web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

הגנגסטר אל קאפונה -הגירסה הישראלית : סדרת אף בי איי מאת "ארצ'י ברמן"

סיפורו של אל קאפונה גנגסטר על בשיקאגו של שנות העשרים שהפך לאגדה אמריקנית נערצת ,וסיפור חייו שימש כבסיס לסדרת חוברות בישראל של שנות השישים .סדרה שיוחסה לסופר מערבונים אמריקני בשם "ארצ'י ברמן" אבל באמת הייתה פרי יצירתו של סופר ישראלי בשם מירון אוריאל.והיא היוםמבוקשת מאוד בידי אספנים.

ק

עטיפות שתי החוברות הראשונות בסדרת "אף בי איי"  מאת "ארצ'י ברמן "( מירון אוריאל ) העוסקות במאבק סוכן האף בי איי פול הארדי בגנגסטר אל קאפונה.

פעם בימים רחוקים  שבהם נוכלים ועבריינים  לא היגיעו לראשות מדינות דמוקרטיות ולא פיקדו על משטרות  גנגסטרים נחשבו לאנשים מסוכנים שעדיף להתרחק מהם.

ובכל זאת אנשים אהבו לקרוא עליהם מאמרים  בעיתונים וספרים ולצפות בסרטים עליהם. 

אל קאפונה גנגסטר על משיקאגו  היה  כנראה הגנגסטר המפורסם ביותר של ארה"ב.בשנות העשרים.הוא הפך  כתוצאה ל"גיבור" של ספרים וסרטים רבים.

ואפילו לא יאמן בשנות השישים הוא הפך  לגיבור של סדרת חוברות ישראליות בהוצאת ע.נרקיס  שיצאו לאור תחת שם בדוי של "ארצ'י ברמן " (שם שלכאורה היה של סופר מערבונים בסדרות "בוק ג'ונס" ו"מרשל שיפינג " וגם של סיפורי מלחמה ) שבאמת כיסה על הישראלי מירון אוריאל שמתארות את המאבק של סוכן האף בי איי באל קאפונה ובאירגונו.

סדרת חוברות זאת היא נדירה מאוד היום,אבל המבינים מחשיבים אותה כאחת המעולות שיצאו לאור בעברית בתקופה זאת בגלל האמינות והפרטנות ההיסטורית שלה שהראו על מחקר מפורט  של המחבר הישראלי. והיא יצאה לאור בשתי מהדורות שונות לאורך השנים כספר. 

אל קאפונה 

לפני שנסקור את אותה סדרת חוברות נעסוק באל קאפונה עצמו.

את הקריירה של קאפונה יש להבין על הרקע של העלייה בפשע המאורגן בארה"ב. בסוף המאה ה-19 החלו הערים הגדולות כמו ניו יורק ושיקאגו לצמוח במהירות עצומה והתכנסו בהם מליוני מהגרים מארצות ושנות , איטלקים , אירים , יהודים ורבים אחרים. אלה חיו לרוב ברובעי עוני במרכז ה עיר ששם הייתה לכנופיות פושעים שליטה כמעט מלאה. בו בזמן השילטון העירוני בעירים אלה ( שהיה חופשי משליטה פדראלית ) היה ידוע בשחיתותו תוצאה של שוחד שניתן בידי מנהיגי פשע למנהיגי העיר דבר שנחשב כמעט ללגיטימי.

ברובעים האתניים השונים החלו להיווצר כנופיות אתניות שונות ובינהם כנופיות איטלקיות חזקות ששיקפו את מסורת הפשע של "המאפיה " בסיציליה על עקרונות הכבוד והאלימות הנוקשים שלה.

לפריחה זכו כנופיות אלה הודות להחלטה לאסור שתיית משקאות חריפים בארה"ב. החלטה זאת באה ממניעים טובים של רצון למנוע את כל ניזקי המשקה והשכרות. אך מהר מאוד התברר שזאת גזירה שאין הציבור האמריקני  יכול לעמוד בה. אלפי כנופיות החלו לספק כעת במרץ ובאופן לא חוקי משקאות חריפים לכל דורש והרויחו אגב כך סכומים עצומים.

סכומים אלה שימשו לשוחד השלטון המקומי והמשטרה וכוחם של חוגים שונים בעולם הפשע עלה באופן משמעותי יותר מאשר אי פעם. וכעת החלו להיווצר רשתות של "פשע מאורגן " שבהם בוסים בודדים שלטו על עשרות כנופיות ואיזורים נרחבים הודות לשלטון טירור אכזרי ולאחר שחיסלו מנהיגי כנופיות יריבים. במידה רבה פעילותם של בוסים אלה הייתה דומה מאוד לפעולת "הברונים השודדים " העשירים במאה הקודמת אלא שלא היה להם את המסווה החוקי שהיה לקודמיהם. אנשים אלה כללו דמויות כמו מנהיג המאפיה האיטלקית לאקי לוצ'אנו , היהודים מאיר לנסקי ובגסי סגל ואחרים.

הבולט  והמפורסם בכל מנהיגי כנופיות אלה היה אל קאפונה.

אל קאפונה בימיו הטובים

אלפונסו קאפונה היה בן מהגרים איטלקיים שנולד בניו יורק ב-1899. הוא גדל בשכונות העוני של ניו יורק ומגיל צעיר ביותר היה חבר בכנופיות הנוער שם . הוא הראה את ע צמו בבית הספר כמי שמתנגד לכל סמכות וגורש משם לאחר שהיכה מורה . הוא היה מעורב באינספור קרבות רחובשבהם התגלה כסכינאי מומחה ואחד מהם קיבל את הצלקת שעל פניו שנתנה לו את כינויו המפורסם "פני צלקת ".

בניו יורק פגש קאפונה את מנהיג כנופיות ג'וני טוריו ועבד עבור כביריון שכיר.   

בשלב מסויים קאפונה הואשם ברצח אך העדה שבה היתה תלויה הרשעתו של קאפונה "איבדה לפתע את זכרונה "  והוכחות נעלמו מבית המשפט כתוצאה מפעולתו המהירה של טוריו וקאפונה שוחרר.

טוריו החליט לעבור לשיקאגו ולנסות שם את מזלו כמנהיג כנופיה וקאפונה ששוב הספיק להרוג עוד מישהו במריבה  החליט להיצטרף אליו ולא לעמוד שוב בפני בית המשפט. הוא לקח עימו את אישתו ובתו ועבר לשיקאגו. הייתה זאת ההחלטה הנבונה ביותר של חייו.

בשיקאגו קאפונה קיבל מיד עבודה מטוריו ( ששימש לו כמעין דמות אב ) כשומר מועדון. שם הוא נודע כבריון אלים במיוחד שהיה מכה מכות קשות את כל מי שעורר את חמתו מסיבה זאת או אחרת ושלח אנשים רבים לבית החולים. הוא נאסר פעמים רבות בגלל אלימותו אך תמיד שוחרר הודות לקשריו של טוריו במשטרה. נראה שקאפונה חנק שם למוות לפחות 12 אנשים במו ידיו.

דבר שרק תרם ל"שמו הטוב" בחוגי "המיקצוע ". 

אל קאפונה בצילום זיהוי משטרתי

האיש הדומיננטי אז בעולם התחתון של שיקאגו היה אדם בשם ג'ון קולוסימו שהיה בעל כל בתי הזונות הסאלונים ובתי ההימורים בשיקאגו. טוריו שהיה קרוב משפחה של אשתו של קולוסימו  היה נחוש בדעתו לתפוס את מקומו גם משום שהבין את האפשרויות החדשות ל"עסקים " שנפתחו כתוצאה מאיסור המשקאות החריפים של 1920.  הוא היציע לקולוסימו לפתוח אירגון חשאי שיספק משקאות חריפים למועדוני הלילה של שיקאגו אך זה סירב ובכך חרץ את גורלו לחיסול.

 ולשם כך ניצל טוריו  את קאפונה שאותו הביא לשיקאגו מכלתחילה למטרה הזאת של חיסולו של קולוסימו.קאפונה רצח את קולוסימו במאי 1920.

כעת קאפונה הפך לסגנו של טוריו ולאחראי להברחת המשקאות החריפים בשיקאגו. בשלב במסויים לאחר התנקשות בחייו של טוריו הלה מרוב פחד עזב לזמן מה את עולם הפשע.  טוריו המשיך "לעבוד" בעולם הפשע כיועץ של " בכירי פשע " נכנס לכלא גם הוא לבסוף על העלמות מס ולבסוף נפטר ב-1957 במיטתו שנים אחרי אל קאפונה. 

קאפונה  תפס את מקומו של טוריה מכאן ואילך   כאיש מספר אחד של אירגונו ולמלך הפשע של כל שיקאגו. הוא החזיק  בכיסו דרך שוחד את הפוליטיקאים המקומיים ואת אנשי המשטרה ונודע בשליטתו המוחלטת בהם.

הוא אף הפך לדמות חביבה בחברה הגבוהה ונודע בלבושו המפואר ובמעורבותו באירועי ספורט ותרבות שונים. הוא חזר והדגיש באירועים שונים את מחויבותו לערכי המשפחה ותמך בבני משפחה שונים.

אל קאפונה בחברת בכירים ונוצצים בעיר שיקאגו

מצד שני קאפונה נודע  ובצדק כרוצח קר דם  שחיסל את יריבו מנהיגי כנופיות מתחרות ללא עקבות אנשים כמו כנופית אובנון האירית , הימי וייס היהודי באגס מוראן ורבים רבים אחרים .לשיאו היגיע מאבק זה  ב" טבח יום ולנטין  " ב-1929 כאשר אנשי קאפונה מחופשים לשוטרים רצחו את רוב אנשי כנופית אובאנון היריבה.

היריבים לא תמנו את ידם בצלחת וניסו לחסל את קאפונה פעמים רבות אך הוא תמיד חמק מידיהם מה שהוסיף להילה שלו כגנגסטר על בלתי מנוצח. 

 קאפונה לא היסס להרוג גם את אנשי אירגונו שלו שבהם חשד בבגידה כמו באירוע המפורסם שבו הזמין שניים מאנשיו למסיבה לכבודם שבסופה לקח מקל ביזבול והיכה איתו את שניהם למוות לעיני אנשים.

גם זה תרם לפירסומו ולשמו הטוב בחוגי "המיקצוע ".     

קאפונה הפך כעת לדבר חסר תקדים בתולדות ארה"ב , לפושע סלבריטאי. הכל ידעו שהוא ראש העולם התחתון בשיקאגו ולמרות זאת ואולי בגלל זאת היה אורח בולט מבוקש באירועי החברה הגבוהה של שיקאגו , רואיין בנושאי פוליטיקה בעיתונים  שם התלונן בין השאר על האיום שאותו מהווים הקומוניסטים לפועל האמריקני ועל חוסר האירגון הכללי במדינה  והיציע שהפיתרון לבעיותיה של ארה"ב נמצא אולי אצל מנהיג מסוגו של מוסוליני שבאיטליה.

ההכנסות שלו ב-1927 כשעוד היה בשנות העשרים שלו היגיעו לשישים מליון דולאר  וזה הפך אותו לאחד האנשים העשירים של המדינה.

אל קאפונה תמונה ממעצר במשטרה.

בסופו של דבר התנהגותו של קאפונה רצחנותו מצד אחד והפיכתו לדמות מפורסמת ונערצת  מצד שני הפכו אותו למטרה בולטת לנציגי החוק ולארגון האף בי אי שהיו נחושים בדעתם ללכוד אותו כדי להראות שארה"ב היא ארץ חוק .קאפונה היה אדם ערמומי וזהיר ביותר ואנשי החוק לא היו מסוגלים להוכיח כי הוא קשור למה שהכל ידעו שהוא האחראי להברחת המשקאות החריפים ולמעשי הרצח בין הכנופיות. הם ת פסו אותו לבסוף על עבירה קטנה בהרבה , על העלמת מס . ועל כך נאסר ל11 שנים בכלא.

אל קאפונה בתא הכלא

קאפונה מעולם לא התאושש ממאסר זה שאותו בילה בין ה שאר בבית ה כלא המפורסם אלקטראז.. בבית הכלה חלה במחלת הסיפיליס שבה נדבק שנים רבות קודם לכן בידי זונה. הוא הוכרז לבסוף בכלתי שפוי והועבר לטיפול משפחתו . נומינאלית הוא  המשיך להיות מנהיג העולם התחתון בשיקאגו אך מעשית לא הייתה לכך משמעות.

הוא נפטר ב-1947 כשהוא צל חיוור של האיש שהיה פעם.

אל קאפונה בתרבות הפופולארית של ארה"ב 

אך בכך לא הסתיימה הקריירה של קאפונה היא נמשכה בתחומים שונים של התרבות הפופולארית. עוד בתקופת שלטונו בשיקאגו היה  קאפונה הנושא של מאות כתבות בעיתונות בארה"ב ובעולם והוא היה מודע מאוד לפירסומו ולאמיתו של דבר התענג עליו.

הוא הפך למודל לדמויות בעשרות סיפורים קומיקסים וסרטים אם לא הופיע תחת שמו האמיתי.

אל קאפונה בקומיקס 

 אל קאפונה הופיע למשל בסידרת הקומיקס "דיק טרייסי " שהחלה ב-1931 על עלילות שוטר הנלחם בפשע בשיקאגו. קאפונה שימש כמודל ליריבו הראשון של השוטר "ביג בוי " שנראה כמו "אל קאפונה"  ויש בציורים ויש להניח שהקוראים ובראש ובראשונה בני שיקאגו שבהם ( הסיפורים הופיעו לראשונה בעיתוני שיקאגו ) זיהו אותו מיידית עם קאפונה.

ביג בוי  בסדרת דיק טרייסי 

ב-1990 נעשתה גירסה קולנועית לסדרת דיק טרייסי בכיכובו של וורן ביטי והיריב הגדול שם היה הגנגסטרי "ביג בוי " קפריס " שהוא אל קאפונה תחת שם אחר.

גילם אותו  ( כמובן )  שחקן הגנגסטרים האולטימטיבי  במחצית השנייה של המאה העשרים אל פאצ'ינו שכבר היה ידוע מאוד בתפקידי  בוס המאפיה שלו מ"הסנדק" הסרט שתיאר את השלב הבא של חיי הגנגסטרים לאחר תקופתו של אל קפונה  ומהסרט "פני צלקת " בגירסה החדשה שלו שם גילם גירסה קובנית של אל קאפונה.

כעת אל פאצ'ינו חזר לשיקאגו של שנות העשרים ופשוט גילם את אל קאפונה תחת שם אחר. 

אל פאצ'ינו בתפקיד "ביג בוי קפריס" המבוסס על אל קאפונה.

צפו במקדימון ל"דיק טרייסי" מ-1990

עיבוד של קומיקס של סרט זה פורסם בעברית. ובו תואר ראשית המאבק בין דיקטרייסי והגנגסטר המפורסם .מאבק שהמשכו תואר בסרט.

דיק טרייסי במאבקו נגד העולם התחתון / כתב: ג'ון מור. אייר: קיל בייקר. עורך: בוב פרסטר. גרסה עברית, תרגום וכיתוב: חיים ניר. עורכת: טובה שטייג  תל-אביב :   לילך,   199

סרטי אל קאפונה 

קאפונה שימש כמודל לדמות הגנגסטר בספר הגנגסטרים המפורסם הראשון  של ויליאם רילי בארנס . קיסר הקטן   ( William Riley "W. R.Burnett ( Little Caesar (Lincoln MacVeagh/The Dial Press – 1929)  עברית בינה קפלן , הוצאת "מצפן"  1961)  סיפור מחיי הגנגסטרים בשיקאגו בשנות העשרים  של המאה הקודמת

הספר הוסרט ב-1931 כאשר קאפונה היה בחדשות עם משפטו  בכיכובו של  אדוארד ג . רובינסון  והסרט אף התפרסם יותר מהספר.  דמות הגיבור בריון קטן שעולה לגדולה לדרגת שליט הפשע של העיר בברור התבססה על דמותו של קאפונה.

צפו במקדימון לסרט "קיסר הקטן"

בסרט אחר מאותה השנה "אוייב הציבור" ( 1931 ) עם ג'מס קאגני ששם דמות הגנגסטר התבססה על פושע אמיתי אחר היימי וייס , קאפונה אינו מופיע על המסך אלא מוצג כמנהיג הפשע שמארגן לבסוף את מותו של הגיבור ( כפי שאכן היה במציאות לגבי המודל הימי וייס). 

סרט מפורסם לא פחות  "פני צלקת " ( 1932 )  היה מבוסס בבירור על סיפור חייו של קאפונה ( כפי שנרמז משם הסרט שהתבסס על כינוי המפורסם ) בסיפור עלייתו של הגנגסטר טוני קאמונט (( פאול מוני ) לאחר שהתנקש בחייו של בוס שהזכיר מאוד את קולוסימו. הסרט מתאר את נסיונותיו של הגיבור להיכנס לחברה ה גבוהה , אהבתו לאופרה האיטלקית , וכו' אם כי הסוף היה שונה מסוף סיפורו של קאפונה. הגיבור מת באלימות שממנה נבנה.   

היום שם סרט זה מזוהה יותר  על גירסה מפורסמת לא פחות שנעשתה בשנות השמונים בכיכובו של אל פאצ'ינו , ושם הגנגסטר הוא ממוצא קובני . אבל הרעיון היה זהה. 

צפו במקדימון ל"פני צלקת "

באותה התקופה היו השמועות שקאפונה  יהיה מוכן לגלם את תפקיד עצמו בסרט , דבר שאינו בלתי אפשרי בהתחשב באופי התיאטראלי של האיש.אין כל ספק שהוא התעניין מאוד בעשיית הסרטים שצויינו קרא עליהם והישיג עליהם מידע.  ויש כל סיבה לחשוב שהלך לצפות בהם  בעניין רב כשיכל מחוץ לכותלי בית הכלא  ואולי יותר מפעם אחת. 

כל הסרטים האלה נעשו בתקופה שקאפונה עדיין היה אדם ידוע ומפורסם והקשר אליו היה ברור לחלוטין. הם גם שיקפו את הדרך האמביבלנטית שבה ראה הציבור את קאפונה ואת הגנגסטרים בכלל .הגנגסטר נראה כאיש העיר המושחתת שהדרך היחידה שיש לו להגיע למעמד כלשהו הם רק באמצעי אלימות ופשע. זאת בניגוד לאיש המערב מהמערבונים שכל המערב הרחוק היה פתוח לפניו ויכול היה לעשות עם חייו מה ש רצה . עבור הגנגסטר האופציה הזאת כבר סגורה בעירה גדולה. 

הגנגסטר מוצג בסרטים האלה ( כפי שהיה קאפונה במציאות ) כמי שאינו מהסס לרצוח אנשים ביום ולהבליט את עצמו באירוע מוזיקלי בלילה. מטרתו של הגנגסטר דמוי הקאפונה היא לבלוט בכל מחיר בחברה המשעממת שסביבו בין שומרי ראשו המטופשים ואנשי המשטרה העוקבים אחריו והאזרחים שמעריצים אותו על העזתו ומפחדים מפניו. 

הגנגסטר דמוי קאפונה מוצג כמעין חיה טורפת בג'ונגל האורבני ששאר האנשים נזהרים ממנה ומפני התנהגותה הבלתי צפויה. בבדידותו הוא מזכיר את האקדוחן בסרטי המערבונים. אך בעוד ששם האקדוחן מקדיש לרוב את חייו למטרה טובה חיסול הפשע  כאן הגנגסטר פועל רק למען סיפוק צרכיו האישיים והגדלת כוחו.ונגזר עליו למות בסוף הסרט , ובכך מאשר את הסדר החברתי  לפחות בסרטים של שנות השלושים. ( זה השתנה כמובן בסרטים משנות השבעים ואילך כמו "הסנדק" ששם הגנגסטר בגילומו של אותו אל פאצ'ינו מנצח ושורד כדי להמשיך לבצע פשעים שונים ).  הגנגסטר דמוי קאפונה הוא במידה רבה האינדיבידואליסט האולטימטיבי ובעצם הוא פועל לפי הקוד האמריקני של אדם "שעשה את עצמו במו ידיו " הגנגסטר הוא למעשה ההמשך החוקי של אותם ברונים שודדים מהמאה ה-19 שהפכו ליקירי החברה למרות האמצעים הלא מוסריים שלפעמים הלא חוקיים שבהם הישיגו את כספם.

קאפונה  יצר למעשה דמות חדשה של איש העולם התחתון. לא סתם פושע רצחני אלא פושע רצחני שפועל בדרך רציונלית ומחושבת כאיש עסקים ולכן מסוכן שבעתיים. הסיפורים שהופיעו על חייו במגזינים של  סיפורי פשע  שמו דגש על מאבקו המוצלחים של קאפונה ביריביו הגנגסטרים מה שהראה על עליונותו כמתכנן ועל אומץ ליבו  וזאת בעיר שנחשבה ביחד עם ניו יורק כמרכז הפשע של ארה"ב. קאפונה היה סיפורההצלחה האולטימטיבי ש ל איש הפשע  הבריון שבא משום מקום ובתוך חודשים אחדים ה פך את עצמו לדמות מרכזית בעולם הפשע הודות ליעילותו ואכזריותו. .ויותר מכך קאפונה הוא זה שהכניס את עולם הפשע ל"זמנים המודרניים " שבהם כנופיות היו צריכות להיות מאורגנות כדי לנהל כהלכה את עסק הברחת המשקאות הפורח.   קאפונה  הכניס את שיטות העסקים המודרניות לעולם כנופיות הפשע ובכך היה למעשה ממשיך דרכם של הברונים השודדים ויישם במלואה את ד רך החיים ה אמריקנית הקפיטליסטית. מאבקו ביריביו אנשי  הכנופיות המתחרות הוצג לא פעם כמאבק בין אנשי עסקים שונים על טריטוריה ועסקים ויתכן ש אכן כך ראה גם קאפונה עצמו את המאבק.

קאפונה  הוצג בסיפורים עליו כאיש שמעולם לא נכשל בשום דבר שלקח על עצמו בין אם זה חיסול כנופיה יריבה או השחתת פוליטיקאי מקומי או השחתתה של שיקאגו כולה. קאפונה נראה כמי שמקבל את כל הסטנדרטים המקובלים על איש העסקים האמריקני ובו בזמן שובר אותם וזאת הייתה הסיבה לקסם שהיה לו על הציבור. והוא גם הראה את עצמו כמי ז מסוגל להשתנות מבריון רצחני לאדם של טעם וחובב אופרות הוא אהב להראות את עושרו עם היאכטה הלבוש המפואר והבתים המדהימים ובכך היה כמו כל אמריקני אחר. הוא הפך לבורגני מנומס ופעיל באירועי החברה שהבריון האכזר של הימים הקודמים נשאר חבוי בו היטב. הוא חי לכאורה חיי משפחה ללא רבב ותיאורים רבים על חייו כללו את שאיפתו לפרוש מעולם הפשע שאיפה שנמנעה בגלל ידיעתו שהוא עלול אז להירצח בידי יריביו.

עם זאת לאורך השנים נוצרו מיתוסים חדשים של גנגסטרים שהתחרו בפירסומו של אל קאפונה  ובראשם המיתוס שנוצר בסדרה המפורסמת של מריו פוזו ופרנסיס פורד קופולה "הסנדק" . שם תוארה עלילותיה של משפחת מאפיונרים לאורך הדורות מראשיתה באיטליה ועד ימינו כשערכי המשפחה מועמדים שם לפני הכול . זה היה מיתוס מחרה לזה של קאפונה האינדבידואליסט המוחלט שהמשפחה אצלו בהחלט לא הייתה ( למרות טענותיו ) לפני הכל.

מעניין שספרו של פוזו והסרט של קופולה עיצב במידה רבה את עולמם הרוחני של איש המאפייה האמיתיים שבמידה רבה החלו לחקות את מה שתואר בספר ונלקח לחלוטין מדמיונו הפרוע של המחב . טקסים כמו נשיקת ידו של הסנדק מנהיג המאפיה שהיו פרי המצאת הדמיון הקודח של פוזו נלקחו מאז בידי גנגסטרים בעולם האמיתי. וזה מראה על ההשפעה  העצומה שהייתה לתצוגה הדמיונית על העולם האמיתי.

סביר להניח שגם למיתוס של אל קאפונה עצמו הייתה השפעה גדולה על עולם בפשע בארה"ב ובעולם כפי שהייתה לו השפעה על הדרך שבה ראו האמריקנים את הפושעים גם את כלל החברה הצרכנית קפיטליסטית שלהם.

אל קאפונה היה לכאורה פושע רגיל. בריון של כנופיות רחוב שהצליח להשתלט על כנופיה בעיר שיקאגו והקים למשך כמה שנים מעין "אימפרית פשע" ששלטה על עסקים רבים חוקיים ולא חוקיים בעיר שיקאגו . לבסוף הוא נעסר לא על מעשי הרצח הרבים שביצע ומהם במו ידיו אלא על פשע פעוט יחסית, העלמת מס.

לכאורה אם זה היה כל הסיפור סביר להניח שקאפונה היה נשכח מידית לאחר שנכנס לבית הסוהר. למעשה לא זה מה שקרה ,קאפונה הפך לאיקון של עולם הפשע להתגלמות מנהיג ה כנופיה והמאפיונר ולא רק בארה"ב אלא גם מחוצה לה הוא עורר את דמיונם של רבים . קאפונה הפך למעש ה למיתוס בדומה לדמויות קודמות כמו בופאלו ביל ובילי הנער.

נראה שהסיבות לכך היו שקאפונה שיקף באישיות עיוות ובו בזמן המשכיות מושלמים כל כך של ע לם הערכים האמריקני הקפיטליסטי.. הוא היציג את עצמו כאיש עסקים ואכןניהל את עולם הפשע כחברת עסקים גדולה. הוא היה הפושע הראשון שהיה סלבריטאי ונהנה מסלבריטאיות זאת הנאה אדירה. היה אורח מכובד במסיבות הנוצצות וחבר של שועי עולם. ובו ב זמן האיש היה רוצח אלים והכל ידעו זאת . אך בסופו של דבר הוא שיקף את אתוס ההצלחה הקפיטליסטית כבן אשפתות שעלה לגדולה אם גם באמצעים לא מקובלים. במידה מסויימת קאפונה שיחק לפי הכללים וניסה להפוך את עצמו לחלק מהחברה. את האמריקנים הניגוד הזה בין הרוצח קר הדם ואיש המשפחה למופת הקסים. קאפון היה הנציג האולטימטיבי של האדם העירוני האמריקני החדש זה שהחליף את תושב הספר של המאה הקודמת 

קאפונה הקסים גם תקופות מאוחרות יותר מה שהראה שהוא הפך למיתוס  של ממש כאשר כל תקופה מפרשת את דמותו מחדש.

אל קאפונה בטלוויזיה 

האיש שהביא למאסרו של קאפונה באשמת עבירות מס  אליוט נס כתב ספר בשם THE UNTHOUCHBLE  שהפך לסדרת טלוויזיה בשנות החמישים שתיארה באופן קבוע את מאבקו הבלתי פוסק של נס במזימותיו של קאפונה שהוצג כהתגלמות השחיתות והפשע.סדרה זאת למרות האלימות שלה זכתה להצלחה רבה והודות להצלחתה החברה שיצרה אותה "דסיליו " יכלה ליצור בשנות השישים שתי סדרות שהפכו לידועות מאוד "מסע בין כוכבים " ו"משימה בלתי אפשרית ". אילולא הצלחתה ,הן  אולי  לא היו נוצרות. 

צפו במקדימון לסדרה זאת :

ב-1987 יצא לאקרנים סרט הקולנוע המפורסם  על פי הסדרה בכיכובם של קווין קוסטנר ורוברט דה ניר בתפקיד קאפונה. כאשר דה נירו מקפיד לשים דגש על המסכה התרבותית כביכול של קפונה שיכול לדבר בנימוס רב מצד אחד ומצד שני יכול להרוג אנשים עם אלת ביסבול. הסרט היה כה מצליח עד שהוא שוב נעשה לסדרת טלוויזיה בשנות התשעים כאשר הסיפור של נס כנגד קאפונה חוזר על עצמו. הסדרה שמה דגש על השילוב בין הערמה של הפושע עם אכזריותו ואלימותו.

המקדימון של הסרט :

על קאפון נעשו עוד סרטים נוספים כמו סרט ביוגרפי ב-1959 וסרט שהתמקד בטבח שביצע ביום ולנטין הקדוש . הוא הופיע במקומות הבלתי צפויים ביותר כמו בפרק טלווזיוני מסדרת אינדיאנה ג'ונס הצעיר שבה קפונה הצעיר נאבק בבנו של ארכיאולוג

קאפונה זכה לפרסום רב גם מחוץ לגבולות ארה"ב ובמידה רבה אירופים רבים ראו בו כמסמל י ותר מכל את הפעלתנות והוולגריות של החיים בארה"ב בדמותו של פושע זה שסימל ב צורה מושלמת כל כך את הקפיטליזם האמריקני .

אל קאפונה -הגירסה הישראלית 

פרסומו  של אל קאפונה היגיע גם לישראל.

בסוף שנוןת החמישים , החלה הוצאת עזרא נרקיס לפרסם לצד סיפורי מערבונים ומלחמה סיפורי פשע וגנגסטרים בחוברות גדולות עם עטיפות צבעוניות שהופצו בקיוסקים.המחבר הוצג כ"ארצ'י ברמן" סופר  מערבונים ידוע בארה"ב שכותב גם סיפורי פשע ומלחמה ( שתורגמו גם הם ) .

למעשה היה זה שם בדוי של הסופר הקבוע של ההוצאה הישראלי מירון אוריאל. 

סדרת החוברות אפ.בי.אי (ע. נרקיס, כנראה 1960), תיארה את מאבקו של סוכן ה-FBI האמריקני פול הרדי, שפעל בשיקאגו של שנות העשרים (של המאה העשרים), בגנגסטר המפורסם אל-קפונה. הדמות של הרדי התבססה על דמותו האמיתית של אליוט נס, איש FBI מפורסם, שעל עלילותיו התבססו הספר וסדרת הטלוויזיה הבלתי משוחדים (הספר מאת אליוט נס ואוסקר פרלי יצא לאור (באנגלית) ב-1957 וסדרת הטלוויזיה שנוצרה בעקבותיו עלתה לאוויר בארה"ב ב-1959. סדרה זו זכתה להצלחה גדולה מאוד ויש להניח ששימעה הגיע גם למדינת ישראל הקטנה, למרות שעדיין לא היתה כאן טלוויזיה.

מחבר בשם "ארצ'י ברמן " ( שם בדוי של סופר ישראלי בשם מירון אוריאל )   פירסם בראשית שנות השישים את סדרת החוברות "אף בי איי" . בסדרה זאת התכוון המחבר  לתאר בצורה ריאליסטית  ביותר כמעט דוקומנטרית  את חיי ועלילות הגנגסטרים המפורסמים של ארה"ב בשנות השלושים אל קאפונה דילינגר ואחרים דרך אנשי עיני אנשי האף בי אי שנאבקים בהם .

ארבעת החוברות הראשונות עסקו כולן במאבקו של איש האף בי אי פול הארדי  ( שהוא למעשה כפיל של איש האף בי אי האמיתי אליוט נס ,  למרות שזה מוזכר גם הוא בעלילה)  בגנגסטר המפורסם מכולם  אל קאפונה.

חוברת חמישית שפורסמה עברה למאבקו של פול הרדי בפושע מפורסם אחר מאותה התקופה. 

ארבעת הסיפורים שהופיעו היו:

  1. כרטיס בכיוון אחד.
  2.  נקמת בעל הצלקת
  3.  הדרגה השלישית.
  4. אויב הציבור מספר אחד.

כולם תיארו בצורה ריאליסטית מאוד שהראתה  על ידע עמוק בנושא שלבים שונים בחייו של אל קאפונה ומאבקו בשלטון החוק כפי שהוא מתגלם בפול הארדי   עד שהוא נלכד  לבסוף בידי האף בי אי והרדי בסיפור ."ארצ'י ברמן " חיבר בו בזמנית סיפור על גיבורו האחר "בוק ג'ונס" איש המערב הידוע שבו זה מתמודד גם הוא עם הגנגסטרים של אל קאפונה למרות העובדה  שבוק ג'ונס אמור היה לחיות ולפעול   בראשית המאה ה-20 שנים רבות לפני אל קאפונה. בבירור המחבר הישראלי לא היה פונה לכתוב סיפור כזה אם לא היה חושב שהקהל שלו מכיר היטב את דמותו של אל קאפונה. בבירור האיש זכה שנים לאחר מותו לפירסום בין לאומי כאיקון של  הפשע המאורגן. 

המחבר הישראלי מירון אוריאל כנראה שמע על הסדרה  ששודרה אז  בטלויזיה האמריקנית אם כי מזה זמן קצר יחסית  ואולי  וכנראה התגלגל לידיו הספר המקורי שעליו התבססה הסדרה. 

כך או כך  מירון אוריאל  כתב מעין סיפור מקביל שבמרכזו עומדת דמות המזכירה מאוד את אליוט נס איש האף בי איי גיבור הסידרה האמריקנית. 

אלא שהכוונה הייתה שהוא לא יעסוק רק באל קאפונה אלא גם בגנסטרים אחרים : ספייק מהוני, דילינגר, נלסון "פני תינוק" ופרנק קוסטלו.

מן הסתם גם אישים ידועים בתולדות המאפיה האמריקנית  כמו לאקי לוצ'אנו ,אלברט אנטסטסיה, לפקה, מאיר לנסקי,בגסי סגל  ואחרים שהמחבר חשב לעסוק גם בהם.

אבל  למרבית הצער הסדרה לא היגיעה אליהם.

העלילה עקבה אחר המאבק באל-קפונה במשך ארבע חוברות:

מספר 1:כרטיס בכיוון אחד.

פול הארדי יוצא לחקור את רציחתו של כומר שנסע לשיקאגו עם כרטיס ביכוון אחד בלבד ומגלה שהוא נרצח בידי בכיר באירגונו של אל -קאפונה שחשש ובצדק שהכומר עומד לחשוף עליו דברים. במסגרת החקירה על הארדי להיפגש בפעם הראשונה עם אל קאפונה עצמו במבצרו מועדון לילה.

 מספר 2: נקמת בעל הצלקת

אל קאפונה נחוש בדעתו לנקום באנשי האף בי איי שעצרו אותו לראשונה בחייו ופשטו על המועדונים שלו והוא זומם להשמיד את מרכז האף בי איי  בשיקאגו בעת שמתנהלת שם מסיבה גדולה.

 מספר 3: הדרגה השלישית.

פול הארדי יוצא ללכוד את סגנו של אל קאפונה ,ספייק מהוני גנגנסטר מרושע ורצחני במיוחד.

 מספר 4: אוייב הצבור מספר אחד.

פול הרדי יוצא בעקבות הטייס של אל קאפונה שהטיל גופת מהאוויר והפך להיות שודד בנקים נועז 

והסדרה מסתיימת בחוברת הרביעית עם מאסרו של אל-קאפונה.

והנה קטע הסיום הדרמטי: 

לאחר שסיים עם אל-קפונה, קם להרדי אויב חדש: בחוברת החמישית בסדרה, המוות מהלך ברחובות, החל הרדי להיאבק בדמות אמיתית נוספת המוזכרת כבר באוייב הצבור מספר אחד, הגנגסטר  ג'ון דילינגר.

מספר 5 : המוות מהלך ברחובות

הסיפור היה אמור להימשך בחוברת מספר 6 בסדרה, שוד הבנק הגדול בהמילטון, שכפי ששמה מרמז, עמדה כנראה לעסוק בפעולה המפורסמת ביותר של דילינגר, אך  לצערם הרב של לפחות כמה קוראים הסיפור נקטע עם ביטול הסדרה.

והיא הפכה מאז לנדירה ביותר.

(הערה על תיארוך החוברות: החוברות אינן מתוארכות. ברישומי הספרייה הלאומית מצוין שהן יצאו לאור בשנת 1962, אך כנראה שנתון זה אינו נכון כיוון שהספר אל קאפונה מאת 'ארצ'י ברמן' בתרגום 'א. רודאן', שמבוסס על סדרה זאת ומשלב את ארבעת החוברות לסיפור אחד יצא לאור בהוצאת ע. נרקיס, שוב לפי רישומי הספריה הלאומית, כבר בשנת 1961.)

הסיפורים על אל-קאפונה קובצו בהמשך בספר אל-קאפונה: רומן מאת 'ארצ'י ברמן' (עברית: א. רודן, ע. נרקיס, 1961)

. כעבור כמעט חצי מאה, יצא הספר לאור שוב בהוצאת נרקיס בשם מאפיוזו: סיפור חייהם של אל-קאפונה ומאפיונרים אחרים באחת התקופות הסוערות ביותר של ארצות הברית (ע. נרקיס, 2010), אך הפעם צוין המחבר היה 'הוראס קינג'.למה השינוי בשם ? המו"ל נרקיס לא רצה להסתבך עם יורשיו של מירון אוריאל והעדיף לא להשתמש בכינוי המקורי של המחבר "ארצי ברמן"". 

המתחרים

   הסדרה כנראה הייתה מצליחה מספיק כדי שתקום לה סדרת חיקוי מתחרה בראשית שנות השישים.

סדרה מאת "קינג קופר " בלשי האף בי איי שגם היא התרחשה בארה"ב בשנות השלושים :

מספר 2: משחק מסוכן.

וזהו הרומן הישראלי עם הגנגסטרים של שנות העשרים והשלושים בארה"ב ארך רק זמן קצר.המערב הפרוע היה תמיד פופולארי הרבה יותר מרחובות העיר שיקאגו וניו יורק ( אלא אם כן היו אלו הגנגסטרים בסיפוריו ההומוריסטיים של דימון ראניון ) ,  וכל הסדרות האלו גוועו ונעלמו. 

קראו גם

הסנדק חוזר : על ספרי וסרטי הגנגסטרים של מריו פוזו 

עט

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

תגובה אחת על “הגנגסטר אל קאפונה -הגירסה הישראלית : סדרת אף בי איי מאת "ארצ'י ברמן"”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

sixteen + one =