געגועים למה שהיה ולמה שיכול היה להיות : שיריה של מאירה אשד

בימים אלו פורסם ספר שיריה של דודתי מאירה אשד(_ 1936-2018) במהדורה מוגבלת המיועדת לבני המשפחה וחברים.

מאירה הייתה אישתו של דודי משה "מוסה" אשד ז"ל מורה דרך ממיסדי ומטפחי ענף התיירות בארץ ובעברו לוחם ובין שאר דברים אחד מהאנשים שגילו את דרך בורמה ובכך שינו את פני המערכה על ירושלים בעת מלחמת העצמאות מן היסוד.

הוא ומאירה חיו ביחד במשך שנים רבות עד שהוא נפטר בפתאומיות בעת שנאם בזמן טקס לזכר מלחמת העצמאות .

מאירה נשארה מאז לבד והחלה לכתוב בתחילה פרוזה ולאחר מכן שירה. והיא התגלתה ככותבת מוכשרת של שירים.

לאחר פטירתה נכדתה הדס ליקטה את מיטב שיריהם בעזרת המשורר והעורך יקיר בן משה שהיכיר את מאירה. והם מוצאים את זה כעת בקובץ בשם "עץ הצפצפה " על שם השיר הפותח שיצא לאור בהוצאה פרטית.

בקובץ עצמו יש מגוון של שירים מהם עוסקים בתחומי עניין של מאירה כמו המשוררת דליה רביקוביץ' בטיולים ובבני משפחה כמו אביה.

אבל ללא ספק השירים החזקים והמשמעותיים ביותר בספר הם שירי הכאב על הפרידה מהאהוב שהיה ואיננו עוד ונטש את האני המשוררת בחיים האלה.ושהיא מחכה לרגע שבו תוכל להתאחד איתו שוב .. אי שם לחיים חדשים.

המשורר יקיר בן משה שהכיר היטב את מאירה אשד ערך ספר השירים שלה .

והנה ראיון קצר עימו.

אלי: כמה שנים היכרת את מאירה אשד ?

יקיר : עשר שנים. היא הייתה תלמידה שלי בסדנה לשירה של הקבוצים מ-2007 .הסדנה נסגרה אבל לבקשת האנשים היא נפתחה מחדש. והיא הייתה נוסעת עימי מתל אביב לכוכב יאיר שם התקיימה הסדנה ובמהלך הנסיעות האלו היינו מדברים על עולם ומלואו .והתרשמתי מאוד בין השאר מעומק הידע שלה בתחומים שונים ומגוונים כמו גם מהיצירתיות שגילתה בכל קטע שיחה.

אלי: במה התמקדו תחומי העניין הספרותיים שלה?

יקיר : מאירה כתבה תחילה פרוזה ולאחר מכן עברה לשירה. לשירה בעקבות משוררים ישראלים כמו נתן אלתרמן ודליה רביקוביץ שהיו אהובים עליה מאוד. מהמשוררים העולמיים .היא התעניינה מאוד למשל בפאול צלאן,ואהבה אותו מאוד. היה לה טעם טוב בשירה וגם במוזיקה קלאסית. מונטוורדי למשל. היינו מדברים על משוררים ומוזיקאים הרבה במהלך הנסיעות האלו ויותר ויותר היכרתי את הטעם שלה ואיך הוא משפיע על יצירתה. הרבה.

אלי :לאחר פטירתה איך נאסף הספר ? לפי איזו שיטה ערכת אותו וסידרת אותו ?

יקיר : הדס קושנר הנכדה שלה יזמה זאת מתוך החלטה שמן הראוי שכמה שיותר אנשים יכירו את יצירתה ואת עולמה של מאירה .החלטה שאני מסכים עימה לחלוטין. בעת העריכה החלטתי לא להתערב בטקסט המקורי של מאירה ולהשאיר אותו להוציא עריכה של שגיאות אבל לא אתערב בטקסט.

מצאתי שרוב השירים שכתבה הם בהחלט ראויים לפרסום. היא הייתה נוהגת למחוק ולשנות ולהשמיד את כל מה שלא מצא חן בעיניה והביקורת העצמית שלה הייתה מדוייקת מאין כמוה.. 80 אחוז מכלל השירים שלה נכנס לספר שלה. מה שלא נכנס היו דברים שלא הושלמו וכו'.

אלי : שקלתם לפרסם גם את הפרוזה שלה ?

יקיר :לפרוזה שלה התחברתי הרבה פחות .אלה היו מן פרגמנטים כאלו תמונות חלום יפות אבל שלא אומרות הרבה לקורא. השירים היו טובים יותר.

אלי :איך היית מסכם אותה ואת יצירתה?

יקיר : היא הייתה אחת המשוררות המוכשרות ביותר בסדנה שלי מדויקת חדה מאין כמוהן בעלת ידע עצום בתרבות .אתה יודע שרוב המשוררים יותר משהם קוראים הם כותבים .היא בהחלט קראה המון וחשבה על כל מה שהיא קראה.

השירים שלה מדהימים בכנות בתיאורי נוף החיים שבהם ובתיאורי הגעגועים למה שהיה ולמה שיכול היה להיות . יש בשירים הגעגוע שלמה משהו עוצמתי שלא מרפה בקורא גם לאחר הקריאה."

עד כאן יקיר בן משה ומכאן ואילך ניתן למשוררת לדבר בעד עצמה עם כמה משירי הספר.