web analytics
קטגוריות
סיפורת היסטורית

הרב הכופר אלישע בן אבויה : "על סוסו בשבת" -סיפור היסטורי קלאסי מאת משה שמיר

לפניכם סיפורו ההיסטורי הקלאסי של משה שמיר אחד הטובים ביותר בספרות העברית החדשה על הרב הכופר המפורסם אלישע בן אבויה מהמאה השנייה לאחר הספירה והויכוח שלו עם תלמידו לשעבר רבי מאיר ביום השבת תוך שהוא רוכב במשכנות היהודים על סוס וחש את שנאתם כלפיו.
סיפור קלאסי נוסף ב"פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי " שלנו.
והפעם אחד הסיפורים הקלאסיים ביותר בספרות העברית החדשה על על ימי המשנה.
סיפ]רו המפורסם של משה שמיר " על סוסו בשבת " על הויכוח הדרמטי בין הכופר הגדול מכולם הרב אלישע בן אבויה הוא "אחר" ובין תלמידו לשעבר איש הממסד הרבני רבי מאיר .
סיפור שאם כי הוא נותן בשפה משנאית משכנעת עד להדהים תיאור של המאה השנייה לספירה הרי הוא בו בזמן גם תיאור מוסווה של חויות אוטוביוגרפיות של משה שמיר עצמו שגורש מקיבוצו.
והוא גם נבואה מדוייקת עד להדהים של גורלו של משה שמיר המבוגר שעזב את השמאל כולו והפך לאחד ממנהיגי הימין הקיצוני ומקימי מפלגת "התחייה

חכם היה וליבו מר…

הפתיחה ל"על סוסו בשבת" מאת משה שמיר. 1947 

לפניכם סיפור היסטורי קלאסי של משה שמיר ב"פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי " שלנו. אחד הסיפורים ההיסטוריים הידועים והמוערכים ביותר בספרות העברית החדשה בכלל וביצירתו של משה שמיר עצמו בפרט. הוא הגדיר אותו בקצרה  בהקדמה לקובץ הסיפורים שלו  "החוט המשולש" " כסיפור "העוסק בחורבן הנפש לאחר חורבן הבית ". 

הסיפור "על סוסו בשבת " פורסם במקור בשנת 1947  בגליון היחיד של כתב  העת " דף חדש: לספרות אמנות ובקורת, בעריכת חיים גליקשטיין, שלמה טנאי, משה טנאי ומשה שמיר, בספטמבר 1947.כתב העת לא שרד מעבר לאותו גליון.  אבל "על סוסו בשבת" שפורסם שם הוא שיא יצירתו של משה שמיר  בתחום הסיפור הקצר. אם כי לכאורה הוא לא יותר ממקדימון   ( וגם ההמשך ) ליצירתו הגדולה של שמיר  הטרילוגיה החשמונאית  שאותה פירסם במהלך שנות החמישים.  במרכזה הרומן  המפורסם "מלך בשר ודם" וסיומה הוא המחזה "מלחמת בני אור" .טרילוגיה שאת הפתיח שלה "פך אחד של שמן " סיפור קלאסי על מרד החשמונאים וטיהור בית המקדש  פירסמנו כאן. 

"על סוסו בשבת"  שמתרחש כ-300 שנה לאחר אירועי הטרילוגיה החשמונאית  הוא  ללא ספק סיפורו הטוב ביותר  והידוע ביותר עד היום  של משה שמיר ומדהים שנכתב בגיל צעיר כל כך,26 בלבד.

הסיפור היה יוצא דופן בזמנו ונשאר כזה גם בימינו.

אלישע בן אבויה.ציור מאת לודויג מיידנר 1920  (Ludwig Meidner   1884–1966)

בסיפור קצר זה,שהוא מעין המשך לסיפור של "בוקי בן יגלי"  שמו הבדוי של הסופר הרופא וההיסטוריון , "יהודה ליב קצנלסון " "מערפילי העבר" על הפגישה הארחרונה בין רבי עקיבא ואלישע בן אבויה  ( שתוכלו למצוא בבלוג זה  כאן) תאר שמיר בלשון המשנה (מדהימה לסופר צעיר כל כך שהיה צריך לחקור את הנושא ואת התקופה היטב היטב ,דבר שהיה בגדר בל יאמן ממש אז כמו היום ) סיפור  פגישה בין הרב הכופר מהמאה השניה לספירה אלישע בן אבויה  עם רב  "מימסדי"  שהופכת להתנגשות  אידיאולוגית. 

אלישע בן אבויה  היה אחד התנאים אנשי דורות המשנה הידועים ביותר, חכם מחכמי יבנה מחבריו של רבי עקיבא שנודה בידי היהודים בגלל דעותיו הכופרות באחדות האל ומשום שהתייאש מהיהדות אחרי כישלון מרד בר כוכבא ודבק בתרבות ההלניסטית. 

אולי הפך ל"גנוסטי" אחד מאנשי כתות "הגנוסיס"  שצמחו בתקופה זאת  ממש והתחרו ביהדות הרבנית והנצרות הקדומה שצמחו גם הן במקביל בתקופה זאת ממש.

  ידוע שקיבל אז  ( ואולי דורות מאוחרים יותר נתנו לו ?)   את הכינוי "אחר". 

ספר מחקרי על אלישע בן אבויה

הסיפור של משה שמיר  תיאר פגישה של "אחר" הכופר הגדול עם תלמידו  הצעיר איש הממסד הרבני רבי מאיר זאת כשאלישע רוכב על סוסו בשבת בשכונת היהודים וכך פוגע במכוון בדתם  במהלך שיחה שהופכת  להתנצחות אידיאולוגית בשאלת טוב ליבו של האל.

משה שמיר 

נראה שיש בסיפור זה  רמזים אוטוביוגרפיים לתחושות שחש אז שמיר שהרגיש כי נודה בקיבוצו בגלל דעות שסתרו את הדעות המוסכמות  שם ועזב אותו כתוצאה , וספרו "הוא הלך בשדות " שהיה אמור להתפרסם נדחה כתוצאה בידי ההוצאה.( ראו על כך בסוף קישור למאמרה של חוקרת הספרות  חגית הלפרין שדן בפרוט בנושא זה ). 

ואם נרצה אפשר לראות בסיפור זה נבואה  של משה שמיר הצעיר המתארת בדייקנות   את מצבו  של משה שמיר  המבוגר עשרות שנים מאוחר יותר לאחר מלחמת ששת הימים  כשנודה ממחנה השמאל בגלל תמיכתו בארץ ישראל השלמה והפך בשנות השבעים והשמונים  לאחד מאנשי הימין הקיצוניים ביותר ממייסדי מפלגת הימין הקיצוני "התחייה". 

כאשר ביקרתי אצל משה שמיר בביתו ושוחחתי עימו כמה שנים לפני פטירתו ב1998   בנושאים שונים ( למשל על ספרו "במו ידיו -פרקי אליק" על אחיו אליהו שמיר  שהוא אחד מחמשת האנשים שאני נקרא על שמם ,אליהו ) שמעתי את המרירות בקולו כאשר דיבר על "השמאל",מרירות שהפכה מידי פעם להתפרצות של זעם קר כששוחחנו. 

שמיר החל פתאום לספר לי כיצד הוא נודה בידי "השמאל" בשנות השבעים והשמונים כתוצאה מדיעותיו שהפכו לימניות קיצוניות.
ידעתי שהוא היה רחוק מאוד מלהיות מנודה במהלך חייו כאשר היה דמות מרכזית בספרות העברית .ולא התלהבתי לשמוע ממנו כיצד הוא נרדף ומדוכא משל היה מואיז בן הראש או כל סופר אחר שטוען לקיפוח בלתי פוסק. ( שזה אמנם התברר לי פחות או יותר כמעט כולם בקהיליה הספרותית,מזרחים ואשכנזים ,החל באותו מואיז בן הראש וכולל יגאל שוורץ ועמוס עוז וגבריאל מוקד וכל אחד אחר.שמיר התברר לא היה יוצא דופן בתחושות הקיפוח שלו בכלל ).
אני חושש שהתשובות נתתי לו על דבריו ועל תלונותיו לא היו סימפטיות במיוחד וכנראה שיקפו קוצר רוח שעלה בי. שאמנם נשאר מאז.
באותה השיחה שמיר פחות או יותר חזר על הדברים שנאמרו בידי אלישע בן אבויה בסיפור לגבי עצמו כמי שנרדף בידי הממסד והקהילה.
ואילו אני אמרתי למיטב זכרוני דברים כמעט זהים לאלו שאמר רבי מאיר בסיפור של כביכול עידוד לשמיר אבל גם כנראה מתוך בוז מסויים שכנראה נקלט בידי הצד השני ( שלא הסכמתי כלל לדבריו ולא תמכתי בהם וחשבתי שהם אינם מייצגים מציאות אמיתית ). אבל זכור לי היטב שהם נאמרו בספונטניות ולא מתוך חזרה על על סיפור שאותו קראתי שנים קודם לכן.
באיזה שלב יצאנו החוצה לטייל.הוא היה נרגש מאוד כשדיבר על איך הוא נרדף ושנוא בידי הממסד השמאלני.דיברנו עם נער ברחוב שעצרתי אותו ושאלתי אותו עם הוא מכיר את משה שמיר כדי להרגיע מעט את משה שמיר שלידי.הילד זכר שהוא למד בבית הספר במקראה את פרקי אליק.
שאלתי את הילד אם הוא זוכר מהסיפור משהו. הילד זכר רק מעט.
ניסיתי להדגים לשמיר שהוא לא שנוא ושזוכרים ולומדים אותו.הוא לא השתכנע כלל נהפוך הוא.
וכנראה השתכנע שאני בז לו במעמקי ליבי.
תוך כדי אותה שיחה לא סימפטית היתה לי תחושה עזה של" דז'ה וו "ששמעתי וגם חוויתי את כל זה כבר.
אבל איפה?
לאחר זמן נזכרתי: מילים דומות למה שאמר לי שמיר בשיחה וגם לאלו שאני אמרתי באותה השיחה נאמרו בידי הרב אלישע בן אבויה הוא "אחר" לתלמידו רבי מאיר ובידי התלמיד רבי מאיר בסיפור שכתב משה שמיר 50 שנה קודם לכן
בשם "על סוסו בשבת" .
למצוא את הדברים האלו שוב בסיפור שנכתב עשרות שנים קודם לאותה שיחה .היתה הפתעה.
אולי זה היה צרוף מקרים מדהים ותו לא.
אבל …
האם ייתכן ששמיר כשכתב את הסיפור איך שהוא קיבל מסר מהעתיד אולי בחלום מהשיחה שקיים עימי חמישים שנה לאחר מכן ?
וגם זה שימש כמקור השראה לסיפורו ?
אני תמה.

 

הירהרתי  אז ב"אחר" ב"על סוסו בשבת " ובשיחתו עם רבי מאיר שנראתה    כעת כתחזית מדוייקת של אותה שיחה ביני ובין משה  שמיר. 

 כיום כמדומה "על סוסו בשבת" יכול לדבר לחוזרים בשאלה שהם כל כך נפוצים כיום בחברה החרדית. וכמו כל סיפור טוב וקלאסי באמת ליחו לא נס כלל. 

דף הפתיחה לכתב היד  של משה   שמיר ל"על סוסו בשבת" באדיבות אילן ברקוביץ מארכיון משה שמיר ממרכז  קיפ לחקר הספרות העברית על שם לאורה שוורץ קיפ  

הסיפור פורסם לראשונה בגיליון הראשון והיחיד של :"דף חדש: כתב עת לספרות אמנות וביקורת " שנערך בידי חיים גליקשטיין, שלמה טנאי, ומשה שמיר בתשרי תש"ח ספטמבר 1947   עמ' 10-17.

וזוהי היצירה הספרותית הבולטת ביותר שהופיעה שם.

עטיפת הגיליון היחיד של כתב העת הנדיר "דף חדש" תש"ח ספטמבר 1947 באדיבות מחלקת הספרים הנדירים בספריה הלאומית בירושלים. 

העמוד הראשון של הסיפור "על סוסו בשבת " כפי שהופיע ב"דף חדש ".

הסיפור  "על סוסו בשבת" – הופיע    מאז אותו פירסום מקורי בדפוס כמה וכמה פעמים עדות לפופולאריות הגדולה שלו להערכה כלפיו בידי עורכים שונים.

הסיפור הופיע בשלושה קבצי  סיפורים  שונים של משה שמיר :

 

 משה שמיר -נשים מחכות בחוץ: יג סיפורים   מרחביה ספרית הפועלים 1952

משה שמיר –החוט המשולש : סיפורים (חיפה : מועצת פועלי חיפה,  תשט״ז) <הופיע גם בהוצאת ספרי גדיש, בתשי״ט 1958 ובהוצאת ספרית פועלים, 1960.

הסיפור מופיע שם במדור "סיפורי האבן " העוסקים בעבר הרחוק. 

משה שמיר –אפילו לראות כוכבים : סיפורים (תל-אביב : עם עובד : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשנ״ד 1993

הקובץ הסופי והמסכם של סיפורי משה שמיר.

הסיפור הופיע גם לאורך השנים באנתולוגיות שונות של מיטב הסיפור העברי:

מבחר סיפורי ישראל  בעריכת דב קמחי   תל-אביב :   שרברק,  1957 ( ויצא לאור לאורך השנים בעוד כמה מהדורות לפחות שש עד 1976  )

הסיפור העברי בעריכת יוסף ליכטנבום . הוצאת נחום טברסקי ,1960

הסיפור הישראלי במבחר חדש / בעריכת יהודה  האזרחי  ירושלים : ש. זק, תשכ"ב 1962. מהדורה מורחבת מ- 1970

"שבעה מספרים – אנתולוגיה"  בעריכת הלל ברזל   תשל"ג 1973  עמ' 173-183

.כולל הקדמה ממצה של הלל ברזל  על הסיפור.

 אסופת סיפורים :   לקורס בין בדיון לממשות – סוגים בסיפור הישראלי / ליקטה ארנה  גולן    תל-אביב :   האוניברסיטה הפתוחה,   1983-תשמ"ד.

כולל ניתוח של הסיפור מאת ארנה גולן.

הגירסה של משה שמיר  שנבחרה כאן לפרסום היא הגירסה הסופית מ"אפילו לראות כוכבים ". 

ק

קראו גם:

סקירה על סוסו בשבת 

חגית הלפרין על החרם על "הוא הלך בשדות " והשתקפותו ב"על סוסו בשבת "סדן, מחקרים בספרות העברית, ייצוגה של מלחמת העצמאות בספרות ובתרבות העברית בישראל, בעריכת פרופ' חנה נוה וד“ר עודד מנדה-לוי, כרך ה', אוניברסיטת תל-אביב, תשס”ב, 2002 עמ' 378- 400.

על סוסו בשבת כסיפור היסטורי 

דוד שחר, ‏ברכה למשה : על דמותו של אלישע בן-אבויה בסיפורו של משה שמיר "על סוסו בשבת", בצרון 342-343, אוקטובר 1981, עמ' 012-016

ארנה גולן   בין בדיון לממשות :   סוגים בסיפור הישראלי:כר' ב' (יח' 4-6); יח' 4. על סוסו בשבת: שמיר משה.  /    תל-אביב :   האוניברסיטה הפתוחה,   תשמ"ד-תשמ"ו 1984-1986.

ידידיה יצחקי, “על סוסו בשבת, עולמו של ‘אחר’ עפ”י משה שמיר", יהדות חופשית, בעריכת יעקב מלכין, מס' 18, דצמבר 1999, עמ' 20 – 21.

משה שמיר מחבר "על סוסו בשבת" 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

9 תגובות על “הרב הכופר אלישע בן אבויה : "על סוסו בשבת" -סיפור היסטורי קלאסי מאת משה שמיר”

Rotem Guetta כותב בפייסבוק :
מעניין שלמרות שהוכרז ככופר – עדיין המשיכו התנאים להתחשב בדעתו המלומדת בסוגיות הלכתיות כבדות משקל. מלמד משהו על הליברליות המחשבתית של הרבנים עוד לפני אלפיים שנה ביחס לרבנים היום שבטוחים שיש להם חוזה זכיינות מול אלוהים לכפות את השקפתם הבלעדית על כלל האוכלוסייה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 + seventeen =