לרגל ההוצאה במהדורה אלקטרונית של ספרי "מטרזן ועד זבנג : סיפורה של הספרות הפופולארית בישראל " הנה כמה הירהורים על השפעתה הגדולה מאוד של ספרות זאת על קוראיה.
האם הספרות הקלה משחיתה?
הספרות "הקלה " היא אותו סוג ספרות של בלשים ,מתח ,מדע בדיוני ,ספרות רומנטית ואירוטית שנקראים "מתחת לשולחן " או בטיסה".
ספרים אלו זוכים לרוב להתעלמות של הביקורת "הנחשבת" במקרה הטוב, ולהתקפות ושיקוצים שונים במקרה הרע, על כך שהם "משחיתים את נפש הקוראים ואת נפש הנוער". לא תמיד טענות אלה הם שגויות – לעיתים קרובות יש בהם הרבה יותר משמץ של אמת, שכן לספרות זו אכן יכולה להיות השפעה גדולה יותר על קהל קוראיה ממה שנהוג לחשוב.
ניתן להביא לכך דוגמאות רבות: סיפורי ההרפתקאות ההרואיים, ה"איליאס" ו"האודיסיאה" של הומרוס, השפיעו על אנשים כמו אלכסנדר הגדול לצאת למסעות כיבוש עולמיים כחיקוי של גיבוריהם שאותם העריץ. קארל מאי, מחבר סיפורי המערבונים וההרפתקאות במזרח הקרוב של "יד הנפץ" הוא "קרא בן נמסי " הוא הגרמני הבלונדיני קרל , השפיע השפעה מכרעת על עולמו הרוחני והדמיוני של ילד בשם אדולף היטלר, השפעה שהיטלר לא נמלט ממנה גם בבגרותו.
העיתונאי הסוציאליסט בניטו מוסוליני, בהשראת הסרטים על הגיבור הרומאי הקדמון מצ'יסטה, בשנות העשרה של המאה הקודמת שינה את הופעתו החיצונית כדי שתדמה ככל האפשר לזו של השחקן שגילם את מצ'יסטה, והחל לשים יותר ויותר דגש על ההיסטוריה הרומאית כמקור השראה.ולבסוף הפך למנהיג הפשיסטי ולדוצ'ה של איטליה.
אפשר להביא גם דוגמאות מקומיות: לספרים של אברהם מאפו על דמויות הירואיות מתקופת התנ"ך שחיו חיי חקלאות בריאים בארץ ישראל, ושל אברהם שלום פרדיברג שתיאר גיבורים הירואיים לאורך ההיסטוריה היהודית בסדרת "זכרונות לבית דוד" שלו, הייתה השפעה גדולה על הנוער העברי־ציוני. זה רצה לחקות את הגיבורים ההירואיים ולא את גיבוריהם התלושים, העלובים והמסכנים של ברנר ואחרים, למרות שאלה היו נקראים מאד וזכו לשבחי הביקורת. מאלה היה להם מספיק במציאות סביבם.
ילדים בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים הושפעו מאוד מסרטי המערבונים והטרזנים שראו בקולנוע, עם גיבוריהם ההרואיים ובעלי הקשר ההדוק לטבע, וניסו לחקות גיבורים אלה. הסופר עמוס קינן אמר פעם בראיון על בני דורו שמלחמת העצמאות נראתה בעיניהם כמעט כמו משחק ילדים מעין זה שראו בקולנוע בסרטי המערבונים.
סופרים כמו שרגא גפני, מחבר הסדרות "הספורטאים הצעירים", "דנידין הרואה ואינו נראה" ו"הימאים", ויגאל מוסינזון, מחבר ספרי "חסמבה", שסיפוריהם הפופולאריים שהגיעו כמעט לכל בית, ביקשו במודע לעצב את עולם הערכים של קהל קוראיהם הצעירים. סביר להניח שהשפעתם על קוראיהם היתה גדולה מאוד.
סדרת ספרי פטריק קים, שהתפרסמה בשנות השישים וסיפרה על סוכן חשאי כל יכול בעל ידיים מסוקסות וליבידו אינסופי, תרמה את תרומתה לפתיחות מינית הגוברת, ואולי גם למפלס ההטרדות המיניות, משום שכמה אנשים קראו בספרים אלה שאפשר לקיים יחסי מין עם בחורה חמש דקות לאחר שפוגשים אותה – אם אתה רק החלטי מספיק.
ניתן למצוא דוגמאות רבות נוספות להוכחת ההשפעה של הספרות הפופולארית על המציאות. ספרות המדע הבדיוני של ז'ול ורן וה. ג. וולס השפיעה על ההתפתחות הטכנולוגית, כתוצאה מהרושם שהותירה על אנשים שקראו אותה ושאפו ליישם במציאות את ההמצאות המדהימות שעליהם קראו בספרים אלה. סופרי מדע בדיוני מודרניים כמו אסימוב, היינלין וקלארק השפיעו ישירות בספריהם על תחומי הרובוטיקה, האינטליגנציה המלאכותית וחקר החלל, גם הם בגלל אנשים שקראו אותם ושאפו ליישם את הדברים במציאות.
לדעתי, ספרות על גיבורים מיתיים גדולים מהחיים, כמו גיבורי התנ"ך והאיליאס, יד הנפץ ופטריק קים משפיעה יותר על קוראיה מאשר סיפורים על גיבורים שהם ארציים כמו אצל ג'ויס או הנרי מילר. אנו אולי נהנים לקרוא סיפורים כאלה, אבל הם לא משפיעים עלינו. שכן סביבנו כבר יש אנשים כמו אלו שמתארים ג'ויס ומילר, ואין לנו כל צורך לחקות את הספרים בעניין זה, מה שאינו נכון לגבי סיפורי ההרפתקאות והמיתוסים למיניהם.
ואם אתם רוצים לקרוא עוד על כך,אז סייעו לנו! תרמו לפרוייקט גיוס הכספים עבור"מטרזן ועד זבנג"ההיסטוריה ראשונה מסוגה של הספרות הפופולארית בעברית.
כאן
https://www.mimoona.co.il/Projects/3694
