פנחס שדה מחבר סיפור טרזן

הרשימה הזאת פורסמה לפני שנים באתר בשם "קולמוסנט" אתר שהפסיק להתקיים.אז הנה היא שוב.

"הדברים שיסופרו להלן התרחשו  לפני זמן  לא רב , בשנת 1957 , ועד כה לא הגיע שמעם לידיעת הציבור הרחב. לפי מיטב ידיעתי ואמונתי ,ספר זה מביא לראשונה בפני קהל הקוראים את פרטי הפרשה המוזרה בקשר לטרזן ,פרופסור ג'ופרי אלן-ג'ון , העלמה אליזבת , אינספקטור מק –גילן והתכנית האטומית השטנית…תכנית שסיכנה את כל העולם!

השקעתי זמן וטורח רבים באיסוף הידיעות המובאות בסיפור זה . ההתחלה הייתה מקרית לגמרי ..בשנת 1958 הזדמנתי ללונדון , והוזמנתי לסעוד בחברתו של ידיד נושן , מר ג. וילסון בראון , עורך העיתון GOOD NEWS . תוך כדי שיחה, השמיע ידידי הערות אחדות , שעוררו את סקרנותי,. ביקשתי שיספר לי את כל הפרשה, אך הוא התנצל ואמר שאינו יודע אלא פרטים מעטים . יתר על כן העניין הוא  סודי ביותר ! אך הוא יעץ לי ( ואף נתן לי מכתב המלצה ) לפנות למטה הבולשת –"הסקוטלאנד יארד" – ולנסות את מזלי. "תפנה למפקח  סיר ג'ון  מוריס"- אמר.

פניתי ל"סקוטלנד יארד ", ומפקד הבולשת (בשמעו שאני מעוניין לכתוב ספר על הפרשה ובהיותו מוקיר ספרות וסופרים ) הואיל להראות לי את כל המסמכים הנוגעים בדבר.

הללו נמצאו בתיק שחור ,המסומן בסימונים אלו X852-A TS 8.

ככל שהתעמקתי בקריאת המסמכים , גליתי שאין די בכך: ושאם ברצוני לקבל פרטים מלאים –עלי להוסיף ולטרוח. היה עלי לבקר גם את הבסיס האטומי 5X2 ולשוחח שם עם הסגל המדעי .

לבסוף עמדתי בפני התפקיד הקשה ביותר, ואף אותו ביצעתי : נסעתי לקונגו הבלגית , כדי לשמוע את  פרטי הסיפור  מפי שנים מגיבוריו הראשיים –טרזן והעלמה אליזבת אלן-ג'ונס. שלושה שבועות שהיתי בקונגו , ומיד ישבתי לכתוב את הסיפור.

אודה ולא אכחד: קוראים מסוימים ישתוממו מאוד בקראם את פרטי הפרשה. ואכן אינני מאשימם!

צמרמורת חלפה בגבי , כאשר נודע לי , לפתע פתאום , לפני איזו סכנה איומה עמד העולם כולו ( מבלי לדעת כלל ) בשנת 1957 . תודה לאל שהאיום הוסר מעל ראש כולנו , וזאת כתוצאה מעוז -נפש  עילאי , הקרבה ותבונה .

( הפתיחה לסיפור בהמשכים "טרזן ותעלומת האטום " מאת "יריב אמציה " הארץ שלנו  כרך י' ,

טרזן ותעלומת האטום

הארץ שלנו כרך י תש"ך

גליונות 19-32

2.2.-1960-3.5.1960

1960 ) 

 בכרך י של המגזין לילדים "הארץ שלנו " ב-1960 הופיע סיפור בהמשכים של "יריב אמציה " הלא הוא  שמו הבדוי של הסופר הידוע פנחס שדה  ( שהירבה לפרסם במגזין סיפורי הרפתקאות בהמשכים וסיפורי קומיקס בהמשכים תחת שם זה ) בשם "טרזן ותעלומת האטום" . הסיפור היה  מלווה באיוריה של ציירת המגזין אלישבע נדל  ששיתפה פעולה עם שדה בכמה וכמה מסיפורי הקומיקס שלו . סיפור זה הוא יוצא דופן בכלל היצירות של שדה בכך שהוא סיפור מקורי על דמות ידועה  מהתרבות הפופולארית העולמית , טרזן איש הג'ונגל.

הסיפור יצא לאור שוב כספר בהוצאת "עמיחי " ב-1962 עם איורים של צייר שונה ששמו אינו מופיע בספר.אולי היה זה פנחס שדה עצמו שגם אייר ספרים.

והנה כמה איורים מהסיפור

בסיפור טרזן נאבק בכנופיה של שודדי אורניום ומגלה שמאחוריה עומדת מזימה של מליונר להשתלט על העולם בעזרת קרינה רדיואקטיבית שתופעל על המין האנושי ותהפוך את רובו לאידיוטים . בסוף הסיפור טרזן מתאהב בבחורה שבה נפגש לראשונה במהלכו ( ואיננה ג'ין אהובתו ואישתו בסיפורים המקוריים)

ומתעתד להתחתן עימה.  בגרסה שהופיעה ב"הארץ שלנו " הופיעה בסיפור הקדמה ( שמובאת למעלה ) שבה מספר שדה בסגנונו של מחבר סיפורי טרזן המקורי אדגר רייס בוראוז כיצד היגיע סיפור זה  על טרזן לידיעתו, אך הקדמה זאת הושמטה משום מה ממהדורת הספר.

מעניין שבאותם הגיליונות של "הארץ שלנו " שבהם פורסם סיפור הטרזן של שדה , פורסמה במקביל גם סידרת קומיקס של  הצייר דני פלנט ( ששיתף פעולה גם הוא  כמה פעמים עם שדה כאמן לסיפורי הקומיקס שלו ) שעסקה גם היא בהרפתקאותיו של טרזן . ניתן לפרש זאת רק על ידי כך שב-1960 נהנה טרזן משיא הפופולאריות שלו אי פעם בישראל , ופופולאריות זאת בקרב ציבור הקוראים הייתה כה גדולה עד שמגזין "הארץ שלנו " המכובד החליט לפרסם לא פחות משני סיפורי טרזן שונים בגיליונותיו כדי למשוך אליו את הקוראים המרובים של  טרזן.

שדה התבייש תמיד בסיפור זה כמו בסיפוריו האחרים שפורסמו בשמות בדויים ב"הארץ שלנו " אם כי לדעתי לא היה לו על מה. הם מראים על דמיון עשיר וכושר המצאה שאינם כה ניכרים ביצירותיו המכובדות יותר.סיפור הטרזן שלו הוא קולח , גדוש בפעולה מצד אחד ובהומור המיוחד של המחבר מצד שני . הוא בהחלט עולה על הרוב המוחלט של למעלה מ-1000 סיפורי הטרזן המקוריים שהופיעו בישראל בשפה העברית .

 מעניין שאת פרסומו חב שדה למעשה למולים שהתפרסמו בזכות סיפורי טרזן . ספרו הידוע ביותר של שדה "החיים כמשל " הופיע ב-1958 בהוצאה בשם "ששת " שמאחוריה עמד דפוס מל"ן   שנוהל בידי גלילי לוי ואחיו  בתל אביב .  הספר פורסם שם רק לאחר שנדחה בידי הוצאות מכובדות מרובות וזאת בעקבות השתדלותם של עורכיו של  שדה במגזין "הארץ שלנו " בנימין תמוז ויעקב אשמן. דפוס מל"ן הנ"ל התפרסם  באותה התקופה בראש ובראשונה כמו"ל של למעלה מ-600   סיפורי טרזן שנכתבו בידי סופרים ישראלים שונים כמו עמוס קינן , ישעיהו לויט , חיים גיבורי ורבים אחרים  מחוגי הבוהמה הישראלית והופיעו  תחת שמות הוצאות כמו "הקרנף ", "הנמר" , "הברדלס"  וכו' שמאחוריהן עמד דפוס מל"ן .דפוס מל"ן פירסם גם סדרות אחרות כמו "קפטין בלאד " ו"הספינה קפריקורן" שנערכו בידי הסופר והמתרגם אהרון אמיר כפי שהיו סיפורי טרזן של ההוצאה בראשיתם. אך  הסדרות האחרות  היו קצרות ימים בהשוואה לטרזן שהתקיים בדפוס מל"ן במשך למעלה מ-10 שנים . סיפורי טרזן היו מקור הכנסה חשוב ביותר של ההוצאה..

כך שבמידה רבה הספר "החיים כמשל " פנחס  שדה והקוראים חייבים הרבה למולים לא ידועים  אלה של  סיפורי טרזן .עם זאת לפחות עד כמה שידוע לי שדה  עצמו מעולם לא תרם חוברת טרזן לדפוס מל"ן , הוא כתב על הדמות רק עבור "הארץ שלנו".    

להלן הראיון היחיד עם פנחס שדה על הספר "טרזן ותעלומת האטום ". ועד כמה שידוע לי זוהי גם הפעם היחידה שבה דיבר בפומבי על אחת מיצירותיו  המרובות בהמשכים במגזין "הארץ שלנו " . ומראיון קצר זה אפשר ללמוד הרבה על הדרך שבה התייחס אליהם .הראיון פורסם במסגרת  במאמרו של איתן בר-יוסף "לטרזן בהגיעך לגבורות , ישר כוח"  מ"עיתון תל אביב-ידיעות אחרונות " 6 במאי , 1992.

שדה: הבט , אין לי שום יחס לטרזן , וגם כשהייתי ילד הוא לא היה גיבור שלי . יהודי שמרחף באוויר ושואג לא תפס אותי . אני העדפתי את הבלשים בפרוטה שמכרו אז . טרזן  היה בתחום השרירים, וזה לא כל כך הרשים אותי . אני אפילו לא זוכר אם ראיתי סרט שלו . העובדה ששמי מופיע ליד הפסבדונים בספריה שבה חיפשת ,מעידה רק על טמטומו של הספרן שם,לא יותר .    אני רעבתי ללחם פשוטו כמשמעו , ונאלצתי לכתוב ספרי ילדים  כדי לאכול, וברור כי לא יכולתי לחתום עליהם בשמי

בר -יוסף: "לא קראת אף פעם טרזן ולא הכרת אותו , אז איך כתבת את הספר ?"

שדה: "אני חושב שאתה פשוט מגזים בהערכה שלך לטרזן. עם כל הכבוד, לא צריך דוקטורט . בסך הכל יהודי לא לבוש , או לבוש חלקית , מרחף מעל עצים ומציל נפשות בצרה ,לא מרבה בדיבור  וגם ההשכלה יכולה לזכות בשיפור . לגבי הספר שבכתיבתו חטאתי ,אולי זו  ההזדמנות לבקש את סליחתו של טרזן , אם  אכן חטאתי ולא עמדתי בסטנדרט הראוי. אני משוחח איתך בכנות מוחלטת ובהתנצלות למרות שאיני חייב התנצלות לאיש . אבל טרזן  היה דבר תמים מאוד, נקי . אם שימחתי את הקורא ,אם הילד שכח לכמה דקות את הצרות בבית ,הרי שזהו דבר תמים לגמרי,  כמו טיול בחיק הטבע או אכילת תפוח זהב. "

שדה לא אהב את סיפור טרזן שלו ואת סיפורי ההרפתקאות האחרים שלו  בהמשכים לילדים ולנוער, אך הם סיפקו שעות רבות של הנאה לדורות שלמים של ילדים ובני נוער ומשום כך ראויים להיזכר.

 

סיפורי טרזן הישראליים