הזלילה הגדולה של המלך אחאב והמלכה איזבל :"אוכלים" מאת יעקב שבתאי

"אוכלים " של יעקב שבתאי הוא המחזה הידוע ביותר בעברית על ימי אחאב ואיזבל להוציא "צור וירושלים " של מתתיהו שוהם.

הוא בהחלט קצר הרבה יותר מ"צור וירושלים " ומודרני הרבה יותר .ויש לו גם משמעויות פוליטיות שאי אפשר להתחמק מהן .

המלך אחאב והמלכה איזבל זוללים בהצגה "אוכלים" בתיאטרון "החאן".

המחזה של שבתאי נכתב בשנת 1977, מיד לאחר המהפך הפוליטי ששם קץ להגמוניה הפוליטית בת 28 השנה של מפלגת העבודה, ששררה מאז ראשית ימיה של המדינה, והביא לעלייתה של מפלגת הליכוד לשלטון. המחזה הועלה לראשונה כעבור שנתיים על במת תיאטרון החאן.

המחזה עוסק בסיפור כרם נבות שבעליו נרצח בהוראה מלכותית מאחר שסירב לתת את כרמו למלך . והעלילה מתנהלת כולה במהלך סעודת זלילה בלתי פוסקת של אחאב ואיזבל המבטאת את שחיתותם . במחזה זה עצם הלקיחה בכוח של כרם נבות הוא הפגנת סמכות וכפי שאומרת איזבל "אם היום מסרב נבות לתת למלך כרם עלוב … למה שמחר לא יסרבו לשלם מיסים או לצאת למלחמה? …זה לא הכרם זה הכתר!"
אחאב משתכנע לבסוף ש"לא מדובר פה בכרם אלא בעצם קיומה של הממלכה".

העובדה שנבות עצמו מוכן לתת את הכרם שלו בלי בעיות אינה משנה דבר משום שכפי שאומרת אחת הדמויות שם "נבות חייב להפר את החוק ,מפני שאם אותו נבות לא יפר את החוק אז הממלכה תפר את החוק ,אבל הממלכה לא יכולה להפר את החוק ,מפני שהפרת החוק היא מעשה של אי צדק ,והממלכה חייבת לעשות צדק מפני שהיא הצדק ".

טיעון שמשכנע לבסוף את נבות עצמו שבמסורת "1984 של אורוול מצהיר "לא ייתכן שממלכה שלמה תבטל את רצונה בגלל אדם אחד ..אם זה מה שדרוש לממלכה ,אני מודה ,קיללתי קיללתי ,קיללתיו".

אחאב איזבל ונבות שמוצא להורג בעת הסעודה.

המחזה הזה הוא סאטירה נגד הקלישאות של מנהיגי המדינה שפועלים לטובת עצמם בלבד תוך שימוש יעיל ביותר בחוק שאותו הם הופכים על ראשו וככזה הוא מצויין.

יש להניח שההתייחסויות הפוליטיות העכשוויות שבו שהיו מובנות היטב לצופים בו ב-1979 הן לימיה האחרונים של מפלגת העבודה בשלטון כאשר ראש הממשלה היה יצחק רבין שהוא כנראה המודל למלך אחאב ואישתו יש להניח המודל למלכה איזבל.

יש להניח שקהל הצופים המקורי כשראה את המחזה חשב על פרשת חשבון הדולארים של יצחק רבין שנמצא בחו"ל והוחזק שם בידיעתו בידי אישתו.

"אוכלים" הוצג לראשונה ל-1979 בתיאטרון החאן בבימויו של אילן רונן

"אוכלים " גירסת תיאטרון החאן" 1979 שבתאי רתח מזעם כשצפה בהצגה ונוכח לדעת שסצנות שלמות שכתב הוסרו ממנה ללא ידיעתו. "אוכלים הוצג שוב ב-1999 בתיאטרון "גשר " בבימויו של יבגני אריה.

איזבל ונבות בגירסת תיאטרון "גשר"

צפו בקליפ מהגרסה של תיאטרון הגשר

"אוכלים" הוצג שוב בתיאטרון "החאן" ב-2011 הפעם בבימוי של מיכאל גורביץ.התפאורה כללה תמונה גדולה של מתחם הולילנד בירושלים.

ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית הקומדיה בשנת 2012.

מיכאל גורביץ' נקט במספר שינויים ותוספות שלא היו קיימות במחזה. במחזה לא מופיע מעשה הרצח עצמו ואילו בהצגה גורביץ' הוסיף סצנה בה רואים כיצד אחאב ויועציו הורגים את נבות במו ידיהם. גורביץ' גם הגדיל את תפקידו של המשרת במחזה, שהיה במקור קטן יחסית ולא הוציא מילה מפיו. בהצגה של גורביץ' מצטט המשרת פסוקים מהטקסט המקראי המגוללים את סיפורו של כרם נבות

צפו בקטע מההצגה של גורביץ' כאן.

https://www.youtube.com/watch?v=2eeE5wXuu44&t=26s

"אוכלים" בדפוס

ב-1995 "אוכלים " פורסם במלואו ( זהו מחזה קצר למדי ) בקובץ המחזות של יעקב שבתאי "כתר בראש ואחרים " ביחד עם המחזה הידוע בשם זה על ימיו האחרונים של דוד המלך.

קיראו על "כתר בראש" כאן.

הקטע שלפניכם לקוח מגליון מיוחד של המגזין "פוליטיקה" מספר 5-6 מפברואר מארס 1986שנושאו היה "ספרות ופוליטיקה". בו בין השאר פורסם לראשונה פרק מהספר המופתי "מר מאני " של א.ב. יהושע ובו הוכנס גם קטע מהמחזה הפוליטי מאוד "אוכלים".

אלמנתו של יעקב שבתאי עדנה שבתאי הסבירה שהמחזה הוא סטירה גרוטסקית מרה ואכזרית בהיותה מוארת באור הפיכחון שהפיק יעקבה שבתאי בהתבוננותו החודרת במציאותש ל ישראל בשנות השבעים המאוחרות בתקופה שבה שלטו יצחק רבין ומנחם בגין כראשי ממשלה.

אני מניח שכל הקוראים כאן יבינו שהמחזה כיום על מלך ומלכה המנצלים את החוק על מנת להרעיל את שלטון החוק הוא עוד יותר רלבנטי ממה שהיה בשנים 1979 ו-1986 , הרבה יותר רלבנטי למדינת ישראל של שנת 2020.