בחשכת ימי הביניים :"כרוניקה ישנה " מאת יעקב חורגין סיפור המגיפה הטוב ביותר בשפה העברית

איור ל"כרוניקה ישנה" צייר מ.אריה ,נוצרים בעת מגיפה חושדים ביהודים שהם מרעילים את מי העיר. 

כרוניקה ישנה :סיפור מימי מגיפה בימי הביניים  מאת יעקב חורגין

הקדמה : 

הסיפור שלפניכם הוא לדעתי הסיפור הטוב ביותר בעברית על מגיפה בימי הביניים ועל רדיפות היהודים במהלכה בהאשמה שהם זממו וגרמו למגיפה. 

לא שהיו הרבה סיפורים כאלו בעברית. אבל היו כמה.

.נמנה אותם :

אברהם שלום פרדיברג "התרעלה "  בסדרת סיפורי "זכרונות בית דוד " הידועה , עיבוד של סיפור של הרמן רקנדורף המקבת סיפור על הפרעות ביהודים בימי המוות השחור במאה ה-14. יצא לאור גם בשם   קידוש השם :סיפור מימי המגפה השחורה בגרמניה . עיבד א.ל. יעקבוביץ מהדורת הוצאת יזרעאל .( בשם "צרור הרעל " במהדורת הוצאת "מסדה ")

היה את " בחשכת ימי הביניים" של מ.ז.וולפובסקי על פי ספר של וילהלם ינסן   " היהודים בקלן" (אייר נחום גוטמן הוצאת דבר לילדים תש"א 1941 הסיפור פורסם במכוון בימי חשכת השואה ) ותיאר את סיפורו של בן המחפש את אביו בימי המגפה השחורה של שנת  1348 שהביאה לפראות איומות ביהודים.

והיה גם  את "המוות השחור,או דברי ימי גמיני:רומן מימי הביניים "  של בנימין גלאי שפורסם במקור ב-1968   ועוד מעט מאוד אחרים.

באף אחד מהם אין את העוצמה המרוכזת של "כרוניקה ישנה " שהוא לדעתי הסיפור ההיסטורי הטוב ביותר של יעקב חורגין ,אדם שכתב סיפורים היסטוריים רבים.  

הסיפור "כרוניקה ישנה"מתאר רדיפת יהודים  בימי מגיפה נוראית ( לא דווקא  מגיפת  "המוות השחור" ב-1348 כמקובל לסיפורים מאין אלה   אלא כמה שנים לפניה) הוא נע בין תיאור של מחבר מודרני יודע כל של זוועות המגיפה שמתוארים בצורה מוחשית ומצמררת ביותר , ובין  ציטוטים ארוכים של תיאור האירועים  כפי שהם מתוארים  בכרוניקה עתיקה של אבא וינצנט כומר נוצרי שהוא עד לאירועים וכביכול מתעד  אותם ממש בעת התרחשותם. העלילה היא סיפורו של יהודי הנשפט בידי הכנסייה  על שהרעיל כביכול  את  מי המקום.

הסיפור מסתיים בתפנית מדהימה ומזעזעת. 

ראו הוזהרתם. 

לדעתי  סיפור זה שימש כמקור השראה  חשוב לנובלה המפורסםת  "עד מוות " של עמוס עוז  על חבורת צלבנים רצחניים היוצאת לטבוח ביהודים בעת מסעה לארץ הקודש

לכאורה אין כל דמיון בעלילה של "עד מוות " ל"כרוניקה ישנה " אבל אם בודקים מתחת לפני השטח רואים הקבלות רבות. 

ההקבלה הראשית  היא בתיאור של היחס אל היהודים כיצורים דמוניים ומסוכנים ובשימוש בכרוניקה בסיפור של אנטישמי הרואה ביהודים איום מפחיד.והקורא מגלה בהדרגה שהוא צודק…

עמוס עוז עושה זאת בחלק מסיפורו "עד מוות " ולדעתי עוז לקח את הרעיון ישירות מסיפור זה שאותו לדעתי קרא עוד בילדותו באחד הפרסומים המקוריים שלו ובהחלט היה במוחו בעת שכתב את "עד מוות " בשנות השישים. 

(ראו על כך ניתוח והסבר מפורט שלי במאמרי על "עד מוות" ועמוס עוז " מאבקם של הצלבנים עם היהודי הנצחי " שפורסם ב"יקום תרבות ")

"כרוניקה ישנה " פורסם בכתבי עת  כמה  פעמים  לאורך 30 שנה.

גירסאות מוקדמות ושונות  של הסיפור פורסמו עוד בשנות השלושים ונכתבו מן הסתם  מן הסתם על רקע השלטון הנאצי בגרמניה,   תחת השם "יהודי מגנצה ( קורות זוועה אחת )" פורסם כסיפור בהמשכים  ב"בוסתנאי" 25.11.36-2.1.38 עם שמות חלקים כמו "במלכודת " והשם המשמעותי מאוד "היהודי הנצחי".

גירסה נוספת תחת השם "מרעילי המים ( פרשה היסטורית )"  פורסמה בעיתון "הבוקר" של ה-25 בספטמבר 1938 ,ע' 9,16.

הוא פורסם שוב תחת השם "אכן הודה היהודי !" :ספור היסטורי "ב"מולדת :ירחון  לבני הנעורים כרך יב חוברת ב-ג תש"ו 1946 ..

גירסה מאוחרת יותר פורסמה תחת השם "כרוניקה ישנה (סיפור)  .ב"מאזניים" טז חוב' ה-ו 8 ,364 אפריל מאי 1963.

הפרסום הסופי היה בקובץ הסיפורים "בשכבר הימים :סיפורים היסטוריים"  (  תל אביב , עמיחי 1968)

וזהו פרסומו הראשון של הסיפור מאז. 

 

ציור מימי מגיפת "המוות השחור".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קראו גם  על המחבר :

קנאותו של יעקב חורגין 

ציור של שריפת היהודים בעת מגיפת "המוות השחור"