יצחק אסימוב ישוב על כיסא ( הקיסר?) שעליו סמלים מסיפוריו. ציירה Rowena Morrill
מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני אולי המפורסם מכולם יצחק אסימוב.( אם כי יש שיטענו זאת לגבי ארתור קלארק ויש שיטענו זאת לגבי רוברט הינליין ויש שאמרו זאת על רי בראדבורי )
אמנם אין זה ברור שתאריך הולדתו של אסימוב אכן היה בינואר 1920 .הוא עצמו לא היה בטוח בכך וייתכן שנולד מוקדם מכך. אבל לא היו בידיו פרטים מדוייקים אז תאריך הלידה הרשמי שלו היה ב-2 בינואר 1920 .,
כתבתי עליו לאורך השנים רבות אבל הנה כמה דברים נוספים עליו לרגל יום הולדתו.
"א. אסימוב " או "י. אסימוב"?
בעברית פורסמו כשישים ספרים ששמו של אסימוב הופיע עליהם כמחבר או מחבר שותף או לפחות עורך. ( באנגלית פורסמו לפחות 506 ספרים תחת שמו !)
ארבעה מהספרים שפורסמו תחת שמו בעברית נכתבו עם כותבים שותפים ,שלושה עם רוברט סילברברג ( שבעצם הרחיב סיפורים קיימים של אסימוב ) ואחד הספר הראשון בסדרת הרובוט נורבי נכתב עם ג'נט ג'פסון אסימוב ( אישתו של אסימוב ).
13 מספריו בעברית הם ספרי מדע פופולארי.( ואם מכלילים גם את "אופוס מאתיים " שכלל גם סיפורים וגם מאמרים אז 14).
42 מהספרים שהופיעו תחת שמו בעברית היו ספרי מדע בדיוני או קבצים של סיפורי מדע בדיוני.
שמו הופיע כעורך שבעה אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני בעברית.כולן קשורות לזוכי פרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני של ארה"ב.
16 מספריו בעברית נועדו לילדים ולבני נוער ,שישה ספרי מדע בדיוני ( בסדרות "לאקי סטאר" ו"נורבי הרובוט" ) ועשרה ספרי מדע פופולארי
שישה מספריו תורגמו פעמיים.כולם ספרי מדע בדיוני.
רבים מסיפוריו הקצרים תורגמו לעברית יותר מפעם אחת.
ויש גם שישה גליונות בעברית של כתב עת שנקרא על שמו "קוסמוס -המבחר של אסימוב " שהוא הופיע בו כסוג של עורך אחראי וכותב ראשי.
רישום של אסימוב מ"קוסמוס -המבחר של אסימוב " מספר 1.
באנגלית הוא נקרא אייזק אבל בתרגומים לעברית אסימוב ביקש במפורש ישירות או דרך סוכניו ששמו ישמר תמיד בגירסתו העברית "יצחק". וכך זה נשאר במשך שנים כשבכל התרגומים שלו לעברית הוא כונה בדרך כלל י.אסימוב.
שני הספרים הראשונים של אסימוב שהופיעו בעברית עוד בשנות השישים לא היו בכלל ספרי מדע בדיוני אלא ספרי מדע פופולארי. אחד מהם הופיע עם השם "יצחק". אבל השני כלל לא.
אבני-יסוד בבנין החיים :אנזימים, ויטמינים, הורמונים /מאת יצחק אסימוב ; תרגם א. דובניקוב,תל אביב יבנה 1961
הצופן הגנטי /תורגם מאנגלית ע"י ר. ור. פלק ; בעריכת רבקה נדל תרגומי מדע לעם ; 5 ירושלים : מפעל תרגומי המדע הישראלי, 1965.
אמנם לא תמיד צייתו לדרישה זאת כפי שאתם רואים בעטיפת הספר "הצופן הגנטי " אחד מספריו הראשונים שפורסם בעברית בשנות השישים.
אבל בדרך כלל הקפידו עליה בספריו שפורסמו בשנות השבעים בהוצאת "מסדה" ששם שמו nופיע תמיד כ¬י.אסימוב ". .
עד שבסוף שנות השבעים המגזינים "פנטסיה 2000" ו"קוסמוס :המבחר של אסימוב " ( שעליו ראו בהמשך ) שפירסמו סיפורים ומאמרים רבים של אסימוב וגם אייטמים ומאמרים עליו החלו להתעלם מבקשתו של אסימוב והקפידו לקרוא לו "אייזאק" או" א.אסימוב " בניגוד לרצונו המפורש.
ועל סמך התקדים הזה כנראה משנות השמונים ואילך החלו לקרוא לו בתרגומים לעברית "א. אסימוב " ומשנות התשעים זה הפך להיות דומיננטי.
הוא כבר היה מת אז ולא יכול היה למחות.
עם זאת נראה שעדיין יש ויכוח בעברית לגבי שמו הפרטי אם לאיית אותו כ"אייזק" או "אייזיק".
אני אומר שעדיף היה פשוט להישאר עם ה"יצחק".
אני בכל אופן שומר על דרישה זאת לשמור על השם "יצחק" אם כי יכול מאוד להיות שלא הייתי עקבי בכך לאורך השנים.
אסימוב ואני
יצחק אסימוב היה תמיד הסופר החביב עלי של מדע בדיוני ,הן בגלל סיפורי הרובוטים שלו שהזכירו יותר מכל דבר אחר סיפורי בלשים שבהם הקורא יחד עם הגיבור היה חייב להבין מהמה קרה ששיבש לכאורה או בפועל את פעולת הרובוט שעל פניו לא יכולה הייתה להשתבש הודות לאותם שלושת החוקים מפורסמים של אסימוב שאמורים להתקין את פעולת הרובוטים ולוודא שלעולם לעולם הם לא יוכלו להיות איום על בני אדם.
אבל אפילו ביקום שיצר אסימוב רובוטים כמו כל דבר אחר וכמו בני האדם עצמם יכלו להיות איום על בני אדם אבל גם לכך תמיד היה פיתרון. .אני שגדלתי על סיפור הגולם הקם על יוצרו ( ושאב סב סבתה של סבתי הגאון מווילנה סיפר על עצמו שניסה ליצור גולם ) הוקסמתי מכך מהרעיון של אסימוב שכן בני האדם יכולים ליצור טכנולוגיה עלולה להתגלות כהרסנית אבל הם גם יכולים לשלוט בה ולנהל אותה כהלכה לטובתם.
אני תומך אגב בתפיסתו של אסימוב שמרגע שיקומו רובוטים אינטיליגנטיים שיהיו מקבילים לנו יש לתת להם זכויות אזרח כמו לבני אדם כמו עוד מין על פני כדור הארץ ֹׁ ( וכמו שיש לתת זכויות כאלו לדולפינים אינטיליגנטיים ולקופים אינטיליגנטיים וכו').
לעומת זאת אם יש חשש שאנחנו עלולים ליצור אינטליגנציה שעולה עלינו בכמה דרגות אז אין ליצור אותה.
רישום של אסימוב מ" קוסמוס -המבחר של אסימוב" : גליון מספר 2
אבל הרבה יותר מסיפורי הרובוטים אהבתי את סדרת "המוסד " שלו " שהייתה ונשארה סדרת המדע הבדיוני החביבה עלי בכל הזמנים ( עם היוצא דופן האפשרי של "סטאר טראק" ) הסדרה שתיארה את ההקמה מחדש של האימפריה הגלקטית לפי חוקי מדע "הפסיכו היסטוריה" כפי שנקבעו בידי הגאון המיסתורי הארי סלדון .גאון שככל שהתקדמה הסדרה התברר שהוא דומה יותר ויותר לאסימוב המחבר עצמו ,שהזדהה עימו לחלוטין גם אם לא הזדהה עם שני המוסדות שיצר ועם תוכנית אלף השנים להקמת אימפריה גלקטית שנייה שאותה לדעתי הוא תיעב.
ואותו מוסד ראשון מזכיר לי מאוד את מדינת ישראל שסיפור הקמתה והתפתחותה מזכיר באופן מדהים את מה שמתואר בסדרת ה"מוסד".
ראו על כך ביתר פירוט במאמרי "כוכב הלכת הנבחר:סדרת המוסד של אסימוב כמשל ציוני "
ולדעתי אין כאן בהכרך מקריות.אני חושב שאסימוב קיבל כאן השראה מרעיונות שהיו לו גישה אליהם דרך אביו ובני משפחתו ,שהיו צאצאים של תלמידי הגאון מווילנה והתעניינו מאוד בגר"א וברעיונותיו השונים..
ראו על כך במאמרי "הגאון מווילנה והמוסד "
הוא לא הסכים עם כל הרעיונות אלו ואת חלקם קיבל בכלל מהעורך שלו ג'ון קמפבל אבל השתמש בהם כחומר לסדרה שיצר והלכה וצברה לאורך השנים חיים משלה והיא הסדרה האהובה ביותר של ספרות המדע הבדיוני.
אסימוב המגזין
יצחק אסימוב מצוייר כהרי סלדון מייסד ה"מוסד" על עטיפת המגזין שנקרא על שמו.
קוסמוס: המבחר של אסימוב .
כדאי להזכיר שאסימוב הוא הסופר היחיד ששימש כבסיס למגזין שהתבסס על דמותו בעברית .
מגזין מדע בדיוני חשוב מאוד שקיים בארה"ב עד עצם היום הזה מאז 1977, מזה 44 שנים.
( באנגלית היו וישנם עוד כמה כתבי עת כאלה שהתבססו על סופרים כמו אלרי קווין והבמאי אלפרד היצ'קוק ).
אין לבלבל מגזין זה"קוסמוס -המבחר של אסימוב " עם מגזין מדע בדיוני בשם "קוסמוס" שיצא לאור בעברית בשנות החמישים וממנו יצאו לאור ארבעה גליונות.
אותו מגזין מקורי של "קוסמוס " פירסם בגליון הראשון שלו סיפור רובוטים של אסימוב בשם "הרובוט אל 76 טעה בדרך" שהיה סיפור הרובוטים הראשון של אסימוב שתורגם לעברית.
ששת הגליונות ממגזין זה יצאו בעברית זמן לא רב לאחר שהתפרסמו בארה"ב בהוצאת "עתיד " בעריכת מישהו בשם "ד. 'קול " עם עריכה מדעית של "אינג'ינרים קול את לשם " ועריכה גראפית של "טלי " בשנים 1978-1979.
והנה העטיפות הקדמיות והאחרות שכפי שתראו שמות דגש רב על אסימוב ועל אישיותו :הם לראשונה קוראים לו בעברית אייזאק ולא יצחק.
העטיפות האלו אגב אינן העטיפות המקוריות של הגליונות האמריקניים ואולי הן ציורים ישראליים מקוריים.אולי של הגרפיקאית המיסתורית טלי.
התכנים בכל גליון אינם זהים לאלו שבחוברת האמריקנית המקבילה.
ההוצאה טרחה והוסיפה תקצירים בכריכה האחורית של מאמרי המערכת של אסימוב , דבר שלא היה במגזין המקורי באנגלית. ןזה היה רעיון מוצלח מאוד.כתוצאה בכל גיליון אתה מרגיש את האישיות של אסימוב גם מהכריכה.
והנה העטיפה האמריקנית המקורית והמוצלחת הרבה פחות של גליון 1 של המגזין :
ההכרזה על תכני הגיליון השני במגזין בסיום הגליון הראשון.
העטיפה של גליון מספר 2 במהדורה האמריקנית המקבילה :
העטיפה המקורית של גליון מספר 3 של המגזין האמריקני. אין ספק שהגירסה הישראלית עלתה עליה בהרבה.
העטיפה האמריקנית המקבילה של מספר 4 כבר מעט מוצלחת יותר :
העטיפה של הגליון האמריקני המקביל מספר 5:
ההודעה על הגליון השביעי שככל הנראה לא פורסם מעולם.
העטיפה המקבילה של גליון 6 של המגזין האמריקני :
קראו את מאמר המערכת המלא של אסימוב בגיליון מספר 6 כאן.
והנה דוגמה של מאמר אחר של אסימוב שהופיע בגיליון מספר 2 גם הוא כמו כולם עם דיוקן שלו :
נציין שגם במגזין המתחרה למדע בדיוני באותו הזמן "פנטסיה 2000" היה בכל גליון מאמר מדעי של אסימוב
מלווה בצילום של אסימוב במקום בציור.
,כך שאסימוב הופיע בשנים האלו 1978 -1979 באופן קבוע בו זמנית בשני מגזינים מתחרים של מדע בדיוני בעברית.
ללא ספק אלו היו שנות השיא שלו מבחינת חשיפתו לקוראי השפה העברית.
איור מתוך המגזין "קוסמוס -המבחר של אסימוב" .
כאמור למעלה למרבית הצער יצאו שישה גליונות במגזין זה ולא יותר.
יצא עוד ספר אחד נוסף בהוצאה זאת על עלילות באק רוג'רס במאה ה-25 על פי סרט קולנוע שיצא אז.
ומאז ההוצאה נעלמה דום.
יצאו שני כרכים שקיבצו כל אחד שלושה מגליונות הסדרה תחת עטיפה אחת.
נסיים בכך שאני עדיין חובב את יצירתו של אסימוב אין ספק שהוא התיישן בדברים רבים.וגם טעה לגבי דברים רבים.למשל הוא חזה בסדרת ה"מוסד" שבעתיד הרחוק של האימפריה הגלקטית בעוד חמישים אלף שנה אנשים עוד יקראו את מדור הקומיקס בעיתונות וילדים עוד יכתבו חיבורים עבור המורה בבית הספר.
אבל מצד שני הוא חזה בדייקנות מדהימה כל מיני דברים שרק מתחילים להתגשם ,ובהם קהילות האינטרנט (ב"שמש ערומה " ) והפחד ממכונות שיקחו את מקומות העבודה שלנו ( ב"מערות הפלדה ")ועוד דברים רבים נוספים.אני חושד שדברים נוספים שהוא חזה עומדים להתגשם בעתיד הקרוב.
עטיפת אופוס 200 : קובץ סיפורים תרגם דוד דה פריס ספריית פנטסיה 2000 תל-אביב : היפריון, 1981
למרות שהספר הופיע בהוצאה של המגזין "פנטסיה 2000" ההוצאה היקפידה הפעם לקרוא לאסימוב "י. אסימוב " ולא "א. אסימוב" בניגוד למה שהיה מקובל במגזין . כנראה בדרישת המחבר ונציגיו שאז התברר להם כיצד עוות שמו בפרסומים בעברית.
קראו עוד :
יום הולדת 100 ליצחק אסימוב -מאמר מערכת בכתב העת הנושא את שמו
כך חזה אסימוב את שנת 2019 :99 שנים לאחר הולדתו.
קראו עוד על ושל אסימוב ב"יקום תרבות " ובבלוג זה :
קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:
רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940
רובוט אל 76 טעה בדרך-סיפור רובוטים מ-1942
“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית
שני שירים של אסימוב על איך לכתוב סיפורי מדע בדיוני
:לני" סיפור על רובוט שאינו גדל מ-1958
המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961
"עיניים אינן רק לראייה" סיפור על העתיד הרחוק מאוד מ-1965
המסע הפנטסטי -סיפור על צוללת שמוקטנת ויוצאת למסע בגופו של אדם -הופיע ב"דבר השבוע ב-1966
“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967
"ותחשבהו"… סיפור על הסכנה של הרובוטים לבני האדם מ-1974
“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976
אלי אשד על אסימוב :
העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב
המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב
כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב
אסימוב על כוכב הלכת חמה הוא מרקורי
גדול זה צודק? :אסימוב על כוכב הלכת "צדק"
כוכב השבת -אסימוב על כוכב הלכת שבתאי
חוזי האינטרנט :כיצד חזה אסימוב את קהילת האינטרנט
פרופסור גל קמינקא על ארבעת חוקי הרובוטיקה של אסימוב
12 תגובות על “יצחק אסימוב ואני : לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני המפורסם שבכולם”
קראתי את אסימוב רק השנה. לדאבוני נולדתי בת ותמיד חשבתי שספרי מדע בדיוני זה לבנים. מדובר פה בהפסד כואב במיוחד. אפשר ורצוי לשים את סיפוריו המקראית לבני הנוער כדי שכולן ייחשפו לכתביו
*במקראה, לא המקראית
[…] להולדתו של יצחק אסימוב פירסמתי רשימה מיוחדת עליו כאן. יצחק אסימוב ואני. הנה לפניכם אחד הסיפורים הראשונים שלו שתורגמו […]
[…] יצחק אסימוב ואני […]
[…] בשנות הארבעים הוא היה ללא ספק ( ואנו יודעים זאת גם על סמך סקרים שפורסמו אז בקרב חובבי מדע בדיוני ) אחד מעשרה סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה הפופולאריים המוערכים ביותר בעולם המדע הבדיוני ואולי אף אחד מהחמישה הפופולאריים ביותר רק מתחת לרוברט הינליין וואן ווגט א.א. סמית מחבר סדרת ספרי "אנשי העדשה" וג'ק ויליאמסון ובהחלט נחשב לכל הפחות לשווה ערך באותה התקופה ליצחק אסימוב. […]
[…] יצחק אסימוב ואני […]
[…] המדע הבדיוני המפורסמים ביותר של המאה העשרים ,יצחק אסימוב . אסימוב היה מעריץ גדול של מוסד הספריה ובמאמריו הדגיש […]
[…] יצחק אסימוב ואני […]
[…] יצחק אסימוב ואני […]
[…] יצחק אסימוב ואני […]
[…] של יצחק אסימוב פירסמתי רשימה מיוחדת עליו כאן.יצחק אסימוב ואני.הנה לפניכם אחד הסיפורים הראשונים שלו שתורגמו […]
[…] יצחק אסימוב ואני […]