המלחמה הבאה עם איראן- תחזיות הצעות וסיפורים:מה אפשר לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן -החלק השני

 

הופיע בגירסה מקוצרת  תחת השם

:מלחמה לפי הספר -המלחמה הבאה בין ישראל לאיראן "דיוקן –מקור ראשון "

החלק הראשון של הכתבה :מה ניתן לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן ?

וכעת לחלק השני.

ישראל היא אולי המדינה היחידה על פני כדור הארץ שהצליחה להשמיד תוכניות גרעין של מדינות עוינות. עד כה מיוחסת לה השמדתן של שתי תוכניות כאלה: הפצצת הכור הגרעיני העיראקי ב-1982, פעולה שישראל מודה בה באופן רשמי, והשמדת כור שנבנה בסוריה בסיוען של צפון-קוריאה ואיראן, ולפי מקורות זרים הופצץ על ידי מטוסי חיל האוויר ב-2007. אז היו שהגדירו את המתקפה הזו כהתגרות מיותרת שתערער את היציבות באזור; כיום לא ניתן אלא להצטמרר מהמחשבה מה היה קורה אילו השתלטו כוחות דאעש על כור גרעיני סורי.

על פי מקורות זרים וישראליים, עמלה ישראל זה תקופה ארוכה על שיבוש תוכנית גרעינית נוספת – זו של איראן. בעוד לאמריקנים לקח בשעתם לא יותר משלוש שנים לבנות את הפצצות שהשמידו את הירושימה ונאגסאקי, האיראנים מנסים לחצות את הרף הטכנולוגי הזה כבר למעלה מ-25 שנה, ללא הצלחה. שוב ושוב גילו המדענים כי הם מקבלים ציוד פגום, שמישהו טיפל בו לפני שהגיע לידיהם. בנוסף לכך, בין השנים 2007 ו-2011 חוסלו לא פחות מחמישה מדעני גרעין איראנים – האחד באמצעות גזים רעילים שבקעו מתנור חימום בביתו, שני באמצעות פצצה שהוטמנה באופנוע שחנה ליד ביתו, ושלושת האחרים מצאו את מותם מידי אופנוענים שעקפו את רכבם בזמן נסיעה. פעולות אלו יוחסו בדרך כלל על ידי מקורות זרים ליחידת "כידון" של המוסד הישראלי. ישראל מעולם לא נטלה עליהן אחריות, אך בשבוע שעבר אמר שר הביטחון משה יעלון בריאיון ל"דר שפיגל" כי הוא "אינו אחראי לחייהם של מדענים איראנים", ובכך שיגר רמז ברור באשר ליד הנעלמה שקיפדה את חייהם של מומחי גרעין בעבר.

תקריות אחרות סביב פרויקט הגרעין האיראני, כמו פיצוצים מסתוריים בבסיסי טילים ובמפעלים לייצור פלדה, יוחסו גם הן לישראל. בדצמבר 2011 נהרגו בפיצוץ כזה כמה עשרות אנשים, רובם אנשי משמרות המהפכה, ובהם גנרל שהיה אחראי על פיתוח הטילים ארוכי הטווח שיכולים לפגוע גם ביעדים באירופה. והיו גם תוכנות חבלה מתוחכמות שחדרו למחשבים איראניים, חוללו בהם שמות, ואף גרמו נזק פיזי למתקני הגרעין. הבולטת שבהן, "סטוקסנט", שיבשה בהדרגה החל משנת 2009 את פעילותו של מתקן העשרת האורניום הראשי של איראן בנתנז ואתרים נוספים. מעריכים שיותר מ-30 אלף מחשבים באיראן נדבקו בתולעת, שלדברי מקורות זרים פותחה במשותף על ידי ישראל וארה"ב ואף נוסתה בכור בדימונה, על צנטריפוגות שנבנו במיוחד למטרה זו.

לאורך השנים כתבו לא מעט סופרים ישראלים עלילות בדיוניות או בדיוניות-למחצה על המלחמה הסמויה של ישראל בתוכנית הגרעין האיראנית. לרוב התקשה הדמיון להרחיק לכת מעבר לפעולות הנועזות והדרמטיות שאירעו במציאות, ומן הסתם רק חלקן הקטן התפרסם ברבים. היו גם כאלה ניסו לחזות את היום שאחרי, את התנהלותה של ישראל ביום שבו הרפובליקה האסלאמית תהפוך למעצמה גרעינית דה-פקטו, או יותר מכך – את התגובה הישראלית למהלומה גרעינית מצד איראן. בעקבות ההסכם שנחתם בחודש שעבר בז'נבה, והעניק הכשר לפעילות בכורים האיראניים, שוחחנו עם כמה ממחברי הספרים הללו כדי להשוות בין תרחישים למציאות, ולשמוע מהם מה לדעתם יהיה הצעד הבא במשחק השחמט ארוך השנים הזה.

הרואה ואינו נראה משמיד את הכור הגרעיני

" פעם  לפני מאות ואלפי שנים האיראנים היו עם מפואר, תרבות מפוארת,  יוצרי משחק השחמט,יוצרים של ספרות ושירה מדהימה.   אבל היום ? היום הם נותנים לשליטים דתיים צמאי דם לשלוט בהם ומתכננים את השמדתם של עמים שלא עשו להם כל רע. כורש  המלך הפרסי הראשון שהביא לתחייה הראשונה של העם העברי בארץ ישראל, ישב פעם במקומך, אז למה אתה אדוני הנשיא אחמדינג'אד  מקלקל את מה שהוא עשה? אתה בוגד בעמך, במורשתו הקדומה והמפוארת."

( 'דנידין הרואה ואינו נראה מנסה לחנך את נשיא איראן ( היום לשעבר)  אחמדינג'אד  קטע מתוך כתב יד של "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " מאת "און שריג" )

לפני מותו תיכנן הסופר "און שריג " הוא שרגא גפני  לשלוח את גיבורו הבלתי נראה דני – שהתפרסם כבר בעבר במפגשים  ובמבצעים שלו כנגד  שליטים ערביים מסוכנים כמו שליט מצרים נאצר ושליט עיראק סאדאם חוסיין ( וגם שליט ירדן המלך חוסיין  )  לכור הגרעיני כדי להשמידו, ולהפגיש אותו שם עם נשיא איראן הקודם  אחמדינג'אד שהתפרסם ברצונו העז למחוק את ישראל מעל פני המפה.

בשיחה על הספר המתוכנן  "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " לפני מותו אמר גפני :

"את אחמדינג'אד דנידין בספר  מנסה לחנך. הוא היה מלמד אותו היסטוריה  ולהסביר לו על הקשרים ההדוקים בין העם העברי והעם האיראני". –

אבל לגפני היו ציפיות מועטות מסידרת  חינוך כזאת,ומרבית הספר המתוכנן היה אמור לעסוק  במבצע ההשמדה של הגיבור הבלתי נראה החודר לפינה אחרי פינה בכור ומתקין  שם פצצות זמן למול עיניהם של שומרי הכור. הספר היה אמור להסתיים בפיצוץ אדיר , באחמדינג'א'ד הרץ ומשתולל   כמו מטורף בוכה על ההריסות של הכור המפואר של העבר, ובמטוס "חמקן " אמריקני הלוקח את הלוחם הבלתי נראה הישראלי הישר לפגישה עם נשיא ארה"ב ושר הביטחון הישראלי אהוד ברק המודים  לו על תרומתו לשלום העולם.

אך תוכנית זאת  של גפני לא יצאה אל הפועל.הוא נפטר לפני שהספר הושלם.

השמדה באמצעות אישה.

"…תחילה לא פרסמו  האיראנים את התכתם של הכורים בבושהאר והסיפורים שהחלו להופיע בעיתונות העולם הוכחשו.השלטונות באיראן העמידו פנים כאילו לא קרה משהו בעל חשיבות.אחר כך החלו להודות בחצי פה על נזקים לבנייני הכור שנסדקו או נפגעו אך טענו שאלו תוצאה מרעידת אדמה ותלו את האשם באסון  הטבע הזה.אך האסון היה כל כך כבד עד שלא יכלו יותר להעלימו או להכחישו.שבוע אחר כך התפרסמה הודעה רשמית על פיצוץ הכור הגרעיני בבושהאר על ששת הכורים שלו שיצא לחלוטין מכלל פעולה.

( ורדה פוקס "חטופה בכור האיראני ")

יצאו לאור ספרים אחרים שתיארו  מבצעי חבלה נועזים ביותר של סוכנים ישראלים בכורים הגרעיניים של איראן.

הסופר ורדה פוקס תיארה בספרה "חטופה בכור האיראני "( דפים מספרים ,2013) את סוכנת המוסד אביטל שתחת זהות בדויה חודרת לכור האיראני  משתמשת בכישורי העורמה הנשיים שלה על מנת להציג את צוות האבטחה שלו ככלי ריק  וגורמת להשמדתו בהצלחה לא פחותה מזאת של דנידין הרואה ואינו נראה ובכך הוכיחה שסוכנת "מוסד " אחת שקולה למחלקה שלמה של לוחמים ואנשי אבטחה איראניים.

מותו של "חובב ציון "

"חיילי היחידות המובחרות נערכו בעמדותיהם באזרבייג'ן על גבול איראן. עוד מעט ייכנס הרמטכ"ל עם אלופי צה"ל אל הבור. אות הזינוק קרוב מאוד, אך משום מה חולפות דקות יקרות, והוא עדיין לא ניתן. בירור קצר מעלה את הסיבה לשיהוי. ראש הממשלה מנסה להשיג הסכמה של נשיא ארה"ב ברגע האחרון, ולו בשתיקה, אך דומה שהנשיא נותר שבוי בהיסוסיו, חרף ראיות חותכות שאיראן שועטת במהירות אל הפצצה.

ואז הגיעה כרעם ביום בהיר הידיעה. "חמינאי גוסס", שתי מילים בלבד. ראש הממשלה הוא שמעדכן את המטה. לשנייה נופלת דומייה. "מה קרה?" שואל ראש הממשלה, "אל תתנו לאבל הכבד לשתק את המבצע".

"אז אני מבין שמותו של חובב ציון זה יכול לשמש אות הזינוק", אומר הרמטכ"ל. "כן", מאשר ראש הממשלה, "זה אולי אפילו אות משמיים".

(…) ואכן נפתח מיד שלב שיתוק המערכות באיראן רבתי, בעיקר סביב מתקני הגרעין השונים, בסיס פרצ'ין ועמדות ההגנה האוויריות. עלטה כבדה עוטפת את הרפובליקה האסלאמית, ממש בשעה שמנהיגה העליון עושה דרכו השמיימה" (מתוך "רוחות מלחמה גרעינית", הוצאת עם עובד, 2105)

אורי שטנדל, שפרסם לאחרונה את הספר "רוחות מלחמה גרעינית", הוא עורך דין ומזרחן שייעץ בעבר לראשי ממשלות ישראל בענייני ערבים ומיעוטים. בספרו הוא מתאר מבצע מתוחכם שכולל חדירה לחוגים הבכירים ביותר באיראן: כפיל של מדען אטום רוסי נשלח על ידי המוסד אל לב תוכנית הגרעין האיראנית, כדי ללמוד על המתרחש שם. הסוכן מצויד גם בתוכנה בשם "צפריר", שמסוגלת לחבל בהתקדמות הפרויקט. במקביל מצליח המוסד להחדיר רופא לסביבתו הקרובה של המנהיג העליון חמינאי.

"המסכת העובדתית ששימשה רקע לספר מבוססת כולה על מקורות גלויים מהארץ ומהעולם", אומר שטנדל. "ההיקף הנרחב של החומרים שאספתי אפשר לי ללמוד את הנושא, אפילו לחיות אותו. הספר בכללותו הוא עלילתי לחלוטין, ועם זאת הוא אינו מנותק מן המציאות הגועשת. בצד גיבורי העלילה המומצאים, ישנן בקרב הנפשות הפועלות בספר גם דמויות אמיתיות בהחלט שאני משרטט את דמות דיוקנן תוך ניסיון ללמוד אותן לעומק – לא רק עלי חמינאי אלא גם בנו מוג'תבא, השואף לרשת אותו, או עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה. אני מרשה לעצמי לנתח – או ליתר דיוק: לשקף ספרותית – את הרציונליות של ההנהגה האיראנית במבחן ההשלכות של האמונה השיעית הקנאית ושל השנאה התהומית כלפי ארצות הברית וישראל.

"השערות מסוימות שהגעתי אליהן על סמך מקורות בלתי מסווגים, ייתכן שיתגלו כתואמות הערכות מצב הנידונות בחדרי-חדרים במוסד, בסי-איי-אי או בכל גוף ביון אחר לא מן הנמנע שגיבור הספר, סגן ראש המוסד אלעל סטרוגוב, מגיע לתובנות נכונות, ועל בסיסן הוא מנהל את רשת הריגול שפרס באיראן. גם הסיטואציה של סוכן שתול שהופך לרופאו האישי של עלי חמינאי היא דמיונית על פניה, ועדיין תיתכן הימצאות מרגל ישראלי בכסות זו או אחרת סמוך מאוד למנהיג העליון של איראן".

אלי :להערכתך, האיראנים מחזיקים כעת בנשק גרעיני?

שטנדל :"לשאלה הזו אין אפשרות להשיב נחרצות, אלא אם אכן נשתל מרגל בשר ודם בתוך ליבת הפיתוח הגרעיני. המעקב הצמוד באמצעים טכנולוגיים איננו מספיק, והפיקוח החיצוני עד כה היה מוגבל ביותר ובעל נקודות תורפה. כך למשל העובדה שמפקחי האו"ם נמנעה הגישה לבסיס בפרצ'ין, שבו ייתכן כי נערכו ניסויים בפיתוח ראשי נפץ גרעיניים. לא נפתחו לרווחה גם שערי כור המים הכבדים באראק, שם לפי החשד מפתחת איראן פצצה מפלוטוניום, הנוחה יותר למזעור ולהרכבה על טיל.

"עם זאת אני מעריך שעדיין אין לאיראן נשק גרעיני. בשנת 2011 אמנם הביע ראש המוסד מאיר דגן את דעתו כי בתוך ארבע שנים תגיע הרפובליקה האסלאמית לפצצה, אבל מאז נערכו פעולות יעילות למדי לעיכוב התהליך. נראה לי שאיראן אף גזרה על עצמה האטה מסוימת, בעיקר כדי לא לסכן את השלמת המשא ומתן עם המעצמות לשביעות רצונה. בזמן הקרוב, עד הסרת הסנקציות, עדיין צפויה זהירות מרבית מצד איראן, וכנראה גם תקופה מסוימת אחר כך. סביר אף להניח שיש מחלוקת פנימית בהנהגה בטהרן לגבי המשך הפרויקט, אבל ברור לחלוטין שבנקודת זמן לא רחוקה בעתיד תחדש איראן את מאמציה להפוך למדינת סף גרעינית, וגם לחצות את הסף. בהקשר זה צריך לזכור שחמינאי, החדור אמונה עמוקה בצורך להשמיד את ישראל, סובל מסרטן מתקדם, וערפל עוטף את השאלה מי יירש אותו ומה תהיה דמותה של ההנהגה האיראנית לאחר מותו. גם סיום כהונתו של אובמה כבר קרוב, וגם במקרה הזה אין לדעת מי יבוא במקומו".

אלי :לאור חתימת ההסכם בין איראן למעצמות, איך לדעתך תנהג ישראל במציאות החדשה שנוצרה?

שטנדל :"אין ספק שההסכם מעמיד את ישראל במצב מורכב ביותר, בעיקר מפני שהיכולת שלה לפעול לבדה ובניגוד לעמדת ארה"ב, היא מצומצמת מאוד. לא נראה לי שישראל תחליט חד-צדדית על תקיפת מתקני הגרעין, כל עוד אין ודאות שאיראן מפרה את ההסכם בהפרה היורדת לשורשו. בשלב הנוכחי ישראל צריכה להשקיע את כל המאמצים במניעת אישורו של ההסכם בקונגרס, כולל התגברות על וטו נשיאותי. אם יתברר שאין סיכוי לדחיית ההסכם, רצוי להגיע להסכמה על פיצוי משמעותי לישראל באמצעות חיזוק כוחה הצבאי, ועל הגברת המאמץ המודיעיני המשותף כדי לזהות הפרות מצד איראן. הסכמה כזאת ראוי שתכלול אישור לפעולת תקיפה ישראלית, אם וכאשר יתברר שאיראן מחדשת בחשאי את המירוץ שלה לנשק גרעיני.

"במקביל על ישראל לנצל את המצב לכינון שיתוף פעולה עם מדינות ערביות הרואות איתה עין בעין את הסכנה האיראנית. למרות הקושי העצום לפעול בניגוד לעמדת ארה"ב, רצוי לשקול פעולות מוגבלות שיהיה בהן כדי לפגוע בפיתוח הגרעיני אם יתחדש, כשתנאי הכרחי הוא שלא להשאיר טביעת אצבעות ישראלית בפעולות כאלה. כן, אולי זו משימה בלתי אפשרית".

בימים אלה התחיל שטנדל לשקוד על הוצאת מהדורה אנגלית של "רוחות מלחמה גרעינית", וגם על תרגום לפרסית. מאוחר יותר צפוי הספר לראות אור גם ברוסית וכעת מתוכנן לו גם ספר המשך.

לדברי שטנדל  הוא לא ביקש את אישור הצנזורה לספרו, "מפני שאין בו אף עובדה שהגיעה אליי ממסמך מסווג או מאיזה מקור סודי. הנושא נידון שתי וערב מעל כל במה, ללא כל הגבלה, ולכן לא ראיתי חובה להגיש את הספר לצנזורה – לא מהבחינה החוקית, ולא מתוך רצון למנוע נזק כלשהו. להפך, הספר מציג את הרפובליקה האסלאמית כפי שהיא, חושף את הסכנות האורבות לעולם מנשק גרעיני שיהיה בידיה, וממחיש עד כמה קשה המעקב אחרי פעילותה החשאית".

במשבצת של משביתי השמחה

..

למהלכי המלחמה הדמיוניים שמשרטט שבתאי שובל, כדאי להתייחס ברצינות רבה: אחרי הכול, שובל שימש כאחראי על כתיבת תרחישים עתידיים עבור מערכת הביטחון, וכיום הוא בעלים של חברת היי-טק שמתמקדת בתחום הביטחוני. לפני כעשור הוא פרסם את ספרו הבדיוני "אני הנבחר", המתאר כיצד בשנת 2009, בעקבות מרד שפרץ באיראן, מחליט חמינאי על מתקפת טילים לשטח ישראל. יחידות קומנדו ישראליות נשלחות לאיראן בניסיון לסייע למורדים לנטרל את הטילים לפני שיגורם, אך המשימה אינה נוחלת הצלחה. לבסוף מושמדים הטילים הודות לסוכן כפול שמשבש את תוכנת השיגור. האיראנים עוד מצליחים לשלח טילים מספינה לעבר וושינגטון, והספר מסתיים בלי שנדע אם הם פגעו במטרתם.

"התוכנית שמתוארת בספר לא מבוססת על חיסול היכולת הגרעינית האיראנית, מכיוון שצפיתי שלא ישראל ולא ארה"ב ינקטו פעולה צבאית מקיפה", אומר שובל. "במקום זאת, המטרה היא למנוע מלחמה שתפרוץ בין ישראל לאיראן הגרעינית. מי שמצליח לעשות זאת הוא האקר, ולא אסטרטגיה צבאית קוהרנטית ומובנית".

בספר, שנכתב ב-2003, צפה שובל שבשנת 2008 ייבחר בארה"ב נשיא מהמפלגה הדמוקרטית, בן מיעוטים – בספרו זהו יהודי דווקא. הנשיא הזה יקרא לשינוי במדיניות החוץ, יעדיף דיפלומטיה על פני מהלכים צבאיים, ויחתום עם איראן על הסכם שלמעשה יאפשר לה לפתח פצצה.

אלי :קיבלת תגובות מעניינות מיודעי דבר, בצד שלנו או בארה"ב?

שובל "בגלל מגבלות שונות אני לא יכול לפרט, אבל אני יכול לומר שבעבר האמריקנים האמינו שמכיוון שיש להם הכוח להפוך את איראן ל'מגרש חנייה', יכולת גרעינית איראנית לא מהווה מבחינתם איום. הספר, שתורגם לאנגלית, סייע לשכנע אותם שאיראן יכולה לאיים גם עליהם, וש'יציבות גרעינית' אינה תוצאה מובטחת. הם הבינו למשל שבמקרה ששלטון האיאתולות יקרוס, העולם בהכרח ייקלע למשבר גרעיני. דמיינו שסוריה הייתה מחזיקה היום בנשק גרעיני שעלול ליפול לידי דאעש, או ששליטים כמו קדאפי וסאדאם חוסיין היו מפתחים נשק כזה – האם מישהו היה יכול להבטיח שלא יעשו בו שימוש כצעד של ייאוש לפני נפילתם? בהיעדר ודאות כזו, מכה מקדימה מצד המערב הייתה הופכת לאופציה ממשית. אגב, גם איראנים פנו אליי וביקשו לתרגם את הספר, אך לא יכולתי לשתף פעולה".

שובל מודה כי לא צפה את העיכוב המתמשך בתוכנית הגרעין של איראן; פעולות כמו שתילת תוכנות זדוניות הופיעו בספר, אבל לא חיסול המדענים והפיצוצים המסתוריים באתרים צבאיים. את מהומות הסטודנטים שפרצו ב-2009 הוא חזה במדויק, כולל מותה של מפגינה שהופכת לסמל המחאה (במציאות הייתה זו נדא אקא-סולטן), רק שבתרחיש הספרותי הן התפתחו לכדי מרד כללי.

"היום איראן היא כנראה מדינת סף", אומר שובל. "הסכנה הברורה והמיידית היא שאיראן תנצל את כוחה הגרעיני כדי להפוך למעצמה החזקה באזור, באמצעות שליחים. ההגמוניה שלה תלך ותתחזק בעיראק, בסוריה, בלבנון ובהמשך בחצי האי ערב. כרגע ארה"ב בעיקר מבולבלת וחסרת כיוון, והיחידים שיכולים להאט את ההשתלטות האיראנית על האזור הם אנשי דאעש. אם שלטון האיאתולות לא יקרוס – אפשרות שהולכת ומתרחקת בעקבות הפרגמטיות בעידן רוחאני – ישראל תיאלץ להתמודד עם איראן חזקה יותר ומעזה יותר, שלא תהסס לשסות בה את חיזבאללה. רק אם יאבדו האיראנים את קור רוחם ויחצו קווים אדומים שיכפו על האמריקנים התערבות באזור, יש סיכוי לשינוי, וגם זה רק בתקופת הממשל הבא בוושינגטון.

"בינתיים, בזכות ההסכם, איראן נהנית מהכרה ואף מחיזור של המערב – ראה את רשימת שרי הכלכלה והחוץ האירופים שרוצים לבקר שם. עד שהציניות והעורמה של המשטר בטהרן ייחשפו, המערב מוותר על הניסיון להביא לשינוי שלטוני אמיתי שם. שימור המצב הקיים באיראן הופך לאינטרס של חברות נפט וטכנולוגיה, ובהמשך גם של יצרני נשק אירופים. כל עוד טהרן תשכיל לתמרן את המערב – המערב יאתרג אותה".

אלי :אתה רואה אפשרות שישראל תתקוף את הכור ללא אישור ארה"ב?

שובל "ישראל לא יכולה לתקוף כאשר ארה"ב, גרמניה וצרפת מתפתלות כדי לזכות בחיבת משטר האיאתולות ובהון שלו. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו במשבצת של משביתי השמחה – אלה שצועקים 'זאב, זאב' ואף אחד לא מקשיב. ממש כמו צ'רציל, שנשמע ממורמר ולא רלוונטי מול שמחת החוגגים את ההסכם בין צ'מברלין להיטלר".

מתקפה כנגד איראן

מאירופה יצאו עוד שתי משחתות ונושאות מטוסים. כמו במלחמת המפרץ, גם הפעם בריטניה וצרפת הצטרפו לאמריקאים (…) שר ההגנה האמריקאי התקשר לעמיתו הישראלי: "ההכנות בעיצומן. ישנה החלטה לצאת למתקפה בקרוב מאוד. אני אדאג ליידע אותך כשעה לפני תחילת התקיפה. בכל מקרה, אני סומך עליך שאתה יודע מה לעשות".

…הקבינט הביטחוני בישראל התכנס בפעם האחרונה לפני התקיפה הצפויה. למרות אי הוודאות לגבי הפגיעות הצפויות בעורף הישראלי והתנהגות השכנות מצפון, סוריה ולבנון, ובדרום – שלטון החמאס – האווירה בחדר הישיבות הייתה טובה ואף שמחה. "אנו נמצאים במצב הטוב ביותר שיכולנו להגיע אליו. לו היו שואלים כל אחד מאיתנו לפני יומיים על המצב, איש מאיתנו לא היה מנבא את מה שמתרחש ברגעים אלו. אלו רגעים מצוינים למדינת ישראל".

למשמע דברי ראש הממשלה, חייך לעצמו יהודה עציוני. הוא דווקא כן לקח בחשבון אפשרות כזו.

…כתבים זרים באיראן החלו לשדר אל העולם את המתיחות השוררת ברחובות טהרן. הם התמקמו במלונות היוקרה בעיר. מדי פעם כוונו המצלמות לעבר השמים במטרה לתור אחר מטוסים או טילים. רחובות טהרן התרוקנו כמעט כליל מתושבים. כולם היו ספונים בבתיהם, רוויי חששות לקראת הבלתי נודע. מראות מלחמת המפרץ והתקיפות המסיביות של האמריקאים בעיראק, היו לנגד עיניהם. היה ברור להם כי הם עומדים בפני ימים קשים מנשוא ("קשת בשמי טהרן", הוצאת "תקוות החיים", 2010).

אורי עזר, העוסק ביומיום בייבוא ושיווק של תכשיטים, ניגש לכתיבת הספר "קשת בשמי טהרן" מיד לאחר שסיים לכתוב את "שתי דקות מגן העדן" – סיפור על משפחה ממחנה הפליטים ג'בליה שברצועת עזה.

עזר: "הספר ההוא הצריך תחקיר מעמיק, כולל אינספור שיחות עם אנשים ממגוון זרמים באסלאם. לאחר כשנתיים של קשר אינטימי עם אסלאמיסטים ואנשי דת, הבנתי יותר את המרחב שבו אנו חיים, המזרח התיכון. את הספר 'קשת בשמי טהרן' כתבתי מנקודת מבטו של נער נטול אינטרסים, מלבד ראיית הצדק. ראיתי את מדינת ישראל חלשה וחסרת אונים, את הנשיא האמריקני דאז ג'ורג' בוש כברווז צולע, חסר יכולת לבצע את מה שהוא מאמין בו. הוא ומנהיגי אירופה נמנעו מלעסוק בתפוח האדמה הלוהט – הגרעין האיראני.

"הנער שאימצתי את מבטו צופה בעולם שמתנהל כמו בתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא לוקח אחריות תוך סיכון אישי כדי לאלץ את מנהיגי העולם לעשות מעשה, עד להכנעת השלטון האיראני. חבל שאף אחד מהמנהיגים לא קרא את הספר. ייתכן שאם היו מאמצים את הרעיון של הנער, היינו מגיעים מזמן להסכם טוב יותר עם האיראנים".

בתרחיש שבספרו של עזר, שולט באיראן נשיא דומיננטי קיצוני שקורא להשמדת ישראל ומתגרה במערב, מילולית וגם צבאית. האמריקנים אינם מגיבים להתגרויותיו, ואירופה, שמתמודדת עם כלכלה בנסיגה, מגלה חוסר עניין בנעשה באזור ומסירה מעצמה את האחריות לנושא האירני.

מתוך הרקע הזה בוקע תסכולו של הממונה על תיק איראן במוסד הישראלי, והוא מחליט לפעול באופן פרטי, ללא ידיעת הדרגים הבכירים יותר. הוא מגייס חבר, קולגה משירות המודיעין הצרפתי, ויחד הם רוקמים תוכנית שתאלץ את ארה"ב להתערב צבאית באיראן. לשם כך הם מתחזים לאנשי אל-קאעידה ומגייסים בצרפת פעיל אסלאמי קיצוני, מורים לו לגייס עוד ארבעה שותפים, ושולחים אותו להכין שתי סירות מירוץ עמוסות חומרי נפץ, על מנת להסתער על ספינה אמריקנית מול חופי איראן ולהטביע אותה. במקביל מצליחים הישראלי וחברו הצרפתי להגיע אל אחד ממקורביו של הנשיא האיראני, ושותלים עליו חומר רדיואקטיבי הגורם לאפקט הדומה להתקף לב.

איש המוסד דואג שהאמריקנים יקבלו מבעוד מועד התרעה על כוונות של גורמים איראניים לתקוף את האונייה. לאחר שפיגוע הסירות מסוכל, מכריז נשיא ארה"ב על הטלת סגר ימי ואווירי על איראן, ומציב אולטימטום לפירוק תשתיות הגרעין שלה. במקביל מתמוטט לפתע הנשיא האיראני ומת ממה שנראה כהתקף לב. הצעירים האיראנים מנצלים את ההלם ויוצאים לרחובות בדרישה לרפורמות. הלחץ הזה, וההבנה ששלטונו נמצא בסכנה קיומית, גורמים לחמינאי להצהיר על עצירת הפיתוח הגרעיני ועל רצון לדיאלוג עם המערב.

עזר: "לחץ מסיבי על איראן בזמן הנכון – כמו המשך הורדת מחירי הדלק בעולם, הגבלות של תנועת המנהיגים ושל התנועה הימית והאווירית – היה גורם לציבור האיראני לצאת למהפכה, ועוצר כבר מזמן את הגרעין",  "כי עם כל הפנאטיות, מנהיגי איראן הגיוניים ופרגמטיים, ושימור השלטון חשוב להם. הם מבינים שכדי לקיים את האימפריה דרושה כלכלה חזקה. זו הנקודה שבה היו צריכים לפעול בכל העוצמה: לעצור להם את היכולת לשווק נפט, ולרכז כוחות בעלי יכולת תקיפה. לאורך זמן האיראנים היו מתקפלים. חבל שזה לא נעשה".

אלי : במצב הנוכחי, לישראל יש עדיין סיכוי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית?

עזר: "נראה לי שיש כאן מאבקי יוקרה של שני מנהיגים שלא מעריכים זה את זה. האחד, נתניהו, מתריע כבר שנים רבות מפני הפצצה האיראנית. השני, אובמה, חרת על דגלו את מציאת הפתרון ההיסטורי שיהיה חתום על שמו. שניהם רטוריקנים מעולים, אבל גרועים במעש. מה שנשאר עכשיו לעשות הוא ללחוץ על הקונגרס ועל דעת הקהל האמריקנית. אם יש לישראל עדויות לכוונות האמיתיות שמבטאים מנהיגי איראן בחדרי-חדרים, היא צריכה לפרסם אותן, כדי להוכיח כפל התנהלות. צריך ליצור שיתוף פעולה גלוי עם ירדן, מצרים ונסיכויות במפרץ, שאיתן יש לנו אינטרס משותף נגד האיראנים. מול האינטרס האמריקני לשתף פעולה עם טהרן במלחמה בדאעש, ישראל צריכה להבליט שהצלחה איראנית תהפוך אותה למעצמה דה-פקטו. צריך להזכיר את ההסכם של ביל קלינטון עם צפון-קוריאה, הסכם די דומה, שתוצאותיו ידועות. כל בר-דעת מבין שנעשה כאן עוול היסטורי, ושהמרוויחים הבלעדיים הם האיראנים. הם בעצם לא נתנו כלום, ובתמורה קיבלו מהמערב חסות ולגיטימציה לבניית האימפריה שלהם. ככה זה כשלאמריקנים יש שר חוץ שהוא ילד פרחים, אחד שלא מסוגל לנהל משא ומתן מול חוכמת הבזאר, ונשיא שחייב להביא קבלות ולהשכיח את כישלונו בעיראק, אחרי שבמו החלטותיו חילק אותה למיעוטים.

"לצערי, איבדנו הזדמנויות בדרך, בגלל מחדל של כל ממשלות ישראל. אנחנו לא שותפים ומעורבים בהסכם, ואנחנו המפסידים הגדולים ממנו. עכשיו צריך ללכת על כל הז'יטונים, ולהמשיך לפעול בתחבולות כדי לגרום נזק בכורים עצמם ולעכב את תוכנית הגרעין".

השמדה באמצעות האסדה.

…הנצנוצים האינסופיים מאלפי מקומות וזוויות תעתעו במסכי המכ"מ. במקום יעד אחד הבהבו עליהם עתה אינספור מטרות. לטילים המונחים של ההגנה האנטי-אווירית האיראנית היו עכשיו יותר מטרות מהללו שבמציאות.

הגנרל עלי חורשידיאן, ראש פרויקט הגרעין האיראני, הובא תוך דקות בהליקופטר. הוא עמד על יד מפקד ההגנה האנטי-אווירית כשזה זעק לפתע: "אינספור מטרות! מה קורה כאן? מאות טילים!"

הגנרל פנה אליו בייאוש: "חשוב על משהו, הצל את המולדת!"

(…) יהודה קפץ מכיסאו: "המשימה הושלמה. הכורים הם היסטוריה. התפוצצויות אטומיות אדירות בשלושת הכורים. סוף תקוות האטום של איראן לתקופה ארוכה. התחלה חדשה ובטוחה למדינות אחרות, ובמיוחד לישראל" (מתוך "פטרייה בשמי איראן", הוצאת דיונון, 2012).

אורי אדלמן וירון אוסטרובסקי, בספרם המשותף "פטרייה בשמי איראן", תיארו גם הם מבצע נועז של ישראלים הפועלים באופן עצמאי כדי להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית. גיבורי ספרם מחליטים שהדרך הטובה ביותר לתקוף היא מכיוון הים, ולשם כך הם עושים שימוש באסדת קידוח שנמצאת לא הרחק מחופי איראן. לאחר שהסדירו שצוות האסדה ייצא לחופשה, הם מביאים לשם טילים בעזרת צוללת ומקימים בסיס שיגור מוסווה היטב, תוך שהם מקפידים לא לחרוג מקו הרקיע של מתקני הקידוח. הטילים משוגרים לשלושת המרכזים העיקריים של תעשיית הגרעין האיראנית, מתבייתים באמצעות משדרים שהושתלו קודם לכן במתקני הגרעין, ופוגעים במטרותיהם בדיוק רב.

"התחקיר שלנו התבסס על ספרות מקצועית, מאמרים וריאיונות עם מומחים לאיראן ולמזרח התיכון", מספר לנו אדלמן. "ביצענו למידה ומחקר מעמיקים על אפשרויות של תקיפת כורים גרעיניים וחיסולם".

אלי : הגשתם את הספר לבדיקת הצנזורה לפני פרסומו?

אדלמן : "מכיוון שאיש מאיתנו לא נשא תפקיד רשמי הקשור לתחום שבו עוסק הספר או נחשף לסודות מדינה, ומכיוון שהספר נכתב כעלילה דמיונית שרק נוגעת באלמנטים מציאותיים – לא ראינו צורך להגישו לצנזורה. עם זאת, בהחלט חשבנו שתוכנית כזו יכולה להצליח, אם היא תנוסה".

לאור חתימת ההסכם בין המערב ואיראן, האם אתם עדיין חושבים שישראל צריכה להשמיד את מתקני הגרעין האיראניים?

אדלמן :"בוודאי, השאלה היחידה היא למה לא עשו את זה עד עכשיו. עם זאת, במצב הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי הנוכחי, ישראל לא צריכה ליזום תקיפה, אלא להשתמש באיום כנכס דיפלומטי. את האופציה האופרטיבית היא צריכה לשמור להפעלה מיידית בתרחיש קיצון".

המלחמה הגרעינית בין ישראל ואיראן.

תרחיש קיצון כזה הוא נקודת המוצא של ספר אחר, "היום שאחרי הפצצה האיראנית" מאת עופר בינשטוק (הוצאה עצמית, 2007). "ספר זה נכתב לזכר מיליוני הקורבנות שייהרגו בהפצצה האטומית האיראנית בשנים הקרובות", נאמר בפתחו.

"

השעה חמש בבוקר, נשמעה קריאה לכל הכוח להתרכז ברחבה ליד אוהל המפקד – רחבה ענקית הממוקמת על מרגלות גבעה קטנה, שבתחתיתה אוהל המפקד ובפתחו ציוד הדרכה. המקום נראה כמו אמפיתיאטרון בטבע. לאט-לאט התמלאה הרחבה באלפי חיילים. למרות הכמות העצומה של החיילים הייתה במקום דממה, והקולות היחידים שנשמעו היו המטוסים והמסוקים החולפים. בהתכנסות היה שקט מוחלט. אחרי עשרים דקות נראה שכל מי שהיה בשטח ההתכנסות הגיע לרחבה. במקום הייתה ממוקמת מערכת הגברה, ולצדה לוחות ענק עם מפות ושרטוטים עליהם.

אור ראשון. נראה שהשמש עומדת לזרוח מבין לעננים. מתוך האוהל יצא – למרבה הפלא – אלוף פיקוד הצפון, ומלווים אותו כמה אזרחים. כפי שהבנתי מאוחר יותר, היו אלה ראשי הערים של עפולה ובית שאן, ולידם כמה תתי-אלופים וקציני מטה אחרים. האלוף פתח את ההתכנסות והחל לדבר:

שלום לכל הנוכחים! מה שאומר כרגע משודר לכל הרשתות הצבאיות בצפון, לכל הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד

הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד אזרחים רבים, שחוברו למערכת הקשר הצבאית, כולל למערכות הגברה להמונים בערים.

חיילים ואזרחים, לפני ארבעה ימים הותקפה מדינת ישראל ללא התגרות מצדה על-ידי אירן בהתקפה אטומית שמנתה שש פצצות אטום. שלוש מהפצצות נפלו על גוש דן, אחת על ירושלים, ושתיים על הכור הגרעיני בדימונה. במקביל נפתחה מכיוון סוריה התקפת טילים שמנתה אלפי טילים, חלקם קונבנציונאליים וחלקם כימיים וביולוגיים. כל הערים בצפון ועד נתניה נפגעו בהתקפת הטילים הזאת. כן נפתחה מכיוון סוריה מתקפה קרקעית גדולה. מלבנון הותקף צפון המדינה באלפי קטיושות וטילים. ממזרח, מירדן, הותקפה ישראל בטילים ורקטות ומכוחות קרקעיים. מהדרום החלה מצרים להעביר כוחות צבאיים רבים לתוך סיני המפורזת. בתוך הארץ קמה כל האוכלוסייה הערבית כגוף אחד, ומבצעת מרד אזרחי חמוש ואלים באמצעים טרור וגרילה ביישובים ובדרכים בהנהגתם של כמה שייחים ומנהיגי ציבור ערבים ישראלים. הלחימה היא כנגד כל היישובים היהודיים בגליל ובצפון. כן הותקפו כל היישובים ביהודה ושמרון, וחלק גדול מהיישובים בדרום הותקפו מרצועת עזה ומשטח יהודה. הבדואים בנגב תקפו מחנות צבא ויישובים אזרחיים.

כל ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית, ששהתה במרכז הארץ, נהרגה בהפצצה האטומית. החלק בהנהגה שנהרג כולל את ראש הממשלה, שר הביטחון ושרים אחרים וחלק מאלופי צה"ל. חלקה של הנהגת המדינה האזרחית והצבאית, שנסעה לפגישת חירום בוושינגטון עם האמריקאים בערבו של היום בו בוצע הניסוי הגרעיני האירני – סגן ראש הממשלה, הרמטכ"ל וחלק מצוות המטה שלו ואלופי מטה אחרים – כל אלו שנסעו ניצלו."

ב-2 באוקטובר  2015, כך לפי התרחיש שבספר, מוטלות על ישראל שש פצצות אטום ללא כל התגרות מצדה. במקביל נפתחת מסוריה מתקפה של אלפי טילים – קונבנציונליים, כימיים וביולוגיים. התשתיות הלאומיות כגון חשמל, מים, תחבורה ותקשורת, קורסות. מיהודה, שומרון ועזה נפתחות מתקפות על יישובי הצפון והדרום, שלא נפגעו בהפצצה האטומית. מספר ההרוגים מגיע ל-2 מיליון, בהם כל בכירי ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית של מדינת ישראל. עלילת הספר, שהוא הקודר ביותר בין כל הספרים המתארים קונפליקט עתידי בין ישראל ואיראן, מתמקדת במאבקה של משפחה אחת לשרוד לאחר החורבן.

בתגובה מגרשת ישראל את התושבים הערביים מתחומה ,משתלטת על סיני ושולחת פצצות אטום נגד איראן וסוריה.  היא הופכת את תושבי ארצות אלו  לפליטים במזרח התיכון.

עופר בינשטוק, בעל תואר שני במנהל עסקים, הוא יזם העוסק בייעוץ ובליווי ניהולי לעסקים וחברות החל משלבי הרעיון וההקמה. "כתבתי את הספר כשירות לציבור, כדי להזכיר את המסר מהשואה – 'לעולם לא עוד'", אומר לנו בינשטוק. "סבא שלי ברח מהנאצים ב-1933, כשהבין מה הולך לקרות, וכך הציל את עצמו ואת משפחתו. כיום אנחנו עומדים בפני מצב דומה לזה שהוא עמד מולו. איראן עם האיומים שלה, שהולכים ומחריפים לאורך השנים, אינה שונה מהיטלר – ואם הוא היה מחזיק נשק גרעיני, כל העולם היה בשליטת הנאצים. זה מוביל אותנו למקום אחד ויחיד: אם לא נטפל באיום הזה, תנחת עלינו פצצת אטום.

"שאלתי את עצמי: מה אעשה? יכולתי לברוח, כמו שעשה סבא שלי, אבל החלטתי לעשות משהו, לכתוב ספר. הספר שלי לא מדבר על איראן; מטרתו להראות מה יקרה חלילה בארץ אם לא נכה את איראן, וכך לעורר דעת קהל מלמטה למעלה, כדי ללחוץ על הנהגת ישראל לפעול".

לדברי בינשטוק, הספר נמסר לכל מובילי הדעה בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים בישראל, וכן לרשתות זרות כמו פוקס, סי-אן-אן, אל-ג'זירה, רויטרס ועוד. "תרגמתי אותו לאנגלית וכעת ניתן למצוא אותו לקריאה חופשית ברשת. שלחתי גם עותקים לכל 120 חברי הכנסת, כשבהקדשה כתבתי 'לי יש מילים, לכם יש כוח. עשו הכול ובכל האמצעים על מנת לעצור את הפצצה האיראנית'

אלי : המחוקקים גם הגיבו?

בינשטוק:"קיבלתי כשלושים מכתבים מחברי כנסת, חלקם מאוד ארוכים ומשמעותיים. גם משמאל – אנשים כמו בוז'י הרצוג, מתן וילנאי, בנימין בן-אליעזר, דני יתום, יוסי ביילין ואחרים – הגיבו בצורה מפורטת ויפה".

בינשטוק מספר כי הוא חוקר כבר שנים את נושא האיום האיראני על ישראל ועל שלום העולם. "אני מקדיש לכך כל רגע פנוי מזמני, ועושה הכול כדי שאכן תתבצע פעולה חד-משמעית ונחרצת לעצירת הפצצה".

אלי : מה צריכה להיות לדעתך הפעולה הזו?

בינשטוק :"מדינת ישראל חייבת לצאת במתקפת פתע באמצעות טילים, במטרה להביא לחיסולה של התוכנית הגרעינית האיראנית ושל הנהגת איראן".

עד כאן בינשטוק.

המלחמה הגרעינית הבאה.

ספר נוסף על מלחמה גרעינית בין איראן וישראל,יותר אופטימי מזה של בינשטוק , נכתב בידי   אלון ניסים כהן שבספרו "מלכת היהודים " (2006) מתאר מתקפה גרעינית איראנית על ישראל בשנת 2018..ישראל בתגובה לאחר שמונה חודשי הכנות אינטנסיביים פותחת במבצע אדיר בהיקפו לחיסול היכולת הגרעינית של איראן באמצעות טילים נושאי פצצות מימן  משלוש צוללות דולפין ה ממקומות עמוק במי המפרץ הפרסי הנורים על אתרי הגרעין האיראני.לאיר מכן מצניחה ישראל כוחות קומנדו  מבסיס בכורדיסטאן בעשרות אתרים באיראן והם  בשיתוף פעולה עם הכוחות של כורדיסטאן העצמאית משמידים עשרות רבות של אתרי שיגור  אתרי גרעין מפעלים ושת  תעופה.בתוך כמה שעות נמחקים איזורים שלמים באירן יחד עם מרבית תוכנית הגרעין שלה.

סיכום.

הסיכויים למערכה צבאית בין ישראל ואיראן  כמו זו המתוארת ב"היום שאחרי הפצצה האיראנית" וב"מלכת היהודים"למעשה אינם גבוהים. סוריה בהנהגת בשאר אסד, בעבר בעלת-ברית של איראן, אינה קיימת יותר כגורם בעל חשיבות. חיזבאללה, בן-ברית נוסף, עסוק עד מעל ראשו במאבק כנגד הסונים. לאיראן עצמה יש יריבים קרובים יותר שמחייבים את כל תשומת לבה – סעודיה, שלפי כל ההערכות תנסה גם היא להשיג נשק גרעיני, וארגון הטרור דאעש, שנחוש בדעתו להשמיד את השיעים.

"Palestine" by Ali Khamenei, Iran book on Israel,

בינתיים גם עלי חמינאי כתב גרסה משלו לקונפליקט העתידי בין ישראל לאיראן. למרות מחלתו הקשה, וחרף ההסכם עם המערב שאמור לסמל עידן של התקרבות ומתינות, פרסם חמינאי ממש לאחרונה ספר המפרט את תוכניתו להשמדת ישראל. ספרו "פלשתין" עוסק בנוסף בהכחשת השואה, וממחיש ששינוי לטובה ביחסה של איראן לישראל אינו נראה באופק.

סוריה של באשאר אסאד  בעבר בעלת ברית של איראן למעשה אינה קיימת יותר והחיזבאללה בעל ברית נוסף כנגד ישראל עסוק עד מעל ראש במאבק כנגד הסונים.

סביר להניח שכל נשק גרעיני שיהיה בידי איראן יכוון למטרות חשובות יותר מבחינת הביטחון של איראן וקרובות יותר. אבל לישראל אין ברירה ועליה להמשיך לפקוח עין על איראן של האיטוללות בתקווה קלושה שיום אחד ואולי אף בקרוב לאחר שחמינאי  יפח את נשמתו   אולי גם מדיניות  זאת תשתנה.

יש לקוות שכל קונפליקטי עתידני עם איראן יסתיים במשהו כזה:

..מתוסכל ושבור מכישלון שיגור הטילים שלו על ישראל התיצב חמינאי נכלם מול עשרות המאמינים בחדר התפילה בבונקר הנצור שלו.הוא גייס את שארית כוחותיו ודיבר אל המקרופון :"..
",אחי המוסלמים קרובה שעתנו למות הנבערים מכים על דלתותינו.ובעוד זמן קצר יחדרו כנראה את ההגנה האחרונה שנותרה לנו .הציונים ניצלו.אללה הרחום בחר להשאירם בחיים.לאללה יש תוכנית גדולה שאינה ידועה לנו.עינינו ומוחותינו האנושיים חלשים ומוגבלים מכדי לראות את תוכנית האל"…

קול נפץ אדיר נשמע ברחבי הבונקר. המורדים הצליחו לבסוף לחדור פנימה לאחר שהתגברו על המגינים.  

( הסיום של "אני הנבחר " מאת שבתאי שובל )

ראו עוד בעניין זה את מאמרי סדרת "האפוקליפסה השיעית " שהופיעו ב"יקום תרבות "ומתארים ומסבירים את השאיפות האיראניות -שיעיות לנשק גרעיני שיקרב את "אחרית הימים".