"אותו התלמיד " השליח שאול מטרסוס -פאולוס מייסד הדת הנוצרית בתרבות העברית

לאחרונה יצא ספר מעניין מאוד בהוצאת בבל של הסופר הצרפתי עמנואל  קארר בשם "המלכות"

ספר שמתאר תהליך חזרה בתשובה של המחבר לנצרות ( הוא חזר לבסוף בשאלה ) ובין השאר ניתוח של סיפור חייו של השליח פאול מטארסוס הוא פאולוס.הנחשב למייסד האמיתי של הנצרות. 

כבר קראתי ספר אחד של קארר על הסופר הרוסי לימונוב והוא השאיר עלי רושם כל כך חזק שבעיקבותיו פגשתי את לימונוב האמיתי במוסקווה ברוסיה והוא התגלה כדמות מוזרה והזויה פוליטיקאי כושל ששאף להיהפך לרודן רוסיה במקום פוטין ,טיפוס מוזר ומסתורי אפילו יותר מהדמות שהוצגה שבספר.

המחבר בעמוד 13 של "המלכות " מספר שמישהו העיר לו שכל האמונה הנוצרית נשמעת כמו סיפור מדע בדיוני של פיליפ ק.דיק (  שהיו לו התנסויות דתיות ומיסטיות שונות ומשונות וקארר כתב גם עליו ספר שלא תורגם למרבית הצער ) והוא תמה כיצד אנשים בתקופה הקדומה או המודרנית יכלו להאמין בסיפור מטורף כל כך. שאין הבדל בינו ובין המיתולוגיה היוונית או אגדת ילדים.

התשובה שלי שזה דווקא לא מוזר בכלל.אנשים רוצים להאמין ויאמינו בקלות בדברים המוזרים והמטורפים ביותר אם אלו שמביאים להם אותם הם כריזמטיים ומעניינים מספיק. עובדה יש מליון אנשים היום שמאמינים להבלים המטורפים של תיאוריות הקונספירציה של ה"קיונום" שנוצרו באינטרנט וטוענים שטראמפ נאבק במזימה של פדופילים רצחניים מהמפלגה הדמוקרטית. זה לא פחות ביזארי מהסיפור הנוצרי.

השאלה הגדולה היא איך האמונה הזאת מתקיימת לאורך ימים וזה כבר קשור ליכולות בירוקרטיות ולא דווקא של שכנוע כמו שבבירור היו לפאולוס. 

 פאולוס זה זה ברור מאוד היה אחד היהודים המשפיעים ביותר בתולדות האנושות. אולי המשפיע ביותר בכלל.כן הרבה יותר מהרמב"ם ואינשטיין ופרוייד ולטווח זמן ארוך יותר מקרל מרקס. 

פאולוס בציור כנסייתי

  פאולוס שהיה לכאורה יהודי פרושי מאמין לשעבר  הוא מי שנחשב למייסד דת הנצרות על פי דמותו של ישוע הנוצרי שאותו הפך מעוד משיח מקומי מוכר רק לכמה יהודים לאלוהים שהפך לאדם וקם לתחייה על מנת לחזור באחרית הימים שהייתה אמורה לדעתו להתרחש בעתיד הקרוב. 

האיש לקח קבוצה קטנה שמרכזה היה בירושלים ומנהיגה היה יעקב אחיו של ישוע והפך אותה תוך מאבקים פנימיים בלתי פוסקים  לאמונה מתפשטת במהירות בכל העולם היווני רומאי.ובסיס לדת עולמית. 

יש להניח שאילולא שאול מטרסוס וכוחותיו המדהימים באירגון רעיונות חדשים ובכתיבה ובאירגון קהילות ברחבי העולם לא היינו שומעים היום על ישוע מנצרת. דהיינו הוא האב האמיתי של מה שהפכה להיות "הנצרות " כאמונה עולמית . 

לכאורה השתמרו ממנו מכתבים רבים בברית החדשה שהם לכאורה החלקים הקדומים ביותר שבה.

.למעשה חלקם זיופים מאוחרים.  ויש מי שחושב שכל מה שהשתמר ממנו הוא זיופים מאוחרים.

ישנה השערה:שמיכתבים הידועים של פאולוס פורסמו לראשונה בידי אדם בשם מרקיון יותר ממאה שנה לאחר מותו של פאולוס. ואין זה ברור כלל כיצד מצא אותם.יותר סביר להניח שהוא לא מצא אותם אם בכלל חיפש אלא זייף אותם וכל מה שאנו מכירים כ"יצירתו המקורית " של פאולוס"  אלו  בכלל יצירות מאוחרות מהמאה השנייה לספירה.

הסיבה שהם התקבלו הייתה בגלל כשרונו הספרותי של מרקיון.

וקראו על כך  :האם ישו הנוצרי ופאולוס התקיימו במציאות ?

כך או כך נראה שללא האיש שקרא לעצמו "פאולוס" העולם המונותיאיסטי שאותו אנו מכירים לא היה מתקיים כפי שהוא. 

עטיפות ספרים רבי מכר על חייו  של פאולוס באנגלית.

פאולוס והיהודים

אחד הדברים המפליאים לגביו הוא זה: למרות חשיבותו הרבה של פאולוס בנצרות ולמרות שהוא היהודי הכופר האולטימטיבי,ביהדות מעולם לא טרחו להתעמת עימו ועם תורתו אפילו לא כדי לתקוף אותו. נראה שהוא מעולם לא עורר ביהודים את העניין הקלוש ביותר בניגוד לישוע עצמו שעורר עניין ( קלוש ) כלשהו.

פאולוס עצמו מתלונן בלי סוף במכתביו על אדישותם של היהודים לרעיונותיו דבר שהביא אותו להתקפי שנאה כנגדם. 

אולי  זה היה כי רעיונותיו  של פאולוס היו יבשים ומסובכים מדי עבור היהודים , ואי אפשר היה עבורם  להתחבר אליהם באופן רגשי.

אולי,  עובדה היא שהמוני אליליים וכמובן נוצרים  כן התחברו אליהם באופן רגשי עמוק.

היהודים לא.  אילו היה מעורר עניין כלשהו היו תוקפים אותו.אבל זה  קרה רק לעיתים רחוקות ביותר למעשה כמעט אף פעם לא..

היהודים  אפילו לא טרחו לאזכר את פאולוס  לשלילה ברוב המוחלט של  הספרים  היהודיים האנטי נוצריים בבוז אולטימטיבי.

בכל זאת לאורך 2000 שנה הוא הוזכר פה ושם.

ישנו ספר שכתב באנגלית   Daniel R. Langton ( ב-2006  בשם 

שחיפש איזכורים עליו בספרות היהודית לאורך הדורות. לאחר חיפושים יסודיים ביותר שנמשכו שנים רבות הוא מצא כמה בודדים פה ושם  אם כי הרבה פחות ממה שציפה. החוקר  ציפה למצוא המוני איזכורים של פאולוס כאוייב הגדול של העם היהודי והיה המום לגלות  שהוא כמעט  לא מוזכר בשום מקום. 

 עשרות שנים לפניו החוקר העברי יוסף  קלוזנר כותב על פאולוס  בספרו מישו  ועד פאולוס. גם הוא סרק את כל המקורות היהודיים בחיפוש פרטני אחרי משהו שקשור פאולוס.

הוא גילה שפאולוס בניגוד לישוע לא נזכר במפורש לא בשני התלמודים ולא בשום מדרש קדום. אפשר למצוא עליו  לכל היותר רק רמזים.

וגם זה לא בטוח. 

  בכל זאת קלוזנר מצא מדרש אחד ויחיד  (!)  שכנראה פורסם על פאולוס בתלמוד.

תגידו נתנו לו כינוי במקורות היהודיים מחשש לעין הצנזור הנוצרית  של "החוטא והמחטיא "אולי  "ירבעם החדש"  על שמו של המלך הקדמון ירבעם בן נבט שכידוע הקים מקדש בבית אל שהתחרה עם בית המקדש בירושלים כמטאפורה מתאימה לפאולוס או משהו כזה.

אבל כלום.שום רמז כזה לפאולוס לא נמצא במקורות היהודיים. 

לאורך 2000 שנה היהודים  פשוט התעלמו ממייסד הנצרות האמיתי.

אדישים.

זאת כמובן בניגוד לישוע הנוצרי שעליו נכתבו ספרים רבים ויצירות ספרות רבות בידי יהודים וגם כמה יצירות בולטות ושירים בולטים בעברית בידי יוצרים ידועים.כמו א.א. קבק ,פנחס שדה , בנימין גלאי ,נתן זך ואחרים.

אבל זה לא נכון לגבי שאול מטרסוס -פאולוס. 

לנגטון מצא כמה יצירות שכתבו סופרים יהודיים על פאולוס ואלו הם : 

הסופר היהודי הגרמני פרנץ ורפל כתב מחזה בגרמנית בשם "פאולוס בין היהודים " שמתאר את נסיונותיו של פאולוס בקרב היהודים.

הסופר שלום אש כתב בידיש שתורגמה לאנגלית רומן על עלילות פאולוס חלק מסדרה שכללה ספר על ישוע הנוצרי ( שהפך לרב מכר באנגלית ותורגם לעברית ) וספר על אימו של ישוע שקיים רק באנגלית .

הספר לא תורגם.שלום אש  כתב אותו ביידיש אבל מאחר שאף מו"ל ביידיש לא היה מוכן לפרסם אותו הספר פורסם רק בתרגום לאנגלית. 

בהגות העברית המודרנית כמדומה שישנם רק ארבעה הוגים שטרחו לעסוק בפאולוס נמנה את שמותיהם :

יוסף קלוזנר שכתב ספר גדול בשם "מישו ועד פאולוס"( 1939) 

,דוד פלוסר שכתב מאמר או שניים על פאולוס. 

,מיכה יוסף בן גוריון ברדיצ'בסקי  שטען ב‫: שאול ופאול :מחקרים במקורות הנצרות /מעזבונו של מיכה יוסף בן גריון ( 1971) שכל סיפור פאולוס הוא המצאה והמדובר היה בהוגה פגאני לכל דבר שלקח רעיונות מהיהדות.השערה מקבילה להשערה שציינו למעלה. 

והחבר שלי בפייסבוק יצחק בנימיני שכתב ספר של ניתוח לקאני של רעיונות פאולוס. פאולוס והולדת קהילת הבנים :עיון ביסודות הנצרות בעקבות פרויד ולאקאן ( 2007)

הוא אגב נמנע לחלוטין מלעסוק בתגובות יהודיות לאורך הדורות על רעיונות פאולוס.( פרויד אמנם היה יהודי ).

אילו היה  בנימיני מחפש מעבר לפרויד  היה מוצא שאין כאלו. 

ואיש לא מלבדם בעברית.

באנגלית יש כמה  עוד כמה  ספרים בודדים של חוקרים יהודיים על פאולוס :

ספרו של חיים מקובי מ-1987 :

The mythmaker :Paul and the invention of Christianity /Hyam Maccoby.

ספרו של דניאל בויארין  מ-1997 הוא כנראה הבולט:

 radical jew :Paul and the politics of identity .

ומעט מאוד אחרים. 

איך אפשר להסביר את האדישות הזאת  ?

המסקנה שלי היא שאפשר להסביר זאת רק בכך שיש נתק כל כך מוחלט בין היהדות המוכרת לנו ובין פאולוס ,שהיהודים לא מצאו בו שום עניין וגם לא שום קרבה מסוכנת ולכן התעלמו ממנו. 

וזה אומר אולי שכמו שחשב מיכה יוסף בן גוריון, האיש שכתב בשמו של פאולוס אולי לא היה יהודי כלל ובא מתרבות לא יהודית.

אז מה כן פורסם על פאולוס במקורות היהודיים בעברית לפחות ?

פאולוס בספרות העברית 

על ישוע זאת לא בעיה למצוא יצירות שנכתבו ובוודאי תורגמו בספרות העברית החדשה.

על פאולוס זה עניין אחר לגמרי. 

על  פאולוס תורגמו כמה ספרים בודדים לעברית :

קוו ודיס הספר זוכה פרס נובל של הפולני  סנקביץ'.

ו"הרומאי " של  הסופר הפיני מיקה וולטרי ששניהם עוסקים בתקופה של פאולוס ופאולוס מופיע בהם כדמות.

בבדיקה יסודית יותר מצאתי שישנם שלושה  סופרים עבריים מודרניים שעסקו בדמות של פאולוס ולא יותר (!)

שני גברים ואישה.

דניאל לנגטון בחיפוש היסודי שלו אחרי איזכור כל שהוא לפאולוס בספרות העברית  לא עלה עליהם ( הוא לא מצא כלום בספרות היפה בעברית ובכל אופן שניים מהם פורסמו רק לאחר שפירסם את סיפרו ). 

אחד מהם הוא דווקא  ידוע מאוד ולנגטון היה צריך לעלות עליו מאחר שהוא קיים  גם באנגלית כמו גם בשפות אחרות. 

 זהו  ספרו של יגאל מוסינזון אביה של חבורת "חסמבה"  "יהודה איש קריות " התיאור המעולה ביותר של פאולוס מייסד הנצרות בספרות העברית כולה בכל התקופות.

.רומן היסטורי על חיי ישו מסופר מנקודת המבט של יהודה איש קריות.

יהודה איש קריות או חטאיו של גרימוס הקדוש ( עם עובד 1962 )רומן היסטורי על חיי ישו מסופר מנקודת המבט של יהודה איש קריות כמה שנים לאחר הצליבה.

.הספר תורגם לאנגלית ,צרפתית ספרדית והולנדית. ריצ'רד ברטון רצה לעשות ממנו סרט.אך זה לא התממש. במקום זה הספר הפך  הפך לסדרת תסכיתי רדיו ב-1991 עבור קול ישראל בידי ראובן מורגן ב- 4 פרקים.

זהו ללא ספק   ספרו הטוב ביותר של מוסינזון.

ושם בכמה עמודים בודדים מופיע פאולוס בתיאור הטוב ביותר שלו בספרות העברית ( טוב אין הרבה מתחרים כפי שתראו)  כמנהיג קבוצה מהפכנית שממציא מדמיונו את סיפור ישו ,כופה אותו על אחרים שהכירו את ישוע כמו שמעון  פטרוס יש מאין. ומביא לבסוף למותו של יהודה איש קריות המסתתר באי יווני על מנת לחזק את אמינות סיפוריו. 

פאולוס הוא דמות מיסתורית מוזרה הרבה יותר מישוע הנוצרי בספר. 

קטעים מתוך "יהודה איש קריות "מאת יגאל מוסינזון. התיאור הטוב ביותר הקיים של פאולוס בספרות העברית לדורותיה. 

ישנם גם יוכי ברנדס ומרדכי רימור.

 הסופרת יוכי ברנדס  כתבה את הספר רב המכר הפרדס של עקיבא (2012) שבו יש תיאור מפורט של פאולוס. המופיע לפני אחיינו רב ידוע ומספר לו על חייו ומסביר לו את עמדתו.ואותו אחיין מספר על כך לידידו הצעיר רבי עקיבא. 

ד"ר מרדכי רימור כתב ספר  בשם הבהובים מהברית החדשה: ( מקור 2014) של סיפורים קצרים שמתבססים על סיפורי הברית החדשה ואפילו על מכתבי פאולוס .ספר יחיד במינו בשפה העברית.

רימור מנסה כאן להיכנס לראשו של פאולוס. 

תוכלו לקרוא עליו עוד כאן.

נתן זך כתב שיר שציטט ממכתב של פאולוס בשם "האיגרת " אבל השיר לא עוסק  כלל בפאולוס  עצמו אלא ביחסיו של זך עם אביו.אז הוא לא באמת רלבנטי.

באמנות הויזואלית ישנו ציור של האמן היהודי הגרמני לודויג מיידנר של פאולוס.

פאולוס מצוייר בידי האמן היהודי גרמני לודויג מיידנר

הפסל אברהם  מלניקוב שמפורסם הודות לפסל האריה שיצר בתל חי לזכרו של יוסף טרומפלדור,יצר גם פסל על פאולוס כששהה באנגליה  בשנות השלושים.

אבל השמיד אותו כעבור שנים כשחזר לישראל. 

האמן משה גרשוני יצר סדרה של תמונות "ארבעה שירים רציניים" מ-1986, שנעשו בעקבות יצירתו של ברהמס בשם זה שהולחנה לטקסט  ידוע מ"איגרת פאולוס הראשונה אל הקורינתיים". 

ציורים  של משה גרשוני עם ציטוטים של פאולוס בתרגום לעברית.

וזה הכל.

לא ידוע לי על שום התיחסות נוספת לפאולוס בתרבות העברית. 

אחד היהודים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית הבסיס לאמונתם של מליארדים לא זכה לכל תשומת לב אצל בני עמו.

אפילו לא לשינאה.  אפילו לא לבוז ,אפילו לא לזילזול. רק לאדישות. 

אני תמה מה חושב פאולוס בקברו על העניין המועט בו של בני עמו.

יש להניח שהוא מתהפך שוב ושוב ושוב בקברו בגלל האדישות הזאת . סביר להניח שהוא היה מעדיף שיתקפו אותו,  שיירקו עליו  ( לזה ישוע הנוצרי כן "זכה" במקורות היהודיים ) .

אבל הוא לא זכה  אפילו "לחסד"  הזה. 

קראו גם:

האם ישוע הנוצרי ופאולוס התקיימו במציאות ?

יואב קרני על האיש שמיתג את הנצרות 

פאולוס בויקיפדיה 

 הקסמות ודחיה : "אותו האיש " והספרות העברית קראו על ספרה של רות קרטון בלום העוסק בישוע הנוצרי בספרות העברית