web analytics
קטגוריות
מדע ספרות יפה

הרופאים הרפואה ועולם הספרות היפה -סקירה על :הרהורים על ספרות ורפואה-דילמות ביחסי רופא-חולה מאת ד"ר לימור שריר

סקירה על קובץ מאמרים של ד"ר לימור שריר בענייני ספרות ורפואה.

כל בני האדם זקוקים לעזרת הרופא שיקל על סבלו, יביא מזור לתחלואיו ואף יציל את חייו .

לא מעט סופרים היו רופאים. מה אנו יודעים באשר לזהותם, לסגנון כתיבתם, לנושאים שבהם עסקו, האם שילבו מקרים בהם פגשו בעולם הרפואה בכתיבתם וכיצד השפיע הרפואה על כתיבתם?

בספרה החשוב, המאתגר והמעניין של ד"ר לימור שריר, הרהורים על ספרות ורפואה: דילמות ביחסי רופא-חולה. ( הוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, 2016 ) המחברת פורשת בפנינו בצורה ייחודית  את הזיקה בין הספרות והרפואה, תחום שהוא נדיר ביישומו. יתכן והפרספקטיבה המשלבת ספרות ורפואה מקורה  באישיותה של הכותבת, שבהכשרתה המקצועית הוא רופאה, אך עיסוקה בשנים האחרונות הוא כתיבה (הן של ספרות בדיון, והן ספרי הגות ומחקר, שהטקסט שלפנינו מציג בבהירות דואליות זו).

ד"ר לימור שריר פרסמה רומנים וקבצי סיפורים שזירת התרחשותם היא נפש האדם וביניהם שזור מבלי משים עולם הרפואה אותו היטיבה להכיר בהיותה רופאה .ספרה הנוכחי הינו ספר עיון והגות העוסק בחיבור שבין ספרות, פילוסופיה ורפואה . קדם לו ספר הגות מקורי ומעניין: מרטין בובר- מבט מקרוב שבו מתארת שריר את הפילוסוף הנודע מזווית אישית באמצעות שיחות שניהלה עם נכדתו וחושפת בפני הקורא מאורעות ותכונות אופי שלא נודעו באשר למרטין בובר ולמשפחתו מעבר לניתוח משנתו ומחקריו שמופיעים בצורה מעמיקה בספרה.  (ראו את המבוא שלו כאן )

ספרה הנוכחי על ארבעת כרכיו ועשרת שעריו, הינו מאגר אנציקלופדי של ידע בנושא ספרות ורפואה שנאסף ונחקר על ידי הסופרת כדי להנחיל אותו לאחרים.

בהיבט הספרותי, לבד מקטעים פואטיים, מכיל הספר דוגמאות רבות ליחסי רופא-חולה בטקסטים של סופרים קאנוניים וידועים בסצנת הספרות המקומית והעולמית. ד"ר לימור שריר עורכת מחקר מעמיק ומקורי בסוגיה זו ביצירותיהם של א.ב. יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, ואף בוחנת את ייצוג העולם הרפואי ביצירות פרי עטה.

מעניינת היא התייחסותה לסופרים שהיו רופאים בתקופות היסטוריות שונות . אציין סופרים רופאים שכתיבתם קרובה ללבי:  הסופר  הצרפתי  פרנסואה רבלה- מחבר סיפורים סאטיריים על הענקים גרגנטואה ופנטרוגאל במאה ה-15, שנחשב לאחד מאבות הספרות הצרפתית המודרנית. ארתור קונן דויל- יוצרו של שרלוק הולמס ומארג ספרות הבלשים שהיא כה חביבה עליי, ארתור שניצלר- הסופר האוסטרי-יהודי ועוד רבים אחרים.

הסופרת מתבוננת בעולם הרפואה דרך יצירות הלקוחות מהספרות העולמית, מחזות ויצירות קולנועיות . היא עורכת דיון מעניין במובאות מכתביהם של אנטון צ'כוב, (חדר חולים מספר שש), אקסל מונטה ( מגילת סן מיקלה), ארצ'בלד ג'וזף קרונין ( דרכו של שנון), וויליאם קרלוס ויליאמס (סיפורי רופא), מיכאיל בולגקוב (רשימותיו של רופא צעיר), יאנוש קורצ'אק (כאשר אשוב ואהיה קטן) ועוד.

( גילוי נאות: מאמר שלי בנושא ספרי הילדים של יאנוש קורצ'אק  מצוטט בספר).

המחברת מתעמקת בספרו המונומנטלי של אלבר קאמי "הדבר" שבו מוצג רייה הרופא כדמות מוסרית בעליל הנלחמת נגד המַרְעִין בִּישִׁין של המוסדות החברתיים. החברה הממוסדת ובעיקר, מוסדותיה רואים את האינטרסים הצרים שלהם ולא את טובת הציבור או החולים כיסוד מוסד של מלחמת הרופא האידיאליסט נגד פגעי החברה.

בהיבט הרפואי-מדעי ניתן להבחין לא רק בסקירות היסטוריות של מחלות וניסיונות לבאר את פשרן מהתחומים של פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות (שחלקן פס מן העולם), נוירולוגיות ואחרות לצד ניתוח אספקטים רפואיים-מדעיים בפני עצמם וגישות חדשניות המתייחסים למחלות נפוצות בימינו. בחלק זה ניתן גם ייצוג לאסכולות שונות בכל תחום. כך, למשל, לצד התייחסות מעמיקה לפסיכיאטריה, מצד בכירי התחום, ישנה גם התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה, מהלך שלא רק מגוון ומעשיר את הדיון, אלא מציג את המורכבות של התחום. מורכבות זו מוצגת באופן מרתק בדיונים שונים ומרתקים שעורכת ד"ר שריר עם  אנשי ספרות, מדע ורוח ביניהם בולט הדיון עם פרופ' שלמה גיורא שוהם על סטייה, טירוף ויצירה.

בנוסף לסקירות ההיסטוריות מופיעים בספר אזכורים של היפוקרטס וגלנוס, שבועת הרופאים, הקורפוס ההיפוקרטי, המוח בעידן העתיק, ההיסטוריה של השיגעון ועוד. קוראי הספר יופתעו להיווכח כי דילמות שהעסיקו את הרופאים במהלך ההיסטוריה רלוונטיות גם בימינו.

מעניינת במיוחד התייחסותה הרב-מימדית של המחברת לדמותו של הרופא הנבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדולה שבדמותו (הרמב"ם) נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס,(עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהנום" (תורה ותלמוד) על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו ( בולגקוב), על מצב בריאותו ( רבלה) על חמדנותו ( מולייר), על נטייתו  הפטרנליסטית (קרלוס ויליאם), על אכזריותו (פוקו) ועוד. באופן זה המחברת מרחיבה את תחום המחקר לא רק לדמותו של הרופא בעיני מטופליו אלא גם כיצד היא נבחנת  בעיני עצמו ואיזה מקום הוא תופס  בחברה בתקופות היסטוריות שונות.

בפרק מיוחד עוסקת המחברת בהיבטים אתיים של העיסוק הכולל ברפואה. במסגרת זו מופיעים בספרה של שריר הדיונים המוכרים במוות, המתות חסד, אתיקה רפואית, ההתייחסות המשפטית למוות (חוק החולה הנוטה למות, חוק זכויות החולה, אמנות אתיות בין רופאים לחברות תרופות, ועוד). בנוסף ישנן גם התייחסויות לדילמות אתיות, כמו זו שערכה ד"ר שריר בדיון עם פרופ' יוסי יזרעאלי באתיקה במחזות פירנדלו ואיבסן.

בשער שנושאו רופאים בתקופת מלחמת העולם השנייה מנתחת המחברת את דמותו של הרופא בשואה כאשר לצד הרופא שדבק בשבועת היפוקרטס נולד סוג אחר של רופא הבוגד בשבועתו ובייעודו והופך למרצח. מעניין במיוחד הוא תיאור דמותו של רופא אוסטרי לא יהודי בתקופת אוסטריה של היטלר, גיבור ספרה של ד"ר לימור שריר: "הבית על האגם" המתלבט ומתחבט בבעיות של מוסר ומצפון, בשיגעון האישי ובשיגעון הקולקטיבי.

ספרה של ד"ר לימור שריר הרהורים על ספרות ורפואה- דילמות ביחסי רופא חולה נולד בהשראת קורס ספרות ורפואה אותו תכננה ד"ר לימור שריר במיוחד לסטודנטים לרפואה בפקולטה ע"ש סאקלר בהיותה בוגרת שלה.

%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a1-%d7%a2%d7%95%d7%96

לימור שריר עם עמוס עוז בקורס "הרפואה והספרות " וסטודנט ששואל שאלה.

ד"ר שריר  אף מנהלת את הקורס  שזוכה להצלחה רבה באוניברסיטת תל-אביב מ-2010 – זה שבע שנים . במסגרתו היא מפגישה את הסטודנטים עם סופרים, משוררים , אנשי הגות ואתיקה לצד רופאים בכירים. באמצעות מפגשים אלה, סוברת ד"ר שריר יבינו הרופאים לעתיד כיצד מתייחסים לעולם הרפואה אלה שמעברו השני של המתרס.

אומרת שריר: "במסגרת קורס ספרות ורפואה אני חושפת את הסטודנטים לטקסטים ספרותיים כגון אלה שעיקרם דו-שיח אנושי: סיפורת המעודדת דיאלוג עם קוראים רבים וסיפורים על רופאים ועל מחלות, שירה החשופה לפרשנויות שונות. לימוד מעין זה נועד לשכלל לדעתי את יכולתם של הסטודנטים לרפואה להתמודד בעתיד עם מצבים שבהם עדיין לא נתקלו במציאות. מעבר להעשרה התרבותית שאליה נחשפים הסטודנטים במהלך הקורס אני סבורה שתיאור ספרותי חי של המחלה והרגשת החולה מקבֵּע בזיכרונו של הסטודנט לרפואה את סימניה השכיחים ואת התנהגותה ומעצים את התיאור היבש של התסמינים ומהלך המחלה שהוא נתקל בהם בספרי הלימוד. כמו כן מגביר את רגישותם של הרופאים המתלמדים לחוויותיו של החולה, ומשפר את יכולתם להתמודד עם בעיות אתיות ואת יכולתם הקלינית מעבר לשיפור בתפישת הרופא את מקצועו והגברת יכולתו ליהנות מעבודתו השוחקת".

כאמור, חשוב לזכור שלימור שריר עצמה אינה "רק" רופאה אלא גם סופרת בולטת  בספרות העברית שעסקה רבות, מטבע הדברים, ברפואה ביצירתה. בסדרה אפשר לקרא גם מאמרים של כותבים אחרים על יצירותיה, כמו חוקרת הספרות פרופ' נורית גוברין.

%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%95-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3

לימור שריר בקורס עם הרופא הסופר ד"ר עידו נתניהו והמרצה לפילוסופיה פרופסור יוסף אגסי 

ד"ר שריר הבהירה בהקדמה לספר שהוא מתוחם לקורס ספרות ורפואה ולכן יעסוק בעשרה שערים ואין היא יכולה לעסוק בכל תחום ותחום של ספרות ורפואה אך מכיוון שד"ר שריר מתכוונת להמשיך את הסדרה הייתי רוצה לראות בה התייחסות לנושאים נוספים.

ד"ר שריר התייחסה בהרחבה ל"הדבר" של אלבר קאמי אך הייתי רוצה לקרא על ההתייחסות למגיפות בספרות האימה  ובספרות  המותחנים והמדע הבדיוני. ישנן  יצירות חשובות בז'אנרים אלו על הנושאים הללו, שמן הראוי היה להתייחס אליהן כמו כן, אין התייחסות לסופרים שאינם דווקא מלב לבו של הממסד הספרותי אבל תרמו תרומה חשובה להצגת הרפואה בספרות לקהל הרחב למשל סופר המדע הבדיוני ה.ג. וולס שלמד ביולוגיה. הייתי רוצה לדון עוד בספריו של קונן דויל המוזכר בספר.

לסיכום מדובר בסדרה אנציקלופדית פוקחת עיניים העוסקת בתחום חשוב מאין כמוהו ושמשום מה כמעט לא עסקו בו בחקר הספרות ( או בחקר תולדות הרפואה). אחרי שקראתי את ארבעת הכרכים שוב לא אבחן באותה   הדרך את הרפואה וגם לא את הספרות.

 

ראו גם:

ההקדמה של לימור שריר לסדרה

את הספרים אפשר לרכוש כספרים אלקטרוניים כאן

רפואה וספרות – תרבויות נפרדות ? מאמר מאת לימור שריר

ראו עוד על לימור שריר:

לימור שריר בלקסיקון הסופרים

האישה מול האלוהים – התיאולוגיה של לימור שריר

 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 + fourteen =