אני עם פסל הפילוסוף הצרפתי סרטר בחולות הדיונות ליד העיירה הליטאית נידה בקצה של ליטא. צילמה דינה מרקון.
פסל של סארטר נלחם ברוחות בעיירה נידה שבליטא והלוח המסביר שלידו . צילם אלי אשד.
חזרתי בסיור בליטא שם ביקרתי בקובנה בוילנה ובעיירת הנופש נידה הישוב הפגאני האחרון בליטא המדינה הפגאנית האחרונה של אירופה.
לטיול לקחתי עימי את הספר המרשים "בבית הקפה האקזיסטנציאליסטי : חירות ישות וקוקטיל משמש" " של שרה בייקל הבתרגום עתליה זילבר שמתאר בצורה חיה ושווה לכל נפש את תולדות התנועה הפילוסופית האקזיטנציאליסטית . ובדרך לשם קראתי במטוס על הפילוסופים סרטר וזוגתו סימון דה בובואר וחייהם הסוערים המלאים וגדושים במאהבות ומאהבים לשניהם.
בליטא בין שאר דברים נתקלתי שם בפסל נהדר של הפילוסוף סארטר שביקר בנידה ב-1965 בזמן של שיא פרסומו כשסירב לקבל את פרס נובל לספרות. הממשלה הסובייטית הזמינה אותו אז לביקור בברית המועצות כולל בליטא.
זהו פיסול מופתי של הפילוסוף שנאבק בכוח המשיכה של הדיונות. הפסל כמו הצילום שעליו הוא מבוסס משקף בדמותו של סארטר את הרעיונות של האקזיסטנציאליזם על המאבק האנושי בגורל על מנת להתקדם ויהי מה.
הפסל שהוצב במקום רק ביוני 2018 מבוסס על צילום אמיתי ומופתי של הצלם בן ה-26 Antanas Sutkus של הפילוסוף סארטר שביקר במקום עם סימון דה בובואר בעת ביקור בן חמישה ימים בליטא והתפעל מאוד.
בביקור נטלה חלק גם המתורגמנית המאהבת של סרטר לנינה זונינה שהעבירה דוחות על סארטר ועל דה בובואר למוסקווה וסארטר עזר לה לנסח אותם כהלכה עבור הממשלה הסובייטית.על פי הדיווחים של הצלם לנינה וסימון הסתדרו היטב בינן בדוגמה מוקדמת של פוליאמוריה.
\
בת הזוג והמאהבת של סארטר, סימון דה בובואר ולנינה זונינה ביחד בעת הסיור בדיונות.
בזמנים ההם העיירה נידה הייתה מקום נופש לבכירי המפלגה הקומוניסטית או לסלבריטאים כמו סארטר בלבד ואסורה לביקור לאנשים פשוטים. למרות העניין הלא קטן הזה הממשלה הסובייטית עשתה רבות מהטיול של סארטר בתעמולה שלה.
Antanas Sutkus שנטל חלק בביקור צילם את סארטר ודה בובואר בסדרה של צילומים בעת ביקורם.ואגב כך שוחח רבות עם סארטר על ספריו .
רוב צילומיו כפי שתראו אינם מרשימים במיוחד.
להוציא שניים.
סימון דה בובואר עם סארטר בדיונות של נידה בצילום שלא הפך למפורסם.
צילום שלא הפך למפורסם של סארטר בנידה.
אבל התמונה הזאת מרשימה ביותר.
הצילום המקורי המפורסם ששימש כבסיס לפסל שבנידה.
מגזין ליברסיון ב-1980 שפורסם לאחר פטירתו של סרטר עם הצילום כעטיפה.
ספר משנת 2005 עם הצילום על העטיפה.
הצילום של סארטר בדיונות שהיה כמעט בלתי ידוע בליטא הפך למפורסם וקלאסי בצרפת.הצרפתים זיהו את המאבק של הפילוסוף במזג האוויר הרוחות והדיונות עם המאבק האקזיסטנציאליסטי. הצילום הפך לסמל של סארטר.
וכפי שקרה עם שני צילומים קלאסיים בישראל זה של " דגל הדיו " וזה של "הצנחנים בכותל" , במשך זמן רב יוחס הצילום בצרפת לצלם אחר Henri Cartier-Bresso .
הפסלת הצרפתיה Roseline Granet יצרה ב-1987 על פי הצילום שהפך לקלאסי פסל ברונזה שמבוסס על צילום זה שעומד בחוצות הספריה הלאומית הצרפתית בפריז.
הפסל של רוזלין גרנט על פי הצילום של סארטר בנידה הנמצא בספריה הלאומית בפריז.
אנאטאס סוקוטוס הצלם המקורי שהפך בנתיים לידוע מאוד בליטא גילה רק כעבור שנים רבות שצילום שלו של סארטר שממנו שכח לחלוטין ומבחינתו היה רק עוד צילום הפך למפורסם בצרפת ואף לבסיס לפסל בספריה הלאומית של צרפת.
כאשר התאושש מהתדהמה והצהיר על בעלותו על הצילום הואשם כפלגיאטור והיה עליו להוכיח שזהו אכן צילום שלו. הוא נאלץ למצוא בחיפוש יסודי בין אלפי צילומיו את הנגטיב המקורי של הצילום שממנו שכח לגמרי ,שהוכיח שאכן הוא הצלם.
מאז הצילום שממנו שכח לחלוטין הפך ל"צילום ההכר" שלו.
ולאחר מכן כאמור ב-2018 הליטאים שמודעים היטב ליצירות מופת שנוצרו על אדמתם דאגו ליצירת פסל נוסף על פי צילום זה בידי הפסל הליטאי Klaudijus Pudyma
הפסל של סארטר בדיונות של נידה במקום שבו צולם הצילום המקורי.
אמנם היו גם התנגדויות בליטה לפסל. היו שביקרו את הפסל על שציין סיור שאחרי הכל היה תעמולה לסובייטים .
ונשאלת השאלה גם : מדוע לא פיסלו את דה בובואר יוצרת נודעת בפני עצמה גם כן?
התשובה היא כנראה שהצלם לא היכיר כלל את יצירתה של סימון דה בובואר ולא מצא בה שום דבר מיוחד כפי שהוא מציין בראיון עימו.
בכל זאת יש צילום ידוע של סארטר ודה בובואר מהדיונות של נידה גם הוא כמובן של אנטאנאס סוקטוס .הוא לא הפך לפסל.
אבל אולי יום יבוא.
ראו גם :
התמונות מביקור סרטר ודה בובואר בליטא ב-1965
