זמרת הארץ:סיפור היסטורי קלאסי על המלכים ירבעם ,רחבעם ופלישת פרעה שישק לארץ ישראל מאת יצחק שנהר

המלכים ירבעם בן נבט ורחבעם בן שלמה 

במסגרת בלוג זה ובמסגרת מגזין התרבות שאני עורך "יקום תרבות" אני מקיים את "פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי".

העלאה  ברשת של המיטב של הז'אנר הספרותי הנשכח מעט היום אבל חשוב ומעניין של הסיפור הקצר וגם הארוך ( מה שמכונה בלועזית "נובלטה" ו-  "נובלה ") התנ"כי וההיסטורי.דהיינו הסיפורים המתרחשים ועוסקים על רקע אירועים מהתנ"ך וימי בית שני וגם תקופות שלאחר מכן.

הז'אנר שהוא הניגוד והמקביל לז'אנר סיפורי המדע הבידיוני המתרחשים בתקופות עתיד ובעולמות אחרים שרבים מהם פירסמתי גם כאן.

היגיע הזמן להחזיר לתודעה הציבורית   גם סיפורים מז'אנר זה.

( סקירה על תולדות ז'אנר ספרותי זה בעברית תוכלו למצוא ברשימה זאת כאן שאני מתכוון לעדכן ולהעלות אותה פה בהמשך :בחזרה אל ימי התנ"ך: ז'אנר הסיפור המקראי  )

כמה מהסופרים היותר טובים של הספרות העברית ,וגם כמה מהפחות ידועים עסקו בז'אנר זה ,יוצרים כמו: דוד פרישמן ,אשר ברש, יעקב חורגין ,יצחק שנהר שנברג, שאול טשרניחובסקי ,ח.נ.ביאליק, דב קמחי,ש.בן ציון ,יעקב רבינוביץ,י.ל.ברוך,שלום אש, יוסף אריכא ,יוסף חנני ,משה שמיר,יגאל מוסינזון, נתן שחם ,מתי מגד,ניסים אלוני , יעקב אשמן ,עמוס קינן שולמית הראבן ,גיל הראבן   וגם אחרים.

בסיפורים אלו הם יצרו מחדש תקופות שונות בימי המקרא ובימי בית שני וגם תקופות אחרות בתולדות ישראל.

מהם שהיו מדוייקים מאוד בתיאוריהם את העבר והסתמכו על מיטב המחקרים בזמנם ,אחרים כלל לא

.ועדיין יצרו רושם משכנע של העבר.ואפילו הפלא ופלא ,סיפור טוב.

הרוב המוחלט של הסיפורים האלו נשכחו גם בגלל השפה הקשה מאוד שבה נכתבו שהפכו אותם ללא קריאים ( לפעמים קשה הרבה יותר מהשפה המקראית המקורית שעליה הסתמכו הסופרים).חלקם יש להודות היו חסרי ערך מבחינה ספרותית ולא ניתנים כיום לקריאה רק בגלל זה.

אבל היו גם כמה טובים ואף טובים מאוד.ואת אלה ראוי להחזיר לתשומת לב הקוראים גם אם הם קשים לקריאה כיום.

היגעתי אם כך למסקנה שהיגיע הזמן להקים לתחייה את הז'אנר הנשכח הזה ותקוותי שיקומו סופרים צעירים שיעסקו גם הם בכתיבת סיפורים על תקופות עבר ויקימו לתחייה את הז'אנר.

כך שבעתיד הלא רחוק אעלה רבות יצירות אלו ברשת עם הקדמות שלי  על הסיפורים ואמינותם או חוסר אמינותם ההיסטורית אן הספרותית.

.ואם יש בין הקוראים שעוסקים בכתיבת סיפורים כאלו. אתם מוזמנים לשלוח לי לפרסום.

אז לפניכם כעת אחד הסיפורים המעולים בז'אנר שעוסק בתקופה שכמעט לא עסקו בה בכלל בספרות היפה  העברית ,ימי ירבעם ורחבעם בתקופת מסע הפלישה של פרעה שישק לארץ ישראל.

הרוב המוחלט של הסיפורים והיצירות על ירבעם ורחבעם  "כמו "אכזר מכל המלך " של ניסים אלוני " ו"מלכים ג'" של יוכי ברנדס עוסק בתקופה של חלוקת הממלכה המאוחדת וראשית המאבק בין השניים ולא ממשיכים מעבר לכך.

מסיבה טובה : הסופרים לא רוצים לעסוק בדמות של ירבעם "הרשע " המתואר בספר מלכים.

ותוכלו לקרוא רשימה על כך כאן :ספר מלכים הסודי -המלכים ירבעם ורחבעם בספרות העברית ".

יש שלושה  יוצאי דופן בלבד:

סיפור של שלום אש בשם "הנביא מיהודה"  ( שבכלל תורגם מיידיש)העוסק במאבקו של נביא מיהודה במלך ירבעם.

תוכלו לקרוא אותו כאן.

הסיפור "אחיה השילוני ואשת ירבעם " מאת יוסף עוזיאל

שתוכלו לקרוא אותו כאן.

. והסיפור  "זמרת הארץ" שלפנינו העוסק במלכים ירבעם ורחבעם ופרעה שישק הפולש לארץ ישראל.

הוא ממיטב היצירות של הז'אנר של הסיפור ההיסטורי העברי  ולמרות שהסיום שלו הוא ידוע וברור מראש הסופר עדיין מצליח להפתיע עימו את הקורא.

פרעה שישק

כתובת הפרעה שושנק  הראשון על מסעו לארץ ישראל.במרכז הכתובת האל המצרי אמון

מסע פרעה שישק לארץ ישראל במאה העשירית לפה"ס הוא האירוע הראשון המוזכר בתנ"ך שיש לו תיעוד היסטורי  חוץ תנכי..כתובת של פרעה שושנק הראשון שהוא שישק המתאר את מסעו לארץ ישראל.

בעיר מגידו התגלתה גם כתובת ניצחון של שישק על המסע.

כתובת הניצחון של פרעה שישק שהתגלתה בחפירות העיר מגידו.

שושנק הראשון הנ"ל היה לוחם לובי שעלה לגדולה במצרים והשתלט על המדינה והכריז  על עצמו כפרעה ויצר שושלת חדשה.השושלת ה-22 .

תמונות ברשת של פרעה מצרי.יש שמייחסים אותן  לשושנק  הראשון.

שער שנבנה בידי פרעה שושנק הראשון הוא שישק במקדש האל אמון ב'קרנק עם הכתובת המספרת על מסעו לארץ ישראל.

כתובת פרעה שושנק  הראשון .רושמת יותר מ-180 שמות מקומות וקבוצות שפרעה כבש. ירושלים אינה בינן.

תיאורים של הקבוצות והישובים שנכבשו בידי פרעה שושנק הראשון בעת מסעו לארץ ישראל.

רשימת המקומות שאליהם היגיע שושנק הראשון בארץ ישראל  והוא מונה 187 מהם ברשימה שלו.

אמנם משום מה הכתובת לא מזכירה כלל את ירושלים וגם לא את המלכים ירבעם ורחבעם .ולכן קמו עוררים על הזיהוי של פרעה שושנק עם פרעה שישק המוזכר בתנ"ך  הם טוענים שפרעה שישק המוזכר במקרא הוא בעצם מישהו אחר לגמרי פרעה תחותימס השלישי או פרעה רעמסס השני.

יש שטוענים שהפרעה שושנק שיצר את הכתובת חי במאה התשיעית לפני הספירה בערך בימי שושלת בית עומרי ולכתובת שלו אין שום קשר לפרעה שישק התנ"כי שתקף את רחבעם במאה העשירית לפני הספירה.

וזה גם אומר שכל התארוך של האירועים שמתוארים בתנ"ך צריך להשתנות במאות שנים.

אבל רוב הארכיאולוגים מקבלים את הזיהוי של שישק  הפרעה של ימי ירבעם ורחבעם עם שושנק הראשון  היום ללא עירעור.

קיראו על כך מאמר של פרופסור יגאל לוין משנת 2012 כאן :

פסל ספינקס בדמות פרעה שושנק ,אולי פרעה שושנק  הראשון  ( ואולי לא. היו כמה פרעונים בשם זה .עם זאת מכיוון שמוזכר רק השם "שושנק" זה דווקא סביר שזה היה הראשון שעוד לא היה צורך לציין מספר לצד שמו).נמצא במוזיאון ברוקלין

מתי בדיוק התקיים מסע פרעה שישק לארץ ישראל ? רוב הארכיאווגים מעריכים שזה היה בסביבות שנת 924  או שנת 925 לפני הספירה פלוס או מינוס.

הארכיאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין  שפירסם בשנת 2013 ספר על תולדות ממלכת ישראל על פי הארכיאולוגיה The Forgotten Kingdom. The Archaeology and History of Northern Israel, Atlanta 2013,  מעריך בשיחה עימי :

"על פי הכרונולוגיה המקראית היחסית (סדר המלכים וזמן שלטונו של כל אחד מהם), כשהיא מסונכרנת עם מקורות המזרח התיכון הקדום (למשל קרב קרקר), רחבעם וירבעם עלו לשלטון ב- 930-940, תלוי אם יש קו-רגנציות ( שלטון משותף עם שליט קודם ). הרגשת הבטן שלי היא שהמספרים הפנים מקראיים די טובים (כמובן לא לדוד ושלמה שם המספרים טיפולוגיים). חידה: איך ידע עליהם מחבר ספר מלכים ללא כתיבה רצופה במשך השנים. תשובתי: כתיבת במלכים החלה בישראל במחצית הראשונה של המאה ה- 8, כלומר לא כה רחוק מן ההתחלה, והיא נועדה לקדם אג'נדות צפוניות.

עוד חידה: הרי אם מתבוננים בראשית ישראל ויהודה מן הפרספקטיבה של המשך הארוך, הרי שנמשכת חלוקת ההר המרכזי בין שני מרכזי שלטון: ירושלים ואזור שכם. ובכל זאת, מדוע יקומו להן שושלות חדשות בשני המקומות פחות או יותר בעת ובעונה אחת? כאן נכנס ידידנו שושנק I (שישק). אני סבור שרחבעם וירבעם בצורה זו או אחרת קשורים במסע המצרי. אפשר שעלייתם הם תולדה של המסע – הסדרים חדשים שערך שושנק  בא"י. אבל לך תוכיח…

ברור שמסע שישק אירע במאה ה- 10 לפסה"נ. אבל מתי בדיוק במהלכה של אותה מאה קשה לקבוע. ראשית, הידע אודות שנות המלוכה של המלכים מן השושלות 21 ועד 27 או 26 במצרים בעייתי. לכן הוצעו לידידנו שישק תאריכים "גבוהים" ו"נמוכים". שנית, לא ממש ברור אם המסע אירע בראשית ימיו או מאוחר יותר. ולבסוף, לא ברור אם הוא ערך רק מסע אחד, או שהיו יותר. לכן הייתי אומר שכמעט כל שנה במרחב הזמן שבין אמצע המאה ה- 10 (ואפילו מעט מוקדם יותר) ועד שנות העשרים שלה אפשרי."

עד כאן פינקלשטיין.

למרות חשיבות המסע  של פרעה שישק היסטוריה של ארץ ישראל כאירוע הקדמון ביותר בתנ"ך שיש לו ( ככל הנראה ) תיעוד חוץ מקראי  יש מעט מאוד תיאורים שלו בספרות היפה ובתרבות.

פרעה שישק מוזכר אמנם בסרט הראשון על הארכיאולוג  אינדיאנה ג'ונס "שןדדי התיבה האבודה " בבימויו של סטיבן שפילברג  כמי שלקח את ארון הברית מבית המקדש למצרים לעיר טאניס  בשנת 980 לפה"ס  (  לכאורה טעות גסה,רוב הארכיאולוגים כיום מסכימים שהמסע התקיים רק עשרות שנים לאחר מכן  אבל יכול להיות שבשנות ה-30 כאשר הסרט מתרחש זה אכן היה התיארוך של האירוע  ולכן אין כאן בעצם שגיאה) .ואינדיאנה ג'ונס יוצא לשם לבקשת ממשלת ארה"ב בעקבות סוכנים נאציים.

צפו בקטע שבו מוזכר בסרט  "שודדי התיבה האבודה " פרעה שישק והפלישה שלו לארץ ישראל כאן :

אבל  מלבד זאת יש רק  סיפור  אחד ויחיד  שעוסק במסע זה.סיפורו של יצחק שנהר -שנברג " ( 1902-1957)  "זמרת הארץ".

וזהו סיפור מעניין ביותר. למעשה זוהי קלאסיקה של הסיפור העברי המקראי.

יצחק שנהר -ויקיפדיה.

יצחק שנהר מתרגם מעולה וכותב פרוזה מהחשובים בדורו וכותב כמה פזמונים מעולים ואהובים עד היום ,היה גם אחד מגדולי הכותבים של סיפורים תנכיים בספרות העברית החדשה.

"זמרת הארץ”, מתאר את המצור ואת שוד אוצרות בית המקדש בירושלים בידי הפרעה המצרי שישק, בימי רחבעם בן שלמה במאה העשירית לפנה”ס, זמן קצר לאחר חלוקת הממלכה המאוחדת לשתי מדינות מסוכסכות. הסיפור מכיל תיאור חי של ירבעם בן נבט,  וגם של פרעה שישק ,כאשר ירבעם בא להתרפס בפני הפרעה המצרי העסוק בענייני ממלכתו ושל רחבעם.

הסיפור הוא יוצא דופן בסיפורת התנ"כית-היסטורית של שנהר בכך שהדמויות הן כולם מלכים − רחבעם מלך יהודה, ירבעם בן נבט מלך ישראל ושישק פרעה מצרים − וכולם מבצעים מעשים בעלי השלכות חובקות עולם הנושאים משמעות היסטורית.

הסיפור פורסם ב-1947 אני מניח שהוא נכתב באמצע שנות ה-40 ויש להניח שהסופר כשכתב אותו חשב על הפלישה של הנאצים בפיקוד רומל  למצרים ומאבקם של הנאצים והבריטים במלחמת העולם השנייה.

מה שמתואר שם הוא בבירור גירסת המאה העשירית לפני הספירה  של מלחמת העולם השנייה.

למרות שהסיום צפוי וידוע הסופר עדיין מצליח להפתיע עימו  את הקורא.

הסיפור הוכר בזמנו באחד הסיפורים התנכיים המודרניים  הבולטים ביותר ופורסם  בכמה אנתולוגיות של סיפורים תנכיים.

במקור זמרת הארץ" –

הופיע ב:

כתב העת " גליונות,כ' תש"ז ,1947 עמ' 166-179

חלק מהסיפור הופיע כסיפור קצר בגיליון האחרון של כתב העת לילדים "מולדת" בתש"ז

הסיפור המלא הופיע גם  ממש במקביל בקובץ הסיפורים של יצחק שנהר

מאז ומקדם /    ירושלים :   שוקן,   תש"ז 1947

‬לאחר מכן הסיפור הופיע שוב  ממש במקביל בשתי אנתולוגיות שונות בהוצאות שונות של יצירות ספרות עכשוויות  המבוססות על התנ"ך.

אנתולוגיה מקראית :   התנ"ך בראי הספרות העברית החדשה /  ערוך בידי גדליה אלקושי   תל-אביב :   דביר,   תשי"ד 1953
‬

אנתולוגיה תנ"כית :   מבחר היצירה העברית בשיר, בסיפור ובאגדה על נושאים תנ"כיים / כרך ג) התפלגות הממלכה – שיבת ציון.[ליקטו: מ' רבינוביץ, צ' ירדני ; ערך – ב"י מיכלי]  תל אביב :   מסדה,   1954

סיפורי יצחק שנהר. כרך ב). מהארץ אל הארץ. — מסיפורי ירושלים. — זמרת הארץ   ירושלים :   מוסד ביאליק,   תש"ך 1960.

לאחר מכן הסיפור  נשכח.

עד עכשיו.ואני מפרסם אותו שוב באדיבותו של מר יובל שנהר.ובהמשך אפרסם עוד מסיפוריו התנכיים המעולים של יצחק שנהר.

"

ויְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם; עָלָה שושק (שִׁישַׁק) מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, עַל-יְרוּשָׁלִָם.  כו וַיִּקַּח אֶת-אֹצְרוֹת בֵּית-יְהוָה, וְאֶת-אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-הַכֹּל, לָקָח; וַיִּקַּח אֶת-כָּל-מָגִנֵּי הַזָּהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.  כז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם, מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת; וְהִפְקִיד, עַל-יַד שָׂרֵי הָרָצִים, הַשֹּׁמְרִים, פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.  כח וַיְהִי מִדֵּי-בֹא הַמֶּלֶךְ, בֵּית יְהוָה–יִשָּׂאוּם, הָרָצִים, וֶהֱשִׁיבוּם, אֶל-תָּא הָרָצִים.  כט וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם, וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה:  הֲלֹא-הֵמָּה כְתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים–לְמַלְכֵי יְהוּדָה.  ל וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין-רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם, כָּל-הַיָּמִים.  לא וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וְשֵׁם אִמּוֹ, נַעֲמָה הָעַמֹּנִית; וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.  {פ}

מלכים א פרק יא

יצחק שנהר 

קראו גם :

הנביא מיהודה: עוד סיפור על ימי ירבעם בן נבט 

אחיה השילוני ואשת ירבעם: סיפור שלישי על על ימי ירבעם בן נבט 

יצחק שנהר בלקסיקון הסופרים העבריים

יצחק שנהר בויקיפדיה 

עוד ישוב הבעל ?: הסיפורים האנטי כנעניים של יצחק שנהר 

ספר מלכים הסודי -המלכים ירבעם ורחבעם בספרות העברית ".

עוד על פרעה שישק ומסעו :

פודקסט בתוכנית "עושים היסטוריה " על מסע שישק לארץ ישראל 

פרעה שישק בויקיפדיה

מאמר של פינקלשטיין מ-2003 על תיארוך מסע

פרעה ששונק ביוגרפיה ארכיאולוגית

האם שישק הוא אכן ששונק הראשון ?

האם חי ששונק הראשון במאה התשיעית לפני הספירה ולא העשירית ?

מאמר של פרופסור יגאל לוין משנת 2012 על פלישת שישק לארץ ישראל

הממלכה הנשכחת :היסטוריה עדכנית של ממלכת ישראל משנת 2013

שלמה ושישק: קובץ מאמרים עדכניים  מ-2015 על ההשקפות הארכיאולוגיות לגבי תקופתו של שישק

סקירה חיובית של הטענות ששישק אינו ששונק

פרעה שישק כמהפכן טכנולוגי באדום

ראיון מוסרט על ישראל פינקלשטיין על מסע פרעה שישק 

ירבעם ורחבעם