web analytics
קטגוריות
קומיקס

יהוה נגד זאוס: התנ"ך והפגאניזם בקומיקס

המיתולוגיות הפגאניות העתיקות קמות במפתיע לתחייה כיום דרך הקומיקסים המודרניים ביותר ביחד עם סיפורים תנכיים שונים וגיבוריהם.

תוצאת תמונה עבור ניל גיימן מיתולוגיה נורדית

 

לאחרונה פורסם ספרו של סופר הפנטזיה והקומיקס הידוע ניל גיימן על המיתולוגיה הנורדית ,שבה הוא מספר מחדש את סיפורי המיתולוגיה הזאת וכותב על אהבתו לה ולאליה. 

זהו ספר מצויין מסוגו , הוא עורר בי הרהורים על מיתולוגיות פגניות בכלל וההשפעה  שלהן על עולם הקומיקס המודרני.

גיימן אינו יחיד הוא רק חלק מגל אדיר שמתעצם בעשרות השנים האחרונות. 

אולי גם כתוצאה בשנים האחרונות יש  גל  של  קריאות וניסיונות  במקומות שונים  בדרום ארה"ב למנוע את מכירת קומיקסים מסוגים שונים לילדים ולנוער . וזאת לא רק בגלל שיש בהם עירום ואלימות ( אם כי זה בהחלט נמצא ברבים מהם ) אלא גם ובעיקר כי לטענת חוגים נוצריים דתיים שונים קומיקסים כמו SANDMAN  של ניל גאימן והקומיקסים של הסופר הבריטי הידוע  לא פחות אלאן מור מחנכים לפאגאניזם ומעודדים את האמונה בכישוף. טענות דומות מעלים אותם החוגים גם כנגד סדרת "הארי פוטר " רבת המכר  וכנגד משחקי תפקידים  על כך שהם מעודדים  ילדים לעסוק בכישוף…

ועד כמה שהדבר נשמע מוזר הרי הטענות של "הפגאניזם " שמועלות  כנגד הקומיקסים הנ"ל אינן רחוקות כל כך מהמציאות , ישנם רעיונות פגאניים ואנטי "מונותיאיסטיים " חזקים  מאוד בסדרות קומיקס ידועות. 

מצב זה הוא חדש יחסית. מדיום הקומיקס בארה"ב היה במשך שנים רבות רחוק מאוד מכל נושא הדת ובמכוון . ראשי תעשיית הקומיקס בארה"ב ( רובם ככולם יהודים , הדומיננטיות היהודית בכל השטחים , ניהוליים ויצירתיים בתחום הקומיקס, הייתה אף חזקה יותר מהדומיננטיות היהודית בשטח הקולנוע ) לא רצו לעורר מחלוקת מיותרת לגבי תכני הסיפורים שגם ככה עוררו סערה ( בעיקר בשנות ה-50 ) בגלל האלימות והמין שבהם והתרחקו מנושא הדת כמו מגיפה והעדיפו להתמקד בנושאים  "בטוחים  " כמו סופרמן ובאטמן לוחמים בפשע ובחייזרים , והם ידעו מה שהם עושים .

אפילו כשנעשו הניסיונות התמימים ביותר לבסס סיפורי קומיקס על התנ"ך הם עוררו סערות.

. כפי שאירע נסיונו  של האיש שיצר את רעיון  חוברות הקומיקס, היהודי מקס גיינס.

ב1942 הוא החל לפרסם את סידרת הקומיקס PICTURE STORIES FROM THE BIBLE

והבטיח בפרסומות " סיפורים מרתקים ומזעזעים על דניאל ,שלמה , שמשון ודוד" . לכאורה חומר דתי ומחנך מאין כמוהו . אלא שאז  נשמעו טענות מקרב חוגים  דתיים שמרניים שגרסת הקומיקס שלו לסיפורי התנ"ך  היא  יותר מדי " מזעזעת  ואלימה " ( גיינס כמובן רק עקב בנאמנות אחר הסיפורים התנכיים שהם בהחלט "מזעזעים ואלימים…)  ונשמעו איומים להורידם מהדוכנים כ"משחיתים את נפש הנוער" .

 

גיינס  נאלץ ל"רכך"  את הסיפורים וכך העטיפה של חוברת מס' 2

בסדרה שתיארה את דוד עורף את ראשו של גוליית הוחלפה בעטיפה "פחות אלימה  "  אבל גם הרבה פחות דרמטית של " יוסף המקבל את פני אביו יעקב "…..

 

גיינס למד מכאן את הלקח שאסור להסתבך עם החוגים הדתיים אלא עדיף לעבוד ביחד איתם .  והוא הקים ועד של יועצים שכללו נציגים מכל בני הדתות  החשובות בארה"ב  שתפקידם היה לפקח על סיפורי הקומיקס התנכיים שלו שישארו בתחומי  ה"טעם הטוב" (מה שזה לא יהיה..)   וכך ביטח את עצמו מכל צד אפשרי …..  למרות זאת ( ואולי בגלל זאת ?)  הסדרה הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה ועותקיה נמכרו  במיליוני עותקים ולבסוף יצאו במהדורה כרוכה שיועדה בין השאר לתלמידי בתי ספר.

כמה שנים מאוחר יותר  מצא את עצמו בנו של גיינס   מתמודד בפני ועדת חקירה של הסנאט האמריקני  עם אותם סוגי האשמות על יותר מידי אלימות וזוועה בסיפוריו אלא שהפעם היה זה כגלל חוברות אימה שהוציא ולא חוברות תנכיות. התוצאה הייתה שעל תעשיית הקומיקס הוטלה מעתה צנזורה פנימית חמורה ביותר במה שיכלו לפרסם כולל כמובן בנושאי דת . גיינס הבן נאלץ מעתה להתמקד במגזסין הסאטירי "מאד" ונטש למעשה את עולם חוברות הקומיקס שאותו יצר אביו. 

 סיפורי התנ"ך המשיכו לצאת  בעיבודים רבים ומגוונים  בשלל מהדורות והוצאות 

אך רובם היו של הוצאות "פאונדמנטליסטיות" קטנות . חברות הקומיקס הגדולות  כמו מארוול ודי סי העדיפו לא להתעסק עם חומר מסוכן " כמו התנ"ך , וגם כאשר עשו זאת  כמו בחוברת מיוחדת שאותה הוציאה הוצאת די סי הגדולה חוברת  של סיפורי תנ"ך וספר בראשית  כפי שצוירו בידי האמן הידוע ג'ו קוברט  היה זה  בגרסה מרוככת ביותר שלא תפגע חלילה ברגישויות של אף אחד .שלא במפתיע הניסיונות הבודדים מאוד שלהם בתחום , היו כולם כשלונות/

מעבר לכך  הייתה הימנעות ברורה בתעשיית הקומיקס להציג  דמויות  מסיפורי התנ"ך ואת התקופה התנכית  בכלל בסיפורים מקוריים.היו לכך רק כמה יוצאי דופן בודדים .

 כך המפורסם בגיבורי הקומיקס סופרמן פגש יותר מפעם אחת בגיבור המקראי שימשון

ובהזדמנויות אחרות פגש ביריבו הפלישתי של דוד ,גלית ,במסגרת מסעותיו בזמן.

כדי להדגים כי הוא  חזק יותר גם מהאנשים החזקים של העבר ,אך ככלל סופרמן פגש לעתים קרובות יותר את הגיבורים הפגניים הרקולס ואטלס ולעתים אף פגש אותם  בצוותא עם שמשון ( כפי שאירע בשני סרטים איטלקיים שהפגישו את הגיבורים היוונים

הרקולס ואודיסאוס עם שמשון העברי במאבק משותף כנגד הפלישתים! ).

 

אך סיפורים מעין אלה היו כמעט יחידים במינם , סופרי הקומיקס הירגישו מאוד לא בנוח בעיסוק בתנ"ך.

קומיקסים פגאניים.

 מצב שונה לחלוטין בקומיקס היה לגבי השימוש במיתולוגיות  הפגאניות השונות  ובראשן היוונית והסקנדינבית .

בתעשיית הקומיקס האמריקנית (שכאמור נשלטה ורבים  מסיפוריה נכתבו בידי יהודים דווקא ) אנו יכולים למצוא דמויות חשובות רבות שמקור השראתם הוא מיתולוגיות אליליות שונות

 

 למשל "וונדר וומאן " (אשת חיל ) של חברת די. סי שמקור  השראתה הוא המיתולוגיה היוונית ואיבה הגדול הוא האל מארס.

והאל תור  של חברת מרוול שמקור השראתו הוא  המיתולוגיה הנורדית ((ו שבתרגום עברי מוצלח בכתב העת "בוקי"  בשנות ה60 נקרא בשם " רשף " על שם אל הברק הכנעני! )).סדרת "תור " שנוצרה בידי צמד יהודים ,סטאן לי וג'ק קירבי , תיארה בפירוט את אלי המיתולוגיה הנורדית כחיים וקיימים ומתמודדים ללא הרף עם העולם המודרני כמו גם עם סכנות קדומות מעולמם . על הבעיות התיאולוגיות שנבעו כתוצאה מתיאור זה העדיפו המחברים לעבור בשתיקה….

קראו על על תור-רשף במאמרי "האל תור והאל רשף". 

 וככל שסדרה זאת צברה פופולאריות  כן הרבו מחברי הקומיקס כמו רוי תומאס   להציג עוד ועוד דמויות מיתולוגיות  כמו  הרקולס   ודמויות ממיתולוגיות אחרות ,  הודיות  , קלטיות וכו' שכולם תוארו כחיים וקיימים ביחד עם עולמנו המודרני  וזה עם זה ,עם גם ב"מימדים " ועולמות  אחרים .  ההנחה  המובלעת בסיפורים אלה הייתה שכל המיתולוגיות הפגאניות הקדומות אכן היו נכונות  ושאלי כל המיתולוגיות אכן קיימים , גם בימינו אלה  זה לצד זה , תפיסה שהיא זהה  לכמה  טענות פגאניות קדומות…..

הנחה  זו הובאה לקיצוניות במיני סדרה של חברת די סי משנות ה-80  WAR OF THE GODS   ( מלחמת האלים ) שבה אלי כל המיתולוגיות השונות נלחמים זה בזה ובסופר גיבורים שונים על כדור הארץ.

 רוי תומאס המשיך ויצר בשנות ה-80  עבור די סי סדרה בשם "אראק " על עלילותיו של לוחם אינדיאני בימי הביניים המוקדמים שמוצא את עצמו באירופה הנוצרית של המלך קרל הגדול . אך גם באירופה הנוצרית הזאת הסתבר שהאלים הפגאניים היו חיים וקימים מאוד אם גם חלשים בהשוואה לעבר ( כתוצאה מהחלשות האמונה בהם ? …) .. אך תומאס עדיין לא העז להציג ביחד  את את הדמויות הפגאניות והדמויות של המיתולוגיה היהודית –נוצרית.  

בכך הקדימה תעשיית הקומיקס בשנים רבות סדרות טלוויזיה מודרניות כמו "הרקולס " ו"זינה " שמתבססות באותה צורה ועם דמיון חופשי רב על המיתולוגיות הקדומות שאליהם הוצגו גם שם כקיימים זה לצד זה. .

דמויות וסיטואציות תנכיות לעומת זאת היו   נדירות  ביותר.

 אך מידי פעם משהופיעו  דמויות כאלה בקומיקס  , הסיפורים  יצאו מנקודת ההנחה

 (שעורכי המקרא לעולם לא היו יכולים להסכים לה)   שגיבורי המקרא אכן חיו בצוותא עם האלים הפגאניים .

כך למשל דמות הקומיקס הידועה של “קפיטן מארבל “ היה נער שקיבל כוחות על הודות למילה “שאזאם “ ראשי תיבות באנגלית של שלמה המלך המקראי  וכמה אלים פגניים כמו יופיטר ומרקורי . כפי שהוסבר בwar of the gods    המלך שלמה אכן היה קיים ביחד עם האלים הפגניים והסכים להתחלק איתם בכוחות העל  ( במקרה שלו , חכמתו ) שאותם סיפק למכשף המצרי  שזאם בעת שזה ביקר אותו  בחצרו……( מאידך הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל כך ….)

עוד דוגמה לשימוש "חתרני"  נדיר בסיפורי התנ"ך  היה השימוש בדמותו של  המכשף המצרי " הספינקס" שהופיע בסדרות "נובה " וNEW WARRIORS  ( הלוחמים החדשים ) של חברת מארוול . הוא היה המכשף המצרי שלחם עבור פרעה כנגד משה  והובס  אך כפי שתואר בסיפורים  הפך לבן  אלמוות ולנבל שבו נילחמו מידי פעם סופר גיבורים כמו "נובה" .

בסידרת  הNEW WARRIORS   משנות ה-80 הופיע סיפור שהציג עולם  חלופי  שבו הספינקס הביס במאבק המכשפים את משה רבנו  ( ובכך הדגים  מעל לכל ספק שכוח הכישוף הפגאני שלו היה חזק מזה של משה ) וכתוצאה לא הייתה  יציאת מצריים ומצריים הפרעונית הפכה לכח השליט  בעולם עד המאה ה20…….

כל אלה היו יוצאי  דופן שלא העידו על הכלל. בתעשיית הקומיקס  היו לחצים חזקים כנגד שימוש בדמויות  תנכיות מתוך חשש להרגיז אלמנטים חשובים בקהל הקוראים  שנשארו שקטים  כל זמן שהקומיקס עסק " רק " במיתולוגיות פגאניות שנראו מאיימות פחות על אלמנטים אלה.

 עד כמה רגיש הוא נושא הצגתם של כתבי קודש בקומיקס אפשר ללמוד מפרשת עיבוד הקוראן לקומיקס בידי התוניסאי יוסוף סאדיק  וחבורה של אמנים  צרפתיים שציירו את הטקסטים הסיפוריים בקוראן . האיסלאם כמובן רגיש מאוד לנושא ההצגה האומנותית של דמויות אנוש ויש בו איסור ( אם כי לא בכל עמי האיסלאם ) של  תיאור דמותו של הנביא מוחמד. וכך אין זה פלא שאלבום הקומיקס של סאדיק ( שהופיע  גם בצרפתית וגם בערבית ) ספג ביקורות והתקפות קשות מצד מבקרים מוסלמיים שונים בתוניס ומחוצה לה, עד כדי איומים בחרם. סאדיק בכל אופן אם כל העזתו להציג את סיפורי הקוראן כקומיקס הקפיד שלא להראות בציורים את פניהם של הנביאים  השונים , וגם לא את פני המלאכים ,

מאידך לא הייתה לו כל מניעה להראות את פניו של השטן…

 מצב זה החל להשתנות בארה"ב  בשנות ה-80  וה-90 של המאה הקודמת כאשר לתעשיית הקומיקס נכנסו כמה סופרים מוכשרים במיוחד רובם ככולם בריטיים שלא נמנעו לשבור כול "טאבו " אפשרי כולל "טאבואים " דתיים. סיפורי הקומיקס  נכנסו לשלב חדש של תחכום  והופיעו יותר ויותר  סיפורים שנועדו לקהל מבוגר ומתוחכם  יותר שלא נמנעו מלעסוק בסקס ובאלימות ובאימה.

אבל הטאבו על השימוש בדמויות תנכיות עדיין נשאר בעינו . האמן ריק ויץ'  ניסה לפרסם סיפור בסידרת קומיקס ידועה  SWAMP THING (  מפלצת  הביצה ) של חברת די סי, שבו  הגיבור פוגש במסע בזמן את ישו הנוצרי שהוצג בסיפור  כמכשף " לבן " הנאבק בכוחות האופל ,ונצלב יחד  עימו.

  ההוצאה עם  כל זה שעד כה התירה לפרסם סיפורים שפגעו בכל הטאבואים האפשריים

 שהיו קיימים עד אז בקומיקס כמו אלימות ומין אסרה לפרסם סיפור זה מתוך חשש לפגוע

 בקהל הדתי  ולכאורה חיזקה בכך את הטאבו כנגד שימוש בסיטואציות תנכיות בקומיקס. ( וייץ' עזב כתוצאה את די סי) .

אך כבר בחוברות הבאות של SWAMP THING שנכתבו בידי סופר אחר תואר מסעו של הגיבור בזמן לגן העדן התנכי אל עץ החיים, סיפורים שאי אפשר היה להעלותם על הדעת רק שנים בודדות קודם לכן.  .

האחראים העיקריים לשבירת הטאבואים האלה היו שני סופרי הקומיקס הבריטיים החשובים ביותר אלאן מור וניל גאימן . אלאן מור החל לעסוק בסיפוריו באותה סדרה SWAMP THING  בסימפטיה הולכת וגוברת בדמויות מיתולוגיות  פאגאניות . כאמור זה לא היה דבר חדש ,  הסופר רוי תומאס עסק בכך מזה שנים רבות בסדרות כמו "תור " "קונאן הברבארי" ו"אראק" .  אך מה שכן היה חדש היה  שמור החל להציג דמויות אלה כקשורות לשתי דמויות תנכיות קיין והבל.

.דמויות הקומיקס של קין  והבל הופיעו במקורם בסיפורי קומיקס  של הוצאת די סי  שנים רבות

קודם לכן  כמי שמתפקידם היה "לספר "  סיפורי אימים שונים ומעבר לשמם לא  היה להם

 קשר מיוחד למקור התנכי .  מור היציג את הדמויות מחדש  בסידרת SWAMP THING  כגילגול מחודש של הדמויות התנכיות  ולגבי בוראם  שנרמז שהוא רק אל אחד מני רבים .

מור הפך מאז בדתו לפאגאני והוא כיום עוסק בתחום הכישוף הפאגאני ודוחה בזלזול את המונותאיזם . ואלמנטים פאגניים אלה הם בולטים מאוד ביצירתו.ובראש ובראשונה בסדרה בשם פרומתיאה ,שגיבורתה היא אישה פגאנית מודרנית שהיא גילגול של הפילוסופית היווניה היפטיה שנרצחה באכזריות בידי מונותאיסטים ( נוצריים ) נתעבים . הסדרה היא כול כולה הסבר מתוחכם מאוד של רעיונות כישופים ופגאניים שונים למתחילים.

 מור המכשף הפגאני  וידידו ותלמידו סופר הקומיקס ניל גאיימן  השתתפו   בכתיבת אנתולוגיה של סיפורי קומיקס שנלקחו  מהתנ"ך בשם  ) OUTRAGEOUS TALES FROM THE OLD TESTAMENT("ספורים מזעזעים מהתנ"ך " (ׁ(1987) שהיציגו סיפורים שונים מהתנ"ך כמו הריגת חבורת ילדים בידי דובים בפקודת הנביא אלישע ותיאור גראפי ביותר של החוקים האכזריים ביותר המוצגים בספר ויקרא  כמו סקילת סוטים וכו'  בצורה שנועדה לזעזע.

 את  הקוראים .כמובן גם ספר זה גרם לשערורייה בקרב חוגים שמרניים והיו נסיונות לסלקו ממדפי חנויות . באנגליה וגם בשוודיה הן קבוצות נוצריות והן קבוצות שהתנגדו לפורנוגרפיה ניסו לאסור את הפצת הספר ,בראש ובראשונה בגלל סיפור פורנוגרפי במיחד שהוצג בו סיפור הפילגש מגבעה מספר שופטים שמתאר מעשה אונס קבוצתי .היפור עד כמה שאני יכול לשפוט דווקא הוצג באופן נאמן מאוד למקור התנ"כי ואולי זה היה מקור הזעם.

למותר לציין שהדעה שנשבה בסיפורי קומיקס זה לגבי התנ"ך וערכיו המונותאיסטיים הייתה שלילית ביותר ולעומת זאת הכנענים האליליים שמושמדים בידי צבאותיו הכובשים של יהושע הוצגו בספר בצורה סימפטית ואוהדת מאוד.  

 

  שלב נוסף בשינוי היחס לתנ"ך ולדת בקומיקס היה בסידרת הקומיקס  החשובה ביותר של שנות  ה90   ׁ    SANDMAN ( איש החול ) גם היא  בהוצאת די סי  מאת   מי שהפך לאחד מגדולי סופרי הקומיקס ניל גאיימן. בסדרה זאת  הופיעו כדמויות קבועות  הדמויות התנכיות  של קין והבל ביחד עם אימם חווה וגם אביהם אדם נמצא שם כמסתבר בדמות הספרן  הכל יודע לוסיאן (שצוייר כדומה מאוד  מבחינה חיצונית לקין ) שאת הידע הרב שלו שאב כנראה מאכילת עץ הדעת.  אם זאת הספרן הזה הוא טיפוס כה ביזארי שאין זה ברור אם מקצוע הספרנות יכול לראות זאת כמחמאה שאדם הראשון משתייך אליו…..

גיימן עוד הוסיף דגש למקור התנכי של הדמויות  שאותו יצר מור  זה והוסיף עליו את האפיון שעל שתי הדמויות תנכיות  לחיות מחדש את הויכוחים ביניהם  ואת הרצח של הבל בידי קין ,לנצח נצחים כחלק מעונשם עונשו שקין על שהיה הרוצח  הראשון ועונשו של הבל על שהיה הקורבן הראשון (!). הבל לאורך כל גלגוליו יתגלה תמיד כמצליח יותר מקין עד שירצח לבסוף על ידיו…

 בסיפורים אלה מקום מושבם  הקבוע של קין והבל הוא בממלכת החלומות המכונה "ארץ נוד " בניד ראש למקור התנכי .

 

 שימוש זה בדמויות התנכיות הראה  שהטאבו על השימוש בדמויות התנכיות החל להתערער בצורה משמעותית . מה שהיה חדש ונרמז לראשונה בסיפוריו של אלן מור  והופיע במפורש בסיפורי  SANDMAN     הייתה העובדה שהם הופיעו כקיימים   לצידם של צבא שלם של אלים  ממיתולוגיות שונות  כמו גם לצידם של מלאכי גן העדן  ושדי הגיהינום היהודי –נוצרי.  לראשונה הופיע בקומיקס לגבי הדמויות התנכיות הסינקרטיזם , הרצון להראות שהאלים והיצורים המיתיים  של כל התרבויות  קיימים  כולם  זה לצד זה ובכלל זה הדמויות התנכיות  שאינן כלל ייחודיות וכך גם בוראם האל התנכי אינו יחיד כלל וכלל אלא הוא רק אחד מני רבים . סיפורים אלה שיקפו דעה חדשה שהחלה להתחזק בחוגי הארכיאולוגיה כי במקורו האל התנכי יהוה היה רק אל אחד מבין קבוצת האלים של הפנתיאון העברי הכנעני ואף הייתה לו אישה, אשרה. ורק בשלב מאוחר מאוד נהפך לאל יחיד.עם זאת בסידרת הסאנדמאן האל התנכי לא הופיע כלל וכלל ועל השטן לוציפר נאמר שהוא היצור החזק ביותר ביקום פרט לבוראו . כלומר הגישה המסורתית שלמרות הכל האל התנכי הוא ישות החזקה ביותר הקיימת נשמרה , אם כי גישה זאת הביאה על גיימן קיטונות של גידופים מידי פאגאנים נזעמים.

 לוציפר הפך מאז לגיבור של סידרת קומיקס משל עצמו ,אחת המעלות ביותר בקומיקס המודרני שבה נידונות הרפתקאותיו שלו , ומאמציו להתמודד עם העולם שהאל נטש אותו ומאבקו כנגד לילית האישה הראשונה . חומר תנ"כי חזק מאוד . שמסתיים בימים אלו עם הגיליון ה75 בסדרה בהתמודדות סופית (?) בין האלוהים ובין לוציפר. סדרת הקומיקס אף הפכה לסדרת טלווזייה מצליחה. 

לקיצוניות חדשה היגיעה הגישה האנטי "תנכית " בקומיקס בסידרה בשם PREACHER  שנכתבה בידי סופר בריטי ( ובעצם אירי).  בשם גארט אניס .בסדרה זאת מתואר כיצד האלוהים התנכי פורש מתפקידו לאחר שיצר יצור השווה לו ( ואולי אף עולה עליו )  ונעלם. ואחריו יוצאים בחיפושים כומר טקסני כמו גם מלאכים ושדים שונים שמתוארים כיצורים "אנושיים" מאוד. בהשוואה לסדרה אלימה ואנטי דתית   זאת SANDMAN  עם מסריו הפגאניים השונים נראה כחומר "צמחוני " מאוד.סיום הסדרה היה רדיקאלי באופן קיצוני ולא ניתן  היה להעלות משהו כמוהו כמה שנים מוקדם יותר .לאחר וידוי ארוך שבו הסביר  שברא את העולם ואת ברואיו כי הרגיש בדידות ושיעמום ( תשובה טובה  לשאלה למה החליט האל לברוא את היקום ) האלוהים מוצא להורג בידי מלאך המוות שלו ( אקדוחן לשעבר מהמערב הפרוע ) מת ונקבר .

בהחלט סיום חזק ואינני חושב שיש בקומיקס טיפול מקביל של דמות האלוהים.

גם סדרה זאת זכתה מאז לגירסה טלווזיונית ….

בכך מייצגים הקומיקסים האלה את דיעותיהם של אלאן מור וניל גאיימן וכמה סופרי קומיקס ידועים אחרים כמו גרנט מוריסון שמאמינים אמונה דתית של ממש כי אנו יוצרים בכח הדמיון שלנו את המציאות והם עוסקים בסוג של כישוף שנקרה "כישוף כאוס " שאיתו אפשר לדעתם לשנות את המציאות הקיימת. בסיפוריהם  הם מבטאים את תפיסתם כי אם האלוהים  והשטן התנכיים  קיימים  כי אז אין שום סיבה טובה שהיא מדוע האלים והשדים של  כל הדתות האחרות  ( ובכלל זה גם האלים של מיתולוגיות שהומצאו במיוחד עבור סיפורי מד"ב ) לא יהיו קיימים גם הם. 

הסופר דיויד ברין יצר אולי את הגירסה האולטימטיבית של רעיון זה באלבום הקומיקס שלו LIFE EATERS  היסטוריה החלופית שבו הנאצים יוצרים בזמן מלחמת העולם השנייה  את האלים הנורדיים הודות להקרבת קרבנות של המיליונים במחנות ההשמדה והאלים האלו משתלטים על העולם אך כנגדם יוצאים גם אלים ממיתולוגיות אחרות שנוצרים בדרך דומה ולבסוף יוצאים כנגדם גם המונותאיסטים ששרדו הנחושים בדעתם להביא את עידן האלים והקרבת הקרבנות ההמונית שלצידם  לסופו אחת ולתמיד. סיפור שמתאר מצב שאולי מתרחש גם בעולם האמיתי עם ההתחזקות  של האמונות הפגאניות מחד והמונותאיסטיות מצד שני.

ראו גם :

שוב ישוב הבעל : על הפגניזם המודרני

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

6 תגובות על “יהוה נגד זאוס: התנ"ך והפגאניזם בקומיקס”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 × two =