web analytics
קטגוריות
היסטוריה

אירוע ההשקה לתערוכת "אדרת אליהו – הגאון מווילנה, דמותו והשפעתו " של בית התפוצות מוסרט

לראשונה מזה 21 שנה .הסרטה של קלטת וידאו של אירוע ההשקה לתערוכה של בית התפוצות על הגאון מווילנה "אדרת אליהו -הגאון מווילנה דמותו והשפעתו" .ובאירוע הרצאות מרתקות של הרב פרטיזן לשעבר חיים בסוק על היחס לגאון מווילנה בליטה היום והרצאה של הרב הראשי דאז ישראל מאיר לאו על חשיבותו המרכזית של הגאון מווילנה ביהדות.

תוך כדי חיפוש אחרי משהו אחר בדירה התגלגלה לידי קלטת וידיאו ישנה שעליה היה רשום "השקת תערוכת "הגאון מווילנה דמותו והשפעתו " של בית התפוצות" .

התערוכה הזאת התקיימה  לפני 21 שנה.ואני ומשפחתי תרמנו לה כמה וכמה חפצים עבור התצוגה.

והנה העמודים הראשונים בקטלוג התערוכה שמסבירים על מה ולמה התערוכה:

היינו כמובן באירוע ההשקה שמישהו הסריט אותו.

ולמרבית השמחה התיעוד נשמר  בקלטת.

לקחתי את  הקלטת שהיא כעת חסרת שימוש לחלוטין שכן אין יותר מכשירי וידיאו  לחנות מיוחדת המטפלת בהמרה של חומרי וידאו כמבצע הצלה. הם אגב מסרו לי שכיום אין בכלל מכשירי ידאו מכל סוג ומשימת המרתן של קלטות וידיאו הופכת משנה לשנה קשה יותר ויותר.

ואכן באירוע יש  שתי הרצאות מעניינות ביותר על הגאון בוילנה והיחס אליו בליטא בסוף המאה ה-20.

והנה הן לראשונה לקהל אחרי  21  שנה שעין אדם לא שזפה  את הקלטת.

הפתיחה לאירוע ההשקה :הרצאה קצרה על שר התרבות והחינוך זבולון המר ז"ל שנפטר זמן קצר לפני התערוכה.

דברי ברכה של ראש העיר תל אביב ,רוני מילוא לתערוכת בית   התפוצות על הגאון מווילנה.

הרצאה מרתקת של ד"ר חיים בסוק   על היחס בוילנה "כיום "   סוף המאה ה-20  לגאון מווילנה לקברו ולמורשתו 

הרצאת הרב הראשי ישראל מאיר לאו על הגאון מווילנה וחשיבותו בתולדות היהדות  בהשקת התערורה בבית התפוצות 

דברי סיום לאירוע ההשקה מופע צמד "רעים "

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

2 תגובות על “אירוע ההשקה לתערוכת "אדרת אליהו – הגאון מווילנה, דמותו והשפעתו " של בית התפוצות מוסרט”

מעניין למצוא אם אפשר את המקור לכך שהוא זה אשר מצא את הגימטריה המעניינת לגבי גודלו של הקוטר של עיגול לעומת היקפו. בספר מלכים מופיע תיאור הכיור במקדש הראשון שבנה שלמה ובו כתוב כך:
וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב
וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ
וְקָוִה שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב

כלומר שהיקפו שלושים אמות וקוטרו עשר אמות.
אך לאופן הקריאה של המילה וקו, הנכתב בוי"ו אחת בלבד, יש מסורת של "קריא" כלומר איך לקרוא את הכתוב, ולפיה יש לקרוא זאת "וקו" במשמעות של והקו שלו, עם חולם בסופו, ואילו הה"א אינה נשמעת כאן. מישהו, ומייחסים זאת לגאון מוילנא, מצא דרך הכפלה מתוחכמת לפיה ניתן למצוא דיוק של ארבע ספרות אחרי הנקודה של פאי. אמנם בזמנו של הגאון מוילנא כבר הכירו ספרות רבות אחרי הנקודה העשרונית בערכו של פאי, מחישובים שנעשו 800 שנה לפניו, ועם זאת היה זה מרשים.

הנוסחה היא שאם מחלקים את הגימטריות של הקריא בזו של הכתיב, ללא וי"ו החיבור המקדים, ומכפילים פי שלושים מקבלים:
קוה – 111
חלקי קו – 106
כפול 30 (שהרי רשום בפסוק שיש שלושים בכל אמה…)
חלקי 10 (שהרי יש עשר אמות)
נותן: 3.14150943

קבל ביטול. הרעיון היה של המורה המבריק למתמטיקה מתתיהו מונק, ולא הגר"א, כפי שניתן לקרוא כאן http://ivri.org.il/2014/02/molten-sea-of-solomon/

בכל אופן אני ממליץ לכם לראות את ספרו של הגר"א בעריכתי (נותרה עוד עבודה.רבה…)
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 − 1 =