להחזיר את הכבוד האבוד : הויכוח על אברהם "הדיין" וולפנזון " -מאת עמנואל סגל

 

הקדמה מאת אלי אשד.

אני צאצא של משפחת וולפנזון,משפחה "אשכנזית -ליטאית " שהיגיעה לארץ ישראל בין תלמידי הגאון מוילנה בעשורים הראשונים של המאה ה-19.

מתי בדיוק?  על כך יש ויכוח בין בני המשפחה ובראשם הד"ר עמנואל סגל  ובין חוקר תולדות ארץ ישראל הד"ר אריה מורגנשטרן.

ד"ר מורגנשטרן שפירסם מחקרים על עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל כתב גם על ראשוני משפחת וולפנזון ,והייגע למסקנה  שכמו לגבי עמיתיהם- יריביהם בני משפחת ריבלין ( אבותיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין  )העובדות לגביהם הן  שונות ממה שמובא במסורות המשפחתיות.

ד"ר מורגנשטרן היגיע למסקנה שבני משפחת וולפנזון לא היגיעו לארץ ישראל בשנת 1809  כפי שנטען בחוגי המשפחה בראשות השיירה שעימה היגיעו גם ראשוני  משפחת ריבלין ,הם היגיעו רק בשנים 1834-1835 ( אולי באמת עם ראשוני משפחת ריבלין שגם הם לדעתו היגיעו רק אז לארץ ישראל )  על סמך עדויות שניתנו לסוקרים של משה מונטיפיורי שהשתמרו עד היום.

ד"ר מורגנשטרן  גם חשף פרשיה לא נעימה שבמהלכה האשימה אלמנתו של הרב המוערך ישראל משקלוב את אבי המשפחה אברהם וולפנזון שהוא מכר את ספרי בעלה המנוח  בחו"ל ולא העביר לה את הרווחים  המגיעים לה ולמעשה עשק אותה.

לדעת מורגנשטרן הפרשיה האפלה גרמה לירידה דרסטית במעמדו של אברהם וולפנזון בקהילה הפרושית בארץ ישראל שהוא לא התאושש ממנה כל חייו ושבחוגי המשפחה הסתירו אותה מכאן ואילך.

ד"ר מורגנשטרן גם היגיע למסקנה שזאב וולפנזון בנו המפורסם של אברהם שהיה בונה בית הכנסת "החורבה" והבעלים של תחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי נולד לא בארץ ישראל כפי שטוענים בחוגי המשפחה אלא בחו"ל בליטא.

ועוד כהנה וכהנה טענות המכחישות מסורות ותיקות מחוגי המשפחה.

ד"ר מורגנשטרן חזר בתוקף על טענות אלו ואחרות בהרצאה בכנס משפחתי  של צאצי משפחת וולפנזון שאירגנתי ב-2010 למרות שידע שהדברים לא ינעמו לאוזני השומעים בני המשפחה . והם אכן לא נעמו.

וכך אמר הד"ר מורגנשטרן :

ד"ר אריה מורגנשטרן 

לסיכום מר אשד הדמות האמיתית של אבי המשפחה שלכם אברהם וולפנזון הייתה רחוקה מאוד מלהיות דוגמה ומופת למישהו,ובוודאי לא עבור משפחה גאה כמו משפחת צאצאיו של וולפנזון שהתייחסו גם אל הגאון מוילנה עצמו.

אנשי המשפחה שלכם התביישו באברהם וולפנזון אבי  המשפחה.
ואת "הכתם"  ניסו הדורות המאוחרים שלכם ל"נקות" על ידי כך שזיהו אותו עם דמות אחרת שהייתה קיימת מבחינה היסטורית בשם אברהם הדיין משקלוב שבאמת היה מן העולים הראשונים בראשית המאה ה19. .בן זאב מספר שיש ברשותו מחזור שהיה שייך לרבי אברהם ובו כתוב "בשבועות של שנת תק"ע ( 1810) התפללתי בפעם הראשונה על יד הכותל המערבי " וכנראה שזה באמת היה שייך לאברהם הדיין האמיתי ואולי אולי אולי היה המחזור הזה שיצר את כל המסורת על הזיהוי בין אברהם וולפנזון  ואברהם הדיין משקלוב מלכתחילה.
אפשר לתת קרדיט למסורת משפחתית כל עוד שהיא לא מנוגדת לעובדות המתועדות של התקופה והמסורת הזאת בהחלט מנוגדת לעובדות המתועדות.
רק שתדע שההיסטוריונים של סוף המאה ה19 כמו  ישראל דב פרומקין מעולם לא לקחו את הזיהוי הזה ברצינות ומעולם לא העלו על דעתם לזהות את אברהם וולפזון עם אברהם הדיין.אבל היה צורך לחקור את כל העניין מחדש עם מסמכי התקופה כדי לחשוף את האמת  הזאת על אברהם וולפנזון שהוסתרה בידי  שפע גרסאות משפחתיות שונות ומשונות.

ויכוח בנושאים אלו התקיים  בדפי בלוג זה לאורך השנים בין מורגנשטרן ובין צאצא משפחת וולפנזון הד"ר עמנואל סגל .

וכעת אני מביא מחקר מקיף ומפורט של הד"ר סגל שבו הוא מכחיש את טענותיו השונות של ד"ר מורגנשטרן גם על סמך מחקרים חדשים יותר של מורגנשטרן עצמו שבהם הפריך טענות שלו עצמו ,  ובו הוא טוען שאחרי הכל המסורות המשפחתיות של שושלת וולפנזון הן הנכונות והמדוייקות.

וכעת הנה שלב נוסף בדיון המפורט על המסתורין הקשורים בחייו של אבי משפחת וולפנזון בארץ ישראל :אברהם "הדיין" וולפנזון. המאמר אינו קל לקריאה עבור הקורא הרגיל ,הוא ארוך מפורט ומסובך.  אבל עבור אלו שמתעניינים בהיסטוריה של ארץ ישראל והגינאלוגיה המשפחתית הוא יפתח דלתות חדשות להבנת אירועים שונים שהתרחשו בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19. ולתולדות משפחות עתיקות שונות.

החלטתי להשאיר במקומם הערות שונות של המחבר שאין אולי מקומן בדיון אקדמאי  אבל הן מראות על הרגשות העזים שהויכוח על האירועים  שהתרחשו לפני  מאתיים שנה עדיין מעורר.וכפי שכתב לי הד"ר סגל :

"במאמר זה אני מזים את מסקנת מורגנשטרן שאברהם היה איש מדון, מעל בכספים, גזל אלמנה ומסורת המשפחה היא שִקרית! מסקנות אלו משאיר רושם קשה על הקורא, ואי אפשר להשאיר זאת ללא תגובה.

אני מוכיח במאמר שאברהם היה נקי כפים ומסורת המשפחה מהימנה. 

את  החלקים הקודמים בויכוח ראו במאמרים אלו :

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון 

הכבוד האבוד של "אברהם "הדיין " וולפנזון 

הויכוח על אברהם וולפנזון – הדיין האשכנזי הראשון בארץ-ישראל.

מאת עמנואל  סגל

בהשתתפות לאה סגל

פתיחה

בפתחו של המאמר עלי לציין שאני דור שישי[1] לצאצאי אברהם וולפנזון הדיין – אבי משפחת וולפונזון – במשפחתנו מסורת בעלפה עוברת מדור לדור עליו ועל משפחתו.

על אברהם וולפנזון המכונה אברהם-דיין משקלוב ישנה ספרות ענפה מתחילת המאה התשע עשרה. דיון מפורט ניתן באתרו של אלי אשד[2].

מראי המקומות מתייחסים לביבליוגרפיה שבסוף המאמר.

 

מאמר זה הוא תגובה למאמרו של  ד"ר אריה מורגנשטרן 'מסורות משפחתיות במבחן המחקר ההיסטורי'[3] מורגנשטרן מציע נרטיב אלטרנטיבי הסותר ומכפיש את המסורת המשפחתית של צאצאי משפחת אברהם וולפנזון – אברהם-דיין משקלוב.

 

סלע המחלוקת נוגע לאישיותו של אברהם-דיין – אבי משפחת וולפנזון בארץ. מורגנשטרן טוען שאברהם וולפנזון היה איש מדון, מעל בכספי ציבור וגזל אלמנה. כדי 'לנקות את הכתם' המשפחתי בגין אישיותו השלילית של אברהם, צאצאיו, בעיקר ד"ר ישראל בן-זאב[4], המציאו היסטוריה, בה הציגו את אבי המשפחה כתלמיד הגר"א שעלה ארצה בשנת 1809 עם תלמידי הגר"א. בעוד שלפי טענת מורגנשטרן אברהם וולפנזון לא היה תלמיד הגר"א אלא, דור מאוחר יותר, ועלה ארצה רק בשנת 1835.

מטרת המאמר היא להזים את התזה והסימוכין עליהם מבסס מורגנשטרן את תובנותיו מרחיקות הלכת. המאמר מתבסס בעיקר על הצלבת דברי מורגנשטרן עצמו בכתביו: 'גאולה בדרך הטבע'³ שיצא בשנת 1987. 'השיבה לירושלים' שיצא בשנת 1997, מאמרו 'מִפקד כולל הפרושים בארץ-ישראל משנת תקצ"ד'[5] שנכתב בשנת 2001. מאמרו בספר 'בניין החורבה – אתחלתא דגאולה: מחידוש היישוב האשכנזי בירושלים עד לחנוכת בית הכנסת, 1854-1816' בשנת 2010[6]. ובראיון עם אלי אשד באינטרנט בשנים 2008 עד 2010.

בפרק הראשון אציג את הגרסה המשפחתית שלי כפי שנמסרה לי בעל-פה בבית אמי. בפרק השני אציג את גרסת מורגנשטרן והשגותיו על הגרסה המשפחתית. בפרקים 3 עד 7 אפריך את התזה של מורגנשטרן. פרק 8 מסכם את תובנות מאמרי זה.

 

1. אברהם בן זאב-וולף במסורת בית אמא.

בהשראת הגאון מווילנה[7] נוסדה בשקלוב[8] תנועת 'חזון-ציון' במטרה לעודד עלייה לארץ-ישראל. בשנת תקל"א (1771), עוד בחיי הגאון, נשלח ר' עזריאל משקלוב לארץ-ישראל, כדי לבדוק אפשרות מעשית להשתקע בארץ. הוא חזר עם דו"ח, שהמצב בארץ אינו מאפשר התיישבות בקנה מידה רחב. אישית רצה לחזור ארצה, אך בדרכו חזרה מת באיזמיר[9] תורכיה[10] ושם נקבר (לפני 1773).

 

נכדו של ר' עזריאל משקלוב – אברהם בן זאב-וולף נולד בשקלוב. היה בערך בגיל בר מצווה כאשר הגאון נפטר[11]. כנער למד בישיבת שקלוב. טרם מלאו לו 13 נסע[12], במסגרת לימודיו בישיבה של שקלוב, לווילנה[13] לגמוע תורה מפי הגאון עצמו, וכך היה לתלמיד הגר"א. בימיו גזרה מלכות רוסיה על היהודים לאמץ שמות משפחה[14]. אברהם בן זאב-וולף יצר את השם 'וולפנזון', מצמד המילים 'וולף' שמשמעו זאב ו-'זון' שמשמעו בן, כלומר בן-זאב, על שם אביו 'זאב'.

בשקלוב נשא אברהם את בתיה-בריינא לאישה ועם אשתו הצעירה, הצטרף לשיירה העולה לארץ-ישראל. לאחר כשנה, בשלהי שנת תקס"ט, הגיעה השיירה לחופי עכו. מעכו פנה הזוג היישר לירושלים. אברהם במחזורו, שנשמר ברשותו של ד"ר ישראל בן-זאב, רשם אברהם וולפנזון ליד המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו' שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי. אחרי שְהִיָיה קצרה בירושלים חזרו אברהם ובתיה-בריינא לאנשי השיירה שהשתקעו בצפת.

(" על הפרשה ראו מאמר מפורט של אלי אשד "אברהם הדיין נכנס לירושלים" ")

ר' ישראל משקלוב[15] – בן-דוד של אברהם וולפנזון[16] – היה מנהיג עדת הפרושים[17] בצפת. ר' ישראל מינה את אברהם לדיין בצפת. וכך היה אברהם לדיין האשכנזי הראשון בארץ[18] ודבק בו השם 'אברהם הדיין משקלוב' או בקיצור אברהם-דיין.

 

בצפת נולדו לאברהם ובתיה-בריינא בת (פייגה-טובה) בנו הגדול – זאב-וואלף, שנקרא 'זאב' על שם אביו של אברהם. וילדים נוספים. במהלך מרד פלאחים[19] ערכו המורדים פרעות באוכלוסייה היהודית שכללו מעשי רצח, שוד ואונס. בעיקר נפגעה קהילת צפת הידועה כ'הביזה הגדולה בצפת'[20], במסגרתה ברחו מצפת רבים מהקהילה הפרושית והתחבאו במערות וקברי הצדיקים שבכפר עין זייתון, ביניהם גם אברהם ומשפחתו. הניצולים סבלו מחרפת רעב, צמא ופציעות קשות.

בשלהי שנת 1836 נשלח אברהם וולפנזון  כשד"ר[21] לאירופה  ע"י מנהיג הקהילה בצפת – ר' ישראל משקלוב – לאסוף תרומות תמיכה לקהילה הצפתית. אברהם לקח עמו ספרי 'פאת-השולחן'[22] שכתב ר' ישראל משקלוב, כדי למוכרן בחו"ל. לא עבר זמן רב והקהילה חוותה מהלומה נוספת ב-1.1.1837 בהיות אברהם בפרשבורג[23] הונגריה[24] פגעה רעידת אדמה קשה – 'הרעש הגדול'[25] שהרס את הערים צפת וטבריה. באסון זה נהרגה אשתו בתיה-בריינה וחלק מילדיו. תמיד הזכירו גם את ספרייתו, הן ספרים שרכש והן חידושי התורה שכתב, שנקברו בהריסות. הזכרה זו מציינת את החשיבות הרבה שייחסו לספרייתו.

נצלו מן הרעש: הבת, פייגה-טובה שניאורסון שהייתה נשואה לשניאור זלמן שניאורסון הידוע בקיצור "שזבנ"י[26],  שזבנ"י ערך יחד עם אחי אשתו – זאב וולפנזון – את הספר 'חמדה גנוזה'[1], וגרה בירושלים. בנו הגדול זאב-וולף וולפנזון,שבזמן הרעש שהה בירושלים כדי להכין את מעבר המשפחה מצפת לירושלים. ניצל גם כתב-יד אחד 'מחזה אברהם – על תגלחת בחול המועד'[28], שהיה מוכן להדפסה והיה בירושלים. הספר מעיד על בקיאותו הרבה של אברהם, במקורות שעד לימיו[29] וסברותיו העמוקות המקשרות עניינים שונים.

לאחר הרעש הגדול רבים מכולל הפרושים בצפת עברו לקהילה של ירושלים. כשספרו במשפחתי על מעבר המשפחה לירושלים, תמיד הדגישו שההחלטה למעבר משפחת וולפנזון מצפת לירושלים הייתה לפני הרעש הגדול ולא בעטיו. הדגשה זו הייתה תמוהה בעיניי כל השנים[30]. אחרי היוודע האסון נשאר אברהם בהונגריה מעבר למתוכנן, ושלח כספים רבים לשיקום העדה הפרושית בצפת. בגולה נשא אישה – שיינדל[31] בזיווג שני.

 

כשחזר ארצה לירושלים. תבעה ממנו אלמנת ר' ישראל משקלוב את תמורת ספרי 'פאת-השולחן' שמכר באירופה. לתביעה זו נתייחס בהמשך[32]. בירושלים נולדו לאברהם ושיינדל בת – אסתר-מלכה (גולדמן)[33] ובן יהושוע וולפנזון[34]. ילדים אלו התייתמו בגיל צעיר, וגדלו בבית אחיהם זאב וולפנזון. אנשים חשבו שהם ילדיו ולא אחיו. זאב שכר אומנת בדווית שטפלה באסתר-מלכה. הבת והבן היו ממייסדי שכונת 'אחוזת-בית' ביפו, שלימים התפתחה לעיר תל-אביב. בת של אברהם-דיין – אסתר-מלכה גולדמן – חייתה 100 שנים וזכתה לראות בתקומת מדינת ישראל![35].

יהושע וולפנזון היה לימים הרוקח הראשון בירושלים.

לימים נשלח אברהם שוב כשד"ר לאירופה, הפעם נשדד וחזר בעור שיניו. בירושלים לא שימש אברהם כדיין קבוע, אלא צורף מדי פעם למקרים מיוחדים בבתי דין שונים.

 

אברהם היה שוחר שלום, יש לו יד בהפשרת השנאה בין ה'חסידים' ל'מתנגדים' בארץ. הוא היה הראשון מבין הפרושים שהשיא את בתו לחסיד. צעד זה היה יוצא דופן בימיו. בירושלים אברהם היה מקובל ומכובד בקהילתו הפרושית, בקהילת הספרדים וגם בעיני שאינם בני-ברית. הוולפנזונים לא התפרנסו מן 'החלוקה'[36].

 

אברהם-דיין נפטר בירושלים, ט"ז כסלו תרט"ו (7.12.1854), ונקבר בבית-העלמין העתיק בשיפולי הר הזיתים, בקרבת יד אבשלום. על מצבתו היה כתוב: "בקי בש"ס ופוסקים והגדה, וגם בסתרי חכמה נודעת לו, אברהם דיין"[37]. עד כאן מסורת בית אמי.

 

2. התזה של ד"ר אריה מורגנשטרן.

גרסת מורגנשטרן ניתנת במקור 3 ובראיון מרתק הנמצא באינטרנט בו מראיין אלי אשד את מורגנשטרן[38]. מורגנשטרן טוען שהמשפחה שִיכתבה את ההיסטוריה של אברהם וולפנזון – אבי משפחת וולפנזון בארץ – כדי לחפות על אישיותו המפוקפקת של אבי המשפחה. נקודות המחלוקת בין מורגנשטרן שבמקור 3, למסורת צאצאי אברהם וולפנזון הם:

 

* מורגנשטרן: ר' ישראל משקלוב בעל 'פאת השולחן' היה דודו של ר' אברהם-דיין וולפנזון[39].

גרסת המשפחה: ר' ישראל משקלוב היה בן-דוד של אברהם וולפנזון.

 

* מורגנשטרן: היו שנֵי 'אברהם-דיין משקלוב'. האחד 'אברהם-דיין משקלוב האמתי' שאינו אברהם וולפנזון, היה תלמיד הגאון[40] ועלה בשנת 1809. ושני: אברהם וולפנזון  שכונה 'אברהם-דיין משקלוב' והוא אבי משפחת וולפנזון בארץ לא היה תלמיד הגאון[41], ועלה בשנת 1835[42].

גרסת המשפחה: היה 'אברהם-דיין משקלוב' אחד והוא אברהם וולפנזון! שהיה תלמיד הגאון ועלה בשנת 1809.

 

* מורגנשטרן: אברהם גזל את אלמנת ר' ישראל משקלוב[43].

גרסת המשפחה: אברהם לא גזל את אלמנת ר' ישראל משקלוב.

 

* מורגנשטרן: אברהם לא נשלח פעם שנייה כשד"ר³².

גרסת המשפחה: אברהם נשלח פעם שנייה כשד"ר.

* מורגנשטרן: ד"ר ישראל בן-זאב עיוות שיקר ושיבש בכוונה תחילה, את היסטורית אבי המשפחה, והבליע את אברהם וולפנזון בדמותו של ר' אברהם הדיין משקלוב האמתי³⁴ כדי לכסות על מעלליו ואישיותו הבעייתית, של אברהם וולפנזון.

גרסת המשפחה: ד"ר ישראל בן-זאב בכתביו לא שיקר. לא היה צורך לשקר, או להתבייש במעשי אברהם כפי שנוכיח להלן (מסִפרי מורגנשטרן עצמו!). אברהם היה מסור לקהילה. וייצג את האינטרסים של הקהילה לשביעות רצונם.

בשתי קביעות בסיסיות על אברהם וולפנזון, מסכים מורגנשטרן עם המסורת המשפחתית:

* אברהם וולפנזון היה תלמיד-חכם מובהק[44].

* אברהם היה דיין בבית-דינו של ר' ישראל משקלוב בצפת – בית-הדין האשכנזי הראשון בארץ-ישראל[45].

להלן נתייחס אחת לאחת לנקודות המחלוקת.

 

3. הפרכת גרסת ד"ר אריה מורגנשטרן.

 

3.1. ר' ישראל משקלוב, דו֗ד או בן-דוד של אברהם וולפנזון.

טענת בן-זאב שר' ישראל משקלוב הוא בן-דוד של אברהם וולפנזון היווה למורגנשטרן (בשנת תשנ"ז 1997) נדבך מרכזי להוכחת שקריות הגרסה המשפחתית. וכך הוא כותב: "כדי לגשר על פער של כארבעים שנה … מתייחסת המסורת שהופצה ע"י משפחת וולפנזון אל ר' אברהם כאל בן-דודו של ר' ישראל משקלוב, כאילו היה בן דורם של … תלמידי הגר"א"³⁴. הטענה שאברהם היה בן-דוד אִפשרה למשפחה לטעון שאברהם היה בן דורם של תלמידי הגר"א ולעלות כתלמיד הגר"א, בשלהי שנת תקס"ט (1809).

טענת מורגנשטרן אומרת שר' ישראל משקלוב היה דוד של אברהם וולפנזון. ז"א שאברהם היה בן דור צעיר יותר מתלמידי הגר"א על כן לא יכול היה לעלות עם תלמידי הגר"א.

 

לימים, עשר שנים מאוחר יותר ב-2008 הודה מורגנשטרן, שאברהם אכן היה בן-דוד של ר' ישראל משקלוב! גם מורגנשטרן עצמו מצא מקור, בלתי תלוי במסורת המשפחתית, שאברהם היה בן-דוד של ישראל משקלוב. וכך הוא כותב בראיונו של אלי אשד: "האמת היא שלאחרונה בשנת 2001 ארבע שנים לאחר שפרסמתי את המאמר המדעי בעניין, מאז היגיע גם לידי מידע חדש בעניין … לא אוכל לפרט יותר משום שזה עוד יופיע בפרסום מדעי".

אלי אשד: דהיינו אברהם וולפזון הוא אחרי הכל בן דודו של ישראל משקלוב ולא 'רק' אחיינו. מורגנשטרן ענה נכון .

 

מורגנשטרן מודה לאלי אשד שאברהם וולפנזון הוא בן דוד של ישראל משקלוב ולא אחיין. שגיאה זו תיקן מורגנשטרן בספר 'החורבה'[46] משנת 2010. הודאה זו מערערת את הבסיס לטענת מורגנשטרן שבן-זאב משקר!

 

3.2. השערת 'שני אברהם וולפנזון'.

בספרו 'גאולה בדרך הטבע' (1997) העלה מורגנשטרן השערה שהיו שנֵי 'אברהם דיין משקלוב' האחד היה תלמיד הגר"א שעלה בשלהי שנת תקס"ט (1809) ולא ידוע עליו שום דבר! אפילו לא את שמו, פרט לכינויו 'אברהם דיין משקלוב'! והשני: אברהם ב"ר זאב וולפנזון – אבי משפחת וולפנזון בארץ – שהיה דיין בצפת, וכונה 'אברהם דיין משקלוב'. בעוד שלדברי מורגנשטרן אברהם וולפנזון לא היה תלמיד הגר"א! עלה רק בשנת 1835, ואישיותו שלילית. כדי לכסות על אישיותו השלילית צאצאיו 'הלבישו' על אבי המשפחה את דמותו העלומה של 'אברהם דיין משקלוב'!

השערה זו, שהיה קיים אדם שהיה דיין בשקלוב או בצפת ולא ידוע עליו שום דבר, אפילו לא את שמו מעלה תהיות. לא יכול להיות שאדם ששימש כדיין בקהילה בארץ או בשקלוב, שלא יהיה מוכר?! ביחוד שראש הקהילה ר' ישראל משקלוב לא יכיר דיין בקהילתו, ואפילו לא יֵדע את שמו! לא יהיה עליו כל מידע וזכר על מותו! לפחות ר' ישראל יזכירו֗ שהוא נעלם, כפי שמזכיר ר' ישראל משקלוב נעדרים רבים אחרים מקהילתו!

לטענה זו מורגנשטרן מעלה השערה עוד יותר הזויה (בראיון עם אלי אשד). "אתם   ( דהיינו צאצאי משפחת וולפנזון שאלי אשד נמנה עליהם ) המצאתם את קיומו של 'ר' אברהם דיין משקלוב'. הוא בכלל לא היה ולא נברא. אתם מבקשים ממני להביא לכם עדויות על רצח שאירע, ואני אומר לכם לא היה רצח ואין בכלל גופה. הכול דמיון מאלף עד תיו. פשוט המציאו את הבר-מינן הזה לתלות עליו את דמותו של ר' אברהם ב"ר זאב וולפנזון שעלה לארץ ישראל, על פי רישומי כולל הפרושים, בשנים תקצד-תקצה"[47].

 

בספר 'חזון ציון'[48] שנכתב ע"י משפחת ריבלין נמצאת עדות על 'אברהם הדיין משקלוב' שעלה בשנת תקס"ט! סליחה! יש גופה! ולא בן-זאב המציא אותה, אלא משפחת ריבלין, שלמרבה האירוניה לפי השערת מורגנשטרן, עליהם מתלונן בן-זאב[49] שהם הם 'המתיימרים'[50] להשכיח את אברהם וולפנזון,

בטענה שהמשפחה המציאה את קיומו של אברהם הדיין משקלוב, מודה מורגנשטרן שאכן לא היו שני 'אברהם-דיין משקלוב'. היה רק אחד! שינוי כה חד בגרסת מורגנשטרן מראה שהוא לא הצליח להוכיח את התזה של שני 'אברהם דיין משקלוב' והוא נזקק לשנות את גרסתו. אך עדיין מורגנשטרן דבֵק בתזה שהמשפחה שקרה, וכותב: "עדיין איננו יודעים במוחו של מי נולד הרעיון להפוך את ר' אברהם וולפנזון לתלמיד הגר"א ולהעלותו לארץ ישראל בשיירת העולים הראשונה"[51].

השערת קיום שני 'אברהם הדיין משקלוב' היוותה חלק מן ההוכחה שהמשפחה שיקרה. פתאום התהפכו היוצרות. מורגנשטרן יודע שהמשפחה שקרה, ואם ההשערה התבדתה, סימן שהם המציאו 'בר-מינן'!

 

4. מסמכים בני התקופה.

 

4.1. אי מציאת מסמכים בני התקופה המזכירים את וולפנזון לפני שנת 1835.

אחד הטיעונים שבו מסתייע מורגנשטרן שאברהם וולפנזון לא עלה ארצה עם ראשוני תלמידי הגאון בשנת 1809. היא שר' אברהם ב"ר זאב וולפנזון איננו מופיע בשום תעודה מבין מאות התעודות המצויות בידינו עד שנת ³⁹1835.

 

עקרונית, אי הזכרת אדם אינה הופכת אותו ללא קיים! ואי הזכרת אדם בשנה מסוימת אינה הופכת אותו ללא נמצא! רבים האנשים החשובים שאינם מוזכרים. למשל תלמידי חכמים, או מדענים. הרב שך[52] בזמן פוריותו בתורה לא היה ידוע. רק כשנכנס לפוליטיקה הוא נודע בציבור. אותו דבר בנוגע לבעלי פרס נובל, שגם לאחר קבלת הפרס אינם ידועים.

אברהם וולפנזון היה דיין וכל זמן שלא עסק בפוליטיקה לא היה ידוע. לעומתו בן דודו ר' ישראל משקלוב עסק בפוליטיקה ונזכר בכל מקום ובכל זמן!

 

4.2. רשימת הפרושים משנת 1834[53].

מורגנשטרן מצא שאברהם אינו מופיע ברשימת כולל הפרושים בארץ-ישראל משנת 1834, וטוען שאברהם לא מופיע ברשימה מפני שבשנה זו אברהם לא היה בארץ.

לפי מסורת משפחתי הוולפנזונים לא התפרנסו מן 'החלוקה'. הם אינם נמצאים ברשימה זו, מפני שהם לא התפרנסו מן 'החלוקה' ולא מפני שלא היו באותה שנה בארץ. מורגנשטרן מודה שאכן מפקד 1834 בוצע לצרכי מתן 'החלוקה' ומציין שהיו בארץ אנשים עשירים שלא הופיעו ברשימה זו, כמו הגביר שמריה לוריא  ואחרים, אך לא ר' אברהם וולפנזון³⁸.

סליחה! מדוע לא ר' אברהם וולפנזון? אין למורגנשטרן שום ראייה לקביעה זו! ההוספה היא פרי הגרסה השגויה בה שבוי מורגנשטרן! שהמשפחה המציאה את ההיסטוריה של אברהם וולפנזון וכל דבריהם שקר!

 

אפשר למנות שלוש סיבות מדוע אברהם לא הופיע ברשימת 1834: (א) בזכות עשרו שלו, אשתו 'ממשפחת נטע נטקין העשירה'[54] (ב) בזכות שארו ר' שמריה לוריא³⁶. והעיקר (ג) לעהרן[55] חילק את הכסף לעוסקים בתורה בלבד (מה שנקרא כיום 'תורתם אומנותם') ולצרכי אוכל נפש שלהם בלבד![56] (לא לצרכי ציבור כגון: בית חולים ובניית בית-כנסת 'החורבה') משפחת וולפנזון התפרנסו ממסחר ולא ענו לקריטריון זה. גם זו סיבה לא לקבל מן החלוקה! למרות היותם תלמידי חכמים.

 

גם לגבי מפקד 1834 עצמו מודה מורגנשטרן שהרשימה אינה מלאה! וכותב: "יש לחזור ולהדגיש כי רשימת המפקד של שנת תקצ"ד [1834] שלפנינו, משקפת תמונת מצב חלקית של שעת עריכתה. היא אינה משקפת את כל ראשוני העולים הפרושים מאז 1800"[57].

 

לימים מורגנשטרן מצא בכתובים שהוולפנזונים לא התפרנסו מן החלוקה[58] וכותב: "ותגלית אחרונה נוספת שתשמח אותך ד"ר סגל. במשפחתך אכן התפרנסו ממלאכה ומסחר"⁵². לכן, משפחת וולפנזון כן הייתה בארץ בשנת 1834, אך לא הופיעה ברשימה, כי הם לא התפרנסו מן החלוקה! עובדה שגם מורגנשטרן עצמו מצא!

אי מציאת הוולפנזונים ברשימת הפרושים משנת תקצ"ד תואם ומחזק את המסורת המשפחתית!

 

5. מפקדי מונטפיורי.

מורגנשטרן בספרו "גאולה בדרך הטבע"  מבסס את טענותיו על מפקדי מונטפיורי בהם מצא שאברהם ובנו זאב עלו ארצה בשנת 1835! נבדוק את מהימנות מפקדי מונטפיורי.

על מהימנות מפקדי מונטפיורי ניתן ללמוד ממחקרים הנעשים ע"י קרן מונטפיורי והחברה הגנאלוגית הישראלית. מסקנתם לגבי רישומי גיל ושנת עליה היא: שלא הייתה כל עִקביות ברישום תאריכים ומספרים בכלל! ונרשמו פרטים שלא מתקבלים על הדעת[59].

מיכל בן-יעקב[60]: מציינת שבשנים תקצ"ט (1839) תר"ט (1849) המפקדים קוימו ללא הכנה מוקדמת. שלושת המפקדים האחרונים תרט"ו (1855) תרכ"ו (1866) תרל"ה (1875)[61]. השתפרו מבחינה אדמיניסטרטיבית. אך גם בשלושת מִפקדים אלו המספרים והתאריכים, יש מאלה הנראים מדויקים ויש שהם 'מעוגלים'[62]. ברישום הגיל יש העדפה למספרים המסתיימים ב-5 או 0. תופעה המכונה 'הערמה סטטיסטית' (statistical heaping)[63] (מלשון ערֵמה] בשנת המפקד 1839 הונהגה חובת הצבא בתורכיה גם על כל המיעוטים וביניהם היהודים. אך קשה לדעת איך גורם זה השפיע"[64].

 

מכאן, שני המפקדים הראשונים הם הפחות מהימנים! ובכלל בכל מפקדי מונטפיורי יש להטיל ספק בכל נתוני הגיל ושנות העלייה הנקובים בהם.

גם מורגנשטרן מודע לבעייתיות מפקדי מונטפיורי ומציין⁵² שהם מבולבלים, סותרים לעיתים, חלקיים ובלתי ניתנים לפענוח. מורגנשטרן מסביר שאת המפקדים יזם משה מונטפיורי. את הנתונים העתיקו מזכירי הכוללים עבור מונטפיורי מרשימות הכולל. אלא, שברשימות הכולל לא תמיד היו הנתונים שביקש מונטפיורי. הכוללים לא רשמו את נתוני הגיל, וגם לא עניין אותם מתי עלו האנשים. נתונים אלה לא היו חשובים לגבי ה'חלוקה'. אבל אנשי מונטפיורי ביקשו לקבל נתונים אלו. מורגנשטרן משעֵר, שהאנשים נשאלו ערב הרישום, והשיבו מה שהשיבו³⁹.

 

5.1. משפחת וולפנזון במִפקדי מונטפיורי.

כדי להוכיח את גרסתו³⁶ מביא מורגנשטרן את מִפקד מונטפיורי משנת 1839. שַם נִזכר שר' אברהם וולפנזון הוא יליד 1804 ועלה ב-1835 ובנו זאב וולף יליד 1818 ואף הוא עלה ב-1835. לאחר דין ודברים באתר של אלי אשד הביא מורגנשטרן את כל מִפקדי מונטפיורי נוגעים למשפחת וולפנזון. להלן ניתנים הנתונים על משפחת וולפנזון כפי שנמסרו ע"י מורגנשטרן! ואני סומך על יושרו ומקצועיותו ומשתמש בהם כפי שהם מובאים על ידו כולל הערותיו!

 

"מִפקד 1839: אברהם: יליד 1804, עלה בשנת 1835. זאב: יליד 1818 עלה ב-1835".

 

"מִפקד 1849: אברהם: יליד 1799 (אין שנת עלייה). "זאב: יליד 1814 עלה ב-1834. התגלית הבאה היא שבמפקד 1849 (הכי פחות מסודר) נרשם שר' אברהם וולפנזון נמצא 'כעת בחו"ל' ואילו על ר' זאב נאמר 'ת"ח (תלמיד חכם) שד"ר', כלומר שניהם לא היו בארץ בשנת 1849. ר' אברהם יצא כנראה בענייניו הפרטיים ואילו ר' זאב היה בשליחות הכולל בצפון אפריקה. זו אינפורמציה חשובה ביותר והיא מסבירה בחלקה מדוע אין אנו מוצאים חתימות של ר' אברהם על מסמכים בני התקופה עד לשנת 1852. כלומר יתכן והוא שב מחו"ל מוקדם ממה שידענו עד כה".

 

"מפקד 1855: זאב יליד 1812 עלה ב-1834".

 

"מפקד 1866: זאב: יליד 1815. נרשם לצד שמו של ר' זאב וולפנזון: "הי'[ה] סוחר גדול ונשבר כידוע".

 

ומורגנשטרן מוסיף: "כל האינפורמציה החדשה אינה משנה במאומה את מה שכתבתי כי 'אברהם הדיין משקלוב' שהיה תלמיד הגר"א, לא יכול היה להיות בשום פנים ואופן. ר' אברהם וולפנזון אפילו אם הוא נולד בשנת 1799 ולא ב-1804 הוא לא זכה להכיר את הגר"א שנפטר שנה קודם ללידתו … את 'ר' אברהם הדיין' קַברו, אם הוא מת במגפת 1813 בקבר אחים, בלי שום רישום לצערנו. גם את סיפורו העסיסי [משתלח באברהם ללא כל צורך!] של ר' אברהם וולפנזון קַברו כנראה, ועל מנת להשכיחו יָצרו סיפור משפחה אלטרנטיבי"⁵².

 

מִפקד 1839 הוא רק אחד מתוך ארבעה. עקרונית אין מפקד 1839 אמין יותר מארבעת המפקדים האחרים! מורגנשטרן מעריך כמדויק ביותר את המפקד הראשון³⁹, לא פלא שמורגנשטרן בחר במפקד 1839 כי הוא המפקד היחידי מתוך ארבעה! המתאים לתיאוריה שלו.

 

אך לפי האמור לעיל במקרה של מפקדי מונטפיורי יש להעדיף דווקא את המפקדים המאוחרים, כי במפקדים הראשון והשני, זמן ההתראה היה קצר מאוד – ימים בלבד, ההתארגנות הייתה חפוזה וחלקית. בעוד שבמפקדים המאוחרים הצטבר ניסיון, השתכללו השיטות, היו מסודרים יותר, וזמן ההתראה ארוך.

 

סיבה נוספת שלא להיצמד למפקד הראשון, והיא, לדעתי, הסיבה העיקרית! הייתה התנגדות עקרונית של הכוללים  למִפקדים[65]. התנגדות זו הייתה אידאולוגית, ויש חשש יותר מִסָביר לשיבוש ביודעין ובמכוון את מהימנותן, הן ע"י הקהילות והן ע"י הנפקדים עצמם. (תופעה זו שכיחה עד היום בקרב צאצאי 'היישוב הישן'[66] בעיקר בסקרים). בהמשך, ההתנגדות למפקדים רַפתה, לכן אמינות מפקד 1839 היא דווקא הנמוכה ביותר! מכל הבחינות. בנוסף: בשנת 1839 הונהגה חובת הצבא בתורכיה על היהודים. ויכול להיות שגם גורם זה השפיע על רישום שנות הלידה[67].

 

מורגנשטרן שאומר שהאינפורמציה החדשה אינה מְשַנה במאומה, אינה מדויקת! האינפורמציה החדשה מְשַנה, ומְשַנה! עיון בנתוני מפקדי מונטפיורי מראה שלגבי משפחת וולפנזון, הנתונים במפקדים השונים סותרים זה את זה! לידת אברהם: 1804, 1799. לידת זאב: 1818 1814[68], 1812, 1815. בולטת הצמידות של גיל אברהם לגיל זאב. ב-1839 מופיע גיל אברהם כך שמבחינה טכנית-הלכתית (1818-1804=14) אברהם נשא אישה בדיוק בבר-מצווה שלו כדי שיוכל להוליד את זאב בגיל 14. ב-1849 שינו את שנת הולדת אברהם כך שמבחינה טכנית-הלכתית שוב יאפשרו לאברהם להוליד את בנו זאב בשנת 1814! שימו לב, כל זמן שאברהם חי הקפידו לתת את גיל אברהם 14 שנים לפני לידת זאב כדי שהנתונים לא יהיו מופרכים מעיקרם!

זאב נקרא על שם סבו. אשכנזים אינם קוראים שמות אחר אנשים חיים! בוודאי לא תלמידי הגר"א! ז"א שלפי התאריכים שמורגנשטרן מאמץ, כשאברהם נישא היה יתום בגיל 13. יתמות אינה בושה שיש להסתיר. ואם האב היה חי בזמן הנישואין ונפטר בתוך השנה הראשונה לנישואין עד לידת זאב, טראומה כזו, בוודאי הייתה מוצאת הד לפחות באחד הענפים של המשפחה. מקרים כאלו היו מסֻפרים במשפחה בהבלטה! בכל ענפי משפחת אברהם אין מסורת שאברהם וולפנזון התייתם מאביו בילדותו או מיד לאחר נישואיו. (גם הסתברות לידה מיַדית, בגילים אלו, נמוכה).

 

בנוגע לזאב וולפנזון יש להעדיף את המפקדים שלאחר פטירת אברהם! (אברהם נפטר בשנת 1854). ובאמת מיד אחרי שאברהם נפטר, במפקד מונטפיורי 1855 מופיע הגיל הנכון – 1812 מבלי שיצטרכו לשנות את גיל אברהם ולאלץ את אברהם לשאת אישה כשהוא יתום בן 13. הגיל 1815 המופיע במפקד 1866, הוא תאריך 'עגול'. (statistical heaping) תכונה אופיינית במפקדי מונטפיורי.

 

בנוסף! לגרסת מורגנשטרן זאב נולד בשנת 1818. ז"א שזאב נפטר בגיל 63 (631881-1818=). בפנקס החברה-קדישא כתוב על זאב וולפנזון–המכונה 'וועלוועל באבעס': "בפתע פתאום נפטר הישיש המפורסם גבאי 'דחברה-קדישא'[69]". ישיש בן 63?! אתמהא!?

גם וילהלם בספְרו[70] כותב: "מזכיר החברה ר' זאב וולפנזון, נתין אוסטרי, הצליח בעזרת הקונסול האוסטרי בוורשה  … ר' זאב וולפנזון היה מן העולים הראשונים יושבי צפת. אביו ר' אברהם, היה שם דיין. ר' זאב היה הממונה של כולל רייסן[71], תלמיד חכם ומגיה בדפוס העברי בירושלים. הוא האריך ימים ונפטר ב-1881. הוא אבי משפחת בן-זאב הירושלמית".

 

גיל 63 אינו עומד בקריטריון של 'ישיש' ו'האריך ימים'! זאב וולפנזון אינה דמות עלומה (כמו אברהם דיין). לגביו. אי אפשר לטעון על טעות בזהות. הוא היה ידוע ומפורסם בקהילה ואשתו באבא-רבקה הייתה עוד יותר מפורסמת ממנו, באשר הוא כונה על שמה 'וועלוועל באבעס'. התארים 'ישיש' ו'האריך ימים' אמינים. לכן זאב לא נולד בשנת 1818! שנת הלידה 1812 הנמצאת גם במסורת המשפחתית וגם במפקדי מונטפיורי! הוא הגיל שיש לבחור מכל התאריכים המופיעים במפקדי מונטפיורי. מוות בשנתו ה-70 כבר יכול להתאים להגדרת 'ישיש' ו'האריך ימים'.

 

מורגנשטרן מעריך שהאנשים "נשאלו ערב הרישום, והשיבו מה שהשיבו"³⁹. אך מן הסתירות במפקדים השונים מתברר: א) מונטפיורי לא בדק אותם. ב) הפקידים שלו לא בדקו אותם. ג) גם כותבי המפקד לא טרחו לבדוק מה נכתב במפקד הקודם. ממפקד אחד למשנהו עדיין אפשר היה לברר את הדברים. כותבי הדוחות לא היו צריכים לחפור, לנבור, להשקיע מחשבה, היכן לחפש, איך להשתלט על 'אינסוף' ניירות ולברור את הבר מתוך מסמכים שאינם רלוונטיים, כמו שעשה מורגנשטרן. הדוח הקודם היה בחדר הסמוך! או אפילו במגרה הסמוכה! ויכול להיות שנכתב בידי אותם אנשים שלא זכרו כלל מה כתבו בדוח הקודם, הם גם לא טרחו לעיין בדוחות הקודמים. הליך זה מגלה זִלזול עמוק בדוחות ששלחו למונטפיורי. האנשים לא נשאלו כלל! הממונים כתבו מבלי לשאול!

ד"ר נחמיה שיף חקר את הקהילה האשכנזית בצפת בשנת 1849[72]. בשנה זו בצפת הוגשו למונטפיורי שני מפקדים מקבילים על אותן הקהילות. לגבי הגילים של אותם אנשים ברשימות השונות, כותב ד"ר נחמיה שיף[73]: "בשתי הרשימות השונות ישנם הבדלים עצומים ולא סבירים בגילים". "ל-83% מתוך 894 נפשות הנמצאות ברשומות, ומשותפות לשתיהן. צוין גיל שונה"! לשמונה מהם יש פער של למעלה מ-20 שנה![74]. "ההפרש הגדול ביותר הוא 26 שנים: במפקד 'אשכלות'[75] רחל אשת אהרן מסקלען דווחה בת 66, ובמפקד 'יב"ן'[76] היא דווחה בת 40"[77]!

שינויים אלו אומרים שהאנשים לא נשאלו!!! כי ברור שאדם לא יאמר באותו זמן גילים שונים ועוד 83% מן המקרים! ובוודאי אותה אישה לא אמרה באותו מקום ובאותו זמן לאחד שהיא בת 40 ולשני שהיא בת 66!

 

הוא הדין לאמינות הגילים בכל שאר מפקדי מונטפיורי! הכוללים לא שאלו. והוא הדין לשנות העלייה. השנה המצוינת במפקדי מונטפיורי אינה מהימנה, כפי שמציין מורגנשטרן "לא עניין אותם מתי עלו האנשים"³⁹! הם כתבו 'מה שבא להם'! העיקר לגמור עם העניין, לשלוח, ולקבל את הכסף.

הזִלזול בדוחות מבטא לא רק אי-סדרים של הכוללים אלא גם התנגדות לעצם המִפקדים. היו אנשים שהתנגדו למִפקדים גם לאחר שנמצאו להם פתרונות הִלכתיים וטכניים. ככל שעבר הזמן ההתנגדות פחתה. לכן דווקא המפקדים המאוחרים הם המהימנים יותר.

 

מכאן שלגבי משפחת וולפנזון המפקדים המהימנים הם דווקא המפקדים שאחרי מות אברהם! אברהם נפטר ב-1854. ז"א מפקדי 1855 ו- 1866. בהם אין צורך לתת את גיל אברהם ולאלצו להינשא בברמצווה שלו. במפקד 1855  זאב יליד 1812 ובמפקד 1866 זאב יליד 1815. 1815 הוא תאריך 'עגול' – תאריך 'הערמה' – (statistical heaping) האופיינית למפקדי מונטפיורי כפי שראינו. ואברהם אינו מוזכר כלל.

 

מכל התאריכים במפקדי מונטפיורי נשארה לנו שנת 1812 לתאריך לידת זאב! תאריך זה מתאים לגרסת המשפחה!

 

לסכום: לתאריכים הנוגעים לאברהם וולפנזון במפקדי מונטפיורי, אין להתייחס כלל, לא לשנות הלידה ולא לתאריך עלייתו! אברהם לא היה יתום! לא היה יֶלד ברמצווה כשנישא! ולא יָלד את זאב כשהיה בן 14! זאב נולד בארץ! הממונים כתבו סתם, מה שבא להם, ללא ידע. רק שמרו לתת תאריכים שמבט ראשון לא יסגירו אותם!

לפי גרסת משפחתי אברהם היה בגיל בר מצווה כשהגאון ניפטר. אברהם למד בשקלוב ובילדותו זכה לשמוע תורה מפי הגאון, ומכאן היה תלמיד הגאון. אם כי לא שימש את הגאון, עלה ארצה לקראת ראש השנה תק"ע. במשפחה נשמר מחזור בו אברהם כתב ליד המילים "תקע בשופר גדול לחרותנו" שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי. מחזור זה נשמר אצל ד"ר ישראל בן-זאב[78].

 

כאשר כתב בן-זאב ש"ר׳ אברהם הדין שהיה מגדולי תלמידי הגר"א" באותה נשימה גם כתב: "בצעירותו היה בין בני הישיבה שבשקלוב, שהיו נוסעים לווילנה לשמוע דברי תורה מפי הגרא". וגם כתב: "רבי אברהם גם זכה לשמוע תורה מפי הגר"א בווילנה". בן-זאב אמר זאת לכבודו של אברהם! כפי שכתב: "חובתי לקיים דברי רז"ל לעולם יתגדר אדם במעשי אבות"[79]. בן-זאב מדגיש 'בצעירותו' ו'זכה'. אין פה טענה שהיה אחד מתלמידי הגאון הבוגרים ששימשו את הגר"א. כוונתו באמרה: "ר׳ אברהם הדין שהיה מגדולי תלמידי הגר"א" לומר שאברהם היה תלמיד חכם גדול! וּגדלותו בתורה אינה נופלת מזו של תלמידי הגר"א המובהקים, כגון: זו של בן-דודו ר' ישראל משקלוב ואחרים.

 

6. אישיותו של אברהם וולפנזון.

בקביעת אישיותו השלילית  של אברהם וולפנזון מסתמך מורגנשטרן על מכתבי ר' צבי-הירש לעהרן, בהם משמיץ לעהרן את אברהם.

 

6.1. רשימותיו של הבנקאי צבי-הירש לעהרן ראש הפקוא"מ[80].

מורגנשטרן בסיפור עליית היהודים לארץ במאה ה-19, עוסק בתלמידי הגאון מווילנה. בהיסטוריה של תלמידי הגאון מככבים רשימותיו של הבנקאי צבי-הירש לעהרן, האיש שריכז את תמיכת נַדבַני אירופה לארץ-ישראל. והשפיע בצורה מכרעת על 'החלוקה' – חלוקת 'התמיכה הכספית' שנאספה באירופה למען ארץ-ישראל.

 

מורגנשטרן מדגיש שכל המבקש לשאוב מידע ממקורות הפקוא"מ עליו לזכור כי החומר סובייקטיבי[81]  ומגמתי[82]. השנואים עליו היו כל מי שחַלקו על דעתו בענייני ארץ-ישראל[83].

 

6.2. אברהם וולפנזון ברשימותיו של לעהרן.

בראיון עם אלי אשד שפורסם ב-17 בפברואר 2008 22:34. מספר מורגנשטרן³⁹ שאברהם וולפנזון התגלה כטיפוס לא אמין בענייני כספים. הוא גם לא רצה לחזור לאחר סיום הקדנציה של שלוש וחצי שנים והייתה לו אפילו חוצפה לדרוש פיצויים בסך 400 זהובים בתמורה לשיבתו. מורגנשטרן טוען, שאברהם המשיך לאסוף כספים עבור עצמו וסירב לשלוח את כספי הכולל שאסף, עד שעניינו יוסדר. כמו כן האשימו את אברהם בענייני נאמנויות ורמזו שהוא לקח כספים שלא הגיעו לו. אברהם היה מסוכסך על רקע כספי עם רבניה של הונגריה. חמור מכל הוא מכר בהונגריה שישים עותקים של ספרו של בן דודו ר'  ישראל משקלוב, 'פאת השולחן', ולא רצה להעביר את הכספים הללו לאלמנת הרב שהגישה נגדו תביעה. הטענות כנגד אברהם וולפנזון הגיעו לעוצמה כזאת עד שלעהרן שַקל לכתוב לארץ-ישראל שיבטלו את שליחותו ויחזירו אותו לאחר כבוד לארץ-ישראל. אבל לעהרן לא שלח את המכתב! כי חשש שבנו זאב, שכיהן אז כסופר הכולל, יחפֶּה על מעללי אביו. בסופו של דבר וולפנזון חזר לארץ-ישראל. אבל מעלליו בחו"ל היו ידועים וברורים לכל. ככל הנראה וולפנזון יצא לשליחות רק פעם אחת ולא יותר. הם לא נתנו לו הזדמנות שנייה. הוא הורחק מכאן ואילך מענייני ההנהגה ועד לפטירתו בשנת תרט"ו (1854)

 

המחלוקות והסכסוכים הכספיים על חלוקת הכספים שהיו נאספים בהונגריה, היוו מוקד לריב מתמיד בין החסידים לפרושים[84], כי רוב הכסף נתרם על-ידי ההונגרים ובארץ חולק על-ידי הליטאים – ע"י ר' ישראל משקלוב שמונה ע"י לעהרן! סכסוכים אלו אינם קשורים כלל לאברהם וולפנזון. בשנת 2007 בספרו השיבה לירושלים כותב מורגנשטרן שהעולים מהונגריה התלוננו נגד לעהרן שלא קבלו את חלקם מכספים ששלח עבורם החת"ם סופר[85]. החת"ם סופר התערב בעניינם ודרש במפגיע שר' ישראל משקלוב, שחילק את הכסף בארץ יסתלק מתפקידו[86]. לבסוף בשנת 1858 (לאחר מות 'החת"ם סופר') נפרדו ההונגרים מכולל הפרושים ויצרו כולל לעצמם 'כולל הונגַרן'[87].

אנו רואים שבמסגרת הסכסוכים לעהרן דורש להחזיר את אברהם וולפנזון. והחת"ם סופר דורש לפטר את ר' ישראל משקלוב. אין פה שום סכסוך אישי. לא לגבי ר' ישראל משקלוב ולא לגבי אברהם וולפנזון.

שמועות, רמיזות, האשמות והסכסוכים הכרוניים עם רבני הונגריה, אינן מפורטות ואין מה לעסוק בהם. נעבור ל'חמוּר מכל'.

 

6.3. גזל אלמנה.

מורגנשטרן מציין³² ש'החמור מכל' הוא שאברהם וולפנזון מכר בהונגריה שישים עותקים של ספרו של בן דודו ר' ישראל משקלוב ולא רצה להעביר את הכספים הללו לאלמנת הרב, ובחזרתו ארצה הגישה נגדו תביעה.

 

בשנת 1997 בספרו גאולה בדרך הטבע כותב מורגנשטרן³⁴: "כשהוחלט בארץ להפסיק את שליחותו [=של אברהם וולפנזון] ולשלוח במקומו את ר' אברהם אייזנשטיין, ביקש ר' אברהם וולפנזון את התערבותו של צ"ה לעהרן אצל ה'חת"ם סופר' שלא יקבל שליח אחר מכולל הפרושים. לעהרן מסרב ומודיע לר' אברהם וולפנזון כי עליו להישמע למרוּת הכולל ולחזור ארצה אחרי שסיים את תקופת שליחותו בת שלש ומחצה השנים". העניין הובא בפני 'החת"ם סופר' ודרישת החת"ם סופר לפטר את ר' ישראל משקלוב, מצביעה שלעהרן לא השיג את מבוקשו.

 

עשר שנים לאחר מכן בשנת 2007 בספרו 'השיבה לירושלים' מספר מורגנשטרן מה באמת אירע בשליחות אברהם אייזנשטיין, וכותב שר' ישראל משקלוב שלח על דעתו וּללא קבלת רשות מהנהגת הכולל המוסמכת, את ר' אברהם אייזנשטיין להונגריה[88]. ז"א ר' אברהם אייזנשטיין לא היה שליח הקהילה, אלא שליחו הפרטי של ר' ישראל משקלוב! ספרי פאת-השולחן נדפסו בצפת על חשבון הכולל, והכולל דרש את תמורתם. מורגנשטרן מספר שר' משה מגיד[89] – מהנהגת הכולל המוסמכת – דורש מר' אברהם אייזנשטיין לזנוח את שליחותו הפרטית של ר' ישראל משקלוב ושהתמורה לעותקי הספר 'פאת השולחן' שנמכרו בהונגריה, תועבר לקופת הכולל[90] ולא ל(אלמנת)ר' ישראל משקלוב.

העובדה שאלמנתו של ר' ישראל משקלוב הייתה צריכה להגיש תביעה נגד אברהם וולפנזון בבואו ארצה, מראה שגם החת"ם סופר, לא נענה, לא לאברהם אייזנשטיין, ולא ללעהרן, אלא פסק לטובת האינטרסים שייצג אברהם וולפנזון.

מסתבר שאשתו זיווג שני, ולאחר מכן אלמנתו של ר' ישראל משקלוב, לא הייתה אלמנה מסכנה ומקופחת. היא בחשה בחיי הקהילה עוד בחיי בעלה. היא התערבה בהנהגת הקהילה[91]. הייתה אשת מדון שגם לעהרן הגדול נפגע ממנה! מורגנשטרן מתאר זאת[92]:

"החת"ם סופר, דרש במפגיע שר' ישראל משקלוב יסתלק מתפקידו. הוא לא היה מוכן לקבל את התירוצים שהעלה לעהרן להגנת ר' ישראל משקלוב, ובהם התירוץ שאשתו של ר' ישראל, ששלטה בו שלטון ללא מיצרים, היא האשֵמה בכל. לעהרן עצמו כבר נואש מן המצב, ומצב רוחו היה מדוכדך"⁹².

במקום אחר כותב מורגנשטרן שלעהרן חיפש דרכים "כיצד להימנע ממריבות עם אלמנת ר' ישראל משקלוב"[93]. במקום נוסף נכתב: "הטילו ברבי ישראל דופי על שהוא מניח לאשתו לשלוט בכולל ולעשות בכספי הכולל ככול העולה על רוחה"[94]. וכן: "היא התערבה במינוי שד"רים"[95]. האשימו אותה ואת בנה [מבעלה הראשון] במעילות, גנבות ובהסתבכויותיו הכספיות של בעלה, ר' ישראל משקלוב[96].

מהסתבכויות אלו ר' ישראל משקלוב לא הצליח להתגבר עד יום מותו, אפילו לא בעזרת ידידו, לעהרן הבנקאי אשף הפיננסים!

 

הסכסוך על ספרי 'פאת-השולחן' לא היה סכסוך פרטי בין אלמנת ר' ישראל משקלוב ואברהם וולפנזון, או איזשהו סכסוך אישי עם אברהם וולפנזון. מקרה זה אינו מצביע על מעילה, גנבה חס-ושלום או כישלון בשליחותו כפי שמפרש מורגנשטרן בספרו הראשון. זה היה חלק מן הסכסוכים 'הרגילים' שמתאר מורגנשטרן בכישרון רב. העניין הובא בפני ה'חתם-סופר'. העובדה שאלמנתו התוקפנית של ר' ישראל משקלוב תבעה את ר' אברהם וולפנזון בהגיעו ארצה, מראה שפסיקתו, או פשרתו של ה'חתם-סופר' לא מצאה חן בעיני אלמנת ר' ישראל משקלוב, ותו לא! אברהם וולפונזון דבַק בשליחותו המקורית ולא שעה לאברהם הדיין אייזנשטיין – שליחו הפרטי של ר' ישראל משקלוב – וכנראה גם ה'חתם-סופר' עשה כן.

 

מורגנשטרן כשכתב את ספרו גאולה בדרך הטבע בשנת תשנ"ז (1997) עדיין לא ידע, את מה שמצא עשר שנים מאוחר יותר. אך מה שמוזר הוא שגם לאחר שהוכיח מורגנשטרן בספרו 'השיבה לירושלים' בשנת תשס"ז (2007), שאת תמורת ספרי 'פאת-השולחן' דרש הכולל לעצמו, ושאברהם אייזנשטיין היה שליחו הפרטי של ר' ישראל משקלוב, עדיין בשנת 2009 באתר של אלי אשד ובכנס צאצאי אברהם וולפנזון בשנת תש"ע (2010)[97] ממשיך מורגנשטרן לדבוק בגרסת 'מעלליו', ולהזכיר מקרה זה כהוכחה לאישיותו השלילית של אברהם וולפנזון! לא אברהם וולפנזון מככב בדרמה זו אלא אלמנתו של ישראל משקלוב.

 

7. אברהם וולפנזון בירושלים.

כשחזר אברהם לירושלים. כבר היה שם בית-דין לעדת הפרושים. בירושלים אברהם לא היה דיין קבוע, אך נקרא מדי פעם לדון. לוּ 'מעלליו' בהונגריה 'הידועים והמפורסמים', היו מצביעים על אי אמינות אי נאמנות, או מעילה בכספים, לא אשכנזים, גם לא 'ספרדים' ואף לא כל ציבור אחר, היה מזמין אותו להיות דיין! אפילו לא ליום אחד! כך שגם אם היו השמצות ידעו כולם! שאין בהן ממש. גם 'החמור מכל' התברר כעורבא פרח.

 

לסיכום: כל הגרסה על אברהם וולפנזון המועל בכספים, גוזל אלמנות שהורחק מן ההנהגה הוא עורבא-פרח! הסכסוכים שהשתתף בהם לא היו אישיים. אברהם יחד עם בנו זאב היו מ'סיעת-החורבה' זאב היה קבלן בניית החורבה! וזו הסיבה שלעהרן משתלח באברהם. אברהם היה דיין בבית הדין של עדת הפרושים בצפת מאז הקמת בית-הדין ע"י בן-דודו ישראל משקלוב.

 

מסתבר שהמקור היחידי לידיעות 'היצוקות בבטון'⁴⁵ של לעהרן, הוא לעהרן עצמו. ידועה הייתה התנגדותו של לעהרן לבניית 'החורבה' ונלחם בכל מאודו לסכל את בנייתה[98]. אישיותו של לעהרן הייתה ידועה בירושלים ובכל רחבי העולם היהודי. לעהרן היה ידוע כמי שלא בורר במילים. גם מורגנשטרן מעיד על מזגו הסוער[99] וכותב: "מן הראוי לציין שלערן עצמו היה מודע לצד זה שבאופיו, ועל כך יעידו מכתבים שנכתבו בעידנא דרתיחא שנשתמרו בפנקס, ולא נשלחו לתעודתם. נראה שמקבלי המכתבים הכירו את האיש, ואחת מדרכי תגובתם הייתה הימנעות מתגובה"[100]! מורגנשטרן קרא גם את מכתבי לעהרן שלא נשלחו. מורגנשטרן מצא מכתב שלא נשלח, בו כותב לעהרן על אברהם, אך לא שלח את המכתב, כי הוא חושש מזאב וולפנזון, בנו של אברהם וולפנזון, שהיה אז סופר כולל הפרושים ויחפה על אביו[101]. נבדוק ביתר פרוט ממי חשש לעהרן?

 

לפי גרסת מורגנשטרן זאב נולד בשנת 1818 ועלה ארצה בשנת 1834. מורגנשטרן כותב[102]: "וגם על אותו שנשלח בקיץ שעבר לאונגרן, אברהם בר' זאב-וולף". מכיוון שאברהם נשלח להונגריה בסוף שנת 1836. ז"א שהמכתב נכתב, מקסימום שנתיים לאחר שאברהם יצא מן הארץ. ז"א שהמכתב שלעהרן חשש לשלחו נִכתב לפני שנת 1838. לפי גרסת מורגנשטרן, זאב היה בן 20 שנים ורק ארבע שנים בארץ! לעהרן שהיה ממַנֶה את הפַּרנַסים על 'החלוקה'[103]. צבי-הירש לעהרן הגדול, ראש הפקוא"מ באמסטרדם, 'בעל המאה ובעל הדעה'! לעהרן שלא פחד מאיש, כולל מסֵיר מונטפיורי[104], חושש מאברך צעיר 'עולה חדש'?! גרסת מורגנשטרן תמוהה! בלשון המעטה!

 

עדיין לא ברור מהו החשש של לעהרן[105]. במקורות התקופה מצטייר לעהרן כאדם שאינו חושש מעימותים והיה מתעמת עם מונטפיורי ורוטשילד, בעוד זאב וולפנזון מצטייר, בכל המקורות, כאיש ספר. היה סופר הקהילה, מגיהַ. להיות מגיה זה לא רק עבודה, אלא צריך לאהוב ספרים. איש המשכין שלום. הסיפור של הסרת החרם ממונטפיורי[106], היה, לפי גרסת משפחתי, דווקא בביתו של זאב. מה החשש שלו מפני זאב? אולי מפני שטיעוניו נגד אברהם וולפנזון לא היו משכנעים? לפחות לא בארץ? הרי הסכסוך הובא בפני ה'חת"ם-סופר' והוא נאמן עלי שפתר את הסכסוך לא רק לפי דין תורה אלא גם  בצדק.

 

האמת היא שזאב נולד בשנת 1812 כפי שנאמר לעיל, והיה כבר בן 26 (עדיין צעיר) אך לא עולה-חדש! הוא נולד בארץ! והיה מעורה בכולל הפרושים של ירושלים עוד בהיותו בצפת עיר מולדתו! וכעדותו של מורגנשטרן, זאב הפך להיות מן הפעילים הבולטים של כולל הפרושים בירושלים[107]. ברור שהיה מ'סיעת-החורבה'  כי היה מפקח העבודה[108] בבניית 'החורבה', גזבר[109] וסייע בכל מאודו לבניית החורבה למורת רוחו של לעהרן.

 

לאחר קריאה בספריו של מורגנשטרן, אני רואה באור חדש את ההדגשה במסורת משפחתי, שתמיד, כאשר סיפרו על המעבר לירושלים הדגישו שמַעֲבר משפחת וולפנזון לירושלים תוכנן לפני הרעש-הגדול, ולא בעקבותיו, הדגשה שכל השנים, הייתה תמוהה בעיני. כיום מהדגשה זו, אני מסיק שמשפחת וולפנזון הייתה מ'סיעת החורבה' עוד בהיותם בצפת! לעהרן התנגד לבניין החורבה ומכאן התנגדותו לאברהם וולפנזון, ולכן כתב את המכתב (לתרפיה עצמית) אך לא שְלַחו כי ידע שרוב יהודי ירושלים, לא רק הפרושים תומכים ב'סיעת החורבה'[110]. (תומכיו של לעהרן בהנהגה בירושלים, קרי ר' ישראל משקלוב ור' ישעיה ברדאקי[111] חתנו של ר' ישראל משקלוב מהווים מיעוט, למרות תפקידיהם הרשמיים[112]).

לעהרן לא שלח את מכתב הפלסתר כי ידע שאברהם מייצג נאמנה את האינטרסים של ההנהגה הירושלמית ולא רק זאב בנו יגן על אברהם, אלא כל חברי ההנהגה הירושלמית (פרט לישראל משקלוב וישעיה ברדאקי) ולא יתייחסו להַאשמותיו על אברהם וולפנזון. לעהרן הפיץ שמועות וּרמיזות[113] על כל מי שלא הסכים עם דעותיו בעניין ירושלים וארץ-ישראל. הוא גם השמיץ אישית את מנהיגי 'סיעת החורבה'. כגון ראש"ז ורנ"נ[114] ורמז שמקורות כספיהם מפוקפקים[115]. גם את לעהרן עצמו האשימו ב'אי סדרים' כספיים[116]. אברהם וולפנזון ייצג נאמנה את האינטרסים של 'סיעת-החורבה' שנֻאת נפשו של לעהרן[117]. האשמותיו ורמזיו על אברהם וולפנזון היו זדוניות וּקשורות למחלוקות[118] שבין 'סיעת-החורבה' לבין 'סיעת-החצר'[119], ואינן מצביעות על שחיתות אישית!

 

מורגנשטרן עצמו מעיד שמכתביו של לעהרן, הן סובייקטיביות ומגמתיות ויש להתייחס אליהן בהסתייגות, כך עבור המכתבים ששלח, קל וחומר למכתבים שלא שלח! מכתבים אלו היוו ללעהרן תרפיה, משאלות-לב (Wishes) ותו לא. לעהרן ידע שאם ישלח מכתבים אלו, תוכנם לא יגיע לידי ביצוע, ואפילו לא ירגיזו את מקבליהם, ולא יקבל עליהם תגובה כלל.

 

7. המחזור של אברהם וולפנזון והתחרות על מנהיגות עליית הגר"א.

מסורת המשפחה טוענת שאברהם עלה ארצה לקראת שנת תק"ע, וּבִרשות בן-זאב נשמר מחזורו של אברהם וולפנזון בו רשם ליד המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו' שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי. לאחר דין ודברים באתרו של אלי אשד, כתב מורגנשטרן: "גם אני סבור שהיה במציאות מחזור עליו רשם מאן-דהוא כי הוא ביקר בכותל בשנת תק"ע. סיפור כזה אינו יכול להיות קלוט מן האוויר … השאלה היא האם היה זה מחזורו של ר' אברהם וולפנזון? את זה לא שמענו, גם לא מד"ר בן-זאב[120]. מחזור זה יכול היה להגיע אליו או לבנו זאב או לכל אחד מבני המשפחה, עשרות שנים מאוחר יותר בדרכים שונות (רכישה, מציאה וכו'). ועל בסיס הרישום, כפי שכבר ראינו[121] נבנתה התיאוריה הכוזבת על עליית ר' אברהם וולפנזון לארץ ישראל בשנת תקסט"[122]. לו היה כתב היד בידינו היינו יכולים להשוותו עם כתב ידו של ר' אברהם אביו של ר' זאב הנמצא בידינו³⁸.

כפי שראינו המשפחה אינה משקרת. לא לגבי 'בן-דוד' ולא לגבי 'שני אברהם דיין'. כך הדבר גם לגבי המחזור, המשפחה אינה משקרת! המחזור לא נרכש וכו' אלא, היה של אברהם וולפנזון, עבר במשפחה ונשמר אצל בן-זאב. לדאבוננו ספרייתו של בן-זאב נזרקה לרחוב[123] ע"י בתו הצעירה תַלמה! ואי אפשר יהיה להשוות את כתב היד בו, כי המחזור איננו! ראינו שלא היה מה להסתיר בעברו של אברהם, ואין סיבה לשקר!

 

למרות קריסת הוכחותיו, גם בשנת 2008, מורגנשטרן שבוי בגרסתו שהמשפחה משקרת. לטענתו סיפור המחזור נבנה לצורך תחרות על מנהיגות עליית תלמידי הגאון. מורגנשטרן מציין[124]: "כנראה שקישור [המחזור] לר' אברהם דיין היה תוצאה של הברקה רגעית של מישהו מבני המשפחה שמצא מחזור עם הרישום הידוע משנת תק"ע וביקש להקדים את תולדות המשפחה בארץ-ישראל, כפי שעשו בני הדורות האחרונים מבני משפחת ריבלין".

 

יש לציין שבגרסת המשפחה אין טענה שאברהם היה ראש בעליות תלמידי הגר"א. במסורת משפחת וולפנזון, אברהם עלה ב-1809, אך לא היה ראש השיירה. בן-זאב בכל כתביו מספר שאברהם היה בין המנהיגים, אך לא היה ראש שיירה או ראש קהילה. תמיד הוא מציין מי עמד בראש, או יחד עם מי אברהם פעל. בהקדמה לספר מחזה אברהם כותב בן-זאב: "ר׳ אברהם הדיין שהיה עם ר׳ ישראל משקלוב, ר׳ הלל ור׳ מנדל משקלוב[125] ואחרים ממנחי הנדבכים לישוב האשכנזים בארץ-ישראל והעומדים בראשו"[126]. אברהם היה ממנחי הנדבכים, אך לא ראש הקהילה ולא רשום שהיה עדיף על פני האחרים. במקום אחר כותב בן-זאב: "תלמידי הגר"א בראשוּת ר' הלל ור' מנחם-מנדיל עלו להתיישב בירושלים, ויהי הוא [אברהם] אחד מהפעילים הנלהבים בארגון". אחד הפעילים, אך בראשות העלייה היו הלל ומנחם-מנדל!

בכל מאמרי בן-זאב, אברהם-דיין היה אחד מהפעילים, אך בכל כתביו לא מצאתי שאברהם היה החשוב מבין הפעילים! תמיד ציין בן-זאב למי אברהם הצטרף, או יחד עם מי פעל! לא מצאתי בכל כתבי בן-זאב, את שכותב אלי אשד[127]: שבגרסת משפחת וולפנזון הלל ריבלין היה רק בן לוויה לוולפנזון (אולי בענף של אלי אשד הייתה מסורת כזו, אך במסורתי ובכתבי בן-זאב לא מצאתי טענה כזו).

 

לסיכום: משפחת וולפנזון סיפרו מה שהיה. אברהם ואשתו הצעירה עלו ארצה ללא ילדים בשנת 1809 לקראת ראש השנה תק"ע. אך, משפחת וולפנזון לא השתתפה במרוץ אחר מנהיגות וראשוניות בעלייה.

 

8. סיכום.

הדברים שנאמרו לעיל מערערים את הנחת היסוד העוברת כחוט השני בכתיבתו של מורגנשטרן על אברהם וולפנזון, שהמשפחה רקחה סיפור שיקרי להיסטוריה של אברהם. ראיה לגרסתו הביא מורגנשטרן את עדותו של צבי-הירש לעהרן ואת מפקד מונטפיורי משנת 1839. מורגנשטרן בחר במפקד 1839 דווקא, מתוך ארבעה מפקדים אחרים הנוקבים מספרים אחרים! כי זה המפקד היחידי המתאים לגרסתו!

 

את תזת השקר העלה מורגנשטרן בשנת תשנ"ז בספרו 'גאולה בדרך הטבע'. במאמרי זה בחנתי את הנתונים והטיעונים של מורגנשטרן של שנת תשנ"ז, בתוספת נתונים חדשים שמביא מורגנשטרן עצמו עשר שנים מאוחר יותר (בשנת 2007) בספרו 'השיבה לירושלים'. ובשנים 2008-9-10 באתרו של אלי אשד – חלק מן הנתונים החדשים מזימים ישירות את הנתונים עליהם מסתמך מורגנשטרן בשנת תשנ"ז.

ניתוח הנתונים עליהם מסתמך מורגנשטרן, לאור הגילויים החדשים[128], מראה שטענותיו של לעהרן נגד אברהם וולפנזון אינן מצביעות על שחיתות אישית, אפילו ה'חמור מכל' אינו סכסוך אישי כלל וכלל. קל וחומר כל שאר הסכסוכים 'הידועים' שהיו לו עם רבני הונגריה. וקל וחומר בנו של קל וחומר דברים שלעהרן כתב ולא שלח! האמון הבלתי מסויג של מורגנשטרן בלעהרן[129] קרס. לעהרן משתלח באברהם על כי היה מ'סיעת החורבה' שנֻאת נפשו של לעהרן[130]. למשפחה לא היה מה להסתיר! הפרטים שמורגנשטרן גילה מאוחר יותר מְחזקים את גרסת המשפחה.

 

אברהם וולפנזון נולד בשנת 1783! ובילדותו בלשון הורי, או בצעירותו בלשונו של בן-זאב, עוד לפני בר המצווה זכה אברהם לשמוע תורה מפי הגאון ובכך היה לתלמיד הגאון. אברהם עלה לקראת שנת תק"ע, כפי שכתב במחזורו ליד תפילת 'תקע בשופר גדול לחרותנו', שבשנת תק"ע התפלל לראשונה ליד הכותל המערבי.

 

בקיצור צאצאי אברהם וולפנזון "הביטו אל אברהם אביכם … כי אחד קראתיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ"[131]. והֵיו גאים ב"צור חֻצַּבְתֶּם"[132].

ביבליוגרפיה

 

אמבון = רבקה אמבון, תעלומת המפקד הכפול. קתדרה  כרך 149, תשרי תשע"ד (ספטמבר 2013).

 

אשד = המולטי יקום של אלי אשד לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת. התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון: ראיון עם אריה מורגנשטרן ב-17.2.2008. 22:34. ודיוני המשך.

 

בן-יעקב = מיכל בן-יעקב פעמים; רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח. חוברת 107. ירושלים  תשס"ו. מפקדי מונטפיורי וחקר היהודים באגן הים התיכון. עמודים 117-149.

 

בן-צבי, בניהו. עורכים = יצחק בן-צבי ומאיר בניהו עורכים. ספר צפת: מחקרים ומקורות על קהילת צפת מן המאה השש־עשרה עד המאה התשע עשרה. כרך 1. מכון בן־צבי, האוניברסיטה העברית, על-ידי 'קריית ספר' ירושלים תשכ"ב (1962).

 

גליס = יעקב גליס. אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל. כרך ראשון. מוסד הרב קוק. ירושלים. תשל"ה (1974).

 

גפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים = ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קסוטו, עורכים. החורבה – שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים. יד יצחק בן-צבי, ירושלים תש"ע (2010).

 

גת = בן-ציון גת. היישוב היהודי בארץ-ישראל בשנות ה'ת"ר-ה'תרמ"א (1840-1881). ספריה לתולדות הישוב היהודי בארץ-ישראל. הוצאת יד יצחק בן-צבי. המחלקה לפעולות חינוך והדרכה. ירושלים תשל"ד.

 

וולפנזון 'מחזה אברהם' = מחזה אברהם – על התגלחת בחול המועד. מאת רבי אברהם וולפנזון הובא לדפוס ע"י הרב אליהו לנדא ז"ל תש"ז (1947). machzeabesa.pdf.

 

וילהלם = הרב ד"ר יעקב-דוד וילהלם: דוד דור ועוליו – תולדות העליות לארץ-ישראל מאבלי ציון ועד ראשית חובבי-ציון. ספריה הציונית הקטנה. סדרה ב'. מבַצרי הישוב האשכנזי. הוצאת המכון להשכלה ציונית בהנהלת פרופ' שלום גולדלמן, (1946).

 

חזון ציון = חזון ציון – שקלוב וירושלים. ח"ה ריבלין, עורך. תולדות עלית תלמידי הגר"א. חיבר אותו ר' שלמה-זלמן ריבלין והיא גרסת משפחת ריבלין על תולדות תלמידי הגר"א. תש"ז.

 

חלקת מחוקק = אשר-ליב בריסק. חלקת מחוקק – כולל כל ציוני הקברים אשר בהר הזיתים.

 

מוסדי ארץ = מאמרים וחלקי מאמרים, על תולדות עליית תלמידי הגר"א מפעליהם ביסוד ישוב האשכנזים בירושלים – מאת וותיקי ירושלים וצאצאי תלמידי הגר"א. מסודר ומוצא לאור ע"י ועדה מצאצאי תלמידי הגר"א בירושלים. תשי"א. בתוך ספר חזון ציון שקלוב וירושלים – תולדות עליית תלמידי הגר"א. תש"ז.

 

מורגנשטרן גאולה בדרך הטבע = אריה מורגנשטרן גאולה בדרך הטבע: תלמיד הגר"א בארץ ישראל תק"ס–ת"ר 1800-1840 – מחקרים ומקורות. מהדורה שנייה ומורחבת הוצאת מאור ירושלים תשנ"ז (1997).

 

מורגנשטרן השיבה לירושלים = אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים –חידוש היישוב היהודי בארץ-ישראל בראשית המאה התשע-עשרה. הוצאת שלם, ירושלים התשס"ז (2007).

 

מורגנשטרן מפקד 1834 = אריה מורגנשטרן – מפקד כולל הפרושים בארץ-ישראל משנת 1834. בתוך: שלם – מחקרים בתולדות ארץ-ישראל והיישוב היהודי. 2001.

 

סמט, החדש אסור מן התורה = משה סמט. החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה. מרכז דינור לחקר תולדות ישראל. כרמל. ירושלים 2005. פרק שישי: מאמר על התגלחת בחול המועד.

סמט, משה מונטפיורי = משה סמט. משה מונטפיורי: מציאות ואגדה. הוצאת כרמל ירושלים תשמ"ט (1989),

 

שיף = חיים-נחמיה שיף, הדמוגרפיה של הקהילה האשכנזית בצפת: מפקדי מונטפיורי בשנת תר"ט (1849). קתדרה רבעון לתולדות ארץ-ישראל ויישובה. כרך 146, יד יצחק בן-צבי ירושלים. טבת תשע"ג (דצמבר 2012).

 

תדהר = אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד. הוצאת ספריית הראשונים, תל אביב פלשתינה, כרך

[1] עמנואל סגל דור שישי לאברהם וולפנזון (5) טובה-שפרה סגל 1975-1898=77 (4) פועה-רחל בורשטיין 1918-1876=42 (3) בן-ציון וולפנזון 1882-1843=39, (2)זאב-וואלף וולפנזון 1881-1812=69, (1)אברהם-דיין 1854-1783.

 

[2] אלי אשד המולטי יקום של אלי אשד. התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון. https://www.no-666.com/2008/02/17.

 

[3] אריה מורגנשטרן 'מסורות משפחתיות במבחן המחקר ההיסטורי' סעיף ב: שני ר' אברהם דיין משקלוב [וולפנזון]? בתוך: גאולה בדרך הטבע – תלמיד הגר"א בארץ ישראל תק"ס–ת"ר 1800-1840 – מחקרים ומקורות. מהדורה שנייה ומורחבת הוצאת מאור ירושלים תשנ"ז (1997) עמודים 370-375.

 

[4] ד"ר ישראל בן-זאב, בן דוד של אמי. דור חמישי 1960-1899=81 (4) מנחם וולפנזון 1937-1871=66 (3) בן-ציון וולפנזון 882-1843=39 (2) זאב וולפנזון 1881-1812=69 (1) 'אברהם-דיין' 1854-1783=71.

 

[5] בתוך: שלם – מחקרים בתולדות ארץ-ישראל והיישוב היהודי. ספר שביעי. עורך יוסף הקר. יד-יצחק בן־צבי, ירושלים, 2001. עמודים 219– 258.

 

[6] גפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים. עמודים 109-57.

 

 [7]הגאון מווילנה רבי אליהו בן שלמה. 1797-1720=77. כינויו: הגר"א (הגאון רבי אליהו), 'הגאון החסיד', 'הגאון'.

 

[8] שקלאב וחכמיה – 'יבנה דרייסין'. בית ועד לחכמים. עיר אשר לא יחסר כל בה. כיום במדינת בלארוס.

 

[9] איזמיר – סמירנה העתיקה, בה נולד הומרוס. הקהילה היהודית מצאצאי גולי ספרד.

 

[10] בתקופה הנדונה טורקיה הייתה חלק מן האימפריה העות'מאנית במשך919-1424=495 1.

 

[11] ב'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו' של דוד תדהר, הוצאת ספריית הראשונים, תל אביב פלשתינה, כרך ראשון  (1945) עמודות 304-305. מצוינת שנת תקמ"ג (1783) כתאריך לידת 'הרב אברהם וואלפינזאהן משקלוב'. הגאון נפטר בשנת 1797. ז"א שאברהם היה בן 14 כשהגאון נפטר. תאריך זה תואם למסורת בית אימא. נאמץ תאריך זה ללידת אברהם.

 

[12] מרחק של כשלוש מאות ק"מ, נסיעה של יומיים או יותר בעגלה!

 

[13] וילנה – 'ירושלים דליטא'. בתקופה הנדונה ליטא הייתה באימפריה-הרוסית במשך 1920-1795=125.

 

[14] בדצמבר 1804 הופעלה 'חוקת היהודים' שבמסגרתה חִיֵיב הצאר אלכסנדר הראשון את היהודים לאמץ שם משפחה.

 

[15] ר' ישראל משקלוב: 1839-1770=69. מנהיג עליה של תלמידי הגר"א. ר' ישראל לא שעה לגזרת שם המשפחה של הצאר ונקרא על שם ספריו 'בעל פאת-השולחן ותקלין-חדתין'. נטמן בטבריה.

 

[16] (3) ר' ישראל משקלוב 1839-1770=69 (2) ר' שמואל משקלוב     (1) ר' עזריאל משקלוב.

(3) אברהם-דיין 1854-1783=71          (2) זאב                          (1) ר' עזריאל משקלוב.

 

[17] תלמידי הגאון קראו לעצמם 'פרושים' כי לא הצטרפו לא לקהילה האשכנזית החסידית שכבר הייתה בארץ מאז שנת תקל"ז (1777) ולא לקהילה הספרדית הוותיקה.

 

[18] בית-הדין האשכנזי בירושלים, שהחליף את בית-הדין בצפת, נוסד רק בשנת 1841.

 

[19] מרד הפלאחים מרד עממי בשנת 1834 כנגד מדיניות המודרניזציה של מוחמד עלי שליט מצרים. הגורם העיקרי לפרוץ המרד היה חובת גיוס לצבא המצרי במקום צבא שכירים.

 

[20] מאה שנה ל'ביזה הגדולה' של צפת. עיתון דבר יום שישי ראש חודש מנחם-אב תרצ"ד (13.8.1934).

 

[21] שד"ר – שליח דרבנן. יהודים שנשלחו מארץ-ישראל לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ-ישראל.

 

[22] ספר 'פאת השולחן' עוסק בהלכות ארץ-ישראל. נדפס לראשונה בשנת תקצ"ו (1836) בצפת.

 

[23] פרשבורג: בתקופה הנדונה הייתה תחת האימפריה האוסטרו-הונגריה. עם הקמת צ'כוסלובקיה ב-1919 שונה שמה לברטיסלאבה. מ-1993 היא בירת סלובקיה.

 

[24] הונגריה, בתקופה הנדונה הייתה הונגריה אוטונומית במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגריה (בין השנים 1918-1867=51).

 

[25] 'הרעש-הגדול' – רעידת אדמה 1.1.1837 שהחריבה את צפת וטבריה, מוקד הרעש היה בצפת. מוערך 6.5 בסולם ריכטר.

 

[26] שזבנ"י=שניאור-זלמן בן נחום-יוסף שניאורסון. בעל 'נמוקי שזבני'. מֵמונה 'כולל חב"ד' בחברון. עלה תר״ד, נפטר: כ"ו טבת תרמ"ב (17.1.1882). נטמן: הר-הזיתים, גוש ווהלין ישן, חלקה ג', שורה ח' מספר 39.

 

[27] חמדה גנוזה – תשובות הגאונים. ירושלים. תרכג (1863). הובא לדפוס ע"י הני תרי גיסי הר"ר זאב-וואלף וואלפינזאהן נ"י והר"ר שניאור-זלמן שניאורסון נ"י.

 

[28] וולפנזון: 'מחזה אברהם'.

 

[29] סמט: החדש אסור מן התורה עמוד 141.

 

[30] ראה סעיף 7. אברהם וולפנזון בירושלים.

 

[31] שיינדל נפטרה כ"ז אייר תרט"ז (1.6.1856). נטמנה הר הזיתים חלקה י"ב שורה י"ג קבר כ"ח.

 

[32] להלן בסעיף 6.3. גזל אלמנה.

 

[33] אסתר-מלכה גולדמן 1949-1850=99. נטמנה: סגולה פתח-תקווה, חלקה א' שורה כ' מספר 50ב.

 

[34] יהושע וולפנזון 1924-1851=73. נטמן: סגולה פתח-תקווה חלקה ב' שורה ח' מספר 7.

 

[35] אסתר-מלכה גולדמן: נפטרה ערב יום כיפור, ט' תשרי תש"י (2.10.1949). מדינת ישראל קמה ה' אייר תש"ח. מלכה נפטרה שנה וחצי אחרי קום מדינת ישראל!

 

[36] המונח 'החלוקה' נטבע בסוף המאה ה-18 ומתייחס למגביות שנוהלו בארצות הגולה וחולקו בארץ כתמיכה בתלמידי-חכמים,

 

[37] גליס: עמודה סח.

 

[38]  אשד: אריה מורגנשטרן ב-17.2.2008. 22:34.

 

[39] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 373.

 

[40] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 371.

 

[41] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 371.

 

[42] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 373, 374.

 

[43] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 374. אשד: אריה מורגנשטרן ראיון ב-17.2.2008. 22:34.

 

[44] אשד: ד"ר אריה מורגנשטרן מרץ 26, 2008 9:09 pm.

 

[45] אשד: ד"ר מורגנשטרן 4/16/2008 8:06:16 pm.

 

[46] גפני, מורגנשטרן, קסוטו עורכים: עמוד 106.

 

[47] אשד: ד"ר מורגנשטרן 4/16/2008 8:06:16 pm.

 

[48] 'חזון ציון' ה"ה ריבלין עורך. עמוד 46.

 

[49] וולפנזון 'מחזה אברהם' בהקדמה של בן-זאב עמוד 6.

 

[50] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 372 וממשיך בעמוד 373.

 

[51] אשד: ד"ר אריה מורגנשטרן אפריל 9, 2008 שעה 9:44 pm.

 

[52] הרב  אלעזר-מנחם מן שך: 2001-1898=103. ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

 

[53] מורגנשטרן: מפקד 1834.

 

[54] מוסדי ארץ: עמוד ט"ז.

 

[55] צבי-הירש לעהרן 1853-1784=69. נולד באמסטרדם. חילק את כספי החלוקה ללומדי תורה בלבד! ועל מנת "להחיות את הנפש" בלבד! התנגד לכלול בחלוקה בעלי-מלאכה. ובעיקר לא לממן את בניית ה'חורבה'.

 

[56] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 299.

 

[57] מורגנשטרן:  מפקד 1834 עמוד 239.

 

[58] אשד: ד"ר מורגנשטרן 8.4.2008, 6:23 pm.

 

[59] העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה. מפקדי מונטפיורי: http://www.isragen.org.il/siteFiles/13/79/5779.asp

 

[60] בן-יעקב: עמודים 117-149.

 

[61] בן-יעקב: עמוד 127.

 

[62] בן-יעקב: עמוד 135.

 

[63] בן-יעקב: עמוד 139.

 

[64] בן-צבי, בניהו עורכים: כרך 1 עמוד תל"ט.

 

[65] אשד: ש. אמיתי 12/30/2008 3:14:55 pm. מורגנשטרן במקרים רבים מעיר על טעויות במקורות אמיתי, במקרה זה מורגנשטרן אינו עושה זאת, ז"א שהוא מסכים עם הנאמר.

 

[66] היישוב הישן – מונח המתייחס ליהודים האשכנזים שעלו ארצה בשלהי התקופה העות'מאנית.

 

[67] בן-צבי, בניהו: עמוד תל"ט.

 

[68] שנת הלידה 1814 מופיעה גם בתדהר, כרך ראשון 1947, עמוד 454.

 

[69] חלקת מחוקק  חוברת ז', מחברת ג' דף ל"ו עמוד א'. שורה י"ז, קבר כ"ו. הערה 1.

 

[70] וילהלם: סוף עמוד 123 ותחילת עמוד 124.

 

[71] רייסין על גדות נהר הדנייפר במדינת רוסיה. מן העיר בריסק, בקצה המערבי של בלארוס עד לגבול פולין. 'ליטא היהודית' הכילה את אזור רייסין.

 

[72] שיף: עמודים 67 – 100.

 

[73] שיף: עמוד 86.

 

[74] שיף: עמוד 87 טבלה 9.

 

[75] אמבון: עמוד 161. מפקד 'אשכולות' הוא גרסת ר' שמואל הלר (1884-1803=81). דיין בצפת. מטעם הפקוא"מ שבראשו עמד ר' צבי-הירש לעהרן, יריב של מונטפיורי.

 

[76] אמבון: "את מפקד יב"ן הכין הסופר יצחק בן נחום מווילנה עבור הרב יעקב-דב מרומאן (1858-1794=64) חסיד סדיגורה שתמך שהעניק למונטפיורי 'עטרת גבאות' לקראת ביקורו בשנת 1849". עמוד 162.

 

[77] דוא"ל שקבלתי מחיים-נחמיה שיף: שלום עמנואל: בעניין הפרשי הגילים, ההפרש הגדול ביותר הוא 26 שנים: במפקד אשכלות: רחל אשת אהרן מסקלען דווחה כבת 66; במפקד יב"ן היא דווחה כבת 40. May 17, 2012 4:31 pm.

 

[78] לאחר פטירת ד"ר ישראל בן-זאב, בתו הצעירה תַלמה ידלובקר שירשה את דירת הוריה בירושלים, רוקנה את הספרייה שבדירה למעלה, וצֵרפה אותה לספרייה שבמרתף. בחורף, המרתף הוצף במים וכל הספרים הושחתו. "אי אפשר היה להציל" אמרה. הכל נזרק לרחוב! לאשפה! זה היה סופה של ספרייתו המפוארת של ד"ר ישראל בן-זאב! ויחד עִמה סוף לפנקס ההוצאות של בית כנסת 'החורבה', שראיתיו במו עיני! גם זה היה סופו של המחזור בו רשם אברהם וולפנזון, ליד  המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו', שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי.

 

[79] מוסדי ארץ עמוד ט"ו.

 

[80] פקוא"מ – ארגון פקידים ואמרכלים של אמסטרדם. ארגון המרַכֵּז מגביות באירופה למען ארץ-ישראל הַחל מ-1809 במשך כל המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

 

[81] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 406.

 

[82] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 400.

 

[83] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 404.

 

[84] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע פרק כ"א עמוד 403.

 

[85] החת"ם סופר הרב משה סופר (שרייבר) 1839-1762=77 על שם ספרו חידושי תורת משה. בשנת 1803 התמנה לרב בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה בירת סלובקיה). שימש כראש הישיבה 36 שנה.

 

[86] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 221.

 

[87] גת: עמוד 121.

 

[88] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 218.

 

[89] משה מגיד – משה בן הלל וצפורה ריבלין. 1846-1781=65. הצטרף לאבותיו באגודת 'חזון ציון'. עלה אדר תר"א (1841) נתמנה מיד למנהל כולל הפרושים, וניהל את הכולל עד יום מותו בירושלים כ"ח אלול תר"ו (19.9.1846).

 

[90] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 475 הערה 232.

 

[91] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמודים: 83, 218, 223. השיבה לירושלים עמודים: 221, 226, 465, 467, 469.

 

[92] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע  עמוד 223.

 

[93] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 226.

 

[94] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 83. השיבה לירושלים עמודים 221, 226, 465,467.

 

[95] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 465.

 

[96] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 467.

 

[97] כנס משפחת וולפנזון במלון לאונרדו (לשעבר מוריה קלאסיק) רחוב סנט ג'ורג' 9 ירושלים. יום שלישי כ"ג מנחם-אב תש"ע (3.8.2010).

 

[98] מורגנשטרן. השיבה לירושלים עמודים 144, 455, 492, ועוד.

 

[99] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד כ"א, 300.

 

[100] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 395.

 

[101] מורגנשטרן. גאולה בדרך הטבע עמוד 373. השיבה לירושלים 2007 עמוד 404.

 

[102] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע. עמוד 404. השיבה לירושלים 2007. 373.

 

[103] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 209 ועוד.

 

[104] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע. עמוד 404. השיבה לירושלים 2007. 455.

 

[105] אשד: ד"ר עמנואל סגל 4/8/2008 12:00pm.

 

[106] משה סמט: משה מונטפיורי עמ' 122. "השר משה מונטפיורי נכנס למקום המקדש, החרימו אותו בשלושה בתי כנסת. העלייה להר הבית הייתה במסע הרביעי בשנת 1855". לפי מסורת במשפחתנו זאב וולפנזון היה אחד המתווכים להסרת החרם ממונטפיורי, בטכס הסרת חרם יש לגרור את המוחרם ארבע אמות על הרצפה, ולירוק בפניו. את מונטפיורי הושיבו על כיסא גבוה שלושה טפחים, וגררו אותו בתוך ביתו של זאב וולפנזון ארבע אמות בנוכחות מניין. לירוק ירקו על הרצפה.
[107] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע. עמוד 374.

 

[108] גפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים: עמוד 106.

 

[109] לפי עדות שמיעה אישית שלי מד"ר ישראל בן-זאב, הגזבר בפועל היה בן-ציון בנו של זאב וולפנזון. כתב היד בפנקס הוצאות החורבה הוא כתב ידו של בן-ציון וולפנזון. בקרתי אצל ד"ר ישראל בן-זאב בביתו בתאריך 13.7.1978. הוא ישב בחדר עבודתו, חדר גדול שולחן כתיבה ענק, כל הקירות עד התִקרה מכוסים בספרים. על השולחן היה פנקס קטן כתוב בכתב רהוט בדיו שחורה. זה ספר הוצאות בניית בניין החורבה, זהו כתב ידו של בן-ציון שהיה הגזבר. תמונות יש לי, הן במרתף ועכשיו אינני יכול לחפשן. אבל בתוכניתי להוציאן. ואמר לי, כשתחזור תקבל עבודה מוגמרת. בחזרתי ראיתי מודעת אבל. ישבו שבעה בבית בתו הצעירה תלמה דלובקר בהרצלייה פיתוח. שם היא נתנה לי שם וכתובת במבשרת-ציון: "הוא יודע ובידו החומר". מכל הפנקס נשאר העתק של שני דפים בלבד. דף אחד מהם פורסם בגפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים: עמוד 94.

 

[110] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 216.

 

[111] נולד בפינסק. תלמיד ר' חיים מוולוז'ין. עלה תקפ"ח (1828). בארץ נשא את בתו של ר' ישראל משקלוב, זיווג שני. מראשי 'סיעת החצר'. נפטר 1862.

 

[112] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 186.

 

[113] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 197.

 

[114] רבי נתן-נטע בנו של מנחם-מנדל משקלוב, עלה בשירת העולים השנייה בשנת תקס״ט בהנהגת רבי סעדיה מווילנה. נסתלק בירושלים בכ״ג בתשרי תר״ז (12.10.1906).

 

[115] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמודים 382, 197.

 

[116] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 303.

 

[117] מורגנשטרןף גאולה בדרך הטבע. עמוד 404. השיבה לירושלים עמוד 492.

 

[118] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 382, הערה 7. עמוד 531.

 

[119] 'סיעת החצר' עם בית מדרש 'סוכת שלום' בחסות צבי-הירש לעהרן ראש פקוא"מ.

 

[120] ד"ר ישראל בן-זאב: שלושה ממייסדי ישוב האשכנזים הפרושים במאה התשע-עשרה. לא פורסם. במסורת משפחתנו שמענו ושמענו!

 

[121] מתי!? איפה!?

 

[122] אשד: ד"ר אריה מורגנשטרן ביום אפריל 23, 2008 בשעה 1:05 pm.

 

[123] בתו הצעירה של בן-זאב, תַלמה ידלובקר, ירשה את דירת הוריה בירושלים, כדי לדעה מה עלה בגורל פנקס הכנסות והוצאות בניית החורבה פניתי לתַלמה, היא סיפרה שכאשר השכירה את דירת הוריה רוקנה את הספרייה שבדירה למעלה, וצֵרפה אותה לספרייה שבמרתף. בחורף המרתף הוצף במים וכל הספרים הושחתו. "אי אפשר היה להציל" אמרה. הכל נזרק לרחוב! לאשפה! סנטרי ירושלים אספו אותם (ואולי חלק נאסף ע"י עוברי אורח?). זה היה סופה של ספרייתו המפוארת של ד"ר ישראל בן-זאב! ויחד עִמה סוף לפנקס ההוצאות של בית כנסת 'החורבה', שראיתיו במו עיני! אצל ד"ר ישראל בן-זאב. וזה גם היה גם סופו של המחזור בו רשם אברהם וולפנזון, ליד  המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו', שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי.

 

[124] אשד: אריה מורגנשטרן 4/3/2008. 10:14pm.

 

[125] מנחם-מנדל אשכנזי משקלוב. נפטר 1827. רב, מקובל, תלמיד מובהק של הגר"א. מראשי עליית תלמידי הגר"א.

 

[126] ד"ר ישראל בן-זאב: בהקדמה לוולפנזון 'מחזה אברהם' עמודים 6-3.

 

[127] אשד: 666 ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 8:57 am.

 

[128] אשד: מורגנשטרן 17.2.2008. 22:34. "היגיע לידי מידע חדש בעניין. מצאתי כתב-יד של אברהם וולפנזון בו כותב: "ובן דודי הגאון הגדול בעל המחבר[קרוע] שם האחד ספר תקלין חדתין וכו". ד"ר מורגנשטרן 8.4.2008, 6:23 pm: "התגלית הבאה היא … אינפורמציה חשובה ביותר והיא מסבירה בחלקה מדוע אין אנו מוצאים חתימות של ר' אברהם על מסמכים בני התקופה עד לשנת 1852. כלומר יתכן והוא שב לחו"ל מוקדם ממה שידענו עד כה". "ותגלית אחרונה נוספת שתשמח אותך ד"ר סגל. במשפחתך אכן התפרנסו ממלאכה ומסחר".

 

[129] אשד: מורגנשטרן 17.2.2008. 22:34. "ואיזו סיבה הייתה לו [ללעהרן] לשקר בעניין?"

 

[130] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 404:"… לשנאה לוהטת … השנואים עליו נמנו כל מי שחלקו על דעתו בענייני ארץ-ישראל".

 

[131] ישעיה: נ"א, ב'.

 

[132] ישעיה: נ"א, א'.