איך אפשר לחיות באמת במאדים? – ניתוח פסיכולוגי של "יותר מאדם" ("קיבורג") מאת פרדריק פול-חיים מזר

 

איך לחיות במאדים: יותר מאדם" ("קיבורג") מאת פרדריק פול – ניתוח פסיכולוגי

מאת חיים מזר

מאמר זה הוא קטע מספרי "עיונים סוציולוגיים בספרות המדע הבדיונית" המבוסס על ספרו של פרדריק  פול – "קיבורג" (בתרגום יעקב שץ, הוצאת "זמורה ביתן מודן,  1980, ובתרגום מיכאל תמרי בהוצאת "עם עובד" ב-1996).

ביצירה זו  מתואר ניסיון להתאים אדם לחיות על המאדים תקופה ממושכת. מדובר בהחלפת חלק  ממערכותיו האורגניות של אדם זה בחלקים מכניים ואלקטרוניים, והוספת אחרות  התקבל  מכנוש – אנוש  מכני (עמ.  19,20).

התאמת  הגוף  לסביבת  המאדים

שום דבר בהופעתו, שניתן  לראותו, לא  מזכיר את  הצורה  המקורית של  המכנוש בה נולד, לרבות  המבנה  הפנימי  של  גופו. "עיניים, אוזניים, ריאות, אף, פה, המערכת  המחזורית, כל  איברי  החישה – עור, לב, כל  אלה  הוחלפו  או  הוגדלו" (עמ. 19): המעיים  שלו הוחלפו במעיים  פלסטיים ( עמ.. 163) כך  שארוחה  אחת לחודש  מספקת  אותו (עמ.  94), אינו  נזקק  לחמצן (עמ.  186), מערכת  השרירים שלו  מסוגלת  לעומס  יתר  בכול  תנוחה  על  הדעת  (עמ. 150)  והיא  סודרה כך  שלא  יזדקק  לישיבה  בכלל (עמ.  141). שריריו  נענו  לאתגריו  בקלילות  חלקה  ( עמ. 178), כל   מערכת  העצבים  שלו  שונתה (עמ.  74)  ועורו הוחלף  בעור  חדש  ללא נקבוביות, חסר  כל  שיער וחלק לחלוטין.  העור,  המבהיק  עמומות, נראה  יותר  כחליפת  צלילה מאשר   כעור  טבעי (עמ. 65,123).

"שריריו  נענעו  לאתגריו  בקלילות  חלקה. לא  שריריו  שלו  הם  שמניעים  אותו,  כי  אם  מערכות  הסרבו…מהירות של  200  קמ"ש  אינה  בגדר מאמץ  וכך  באשר  לניתור קליל  מעל  לערוצים ולמכתשים קטנים ורחיפה  במורד  ובמעלה  התלולים  יותר"  (עמ.  178 –  177).

עיניו  הוחלפו בעיניים  מלאכותיות, אלה  עיניים  כדוריות דומות לעיני  חרק שהעניקו  לו   סריקה  מרבית על  הסביבה  ומסוגלות  לראות  בתחומי  העל – סגול  והתת –אדום  (עמ.  123, 80, 48, 20)  ומאפשרות  לו  לנווט  עצמו  באמצעות  אור  הכוכבים (עמ. 179 ).  המכנוש  יכול  לסובב  את  ידיו  סביב  ציריהן  (עמ.  180) ואצבעותיו  קשות  ומוצקות דיין  כדי  לפרוט  למשל  על  מיתרי  גיטרה (עמ.  132  ).איבר  המין  שלו  הוסר ( עמ.  94).

מקור  הכוח  שלו  בא לו  מהשמש  או  מגנרטור  מגנטו  הידרו – דינמי  שהוצב  על  דימום  ולשם  כך  הוצמדו  לגבו  קולטי  שמש במתכונת  של  כנפי  עטלף  בצבע  שחור. הן  נועדו  להתפרס אוטומטית ולכוון  את  עצמן  לקליטת   אנרגיה  בכמות  גדולה  ככול האפשר  בלי  שיהיה מודע  לכך (עמ.  199, 188, 123, 75). "גופי  החימום  הפנימיים  שלו  שומרים  על  טמפרטורה  פנימית  קבועה בקרבו  בעבור אותם  מאיבריו  שעדיין  חשו  בכך" (עמ. 199). אנרגיה  זו  היא שמפעילה  את שריריו (עמ. 84).

לגבו  של  המכנוש  חובר  מחשב  עזר. "הוא  מכיל  שלוש  מערכות נפרדות, חיווט  משולב ומכללים  שיתופיים.  כל  אלה  הם  בעלי  נתוני  יכולת עודפים  המבטיחים  אמינות  של  יותר  מ  – 90% …מערכת  אחת  משקללת  את  קלטי  הראייה  שלו,  האחרת  שולטת  בתת – המערכות  העצביות והשרירים מופעלים  על  תנועותיו  והליכתו. השלישית  משדרת  את  כל  רשמיו, כל  מה  שהוא  רואה. רואים  גם  על  כדור  הארץ" (עמ.  110,174),

אישיותו  ותפישתו  של  המכנוש

העיניים  של  המכנוש  העניקו  לו  טווח  ראייה  רחב  ביותר  מהעל –  סגול  לתת –  אדום. הוא מסוגל  לקלוט חצי תריסר  צבעים  חדשים. "מה  שנראה לו  כאדום  כהה, כך  ידע  חום ברמה  נמוכה, אך  לא  היה  זה  נכון לומר  שזה  כמו  אדום, היתה  זו  רק  איכות  שונה  של  אור  שהתקשר  עם  חום…הוא  מסוגל…לעמם  את  ראייתו על  פי  בחירתו.  הוא  מסוגל  להבהיר אותה. יכול…לסנן, כרצונו את  כל אורכי  הגלים  מלבד אחד או  אף  לגרום לכך  שאחד  או  יותר מבין שלל צבעי הקשת יהיו  בהירים מהאחרים". לעומת  זאת  אין  לו  "כל  בעיות כאב בעיניים מחמת  עודף  בוהק, אפילו  כשהוא מתבונן באור  החזק ביותר" ואין  לו  בלוטות  דמעה בעיניו החדשות וכמובן  שאינו  יכול  לבכות, אפילו  האפשרות  שירווח  לו  בבכיו נשללה ממנו" (עמ. 120, 93, 90, 84, 80, 48).

קולו  הוא עתה  גבוה  וחד  כשל  בובה. "לא נותר  הרבה  מהנעימה  וההטעמה אחר  מה  שעשו  למיתרי  קולו" (עמ. 85, 23)  ו"מסוגל  לשמוע בחדות ובאבחנה  דקה  שבכמותה  לא התנסה  מעולם. הוא יכול… לשמוע כל  מילה  שנהגתה  בחדר ( חדר בית  החולים  בו  הוכשר  והותאם  למאדים )  ולו  גם  בקול  לחש  דק  ואף  את  מרבית  הדברים שאירעו  בחדרים  הסמוכים…ומעל  לכול יכול  היה  לחוש  ברצונם  הטוב  של  קתלין  דאוטי  וג'ון פרילינג  והבין  את  החשש  והכעס  שזרמו  התחתית  קולותיהם  של סגן  המנהל  ושל  המנהל" (עמ. 70).

הוא  מסוגל  לווסת  את  חוש  הזמן  כרצונו  ומסוגל  למנות  את  השניות  בשעון, או  לנוע  מהר  יותר  או  לאט  יותר  לפי  הצורך. כאשר  שעוני  גופו מנותקים  תפישת  הזמן שלו  היא  רק  על  פי  מה  שקובע  המחשב. בהאטה  גדולה  האנשים  נראים  נעים  מעט  יותר… קולות  הופכים  גבוהים  יותר. "עם  הגברת המעכב  במערכותיו  הקולות  הופכים  לבליל  גבוה   וצווחני  עד  צאתם  כליל מתחום  הקליטה  שלו.  הוא הצליח  בקושי  לראות  אנשים" (עמ.  158, 116 – 115 ),
"לא ניתן  להבחין  בשום  הבעה  על  פניו החדשים  או  בצלילים  הרדודים  של קולו… הוא  לא  למד  לחייך באורח מספק על  פני החדשים"  ולכן  חייך  בתוך  תוכו  ו"כנפי  העטלף  שלו…  רוטטות בחוסר  מנוחה" (עמ. 197, 131).

"לגבי  חלק  גדול  מגופו, כאב  טוב  לא  היה  קיים .אותם  חישנים  שנותקו, נותקו   ממערכת  התחושה  שלו  לחלוטין" (עמ. 91). "הוא  לא  היה  עייף…הוא  שכח  כמעט  מה  פירוש  להיות  עייף. הוא  ישן, בדרך כלל,  שעה  או  שעתיים  בלילה  ונמנם  לפעמים  במשך  היום, מתוך שעמום, יותר  מאשר עייפות. החלק  האורגני  שבו  הציג,  עדייו  דרישות  מסוימות, אולם  תחושת התשישות החודרת, .בעקבות  מאמץ  גופני  רצוף וממושך,  הפכה  לדבר  מה  מנוכר" ( עמ. 198). "הליכה  היתה  צורת  תנועה  איטית, לאין  שיעור  מדילוגי  הריצה  הרגילים  שלו. אולם  במונחים  של  קילוואט  שעה  לקילומטר  היתה צורת  תנועה זאת  הרבה יותר  חסכונית" (עמ. 205 ).

"במטרה  להבטיח  למכנוש  יכולת  תגובה  מהירה,  הותקנו  בו  אמצעי  המחשה. כדי  למשוך  את  תשומת  ליבו  להודעות   חשובות,  הוא  רואה  את  אשתו  דוברת  אליו. כדי  להבטיח  תגובה  לסיכונים,  הוא  רואה  משהו  מפחיד. בדרך  זו  מסוגל  ראשו  לחיות  בשלום  עם  הרפלקסים  שהותקנו  לתוך  גופו, אלמלא  כן  היה משתגע (עמ. 184),

מכיון  שכרתו  את  איבר  מינו  הוא  בנה  לעצמו  מערך  יעיל  לגבי  העדר  איבר  המין  שלו. היזכרות  בכך שהיתה  לו  אישה  לא  נראתה כראויה  למאמץ זה. העמק  המקומר  (על  המאדים)  שנמצא  מעבר  להרים  המרוחקים  ותוכניתו להקמת  חווה  פרטית,  היו  הרבה  יוצר מעניינים (עמ.  195, 155). חלומותיו  היו  לפעמים  מיניים  ולפעמים  אודות  דורי  אשתו, אבל  התחושה  החלולה  של  יאוש  וזעם ששכנה  בקרבו  על  כדור  הארץ התפוגגה  על  המאדים (עמ.  195).

 

המכנוש  "לא  היה  מסוגל  אומנם, לראות  את  אלומת  אנרגיית  הזעיר  – על המומטרת  מדימוס, אולם  הוא  חש  כפינוק  של חמימות, כאשר  היה  בקרבת האלומה  היה  פורש  את  כנפיו, טובלן  כאילו,  בהרגשת  עונג  וסופג  את  העוצמה,  גם  כאשר  היה  מחוץ  לקרן  נשאה  עימו  בתוך  מצבריו. לא  היתה  לו  כל  סיבה … לחסוך בכוחו. עוד  ועוד עוצמה זלפה  אליו, מטה, מהרקיע  כל  אימת  שדימוס היה  מעל  לקו  האופק.  היו  רק  שעות  ספורות  בכול  יום,  בו  לא  היו בשמיים  לא  השטף  ואף  לא הירח,  אולם  במצבריו  היתה עתודת  אנרגיה  גדולה בהרבה  מהדרוש  לו  לצרכיו  באותן  שעות צחיחות".  בעת  מחסור  הוא  חש  בצמא  לאנרגיה (עמ. 205,  194).

 

מעמיתיו  האנושיים  ששהו  עימו  על  המאדים  הוא  הלך  והתרחק.  הוא  החליט  להישאר  על  הכוכב  לצמיתות  ולא  לחזור  ארצה.  כדור  הארץ  החל  להראות  כמין  מקום  נעים,  מוזר  וזר בו  ביקר  אי  פעם  אך  לא  הצליח  לחבבו  ביותר. המכאובים  והסכנות  שהיו  מנת  חלקם  של  תושבי  כדור  הארץ כבר  לא  היו  שלו". המאדים הוא  עתה  "הכוכב  שלו  והוא  רצה  ליפותו" (עמ. 195 ,194).

"משימתו  העיקרית  של  מחשב  הגב היתה  להגן  ולשמור  על  עצמו,  מה  דהצריל  שמירה  על  חייו של  החלק  החי  של  רוג'ר טוראווי (שמו  המקורי  של  המכנוש). המחשב  היה  מסוגל  לגזות  אנרגיה  מצרכיו  של  רוג'ר להישאר  שפוי, למנוע   ממנו  אפשרות תקשורת, להתערב  ולערוך  את  תחושותיו (עמ.  208 – 207). במקרה  אחד, אחד  מעמיתיו  של במכנוש  ביצע תנועה  פתאומית,  מערכות  הפענוח  של  המכנוש פירשו  זאת  כאיום, המכנוש  התגונן  ודחף  את  עמיתו  הצידה  תוך  שבירת  ידו (עמ.  182 –  181 ). במקרה  אחר  המכנוש  שכח  "לסגור  את  ה"חנות" שלו, השאיר  את  נתיבי  הטעינה  חשופים וגרגרי  תחמוצת  ברזל  חדרו  לתוכם…ויצרו  קצר  חלקי וכך  נתקע  בלי  כוח"..  תפישתו עוותה  והמחשב  הניעו כמעט  לפעול כנגד  רצונו. המחשב  תיאר  בפניו  את  עמיתיו  כמפלצות  ואילצו  לפעול  כנגדם  מתוך  מטרה  להורגם.  בתודעתו  ידע  המכנוש שאין  זה  כך  והצליח  להזהירם  על  מעשיו (עמ.  208 ).

מסקנות

המכנוש  כמתואר  ב"קיבורג" נערכו בגופו  שינויים  דרמטיים.  הורדו  מגופו  איברים  שונים, איברים  אחרים  הוחלפו  באיברים  בעלי  עוצמה  רבה  יותר  הוספו  לו  איברים  חדשים. התוצאה  היתה  שהמכנוש  איבד  חלק  מתכונותיו.  תכונות  קיימות  הועצמו  והוספו  לו  תכונות  חדשות  ובלתי  מוכרות. המכנוש  קיבל  זהות  חדשה, שונה  מהאני  הקודם  שלו  כיצור  אנוש.

הכישורים הפיזיים  החדשים  של  המכנוש  שוללים  ממנו  את  משמעות  העייפות – "  לגבי  חלק  מגופו, כאב  שוב  לא  היה  קיים.  אותם  חלקים  שנותקו,  נותקו ממערכת  התחושה  שלו  לחלוטין". הסתפקותו  בארוחה  אחת  לחודש  מצמצמת,  אם  לא  מבטלת  את  תענוגות  האכילה  שלו – נהנתנות  האכילה  מעומעמת.  המונוטוניות  שבקולו  לא  מאפשרת  לו  להשתמש בנעימה  והטעמה  המקובלים  על  שאר  האנשים  כאשר  ברצונו  להביע שמחה, כאב, הדגשות, אי  שביעות  רצון  וכו',. הוא  איבד  את  יכולת  ההבעה  שלו. החלפת  עיניו  בעיניים  חדשות  גררה  בעקבותיה  גם  את  הסרת  בלוטות  הדמעה  שלו  "וכמובן  שאינו  יכול  לבכות, אפילו  האפשרות  שירווח  לו  בבכיו    ממנו". הסרת  איבר  המין  שלו  מבטלת  לחלוטין  את זהותו  המינית.

יכולתו  לסובב  את  ידיו  סביב  ציריהן  וקשיות  ומוצקות  אצבעותיו המאפשרים  לו  לפרוט  על  מיתרי  גיטרה  ויכולות  לרוץ  בקלילות  במהירות  של  200  קמ"ש  מעצימים  תכונות  פיזיות קיימות  ומשפיעים  על  האני  שלו  בכישוריו  הפיזיים  החדשים.  עיניו  החדשות  מעניקות  לו  אפשרות  לסריקה  מרבית  של  סביבתו   – רחבה  בהרבה  מהיכולת  האנושית.  הוא  מסוגל  לקלוט בניגוד לבני  אנוש  לראות  חום  ובכך  להעניק  לו  גם  משמעות  חזותית.  הוא  יכול  לסנן  כרצונו  את כול  אורכי  הגלים מלבד אחד, או אף  לגרם  לכך  שאחד  או  יותר  מבין  שלל  צבעי  הקשת  יהיו  בהירים  יותר  מהאחרים וכושר  השמיעה שלו  מתרחב  ומתחדד  גם  כן.  המכנוש  מסוגל  לשמוע  למרחקים  גדולים  יותר  ולהביו  את  התחושות  של  דוברים  שונים  בתחתית  קולותיהם.  כישורים  אודיו – ויזואליים אלה  בוודאי  שמגבירים את הגירויים  האינטלקטואליים, האסתטיים  והפיזיים   ומעצימים  את  עוצמת  המשמעויות  והחוויות  החדשות  הנובעות  מכישורים  אלה.

לגופו  של  המכנוש  חוברו  איבריו  חדשים  שאין  לאף  אדם. בגופו  מותקנים  שעונים  אותם  הוא  יכול  לווסת  כרצונו,  מה שמעניק  לו  מעין  שליטה  על  חוש  הזמן  שלו. הזמן  מבחינתו  יכול  להתארך  ולהתכווץ.  את  הרצף  הדיכוטומי  של  "לאט,  ו "מהר"  הוא יכול  לפרק לגוני מהירויות  שונות כרצונו וכפועל  יוצא  מעניק לזמן  משמעויות  חדשות  ורחבות  יותר.  ביכולתו  לעדן  את  תחושת  הזמן. זוהיסובייקטיביזציה  רחבה  ביותר  של  הזמן. לגבו  מחוברים  קולטי  שמש  ומחשב. מתכונתם של  קולטי  השמש  כשל  כנפי  עטלף.  הן  נפרשות  ומכווננות  עצמן  אוטומטית. לכנפיים  מספר פונקציות. "הן  נועדו  להתפרש  אוטומטית ולכוון  את  עצמן  לקליטת  אנרגיה  בכמות  גדולה  ככול  האפשר מבלי שהמכנוש  יהיה  מודע  לכך" כאשר  הן  קולטות  אנרגיה  המכנוש  "חש  בה  כפינוק של  חמימות, כאשר היה  בקרבת  האלומה  היה פורש  את  כנפיו, טובלן  כאילו בהרגשת  עונג  וסופג  את  העוצמה".  המכנוש  פיתח  לעצמו  נהנתנות  של  ספיגת  אנרגיה.  זהו  תחליף  לנהנתנות  האכילה.  מכיון  שכמעט ואינו זקוק  לאכילה  אין  הוא  זקוק  לתרבות  של  אכילה. עצם קליטת  האנרגיה  מהווה  משום  הנאה  לגביו  וברטיטתן  חסרת  המנוחה  יכולות   לבטא  משהו  מתחושותיו. מעין  תחליף  לדקויות  הקול  ולהבעות  הפנים.

המחשב  בגלל  חשיבותו  הרבה   "משימתו  העיקרית… היתה  להגן  ולשמור   על  עצמו   גם  על  חשבון  שפיותו של  המכנוש  וביכולתו  לערוך  את  תחושותיו  של  המכנוש". המחשב  כאשר  הוא  נמצא  בסכנה  יעדיף  את  קיומו  שלו  על  זה  של  המכנוש  וינסה  להפעילו  לצרכיו  הוא,  גם  אם  המכנוש  ינסה  להתנגד לכך. התקנתו  של  המחשב על  גוף  המכנוש  מעמיקה  אמנם  למכנוש  תכונות חדשות, אך  בשל  אופיין  המיוחד  הן  נותנות  למחשב  כנושא ומצרף  תכונות  למכנוש, זהות  משלו. מתקבלות  כאן  שתי  זהויות הפועלות  על  פי  רוב  ביחד,  אולם במצבים  חריגים  זהויות  אלה תלחמנה  אחת  זו  בזו  מלחמת  קיום,  כל  אחת  על  פי קיומה  היא.

המכנוש  איבד  את  כל יכולת  הביטוי הפיזית – ריגושית. לעומת  התעצמה  יכולת  הקליטה  הריגושית שלו.  שעה  שבכול  קהילת   בני  אדם  רגילים  יחסי  קלט  פלט  פיזיים  ריגושיים  הם  דו – סימטריים,  הרי  שעה שהמכנוש נמצא  בקרבם  יחסים  אלה  הם חד – סיטריים. הם בפנייתם  אליו  יכולים  להשתמש  בכול  אמצעי  הביטוי  הפיזיים  ריגושיים שלהם  המכנוש  לעומתם  חסר  כישורים  אלה.  לכול  היותר  יוכל  להשתמש  בקולטי  האנרגיה  שלו  וגם  זאת  בגבולות  צרים  למדי.

כנגד  אי  יכולת  הביטוי  הריגושית  שלו,  ניחן  המכנוש  ביכולת ביטוי פיזית  רבת  עוצמה  וזאת  כמובן  בגלל  התאמתו  לפעילות  בתנאי  המאדים. בתוכנית  שנועדת  למכנוש  היתה  לפעול  זמן  מוקצב  על  המאדים ובתום  זמן  זה  יוחזר  ארצה  ויוחזרו  לו  הכישורים  האנושיים   שלו  על ידי  סדרה  של  ניתוחים  מתאימים.  המכנוש  חשב  אחרת.  אי  יכולת  הביטוי הפיזית ריגושית,  כישוריו  האינטלקטואליים  החדשים  וכישורים  הפיזיים,  עם  חלוף  הזמן  הדחיקו  את  זהותו  האנושית כליל  והעצימו  את הזהות  המכנושית  שלו  והביאוהו לידי  החלטה להישאר  לצמיתות  על  פני  המאדים  והראיות  לכך  הן  יכולתו  להדחיק  את  התניית  הפעולה  שלו  למקרי  חירום  בהזכרת  אשתו  והתנכרותו  ההולכת  וגוברת  לבני  האדם  שהיו  במחיצתו  על  המאדים. למכנוש  מערך דימויים , תפישות וציפיות  שונים  לחלוטין.

מכיון  שהמכנוש  תוכנן  כך  שיפעל  על  פני  המאדים  ללא  חליפת חלל, הרי  שבאם  עוד   בני  אדם  יעברו  למאדים  מתוך  נכונות  לפעול  ללא  חליפות  חלל  הם  יהיו  מחויבים  לעבור  שינויים  גופניים  כדוגמת  המכנוש.  חברה  זו  מטבעה  תהיה  א  –  מינית. התרבותה  היא  פונקציה  של  נכונות  אנשים נוספים לעבור  למאדים  ולהיהפך  למכנושים.  מה  שברור  הוא  שמוסד  ההורים בחברה  זו  יהיה  חסר משמעות  וכך  גם  יהיו חייבים  למצוא  לעצמם  אמצעי  ביטוי  ריגושיים  חדשים  שאם  לא  כן  תהיה  זו  חברה  פרטנית  ביסודה – כל  פרט  יהיה  לעצמו  ללא  שום  קשר  לפרטים  אחרים. באם  יפעלו  במסגרת  קבוצתית,  בתוקף המציאות  החדשה  יהיו חייבים  למצוא  לעצמם הגדרה  קבוצתית  אופיינית  להם  וסמלי  זהות  חדשים. יתכן  מאוד  ובמצבים  חריגים  המחשבים  אותם  הם  נושאים  על  גבם  יהפכו  אותם   לחברה  בעלת מאפיינים  סכיזופרניים  ויתחוללו  מאבקים  בין  המכנושים  למחשבים  שעל  גבם  ו/או  מאבקים  בין  המכנושים  כקבוצה  והמחשבים  כקבוצה..

כך שבכל מקרה החיים על מאדים לא הולכים להיות אוטופיים.

ראו גם

פרדריק פול באנציקלופדיה

סיפור מאת פרדריק פול ב"יקום תרבות "

"היום המיליון "

העתיד הרחוק והמוזר שהפך להווה  של כולנו

"סוחרי החלל : סיפור עתידני שהתגשם במידה מה…)

עטיפת ספר ההמשך ל"יותר מאדם" מאת פרדריק פול ותומאס תומאס.