לקראת חג המולד הנוצרי המתקרב אני מפרסם סיפור מדע בדיוני אחד הקלאסיים ביותר הקיימים של סופר המדע הבדיוני המפורסם ארתור סי קלארק הקשור אליו.
הסיפור" "הכוכב" זכה בפרס ההוגו של חובבי המדע הבדיוני בארה"ב בכנס חובבי מדע בדיוני העולמי בניו יורק ב-1956 שבה הוא עצמו היה אורח הכבוד וגם זכה בפרס "ההוגו"(!) תופעה נדירה ביותר עד היום.
ארתור סי קלארק מקבל את פרס ההוגו על הסיפור "הכוכב" בכנס חובבי מדע בדיוני
הסופר יצחק אסימוב שהיה במקום כתב שהוא התקנא בקלארק כי הוא היה אורח הכבוד בכנס הקודם שהתקיים בקליבלנד ו"לא " זכה בפרס ההוגו לצערו.
אבל קלארק זכה.ולמרות זאת אסימוב כותב בהקדמה לסיפורו של קלארק שאתם הולכים לקרוא ( שהחלטתי לוותר עליה כאן כי היא לא באמת עוסקת בסיפור אלא ביחסיו המסובכים של אסימוב עם קלארק ) "כה מצויין היה הסיפור וכה ראוי היה לפרס,עד שמצאתי כי ידי הבוגדניות מוחאות כף בשמחה פרועה".
לימים "הכוכב" נבחר בידי אירגון סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב כאחד מסיפורי המדע הבדיוני הקצרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם לפני שנת 1964 ( שבה החלו לחלק מטעם אירגון זה את פרסי "נבולה" לסיפורי המדע הבדיוני הטובים של השנה ) ."הכוכב " היגיע למקום ה-15 ברשימה הזאת.
אלא שסיפור אחר של קלארק "תשעה מליארד השמות של אלוהים " "עבר " אותו והיגיע למספר 11 ברשימת הקולות שניתנו בידי סופרי המדע הבדיוני החברים באירגון כסיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר אי פעם.
את "תשעה מליארד השמות של אלוהים " תוכלו לקרוא בבלוג זה כאן.
קלארק היה המחבר היחיד ששניים מסיפוריו נכללו ברשימת 15 סיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר של כל הזמנים.
לקורא היהודי יהיה קשה במיקצת להבין את ההקשרים שעליהם מבוסס הסיפור למרות שהוא קשור בהחלט לתנ"ך שלנו אבל הרבה יותר לברית החדשה הנוצרית ובאופן ספציפי ל"בשורה על פי מתי " אחד מספרי הברית החדשה המספר על חייו של ישוע..
אז הנה הם למרות שהם לא מופיעים בסיפור המקורי. קלארק הניח שהקורא הממוצע יכיר אותם, הנחה שאינה מובנת מאליה כלל כיום.
המקור של הסיפור הוא בנבואה קשה לפענוח שאותה השמיע במדבר סיני החוזה בלעם על בני ישראל :
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב; דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת
נבואה של בלעם במדבר כד פס' יז
הנבואה הזאת שימשה כבסיס לסיפור על הולדת ישוע המשיח בהבשורה על פי מתי בברית החדשה ( אבל לא בספרי "הברית החדשה " האחרים !) ששם מתוארת התגשמותה בעת שהופיע כוכב זוהר בשמי בית לחם בזמן הולדת ישוע :
ב בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מִן הַמִּזְרָח. 2 שָׁאֲלוּ: "הֵיכָן מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נוֹלָד? כִּי רָאִינוּ אֶת כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וּבָאנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ." 3 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ נִדְהַם הוּא וְכָל יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ. 4 הוּא כִּנֵּס אֶת כָּל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְסוֹפְרֵי הָעָם וְשָׁאַל אוֹתָם אֵיפֹה יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ. 5 אָמְרוּ לוֹ: "בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, כִּי כֵן נִכְתַּב עַל־יְדֵי הַנָּבִיא: 6 'וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶרֶץ יְהוּדָה, אֵינְךָ צָעִיר בְּאַלּוּפֵי יְהוּדָה, כִּי מִמְּךָ יֵצֵא מוֹשֵׁל אֲשֶׁר יִרְעֶה אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל'."
אָז קָרָא הוֹרְדוֹס בַּחֲשַׁאי לְחַכְמֵי הַמִּזְרָח וּבֵרֵר אֶצְלָם מָתַי הוֹפִיעַ הַכּוֹכָב.אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח אוֹתָם לְבֵית לֶחֶם בְּאָמְרוֹ: "לְכוּ חִקְרוּ הֵיטֵב עַל־אוֹדוֹת הַיֶּלֶד וְכַאֲשֶׁר תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ הוֹדִיעוּ לִי כְּדֵי שֶׁאָבוֹא וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ גַּם אֲנִי."
9 הֵם שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ, וְהִנֵּה הַכּוֹכָב שֶׁרָאוּ בַּמִּזְרָח הִתְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּא וְנֶעֱמַד מֵעַל לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַיֶּלֶד. 10 כִּרְאוֹתָם אֶת הַכּוֹכָב שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. 11 הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר. 12 לְאַחַר שֶׁהֻזְהֲרוּ בַּחֲלוֹם שֶׁלֹּא לַחֲזֹר אֶל הוֹרְדוֹס יָצְאוּ לְאַרְצָם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.
.הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק ב
נציין החוקרים כיום אינם יודעים באיזה אירוע אסטרונומי מדובר בשנים שלפני או אחרי ראשית הספירה הנוצרית למרות שהועלו השערות רבות שהמדובר הוא למשל בסופר נובה שהתחוללה בדיוק אז ושאורה היגיעה לכדור הארץ. אבל לא נמצאו לכך כל הוכחות.
ההנחה המקובלת היא ש"מתי" ( או יותר נכון הכותב האנונימי שלימים ניתן לו שם זה ) פשוט המציא את האירוע שלא התרחש כלל.ואחרת שאר כותבי הברית החדשה היו מזכירים אותו גם הם.אבל איש מכותבי הברית החדשה חוץ ממתי כולל שלושת כותבי הבשורות האחרות על סיפור חייו של ישוע מרקוס ,לוקאס ויוחנן לא נראה כמודע להופעת כוכב זוהר במיוחד בעת הולדת ישוע. וזה חשוד מאוד.
משהו דומה בהחלט שהפעם יש לו הוכחות אירע במאה השנייה לאחר הספירה בערך מאה שנה לאחר צליבתו המשוערת של ישוע וכמה עשרות שנים לאחר כתיבת "הבשורה על פי מתי " כאשר ברחבי האימפריה הרומאית הופיע כוכב זוהר במיוחד כוכב שביט ענק שהופיע בחודש ינואר 132 לאחר הספירה.ועליו אנו יודעים גם מרישומי אסטרונומים סיניים של התקופה.
נראה שהיהודים ובראשם רבי עקיבא פירשו את הופעת כוכב זה ( שכנראה היה כוכב השביט האלי ) כהגשמה של הנבואה מספר "במדבר" על הופעת דמות משיחית שאותו פירשו כאיש שאנו מכירים כיום כ"בר כוכבא".
וזה היה אחד הגורמים לפרוץ מרד בר כוכבא דווקא בשנה זאת.
גם הקיסר הרומאי אדריאנוס היה מודע לעניין ופירש את הופעת הכוכב הזוהר כסימן לעליית נשמתו של אהוב הומוקסקסואלי שלו לשמיים והפיכתו לאל.
קראו על כך עוד ב"הכוכב של בר כוכבא"
ואני תמה :האם יכול להיות שאותו קטע ב"הבשורה על פי מתי " העוסק בכוכב זוהר שצץ בשמי העולם שורבב אל הבשורה על פי מתי ( שלדעת החוקרים כבר הייתה קיימת בסוף המאה הראשונה ואולי בראשית המאה השנייה אבל עברה שינויים ) כתוספת מאוחרת לאחר שהמהדורה הראשונה כבר פורסמה רק לאחר הופעת כוכב השביט במאה השניה לאחר הספירה כתגובה לכל הציפיות והאירועים האלו ?
יכול להיות לדעתי.
כל זה לא צריך להפריע לכם להיהנות מהסיפור הקלאסי של קלארק שהוא רלבנטי בה במידה אם הוא עוסק בכוכב שהופיע בשמי העולם בימי בר כוכבא ולא דווקא בימי ישוע הנוצרי.
הסיום נשאר רלבנטי בה במידה.ואולי אפילו הרבה יותר.
אז הנה הוא :
הכוכב
פורסם במקור ב-
Infinity Science Fiction, November 1955 |
פורסם בעברית במדע בדיוני, הטוב שבטוב:סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו " – 1 / בעריכת יצחק אסימוב . תרגום: אילנה בינג. הוצאת לדורי 1980
קיראו את הגירסה המקורית באנגלית
האזינו לתסכית על פי הסיפור באנגלית
צפו בגירסה הטלוזיונית של הסיפור
קראו עוד סיפורים של ארתור סי קלארק :
הזקיף תירגמה אסנת הדר פנטסיה 2000 מספר 44 ב-1984
הופיע ברשת ב"יקום תרבות " באפריל 2018 כאן
זריחת שבתאי ( הופיע גם ב"סיפורי עשרת העולמות ")
פנטסיה 2000 גליון מספר 1. 1978
פורסם ברשת ב"יקום תרבות " באפריל 2018
עליונות. פנטסיה 2000 גיליון מספר 6. , 1979.
5 תגובות על “הכוכב -סיפור קלאסי לחג המולד מאת ארתור סי קלארק”
[…] הופיעו במספר 44, 1984 14. "הכוכב " בתוך מדע בדיוני : הטוב שבטוב : סיפורי מדע בדיוני […]
סיפור יפה. תודה שהבאת אותו, למרות שההקדמה הייתה די ספוילר 🙂
סופרנובה משאירה כוכב נויטרונים, ולעיתים חור שחור. ננס לבן היה מה שהאסטרונומיה של אז הכירה; רק בשנות הששים התגלו מקורות רדיו קבועים שנקראו פולסארים, וזוהו ככוכבי נויטרונים…
[…] על הכוכב שצץ בשמיים בימי ישוע קראו כאן. […]
[…] הוא העדיף את הסיפרו הזה על פני הסיפור השני שנבחר "הכוכב" גם הוא סיפור מפורסם […]