti Lerner’s play “Kastner,” which the Cameri Theater put on in 1985, and which was the antithesis of Megged’s “Hannah Szenes,” from 1958. In the play, Lerner brought the case back to its original setting − in other words, to Budapest in the period after the German invasion. In successive tableaux, Rudolf Kastner was seen bravely contending with Eichmann, and also daring to stand up to the Jewish community leaders who did not necessarily agree with the audacious politics he was bold enough to undertake vis-a-vis the Nazis, motivated by the vehement aspiration to save Jews.

Only in the epilogue of the play does the playwright make the leap from 1940s Budapest to 1950s Israel, and places at center stage the lonely, now-wounded, but certainly also vindicated Kastner, who argues directly with the verdict of the Jerusalem court that practically sentenced him to extinction, recounts the story of the assassination, and ends with the words: “I continued running. A second shot rang out. The bullet hit me. In the back.”

But the grandiose morality play that unfolded before the Israeli spectator in those years had one or even two acts still to come. The lines cited earlier from the monologue Sasson Gabai delivers in the TV drama constituted only a partial quotation. It actually went on to include these lines: “And I will tell you who told the Hungarian police that Palgi and Goldstein [Szenes’ fellow paratroopers] were about to come to me. She did! Your daughter, the heroic Hannah Szenes! She cracked in her interrogation and revealed everything. I can imagine what torture she went through. No one would have withstood such torture. But Palgi and Goldstein were not arrested because of me, but because of her!”

These shocking lines, in which Hannah Szenes is accused of being forced to betray her comrades, can be found in the printed version of the script of “The Kastner Trial” published by the Israel Broadcasting Authority, but they are not to be found on the DVD of the docudrama, as presented in 1994. The explanation for this lies in a petition to the High Court of Justice that was filed by Giora Senesh, Hannah Szenes’ brother, who wished to prevent the series from airing. The petition was denied ‏(in a majority vote‏), but the judges asked IBA officials to delete those lines of their own accord.

The court’s request was met, but the debate over Hannah Szenes’ supposed “betrayal” became a public matter: Not only Aharon Megged, one of the chief fashioners of Hannah Szenes’ persona in literature, theater and public discourse, but also others including Reuven Dafni, who was one of the last paratroopers still living at the time, and even the author Amos Kenan − all rejected out of hand the allegation of “betrayal” playwright Lerner had ascribed to Szenes. That was also the prevailing spirit of a Knesset debate on the subject, in the course of which one speaker after another rejected the allegations the playwright intended to voice, even if they were not heard.

Lie vs. the truth

Paradoxically, it was actually the Hannah Szenes High Court petition that gave new validity to her status as a national hero, whose luster had dimmed slightly since losing the pride of place that was reserved for such symbols of rebellion in the public memory. Five years after the broadcast of the three-part TV series, a hugely important milestone in the process of Israel Kastner’s public rehabilitation, the Supreme Court made public the reasons for the stance it took on Giora Senesh’s petition. At the time the court’s reasons were revealed, Giora Senesh was no longer living. His son, Eitan Senesh, maintains that this affair hastened his death.

In denying the petition, Justice Aharon Barak relied on the principle of freedom of speech and artistic creation, from which stemmed the position not to block the speech of the docudrama’s author. However, Barak ruled that the legend of Hannah Szenes, whom he described as “a national heroine and revered figure,” will continue to exist, thanks to the freedom that resides in the truth, and not by silencing its distortion.

“The poems and heroism of Hannah Szenes are what substantiate the myth,” wrote Justice Barak, himself a Holocaust survivor. “The lie will not harm her or her memory. The lie will be rejected by the truth, in a battle in the ‘free marketplace’ of ideas.”

That was not the position of Justice Mishael Cheshin, who maintained that the petition should be accepted, commingling his reasons with lines from two of Szenes’ poems − “A Walk to Caesarea” and “Blessed Is the Match.” He ended with the following statement: “Hannah Szenes’ heart knew to stop with dignity. The dignity and good name of Hannah Szenes no one can take from her, neither in word nor in deed.”

But Motti Lerner was adamant in his original position, even after the High Court publicized its reasoning. In an article in Haaretz on September 5, 1999, Lerner returned to the “betrayal” issue that has dogged the Kastner-Szenes war throughout the years. “I do not and have never had any interest in damaging the image of Hannah Szenes, who is a great hero in my eyes − even if she broke under interrogation, as Hansi and Joel Brand think.” And indeed, Lerner found support for his argument in the book by the Brands, “The Devil and the Soul” ‏(in Hebrew, 1960‏), where the rather odd ‏(and one might add: erroneous‏) conjecture is raised that under the pressure of torture, Szenes revealed to her interrogators the address of the apartment on Bulyovszky Street where she was supposed to rendezvous with the other two paratroopers: Yoel Palgi and Peretz Goldstein.

Lerner seizes upon that statement like one who has found great treasure, and what is more, he felt free to attribute this supposition to Kastner, even though it was originally put forward by the Brands. According to Lerner, he chose to employ this strategy − he himself uses the word “manipulation” − to pursue fully the question that troubled him more than any other, namely: “How did it happen that Szenes, the boundlessly brave and pure paratrooper, became a national hero even though she did not save any person from death, whereas Kastner was eternally disgraced, even though he saved many thousands directly and hundreds of thousands indirectly.”

He concluded thus: “Juxtaposing Kastner and Szenes was meant to examine the value system of Israeli society, which created this paradox.”

The efforts to rehabilitate Szenes’ standing in the public memory had a sequel: On November 5, 2004, on the occasion of the 60th anniversary of her death, a memorial was held at Kibbutz Sdot Yam under the auspices of the Association for the Perpetuation of Hannah Szenes’ Mission and Heritage, and attended by the then-deputy prime minister, Shimon Peres, in the revival of a tradition that had dissipated over the years as interest in her waned. Three years later, in November 2007, Szenes’ tombstone, which had remained until then in a Budapest cemetery, was brought to Kibbutz Sdot Yam, and the event was accompanied by a military ceremony.

However, Kastner loyalists did not remain idle: At the initiative of the offspring of the survivors of “Kastner’s train” and others, an annual gathering in memory of him has been held for the past five years in the context of Holocaust Remembrance Day. Floral wreaths and memorial candles are placed at the entrance to the house at 5 Emanuel Haromi Street in Tel Aviv, where Kastner was gunned down, and in the lot of the Mahanot Haolim youth movement building, on the same street, a surprisingly large crowd gathers to declare each time anew that the selfsame Kastner − who supposedly “sold his soul to the devil” − is none other than one of the greatest rescuers of Jews in the Holocaust.

On a special website dedicated to Kastner, the invitation to this year’s ceremony read as follows: “This year, as well, we will gather in memory of the courageous, resourceful man Israel Kastner, one of the greatest rescuers in the Holocaust of our people. Many of us owe him their lives. We are convening to perpetuate the rescue enterprise, to express enormous gratitude, to illuminate what others tried to forget and conceal, and perhaps also to ask forgiveness for the injustice that was caused.”

On July 1, 1955, a few days after the verdict was handed down in the Kastner libel trial, critic and essayist Matti Megged wrote an article in the newspaper Lamerhav, entitled: “Between capitulation and heroism.” Megged wrote that one memory remains from those dark days of the Holocaust in Hungary that must always be recalled and mentioned, and that is the memory of Hannah Szenes. He went on to correct himself and add that actually we would do better to remember what he termed “the two phenomena” − in other words that which Kastner represents and that which Szenes represents − although the stated goal is “to bequeath the memory to only one ‏(Szenes‏).”

Overtly and covertly, Megged was thus taking issue with the poet Natan Alterman, who since the publication, on April 30, 1954, of the poem “Remembrance
Day − and the Rebels,” which likewise was written against the backdrop of the Kastner trial, had repeatedly voiced the demand to moderate the cult of rebellion; to treat “the Jewish masses” with greater understanding; to refrain from favoring the rebels over “the community leaders and lobbyists”; and to acknowledge that the battle and the defiance, for which he feels admiration and respect, cannot be deemed the main and primary symbol of Holocaust Remembrance Day and its so-called badge of identity.

“Rebellion is only one feature of the case,” Alterman summed up, a statement that deviates completely from the mindset that had prevailed in Israeli society since the 1940s.

The poem “Remembrance Day − and the Rebels” was, to a large extent, the opening note leading up to a re-reading of Holocaust remembrance, and as such, to a further examination of the images that became associated over the years with the figures of both Hannah Szenes and Israel Kastner. This examination ostensibly led to the inevitable conclusion that the idolization of Szenes was patently disproportionate, just as the excoriation of Kastner that led to his being framed and later murdered was essentially unfounded.

But is this really how matters stand? This past March, following the February 27th maiden speech to the Knesset of Rudolf Kastner’s granddaughter MK Merav Michaeli, I published an oped piece on the topic in this paper. In it, I expressed my naive belief that the speech by Michaeli, who declared from the podium her profound commitment to her grandfather’s legacy, had brought to a successful close the long and convoluted rehabilitation of Israel Kastner, and thereby paved the way at long last for the resourceful activist from Cluj to enter the pantheon of the nation’s heroes − if not in place of Hannah Szenes, then at least alongside her.

But it was not so: Heated responses for and against that appeared in the paper and online in the wake of the article made it clear to me that the argument surrounding the Holocaust of Hungarian Jewry is evidently not over yet. If that is indeed the case, then the ghosts of Kastner and Szenes, both of whom were put to death under horrific circumstances, are going to be with us for many years to come, colliding with each other, bypassing each other, one breathing down one another’s neck, after the scenario of the battle between the two long ago migrated from the streets of Budapest − where their paths first crossed − into our very souls.

בקר טוב
העיקר חסר מן הספר. לא הצגת היסטורית את המשפטים שהיו בנושא זה ואת המחלוקות
בין בתי המשפט ואישים נוספים . כך שקסטנר ופעילותו היו שנויים במחלוקת עוד
הרבה לפני ביבי ע״י אישים מכובדים וטובים.

לא היצגתי כי זה היה מאריך יתר על המידה את המאמר .[מה שכן ראוי לציין שהמחלוקת נכנסה שוב לרשת בחודשים האחרונים בידי ביביסטים כולל בנו של ראש מפלגת הליכוד וזאת מתוך מטרה אחת ויחידה לפגוע בראשת מפלגת העבודה מירב מיכאלי .וניתן לטעון שבהערות המרושעות על סבה הם מסיתים נגדה אישית ועלולות להיות לכך גם משמעויות רצחניות .מישהו מוסת עלול לנסות לרצוח אותה כתוצאה כמו שרצחו את סבה.

Shmuel Vadana בפייסבוק :
טענות מגוחכות כאילו "פולמוס קסטנר" צמח במשרדו של ביבי או "במועדון המעריצים של ביבי" …. הטענות כנגד קסטנר צמחו הרבה לפני ורובם מהפלג השמאל של המפה הפוליטית . עד היום טרם הוסבר מה היה המניע של קסטנר להגיע כעד אופי לטובת הרוצחים -קורט בכר, דיטר ויסליצני והרמן קרומיי .

.Shmuel Vadana טענתך היא בגדר התחמקות.בחודשים האחרונים אלו שמפיצים את הטענות הללו הם פעילים ביביסטיים כולל בנו של ראש האופוזיציה.ותמיד בהקשר למירב מיכאלי שהיא הנושא האמיתי של המסרים האלו.יש מקום לחשש שמדובר בהסתה מוסווה כנגדה.

Shmuel Vadana
Eli Eshed "פולמוס קסטנר" הוא אירוע היסטוריוגרפי ואינו ויכוח פוליטי. חשוב לציין שקסטנר לא היה היחידי בשנת 2015 פרסם איתמר לוין ספר בשם "קאפו באלנבי" ספר הסוקר את הדיונים המשפטיים של ניצולי שואה אשר פגשו יהודים בישראל, אשר שיתפו פעולה / או פעלו באכזריות כלפי יהודים אחרים במחנות.
·
· השב/השיבי · שיתוף · 5 שעות

שוב התחמקות :הערות מרושעות על קסטנר הפכו להיות נפוצות ברשת הפייסבוק בחודשים האחרונים כתוצאה ספציפית מזכייתה של מירב מיכאלי בראשות מפלגת העבודה. ניתן לטעון שבהערות המרושעות על סבה הביביסטים מסיתים נגדה אישית ועלולות להיות לכך גם משמעויות רצחניות .מישהו מוסת עלול לנסות לרצוח אותה כתוצאה כמו שרצחו את סבה.

כדאי להוסיף שאני נדהם על בנו של ראש מפלגת הליכוד שהוא מפיץ הערות מסיתות בעניין הזה .ניתן היה לצפות שממנו כאחיינו של לוחם שנפל שמשפחתו מתלוננת על הטיפול לאחר המוות באותו לוחם הוא לא ישלח את לשונו בעניין הזה של אדם שהציל מאות רבות של יהודים. אבל כנראה שזה לא באמת איכפת לו.

אני ממליץ לשב"כ לבחון היטוב כל הערה מסיתה שמופיעה על קסטנר בפייסבוק כי עלולות להיות לכך השלכות על שלומה של השרה מירב מיכאלי .התעלמות מהעניין הזה עלולה להסתיים באסון.

Aviva Julia Hartmann
Eli Eshed כילידת בודפשט, אני יודעת רק מבני עדתי, עד כמה ההצלה היתה שנויה במחלוקת לפחות מהסיבה שקאסטנר דאג ראשית להציל את משפחתו ולהציל את
הרבי מסאטמר וחסידיו שאפילו לא דאגו לעלות ארצה אלא לניו יורק ומשם השמיצו את המדינה ללא הרף… אבי היה בברגן בלזן ופגש שם את חלק מהניצולים, אפילו חלק מהם שניצלו ברכבת לא הסכימו עם דרך פעולתו של קאסטנר ולא היו מוכנים לקבל את עדותו במשפט קורט בכר… והשופט הלוי הגדירו כמכר את נשמתו לשטן… וכיון שנולדתי שנים אחרי השואה, זה בכלל לא רלוונטי מה אני עשיתי!!!

Aviva Julia Hartmann אענה לך אחד לאחד.: לא ענית לשאלה כמה אנשים היצלת בימי חייך ומזה אני מסיק שלא היצלת אפילו אדם אחד ויחיד . למי שלא הציל אפילו אדם אחד אין בכלל זכות מוסרית לדבר בגנותו של מי שהיציל מינימום של אלף שש מאות איש .קחי את זה לתשומת ליבך.

לגבי הרבי מסטמאר העניין הזה אכן מרגיז מאוד שהאיש הזה ניצל על חשבונם של אחרים ראויים יותר ממנו.את סבי שהיה לו סכסוך קשה עם הרבי מסטמר בעיר סיגט כמנהיג הציוני שם זה הרגיז מאוד. אבל לא קסטנר הוא זה שבחר את הרבי מסטמר להצלה הוא בחר רק חלק מהאנשים. הייתה וועדה של אנשים שהחליטו מי ינצל. ומישהו אחר בחר להצלה את הרבי מסטמר .

השופט הלוי הגדיר את העדות של קסטנר למען קורט בכר כ"מכירת נשמתו לשטן " אחה ההערות היותר מביכות שהושמעו אי פעם בידי שופט . והשופט עצמו הודה לימים בפני פרפסור יהודה באואר שהוא מצטער הוא כתב את ההערה הזאת. לי נראה שמי שהיציל אלף שש מאות איש מותר לו גם להעיד עדות לטובת רוצח המונים אם זה אכן סייע לו .ובהחלט לא מגיע לו להירצח על כך בידי קנאי ימני.

Yuval Welis
וEli Eshed הזכרת את ספרו של בוגדאנור – ממליץ לסקור אותו לעומק: מציג תמונה שלמה יותר של האיש, ומוצא בו חסרונות אישיים (סיחרור מהכוח) שהמעיטו מיכולתו.
ההישג שלו קיים, אבל דומה שמינף אותו לטובתו האישית.

Asher Y. Lev ממליץ לך לקרוא בנושא את ספרו של יהודה באואר "יהודים למכירה" באואר בניגוד להכט התסריטאי חקר ובדק כחוקר מקצועי מסמכים מקוריים והוא היגיע למסקנות שונות מאוד מאלו של הכט לגבי מה בעצם התרחש . נכון שהוא פחות קריא וגם הרבה פחות צעקני מהכט התסריטאי אבל אין מה לעשות בעניין.

https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=36294

איך כל דבר קשור אצלכם לכן ביבי לא ביבי. להשתגע.
מר קסטנר עבד בשיתוף פעולה עם הנאצים, הסגיר את חנה סמש, מנע מיואל ברנד לספר לעולם על זוועות הנאצים, והעיד לטובת פושע נאצי לאחר מלחמת העולם השניה.
לכל הדברים הללו אין ולא היה ולא יהיה שום הסבר.
ולא, הוא לא הרוויח כלום מזה, רכבת ההצלה הצילה מספר זעום של יהודים בזמן שכל יהודי העיירות ההונגריות שבגבול רומניה היו יכולים לברוח לרומניה אלמלי קסטנר שכנע אותם (!) שהנאצים לא יעשו להם כלום.
איך הצלחת לדחוף את ביבי לסיפור רק השד יודע

שלום לך אנונימי : הנה התשובה לשאלותיך : אם תקרא היטב את המאמר מה שלא עשית תראה שמר בנימין נתניהו מוזכר שם רק פעם אחת.
מי שמוזכר כמה פעמים הם ביביסטים .
למה? כי בחודשים האחרונים בביסטים בפייסבוק ובהם בנו של ראש האופוזיציה החלו לתקוף ולהשמיץ את מר קסטנר חודשים האחרונים אלו שמפיצים את הטענות הללו הם פעילים ביביסטיים כולל בנו של ראש האופוזיציה.ותמיד בהקשר למירב מיכאלי שהיא הנושא האמיתי של המסרים האלו.יש מקום לחשש שמדובר בהסתה מוסווה כנגדה.. כדאי להוסיף שאני נדהם על בנו של ראש מפלגת הליכוד שהוא מפיץ הערות מסיתות בעניין הזה .ניתן היה לצפות שממנו כאחיינו של לוחם שנפל שמשפחתו מתלוננת על הטיפול לאחר המוות באותו לוחם הוא לא ישלח את לשונו בעניין הזה של אדם שהציל 1600 יהודים ויותר.

טיעון שמתנגדי קסטנר מעלים הוא אימרה של אייכמן לעיתונאי נאצי סאסן בשנות החמישים על כך שקסטנר סייע לו מאוד. והם טוענים למעשה שיש להאמין לנאצי אייכמן יותר מליהודי קסטנר. לא נעים לי להרוס את מגדל הקלפים של הטיעון האנטישמי על הנאצי דובר האמת לעומת היהודי השקרן שהוא בהשלכה גרוע מאייכמן . אבל חוקרת שבדקה את הראיון שנתן אייכמן לאותו סאסן וכל מיני הרצאות בנושא זה שאייכמן נתן לפני נאצים בדרום אמריקה .היא מצאה שאולי 40 אחוז וכניראה הרבה יותר מזה ממה שאייכמן אמר באותם ראיונות ובאותם הרצאות היו שקרים עד כמה שניתן היה לבדוק את העניין הזה. וראו על כך כאן:https://www.theguardian.com/books/2014/oct/17/eichmann-before-jerusalem-bettina-stangneth-review?fbclid=IwAR32vOePto3IZymDhECAvBLS4BPQGHzgCy88-v-7RrELG88WhgwJCrozisM

אחד הספרים הידועים ביותר על פרשת קסטנר הוא ספרו של התסריטאי היהודי בן הכט "כחש" שמוצג כספר עיוני אבל למעשה הוא רומן בדוי בחלקו מלא סילופים ועיוותים .וזאת הסיבה מדוע הוא לא תורגם לעברית כאשר יצא לאור באנגלית ב-1961 אלא רק כעבור שנים רבות כאשר מושג האמת בדפוס איבד הרבה מערכו בשפה העברית .בזמן אמיתי 1962 הסוכנות היהודית פירסמה דו"ח מפורט שהראה את כל הסילופים העיוותים והבדיות בספרו של הכט .דוח שלמרבית הצער נשכח.

https://www.nli.org.il/en/newspapers/amjwld/1962/05/18/01/article/8/?e=——-en-20–1–img-txIN%7ctxTI————–1

להאשים "ימנים קיצונים" או "ביביסטים" כי הם רודפים את קסטנר רק בגלל מירב מיכאלי זו בדיחה שכן האשמות הללו החלו עוד הרבה לפני שמיכאלי הייתה ידועה כל שכן בכנסת למעשה לפני שבכלל נולדה .

לגבי טענת הכותב על כך שקסטנר הציל כ 1700 איש ושאין חולק על כך השאלה היא לא כמה הציל אלא כמה מתו תמורת מספר זה.
ככל שלומדים יותר מבינים שהרבה יותר .

האשמות את קסטנר הם בכמה וכמה מישורים

1. חוסר גילוי האמת ליהודי הונגריה
( ההנחה כאילו יהודי הונגריה לא היו עושים איתה דבר בעייתית מה עוד שיש הרבה פרטים ולא בהכרח כל אחד היה נוהג אותו דבר) יתרה מכך קסטנר נהג בהטעיה מכוונת

2. משה קראוס גם טוען שקסטנר התערב וצמצם את היקף ההצלה שלו (שגם כך היה גדול עשרות מונים משל קסטנר מבלי לנהל מו"מ עם הנאצים )

3. העדויות לטובת נאצים אחרי המלחמה ( ולא רק בכר)

לפרשה גם דברים מתמיהים אחרים
כגון הרכב הניצולים
רצח קסטנר שמעורר שאלות עד עצם היום הזה .

בשורה התחתונה השאלות הם מוסריות ובעיני קסטנר כשל מוסרית וכנראה ביודעין

הכותב גם "שכח" לציין שגם בעליון 2 שופטים הרשיעו את קסטנר ואגרנט החליט לתת זאת להיסטוריה .

בקיצור מה שנכתב פשטני ולא מדויק .

להאשים "ימנים קיצוניים" שהם רודפים את קסטנר בגלל מירב מיכאלי זאת לא בדיחה.זאת האמת העצובה.. למה ? כי ההאשמות האלו צצו "מחדש" לאחר שמירב מיכאלי הוכרזה לראשת העבודה ועוד יותר כשהתמנתה לשרה. בין המפיצים שלהם ברשת נזכיר היה בנו של יושב ראש מפלגת הליכוד שבעקבותיו החלו לצרוח ולנבל את הפה כנגד מירב מיכאלי וסבה ולאיים עליה ועל משפחתה באיומי רצח אלפי עוקבים וטרולים ימניים כמקובל בעקבות הצהרות כאלו של מקורבים לראשי הליכוד. וכביכול במקרה הוצאת "מאיר סלע " הימנית הכריזה שתפרסם מחדש ספר המלא האשמות שקריות על קסטנר של בן הכט.למה הם נזכרו פתאום עכשיו? התשובה היא :אך ורק בגלל מירב מיכאלי.
ספרו של הכט נזכיר המלא בדיות של תסריטאי הוליוודי ( בן הכט אכן היה תסריטאי בהוליווד) מכאן ועד הודעה חדשה הופרך בזמן אמיתי בידי דוח של הסוכנות היהודית שהראה את הבדיות בו אחת לאחת ומשום כך הספר לא פורסם אז בעברית.הוא פורסם רק שנים רבות לאחר הפרסום המקורי כשנדמה היה להוצאה שהציבור שכח את אותו דו"ח.

ועכשיו לגבי הטענות האחרות. טוענים שקסטנר היטעה במכוון את יהודי הונגריה אבל השאלה היא כמה סמכות הייתה לו מלכתחילה כדי להטעות אותם ? האמת היא שלא הייתה לו סמכות רבה בעיניהם .הוא לא היה פוליטיקאי יהודי הונגרי מוכר. הוא היה סתם ציוני מטרנסילבניה שהייתה מחוץ להונגריה וליהודים שבה יהודי הונגריה התייחסו בזילזול. בהונגריה יהודים מועטים מאוד ראו בקסטנר איזה שהוא סוג של מנהיג והם לא טרחו להתייחס אליו ולדבריו לחיוב או לשלילה. את זה היסתירו קצת או הרבה אחרי המלחמה אבל אלו שמתמצאים בנושאי יהודי הונגריה יודעים זאת היטב. לגבי קראוס: האיש היה אכול שנאה תהומית לקסטנר ומשום כך לא טרחו לזמן אותו כעד למשפט אייכמן למרות בקשתו כי ברור היה שאין מה לסמוך על עדותו.
\

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 − fifteen =