המחנך והספור יאנוש קורצ'אק עם פעילים של הבונים החופשיים
גירסה של מאמר זה שנכתבה עם חוקר הבנייה החופשית דניאל גלילי פורסמה בימים אלו בכתב עת בולגרי
. Eshed, D. Galily, 2020, Janusz Korczack as a freemason
, "Nota Bene" Journal, South-West University "Neofit Rilski" press, Blagoevgrad, Bulgaria.
http://notabene-bg.org/read.php?id=959&fbclid=IwAR07oS6rhjeHlzEDrpKx4aX7hRBtPcQeaZs_5EOTXBauUNTW0Aa2Lw-G28Q
והנה הגירסה העברית מקורית .
יאנוש קורצ'אק והבנייה החופשית
מאת אלי אשד ודניאל גלילי
Abstract
In this article, we will discuss Janusz Korczak's realationship with Freemasonry and various ideas in his work that were inspired by them. According to our research, Korczak's ideas can be understood only by understanding the ideas behind Freemasonry and esoteric organizations to which Korczak was associated to, specifically the ideas of french freemasonry and Theosophy.
תמצית
במאמר זה נדון בתחום לא ידוע עד כה בחייו ובפעילותו של יאנוש קורצ'אק ,בקשריו עם הבנייה החופשית וברעיונות שונים ביצירתו שייכתן שקיבלו השראה מהם. לטענתנו אפשר להבין רעיונות שונים של קורצ'אק רק מתוך הבנה של רעיונות שעמדו מאחוריהם של הבנייה החופשית ואירגונים איזוטריים שגם אליהם היה קשור קורצ'אק ובאופן ספציפי רעיונות התיאוסופיה.
מבוא
יאנוש קורצ'אק
יאנוש קורצ'אק הוא שמו הספרותי של הנריק גולדשמיט – רופא, סופר ומחנך יהודי-פולני. קורצ'אק למד רפואה באוניברסיטת ורשה, וכבר אז נטה לסייע לעניים ולחלשים. בנוסף על מקצוע הרפואה שרכש, קורצ'אק היה סופר.
הוא כתב ספרים רבים, חלקם נועדו לילדים, כשהמפורסם בהם הוא "המלך מתיא הראשון", וחלקם יועדו לקהל המבוגר, ועסקו בעיקר במשנתו החינוכית.
ב-1912 , בהיותו בן 34 , התמנה קורצ'אק לנהל בית יתומים חדש ומרווח ברחוב קרוכמאלנה בוורשה. בית היתומים התנהל מתוך תפיסה דמוקרטית שבה דגל קורצ'אק. כאשר ילדים חרגו מכללי המשמעת בבית היתומים, נערך להם "משפט חברים" על ידי התלמידים עצמם. כמו כן, פעל בו עיתון שבעריכתו היו שותפים תלמידים רבים מבית היתומים. כל אלה, נבעו מתפיסה המתייחסת לרעיון השותפות ותחושת שוויון כמובילות את האדם לאחריות על חייו ועל סביבתו.
לאורך השנים נודע קורצ'אק ברחבי פולין כמחנך דגול , מקורי בגישותיו מאין כמוהו הוא הוזמן להרצות על תפיסתו החינוכית ברחבי פולין, ופרס את משנתו בתוכניות רדיו לאורך שנים. עם התגברות האנטישמיות בפולין הודר קורצ'אק מתפקידיו השונים כפובליציסט ואיש רדיו, ונותר בתפקידו המרכזי: מנהל בית היתומים היהודי.
למרות זאת, עד היום זיִכרו ומקוריות משנתו החינוכית נודעים בעולם בכלל, ובפולין ובישראל בפרט. הנושא השנתי בפולין בשנת 2012 היה 'יאנוש קורצ'אק', שבמהלכו התקיימו אירועים רבים לקידום משנתו החינוכית. בישראל פועלים בתי ספר המבקשים לחנך בדרכו, וקיים מחקר ענף ותיעוד של כתביו בכמה מוסדות, העוסקים בחקר השואה ובתורת החינוך.
בשנת 1940 ,בעקבות הכיבוש הנאצי של פולין, הועבר בית היתומים היהודי של קורצ'אק למתחם גטו ורשה. ב-4 באוגוסט 1942 ארגן יאנוש קורצ'אק את ילדי בית היתומים, כולם לבושים בבגדים נקיים ומגוהצים ונושאים תרמילים כחולים על גביהם. בפעם הראשונה בכל הקריירה החינוכית שלו, שיקר לילדים ולא אמר להם לאן הם הולכים. החבורה צעדה אל תחנת הרכבת )ממנה יצאו רכבות המוות( מסודרת בארבעה טורים, כשבראשה קורצ'אק אוחז בידיו בשני ילדים. ביום המחרת נרצח קורצ'אק עם תלמידיו במחנה טרבלינקה.[1], [2]
הגותו החינוכית
יאנוש קורצ'ק עם מחזור יתומים
יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה פדגוגית שמכירה באוטונומיה ובכבוד של הילד. תמציתה היא לחפש ערבויות לחופש האנושי, לחופש הילד ולמשמעות חיי האדם. שני העקרונות הבסיסיים לפדגוגיה זו הם כבוד לילד כישות המתפתחת בזכות פעילותה ועקרון שותפות הילד בתהליך החינוך.
קורצ'אק האמין שלילד יש זכויות זהות למבוגר, לכן חזר בעבודותיו על הביטוי "זו טעות לחשוב שפדגוגיה היא הוראה על ילד ולא על אדם". הוא האמין כי יש ללמוד לתת ולקבל ערכים אנושיים בסיסיים: צדק, כבוד, יופי, אמת, כבוד ואהבה לשכן. מערכים אלה גברה עמדתו כי יש להיאבק על זכויותיו הבסיסיות של אדם צעיר, בין היתר: הזכות לאהוב, לכבד, להגדרה עצמית על עצמו, לסודותיו, וכו '.
הוא ביטא את הערכים הללו בספרים, במאמרים ובשיחות ברדיו הפולני. מסיבה זו, הוא נחשב בפולין כמבשר ייחודי בדורו למאבק למען זכויות ילדים. במסגרת מאבק זה, הוא הציג את רעיון של הממשלות העצמיות של התלמידים, הוא גם יזם את המגזין הראשון שהוציאו ילדים והוא היה חלוץ של פעילויות בתחום הסוציאליזציה של קטינים וילדים בעלי בעיות התנהגות.[3]
השקפותיו של יאנוש קורצ'ק הפכו לחלק בלתי נפרד מפדגוגיה פולנית. בשנת 1946 הוקמה ועדת קורצ'קובסקי, במלאת מאה שנה להולדתו של קורצ'ק, נרשמה על ידי אונסקו בלוח השנה של תאריכים בלתי נשכחים.[4]
מסדר הבונים החופשים – רקע
סמל מסדר הבונים החופשיים שאליו השתייך יאנוש קורצ'אק
מסדר הבונים החופשיים הוא ארגון אחוותי עולמי אשר התחיל במקור כגילדה של בנאים מקצועיים בימי הביניים ובמשך השנים הפך להיות ארגון סודי של "בנאות ספקולטיבית", משמע בנייה פילוסופית של האדם והשפעתו על החברה.
עד 1717 התארגנויות חברי המסדר (בתוך מקומות שנקראו "לשכות") היו מאוד מפוזרים ובלתי מאורגנים. בשנת 1717, בבריטניה, הוחלט לאגד מספר לשכות תחת "לשכה גדולה" (הנהגה ארצית), שהייתה הלשכה הגדולה הראשונה בעולם, וכך למעשה להפוך את הלשכות המפוזרות לארגון מסודר ומאורגן בשם "מסדר הבונים החופשיים".
מסדר הבונים החופשיים הוקם בימי הרנסנס האירופאי. מטרתו הייתה לבנות בני אדם ברוח "ההומניזם של הרנסנס" במאות ה-17 וה-18 ושאף לפתח בו את המעלות הטובות של האזרח תחת העקרונות ההומניסטיים של חירות, שיוויון, אחווה, השכלה, צדק, צדקה ואמת.[5]
מאז 1717, מסדר הבונים החופשיים הוא אחד מהארגונים המצליחים ביותר בעולם. מספר חברי המסדר עומד על 6 מיליון וחלק מהאנשים המשפיעים ביותר על ההתפתחות החברה האנושית נמנו מחבריו.[6]
המסדר הבינלאומי של הבונים החופשיים "זכויות האדם" ("Le Droit Humain")
בנוסף למסדר הבונים החופשיים הרשמי הפועל בנוסח הבריטי מאז 1717, קיימים מספר מסדרי בונים חופשיים הפועלים בנוסחים שהומצאו בצרפת ובאיטליה.
הגדול מבינם הוא "המזרח הגדול של צרפת" (Grand Orients de France) הקרוי גם European Masonry Continental. זהו מסדר בונים חופשיים אשר בוחר יותר להתמקד בנושא ההשכלה. מסדר נוסף הוא מסדר בונים חופשיים הקרוי "ממפיס-מצרים" ששם יותר דגש על מיסטיקה. ומסדר נוסף הוא הפדרציה הבינלאומית "זכויות האדם" ("Le Droit Humain") , מסדר של בונים חופשיים אשר רואה בערך השיוויון כערך עליון.[7]
המסדר הבינלאומי של הבונים החופשיים Le Droit Humain הוא מסדר הבונים החופשיים עולמי ששם דגש על רעיון השיוויון בין בני האדם. במסדר הזה, בניגוד למסדרים הפועלים בנוסח הבריטי, החברות היא זמינה לגברים ולנשים כאחד. קבלה למסדר נעשית באופן שיוויוני לחלוטין ללא קשר ללאום, דת או מוצא אתני.
המסדר מבוסס על תורתו ומסורותיו הקדומות של הבונים החופשיים, תוך שימוש ברציונליות ובסימבוליות של הבונים החופשיים ככלי החיפוש אחר האמת. ברמה האישית. מטרתו של המסדר היא "לקדם את ההתקדמות של הערך האישי, ללא הטלת הדוגמה, או הטלת הנטישה של רעיונות תרבותיים או דתיים". ברמה קולקטיבית היא פועלת "לאחד גברים ונשים המסכימים על רוחניות הומניסטית תוך כיבוד הבדלים אישיים ותרבותיים".[8][9] לעבוד לטובת החברה ולהשפיע על התמורה המוסרית של העולם. נושאים שהיו חשובים מאוד עבור יאנוש קורצ'אק.
יאנוש קורצ'ק כחבר במסדר "זכויות האדם" של הבונים החופשיים
יאנוש קורצ'אק עם מנהיג הבונים החופשיים בפולין לימים מפקד ההתנגדות הפולנית נגד הנאצים.
לפי הספרות הקיימת כיום, ידוע כי יאנוש קורצ'ק הצטרף ללשכת "כוכב הים" בוורשה השייכת למסדר הבונים החופשיים "זכויות האדם" Le Droit Humain)) במהלך שנות העשרים של המאה ה-20.[10]
לשכת "כוכב הים" הייתה בעל אופי מדיטטיבי – הגותי אשר עסקה רבות ברעיונות ליברלים כמו חירות, שיוויון, ואחווה וברעיונות של התעלות מיסטית של האדם. הלשכה התכנסה ברחוב מויושקי 4 אצל הרוזנת קזימירה ברואל –פלטר. בין המתכנסים היה הקולונל הגנרל לעתיד לבוא מיכאל טוקז'בסקי –קרשביץ מי שמילא תפקיד חשוב במלחמת העצמאות הפולנית ולימים יהיה סגן מפקד של הצבא הפולני בגלות במאבקו כנגד הנאצים.
פעם בשנה היה קורצ'אק מבקר באיזור מז'נין אחוזה בפודליסיה. המקום נקנה בשנת 1925 בידי האגודה התיאוסופית הפולנית. הרעיון היה להקים שם קואפראטיב חקלאי ולהפיץ בכפרים הסמוכים שיטות חדשות של חקלאות . הבעלים של המקום היו חברי החברה האגודה התיאוסופית של פולין וגם חברים בלשכה של הבונים החופשיים של "מסדר זכויות האדם".
מידי שנה בסוף יוני אירגנו במנז'נין כנסים בני כמה ימים של כל לשכות הבונים החופשיים בפולין בהנהגת הלשכה. באולם הגדול באחוזה התקיימו פגישות מסורתיות ובקרחת יער התכנסו פגישות לא פורמליות .ונדונו נושאים פוליטיים וחברתיים שונים.
ידוע שקורצ'ק אהב לנפוש שם כנראה במפגשים של הבונים החופשיים הפועלים לפי רעיונות התיאוסופיה ושם יצר את אחד מספריו "קייטוש הקוסם " שיש בו רעיונות מיסטיים ואוקולטיים שונים ( ונדון בו בפירוט בהמשך ).
אך למרות זאת, עד לשנים האחרונות כמעט לא היה ידוע כמעט דבר על פעילותו של קורצ'אק בבניה החופשית.
יש על כך רק מעט מאוד בספרות הקיימת עליו בעברית אולי משום שרוב כותביה אם כי אחדים מהם היכירו את קורצ'אק אישית לא ידעו על כך דבר. אמנם בכל העבודות הרציניות על הבניה החופשית בפולין מוזכר תמיד היותו של קורצ'אק בונה חופשי אבל זה אינו מוזכר כלל באף אחד מהביוגרפיות שלו בפולנית או בעברית או באנגלית. אולי גם בגלל הקונוטציות השליליות שיש למילה "בניה חופשית " בפולין כאירגון קונספירטיבי ואנטי קתולי השולל את השליטה המוחלטת של הכנסייה על הידע האנושי .
רק בביוגרפיה של יואנה אולצ'ר –רוניקייד מוזכר לבסוף העניין בפירוט[11] .
בביוגרפיה הקודמת שכתבה לעומת זאת שכתבה ידידתו של קורצ'אק ,אימה האנה מורטקוביץ'-אולצ'קה אין כל אזכור של נושא זה אם כי יש להניח שהאם ידעה על חשיבות הנושא בחייו של קורצ'אק. [12]
יאנוש קורצ'אק במפגש מאסוני
היא מציינת שהוא גילה עניין בתיאוסופיה, התורה שנוצרה בידי הגברת בלואוצקי בהשראת תורות מהמזרח הרחוק ותורות מטפיזיות ואוקולטיות מודרניות. קורצ'אק, שהתחנך בריק דתי, חיפש תמיד אמת אוניברסלית ולא האמין במותו של הגוף. כך גם ידוע שהוא קיבל השראה רבה מתורותיו של המשורר טאגור שכתב על כך שהמוות אינו הסוף המוחלט אלא מעבר לקיום אחר. בסוף חייו ממש ב18 ביולי 1942 כמה ימים לפני חיסול בית היתומים הוא דאג שהצגה של טאגור "הדואר" העוסקת בילד החולה במחלה חשוכת מרפא ולומד להתמודד עם מותו הצפוי ולקבלו כמעבר מחיים אלו לאחרים.ויש בכך עדות ברורה לחשיבות הגדולה שייחס לרעיונות אלו.[13]
יש להניח שקורצ'אק היכיר היטב את רעיונותיו של המחנך המיסטיקן רודולף שטיינר שהיה אנטרופוסוף יצר תורה חינוכית שהדגש בה היה פתוח הכישרונות המולדים של הילד בלי לכפות עליו עקרונות חינוך נוקשים ומשמעת מגבילה. אמנם קורצ'אק הסתייג במקצת מתורה זאת ,או בכל אופן לא קיבלה בשלמותה. במכתבו ליוסף ארנון הוא כותב "אני קורא ספרי חינוך מודרניים ובעלי סמכות –פראזות צביעות .אין חינוך קיימת אנתרופוסופיה"[14] אבל גם אם הסתייג , הוא בהחלט הכיר ואולי גם קיבל השראה.
השפעת רעיונות הבונים החופשיים בתפיסתו החינוכית של קורצ'ק – טקסים מסוניים בבית היתומים
קורצ'אק ניסה להנהיג תוכנית חינוכית דומה למה שהיה מקובל בבניה החופשית בבתי היתומים שלו.
הנחות היסוד לחינוך בבית היתומים של קורצ'אק נראות כזהות לאלו של הבנייה החופשית :"אנו מבקשים לארגן את חברת הילדים על עקרונות ,צדק ,אחווה ,שוויון החובות והזכויות "..[15] משמע, במקום עונשים –סדר –במקום כפייה –רצון טוב במקום הטפת מוסר –עבודה עצמית.
בבית היתומים הופעלו שיטות של הבניה החופשית כשהאנלוגיה הברורה ביותר לבונים החופשיים היא שיטה של עלייה הדרגתית בדרגות למידה ושכלול עצמי .
יאנוש קורצ'אק עם חניכים .שנות השלושים.
תחילה תלמיד צריך להתוודע אל הכללים המנהלים את המוסד תחת חסותו של חבר מבוגר יותר, כעבור חודש משאל כללי דומה העניק לחבר החדש דרגה בחברה של בית היתומים. "חבר " הייתה הדרגה הגבוהה ביותר תחתיה היה "תושב" והדרגה הנמוכה ביותר הייתה של "טירון חשוד ".הילד יכול היה לשנות את דרגתו אם השקיע מאמץ והפגין את רצונו הטוב.
הילדים שהתאימו לכך הובלו דרך סמלים של מגדל סמלי וקיבלו את התואר אבירי המסדר הירוק, ובמוסד היו פלקטים שהיציגו את שלבי המגדל עם הסברים סיסמאות והוראות. [16]
נתקלנו לראשונה באזכור לקשר בין הבונים החופשיים לשיטות הלימוד של קורצ'ק בפרסום של העיתונות הימנית הקיצונית הפולנית. שם היו איזכורים ורמזים שיאנוש קורצ'אק ובהשלכה גם היתומים שני בתי היתומים בניהולו היו קשורים למאסוניות .[17]
וזה גם בגלל "תקרית" שהתחוללה בבית היתומים "ביתנו" שכתוצאה מפרסומה בתקשורת נטען שיש לקורצ'אק קשרים הדוקים ביותר עם הבונים החופשיים וכי בית היתומים שלו היה "קן מסוני".
בהמשך נתקלנו בראיה לכך רק בספר שנכתב עוזרו של קורצ'ק – איגור נברלי אשר תורגם לעברית[18]. שיחה בגן בחמשה באוגוסט / (פורסם במקור בפולנית כ" Rozmowa w sadzie piątego sierpnia, Warszawa, Czytelnik 1978ב-1978 הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים : יד ושם, תש"ן 1989 )
איגור נברלי (_ 1903-1987) סופר ומחנך היה עוזרו הנאמן של קורצ'אק ולאחר מותו של קורצ'אק פירסם רבים מכתביו ובראשם את יומנו מן הגטו שהוסתר אצלו ופורסם לראשונה בפולנית ב-1957 במהדורת כל כתבי קורצ'אק שנערכה בידי נברלי ואף כתב את התסריט לעיבוד קולנועי פולני לסרט "המלך מתיה הראשון". גם כן ב-1957 . לעברית תורגם עוד ספר אחד נוסף שלו שאינו קשור לקורצ'אק הנער מערבות הקוזקים בתרגום יוסף עם איורים של משה קופפרמן / [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד 1963 מאמר על נברלי ועל חייו נמצא בספרו של שמואל שפס ספרות פולנית בלבוש עברי : דיוקני סופרים, פולנים ויהודים, בראי יצירותיהם המתורגמות / ירושלים : כרמל, תש"ן 1990.
ברשימה שמוצגת כשיחה דמיונית עם ילדים על חייו של קורצ'אק שאמנם מבוססת על פרטים אמיתיים, ושם מאשר נבורלי כי בית היתומים נחשב בחוגים מסוימים בפולין כ"קן של בונים חופשיים".[
איגור נברלי ,עוזרו של יאנוש קורצ'אק ובונה חופשי
לפי תיאורו של נברלי בספר לכאורה בפני הילדים ששואלים אותו ומתעניינים מאוד לדעת מדוע נחשב בית היתומים של קורצ'אק ל"קן של בונים חופשיים " , הסיבה לתדמית זאת הייתה באירוע לכאורה יחידני שהתרחש בבית היתומים השני שעליו פיקח קורצ'אק "ביתנו" שבו היו יתומים לא יהודים.
לדברי נברלי הוא נהג להעסיק את הילדים שם במשחק בסדנה ,שם היה פורש עם חניכיו לאחר אורחת ערב טקסית ב אולם כדי לציין את החג בנשף מסכות של 12 שעות וזאת בחיקוי לדברים שקורצ'אק היה עושה [19] ותוך קבלת אישור ממנו. נברלי אז מסביר מה היו בעצם הבונים החופשיים ומפרט שהיו להם שלוש דרגות שונות של סודיות ושלושה סוגי חברים :חניך,שוליה ואומן .ולרוב קיימות את אסיפותיהם באישון לילה לאור נרות דולקים בתלבושת מיוחדת עם סינרים ומחזיקים בכלי בניין. ואספות אלה היו חגיגיות ומלאות הוד בתפילה חגיגית ומאוימות בסוד נורא". [20]
נברלי ממשיך ומספר שהוא חניכיו יצרו אז טקס דומה שבו החניכים ישבו בסינרי עבודה ועם פולחן שהומצא לטקס שבו חניך חדש מתקבל לאחווה ועבר טקס חניכה שלם שאותו נברלי מתאר בפירוט מסויים.[21] וברור מהתיאור שזהו טקס המקביל לטקסים מסוניים.
אלא שלמזלם הרע, בסעודה שהייתה בבית היתומים היה גם עיתונאי של עיתון פולני ימני קיצוני. הוא עבר במקום, הסתקרן מהרעשים המוזרים ואז ראה את החניכים סועדים לאור נרות עם סינרים ומפסלת ומקדחה סמלים ידועים של הבניה החופשית ונדהם לראות טקס השבעה של הבניה החופשית. הוא פרסם על כך כתבה על כך שביתנו "בית היתומים הלא היהודי של קורצ'אק היה קן של הבונים החופשיים". [22]
אנחנו יכולים להסיק שהעיתונאי לא כל כך שגה. בבית היתומים של קורצ'אק אכן השתמשו בטקסים מאסוניים אם כי לאור הפרסום השלילי כנראה הפסיקו עם זה. אבל לא לחלוטין.
יש להניח שכאשר נברלי כתב על הפרשה בפולין הקומוניסטית של שלהי שנות השבעים שבה הבנייה החופשית הייתה אסורה ( כמו בכל מזרח אירופה הקומוניסטית ) הוא ראה צורך חיוני להמעיט ככל האפשר בחשיבות הפרשה ןבקשר הישיר של קורצ'אק אליה מחשש הצנזורה הקומוניסטית. כך שיש להניח שהוא מגלה טפח ומכסה הרבה יותר מטפחיים על החשיבות וההשפעה של רעיונות מאסוניים של קורצ'אק באותה תקופה בבתי היתומים שלו.
ביטוי לרעיונות הבונים החופשיים בכתביו של קורצ'ק – עתיד חדש לאנושות כולה
יאנוש קורצ'אק וילדיו.
ליאנוש קורצ'אק הייתה תפיסה דתית שלא הייתה קשורה דווקא ליהדות או לנצרות .הוא עצמו כמי שנולד במשפחה יהודית "מתבוללת " ( דהיינו שלא הייתה קשורה למסודרות הקהילה היהודית ) לא גדל במסגרת של דת ממוסדת על מנהגיה ומצוותיה ולא חשב שיש להעביר דת כזאת לאחרים. אבל הוא חיפש שלווה רוחנית וחשב שאפשר להגיע אליה עם הערך המוחלט "של "אהבת הזולת " .ובמקרה שלו "אהבת הילדים ". הוא חשב שאפשר לחנך ילדים בלי דת אך יש להעביר אליהם את מושג האלוהים שבו האמין אם כי לא פירש והגדיר אותו במדויק .
הוא כתב " אפשר לחנך ילדים בלא דת ,אך לא בלא אלוהים ,איך אפשר לבאר הולדת ,מיתה ,מהלך הדורות "? [23]
הוא תמך בחינוך אמוני בבתי הילדים שבפיקוחו לא של מצוות מעשיות אלא של הלך נפש ובעיקר תפילה ואווירה .(כפי שהיה מקובל בבניה החופשית ובתיאוסופיה ) .וזה גם למרות התנגדותה של מנהלת "ביתנו " מרינה פאלסקה שהייתה אתאיסטית והתנגדה לגישתו האמונית של קורצ'אק, [24] לכן דאג לקיים תפילות בבית היתומים כולל תפילות ציבוריות שבהן השתתף באופן פעיל. הוא טען שבדרך זאת ניתן לילד' מוצא לרגשותיו ונחמה במר לו , והחוויה הדתית הזאת טיפחה את האמפטיה שלו לסבל. תפילות אלו לא היו קשורות לשום דת ממוסדת אלא ביטאו חיפוש אינדיבידואלי אחר האלוהים ואת הדתיות העמוקה אך לא הקונבנציונאלית שקורצ'אק היה מלא בה.[25]
הוא האמין בחיים שלאחר המוות בסוג של גלגול נשמות . במכתב לחברים בעין חרוד כתב ב-30.3.1937 :
"אך –אאמינה –אם לא אבוא אליכם כזקן מיוגע ( מנוסה בייסורים ) כדי להתחלק עמכם באחרית כוחי –אבוא אליכם ,שוב כילד ,ואתחיל מבראשית את נדודי בחיים .-גלגול נשמות –מטפיזיקה?-לא—לי הן אמיתיות ממשיות ,אשר אלו ואלו שעות ערב בארץ ישראל עשהו כמקשה". [26]
הוא מוסיף כביכול בהבהרה: "ארץ המבקשת את האלוהים –אולי יגיד מי :והודו ,וסין?-אפשר –אולם פה –בכיסופים –בהכנעה ב,בבדידית ,בחרפה ,נתחשל ללא צורך, לא משאלה ,כי אם הכרת מציאות עצם היקום ותכליתו –אי המנוחה שלכם והרגשת אי-השובע הם-הם הבקשה. סליחה שאני מתחלק במחשבות שלא היגיעו לגמר בישול ,הן מענות ". [27]
ספק אם נמעניו הבינו למה הוא מתכוון והוא לא טרח להסביר. הוא הגדיר את כל הרעיונות האלו כ"מחשבות פרועות".
חוקריו בדרך כלל דוחים את הרעיונות האלו כ"לא רציניים " . כך החוקר יצחק פרליס כותב על מחשבות אלו שהן "נראות תמוהות ,לא תואמות ,ואף סותרות את יחסו לארץ ישראל ואת ציפיותיו ממנה כפי שהם ידועים לנו". [28]
אך לדעתנו רעיונות פרועים אלו היו רציניים הרבה יותר ממה שהבינו עד כה מכריו וחוקריו של קורצ'אק ןשיקפו גישות של קורצ'אק שהיו ידועות בחוגיו המאסוניים והתיאוסופיים ששם דובר על עתיד חדש לאנושות כולה. אך לא היו מוכרות לידידיו הציוניים "הרגילים . ייתכן שהוא ביטא רעיונות אלו ביתר פירוט במאמרים וברשימות שפירסם בצורה מוגבלת ביותר בחוגים מאסוניים ורק הדים קלושים ביותר שלהם היגיעו לעולם הרחב.
ייתכן מאוד שהוא האמין בדומה לבונים חופשיים ולתיאוסופים שבני אדם יכולים לפתח בעצמם כוחות אדירים הגנוזים בהם שיאפשרו להם לפתח את חיי הרוח שלהם מעל ומעבר למה שמאפשרת הדת הקונבנציונאלית . ניתן לטעון שהוא ניסה ליצור בני אדם כאלו בבתי היתומים בפיקוחו.
תפקידה של ארץ ישראל
יאנוש קורצ'אק עם תזמורת בית היתומים.
כפי הנראה, בהשראת פעילותו בבנייה החופשית, עלו במוחו של קורצ'אק כל מיני רעיונות משיחיים מיסטיים שקיבלו השראה מהקבוצות המאסוניות והתיאוסופיות שהיה עימם בקשר.
הוא היה ידוע בפולין בפטריוטיות הפולנית העמוקה שלו . אך זאת כמו התמודדה בנפשו עם תפיסה ציונית שהשפיעה עליו מאוד בשנות השלישים כששקל ברצינות לעלות לארץ ישראל. [29]
.אך לצד שתי תפיסות אלו הייתה גם תפיסה שלישית "בינלאומית "שרואה בפולנים וביהודים רק כחלק מהמין האנושי כולו שיש לטפל בבעיותיו באופן אחיד ושווה. " שהושפעה עמוקות מתפיסות מאסוניות ותיאוסופיות וניתן למצוא את השראתה בכתבים והערות שונות של קורצ'אק.
רעיונות כאלו עולים למשל במכתביו לכמה מידידיו בארץ ישראל שלא באמת הבינו את דבריו.
כך למשל במכתב ליוסף ארנון ממאי 1933 הוא כתב :
"אין העולם זקוק לעבודה ולתפוחי זהב אלא לאמונה חדשה. החיים העתידיים חייבים להתקשר עם הילד, כמקור התקווה , אם רציתי ( והנני רוצה )לבוא לארץ ישראל , הרי _(והנני רוצה )לבוא לארץ ישראל ,הרי לא משום שיש בי אשליה ,אלא משום שצריך להגיד לבני אדם ,כי רק אלוהים ( אולם חדש ,לא זה שלפני 2000 שנה )הוא מה שייתן לארץ ישראל זכות קיום ותקווה "[30]
באותו היום עצמו וכנראה תחת רישומן של אותם רעיונות תיאוסופיים –מאסוניים כתב קורצ'אק "אם אני רוצה לבוא לארץ ישראל ,הרי זה לשם שיחה עם האלוהים ועם העבר ,נחוץ תנ"ך חדש לאנשים ".[31] הוא מסביר את רעיונותיו האוניברסליים באותו המכתב :
"שגיאה היא לחשוב שרק היהודים סובלים . רע לכולם חיים בציפייה המקפחים והמקופחים כאחד". [32]
ובמקום אחר ציין "הבעיה "אדם" עברו ועתידו על האדמה מאפילה בפני קצת על הבעיה "יהודי "[33]
קורצ'אק ניסה להסביר את רעיונותיו בצורה המפורטת יותר ומעשית יותר שבה מתגלים סימנים של רעיונות מסוניים במכתב ליוסף ארנון מיום 30.3.1937 "ארץ ישראל צריכה להיות , אם איני טועה חבר לאומים שני , ז'נבה היא פרלמנט להסדר ת עניינים חומריים , ירושלים צריכה להיות החיים האינדיבידואליים הרוח ,יעודה וזכות קיומה".[34]
כלומר, קורצ'אק תפס את המפעל הציוני בתפיסה מיסטית המציגה לפני מפעל זה יעדים מוסריים אנושיים נרחבים ביותר הוא ראה בארץ ישראל במקום שבו תיווצר חברה עולמית חדשה חברה אנושית מוסרית וצודקת יותר שתביא לגאולת האנושות כולה והילדים בפרט, ולא רק לגאולתו של העם היהודי שהיא בעיניו רק חלק קטן אם כי משמעותי בתוך כל זה.
רעיונות מיסטיים בספרו "קייטוש המכשף" – אנטיתזה לזאראתוסטרה של ניטשה
הספר "קייטוש הקוסם " של קורצ'אק בפולנית
לפי דעתנו והכרותינו עם תורת שונות של הבונים החופשיים, "קאיטוש הקוסם " של קורצ'אק היה בגדר תשובה לתורת האדם העליון ולתומכיה כדוגמת היטלר. את עמדתו ביטא באמצעות סיפור אודות ילד, שמחפש אחרי עוצמה מיסטית ומגלה לבסוף, במסע ברחבי העולם, את התשובה לטענות השונות של ניטשה.
דהיינו, שעם כל כוחותיו האדירים אשר שימשו אותו למטרות אגואיסטיות ואנוכיות תוך גרימת נזק לזולת, אין הוא יכול לפעול רק על פי רצונו. זאת, בניגוד לתפיסת על אדם של ניטשה או זו של היטלר, שכן כוחותיו של קיאטוש ניתנו לו על מנת לסייע לאחרים ולבוא לעזרת האנושות כולה, ולא כדי לשרת את מאווייו האישיים.
בזמן זה הכניס קורצ'אק את רעיון גיבורי העל לספרות הילדים, באמצעות ספרו "קאיטוש הקוסם ". [35]כך בספרות, ואילו במציאות הפוליטית והלא בדיונית, אנשים שהאמינו ברעיון גיבור העל הגיעו לשלטון בגרמניה. יוצא מתוך כך שאת "קאיטוש המכשף" יש לקרוא על רקע התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות הללו וכתגובה מודעת להם. [36]
בשנת 1933 בזמן שקורצ'אק היה עסוק בהשלמת "קאיטוש הקוסם " אדולף היטלר הגיע לשלטון בגרמניה. היטלר ואנשיו שהושפעו מאוד מרעיונות "העל אדם " של הפילוסוף ניטשה, דיברו במפורש על כך שהעתיד שייך לאדם העליון ( הגרמני ), ושעל האדם העליון לכבוש את סביבתו ואת העולם. יאנוש קורצ'ק חשב אחרת. את הספר של ניטשה "כה אמר זראטאוסטרה " תיעב וראה בו סכנה, תוך שכינה אותו "ספר כוזב של נביא שקר",אף שאולי נמשך אליו כפי שאפשר לראות מהקטע ביומנו של קורצ'אק בהמשך.
קאיטוש נועד להילחם בהשפעתו המזיקה של "כה אמר זראטאוסטרה". קורצ'אק תיעב את ניטשה עד כדי כך, שבסוף ימיו בקיץ 1942 , זמן קצר ביותר לפני שיחד עם מאתיים ילדי בית היתומים הובל לכיכר הגירוש ומשם לטרבלינקה, כתב קורצ'אק בפתיח לספר הזיכרונות שלו :
"מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה) ספר זה גרם נזק רב. אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה . מדרשי הסוד שלו,הכבדים הקשים ,הביאו אותך הפילוסוף המסכן אל מאחורי החומות הקודרות והסורגים הצפופים של בית חולי הרוח .וכך הלא היה הדבר שחור על גבי לבן נכתב :
"ניטשה נפטר במריבה עם החיים –מטורף!"
בספרי רוצה אני להוכיח כי –במריבה מצערת עם האמת.
זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת ,אולי הייתה שמיעתי טובה יותר ,אולי הייתי קשוב יותר.
בעניין אחד תמימי דעים אנו :דרכו של הרב ודרכי שלי ,של התלמיד –מייגעות היו. המפלות תכופות היו מההצלחות והעקמימות רבה..ועל כן זמן ומאמץ בכדי ,לכאורה בכדי. [37]
נראה שלא מעט ממה שכתב באותו ספר זיכרונות, ניתן לפרש כתגובה ,כתשובה וכאנטי- תזה לתורות הפילוסופיות של ניטשה, שאותן תיעב קורצ'אק.
יש לשער שהוא חזר לכתבי ניטשה פעמים מספר, תמיד מתוך רתיעה וסלידה, אך כנראה גם מתוך משיכה פנימית שממנה חשש.כפי שהוא כותב : "אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת "
קורצ'אק סירב לקבל את תפיסתו של ניטשה, שהאדם ככל יצור אחר אינו אלא מערכת אינסטינקטים ויצרים, המתנגשים זה בזה ומנסים לגבור זה על זה, כאשר החזקים גוברים על החלשים ומשעבדים אותם, או מחסלים אותם. הוא לא יכול היה להסכים לרעיון המרכזי של ניטשה, שהרצון לעוצמה הוא הכוח המניע בחיי האדם. זרטוסטרה גיבורו המרכזי של ניטשה, ונביא "העל אדם " הבעית אותו.ה"על אדם" השואף להתנסות בכל ואינו נרתע מדבר, קומם אותו . [38] אבל כמדומה שניתן למצוא קורטוב מאישיותו ב"קיאטוש ", בשלבים הראשונים של הקריירה שלו כמכשף.
קורצ'אק סבר שאורח החיים שלו ושיטתו החינוכית , הם האנטי תזה לרעיון שהרצון לעוצמה הוא המניע העיקרי של האדם. [39]
קורצ'אק מתוודה שהייתה תקופה שהוא הוקסם מתורתו של ניטשה, אבל מצא אותה לבסוף שגויה ומעוותת, וביכולתו להציע תורה הומניסטית יותר. כפי שכתב: "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה) ספר זה גרם נזק רב… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת".
בבירור הספר שימש גם כביקורת לא כל כך מוסווה כנגד האידיאולוגיה הנאצית שעלתה לשלטון בגרמניה בשנה שבה פורסם הספר וקורצ'אק הבין כבר אז היטב איזה איום היא מהווה על ארצו פולין ועל היהודים.
רמז ברור לכך יש בקטע ב"קאיטוש " שעוסק בנציג הפולני והנציג הגרמני בוועדה בינלאומית של מומחים שמתפקידם לבחון את הידיעות על המכשף המוזר והמסתורי שפועל בפולין ומבצע שם מעשים שלא יאמנו. במהלך הדיון המשעשע למדי אך הרציני במהותו ניכרת היטב המתיחות הפוליטית בין הגרמני והפולני מתיחות שמגיעה עד לכדי מריבה ועוינות במהלך הדיון . בדיעבד נדמה כי זה ברור שהגרמני מהווה איום על הפולני.
קורצ'אק ניבא את מלחמת העולם השנייה שנים לפני שהתרחשה.בשיחה שהייתה לקורצ'אק בשנת 1937 עם שליח מארץ ישראל , המשורר זרובבל גלעד קבע קורצ'אק: " ….אירופה זו שלאחר היטלר והמלחמה שיביא –ודאות היא כי יביא ! כל הסימנים מעידים על כך …..כן לאחר היטלר תעמוד אירופה בפני ריקנות נפשית עמוקה כאשר עוד לא ידעה. ואז .נו נו ,אינני מבקש להתנבא אבל בטוח אני ,גם חלמתי על כך ,אף אהגה בזאת מאה פעמים ואחת :ארץ הנביאים ארץ הנביאים המתחדשת ! זוהי בעצם המשמעות המיוחדת של הציונות בשבילי". [40]
התקופה בגטו ורשה – כתיבת "יומני הגטו" וקובץ "הסיפורים התמוהים"
לאחר הכיבוש הנאצי הועבר בית היתומים של קורצ'אק לגטו ורשה. ומכאן ואילך הקדיש קורצ'אק את כל מאמציו להגנת קיומו. הוא עצמו נהג להתהלך בגטו במדי קצין פולני שלו מהתקופה שבה נלחם במלחמת העולם הראשונה,. הוא סרב בכל תוקף לשאת את הטלאי הצהוב שהנאצים כפו על היהודים. לבסוף נעצר בידי הנאצים ושוחרר רק כעבור כמה חודשים תמורת כופר.
בתקופה האפלה ביותר בחייו , בעת שהיה כלוא בגטו התמודד מידי יום ביומו עם האימה הרעב והמוות היום יומי בגטו והחששות הכמוסים שיאבד את שפיות דעתו כמו אביו לפניו ,קורצ'אק ונאבק למען היתומים שלו,.הוא הקדיש את עצמו להצלת ילדים חולים ועזובים ולהרחקת פחד המוות מלב חניכיו,אם כי התקשה להרחיק אותו מליבו שלו. קורצ'אק כתב אז את "יומן מן הגטו". שבו נתן דרור למחשבותיו האפלות.והוא היומן המפורסם ביותר של תקופת השואה לצד יומנה של אנה פרנק.
בחודשים האחרונים לחייו הוא נתן דרור לצד האפל והמפחיד של דמיונו, כפי שעשה רק פעמים מועטות קודם לכן, ובראש ובראשונה ב"קאיטוש הקוסם, " במסווה של סיפור פנטסטי לילדים. הוא כתב כמה תקצירים לסיפורי מדע בדיוני אפלים במיוחד.
כך קורצ'אק מספר ביומנו על רעיון שעלה בו: פרויקט שלם של סיפורים, שאותה כינה "סיפורים תמוהים " ובו מכשיר דמוי מיקרוסקופ, שייצור ציביליזציות שלמות מתחת למיקרוסקופ, וכך יקבע מי יחיה ומי יושמד, ואת ההתפתחות של תרבות בזעיר אנפין זאת.
"המצאתי מכונה ( פיתחתי מנגנון מפורט מאוד ומורכב) משהו הדומה למיקרוסקופ.מאה קווי סימון. אם אסובב את המיקרומטר לתשעים ותשעה קווים ,ימות הכל שאין בו אפילו אחוז אחד של אנושות. העבודה עצומה הייתה. חייב הייתי לקבוע כמה אנשים ( יצורים חיים ) יצאו מידי פעם מהמחזור ,מי יבוא במקומם ,ומה צורה תהיה להזדככות זו , חיים חדשים ארעיים.לאחר שנה של שיקול דעת ( כמובן בלילה ) קידמתי את הזיקוק עד כדי המחצית.הבריות שוב אינם אלא בהמות למחצה.השאר הושמדו.מה קטנוניות היו תחזיותי –ההוכחה כי את עצמי סילקתי את עצמי לחלוטין מאורגניזם מיוחד במינו זה.ואם כן ,תוך סיבוב המיקרומטר של המיקרוסקופ שלי יכולתי ליטול את חיי .ומה הלאה?
במידת מה של בושה הריני מודה, כי גם עתה אני חוזר אל נושא זה בלילות קשים יותר. לילות בית הסוהר העניקו לי את הפרקים המעניינים ביותר של הרומאן.
…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.
כה מודאג הייתי בהירדמי שעד שהתחילה מרד עולה בי .
"מדוע אני ?מה רצונכם מימני? יש צעירים יותר נבונים יותר ,טהורים יותר ,מתאימים יותר למשימה זו.
השאירוני בשביל הילדים .אינני סוציולוג .אקלקל הכל ואבאיש את רוחי ואת ריח הניסיון" [41]
לאחר מכן הוא עוסק בנושא הזכות להרוג מתוך רחמים "אותאנאזיה"".ושם הוא תמה "האם אסף מישהו את המקרים והנסיונות ,והוידויים ,והמכתבים ,והזכרונות במחנות ,בבתי הסוהר ,מידי הנידונים ,שגזר -דין מוות תלוי על ראשם ,ערב קרב כבד ,בבתי הבורסה ובבתי ההימורים ?"[42]
באופן יוצא דופן הוא מזכיר בעניין את הבנייה החופשית :"דומה כי אחד הנסיונות של הכנסה-בסוד המסדר אצל הבונים החופשיים הוא ניסיון כושל כזה של קפיצה אל הנעלם". [43]
מאידך הוא חלם גם על עתיד טוב יותר אי אז אי שם, בעתיד הרחוק . בתקציר לסיפור אופטימי יותר כתב :"בחמשת אלפי השנים הקרובות ,אי שם בתהומות העתיד –הסוציאליזם . .ועתה אנרכיה . מלחמת המשוררים והמוסיקאים ביפה מכל האולימפיאדות –המלחמה על היפה בתפילות –על המנון לאלוהים שיושר אחת לשנה בכל העולם ". [44]
הימים האחרונים בגטו
תעודת הרופא של יאנוש קורצ'אק בגטו ורשה
הפעולה המאורגנת האחרונה של ילדי בית היתומים בגטו ורשה הייתה העלאת הצגה של התיאוסוף והמשורר ההודי הידוע רבידנאט טאגור – "הדואר". מחזה מיסטי שיותר מרומז על המשך החיים מעבר למוות בקיום אחר . מחזה שבבירור שיקף את דעותיו ורעיונותיו של קורצ'אק.[45]
בדברים שרשם כאשר חש את הסוף המתקרב מתהדהדות אמונותיו התיאוסופיות והמאסוניות : "גם אם אינך מאמין בנפש,הרי תוודא שגופך יחיה כדשא ירוק כענן,הרי אינך אלא מים ואפר". [46]
בעמודים האחרונים של היומן שלו הוא כותב :
"זה לי ימים רבים שלא בירכתי את העולם ,הלילה ניסיתי – הנסיון נכשל .איני יודע אפילו במה טעיתי .הנשימה המזכחת הצליחה במידת מה ,אך האצבעות נותרו רפויות ,והאנרגיה לא זרמה בהן, המאמין אני בתוצאה ? מאמין,אבל לא בהודו שלי! הודו הקדושה!"
על פיו נראה שקורצ'אק מתאר כאן ניסוי ביוגה או במדיטציה שאותו למד אצל הבונים החופשיים או בחוגים תיאוסופיים .[47] מה הוא ניסה לעשות כאן בדיוק לא ברור. אך בבירור זה לא היה משהו שהוא ניסה לבצע בפעם הראשונה. מן הסתם היה זה מעשה שהיו לו ניסיון ארוך עימו.
קורצ'אק וצוות מוריו והיתומים גורשו לטרבלינקה בחמישי באוגוסט 1942. עד ליום האחרון שבו הוא כותב ביומנו ,הרביעי באוגוסט 1942 הוא ניסה לקבל פרטים לגבי מה שעלה בגורלה של במאית "הדואר" אסתרקה שנחטפה כמה ימים קודם לכן בידי הנאצים ונעלמה. ברביעי באוגוסט היום האחרון לכתיבה ביומן הוא כותב בדיכאון ביומנו "אולי לא היא נפלה בפח אלא אנו ( שכן נשארנו )".[48]
סיכום
פסל לזכרו של קורצ'ק בורשה
לאחר מותו הפך קורצ'אק' לסוג של איקון עבור ישראל ופולין והעולם כולו. אך קשריו עם החוגים המיסטיים של הבונים החופשיים והתיאוספיה כמעט ונשכחו .
יש לציין שהמכתבים עם קורצ'אק בארץ ישראל מצאו את מחשבותיו אלו כתמוהות ואפילו הזויות[49] וניתן להניח שמעולם לא טרח לספר להם את כל מה שהוא חושב באמת בנושא מעבר לרעיונות קטועים אולי כי לא ציפה מהם שיבינו אותו.
למרות שבשנת 1938 הבניה החופשית הוצאה מחוץ לחוק בפולין וכל הלשכות נסגרו וקשריו של קורצ'אק עם הבנייה החופשית לכאורה הסתיימו, הוא המשיך לחשוב ולהרהר ברעיונות שלהם ואף שאף ליישם אותם בתורה החינוכית שלו.
בניגוד לסגנון הבריטי הרגיל של הבונים החופשיים השואף להרחיק את עצמו מאלמנטים רבים של מיסטיקה, יאנוש קורצ'ק היה חבר במסדר "זכויות האדם" של בונים חופשיים הפועל בסגנון צרפתי של בנייה חופשית השואף להעלאה רוחנית של האדם.
סגנון זה, שהושפע רבות מרעיונות המהפכה הצרפתית, שם דגש על עקרונות השיוויון מעל כל עקרון אחר. משמע, שיוויון בין כל בני האדם באשר הם. ביטוי לכך ניתן לראות בתורתו החינוכית של קורצ'ק אשר עודד תפיסה שיוויונית בין המורה לתלמידו (בדומה ליחסים בין נשיאי לשכות לאחים רגילים במסדר הבונים החופשיים).
כך לדוגמה העיד אחד מתלמידיו לשעבר בראיון שנערך עימו בישראל בשנת 2015:
"אני, בסוף 1939, ברחתי לגבול רוסיה כי אני לא יכולתי לסבול את הרדיפות האלה ואת ההשפלות האלה, הרי חינוך קיבלתי שאני בן-אדם, שאני בן-אדם שווה, שאני בן-אדם גאה"[50]
בנוסף, מכתביו של קורצ'ק ניתן להבין כי הוא ניסה לעסוק בדרכו שלו ביצירת אדם חדש, בפיתוח ילדים וכישרונותיהם, אולם כאלו שידעו היטב את המגבלות שלהם, והחובות שמוטלות עליהם כלפי החברה הסובבת אותם , ומכאן החשיבות והצורך לפתח מצפון מוסרי.זאת בניגוד לאדם העליון של ניטשה שקורצ'אק הודה שנמשך אליו בעבר שדואג רק לעצמו ולרצונותיו שלו.
דמויותיו הספרותיות הן מעין מודל של האדם החדש, כפי שראה אותו קורצ'ק. אדם שהוא שונה מאוד מהאדם החדש של סטאלין או האדם העליון של ניטשה ושל היטלר. אדם התואם את הרעיונות של מסדר הבונים החופשיים והחברה התיאוסופית הפולנית שאליהם קורצ'ק נחשף בפולין.
מוטיב נוסף שאפשר לראות בסיפורים של קורצ'ק הוא דמותו של המחנך המשכיל העוזר לתלמידיו לגלות את כוחותיהם הנסתרים. כך לדוגמה, אחד מסיפוריו בקובץ "מאורעות מופלאים, " תיאר את פרופסור זי, אסטרונום בכוכב הלכת "רו ", שנעזר בטלסקופ המתאר לו בתמונות על אקרן מה מתרחש ברחבי היקום. באמצעות מכשיר ה"אסטרופסיכומיקרומטר " שלו הוא קולט את התחושות בכוכבים אחרים.הוא מגלה שעל כדור הארץ דומיננטיים רגשות שליליים שונים. הוא שואל את עצמו האם לשדר לכוכב אומלל זה קרני שלום רוחני . אבל אולי אין רצונם של היצורים האומללים להיות מאושרים ? האם באמת יש לכפות עליהם דרך שהיא מעבר להשגתם? עמל שמעל לכוחם ומטרה הנשגבת מבינתם בשעה זו ? יש כאן דילמה מוסרית עבור החייזר שקורצ'אק בתקציר הסיפור אינו פותר אותה.. הוא מסכם "עדיין אדמתנו צעירה ,וכל התחלה מאמץ מכאיב היא. "[51]
ניתן לשער כי מוטיבים שונים בסיפור חייו ורעיונותיו של קורצ'אק השפיעו על היצירה של סדרת הקומיקס המצליחה "האקס מן" , שזכתה בשנים האחרונים גם לעיבודים קולנועיים שוברי קופות. סדרה זאת נוצרה בשנות השישים בידי יוצרי הקומיקס היהודיים סטאן לי וג'ק קירבי, ופותחה בשנות השבעים בידי הכותב ( היהודי גם הוא ) כריס קלרמונט . סדרה זאת עוסקת במוטנטים, בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים, המעוררים אימה ופחד מפניהם . [52]אך הודות למחנך אידיאליסט שמכנס את המוטנטים האלו בבית יתומים בפיקוחו הוא מפקח על התפתחותם ודואג שכוחותיהם וכישוריהם השונים ינוצלו לטובת ולשירות האנושות .
ניתן לשער כי מבחינה זו כותבי "האקס מאן" רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק, ב"קייטוש המכשף" ולאמיתו של דבר הדמות של הפרופסור צ'רלס קסביאר, המנהל והמורה ההומניסט של בית ספר לילדים מחוננים בעלי כוחות מיוחדים, שמטרתו לשלב אותם במין האנושי, ששונא אותם ומפחד מהם מזכירה מאוד את זאת של קורצ'ק, אפילו במראה החיצוני ( אם כי לפרופסור קסביאר אין שפם וזקן כמו קורצ'אק אבל פרט לכך הוא נראה כמו קורצ'אק צעיר ). בשלב מסויים פרופסור צ'רלס קסויאר מתואר כמי שבא לאחר המלחמה לישראל לעבוד עם פליטי שואה, כמו גירסת חיים אלטרנטיבית של יאנוש 'קורצ'ק ,שבה הוא לא חי בפולין אלא בארה"ב.
במידה רבה אפשר לראות בפרופסור קסויאר, המורה והמנהיג של חבורות ילדים מוטנטים, המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות – מעין ממשיך של קורצ'ק.
האם אכן קורצ'אק היה בתודעתם של היוצרים היהודיים של סדרת סיפורי האקס מאן כשיצרו וכתבו את סיפורי הסדרה ? לא בהכרח במודע. אבל יש כל סיבה לחשוב שהם שמעו עליו ועל ניסיונו ליצור סביבה חדשה בשיטות חדשות לילדים מסוג חדש טובים יותר ומודעים יותר לצורכי סביבתם. יש להניח שגם הסיפור הידוע מאוד של יאנוש קורצ'אק נמצא ברשימת מקורות ההשראה לסדרת הקומיקס ולסירטי הקולנוע המצליחים שנוצרו בעקבותיה ומתארים מחנך דמוי יאנוש קורצ'אק שמנסה ליצור בדרכו הצנועה עולם טוב יותר וסובלני יותר גם לחריגים.
פסל לזכר המסע האחרון של קורצ'אק וילדיו
ביבליוגרפיה ראשית
- קורצ'אק יאנוש " אדם עם אלוהיו – תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים"בכרך של כתבי קורצ'אק פרוזה פיוטית / יאנוש קורצ'אק ; מפולנית: אורי אורלב, דב שטוק (סדן) אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל ; בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון
- קורצ'אק ,יאנוש "דת הילד " תירגמו מפולנית: דב סדן, צבי ארד]. תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1978
- קורצ'אק יאנוש קאיטוש המכשף / תרגום אורי אורלב תל-אביב : עם עובד, תשמ"ז 1987.
- קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית בית לוחמי הגיטאות. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972
- Betty Jean Lifton, The King of Children: A Biography of Janusz Korczak (New York: Schocken Books, 1989).
- Wójtowicz, Norbert, 2000, Janusz Korczak – a freemason, Wrocław-Poland
- מורדקובסיטש- אולצ'אקובה,האנה – חיי יאנוש קורצ'אק : בצירוף דברי הערכה וזכרונות של ידידיו בישראל / רגם מפולנית: צבי אדר [עין חרוד] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.
- נברלי איגור . שיחה בגן בחמשה באוגוסט- על נער מתצלום ישן מאוד / (הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים : יד ושם, תש"ן 1989
- אולצ'ק-רוניקר, יואנה קורצ'אק : ניסיון לביוגרפיה מפולנית: מרים בורשטיין אור יהודה: זמורה-ביתן, תשע"ג 2013.
ביבליוגרפיה משנית
- אדן, שבח הנריק גולדשמיט – יאנוש קורצ'אק : האדם, המחנך, הסופר/ ירושלים: אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל, תש"ס 2000.
- אשד אלי "קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית, "עיון ומחקר בהכשרת מורים מספר 13 תשע"ג 2012, ע' 338-371
- אתר האינטרנט של הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה
https://www.ugle.org.uk/10-faq/43-how-many-freemasons-are-there
- בראון ,צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, מספר 6 1996 ע' 67-71
- גלעד, זרבבל "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה : עם רעים ומורים: הקיבוץ המאוחד, 1974.
- דורון, שלומי, הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134
- "יאנוש קורצ'ק – המחנך והאדם", 2014, משרד החינוך והתרבות הישראלי – המטה לתרבות ישראל.
· "יאנוש קורצ'ק – הדרך לבנייה החופשית" (מתוך אתר של לשכת נשים בורשה)
http://www.lozaprometea.pl/index.php/janusz-korczak-droga-do-wolnomularstwa
- כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 2 1989
- סילברמן, מרק הילד הוא אדם : הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק / תל-אביב : מכון מופ"ת, תשע"ב 2012.נמצא ברשת כאן : http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/bitaon/Olive/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%93%D7%9D.pdf
- ראיון עם יצחק בלפר, אחרון ילדי קורצ'ק, 2015.
- שרשבסקי ,מרים שתי המולדות :על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ’אק / תל-אביב : המרכז לחקר תולדות יהדות פולין ומורשתם, תש"ן 1990.
- Andreas Önnerfors, Róbert Péter (eds.), Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three (The University of Sheffield publication house), Sheffield: 2010.
- Andreas, ÖNNERFORS, Freemasonry: A Very Short Introduction (Oxford: Oxford University Press, 2017).
- "Continental Lodges", Mackey's Encyclopedia of Freemasonry, retrieved 30 November 2013.
- Darowski, Joseph J. X-Men and the Mutant Metaphor : Race and Gender in the Comic Books Lanham, Maryland : Rowman & Littlefield, 2014.
- Droit Humain International, 2019, Official website
https://droit-humain.org/web/
- Caillava 'Marie-Catherine" Magneto the Jew" in The unauthorized X-men :SF and comic writers on mutants, prejudice, and adamantium /edited by Len Wein with Leah Wilson. Dallas, Tex. : BenBella Books, 2005.pp 99-109
.
[1] "יאנוש קורצ'ק – המחנך והאדם", 2014, משרד החינוך והתרבות הישראלי – המטה לתרבות ישראל.
[2] Betty Jean Lifton, The King of Children: A Biography of Janusz (New York: Schocken Books, 1989).
[3] Betty Jean Lifton, The King of Children: A Biography of Janusz (New York: Schocken Books, 1989).
[4] "יאנוש קורצ'ק – הדרך לבנייה החופשית" (מתוך אתר של לשכת נשים בורשה)
http://www.lozaprometea.pl/index.php/janusz-korczak-droga-do-wolnomularstwa
[5] Andreas Önnerfors, Róbert Péter (eds.), Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three (The University of Sheffield publication house), Sheffield: 2010.
[6] מתוך אתר האינטרנט של הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה
https://www.ugle.org.uk/10-faq/43-how-many-freemasons-are-there
[7] "Continental Lodges", Mackey's Encyclopedia of Freemasonry, retrieved 30 November 2013.
[8] Droit Humain International, 2019, Official website
https://droit-humain.org/web/
[9] ÖNNERFORS, Andreas, Freemasonry: A Very Short Introduction (Oxford: Oxford University Press, 2017).
[10] Wójtowicz, Norbert, 2000, Janusz Korczak – a freemason, Wrocław-Poland
[11] אולצ'ק-רוניקר, יואנה קורצ'אק : ניסיון לביוגרפיה Korczak : proba biografii / Joanna Olczak-Ronikier מפולנית: מרים בורשטיין אור יהודה : זמורה-ביתן, תשע"ג 2013.
[12] בספרה של האנה אולצ'אקה – חיי יאנוש קורצ'אק : בצירוף דברי הערכה וזכרונות של ידידיו בישראל / רגם מפולנית: צבי אדר [עין חרוד] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.
[13] ראו על כך דיון מפורט אצל שלומי דורןן הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134
[14] דת הילד ע' 180
[15] אולצ'אק רוניקייר ע' 280
[16] שם ע' 282
[17] אולצ'אק -רוניקייר ע' 275
[18] איגור נברלי (_ 1903-1987) סופר ומחנך היה עוזרו הנאמן של קורצ'אק ולאחר מותו של קורצ'אק פירסם רבים מכתביו ובראשם את יומנו מן הגטו שהוסתר אצלו ופורסם לראשונה בפולנית ב-1957 במהדורת כל כתבי קורצ'אק שנערכה בידי נברלי ואף כתב את התסריט לעיבוד קולנועי פולני לסרט "המלך מתיה הראשון". גם כן ב-1957 . לעברית תורגם עוד ספר אחד נוסף שלו שאינו קשור לקורצ'אק הנער מערבות הקוזקים בתרגום יוסף עם איורים של משה קופפרמן / [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד 1963 מאמר על נברלי ועל חייו נמצא בספרו של שמואל שפס ספרות פולנית בלבוש עברי : דיוקני סופרים, פולנים ויהודים, בראי יצירותיהם המתורגמות / ירושלים : כרמל, תש"ן 1990.
[19] איגור נברלי. שיחה בגן בחמשה באוגוסט / (פורסם במקור בפולנית כ:
Rozmowa w sadzie piątego sierpnia, Warszawa, Czytelnik 1978
הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים : יד ושם, תש"ן 1989( בתרגום לעברית נכלל בספר זה מאמר נוסף של נברלי על קורצ'אק בשם : על נער מתצלום ישן מאוד"' ( ע' 63
[20] שם ע' 65
[21] שם ע' 66
[22] שם ע' 67.
[23] קוןרצ'אק "דת הילד " ע' 97
[24] שבח אדן "הנריק גולדשמיט –יאנוש קורצ'אק : האדם ,המחנך,הסופר , ירושלים : האגודה ע"ש יאנוש קורצ’אק בישראל, 2000. ע' 93
[25] ראו על כך בפירוט במאמרו מ-1922 " אדם עם אלוהיו – תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים"בכרך של כתבי קורצ'אק פרוזה פיוטית / מפולנית: אורי אורלב, דב שטוק (סדן) אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל ; בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון [ירושלים] : יד ושם, 1996 דיון מפורט על "הדתיות של יאנוש קורצ'אק נמצא בספרו החדש של מרק סילברמן " הילד הוא אדם : הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק / תל-אביב : מכון מופ"ת, תשע"ב 2012.נמצא ברשת כאן : http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/bitaon/Olive/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%93%D7%9D.pdf
[26] דת הילד ע' 203
[27] שם שם.
[28] יצחק פרליס ההקדמה לדת הילד ע' 56)
[29] דיון מפורט על המאבק בין שתי התפיסות האלו בנפשו של קורצ'אק ראו אצל מרים שרשבסקי "שתי המולדות :על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ’אק / תל-אביב : המרכז לחקר תולדות יהדות פולין ומורשתם, תש"ן 1990.
[30] יאנוש קורצ'אק דת הילד ע' 211
[31] שם שם.
[32] שם ע' 212
[33] דת הילד ע' 176
[34] שםע' 207
[35] Janusz Korczak, Kajtuś czarodziej. Powieść, Warszawa 1935 [i.e. 1934]. Reprodukcja cyfrowa w serwisie Polona
[36] דיון מפורט על "קייטוש המכשף" תולדותיו והרעיונות שבתוכו יש במאמרו של אלי אשד " קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית ""עיון ומחקר בהכשרת מורים מספר 13 תשע"ג 2012, אפשר למצוא אותו ברשת כאן : https://www.no-666.com/2012/11/19/%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%A7-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0/
[37] מן הגטו ע' 77
[38] כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 2 1989 ע' 52 .
[39] בראון ,צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6 ע' 67
[40] גלעד, זרבבל "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה : עם רעים ומורים : הקיבוץ המאוחד, 1974.ע' 43-44
[41] קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972 ע' 103-104
[42] שם ע' 150
[43] שם ,ע' 151
- [45] דיון מפורט על מחזה זה והצגתו בבית היתומים בחודש האחרון לקיומו ראו אצל שלומי דורון הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134
[46] מן הגטו ע' 90
[47] מן הגטו ע' 170
[48] שם ע' 171
[49] דת הילד ע' 56
[50] ראיון עם יצחק בלפר, אחרון ילדי קורצ'ק, 2015.
[51] מן הגטו ע' 144-146
[52] ראו על סיפורי האקס מאן ועל ההתיחסויות השלהם לשואה ולנושאים עכשווים אצל X-Men and the Mutant Metaphor :Race and Gender in the Comic Books /Joseph J. Darowski. Lanham, Maryland : Rowman & Littlefield, 2014.
וראו את מאמרה הרלבנטי של Magneto the Jew” Marie–Catherine Caillava" בקובץ המאמרים
The unauthorized X-men :SF and comic writers on mutants, prejudice, and adamantium /edited by Len Wein with Leah Wilson. Dallas, Tex. : BenBella Books, 2005. שעוסק בקשר ההדוק בין השואה וגיבורי סיפורי סדרת האקס –מאן. ראו התייחסויות שונות לנושאים אלו גם במאמרים אחרים באותו הקובץ.
5 תגובות על “יאנוש קורצ'ק והבנייה החופשית”
חלק מהתמונות המופיעות במהמר הן של נדל שלומה מבית היתומים
[…] יאנוש קורצ'אק והבניה החופשית […]
[…] יאנוש קורצ'אק והבניה החופשית […]
[…] יאנוש קורצ'אק והבניה החופשית […]
[…] יאנוש קורצ'אק והבניה החופשית […]