כוכב השבת -כוכב הלכת שבתאי בשפה העברית ובספרות המדע הבדיוני

 

חמישים ואחת  שנה מלאו להקרנת הסרט  "2001 אודיסאה בחלל" אולי גדול סרטי המדע הבדיוני של כל הזמנים .

בסרט זה חללית שיוצאת למערכת כוכב הלכת צדק נתקלת במונוליט חייזרי והאסטרונאוט שעליה יוצא למסע מדהים לקצוות היקום.

בכל אופן בספר שנכתב ופורסם כמעט  במקביל לסרט של ארתור קלרק המסע הוא לא לצדק אלא למערכת שבתאי ושם על הירח של שבתאי  גי'פטוס מתבצעת גם תגלית מדהימה נוספת של "שער כוכבים ".

רק לאחרונה החללית "קאסיני "  שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. שיגור החללית נעשה ב-15 באוקטובר 1997 מכף קנברל, פלורידה.שבמשך שנים העבירה לכדור הארץ חומרים מדהימים על כוכב הלכת השישי המשמש שבתאי ועל ירחיו כמו טיטאן התרסקה  ב-15 בספטמבר 2017 על פני  כוכב  שבתאי לאחר שנים של פעילות נאמנה.

והנה סקירה על שבתאי כפי שהוא מופיע בספרות העברית ובספרות המדע הבדיוני וגם בקומיקס.בהמשך לסקירות נוספות מסוג זה על כוכבי הלכת :

"כוכב חמה" הוא מרקורי "כוכב הלכת מהיר כתזזית " כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

כוכב הלכת נוגה הוא "ונוס"  "ממלכה של נשים" כוכב הלכת השני מהשמש

צדק -יופיטר כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש במאמר "גדול הוא צודק?"

וכוכב הלכת הננסי המרוחק פלוטו וירחו הגדול כארון במאמר "כוכב הלכת הכפול".

בהמשך תהיה סקירה נוספת  על מאדים.

שבתאי כוכבו של העם היהודי 

שבתאי היה מוכר לבבלים מזה אלפי שנים מאחר שהיה כוכב לכת בהיר וזוהר  במיוחד למרות מרחקו העצום מכדור  הארץ.בגלל זוהרו הגדול במיווחד ידעו הבבלים כבר בתקופות קדומות  שזהו כוכב לכת אם כי רחוק במיוחד מהשמש ושאין לזהות אותו עם כוכבי שבת זוהרים שהם היכירו  כמו סיריוס וקנופוס.

ידוע שבימי התנ"ך עם ישראל עבד את כוכב הלכת שבתאי.

בתקופת התנ"ך  כוכב הלכת שכיום נקרא "שבתאי "היו לו שני שמות שונים לפחות וכנראה יותר מכך.

כוכבי-הלכת צדק ושבתאי נזכרים במקרא בשמותיהם האשוריים-בבליים , ובדרך כלל, בהקשר של  עבודה זרה ושל פולחן הכוכבים. למשל, בישעיהו: "ואתם עוזבי ה', השכחים את הר  קודשי, העורכים לגד שולחן, והממלאים למני ממסך" (סה, יא). גד הנזכר כאן, הוא,לדעת אחדים ( אך לא לדעתי )  כוכב-הלכת צדק, אל ההצלחה של עמי כנען. "מני" הוא, כנראה, אל הגורל, המזוהה עם אחד מכוכבי-הלכת, ולכבודו היו שותים יין (ממסך).

לדעתי שמו של כוכב הלכת הגדול ביותר צדק-יופיטר היה בממלכת יהודה "יהווה" כשם האל הראשי של הממלכה כפי שהיה מקובל בכל מקום. אבל עורכי התנ"ך הקפידו למחוק כל איזכור לכך.

מלבד כוכב נוגה ששמו בתנ"ך הוא "הילל בן שחר" ,שבתאי הוא כוכב הלכת היחיד ששמו ניתן בתנ"ך.למעשה ניתנים שני שמות שונים שלו  (!) מה שמראה על חשיבותו.

שמו של שבתאי בתנ"ך הוא   כיוון – בספר עמוס כתוב: "וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם–כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם." (ה, כו).

הוא מוצג ככוכב שבני ישראל הקדמונים עבדו אותו בעת נדודיהם במדבר.ןמן הסתם יש להניח גם בהווה של הנביא.

איך בעצם אנו יודעים ש"כיוון " הוא שבתאי ? את זה אי אפשר לדעת מעמוס עצמו או מכל מקום אחר בתנ"ך. את זה אנו יודעים משום שיש מילה דומה לאותו כוכב לכת ברשומות הבבליות של טבלאות סורפו שנאספו מאות שנים לפני עמוס באכד ושכללו השבעות קדומות שונות לאלים שונים  ושם מוזכר  "כיונו " Kayawanu שמשמעותו "האל של כוכב הלכת השישי מהשמש "ששמו הנפוץ יותר באכדית  היה נינורטה . אך היה לו שם נוסף :Sak-kut או "סכות מלך " בשמו המלא ונקרא גם "אדר מלך". כנראה, גם "סכות" הוא כוכב-לכת,וזהו פשוט  שם אחר לשבתאי.אז היו לכוכב  לכת זה שני שמות שונים מה שמראה על חשיבותו באותה התקופה.

( ראו על כך ביתר פירוט כאן )

נינורטא האל של כוכב שבתאי בבבל.

שמות נוספים  לכוכב הלכת השביעי היו  כאמור  נינורטא השם הבבלי כרונוס  השם היווני או ברהמה השם ההודי  וסאטורן השם הרומאי הלטיני  שבו משתמשים עד היום  . נראה  שכוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש נחשב  תמיד בעיני הקדמונים  לאל הקודם לפני שיופיטר זאוס או כל אל ראשי אחר  השתלט על  האלים ועל היקום . מי ששלט בעבר.

איך נקרא שבתי בכנען בימי קדם ?

לפי  הסופר הנוצרי אוזביוס מהמאה ה4 לספירה  שהסתמך על מקורות פיניקיים קדומים יותר שמו  של שבתאי היה "אל " או "כוכב אל "  על שם האל השליט המקורי בפנתיאון האלים הכנעני.

נראה שהפיניקים  ועימם הכנענים ( ואולי גם העברים ) זיהו את סאטורן עם "אל" האל הראשי ששלט לפני שבעל השתלט על פנתיאון האלים ,כתוצאה של שינוי דתי כלשהו שהיום כבר לא נדע את סיבותיו  וכוכב שאנו קוראים לו כיום צדק נקרא על שמו ( וכנראה גם על שם האל העליון של יהודה "יהוה".

האם בתקופה קדומה יותר  כוכב הלכת הגדול במערכת השמש ,זה שאנו קוראים לו כיום "צדק " נקרא על שם אל כשזה היה האל הראשי ללא עוררין ואחר כך חל שינוי ו"אל" קיבל כפרס ניחומים את הכוכב שאנו מכירים אותו כיום כ"שבתאי ? ייתכן מאוד.

יש להניח שכמו בכל מקום שמו של אל זה היה בתקופה קדומה עוד יותר שמו של כוכב הלכת צדק ולאחר ש"סולק"  מתפקידו במיתולוגיה השלטת  כראש האלים ( מסיבות אנושיות לחלוטין של קונפליקטים בין מסדרי כהנים שונים וכו')  ניתן לו כמקובל מזה דורות   שמו של "שבתאי" כוכב הלכת הגדול השני  כסוג של פרס ניחומים לו ולכוהניו ולמעריציו.  .

כנראה בגלל  שמו הכנעני העברי  של שבתאי "אל " כוכב לכת זה הפך להיות מזוהה בעיני היוונים והרומאים  אופן מיוחד עם היהודים . ההיסטוריון הרומאי טקיטוס שטען שהיהודים עובדים את שבתאי .

זה נשמע מוזר אבל לא בהכרך שגוי.יש להניח שהוא התבסס על דברים ששמע שהיו מקובלים בקבוצות יהודיות גם  אם לא בהכרח היגיעו אלינו במשנה ובתלמוד.

שבתאי הלא הוא סטורן בלועזית נקרא על שם יום השבת והמספר שבע שעם השמש והירח נחשב לכוכב השביעי  בשמיים. המילה "שבתאי " לקוחה אולי מהמילה  "שבת". ככוכב השבת  שנראה לאסטרונומים  איטי יותר משאר כוכבי הלכת ולכן "שובת " רוב הזמן.

ואולי זה  היה להפך ויום השבת נקרא על שם "שבתאי " ?

לא מן הנמנע.

השם של כוכב הלכת  כ"שבתאי " מופיע לראשונה בבראשית רבה שנכתבה כנראה במאה החמישית לספירה  אבל הוא קדום יותר. יש שמיחסים את השם כמו "צדק" ושמות עבריים של כוכבי לכת אחרים לשמואל אמורא מהמאה השלישית לספירה שנודע כמי שהתעניין מאוד באסטרונומיה ואסטרולוגיה.

בספרות העברית כוכב הלכת מוזכר לראשונה בידי המשורר  שלמה אבן גבירול בפואמה הקוסמית שלו "כתר מלכות ":

מִי יַגִּיעַ לְרוֹמֲמוּתְךָ, בּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל שַׁבְּתַי גַּלְגַּל שְׁמִינִי בִּמְסִבָּתוֹ? / וְהוּא סוֹבֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַזָּלוֹת עַל קַו חֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ / וְכָל­‑כּוֹכְבֵי שַׁחַק הָעֶלְיוֹנִים יְצוּקִים בִיצוּקָתוֹ / וְכָל­‑כּוֹכָב מֵהֶם יַקִּיף הַגַּלְגַּל בְּשִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שָׁנִים מֵרֹב גַּבְהוּתוֹ / וְגוּף כָּל­‑כּוֹכָב מֵהֶם מֵאָה וְשֶׁבַע פְּעָמִים כְּגוּף הָאָרֶץ וְזֹאת תַּכְלִית גְדֻלָּתוֹ..

אבן סינא

פסל אבן סינה באנקרה.

שבתאי מופיע לראשונה בעולם שאליו יוצאים למסע אצל הסופר הערבי אבן סינה בספרו האלגורי "חי בן יקטאן"  :

"ואחריה תבוא ממלכה ,תשכון בה אומה אשר אנשיה מחשבותיהם אפלות והם נמשכים אחרי הרע ,וכאשר יטו להטיב –יעשו זאת בתכלית המאמץ והמסירות .ואם יתקפו גדוד –לא יתנפלו עליו כדרך פוחז קל דעת , אלא יבואו עליו בדרכו של הערמומי והנוכל.לא ימהרו באשר יעשו ולא יסמכו אל חוסר הסבלנות באשר יפעלו או יחדלו .ועריה –שבע ערים".

( תרגום ישראל לוין ב"חי בן מקיץ)

דהיינו שבתאי הוא עולמם של יצורים ערמומיים ומרושעים מטבעם.

הוא מוזכר שוב בידי המשורר והאסטרונום   והאסטרולוג מהמאה ה-12 אברהם אבן עזרא במאקאמה מחורזת ש"חי בן מקיץ " שהיא עיבוד  והרחבה וגירסה חדשה ומפורטת יותר למסע ב"חי בן יקטאן" בה תאר  את מסעה של  נשמה של אדם במערכת השמש כפי שהייתה ידועה בזמנו  שנשמתו מגיעה ל"מעגלים"  כוכבי הלכת השונים שהיו ידועים אז.

ובין השאר הוא מתאר ביקור בכוכב הלכת שבתאי.

 

וכך אבן עזרא מתאר את שבתאי :

 

 

 

"ובממלכה השביעית ,אנשים בעלי תושיה ומזימה- ובינה וערמה- במעשיהם מקשים-ובלכתם בוששים,.לחסד אוצרים ושומרים –ועל הפשע נוקמים ונוטרים.לא יפחדו מצרה-ולא יראו מעברה.לא ימהרו לריב ולמצות –ולא יחישו להתפייס ולרצות.בהם צדיק נדכה ונכאה- ורשע מתערה ומתגאה.

אבן עזרא  אמנם קיבל השראה מהסופר הערבי אבן סינה שכתב משהו דומה אבל התיאור שלו  של שבתאי הוא מפורט יותר ואליגורי פחות.

במאה ה17 הפילוסוף הצרפתי וולטר תיאר באחד מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים"מיקרומגס". בסיפור זה  ענק מכוכב סיריוס שמבקר במערכת השמש  בחיפוש אחרי ידע ופוגש ענק קטן יותר מכוכב שבתאי  שנראה (כמו  סיריוס ) כמו  העתק  מדוייק של פאריז וחצר ורסאי של המאה ה-17,הענק הזעיר הוא מזכיר האקדמיה  של שבתאי   שדמותו התבססה על מזכיר האקדמיה הצרפתית פונטנל שכתב ספר מפורסם על אפשרות חיים בכוכבי לכת אחרים ובהם שבתאי ששימש כמקור השראה לוולטיר בסיפור זה.

השניים יוצאים למסע במערכת השמש ובין השאר מגיעים לצדק .אך  למרבית הצער לא נמסר דבר על הכוכב פרט לכך שנלמדו שם סודות רבים ומפתיעים שעוררו את זעם האינקויזיציה.וולטר מתעניין יותר  בחשיפת פרטי ביקורם של היצורים הנ"ל בכוכב הלכת ארץ  שיצוריו הם בהשוואה גמדים בגודל וברוח.

ז'ול ורן הרפתקה בחלל

 

סופר המדע הבדיוני המפורסם ביותר של המאה ה-19 ז'ול ורן פירסם ספר מרחיק לכת במיוחד אפילו עבורו "הקטור סארודאק" על חבורת אנשים שדחלק האדמה שבו הם נמצאים נחטף בידי כוכב שביט ויוצאים עימו לקצמוות המרוחקים של מערכת השמש .עד לשבתאי …לפני שהם חוזרים.

הספר הזה תורגם לעברית פעמיים אבל רק בתרגום השני המלא משום מה הוכנס הקטע על המסע לכוכבי הלכת המרוחקים  ואל שבתאי .

עלילות הברון המינכאהוזן

בתרגום הראשון לעברית  של עלילות הברון מנכהאוזן של אביגדור המאירי משנות העשרים של המאה הקודמת  הברון מבקר בכוכב ומגלה שכשמו יש שם שבת נצחית תושביו נחים ומתבטלים כל הזמן .

לאחר מכן הפך שבתאי בגלל יופיו הנדיר ויפי טבעותיו לאחד האובייקטים המוכרים ביותר באיורים של מדע בדיוני כמו אלו  של מאייר המדע הבדיוני הידוע פרנק פאול שלמטה:

Back cover Art by Frank R. Paul for November 1939, Fantastic Adventure Magazine, "Life on Saturn.

 

back cover by  FRANK R. PAUL of Amazing Stories, August 1941

והנה דוגמה לסיפור קומיקס "לימודי " על החיים בשבתאי משנות ה-40.צייר אמן הקומיקס הידוע לעתיד מורפי אנדרסון שבין השאר אייר את סיפורי באק רוג'רס.

צייר

 

From Planet Comics #49 (1947); Art by Murphy Anderson.

אלי שגיא  בסדרת הרפתקאות קפטין יונו שלו מאזכר  בספר השלישי "הרפתקאות קפטין יונו ושודדי מערכת השמש " על כוכב הלכת "צדק" את היצורים הנצחיים של סטורן  אך למרבית הצער פרט לפריט מידע יחידי זה אינו יודעים עליהם דבר.

 

בספר המסיים של סדרת לאקי סטאר שלו "לאקי סטאר וטבעות השבתאי " אייזק אסימוב מתאר את כוכב שבתאי בצורה יוצאת דופן.

אסימוב  מתאר עתיד רחוק שבו כדור הארץ נאבק בעולמות במערכות כוכבים אחרות שבהם התיישבו אנשי כדור הארץ שהפכו לאוייבים.

העלילה בספר זה המסיים והמוצלח ביותר בסדרת לאקי סטאר שיועדה בעצם לבני נוער מתארת כיצד אנשי האוייב הראשי של כדור הארץ סייריוס  חודרים למערכת שבתאי על מנת להתיישב על טיטאן כירחו הגדול של שבתאי נגד רצונו של כדור הארץ וכך ליצור לעצמם מאחז במערכת השמש.

הכלל  המשפטי בגלקסיה היה עד כה שכל מערכת שמש שייכת רק לגורם  מרכזי אחד אבל אנשי סיריוס מאתגרים את הכלל המשפטי הזה וטוענים שכל "כוכב לכת " בכל מערכת שמש יכול להיות גורם עצמאי לחלוטין.. .

במהלך  העלילה אנו מגלים לתדהמתנו שמאחר שהטיסה במהירות האור התגלתה מהר מאוד ולמרות שעשרות כוכבי לכת ברחבי הגלקסיה מיושבים  בידי תושבי כדור הארץ לשעבר מזה דורות.הרי לשבתאי עצמו  כוכב לכת "קרוב " במערכת השמש שלנו כימעט לא בוצעו שום מסעות מזה מאות שנים !

.כפי שאנשי סיריוס מעירים בצדק בעלילה הוא לא עורר שום עניין בכדור הארץ עד שהם היגיעו אליו.הם מפסידים במשפט בגלל שגיאה חמורה שביצעו במהלך העלילה . אבל יש להודות שהטיעון שלהם הגיוני ביותר.

מהדורה גרמנית של הספר "לאקי סטאר וטבעות השבתאי". תמונת העטיפה הופיעה לימים בספר  בסדרת המדע הבדיוני הישראלית "ראל דארק "  מרד על כוכב נוגה" שלעלילה בו אין שום קשר למתואר בתמונה  ולכוכב הלכת שבתאי. נראה שהבחירה של תמונת העטיפה הייתה  אקראית לחלוטין. 

 

פלאש גורדון איש החלל היגיע לכוכב הלכת שבתאי  כובשי החלל האמיצים סיפור קומיקס מרתק משנת 1962 שכתב הארי האריסון  ( ואתם יכולים לקרוא אותו ב"יקום תרבות " כאן ) שבו בני הארץ מגיעים לשבתאי לחקור אותו ונתקלים בשליח מסוכן במיוחד של כוכב הלכת שמזכיר מאוד את "הנוסע השמיני " מסרט האימה המפורסם שנים לאחר מכן.ליצורי השבתאי יש אוזניים מחודדות.

האם זהו מקור ההשראה לאוזניים המחודדות של הוולקני מר ספוק בסידרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים " שנוצרה זמן קצר לאחר פירסום סיפור זה?

יכול מאוד להיות .ג'ין רודנדברי היוצר של "מסע בין כוכבים"  קרא את סיפורי פלאש גורדון ויש להניח שנתקל גם בסיפור זה.

ארתור קלארק' תיאר בסיפורו "זריחת השבתאי " ( שתוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " ) את המסע הראשון לכוכב הלכת שבתאי ולירחיו שבעקבותיו מוקם שם אתר תיירות עבור האנשים המקומים מהמראה המדהים של הטבעות.

קלארק חזר כזכור לשבתאי בספרו המפורסם 2001 אודיסיאה בחלל שם המסע של חללית הדיסקוברי הוא למערכת שבתא . בסרט בכל אופן המסע הוא למערכת צדק מאחר שהיה קושי טכני  לאנשי הפעלולים להציג תמונה משכנעת של  טבעות שבתאי.

אבל שבתאי בהחלט מוזכר בספר שיצא כמעט במקביל לסרט ושם שבתאי הוא המטרה האמיתית של ספינת החלל "דיסקוברי" וצוותה.

מערכת הירחים של שבתאי ובראשה הירח הגדול ביותר שלו טיטאן "מככבת " שוב .בספרו  של קלארק "קיסרות האדמה " (1975  תירגם עמוס גפן הוצאת מסדה ,1979)שמתאר מושבה אנושית על טיטאן  בשנת 2276 שלוש מאות שנה לאחר פרסום הספר.

אסימוב מאמר על שבתאי

 

 

יצחק אסימוב כתב ב-1979  במאמר בשם "רק שלושים שנה " …על ההתפתחויות השונות שחלו במחקר כוכבי הלכת בשלושים השנים האחרונות מאז שכתב את ספרי לאקי סטאר..

לגבי שבתאי וירחיו הוא כתב:

עד כה לא היגיעה שום חללית עד שבתאי וכך המידע שלנו עליו אינו שונה בהרבה מזה שהיה ברשותנו ב-1949 ,מלבד העובדה שאנו יכולים לשער שמה שלמדנו אודות צדק נכון גם לגבי שבתאי .

ב-1949 היו ידועים תשעה לווינים המקיפים את שבתאי.אולם בשנת 1967 גילה אודוין דולפוס לווין עשירי ,שאותו כינה יאנוס .הוא מקיף את שבתאי במסלול קרוב יותר מכל יתר הירחים ,ומסלולו עובר ממש מחוץ לטבעותיו הנהדרות של שבתאי .( מובן שלא הזכרתי את יאנוס בספרי "לאקי סטאר וטבעות השבתאי )

רק שלושים שנה ! מה יגלו לנו שלושים השנים הבאות?

…"

המערכת של פנטסיה 2000 ציינה בהערה: "ואכן המדע המתקדם במרץ ,אסימוב כתב את מאמרו באוגוסט ,כחודש לפני שחללית "פאיוניר"10 "היגיעה אל שבתאי ושיגרה סדרת תמונות מפתיעות בבהירותן".

מאז חלפו 40 שנה וכמובן התגלו תגליות דרמטיות מאוד לגבי שבתאי.נכון ל־2017 זוהו בוודאות 62 ירחים (!), ולחמישים ושלושה מתוכם ניתנו שמות.

אסימוב חזר אל שבתאי  בספר ב"סדרת היקום " שלו לילדים שתורגמה בחלקה לעברית .בספר שבתאי : טבעת של יופי /    תל-אביב :   לילך,   1989.) הוא תיאר את שבתאי כעולם היפה ביותר במערכת השמש.

 

 

שבתאי ממשיך להופיע בקביעות בספרי המדע הבדיוני באנגלית למשל בספר SATURN של בן בובה שמתאר את המסע הראשון אליו.

אבל שבתאי כמעט לא הופיע בספרי מדע בדיוני מתורגמים להוציא יוצא דופן אחד:

אקסלרנדו מאת צ'רלס סטרוס (תרגום: אהוד מימון ; עריכה: חמוטל לוין.  הוצאת יניב 2011) שבו אנשים שלאחר הסינגולריות בונים לעצמם חיים חדשים במערכת שבתאי. שעובר "הארצה".

כמדומה שהעניין בשבתאי פחת ויש לקוות ש"הנבואה"  של אסימוב בספר "לאקי סטאר וטבעות השבתאי" שלאחר מסע או שניים במערכת השבתאי בני האדם יתעלמו ממנו ועדיפו לצאת אל כוכבים מרוחקים לא תתגשם. יש הרבה מה לראות ולעשות בשבתאי ובמערכת הירחים  הענקית שלו.

ראו גם:

שבתאי ועולם השירה העברית 

שבתאי בויקיפדיה 

חיים מזר על החללית קסיני במערכת שבתאי -מאמר ב"יקום תרבות "

מאמר על מקור השם הכוכב שבתאי

עוד כוכבי לכת בשפה העברית ובספרות הבדיונית

כוכב לכת מהיר כתזזית -כוכב הלכת חמה ( מרקורי ) בשפה העברית ובספרות הבדיונית

כוכב הלכת נוגה הוא "ונוס"  "ממלכה של נשים" כוכב הלכת השני מהשמש

גדול זה צודק ? -כוכב הלכת "צדק " בשפה העברית ובספרות הבידיונית 

כוכב הלכת הכפול :כוכב הלכת הננסי פלוטו וירחו כארון בספרות המדע הבדיוני