לוחות הברית :סיפור מאת תומאס מאן על משה רבנו – מיוחד לחג הפסח

"הולדתו הייתה שלא כסדר ,ומשום כך אהב בתשוקה סדר ,משמעת ,חוקים ואיסורים."

הפתיחה ל"לוחות הברית " מאת תומאס מאן.1943

לרגל חג הפסח חגם של משה רבנו אחיו אהרון אחותו מרים ושאר יוצאי מצרים ,החלטתי לפרסם כאן את התרגום היחיד לעברית   של סיפור קלאסי של אחד מגדולי הסופרים האירופיים , חתן פרס נובל תומאס מאן ( 1875-1955) ,על חייו של  משה רבנו וכיצד יצר את כתב  האלף -בית העברי על מנת לכתוב עימו את עשרת הדיברות בהר סיני.

תומאס מאן ידוע הודות ליצירות מופתיות כמו "בית בודנברוק" ,המבוסס על תולדות משפחתו שלו.

לוטה בויימר על המשורר גטה ואהובתו בצעירותו  שבאה לבקר אותו בזקנתו כששניהם הם אנשים שונים מאוד.

טטרלוגיית "יוסף ואחיו" המבוססת על הסיפור על יוסף בן יעקב ואחיו המקנאים  בספר "בראשית " ונותנת לו הרחבה אולטימטיבית מסוגה. סיפורו "דוקטור פאוסטוס " הנחשב ליצירת מופת על גרמניה בעת עליית הנאצים לשלטון ועוד ועוד.

הסיפור הזה על משה רבנו  למיטב ידיעתי תורגם משום מה  רק פעם אחת לעברית  אם כי היו תוכניות לפרסמו פעם אחת נוספת לפחות בידי הוצאת "ספרית הפועלים"  שהודיעה  שהיא מתכוונת לפרסם את הסיפור הזה בעתיד,  אבל למיטב ידיעתי לא יצא מהן דבר.

התרגום שלפניכם פורסם במסגרת סדרה נדירה ביותר היום   של ארבעה כרכים בשם "קציר:מבחר ממיטב ספרי החודש "  " בעריכת העיתונאי עזריאל קרליבך ( לימים מייסד ועורך "מעריב ") בהוצאת צ.ליינמן בשנת תש"ו 1946.

הסיפור פורסם זמן לא רב,רק שלוש שנים , לאחר הפרסום המקורי בשנת 1943

המתרגם הוא אנונימי.אולי זהו  עזריאל קרליבך עצמו? כנראה.

תומאס מאן כתב את הסיפור המקורי ב-1943  בהזמנה  של מו"ל אמריקני  בשנת 1942  עבור מה שאמור היה להיות תחילה סרט ולאחר מכן אנתולוגיה  של סיפורים שהתבססו כל אחד על אחת מעשרת הדיברות.

זה היה הסיפור "המוזמן " היחיד שכתב בימי חייו.

זה גם היה הסיפור היחיד שכתב בחייו שפורסם תחילה באנגלית ( מתורגם בידי אדם אחר )  ולא בשפה שבה כתב אותו בגרמנית.

תומאס מאן כתב אותו  בקלות מכיוון שזה עתה סיים לכתוב את סידרת סיפורי "יוסף במצרים " והוא  הרגיש שהוא חוזר לסביבה ולרקע המוכרים לו היטב.

הסיפור "לוחות הברית " נכתב למעשה כהקדמה לספר זה.אבל המו"ל התרשם ממנו כל כך שכבר פירסם אותו כסיפור הראשון המתייחס לדברה "לא יהיה לך אלוהים אחר על פני".

מאן אגב לא העריך את שאר הסיפורים שנכתבו לקובץ שנכתבו בידי סופרים ידועים כמו פרנץ ורפל סיגריד אונדסט הנדריק ואן לון אנדרה מורואה וכו'  ואף לא אחד מהם עסק בתקופת התנ"ך. הוא ראה בקובץ  כישלון.

הסיפור פורסם במקור הגרמני  במהדורה פרטית  שנועדה רק לידידיו של הסופר  ב-1944 בשטוקהולם בשוודיה  כשנה לאחר הפרסום  המקורי באנגלית..

ב"לוחות הברית " שבהחלט עומד לחלוטין בפני עצמו  יש לראות מעין  המשך והשלמה  ליצירת המופת הענקית של מאן על יוסף ואחיו שהכרך הרביעי  והמסיים שלה   "יוסף המשביר" המתאר את ירידת משפחות יעקב ובניו למצרים בעקבות יוסף  פורסם  ממש זמן קצר קודם לכן ב-1943.ויש כל סיבה לחשוב שמאן חשב עליו כשכתב את הסיפור על משה שהפך לסיום  האמיתי של הסדרה.

( ראו  "סופר הסופרים "מאמר של רן יגיל על מאן ועל יצירה זאת ב"יקום תרבות ")

"לוחות הברית " הוא  לדעתי אחד מגדולי הסיפורים המודרניים על משה רבנו ,ביחד עם  סיפורי "במדבר " של דוד פרישמן, "חתן דמים " של  חיים הזז ,"משה נסיך מצרים" של הווארד פאסט  ו"שונא הניסים " החלק הראשון בטרילוגיה המקראית  של שולמית הראבן.

אז הנה הוא לראשונה בעברית מזה למעלה משבעים שנה.

הערה :הגירסה העברית היא מקוצרת מעט והושמטו כמה קטעים חשובים בהם קטע לגבי הולדת משה כתוצאה מקשר מיני  קצרצר בין בת פרעה ואיש עברי   שיש להניח שהעורך -מתרגם חשב שהם פוגעניים בדמותו של משה.

הכותר המקורי :

The Tables of the Law

in

  The Ten Commandments: Ten Short Novels of Hitler's War Against the Moral Code Simon and Schuster (1943

German:

Das Gesetz

ההקדמה של עזריאל קרליבך לתרגום של "לוחות הברית " ב"קציר".

וכבונוס הנה ביקורת ( קשה ) של הסופר והמבקר דב קימחי על הספר ועל הסיפור של תומאס מאן כפי שהופיעה בכתב העת "גלגל " של קול ירושלים ב-1945

מהדורה גרמנית של "לוחות הברית עם ציור של רמברנדט כעטיפה .

קראו גם:

"לוחות הברית " בויקיפדיה"

סקירה על "לוחות הברית "

מאמר של המבקר רוברט אלטר  על "לוחות הברית "

תומאס מאן בויקיפדיה 

בצאת ישראל ממצרים :משה רבנו ויציאת מצרים בספרות בקומיקס ובפזמון העברי 

משה רבנו כוכב קולנוע וטלויזיה :סרטים וסדרות מחייו של משה