web analytics
קטגוריות
מדע בדיוני

סיר החלל מכוכב הלכת האבוד: על סדרת "סיר החלל"

סיפורו של "סיר החלל" סדרת המדע הבדיוני הראשונה שתורגמה לשלמותה בעברית בשנות השישים והתבססה על תסכיתים בריטיים של סופר סקוטי לרדיו הבי בי סי .סדרה שהסתיימה בצורה הדרמטית ביותר האפשרית בחדשות על כך שגזע אנושי מכוכב לכת אחר החליט להתיישב על כדור הארץ.

:מאמר זה פורסם לראשונה באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ב-2001 הוא מתפרסם כאן מחדש אחרי עשרים שנה ( איך הזמן חולף..) ועם החלפה של קישורים.כל הקישורים בגירסה ההיא כפי שתראו אם תיכנסו לשם  מתו מזמן. מה שמעורר שוב הירהורים לגבי הזמניות של מה שיש באינטרנט.

סדרת המד"ב הראשונה שתורגמה בשלמותה לעברית (אם נתעלם מסדרות של ז'ול וורן על המסע לירח ועל קפטין נמו ורובור הכובש, שאינן נחשבות באמת) היתה 'סייר החלל' מאת הסופר הסקוטי אנגוס מק-ויקר ( 1908 -2001)/

אנגוס מק-ויקר מחבר ספרי "סיר החלל"

היתה זו סדרה בת שמונה ספרים שיצאו בבריטניה בשנים 1953-1964. מקורה של הסדרה היה, באופן יוצא דופן, בסדרת תסכיתי רדיו פופולארית שהחלה ב-‏1952. את התסכיתים עיבד המחבר הסקוטי לספרים.

הסדרה עוסקת בעלילות הנער הבריטי ג'רמי גרנט ודודו הסקוטי, המדען מקקינון, המגיעים יחד עם צוות שלם של ידידים ומכרים אל הסיקוס, כוכב הלכת האבוד "מאז ימי הפילוסוף היווני אפלטון", ומוצאים שם תרבות מדהימה ומקסימה. במהלך הסדרה מבקרים הגיבורים כמה פעמים בכוכב ומצילים אותו מידי סוחרי נשק מרושעים, להבות אש אינטיליגנטיות חייזריות ואסטרואיד המאיים להתנגש בו. בספרים המאוחרים יותר נוטש ג'רמי גרנט את כוכב הלכת הסיקוס לטובת הירח (שהוא, כמסתבר, חלק שניתק בעבר הרחוק מכדור הארץ), נאבק בצמח מהמאדים המסוגל לשלוט בבני אדם וחוזר בזמן לעבר הרחוק של לפני עשרים אלף שנה, בספר האחרון בסדרה.

הסדרה תורגמה לעברית בשלמותה, בשנות ה-‏60, תחת השם 'סיר החלל', אם כי שם זה מופיע רק בספרים האחרונים בה. הספרים הראשונים נשאו כולם את השם 'כוכב הלכת האבוד' בנגזרת זו או אחרת. רק בספר השישי קיבל ג'רמי גרנט את הכינוי 'סיר החלל' (תרגום לא מדויק של הכינוי 'Space Agent').

בקריאה היום הספרים נראים כמיושנים, אך לזמנם הם היו מרשימים ומרתקים מאד. אנגוס מק-ויקר היה סופר מיומן ביותר שידע להשתמש בכל האמצעים כדי למתוח את הקוראים – בראש ובראשונה באמצעי הזמן ההולך ואוזל וההצלה ברגע האחרון ממש של הגיבורים.

ל'סיר החלל' תכונה נדירה: זו אחת הסדרות הבודדות המשתפרות מספר לספר – ספריה האחרונים הם הטובים ביותר.

סדרת 'סיר החלל' היתה ונשארה הצלחתו הגדולה ביותר של מק-ויקר במד"ב ומחוצה לו, אם כי הוא היה סופר פורה ביותר לילדים ולמבוגרים, לרדיו ולטלויזיה. שני הסיפורים הראשונים עובדו גם לטלוויזיה הבריטית, זמן קצר לאחר ששודרו ברדיו (בשנים 1954-55), והיו בין סדרות המד"ב הראשונות שהוקרנו שם.לאמיתו של דבר מקויקאר היה ידוע בראש ובראשונה כמחבר תסכיתי רדיו. הוא כתב יותר מחמש מאות תסכיתים !

ספרי הסדרה יצאו בעברית בהוצאת ש. זק ותורגמו כולם בידי אפרת כרמון.

אמנם אין לאמר שהם השפיעו על ספרות המדע הבדיוני בישראל בניגוד למה שנכתב  בנושא בערך הויקיפדיה  באנגלית בנושא שהתבסס על הגירסה מוקדמת של מאמר זה. אבל הם היו מוכרים לחובבים האדוקים והאדוקים פחות של מדע בדיוני בישראל ונראה שהספר הראשון בסדרה אף עובד לתסכית רדיו  ב"קול ישראל' בכיכובו של לא אחר מאשר השדרן והסופר לעתיד  דוד גרוסמן כ"סיר החלל".

ואלה הספרים:
(אזהרה: התיאורים כוללים ספוילרים על תוכן הספרים)

1. סיר החלל – The Lost Planet
(במקור: סדרת תסכיתי רדיו מ-‏1952. פורסם כספר  ב-‏1953, תורגם ב-‏1966)


ג'רמי גרנט בן ה-‏16 מגיע לבית דודו הסקוטי, המדען מקקינון, ומגלה שהדוד עוסק בבניית רקטה שתיקח אותו אל האסטרואיד הסיקוס. הסיקוס נחשב לאבוד – הוא היה ידוע לפילוסוף אפלטון, שייחס להשפעתו החיובית את השלום והשלווה ששררו בזמנו בכדור הארץ, והוא התקרב מאד לכדור הארץ "לפני עשרת אלפים שנה"  ׁ  ( ואולי הכוונה לימי האי האבוד אטלנטיס שעליו כתב אפלטון )אך מאז התרחק.

עם זאת, המתמטיקאי היווני הידוע פיתגורס חישב שהסיקוס יתקרב שוב לכדור הארץ במחצית השניה של המאה ה-‏20 (מוזר, שכן פיתגורס חי כ-‏200 שנה לפני אפלטון, כאשר הסיקוס היה מרוחק מכדור הארץ – מדוע יטרח לבצע חישוב כזה לגבי עולם שאין לו כל רלבנטיות לגביו?…) כעת הוא מתקרב שוב ומקקינון יוצא אליו ברקטה, במטרה, בין השאר, להקדים מדען רוסי מרושע בשם הרמנוף המתכנן גם הוא "לכבוש" ראשון את הסיקוס. הצוות כולל את ג'רמי, המהנדס האמריקני החביב ספיק סטרנהן קריקטורה של האמריקני החביב שאינו יודע באמת מה שקורה סביבו וזקוק לשם כך לדודנים הבריטיים הסבלניים מזכירתו היפה של מקקינון (אין זה ברור כלל מה תפקידה על הספינה, אם כי לקוראים מודרניים בודאי יהיו מחשבות משלהם בנושא) ומנהלת משק הבית שלו, כדי שיהיה מי שיבשל בחללית בזמן שהגברים עסוקים בענייניהם החשובים.

הצוות מגלה שעל הסיקוס יש צמחיה, בעלי חיים וגם סימנים של תרבות שהיתה שם בעבר הרחוק. הספינה נפגעת קשה והצוות חוזר לכדור הארץ בעזרת יריבו הרוסי של מקקינון, הרמנוף, שהגיע להסיקוס אחריהם והפך, באופן מסתורי (המוסבר רק בספר הבא בסדרה) לידידותי ורודף שלום ואחווה. רק מקקינון נשאר על הסיקוס, כיוון שאין מקום בשבילו על החללית.

המוטו של הספר, אגב, לקוח מספר המדע הפופולארי של ארתור סי קלארק 'כיבוש החלל' – ספר שכבר תורגם לעברית עוד ב-1958 , אם כי נראה שההוצאה לא היתה מודעת לכך.

קלארק המסע בחלל

ספר זה הפך  בידי המחבר לסדרת רדיו  עבור הבי בי סי ולאחר מכן ב-1954  לסדרת טלוויזיה בריטית של שישה פרקים  שלמרבית הצער אינה קיימת היום יותר.

עטיפת מהדורה חדשה של הספר

2. סיר החלל טס שנית – Return to the Lost Planet
(במקור: סדרת תסכיתי רדיו מ-‏1953. נכתב ב-‏1954, תורגם ב-‏1967)


במהלך מסע שני להסיקוס, על מנת לחלץ את מקינון, מגלה הצוות תרבות תת קרקעית קדומה ומפותחת מאד של אנשים רודפי שלום. אנשים אלה מסוגלים להעביר מסרים טלפטיים ומפיצים שלום ואחווה אנושית בכל פעם שהם מתקרבים לכדור הארץ. זו הסיבה לתקופת השלום והשלווה בזמנו של אפלטון – הפעם האחרונה בה התקרב הסיקוס לכדור הארץ (מה שאינו נכון כלל הסטורית, אבל נעזוב את זה…) בעבר הרחוק היתה בהסיקוס מלחמה גרעינית שהרסה אותו. השרידים חיים כעת בעיר תת קרקעית כשהם נתמכים בידי האלקטרונום – מכשיר המעצים את מחשבות אנשי העיר  והדינאמו  המופעל באמצעות הנהר התת-קרקעי.ומספק להם כח ואנרגיה. לרוע המזל הדינאמו  מתקלקל בדיוק כשאנשי הצוות מגיעים אליו, אך הודות לאומץ הלב של אנשי כדור הארץ התקלה מתוקנת ברגע האחרון. אנשי הסיקוס הפסיביים והמנוונים, ובראשם בת המנהיג היפה אסא, מגלים שיש מה ללמוד מאנשי כדור הארץ לגבי אומץ לב ונחישות ומסכימים לנסות שוב את השימוש בכח הגרעיני – דבר שעד כה היה טאבו בעיניהם.

גם ספר זה הפך  ב-1955 לסדרת טלוויזיה של שישה חלקים  ששוב אינה קיימת יותר.

עטיפת מהדורה חדשה של הספר 

3. סיר החלל מול הפולשים – Secret of the Lost Planet
(במקור: סדרת תסכיתי רדיו מ-‏1954. נכתב ב-‏1955, תורגם ב-‏1968)

עטיפה מקורית של הספר 
סוחר הנשק הגרמני המרושע אוטו שנק חושש שההשפעה הטלפטית של אנשי הסיקוס על כדור הארץ עלולה לגרום לחיסול המלחמות. הוא מגיע בחללית משלו, בראשות צבא קטן, להסיקוס, כדי להשתלט על האלקטרונום ולהפיץ דרכו רגשות מלחמתיים בכדור הארץ – רגשות שיעזרו לו בעסקיו. הגיבורים ובני הסיקוס מתמודדים עמו באמצעות "הפצצה" מרוכזת של מחשבות שליליות דרך האלקטרונום. צבאו נמלט על נפשו בבהלה והוא עצמו משתנה לטובה והופך לרודף שלום. סוף טוב הכל טוב: הוא מקים מכון למען השלום שמקינון עומד בראשו.

עטיפת מהדורה חדשה של הספר.

4. סיר החלל והאש המסתורית – Red Fire on the Lost Planet
(נכתב ב-‏1959, שודר כתסכיתי רדיו ב-‏1960, תורגם ב-‏1969)


כמה שנים חולפות וגרנט מתבגר והופך למדען בכור אטומי בסקוטלנד. בינתיים, כוח חייזרי מוזר מהכוכב פלוטו, שצורתו כענן שחור, מנסה להשתלט על כוכב הלכת הסיקוס באמצעות להבות אש אינטליגנטיות – זאת לאחר שכבר ניסה לעשות זאת אלפי שנים לפני כן ללא הצלחה (מסתבר כי הסיקוס סבל התקפות חוזרות ונשנות של כוחות חייזריים לאורך ההסטוריה שלו, כשאנשי כדור הארץ הם רק האחרונים ברשימה ארוכה של פולשים). הצוות מצליח להתגבר עליו על ידי הפצצה מרוכזת של אורניום – החומר היחיד ביקום שכוח זה רגיש אליו. זה, לדעתי, המרתק בספרים הראשונים.

הענן השחור אינטליגנטי ומאיים  הרעיון שאוב כאן מהספר של האסטרונום הידוע פרד הויל ששמו הוא "הענן השחור " ( ושתורגם גם לעיברית בהוצאת זמורה ביתן )ועוסק שוב בענן שחור אינטליגנטי שמאיים על כדור הארץ.
מק ויקר עיבד את ספרו של הויל לתסכית רדיו בשנות ה-‏50 ו"סחב " משם את הרעיון עבור הסדרה שלו.
לזכותו יאמר שהוא הציג את הרעיון של הישות העננית האינטליגנטית בואריאציה חדשה, הישות משתמשת בלהבות אש לביצוע "העבודה המלוכלכת " של כיבוש כוכבי לכת.

מכאן ואילך שאר הספרים כבר לא עובדו  ל- או התבססו על תסכיתי רדיו, אינדיקציה לפופולאריות המתמעטת של הסדרה.

5. סיר החלל על כוכב הלכת האבוד – Peril on the Lost Planet
(נכתב ב-‏1960, תורגם ב-‏1966)


מקויקר עוסק כאן בנושא שהפך לפופולארי מאד בשנים האחרונות – התנגשות אסטרואידים בכוכבי לכת מיושבים. כיום אנו מתייחסים לאיום זה ברצינות, ככל שמצטברות העדויות שהיתה זו התנגשות אסטרואיד בכדור הארץ שהביאה להשמדת הדינוזאורים ואף, כמסתבר מממחקר שפורסם בשבועות האחרונים, אסטרואיד היה אחראי גם להשמדה מאסיבית עוד יותר של הרוב המוחלט של החיים על כדור הארץ מיליוני שנים קודם לכן.
אסטרואיד קטן מתקרב להסיקוס ומאיים להשמידו. אנשי הצוות טסים אליו, ומק-ויקר נותן לנו תיאור מצמרר וחי ביותר של פני השטח המצולקים של האסטרואיד. הם מצליחים לפוצץ את האסטרואיד ברגע האחרון ממש, לפני ההתנגשות בהסיקוס. העלילה מזכירה מאד את הסרט 'ארמגדון' שתיאר מבצע דומה, עשרות שנים לאחר מקויקר. הסיקוס ניצל שוב…
בספר זה אנו נפרדים לשלום מכוכב הלכת הסיקוס ואנשיו.

ועוברים לשלושת הספרים האחרונים והמוזרים ביותר בסדרה שהם מכל בחינה שונים באופן מוחלט מהספרים הראשונים  וגם עולים עליהם לפחות בכמה דרגות.

כל אחד מהם חשוב לציין נראה כאילו הוא מתרחש ביקום אחר ושונה מזה של כל השאר.

6. סיר החלל בשליחות לירח – Space Agent from the Lost Planet
(נכתב ב-‏1961, תורגם ב-‏1965 – זהו הספר הראשון בסדרה שתורגם)


כאן יש שינוי דרסטי בפורמט הסדרה. הסיקוס נזנח וג'רמי גרנט בן ה-‏25 הופך להיות "סיר החלל" – סוכן של האומות המאוחדות.  הזמן אינו בהווה כמו בספרים הקודמים אלא בעתיד הקרוב או בכל אופן זהו הווה של יקום אלתרנטיבי  ליקום שלנו.

הקדמה פיקטיבית כמו מדעית לספר "סיר החלל בשליחות לירח".

.המונופולין על המסע בחלל של מק-קינון ויריביו המזרח אירופאים נשבר – אנו מגלים כי יש סוכנות חלל של האו"ם, שלה תחנת חלל בינלאומית. משם נשלחה משלחת בינלאומית לירח והוקם שם בסיס קבע. סייר החלל יוצא לשם לחקור העלמויות מוזרות של אנשים ומגלה כי הירח הוא עולם חלול שמתחת לקרקעיתו חיים.

סיר החלל מגלה בעולם תת הקרקעי של הירח הוכחות לכך שחיים שם יצורים ענקיים הזהים לאלו שחיו בכדור הארץ בתקופות קדומות כמו פליאוזאורים וטרילוביטים. הם נמצאים שם באטמוספירה דומה לזו של כדור הארץ הזמן בו ניתק ממנו הירח, לפני מליוני שנה (בניגוד למסופר לנו בספר השמיני בסדרה – על כך ראו למטה).


העלילה מתרחשת בשנת 1961, השנה שבה יצא הספר לאור.  אבל …המציאות אותה מתאר מק-ויקר היא הסטוריה חלופית בה תחנת חלל בינלאומית הוקמה בסוף שנות ה-‏50 והירח נכבש כבר בראשית שנות ה-‏60.

\

תרגום לספרדית של הספר

הרעיון שהירח הוא חלק שניתק מכדור הארץ עם בעלי חיים שונים ואטמוספירה אינו מיוחד רק לספר השישי של סיר החלל.
ניתן למצוא אותו מכל המקומות דווקא בספר של סידרת ד"ר דוליטל של יו לופטינג " "דוליטל הרופא על הירח " ( 1929 תורגם ב-‏1961) שבו הרופא שיודע לדבר בשפת החיות מגיע לירח ומגלה שזהו חלק שניתק מכדור הארץ בעבר הפרהיסטורי ביחד עם בעלי חיים שונים ואדם קדמון שצמח עליו לממדי ענק.
את הרעיון הזה ניתן למצוא גם בסדרה הישראלית של פלאש גורדון שבה מתברר שהירח הוא שוב עולם שניתק מכדור הארץ ביחד עם בני אדם והירח מצידו התחלק לעולמות אחרים זעירים יותר "ירחון " ו"כוכבון " שגם בהם יש בני אדם … על כך ראו ביתר פירוט במאמר "פלאש גורדון הישראלי ".

למיטב ידיעתי בפעם האחרונה שבדקתי המדענים עדיין לא היגיעו למסקנה סופית אם הירח הוא עולם זר שנלכד איכשהו בידי כוח המשיכה של כדור הארץ או חומר שניתק מהארץ תוך כדי היווצרותה.

כפי שתראו מה שמסופר כאן סותר לחלוטין  את מה שנטען לגבי היווצרות הירח בספר האחרון והמסיים של הסדרה.

7. סיר החלל ופרחי המאדים – Space Agent and the Isles of Fire
(נכתב ב-‏1962, תורגם ב-‏1970)


זהו, לדעתי, המרתק בספרים.

גרנט וידידו העיתונאי ג'וק מתמודדים עם צמח טלפטי אינטליגנטי – "גרפלורה" – שהובא ממאדים על-ידי חללית סינית בלתי מאויישת. החללית מתרסקת על אי בדרום אמריקה ושם הצמח משתלט על נפשו של כל הקרב אליו ומביא לבריחת התושבים. ג'רמי גרנט, שגדל במהלך הסדרה, מתאהב בנערה – אך זאת מעדיפה את ידידו ג'וק . הצמח מושמד .אף אחד אינו מגלה את העניין הקל שבקלים בשימור צורת חיים נדירה ומעניינת ביותר, אולי אף אינטילגינטית. וג'רמי נאלץ להמשיך בהרפתקאותיו.

בספר זה מתגלה לראשונה וגם לאחרונה  בסדרה פחד מן הזר והחייזרי – פחד שבהחלט אינו אופייני לספרי הסדרה.

( אם כי ניתן למצוא סימנים שלו גם ב"סיר החלל והאש המסתורית ")

והנה הסיום של הספר:

הסיום של "סיר החלל ופרחי המאדים".

סיום סדרה הדרמטי מכל 

8. סיר החלל בעיר התעלומות – Space Agent and the Ancient Peril
(נכתב ב-‏1964, תורגם ב-‏1972)
הספר המוזר ומבחינות שונות המרשים ביותר בסדרה עם הסיום הדרמטי ביותר שאני מכיר של סדרת מדע בדיוני לילדים.

גרנט יוצא, יחד עם ארכיאולוג בעל דעות לא אורתודוכסיות, לחפור בעיר הקדומה טיהואנקו בדרום אמריקה. הוא פוגש שם בחייזרים שביקרו בארץ בימי קדם ומוחזר בזמן לעבר הרחוק שלפני עשרים אלף שנה, לתקופה בה טיהואנקו היתה עיר נמל באי, חלק מתרבות איים עולמית מפותחת של מה שאנו קוראים היום "אטלנטיס", הנקראת בספר "אינדיה" וכוללת מדינות איים כמו "היי בראזיל" ו"תולה" (שמות של ארצות אגדיות בזמננו).
גרנט נתקל שם ב"מלאכים" שמחזאי ועזאזל שהגיעו לכדור הארץ מכוכב הלכת אופיר במטרה להכין את הקרקע להתיישבות אנשי עולמם – עולם הגווע כתוצאה מהתרחקות מהשמש ומהתקררות (עולם זה ואנשיו רודפי השלום מזכירים מאד את הסיקוס מספרי הסדרה המוקדמים). הוא אף פוגש בנערה היפיפיה אסתהר, אותה מלמדים החייזרים להשתמש בטלפטיה. אולם מהר מאד מגלים החייזרים כי העולם בו הם רוצים להתיישב נמצא בסכנה גדולה אף יותר מזו בה נמצא עולמם שלהם – כוכב הלכת "לונה" מתקרב לכדור הארץ והופך לירח המוכר לנו (דבר שעומד בסתירה מוחלטת למסופר בספר השישי, שם גילינו כי הירח היה חלק שניתק מכדור הארץ). בכך הוא גורם לאסונות הטבע הידועים כיום בשם המבול ומביא לחורבן התרבות האנושית המפוארת. החייזרים נמלטים ביחד עם כמה תושבים נבחרים של כדור הארץ, אותם הם לוקחים לחיות בעולמם הבלתי נעים.

זהו ספר בסגנון רעיונותיו של אריך פון דניקן על "אסטרונאוטים קדומים" שנחתו בעבר הרחוק בכדור הארץ – והוא נכתב שנים לפני שפון דניקן כתב את ספריו. המחבר השתמש ברעיונות ושמות מספר חנוך החיצוני – המלאכים שמחזאי ועזאל והנערה איסתהר כולם מופיעים כדמויות בו. ספר חנוך מתאר את "מרד המלאכים" באל – כיצד הם יצרו קשרים מיניים עם בנות האדם ובראשן הנערה איסתהר (שיבוש של שם אלת המין והאהבה הבבלית עשתורת), יצרו עימן גזע חדש של נפילים וכתוצאה גרמו לבסוף למבול שהכחיד את התרבות האנושית. את כל הסיפורים היהודיים הקדמונים האלה שילב מק-ויקר באופן יוצא דופן בסיפורו, ביחד עם המיתולוגיה והתרבות הבוליויאנית הקדומה של טיהואנקו.

בסיום המדהים של הסדרה כולה אנחנו מקבלים חדשות שקשה להגיד שהן בגדר משמחות: החייזרים וצאצאי בני האדם שנמלטו  בזמן "המבול " מכדור הארץ  ממרכז אמריקה לכוכב לכת אחר  בשם אופיר  מחליטים כי כדור הארץ הוא שוב, לאחר אלפים רבים של שנים, "מקום שאושר יהיה לגור בו" וכעת הם חוזרים.

הסיום המפתיע והמזעזע מאין כמוהו של סדרת "סייר החלל"

דהיינו גזע אנושי שלם עומד כעת להגר חזרה לכדור הארץ  בלי לשאול את התושבים הנוכחיים אם הם מעוניינים בשובו.

לא נמסר מה דעתם של תושבי כדור הארץ בעניין – אולי הם לא ישמחו במיוחד לתוספת גדולה לאוכלוסיית העולם מהחלל החיצון.

בהחלט ניתן לומר שמק-ויקר ידע לסיים את הסדרה הארוכה שלו בצורה מפתיעה.ובכך מסתיימת הסדרה.

מק-ויקר הוסיף לספר סוף דבר בו הוא טוען כי יש עדויות לקיומן של תרבויות קדומות ביותר שאינן ידועות לנו כיום וש"כל אלה מזכירים לנו שאפילו בתקופתנו, תקופת המדע, עוד יש לנו ללמוד רבות לא רק על העתיד כי אם גם על המאורעות הכבירים שהתרחשו בעבר." בכך הוא הקדים ז'אנר שלם של ספרי "Non-Fiction", הדומים מאד בטענותיהם על תרבויות קדומות ואסטרונאוטים קדומים מהחלל שיצרו מבנים קדומים שונים כמו הפירמידות או אף את המין האנושי.

לכך הוסיפה ההוצאה העברית "הערת מתרגם" של אפרת כרמון המתרגמת מן הסתם  בה צוינה ההסתמכות של מק-ויקר על קטעים מספר חנוך והוצגו אגדות שונות על המבול ו"בני האלוהים", שלפי  המתרגמת וההוצאה אפשר להבינם כתיאורים של מפגשים עם חייזרים.

הצרה היא שכל מה שמסופר כאן סותר ובאופן מוחלט  את מה שסופר לנו בספר השישי בסדרה על כך שהירח היה חלק של כדור הארץ שהתנתק ,משל הסיפור הזה מתרחש ביקום אחר של "סיר החלל". .

בהשראת הצלחת "סיר החלל" מקויקאר כתב עוד כמה סיפרי מדע בדיוני לילדים אבל הם כבר לא זכו להצלחה מיוחדת.

אלה היו:

סדרה בת שתי ספרים בשם   THE ATOM CHASER  בשנים 1956 –1957.

הספר השני והאחרון בהם תיאר חיפוש אחרי  סוד חיי הנצח בטיבט.

ספר מד"ב בודד  בשם SATELITE 7 ׁ 1958 , גם הוא במקור סדרת תסכיתי רדיו על ניסיון מרושע לעצור את שיגור הלווין הראשון שיקיף את הירח.

אך אלה לא זכו לכל הצלחה , כפי שלא זכה להצלחה ניסיון מאוחר שלו לחזור לכתיבת מד"ב  עם עוד סדרה  בשם SUPER NOVA  בשנים 1969-70 , שגם ממנה יצאו רק שני ספרים לפני שהפסיק אותה.

סיכומו של "סיר החלל"

מק-ויקר ידע לתאר היטב את הנופים הזרים של הסיקוס ויצורים חייזריים מוזרים כמו הענן השחור מפלוטו והצמח ממאדים – אולם מוזר שדמותו של גיבור הסדרה, שסיפר אותה בגוף ראשון – ג'רמי גרנט, סיר החלל – היתה דמות של גיבור פאסיבי ביותר שלרוב ניצל בידי אחרים ורק לעיתים רחוקות הראה יוזמה ואומץ לב. אך גם אם הדמות הראשית עצמה היתה משעממת (דבר המאפיין סיפורי מד"ב רבים מספור), הרי שסיפורי ההרפתקאות היו מרתקים ומרשימים מאד.מק ויקר היה סופר מיומן ביותר שידע להשתמש בכל האמצעים כדי למתוח את הקוראים ובראש ובראשונה האמצעי של הזמן ההולך ואוזל מסיבה כלשהיא וההצלה ברגע האחרון ממש של הגיבורים.

מעל הכל התבלט בסיפורים הראשונים כוכב הלכת  הסיקוס, שעליו ועל תרבותו למדנו יותר ויותר מספר לספר והקורא יכול היה להזדהות עם שבירותו ועם הצורך להציל אותו בכל פעם מסכנה איומה חדשה. למק-ויקר היה מסר ברור מאד בסדרה, מסר שהשתלב היטב עם האופטימיות של שנות ה-‏50 וה-‏60: התרבות הקדומה של הסיקוס היא בהחלט מרשימה מאד ברדיפת השלום שלה ובשלוות הנפש של תושביה, אולם היא חסרה את אומץ הלב, הנחישות, האופטימיות והאמונה שבאמצעות המדע וההיגיון (והכח הגרעיני) אפשר לפתור את כל הבעיות – מאפייני בני כדור הארץ. עד כמה שהמצב נראה נואש ובלתי ניתן לפתרון, מחשבה בהירה ונחישות יכולים בסופו של דבר להביא להצלה – זאת בניגוד לפטליזם הפסיבי של בני הסיקוס שהאמינו ש"מה שיקרה יקרה".

דומה שרבים יתווכחו היום עם מסרים כאלה, אך בעיני הם רלבנטיים היום הרבה יותר מאשר אי פעם לאור המשברים השונים, האקולוגיים והאקלימיים, עמם מתמודד המין האנושי כיום.

סדרת 'סיר החלל' של מק-ויקר היא אולי הפעם הראשונה בספרות המתורגמת לעברית בה נעשה נסיון מפורט לתאר גזעים חייזריים בצורה סימפטית ומשכנעת. אני בטוח כי קוראי הסדרה יתקשו לשכוח את העולם והגזע של 'כוכב הלכת האבוד'.

אם מישהו מכם מעוניין להשיג את התסכיתים הבריטיים המקוריים של סייר החלל , אין מה לטרוח , אף אחד מהם לא קיים יותר כמו מרבית תסכיתי הרדיו ( ותוכניות
הטלוויזיה ) מאותה התקופה. כן , כן גם הבריטים הנערצים לא בדיוק יודעים לשמר את התרבות שלהם.אבל היום מודעים הרבה יותר לעניין.
מ

יש להניח ש''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " של  דוגלאס אדמס החל את חייו כסדרה לרדיו הבריטי בדיוק כמו סייר החלל. סביר להניח שאדמס השתמש בשורה של בדיחות פרטיות לגבי סדרות מד"ב רדיופוניות שהניח שמאזין הרדיו  הבריטי האדוק הממוצע יבין אותם מיד וכנראה כמה מהן אכן כוונו באופן ספציפי כלפי "סייר החלל".

מדווחים לי ש"כוכב הלכת האבוד " הסיפור הראשון בסדרת " סיר החלל "הושמע גם כסדרת תסכיתים ברדיו הישראלי אי שם ב-‏1970.
את ג'רמי גרנט הצעיר גילם לא אחר מאשר הסופר הידוע היום דוד גרוסמן אשר בצעירותו הרבה להופיע בתסכיתי רדיו , וגם כתב רבים מהם ( למשל תסכית המדע הבדיוני "מרד הרובוטים") .לצערי לא האזנתי לתסכית זה בזמן אמיתי.אם מישהו אי פעם הקליט אותו הוא מוזמן ליצור עימי קשר.

קראו גם :

אנגוס מק ויקאר באנציקלופדיה למדע בדיוני 

אנגוס מק ויקאר בויקיפדיה

 אנגוס מקויקאר רשימת ספרים 

הספד על אנגוס מק ויקאר 

הסדרה בטלווזיה הבריטית 

חלק ב'

מהדורות הולנדיות של ספרי "סיר החלל"

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

תגובה אחת על “סיר החלל מכוכב הלכת האבוד: על סדרת "סיר החלל"”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

eighteen + eight =