ביום שישי נתתי הרצאה קצרה באולם "צוותא" בתל אביב באירוע לרגל חמש שנים לפטירתו של לובה אליאב והנה היא לפניכם.
ביום שישי ה15.5 2015 השתתפתי באירוע לזכרו של הפוליטיקאי המנוח לובה אליאב. עימי דיברו אישים כמו יוסי ביילין ואופיר פינס ויוסי אלפי ואחרים.
אני דיברתי על התוכניות העתידניות של לובה אליאב להפוך את ישראל לקונפדרציה עם ירדן והפלסטינאים ודנתי בשאלה עד כמה הן רלבנטיות גם היום לאחר מותו.
והנה ההרצאה :
חזון הקונפדרציה של לובה אליאב
בניגוד לכל שאר הדוברים כאן לא היכרתי את אליאב היטב. קראתי לראשונה בילדותי את ספרו "הספינה אולואה" שהרשים אותי מאוד. ולאחר מכן פגשתי אותו פעם אחת לפני מותו לראיון שבמסגרתו דנו בתוכנית של לובא אליאב להקים קונפדרציה בין מדינת ישראל ומדינות אחרות פלסטין וירדן.
פרויקט ישפלאור
בשיחה דנו בחזונו של אליאב קונפדרציית "איס-פאל-אור" ( או "אורדון") ) שאותו יצר לראשונה בסמינר באוניברסיטת הרווארד בשם "האופציות הפתוחות בפני ישראל", סמינר שהשתתפו בו אנשי ממשל בכירים, אלוף שלמה גזית ואפילו נסיך סעודי. "איס-פאל-אור" הוא קיצור של ישראל, ירדן ופלסטין שאליאב קיווה שיוכל לפעול כ"שוק משותף" לטובת כלל תושבי האזור. הוא תיאר את המפעלים המשותפים הגדולים האפשריים ותשתיות משותפות שונות למדינות האזור בנקודות המפגש בינן, ושאר פרויקטים של ישות חדשה זאת שעתידה לדעתו לחדש את פני המזרח התיכון ולקדמו. בין הפרויקטים שהציע אליאב אפשר למנות הקמת מפעל מים בצפון שיביא לחלוקה רציונאלית יותר מזו הקיימת היום של מי הירדן והירמוך ובהסכמת לבנון גם הליטני ושיביא להפיכת הכינרת למאגר רב שנתי שישקה מאות אלפי דונמים נוספים הן בבקעת הירדן בשתי עבריה והן בישראל וברצועת עזה שתהיה חלק מפלסטין.
הוא הציע מפעל גדול בבקעת הירדן שיתבסס על חקלאות אינטנסיבית ועל יצור מזון ליצוא וישמש כתשתית ליישוב פליטים פלסטינאים בקנה מידה רחב. שכן היצרנים החקלאיים יהוו בסיס איתן להקמת כפרים עיירות וערים שיקלטו רבבות מתיישבים חדשים הפליטים שיהפכו את עמק הירדן לאזור פורח, מייצר ומייצא. "ישפלאור" תקים מפעל ענק בים המלח שהוא המאגר הטבעי הגדול ביותר שלה וששלושת מרכיביה מקיפים אותו סביב. על פי התוכנית הזאת בין ים המלח ומפרץ עקבה, משני צידי הערבה, תקום תשתית של תחבורה מודרנית (אוטוסטראדות, רכבות מהירות ושדות תעופה) שתשרת גם פרוייקט אגרוטכני גדול לייצור מודרני של מזון, בקנה מידה בינלאומי שמוצריו ישלחו בעיקר לאירופה בדרך הים והאוויר.
אליאב קיווה כי לאורך הערבה הן בצד הישראלי והן בצד הירדני פלסטיני יקומו ערים חדשות דמויות ערד וכפרים חדשים שיוכלו לקלוט אלפי מתיישבים כולל פליטים. והערבה כמו בקעת הירדן תיהפך לאזור התיישבות צפוף ופורה כמו אזור הים התיכון מראש הנקרה לרפיח.
גולת הכותרת של תוכניתו של אליאב הייתה הקמת אגד ערים חדש וענק שבבנייתו ישתתפו גם מצרים וסעודיה שבו ישולבו עיר נמל גדולה וחדשה באזור סעודיה הגובל עם עקבה שישולב עם נמל עקבה נמל אילת ונמל טאבה המצרית למפעל משותף. מכיוון שהאזור הנוכחי במצרי הורמוז שדרכו מועבר הנפט הוא אחד המסוכנים והפגיעים בעולם לתהפוכות פוליטיות, עדיף לסעודים להעביר נפט דרך אזור אחר בטוח יותר. מנמלים אלה יזרום הנפט הסעודי, המצרי והירדני וגם הישראלי בצנרת לים התיכון לאגד ערים ונמלים חדש שני שיקיף את נמל אל עריש המצרי, רפיח ועזה הפלסטינאיות, ואשקלון ואשדוד הישראליות. משם ישלח הנפט במיכליות לאירופה וצפון אמריקה. לדעת אליאב זוהי הדרך הקצרה הכלכלית והמתבקשת ביותר להעברת נפט מהמזרח התיכון והיא תהיה מנוף עצום לפיתוח כל המדינות נוגעות בדבר. היא תשאיר את נמלי הורמוז כמעבר חשוב אך תיטול מהם את בלעדיותם.
לדעת אליאב אגדי ערים אלו יהיו בעתיד בין הערים הגדולות והמפותחות ביותר במזרח התיכון וימלאו תפקידים דומים לאלו שמילאו אנטוורפן ורוטרדם באירופה. הם יהוו את מוקד המפגש בין שלוש יבשות – אפריקה אסיה ואירופה. מסביב להם יבנו תעשיות יסוד בכימיה ובפטרוכימיה ומטרולוגיה. כמובן שיש לבנות אותם בצורה שלא תפגום בסביבה וביופייה ולא תהרוס אותה. זהו חזון שאליאב, חובב תנ"ך גדול, ראה בו הגשמה של חזון השלום התנ"כי..
אך לאחר שנפטר אליאב חזון הקונפדרציה נראה רחוק ממימוש יותר מאי פעם.
זוהי תוכנית שאני אישית תומך בה,אבל האם היא ישימה בשטח ?זאת שאלה אחרת לגמרי , לעניות דעתי עם אירגון הטרור האיסלאמי דאע"ש והאימפריה האיסלאמית שלו ימשיך להתעצם אז הסיכויים של קונפדרציה כזאת שכרגע הם קלושים ביותר ילכו ויתחזקו .
לאור ההתפרקות הגורפת של המדינות שסביבנו ,סוריה ,עיראק ,לוב ,תימן ,ואולי גם אחרות נוספות ניראה לי שאנו הולכים לכיוון של אימפריות רב לאומיות וחד דתיות באיזור הזה.
לאור מצב זה פיתרון שתי המדינות שאמנם נראה לי כמתאים וכישים עד לזמן האחרון כבר לא נראה לי כמתאים יותר מעשית.נראה שהן הימיןו הןהשמאל מוליכים אותנו לכיוון של מדינה רב לאומית שתיהיה סוג של קונפדרציה של קבוצות מסוגים שונים.
הניחוש שלי הוא שאם המצב הבטחוני באיזור ימשיך להתדרדר כתוצאה מהקמת אימפריה איסלאמית ולבסוף תוקם קונפדרציה ישראלית עם מדינות אחרות באיזור כתגובת נגד. הקונפדרציה הזאת תיאבק באימפריות החד דתיות שיקיפו אותה.
האידיאולוגיה של הקונפדרציה תהיה פשוטה "חיה ותן לחיות ".מי שיקבל את האידיאולוגיה הזאת יהודי נוצרי מוסלמי וכו' יוכל לחיות בתוכה במסגרת המדינה ובמסגרת פנימית של הקהילה שלו. המוסלמים שיעדיפו לחיות במסגרת האימפריה האיסלאמית החד דתית יוכלו לעבור לחיות במסגרתה ללא מפריע.
ואם וכאשר תוקם לבסוף הקונדפרציה הזאת אז לובה אליאב יזכר כאחד מאבות הרעיון.
ראו גם
3 תגובות על “חזון הקונפדרציה המזרח התיכונית של לובה אליאב”
בזמנו מפלגתו של חסדאי רצה עם הרעיון הזה.
כך גם פרופ' שלום רוזנברג, כשהקים את מימד, ולפני שהעביר את ניהולה לחברים יותר פוליטיקאים ממנו. (הייתי אצלו בבית כשקיבל שיחה ממישהו ואמר אל השפופרת: "מה, זה שאני נכנסתי לפוליטיקה הופך אותי מיד לגנב? מה זאת אומרת כן?")
נפגשתי עם לובה שנתיים לפני מותו עם פרופסור אבישי צדר, לשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה, לאחר ביקור שני בניצנה, שם רצינו להקים מסילה נסיונית של סקייטראן, הרכבת העילית האישית והמהירה (כיום בהובלת ג'רי סנדרס ובשיתוף עם נאס"א – תוקם כפי הנראה בקרוב מערכת כזו בהרצליה או ת"א).
חלומות באספמיה והרהורי שוא.לא תהיה קונפדרציה. לא יהיה שלום.העולם המוסלמי רואה בנו נטע זר
גורם המפריע לגוש המוסלמי שמשתרע מהמזרח הרחוק פקיסטן ואפגניסטן ועד הים התיכון ומקיף גם את חלקו הגדול של הים הזה.
וישראל מפריעה לחזון המוסלמי.
הפתרון לנהוג בערביי השטחים בדיוק כמו שהיו נוהגים ביהןודיחם אילו חלילה ניצחו. ומאחר ואנחנו 'אחרים' אז הפתרון החלופי טראנספר. טרנסםר עכשיו ולא חשוב איך יגיבו אומות העולם. כולל סנקציות. כל פלוץ מתאדה בסוף. ואח"כ חומת ברזל. אנחנו כאן והם שם.
לא שלום -בטחון.
החזון הזה קיים כבר בתוכנית החלוקה מ-1947. התוכנית לא סתם חילקה את שטח המנדט לשתי מדינות אלא קבעה שיתקיים ביניהן איחוד מכס, מטבע אחיד ושת"פ כלכלי באמצעות מועצה משותפת – מעין קונפדרציה.