אדם המחר :רומן מתח של וילסון טאקר (1914-2006) עברית – דוד ליאור (גוגול).
עטיפת המהדורה הראשונה של "אדם המחר" מספרי המדע הבדיוני הראשונים שתורגמו לעברית בינואר 1960.
אנחנו נכנסים לשנה חדשה ולעשור חדש.שנת 2020.
ולרגל השנה החדשה אסקור כאן ספר מדע בדיוני אחד הראשונים שתורגמו לעברית שבימים אלו מלאו שישים שנה בדיוק לתרגומו בינואר 1960
אדם המחר :רומן מתח של וילסון טאקר (1914-2006) עברית – דוד ליאור (גוגול).
הוצאת דשא-ספרי כיס מספר 4 מהדורה ראשונה ינואר 1960
במקור :
Wild Talent (1954) (aka Man from Tomorrow, 1955 )
ספר שהוא שילוב של סיפור ריגול עם סיפור מדע בדיוני.
הספר היה אחד הראשונים שפורסמו בהוצאה לאור של ספרי כיס מוערכת מאוד היום בשם "דשא" .
אך משום מה זה היה ספר המדע הבדיוני היחיד שפורסם בהוצאה זאת. שאר ספרי ההוצאה היו ספרי בלשים ריגול ומלחמה. ההוצאה לאור המתחרה של ספרי כיס "מצפן " תרמה הרבה יותר בתחום המדע הבדיוני כפי שעשתה הוצאה מתחרה הנוספת בשם "ינשוף" והוצאת "רמדור " של אורי שלגי.
וגם הספר הזה יש לציין הוא בעצם יותר ספר ריגול עכשווי על המלחמה הקרה בשנות החמישים ( בתקופה שבה פורסם הספר לראשונה ) מספר מדע בדיוני עתידני ובעצם הוא שילוב של השניים.
מהדורה שנייה אוגוסט 1960
בעבר פירסמתי ב"יקום תרבות " על ספר בשם "הכוח " מאת פרנק מ.רובינסון שפורסם בערך באותה התקופה כמו "אדם המחר " בהוצאת "מצפן " (הפרסום המקורי בעברית אינו מתוארך ויכול להיות שנת 1958 או 1960 ) שתיאר אדם בעל כוחות עליונים "בצורה שלילית בהחלט כאדם שהוא איום על המין האנושי.
במקור באנגלית "הכח " פורסם ב-1956 שנתיים לאחר "אדם המחר" ויש כל סיבה לחשוב שהמחבר רובינסון קרא והיכיר את "אדם המחר ".
צפו במקדימון לסרט שנעשה על פי "הכוח "
"אדם המחר" שפורסם בהוצאה מתחרה ואולי ממש במקביל לפרסום בעברית של "הכוח" ובכל אופן זמן לא רב לפניו או אחריו ,מציג את הצד השני של המטבע את סיפורו של אדם שיש לו כוחות על חושיים ונרדף בידי בני אדם אחרים על לא עוול על כפו.
שניהם אגב גירסאות למבוגרים של ספרו של יאנוש קורצ'אק "יותם הקסם " שעסק בנושאים האלו ובהשלכותיהם עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת .
"אדם המחר " חוזה בחרדה את העתיד, כאשר האדם יהיה מחונן ביכולת קריאת מחשבות הזולת-סגולה הנקראת טלפתיה..וזהו נושא שמאז הפך לפולארי ביותר בסדרת הקומיקס וקולנוע כמו "האקס מאן" שעוסקות באותו רעיון עצמו בעוצמה ובצבעוניות גדולים לעין ערוך.
ב"אדם המחר" יש רק את השורשים של מה שיהפך לימים לנושא מרכזי בסדרת "האקס מאן " על כל נגזרותיה על מאבקם של מוטאנטים בעלי כוחות על מיוחדים במין האנושי "הרגיל ".אבל הכיוון הכללי כבר בהחלט נמצא כאן.
ב"אדם המחר " אנו רואים את המתרחש לחלוטין מנקודת מבטו. של האיש בעל כוחות העל.
זאת בניגוד מוחלט למקביל והיריב האידיאולוגי "הכוח" שבו כל העלילה מוצגת מנקודת מבטו של אדם "רגיל " לפחות עד לסיום המפתיע והמזעזע שבו הוא מגלה שהוא בעצם בכלל לא אדם "רגיל".
חייו של "אדם המחר" מתוארים בצורה דומה לזאת של מחבר הספר.הגיבור עובד כמקרין בבתי קולנוע כפי שהיה גם המחבר כל חייו. ויש להניח שישנם פרטים דומים נוספים בתולדות החיים של השניים. בשלב מסויים בצעירותו הוא מגלה שיש לו יכולות שאין לאנשים אחרים.
הגיבור של "אדם המחר" פאול ברין הוא לגמרי לבד. כשרונו של טלפתיה קריאת מחשבות וכי שמתברר בהדרגה גם בעל כוחות אחרים כמו "טלקינזיס" היכולת להניע חפצים בכוח המחשבה מרחוק , מנוצל בידי אנשי השירות החשאי של ארה"ב ,שהוא ,בטיפשות כפי שהוא מבין בהדרגה , נחשף לפניהם ביוזמתו , ואלו אנשים ששונאים ומתעבים אותו ופוחדים מפניו . ובצדק רב כפי שמתברר .
ויש לו ספקות לגבי זכותו לחיות בעולם שאינו שלו.
בדיעבד הוא מגלה שהממונה עליו הוא בוגד שמעוניין להשתלט על ארה"ב .
הוא מגלה גם שיש עוד אנשים בעלי כוחות דומים לשלו .ויש בינם אישה….
בסיום הדרמטי הוא משתמש בכוחותיו על מנת להיפטר מהבכיר הבוגד.ויוצא להצטרף לאחרים מסוגו .
מה זה אומר לגבי המין האנושי הרגיל איננו יודעים.
הספר הוא למרבית הצער נחות בכל קנה מידה אפשרי מ"הכוח" כפי שמראה העובדה שהוא מעולם לא הודפס מחדש בעברית לאחר שתי המהדורות שפורסמו ב-1960.אבל כלשעצמו הוא ספר סביר אם כי לא יותר.
"אדם המחר " כמקור השראה לשירותים החשאיים
"אדם המחר" כמו גם ה"כוח" ( שגם הוא עוסק בחקירות ובנסיונות שימוש של שירותי הביטחון האמריקניים, הפעם של הצי ולא של הסי איי איי באנשים בעלי כוחות יוצאי דופן ) שניהם הקדימו בשנים רבות את אופנת האנשים בעלי הכוחות העל טבעיים משנות השבעים ובראשם אורי גלר ויש להניח שיש להם השפעה גדולה והשראה על סדרות קומיקס ידועות כמו האקס מאן שהפכו לכיום לזרם מרכזי בתרבות הפופולארית העולמית.
נקודה מענייינת לגבי "אדם המחר" שכל מה שמתואר בו כדמיון התממש במציאות. כעשרים שנה לאחר פרסום הספר.
השימוש של הסי איי איי באנשים בעלי כוחות מיוחדים התגשם במציאות בשנות השבעים והשמונים והתשעים כאשר צבא ארה"ב ניהל את פרוייקט סטאר גייט שהעסיק אנשים בעלי כישרונות טלפתיים שמתפקידם היה להעביר אינפורמציה חשובה וסודית לרשויות.
זאת גם בחיקוי לפרוייקטים מקבילים שהיה ידוע שהסובייטים מנהלים מזה שנים רבות, אולי אף משנות העשרים והשלושים, עם אנשים בעלי "כישרונות " על טבעיים.
הפרוייקט נכשל.עד כמה שידוע האנשים האלו לא הצליחו להשיג הישגים חשובים בעבור הסוכנות.
על כל הפרשה נעשה סרט ונכתב ספר של ג'ון רונסון שתורגם לעברית "גברים שבוהים בעזים ".
""מכופף הכפיות "הישראלי אורי גלר גם טען לאורך השנים ששירותי הביון "המוסד והסי איי איי ניצלו אותו ואת כוחותיו למטרותיהם וזה היה בין השאר דרך מומחה של הסי איי איי חוקר ידוע בשם אנדריה פוהריץ' שכתב ספר על אורי גלר . ייתכן מאוד שאכן כך היה.
מסמכים של סוכנות הביון האמריקאית נשנחשפו לציבור הרחב מגלים כעת כי ב־1973 הוזמן גלר לבדיקה מיוחדת שנערכה על ידי מדענים שהיו אחראים על פרויקט סטארגייט של הסי־איי־אי שעסק בכוחות על־טבעיים.
במהלך המבחן שהה גלר במשך שבוע בחדר אטום תחת פיקוח. מעבר לקיר ציירו המדענים ציורים, וגלר עמד במשימה לזהותם. במרוצת השנים טען גלר כי הוא הועסק בחברות שלהן סייע לאתר שדות נפט ומרבצים של מתכות יקרות. בסרט תיעודי של הבי־בי־סי נטען שגלר הועסק כמרגל על־טבעי עבור הסי־איי־אי ועל ידי המוסד הישראלי, וכי בין היתר מחק דיסקטים באמצעות מחשבתו.
.ומן הסתם הוא בכלל לא היה היחיד.
בבירור המטרה של הסי איי איי ואולי גם של המוסד הייתה המטרה של הסוכנות בספר "אדם המחר" לנצל כישורים "על חושיים"יוצאי דופן לטובת ארה"ב וישראל.
ייתכן מאוד וגם סביר שהממונים על מבצעים אלו היו מודעים בהחלט לספרים כמו "אדם המחר " ו"הכוח" והם שימשו להם כמקור השראה.
הסופר
וילסון טאקר נודע דווקא כאחד מחובבי המדע הבדיוני הראשונים והחשובים בארה"ב .ממיסדי הפנזינים של המדע הבדיוני.
הוא הפך לסופר מקצועי של ספרי מדע בדיוני ריגול ומתח. אבל "נודע לשימצה" בחוגי המדע הבדיוני בגלל שנהג להכניס שמות של אנשים ידועים מעולם המדע הבדיוני כדמויות בספריו בקריצת עין "למבינים " בחוגי המדע הבדיוני.
וכך עשה למשל גם ב"אדם המחר" ששם אחד מבכירי הביון נקרא "רי פלאמר " כפי שנקרא עורך מגזין מדע בדיוני ידוע. אישד ביון אחר נקרא "קונקלין" כפי שנקרא אנתולוגיסט ידוע של ספרי מדע בדיוני.
"אדם המחר" הוא הספר היחיד שלו שתורגם לעברית .הוא כתב עוד כמה ספרי מדע בדיוני שהם ידועים יותר אבל לא זכו לתרגום.
הסופר כתב בספר בשם "אדוני הזמן ( 1953)( שבמרכזו עומד חייזר בן אלמוות שבשומר העתיקה היה הגיבור גילגמש ומחכה אלפי שנים למצוא פתרון למצבו בכדור הארץ .
ספרו הידוע ביותר של טאקר שלא תורגם מרבית הצער הוא בשם "שנת השמש השקטה ( 1970") שבה נוסע בזמן הוא במיקצועו אפיגרף מומחה לעברית קדומה וארמית שעוסק בחקר המגילות הגנוזות והאפוקליפסה המתוארת בהם,הוא חוקר מגילה קדומה שלדעתו היא גירסה קדומה של ספר הההתגלות ( חזון יוחנן ) בברית החדשה ולדעתו היא רק יצירה בדיונית לחלוטין.
הפרסום מעורר תשומת לב ציבורית גדולה ומחלקות עצומה.
בנתיים הוא מוזמן ליטול חלק בפרויקט מסע בזמן לעתיד הקרוב,הנשיא בשנת 1978 רוצה לדעת כיצד תתממש מדיניותו בעתיד הקרוב מאוד .. הנוסע בזמן מגיע לעתיד בכמה תקופות שונות ל-1980 -1999 ל-2000 ומגלה שהמקום השתנה מאוד בכל תקופה ולרעה כתוצאה מסכסוכים פוליטיים וגזעיים . השחורים בארה"ב נאבקים בלבנים בטקטיקות של גרילה ומשתמשים בכלי נשק גרעיניים שקיבלו מהסינים . .
הוא מגיע בסיום מסעו לשנת 2020 פלוס ( השנה לא מצויינת בדיוק אבל זוהי הכוונה ) מוצא את ארה"ב במצב קשה של הפרדה גזעית ומלחמת אזרחים בין שחורים ולבנים , והצבע השחור של הגיבור מאיים על התושבים הלבנים. הוא מנסה למנוע את חורבן העולם ומגלה שהידע מהמחקר שלו הוא שגרם לחורבן זה כתוצאה מהחלטות שגויות שקיבל הנשיא כתוצאה מהמידע שקיבל מפרויקט המסע בזמן וכתוצאה מחיזוקו של נבל שהביא לפריצת מלחמת גזע קטסטרופאלית לאחר שקרא את המגילה שאותה תירגם הגיבור ויצא להגשים את המתואר בה.
הנבואה שגילה במגילה הגנוזה היגשימה את עצמה :תהיה שנה של שמש שקטה והוא צופה בקץ ההיסטוריה האנושית כפי שהוא מכיר אותה.
במהלך הספר מוצגות הקבלות מעניינות מאוד בין אנשי העתיד הקרוב מאוד והמשתתפים בפרוייקט המסע בזמן ובין אנשי כת קומראן במדבר יהודה שאותם חוקר הגיבור. והסופר טאקר שככל הנראה התעניין מאוד בכת קומראן מראה על דמיון גובר והולך בין העולם שבו חיו אנשי קומראן ובין העולם של העתיד הקרוב.והמתקרב….
הספר היה מועמד סופי לפרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני .הוא היה מועמד סופי גם לפרס הנבולה מטעם סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב ולפרס לוקוס לרומן המדע הבדיוני הטוב של השנה מטעם מגזין החדשות של עולם המדע הבדיוני אבל הפסיד בשלושתם ל"עולם הטבעת " של לארי ניבן.
אבל טאקר זכה בפרס השלישי החשוב ליצירות מדע בדיוני לזכרו של עורך המדע הבדיוני ג'ון קמפבל.הוא זכה בפרס ב-1976 באותה שנה החליטה וועדת הפרס שאין ספר שפורסם בשנת 1975 שבאמת ראוי לפרס ולכן החליטו לבחור באופן רטרוספקטיבי בספר שיצא לאור ב-1970 לפני הקמת הפרס ולא זכה לפרס כראוי לו. ספרו של טאקר נבחר. וגבר על ספרים מועמדים של רוברט סילברברג ובוב שאו.
טאקר בכל אופ i כה בפרסים שונים על כתיבתו כחובב מדע בדיוני.
הוא כתב גם כמה ספרי בלשים ומותחנים מעניינים.
טאקר שכאמור התעניין כנראה מאוד בשלב מסויים במגילות הגנוזות וכנראה חקר את הנושא ביסודיות השתמש במגילות הגנוזות גם עבור המותחן שלו "המכשפה הזאת ( 1971)שבו מומחים ישראלי ומחבלים ערביים מחפשים אוצרות שהוסתרו בימי חורבן בית ה מקדש בידי כוהני המקדש אי שם בעמק הירדן. אבל אל האוצר מגיעים ראשונים הרפתקן אמריקני ובחורה יפה בעלת יכולות על טבעיות המכשפה של הכותר שלוקחת אותו אל האוצר.
הוא המשיך לכתוב מדע בדיוני עד שנות השמונים ולאחר מכן פרש מכתיבה מקצועית אבל המשיך לתפקד כחובב ידוע מוכר ואהוב.
הוא נפטר ב-2006 כמה חודשים לאחר פטירתה של אישתו .
אף יצירה נוספת שלו חוץ מספר הריגול המדעי בדיוני "אדם המחר" לא תורגמה לעברית. אבל הספר הזה בדרכו שלו למרות שהתיישן הוא עדיין מעניין ביותר ושווה קריאה תוך מחשבה על מה שקרה לעולם התרבות הפופולארית הקומיקס והקולנוע והטלוויזיה שבהם רעיונות ש"אדם המחר" עסק בהם כשעוד היו בצורה עוברית ,על האיש בעל כוחות העל הנאבק בבני אדם רגילים , הם כיום דומיננטיים.
נספח :עטיפות זרות של אדם המחר
אדם המחר באיטלקית
אדם המחר בספרדית
המהדורה הגרמנית
המהדורה הגרמנית
קראו גם על
ראו גם :
וילסון טאקר באנציקלופדיה למדע בדיוני
המבקר ג'ון קלוט מספיד את וילסון טאקר
עטיפת המהדורה הראשונה של "אדם המחר" מספרי המדע הבדיוני הראשונים שתורגמו לעברית בינואר 1960.
אנחנו נכנסים לשנה חדשה ולעשור חדש.שנת 2020.
ולרגל השנה החדשה אסקור כאן ספר מדע בדיוני אחד הראשונים שתורגמו לעברית שבימים אלו מלאו שישים שנה בדיוק לתרגומו בינואר 1960
אדם המחר :רומן מתח של וילסון טאקר (1914-2006) עברית – דוד ליאור (גוגול).
הוצאת דשא-ספרי כיס מספר 4 מהדורה ראשונה ינואר 1960
במקור :
Wild Talent (1954) (aka Man from Tomorrow, 1955 )
ספר שהוא שילוב של סיפור ריגול עם סיפור מדע בדיוני.
הספר היה אחד הראשונים שפורסמו בהוצאה לאור של ספרי כיס מוערכת מאוד היום בשם "דשא" .
אך משום מה זה היה ספר המדע הבדיוני היחיד שפורסם בהוצאה זאת. שאר ספרי ההוצאה היו ספרי בלשים ריגול ומלחמה. ההוצאה לאור המתחרה של ספרי כיס "מצפן " תרמה הרבה יותר בתחום המדע הבדיוני כפי שעשתה הוצאה מתחרה הנוספת בשם "ינשוף" והוצאת "רמדור " של אורי שלגי.
וגם הספר הזה יש לציין הוא בעצם יותר ספר ריגול עכשווי על המלחמה הקרה בשנות החמישים ( בתקופה שבה פורסם הספר לראשונה ) מספר מדע בדיוני עתידני ובעצם הוא שילוב של השניים.
מהדורה שנייה אוגוסט 1960
בעבר פירסמתי ב"יקום תרבות " על ספר בשם "הכוח " מאת פרנק מ.רובינסון שפורסם בערך באותה התקופה כמו "אדם המחר " בהוצאת "מצפן " (הפרסום המקורי בעברית אינו מתוארך ויכול להיות שנת 1958 או 1960 ) שתיאר אדם בעל כוחות עליונים "בצורה שלילית בהחלט כאדם שהוא איום על המין האנושי.
במקור באנגלית "הכח " פורסם ב-1956 שנתיים לאחר "אדם המחר" ויש כל סיבה לחשוב שהמחבר רובינסון קרא והיכיר את "אדם המחר ".
צפו במקדימון לסרט שנעשה על פי "הכוח "
.תוכלו לצפות בסרט שנעשה על פי הכוח ב-1967 כאן.
"אדם המחר" שפורסם בהוצאה מתחרה ואולי ממש במקביל לפרסום בעברית של "הכוח" ובכל אופן זמן לא רב לפניו או אחריו ,מציג את הצד השני של המטבע את סיפורו של אדם שיש לו כוחות על חושיים ונרדף בידי בני אדם אחרים על לא עוול על כפו.
שניהם אגב גירסאות למבוגרים של ספרו של יאנוש קורצ'אק "יותם הקסם " שעסק בנושאים האלו ובהשלכותיהם עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת .
"אדם המחר " חוזה בחרדה את העתיד, כאשר האדם יהיה מחונן ביכולת קריאת מחשבות הזולת-סגולה הנקראת טלפתיה..וזהו נושא שמאז הפך לפולארי ביותר בסדרת הקומיקס וקולנוע כמו "האקס מאן" שעוסקות באותו רעיון עצמו בעוצמה ובצבעוניות גדולים לעין ערוך.
ב"אדם המחר" יש רק את השורשים של מה שיהפך לימים לנושא מרכזי בסדרת "האקס מאן " על כל נגזרותיה על מאבקם של מוטאנטים בעלי כוחות על מיוחדים במין האנושי "הרגיל ".אבל הכיוון הכללי כבר בהחלט נמצא כאן.
ב"אדם המחר " אנו רואים את המתרחש לחלוטין מנקודת מבטו. של האיש בעל כוחות העל.
זאת בניגוד מוחלט למקביל והיריב האידיאולוגי "הכוח" שבו כל העלילה מוצגת מנקודת מבטו של אדם "רגיל " לפחות עד לסיום המפתיע והמזעזע שבו הוא מגלה שהוא בעצם בכלל לא אדם "רגיל".
חייו של "אדם המחר" מתוארים בצורה דומה לזאת של מחבר הספר.הגיבור עובד כמקרין בבתי קולנוע כפי שהיה גם המחבר כל חייו. ויש להניח שישנם פרטים דומים נוספים בתולדות החיים של השניים. בשלב מסויים בצעירותו הוא מגלה שיש לו יכולות שאין לאנשים אחרים.
הגיבור של "אדם המחר" פאול ברין הוא לגמרי לבד. כשרונו של טלפתיה קריאת מחשבות וכי שמתברר בהדרגה גם בעל כוחות אחרים כמו "טלקינזיס" היכולת להניע חפצים בכוח המחשבה מרחוק , מנוצל בידי אנשי השירות החשאי של ארה"ב ,שהוא ,בטיפשות כפי שהוא מבין בהדרגה , נחשף לפניהם ביוזמתו , ואלו אנשים ששונאים ומתעבים אותו ופוחדים מפניו . ובצדק רב כפי שמתברר .
ויש לו ספקות לגבי זכותו לחיות בעולם שאינו שלו.
בדיעבד הוא מגלה שהממונה עליו הוא בוגד שמעוניין להשתלט על ארה"ב .
הוא מגלה גם שיש עוד אנשים בעלי כוחות דומים לשלו .ויש בינם אישה….
בסיום הדרמטי הוא משתמש בכוחותיו על מנת להיפטר מהבכיר הבוגד.ויוצא להצטרף לאחרים מסוגו .
מה זה אומר לגבי המין האנושי הרגיל איננו יודעים.
הספר הוא למרבית הצער נחות בכל קנה מידה אפשרי מ"הכוח" כפי שמראה העובדה שהוא מעולם לא הודפס מחדש בעברית לאחר שתי המהדורות שפורסמו ב-1960.אבל כלשעצמו הוא ספר סביר אם כי לא יותר.
"אדם המחר " כמקור השראה לשירותים החשאיים
"אדם המחר" כמו גם ה"כוח" ( שגם הוא עוסק בחקירות ובנסיונות שימוש של שירותי הביטחון האמריקניים, הפעם של הצי ולא של הסי איי איי באנשים בעלי כוחות יוצאי דופן ) שניהם הקדימו בשנים רבות את אופנת האנשים בעלי הכוחות העל טבעיים משנות השבעים ובראשם אורי גלר ויש להניח שיש להם השפעה גדולה והשראה על סדרות קומיקס ידועות כמו האקס מאן שהפכו לכיום לזרם מרכזי בתרבות הפופולארית העולמית.
נקודה מענייינת לגבי "אדם המחר" שכל מה שמתואר בו כדמיון התממש במציאות. כעשרים שנה לאחר פרסום הספר.
השימוש של הסי איי איי באנשים בעלי כוחות מיוחדים התגשם במציאות בשנות השבעים והשמונים והתשעים כאשר צבא ארה"ב ניהל את פרוייקט סטאר גייט שהעסיק אנשים בעלי כישרונות טלפתיים שמתפקידם היה להעביר אינפורמציה חשובה וסודית לרשויות.
זאת גם בחיקוי לפרוייקטים מקבילים שהיה ידוע שהסובייטים מנהלים מזה שנים רבות, אולי אף משנות העשרים והשלושים, עם אנשים בעלי "כישרונות " על טבעיים.
הפרוייקט נכשל.עד כמה שידוע האנשים האלו לא הצליחו להשיג הישגים חשובים בעבור הסוכנות.
על כל הפרשה נעשה סרט ונכתב ספר של ג'ון רונסון שתורגם לעברית "גברים שבוהים בעזים ".
""מכופף הכפיות "הישראלי אורי גלר גם טען לאורך השנים ששירותי הביון "המוסד והסי איי איי ניצלו אותו ואת כוחותיו למטרותיהם וזה היה בין השאר דרך מומחה של הסי איי איי חוקר ידוע בשם אנדריה פוהריץ' שכתב ספר על אורי גלר . ייתכן מאוד שאכן כך היה.
מסמכים של סוכנות הביון האמריקאית נשנחשפו לציבור הרחב מגלים כעת כי ב־1973 הוזמן גלר לבדיקה מיוחדת שנערכה על ידי מדענים שהיו אחראים על פרויקט סטארגייט של הסי־איי־אי שעסק בכוחות על־טבעיים.
במהלך המבחן שהה גלר במשך שבוע בחדר אטום תחת פיקוח. מעבר לקיר ציירו המדענים ציורים, וגלר עמד במשימה לזהותם. במרוצת השנים טען גלר כי הוא הועסק בחברות שלהן סייע לאתר שדות נפט ומרבצים של מתכות יקרות. בסרט תיעודי של הבי־בי־סי נטען שגלר הועסק כמרגל על־טבעי עבור הסי־איי־אי ועל ידי המוסד הישראלי, וכי בין היתר מחק דיסקטים באמצעות מחשבתו.
.ומן הסתם הוא בכלל לא היה היחיד.
בבירור המטרה של הסי איי איי ואולי גם של המוסד הייתה המטרה של הסוכנות בספר "אדם המחר" לנצל כישורים "על חושיים"יוצאי דופן לטובת ארה"ב וישראל.
ייתכן מאוד וגם סביר שהממונים על מבצעים אלו היו מודעים בהחלט לספרים כמו "אדם המחר " ו"הכוח" והם שימשו להם כמקור השראה.
הסופר
וילסון טאקר נודע דווקא כאחד מחובבי המדע הבדיוני הראשונים והחשובים בארה"ב .ממיסדי הפנזינים של המדע הבדיוני.
הוא הפך לסופר מקצועי של ספרי מדע בדיוני ריגול ומתח. אבל "נודע לשימצה" בחוגי המדע הבדיוני בגלל שנהג להכניס שמות של אנשים ידועים מעולם המדע הבדיוני כדמויות בספריו בקריצת עין "למבינים " בחוגי המדע הבדיוני.
וכך עשה למשל גם ב"אדם המחר" ששם אחד מבכירי הביון נקרא "רי פלאמר " כפי שנקרא עורך מגזין מדע בדיוני ידוע. אישד ביון אחר נקרא "קונקלין" כפי שנקרא אנתולוגיסט ידוע של ספרי מדע בדיוני.
"אדם המחר" הוא הספר היחיד שלו שתורגם לעברית .הוא כתב עוד כמה ספרי מדע בדיוני שהם ידועים יותר אבל לא זכו לתרגום.
הסופר כתב בספר בשם "אדוני הזמן ( 1953)( שבמרכזו עומד חייזר בן אלמוות שבשומר העתיקה היה הגיבור גילגמש ומחכה אלפי שנים למצוא פתרון למצבו בכדור הארץ .
ספרו הידוע ביותר של טאקר שלא תורגם מרבית הצער הוא בשם "שנת השמש השקטה ( 1970") שבה נוסע בזמן הוא במיקצועו אפיגרף מומחה לעברית קדומה וארמית שעוסק בחקר המגילות הגנוזות והאפוקליפסה המתוארת בהם,הוא חוקר מגילה קדומה שלדעתו היא גירסה קדומה של ספר הההתגלות ( חזון יוחנן ) בברית החדשה ולדעתו היא רק יצירה בדיונית לחלוטין.
הפרסום מעורר תשומת לב ציבורית גדולה ומחלקות עצומה.
בנתיים הוא מוזמן ליטול חלק בפרויקט מסע בזמן לעתיד הקרוב,הנשיא בשנת 1978 רוצה לדעת כיצד תתממש מדיניותו בעתיד הקרוב מאוד .. הנוסע בזמן מגיע לעתיד בכמה תקופות שונות ל-1980 -1999 ל-2000 ומגלה שהמקום השתנה מאוד בכל תקופה ולרעה כתוצאה מסכסוכים פוליטיים וגזעיים . השחורים בארה"ב נאבקים בלבנים בטקטיקות של גרילה ומשתמשים בכלי נשק גרעיניים שקיבלו מהסינים . .
הוא מגיע בסיום מסעו לשנת 2020 פלוס ( השנה לא מצויינת בדיוק אבל זוהי הכוונה ) מוצא את ארה"ב במצב קשה של הפרדה גזעית ומלחמת אזרחים בין שחורים ולבנים , והצבע השחור של הגיבור מאיים על התושבים הלבנים. הוא מנסה למנוע את חורבן העולם ומגלה שהידע מהמחקר שלו הוא שגרם לחורבן זה כתוצאה מהחלטות שגויות שקיבל הנשיא כתוצאה מהמידע שקיבל מפרויקט המסע בזמן וכתוצאה מחיזוקו של נבל שהביא לפריצת מלחמת גזע קטסטרופאלית לאחר שקרא את המגילה שאותה תירגם הגיבור ויצא להגשים את המתואר בה.
הנבואה שגילה במגילה הגנוזה היגשימה את עצמה :תהיה שנה של שמש שקטה והוא צופה בקץ ההיסטוריה האנושית כפי שהוא מכיר אותה.
במהלך הספר מוצגות הקבלות מעניינות מאוד בין אנשי העתיד הקרוב מאוד והמשתתפים בפרוייקט המסע בזמן ובין אנשי כת קומראן במדבר יהודה שאותם חוקר הגיבור. והסופר טאקר שככל הנראה התעניין מאוד בכת קומראן מראה על דמיון גובר והולך בין העולם שבו חיו אנשי קומראן ובין העולם של העתיד הקרוב.והמתקרב….
הספר היה מועמד סופי לפרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני .הוא היה מועמד סופי גם לפרס הנבולה מטעם סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב ולפרס לוקוס לרומן המדע הבדיוני הטוב של השנה מטעם מגזין החדשות של עולם המדע הבדיוני אבל הפסיד בשלושתם ל"עולם הטבעת " של לארי ניבן.
אבל טאקר זכה בפרס השלישי החשוב ליצירות מדע בדיוני לזכרו של עורך המדע הבדיוני ג'ון קמפבל.הוא זכה בפרס ב-1976 באותה שנה החליטה וועדת הפרס שאין ספר שפורסם בשנת 1975 שבאמת ראוי לפרס ולכן החליטו לבחור באופן רטרוספקטיבי בספר שיצא לאור ב-1970 לפני הקמת הפרס ולא זכה לפרס כראוי לו. ספרו של טאקר נבחר. וגבר על ספרים מועמדים של רוברט סילברברג ובוב שאו.
טאקר בכל אופ i כה בפרסים שונים על כתיבתו כחובב מדע בדיוני.
הוא כתב גם כמה ספרי בלשים ומותחנים מעניינים.
טאקר שכאמור התעניין כנראה מאוד בשלב מסויים במגילות הגנוזות וכנראה חקר את הנושא ביסודיות השתמש במגילות הגנוזות גם עבור המותחן שלו "המכשפה הזאת ( 1971)שבו מומחים ישראלי ומחבלים ערביים מחפשים אוצרות שהוסתרו בימי חורבן בית ה מקדש בידי כוהני המקדש אי שם בעמק הירדן. אבל אל האוצר מגיעים ראשונים הרפתקן אמריקני ובחורה יפה בעלת יכולות על טבעיות המכשפה של הכותר שלוקחת אותו אל האוצר.
הוא המשיך לכתוב מדע בדיוני עד שנות השמונים ולאחר מכן פרש מכתיבה מקצועית אבל המשיך לתפקד כחובב ידוע מוכר ואהוב.
הוא נפטר ב-2006 כמה חודשים לאחר פטירתה של אישתו .
אף יצירה נוספת שלו חוץ מספר הריגול המדעי בדיוני "אדם המחר" לא תורגמה לעברית. אבל הספר הזה בדרכו שלו למרות שהתיישן הוא עדיין מעניין ביותר ושווה קריאה תוך מחשבה על מה שקרה לעולם התרבות הפופולארית הקומיקס והקולנוע והטלוויזיה שבהם רעיונות ש"אדם המחר" עסק בהם כשעוד היו בצורה עוברית ,על האיש בעל כוחות העל הנאבק בבני אדם רגילים , הם כיום דומיננטיים.
נספח :עטיפות זרות של אדם המחר
אדם המחר באיטלקית
אדם המחר בספרדית
המהדורה הגרמנית
המהדורה הגרמנית
קראו גם על
ראו גם :
וילסון טאקר באנציקלופדיה למדע בדיוני
המבקר ג'ון קלוט מספיד את וילסון טאקר
3 תגובות על “טלפת בעולם הריגול : אדם המחר מאת וילסון טאקר”
מסמך חושף: ב-CIA האמינו שהסובייטים קראו מחשבות
מספר מסמכים מציגים פריצות דרך לכאורה במחקרים פאראפסיכולוגיים • מרגלים טענו: "להערכתנו הסובייטים הצליחו להשיג מידע – לא דרך החושים"
אסף גולן
פורסם ב:ישראל היום 27.01.2021 09:35 עודכן ב: 28.01.2021 18:3516
מסמכים ששוחררו במסגרת חוק חופש המידע האמריקני, חושפים כי ה-CIA היה משוכנע בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 שהסובייטים הגיעו לפריצת דרך של ממש בתחום המחקר הפאראפסיכולוגי, וכי היו להם הישגים של ממש בכל הנוגע להגעת מידע ותפיסה חוץ גופית.
במסמך מסכם של מרגלים אמריקניים משנת 1991 כתוב שלהערכת סוכנות הריגול המרכזית של ארה"ב, הסובייטים הצליחו לבצע מספר ניסויים מוצלחים בתחום ולהשיג מידע שלא התקבל על ידי החושים. שני החוקרים הרוסיים שעסקו במחקר בתחום הם קונסטנטין בוטייקו, שפיתח גם שיטה טיפולית משלימה על ידי נשימות, שיטה שאינה מוכרת על ידי הממסד המדעי כשיטה רפואית של ממש, וכן על ידי המדען וולאיל קזנצ'ייב, שעסק רבות גם בתחום.
במסמך בן ארבע הדפים שפורסם, סקרו אנשי המודיעין האמריקני את המידע שהיה בידיהם, והזכירו את המכון לרפואה ניסיונית בסנט פטרבורג (אז לנינגרד), שבו נמצאו כימיקלים הקשורים לניסויים האלו לכאורה. מכון נוסף שמוזכר במסמך הוא מכון IKIEM, שממוקם בעיר נובוסיבירסק בסיביר. על פי המסמכים, הצליח קונסטנטין בוייקטו, לא רק לרפא מחלות נשימה אלא ממש לייצר העברת מידע בין בני אדם על ידי העמדת נסיין במרכז חדר ובו מראות קעורות שממקדות אליו את המידע הנפשי שמדענים אחרים כיוונו אליו.
כמו כן נמסר כי קזנצ'ייב, מסר דו"ח לפיו, במסגרת ניסויים שערך הצליחו אנשים להעביר מאחד לשני בראש תמונות של משולשים או מרובעים ומידע מופשט אחר. לא נמסר האם הצבא הסובייטי גילה עניין במחקרים האלו.
המסמכים שנחשפו כעת התפרסמו באתר האמריקני The Black Vault, שמתמחה בהפניית בקשות חופש המידע לאירגוני ביון אמריקניים. מייסד האתר ג'ון גרינוולד, מזכיר כי העיסוק האמריקני בתחום הפטרטפסיכולוגי, החל בשנת 1954 אחרי שסוכן KGB בשם ניקולאי חכלוב, ערק לארה"ב והעביר מידע על התעניינות גדולה של הממסד המדעי והרפואי הסובייטי בשיטות המחקר האלו. בהרצאה שנתן בשנת 1966 הוא סיפר על העניין הרב בברית המועצות בתחומים האלו המשיקים לפסיכולוגיה ועל מאמצים לפתח ולקדם מחקרים שהחלו עוד במאה ה-19.
באופן טבעי המידע, הטריד מאוד את ה-CIA והממסד הביטחוני האמריקני, למרות שעד היום לא הוכח ולו במחקר מדעי אחד, כי ניתן בכלל לבצע את אחד הניסויים בתחום.
קראו את הידיעה המקורית בדיילי מייל כאן:
https://www.dailymail.co.uk/news/article-9186895/Declassified-CIA-document-reveals-spies-believed-Russians-perfected-extra-sensory-perception.html?fbclid=IwAR0gfiTnjUUKLbefN7e7rLvanW3Izvic38zssLBu8L6BDa_gprR7dK6s-9E
[…] "טלפט בעולם הריגול". […]
[…] " דשא" הייתה הוצאה לאור מצויינת אם כי קצרת ימים של ספרים שרובם עסקו בריגול ומלחמה ופשע"וגם במדע בדיוני בספר "אדם המחר" […]