השמאל הישראלי והעולמי והאידיאולוגיה שמאחוריהם נראים חלשים מאי פעם בשנים האחרונות .והימין הכלכלי הקפיטליסטי
פורח ומשגשג ומצליח. אבל אלו הם רק סימנים חיצוניים.
הרושם שלי הוא שהימין הקפיטליסטי הקשוח שהיכרנו בעשורים האחרונים נמצא כיום בבעיות קשות ביותר גם מבחינה אידיאולוגית.יותר ויותר קשה למצוא הוגים בולטים שישבחו אותו ויגנו עליו ,אם כי קשה למצוא כאלו גם לגבי הצד השני. ..
אבל גם כאלו מופיעים ואני אסקור ספרים אידיאולוגיים עדכניים כאלו הן ישראלים והן זרים שהופיעו בשנים האחרונות בבלוג הזה שלי מאחר שהנושא של אידיאולוגיות חדשניות שמציעות פתרונות כאלו ואחרים לבעיות החברה העכשווית המשתנה ללא הרף מעניין אותי מאוד כפי שיודעים קוראי הוותיקים.
אחרי הכל כחובב מדע בדיוני ונבואות שמתעניין מאוד בעתיד לבוא מעניין אותי מאוד לדעת כיצד אפשר לפתור את הבעיות בחברה הסופר טכנולוגית שבה כולנו חיים.ושבמסגרתה נזדקן.
וזה במיוחד לאחר ביקור שערכתי לאחרונה עם זוגתי דינה ב"חוות כינרת " ששם נוצר הסוציאליזם הארץ ישראלי, שם נוצרו בעשור אחד בידי כמה עשרות אנשים ,הקיבוץ ההסתדרות ,המשביר לצרכן ,וגם אירגון "ההגנה" ולמעשה תנועת העבודה. וכל זה במקום זעיר בידי כמה עשרות צעירים שהראו שאפשר לשנות את העולם ועוד איך גם מהמקום הנידח ביותר כפי שהייתה חוות כינרת ברשימה שלי על הביקור בחוות כינרת כאן ).בעיקבות הביקור
התחלתי כעת להרהר מחדש אחרי הפסקה של כמה שנים על אידיאולוגיות סוציאליסטיות ואחרות העוסקות בעתיד החברה והאנושות ואני כע קורא ספרים עדכניים (דהיינו שפורסמו בעשור וחצי האחרון )שעוסקים בנושאים אלו.המספר של ספרים אלו אגב הוא מצומצם עד להדהים. הרוב המוחלט של הספרות בנושא זה בעברית לפחות התפרסם לפני שנות התשעים של המאה הקודמת .אבל דווקא בגלל זה אני חושב שיהיה מעניין לקרוא ולסקור את הספרים החדשים המעטים בתחום המתייחסים להתפתחויות עדכניות כמו הפייסבוק והשפעתו על החברה..
ספר אחד כזה הוא ספרו של טוני גאדג'ט רבה רעת הארץ (תירגם מאנגלית: יפתח בריל. הוצאת חרגול ומודן, 2014)
טוני ג'אדט היה היסטוריון של תולדות אירופה שהתפרסם בספרו "אחרי המלחמה –תולדות אירופה מאז " 1945 ספר שתורגם לעברית בידי גרשום גירון בהוצאת מאגנס בשנת 2010 השנה שבה נפטר. הוא הירבה להרהר על המשמעויות של ההיסטוריה והשלכותיה לעתיד ובהחלט לא ראה את תפקידו רק בתיאור האירועים כפי שהתרחשו בעבר.
בשנת 2009 בעת ששכב ג'אדט במיטה חולה במחלה קשה של ניוון שרירים שתביא למותו גם כן ב-2010 הוא הכתיב את ספרו האחרון שהוא בגדר צוואה בעל השם התנ"כי רבה רעת הארץ בתרגום יפתח בריל הוצאת חרגול 2014והספר הוא אכן מעין נבואת זעם וגם תקווה תנ"כית. הספר כבר יצא לאור לאחר מותו.
הספר נכתב כשהמחבר היה על סף המוות וברור שהמסר שלו היה חשוב לו מאוד ולכן יש לקרוא ובעיון רב וזה אכן ספר חשוב.
בספר זה הוא מתאר בקצרה את תולדות החברה והכלכלה האירופית במאות השנים האחרונות .ומסקנתו היא שמאז שנות השמונים אלו סטו לחלוטין מהמסלול הנכון ,המסלול של ה מדינה הסוציאל –דמוקרטית שפועלת על סמך ערבות הדדית שלה חברה והמדינה פנו לכיוון של חברה קפיטליסטית חמדנית חסרת מעצורים.לדעתו של גאדג'ט כעל פולחן הון וההפרטה שרק מביא לפערים גדלים בין עשירים ועניים אינו מחייב המציאות גם מבחינה כלכלית והוא מביא להרס החברה.
ג'דאט כותב שספרו זה בעצם שנועד לדור הסטודנטים אלה שלו ואלה שבכל מקום שהוא מתאר אותם כמי שמרגישים אבודים וחסרי אונים במסלול הנוכחי שהחברה דוהרת אליו קורא לשינוי החברה וחזרה לערכים של הסוציאל דמוקרטיה.כזאת שתתערב ותתקן את הראוי ודורש תיקון בחברה ובכלכלה. מאחר שלדעתו "היד הנעלמה " של הקפיטליסטים האדוקים אינה יכולה לסייע לחברה בטיפול בחלק מהבעיות העומדות על הפרק.
או ברובן. .
הוא קובע "" יש יותר מידי תחומי חיים שבהם אי אפשר לסמוך עלינו שנקדם את טובת הכלל רק מתוך כך שכל אחד מאיתנו יעשה מה שנראה לו טוב בשבילו.היום ברור לכל בר דעת שהשוק והמשחק החופשי של האינטרסים הפרטיים אינם פועלים יחד לתועלת הכלל.אנחנו צריכים לדעת מתי להתערב .( ע' 164) [
אני מסכים.
ג'דט מציין שבעבר עד סוף שנות שמונים היה נדיר למצוא סטודנטים מצטיינים שגילו עניין בלימודי מנהל עסקים ובתי ספר למנהל עסקים כמעט לא היו ידועים מחוץ לצפון אמריקה היום חלק גדול מהסטודנטים עוסקים בכל ושוב אינם מתלהבים מפוליטיקה רדיקלית לשינוי מצב החברה. כיום ניראה לחלק גדול מהצעירים שהחיים שראוי לחיותם הם חיים של הצלחה כלכלית בעסקים.הם אינם מתעניינים במדע באמנויות בספרות ובשיפור מצב החברה.
מסכים. וזה חבל מאוד.אנו רואים את זה היום בקריסת מדעי הרוח וגם החברה באוניברסיטאות.
האם הוא צודק? האם אפשר לחזור למודל של סוציאל דמוקרטיה ? האם זה בכלל אפשרי מבחינה כלכלית ? זאת שאלה קשה. יש כלכלנים שיטענו שמדינה סוציאל דמוקרטית כפי שהייתה קיימת בשנות החמישים עד השבעים שוב אינה אפשרית .
מבחינה חברתית בכל אופן אין ספק שהוא צודק.
ספר שראוי מאוד לקריאה ולמחשבה. חבל מאוד שאין יותר הוגים חברתיים מהסוג הזה בעברית אבל בעתיד אעסוק בספרים של כמה כאלה.
טוני ג'אדט
ביקורת של משה סלוחובסקי על הספר יש כאן
וראו גם
ביקור בחוות כינרת ערש הסוציאליזם
סקירה שלי על הגותו הסוציאל דמוקרטית של ראש מפלגת העבודה יצחק הרצוג
