הופיע בגרסה שונה באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני
"הכל הבל! הכל סרק! הרי זו שחצנות הסרק של הרציונליזם לתקוף את הנביא את המיסטיקאי את האל. כפירתנו בעיקר היא שהוליכתנו לגדולות, היא שתקיים אותנו, היא שהאלים מעריצים אותנו בחשאי עליה. כל שמותיו הקדושים באמת של האלוהים הם ניאוץ וכפירה בעיקר!" ("ורד לקהלת" מאת רוג'ר זילאזני, בתרגום עמנואל לוטם, מתוך "מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב"', הוצאת עם עובד 1981)
בימים אלו יצאה לאור בהוצאה עם עובד מהדורה חדשה בשני כרכים " של עשרת ספרי סדרת "אמבר" המפורסמת והקלאסית של רוג'ר זילאזני .וזאת הזדמנות טובה להיזכר בסופר הפנטסיה והמדע הבדיוני הזה שהיה אחד המתורגמים ביותר לשפה העברית.תורגמו למעלה מ-30 ספרים שלו לעברית מה שעושה אותו לאחד מסופרי המד"ב והפנטסיה המתורגמים ביותר לעברית אי פעם.במשך כמה שנים בעקבות הצלחת הסדרה המקורית של ספרי "אמבר" הוא הפך ל"סופר בית" של ממש בהוצאת עם עובד, שם הופיעו למעלה מעשרים מספריו. . גם הוצאות זמורה ביתן, מודן, כתר ואופוס וינשוף ומובי דיק לא טמנו ידן בצלחת. רוג'ר זילאזני הוא אחד מסופרי המד"ב עטורי הפרסים ביותר. סיפורו "דלתות פיו עששות פניו" (1965, תורגם לעברית בידי שירה תמיר-אלקיים בחוברת פנטסיה 2000 מספר 34), על מסע ימי בכוכב הלכת ונוס, זכה בפרס הנבולה כסיפור הטוב ביותר של 1965. ספרו בן אלמוות מאנגלית – רז גרינברג ינשוף, 2008.( זכה בפרס הוגו כספר המד"ב הטוב של השנה ב-1966 ביחד עם לא פחות מ-חולית" של פראנק הרברט – "אדון החלומות" (1966, תורגם בידי שפי פז בהוצאת זמורה ביתן ב-1987) זכה בפרס הנבולה. "אדון האור" (1967, ) זכה בהוגו ב-1968. סיפור קצר בשם "Home is the Hangman" זכה בהוגו ובנבולה בשנים 1975 ו-1976, והופיע מאז כחלק מהספר "שמי יהיה לרבבה", על עלילות בלש בעולם עתידני ממוחשב הנראה יותר ויותר כמו עולם האינטרנט שלנו (1976, תורגם בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-1983.) הספר, אגב, כמעט הופיע בעברית פעמיים, שכן הוא תורגם במקביל עבור הוצאת זמורה ביתן מודן, אך הוצאתו בוטלה כאשר התברר על התרגום "המתחרה" של עם עובד מאז זכו עוד כמה סיפורים קצרים שלו בפרס ההוגו: "Unicorn Variation" ב-1982, "Twenty-Four Views of Mount Fuji by Hokusay" ב-1986 ו-"Permafrost" ב-1987.
נתיב התופת" הוא אחד מספריו הידועים של זילאזני ואחד הפחות טיפוסיים. זהו סיפורו של אופנוען לא סוציאלי שיוצא למסע ארוך ובלתי אפשרי לאורך אמריקה שלאחר חורבן גרעיני השורצת מפלצות ומוטנטים בניסיון נואש להביא תרופות לעיר שסובלת ממגיפה קשה.
עוד ספרים שכדאי להזכיר הם :
"הסתלכרנות", אותו כתב עם פרד זאבאהאגן (1982, תורגם בהוצאת עם עובד ב-1985 בידי מיכאל ושלי תמרי), על אדם המגלה כי יש לו כוחות על; ' עוד אחד מספריו שתורגמו, בשם ''ציוני דרך" (1979, תורגם לעברית בידי לנדס ב-1982 בהוצאת עם עובד), מתאר את מסעותיו של אדם בעולמות מקבילים שונים שבהם ההיסטוריה התחוללה בצורה שונה מאשר בעולמנו. אפשר להזכיר גם את מפתחים בחול ( תירגמה מאנגלית דורית לנדס עם עובד 2003) שעוסק בחיפושים עקשניים אחרי חפץ בעל חשיבות עצומה לחייזרים. נזכיר גם כמה ספרי פנטסיה טהורים :
הארץ המשתנה /רוג’ר זילאזני [מאנגלית – עומר נבו ; עריכת תרגום – איתמר פארן תל אביב] : אודיסאה, 2008. ]. דילוויש הארור / ; [מאנגלית: איתמר פארן : אודיסיאה, [תשס"ח] 2008. ]. 'דונרג'ק'' עם ג'ין לינדסקולד (שיצא בהוצאת עם עובד ב-1999 בתרגום דורית לנדס), על עולם של מציאות וירטואלית; ''שר השדים" – ספר פנטסיה שיצא בשנת 2000 בהוצאת עם עובד בתרגום דורית לנדס. שני ספרים אחרונים אלה פורסמו לאחר מותו של זילאזני. בכלל באופן כללי נראה כי ספריו המעניינים ביותר של זילאזני הם אלה העוסקים, בדרך זו או אחרת, בדת, במיתוסים ובאלים. מיתוסים ואלים בסיפוריו של זילאזני יש עניין עמוק במיתוסים שונים ובהשפעתם על אנשים שהנם, בו זמנית, אנושיים ועם זאת חלק בלתי נפרד מאותם מיתוסים. נראה כי היתה לו אובססיה לנושא. בסיפוריו הגיבורים הם אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים לשתות בירה, לקרוא בעיתוני ספורט ולפלרטט עם נשים, ואשר, לגמרי במקרה, יש להם גם את היכולת לברוא ולהרוס עולמות שלמים.
זילאזני החל מאז להשתמש במיתולוגיות קיימות כבסיס לספריו באופן בו לא נעשה שימוש לפניו. הוא החל "לייבא" מיתולוגיות שלמות לכל אחד מספריו, אך תמיד עם שוני או הבדל מסוים. ספריו הידועים ביותר הם אלה המבוססים על דתות ומיתולוגיות אמיתיות – היוונית , ההודית, המצרית הקדומה ואחרות. אדון האור ספרו המפורסם והטוב ביותר של זילאזני, הנחשב לאחת מיצירות המד"ב הקלאסיות של כל הזמנים, הוא ''אדון האור" תורגם לעברית בידי נורית רונאל בהוצאת עם עובד ב-1978) המבוסס על המיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית. הסיפור, המתחיל, לכאורה, כסיפור פנטסיה רגיל על אלי המיתולוגיה ההודית (מהסוג הנפוץ מאד בקולנוע, בטלוויזיה ובקומיקס ההודיים), מתגלה בהמשך כמשהו שונה לחלוטין. האלים, כמסתבר, אינם כאלה כלל, אלא אנשים בעלי טכנולוגיה גבוהה מאד המספקת להם את כוחותיהם ה"אלוהיים". בהדרגה מגלה הקורא כי לא מדובר בהודו הקדומה אלא בכוכב לכת זר ובמתיישבים בו, שהפכו את עצמם להתגלמויות של האלים ההינדים (עם החלפת זהויות מדי פעם, כמו במיתולוגיה המקורית – כך הופכת אשה להיות ראש האלים, ברהמה, וכדומה). אותם "אלים" שולטים בצאצאיהם שלהם ומקפידים שלא להעניק להם את טכנולוגיות העל. לבסוף מופיע הבודהא, תוצר של דת ומיתולוגיה אחרת מכדור הארץ אשר, כמו בבודהיזם המקורי, יוצא להאבק ב"אלים" אלה למען שחרור בני האדם המשועבדים להם.
פוסטר של סצינה מ"האדון האור" מאת אמן הקומיקס ג'ק קירבי ספר זה הוא שיא יצירתו של זילאזני. הוא זכה להצלחה כה גדולה עד כי היו יוזמות ליצור ממנו סרט מצוייר ואף "פארק נושא" מאוייר בידי צייר הקומיקס הידוע ג'ק קירבי (הידוע גם באובססיה שלו לרעיון האלים האנושיים). למרבה הצער הדבר לא יצא אל הפועל. זילאזני מעולם לא הצליח לחזור לשיא של "אדון האור". אלים אחרים כמעט מיד כתב זילאזני ספר נוסף באותו סגנון, המבוסס, הפעם, על המיתולוגיה המצרית: "יצירי אור וחושך" (1969, תורגם לעברית בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-1988), בו הגיבורים הם כביכול אלי המיתולוגיה המצרית הקדומה. גם כאן הם, למעשה, בני אדם המשתמשים בטכנולוגיות עליונות, בדומה לסדרת הטלוויזה בת ימינו "סטאר גייט". האווירה בספר היא אף "פנטסטית" יותר מאשר בקודמו, אם כי גם כאן ניתן בסופו של דבר הסבר "מדעי" למתרחש, לאלים ולכוחותיהם. אבל זה כבר לא היה זה. "אל" נוסף שכזה הוא גיבור הספרים "אי המתים" (1969, תורגם לעברית בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד, 1989) ו"למות באיטלבר" (1973, תורגם לעברית בידי תמר איזנברכג בהוצאת מועדון קוראי מעריב, 1973), אדם נעים ונחמד שמקצועו הוא במקרה לא פחות מיצירת עולמות, הנאבק באנשים וחייזרים אחרים מסוגו. נקודה מעניינת במיוחד בספרים אלה היא גזע חייזרי המוסיף לפנתיאון שלו אלים של גזעים ותרבויות שונות, כשכולם משמשים זה לצד זה בערבוביה. דומה כי גישה רחבת אופקים זו משקפת את תפיסתו של זילאזני עצמו, לאמר – כל המיתולוגיות נכונות וכל האלים קיימים – באם יש להם מאמינים. מיתולוגיות שונות, "אמיתיות" ומומצאות בעוד הספרים שהוזכרו למעלה עוסקים בדת מומצאת פרי תפיסה חייזרית, הרי שזילאזני השתעשע גם במיתולוגיות מומצאות פרי דמיונו שלו. המיתולוגיה המומצאת המפורסמת ביותר שלו היא, כמובן, סדרת אמבר, על משפחה החיה ונלחמת בינה לבינה בעולם ה"אמיתי" היחיד, אשר כל שאר העולמות הם צלליו. זילאזני השתמש כאן במדה רבה במיתולוגיה שיצר פארמר בסדרת "עולם המדרגות" שלו כמודל למשפחה הלוחמנית. מיתולוגיה מומצאת כזאת נמצאת בספרו ג’ק איש הצללים /[תרגמה מאנגלית דורית לנדס] עם עובד 2002 בשלב מאוחר יותר העז זילאזני להתמודד גם עם מיתולוגיה רגישה בהרבה, המיתולוגיה היהודית-נוצרית. בטרילוגיה שלמה שחיבר עם סופר ידוע אחר רוברט שקלי, ספרי פנטסיה על מאבק הומוריסטי בין כוחות הטוב והרע;הכוללת את "הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות" (1991, תורגם בהוצאת עם עובד בידי לנדס ב-1994), "אם בתחילה לא תצליח" (1993, תורגם ב-1995) ו"מהתלה לא קלה" (1995, תורגם ב-1996), על מאבק מתמיד בין המלאכים והשדים על נשמות בני האדם. הסדרה עסקה במאמציו הבלתי פוסקים של שד מצחיק וסימפאטי לזכות בהצלחה ובהכרה אחת ל-1000 שנים, תמיד לשוא. אלא שבוריאציה אופיינית, האל הדומיננטי כאן אינו האל היהודי-נוצרי, אלא אלה בלתי ידועה עד כה – אננקה. הסיפורים חמודים מאד, במיוחד בדרך בה מפגישים זילאזני ושקלי דמויות אגדיות לחלוטין עם דמויות "הסטוריות", כביכול, במין מהתלה פוסט-מודרניסטית מטורפת בה כולם חיים זה לצד זה, כולל האלים היוונים הקדומים, שגם הם, כמסתבר, קיימים בצורה כלשהיא ביקום היהודי הנוצרי הזה ואף היו דומיננטיים לפני שחבורת השדים והמלאכים, על תפיסת העולם השונה שהיא מייצגת, תפסה את מקומם. שילוב דומה של "מיתולוגיות" שונות ניתן למצוא בספר הפנטסיה "לילה אחד באוקטובר הבודד'' (1993, איורים – גהאן ווילסון תורגם בידי אמיר שוסטר בהוצאת אופוס, 1997), ת] בו מפגיש זילאזני דמויות מפורסמות שונות מהספרות הויקטוריאנית – שרלוק הולמס, דרקולה, דוקטור ג'קיל ומר הייד – עם דמות אמיתית – ג'ק המרטש. למעשה ניתן לראות בזילאזני, בדומה לפארמר (שהרבה להפגיש בין דמויות מסיפורי הרפתקאות כמו טרזן ושרלוק הולמס, דוק סאבאג' ורבים אחרים) את אחד מאבותיה של אופנה מקובלת מאד כיום בספרות הפוסט-מודרניסטית, אופנה של הפגשת גיבורי ספרות ודמיון שונים.
אנחנו האלים בסופו של דבר, האלים של רוג'ר זילאזני הם אנחנו – אנשים פשוטים ורגילים שבמקרה יש להם כוחות על כתוצאה מאמצעים טכנולוגיים שונים ממקור שאינו תמיד ידוע. המאבק ההחשוב ביותר של "אלים" אלה הוא בשאלה מה לעשות עם אלוהותם – האם לנצל אותה למטרותיהם האישיות או לטובת הכלל? דומה כי שאלה זו העסיקה מאד גם את כותבי המיתולוגיות הקדומות המקוריות. ראו גם |
זילאזני בויקיפדיה האנגלית
|
||
|
||
4 תגובות על “האם האלים הם רק בני אדם ? : יצירתו של רוג'ר זלאזני מאדון האור ועד אמבר”
[…] בעל יד הכסף קורום תורגמו בשלמותן או כמעט בשלמותן , רוג'ר זלאזני עם סדרת ספרי "אמבר" המפורסמת שלו , ועוד מעטים מאוד […]
[…] של הגבירה" של פייר אנתוני, "נסיך התוהו" של רוג'ר זילאזני, "הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות" מאת זילאזני […]
[…] האם האלים הם רק בני אדם ? :יצירתו של רוג'ר זלזני […]
[…] האם האלים הם רק בני אדם ? :יצירתו של רוג'ר זלזני […]