ראיון עם רמי אושה ברשת אל"ף
לתוכנית "זיכרון עד לתיעוד השואה "
ריאיון עם אלי אשד על הסרט "אקסודוס "
אושה מי שעקב אחרי שידורי הטלוויזיה ביום העצמאות האחרון יכול היה לצפות בסרט האמריקאי 'אקסודוס' שהוקרן באחד מערוצי הטלוויזיה. אתמול, 26 באפריל מלאו שבע שנים לפטירתו של יוסי הראל, שפיקד על אוניית המעפילים 'אקסודוס' בחלק ממסעה ומהתלאות הקשות שעברו על הפליטים שהפליגו עליה במסעם לארץ ישראל.
כדי לרענן את הזיכרון, כדאי אולי להזכיר בקצרה את האירועים המרכזיים בפרשה הנודעת ההיא:
ב-18 ביולי 1947 היגיעה ספינת המעפילים "אקסודוס " לחופי ארץ ישראל ומצאה את עצמה במאבק של ממש כנגד ספינות הצי הבריטי. אחרי מאבק אלים השתלטו החיילים הבריטים על 4,554 פליטי השואה היהודיים שהיו על סיפונה. הם העלו אותם בכוח על שתי אניות גירוש וגירשו אותם חזרה לאירופה – למחנה פליטים בגרמניה. הפרשה זכתה באותם ימים לפרסום בינלאומי ענק ואף הייתה אולי אחד הזרזים החשובים להחלטת האומות המאוחדות לחלק את ארץ ישראל לשתיים ובניגוד לרצונם של הבריטים ששלטו בה, להקים באחד משני חלקיה מדינה יהודית.
ואולם, אם נחזור לראשית דבריי, אינני עוסק עכשיו בפרשה זו רק בגלל שני האירועים שהזכרתי עכשיו – יום השנה לפטירתו של יוסי הראל שקשור לפרשה, או בהגעתם של ניצולי שואה שהגיעו ארצה על סיפונה של אוניית המעפילים אקסודוס. היו אניות רבות כאלה והסיפור של כל אחת מהן היה דרמה שיכלה לספק סיפור טוב לסופרים ובמאים.
ואולם סיפורם של מעפילי 'אקסודוס' – סיפורם של ניצולי השואה המעפילים לארץ ישראל, וסיפורה של מלחמת העצמאות, נהפך באמצעות הספר 'אקסודוס' וסרט בשם זה שנעשה בעקבותיו, למיתוס הספרותי והקולנועי הידוע ביותר בעולם על אודות האתוס של תקומת ישראל והעניק לה בשעתו אהדה בינלאומית עצומה.
השאלה היא כמובן מדוע ואיך הפכה דווקא פרשת אקסודוס למיתוס ענק שכזה?
לצורך זה אני אשוחח עכשיו עם אלי אשד, שהוא חוקר תרבות וספרות פופולרית ותיק, עיתונאי ועורך "יקום תרבות" מגזין האינטרנט המשובח העוסק בתחום זה.
אושה : שלום לך, אלי אשד. |
אשד: שלום לך
אושה אתה חקרת במסגרת עבודתך את פרשת אקסודוס. אולי אתה יודע את התשובה לשאלה מדוע ואיך הפכה דווקא "אקסודוס", בניגוד לספינות מעפילים אחרות למיתוס ענק ומעורר השראה? איך בכלל נוצרים מיתוסים מסוג זה ?
אלי: היא הפכה למיתוס מכמה סיבות :משום שבזמן אמיתי אנשי ההגנה ידעו לשמור אותה בתשומת הלב העולמית.וזאת בגלל שגיאה גדולה של הבריטים שהעבירו את אנשי אקסודוס לזירת השואה לגרמניה. מכאן היה קל להציג את הבריטים בתקשורת העולמית בתפיסתם את אקסודוס כממשיכים את מאמצי הנאצים.ואת אנשי אקסודוס כממשיכי היהודים בשואה ( כפי שאכן היו ) ובכך ליצור לכל הפרשה תהודה עולמית..
אושה אחת השאלות בהקשר זה, שמעסיקות אותי שנים רבות היא: מדוע היה צורך ביהודים אמריקאים, החל מהסופר ליאון יוריס, המשך בבמאי אוטו פרמינגר וכלה בבכמה מכוכבי הסרט ובראשם השחקן פול ניומן, כדי ליצור מיתוס כזה? מדוע הוא נותר כמעט יחיד? מדוע לא התגייסו בכל שנות המדינה, יוצרים ישראלים – סופרים וקולנוענים, למשימה כזו כדי להמשיך ולהילחם על דעת הקהל בעולם על צדקת דרכה של הציונות ומדינת ישראל?
אלי :הישראלים תמיד היו עסוקים בעניינים אחרים פנימיים. וכאשר ניסו להציג את ישראל בכמה מקרים בודדים כמו במלחמת ששת הימים וב"מבצע יהונתן " כמבצעת אירועים הירואיים הם לפעמים הצליחו לפעמים לא.
לעומת זאת בפעם הזאת כאשר הוליווד הפעילה את כל המכונה המשומנת שלה וצריך לזכור שהוליווד הייתה שכונה יהודית של לוס אנג'לס ,בגלל שהיא עשתה הכל כמו שצריך היא הצליחה בגדול.
אושה : יש להניח שדמותו של ארי בן כנען, גיבור הרומן והסרט אקסודוס, עוצבה לא מעט בהשפעת דמותו של יוסי הראל שהיה במשך זמן מפקד האקסודוס, ואלם יש לומר בהקשר זה שהראל לא היה מפקדה היחיד של אקסודוס, ודווקא במהלך האירועים שעבורם התפרסמה הפרשה, הקברניט של האוניה היה אייק אהרונוביץ'. אבל לא זה ההבדל היחיד בין פרטי הפרשה האמיתיים לבין המיתוס שהומצא בעקבותיהם. מי שמכיר את הפרשה לפרטיה יודע שהיא הכילה דרמות ומאבקים קשים ומרתקים ביותר, שברומן של ליאון יוריס ובסרט שנעשה בעקבותיו "יִשרו", ריככו ועמעמו אותם מאוד. האם הסיפור המורכב, האמיתי לא היה מספיק טוב לצורך זה?
אלי ::לא. צריך להבין שעל מנת שהסיפור יהיה באמת טוב ודרמטי לצרכי הפצה עולמית יש לשנות אותו ולהפוך אותו למורכב פחות וקל יותר לעיכול.
זה הדבר שאירע למשל עם הסדרה" שואה" בטלוויזיה האמריקנית בשנות השבעים. "מומחי שואה" כמו אלי וייזל תקפו אותה על שהפכו את סיפור השואה ל"שמאלץ".חוששני שמר וייזל שאני באמת מכבד אותו לא הבין ולא כלום.היה זה הודות לסיפור השואה השמאלצי של התסריטאי האמריקני שהשואה נכנסה באמת לכל בית ולכל לב. אם חלילה היינו מקבלים את דרישתו של אלי וייזל להפוך את השואה לאירוע קדוש ש"אין לגעת בו " היא הייתה נמחקת מהתודעה לפני שנים רבות.
כך גם לגבי "אקסודוס " אם היו מציגים את הסיפור האמיתי כפי שהתרחש שהוא למרבית הצער לא ממש דרמטי לפי הדרישות של הקהל הרחב הוא לא באמת היה נוגע לכל לב.
אושה : איך רקם ליאון יוריס את עלילת הרומן שלו? איך הבמאי אוטו פרמינג'ר והתסריטאי שלו דלטון טרמבו יצרו בעקבותיו, את הסרט הציוני הגדול והמצליח של כל הזמנים "אקסודוס " שהתבסס על ספר זה. צריך להזכיר גם כי הספר ויותר מכך הסרט שנהפכו למיתוס אדיר שמשך אלפי אנשים אל החזון הציוני, היו די רחוקים מהדיוק ההיסטורי הן לגבי פרשת האוניה אקסודוס, והן לגבי שאר האירועים שמתוארים בהם. (ואיך אפשר להסביר את השתתפותו ביצירת מיתוס כזה של מי שכתב את התסריט לסרט – דלטון טרמבו? זאת בהתחשב בעברו הפציפיסטי של טרמבו שכתב את "ג'וני שב משדה הקרב" ונרדף על רקע דעותיו היוניות/קומוניסטיות לכאורה ע"י המקרתיזם ששלט בארה"ב עד אותן שנים?)
אלייוריס היה בעל קשרים משפחתיים בישראל וכתב סרט הוליוודי שהתבסס על חוויותיו של דודו במלחמת העולם השנייה כלוחם ביוון. הסרט עורר עניין בישראל ובעיקבותיו הוא הוזמן לכתוב סרט ציוני למהדרין והפרשה שבחר בה הייתה של "אקסודוס". נכון שמלכתחילה זאת הייתה תעמולה לישראל וישראל ככל הנראה תמכה והשקיעה בסרט מאחורי הקלעים. אבל למרבית המזל למפיקי הסרט ניתנה יד חופשית לעשות אותו לפי הבנתם כסרט הוליוודי טוב.
וזה אומר שיוריס בא לארץ ביצע תחקיר יסודי טוב ואחר כך זרק אותו לפח וכתב סיפור עלילה שכל קשר בינו ובין המציאות היה מקרי ביותר. אם תרצה זה סיפור "אקסודוס כפי שהתרחש ביקום חלופי " . כך שאין לך מה לחפש עקבות רבות של התחקיר שיוריס אכן ביצע. המטרה הייתה להראות את הפרשה כפי שהייתה צריכה להתרחש ולא כפי שהתרחשה בפועל.
אגב יש לי קשר משפחתי לסרט דודי משה מוסה אשד מורה דרך וממגלי "דרך בורמה " לירושלים , היה מורה הדרך של הצוות ההוליוודי בארץ. והוא סידר לאחי זוהר שהיה אז תינוק תפקיד ניצב :שיראה כאחד התינוקות בסרט ילדי המעפילים שמגיעים בסרט לקיבוץ.
אושה : אז לדעתך מיתוס משרת טוב יותר את הקולנוע מאשר מציאות היסטורית ?
אלי : בודאי , תמיד תוקפים את הסרטים ההוליוודיים על שהם מעוותים את העובדות ההיסטוריות .אבל זה מחויב המציאות. המציאות מה לעשות בניגוד למה שחושבים היא לא כל כך מרתקת ולא כל כך דרמטית וגם לא כל כך נוגעת ללב כמו סרט הוליוודי ויש לקחת זאת בחשבון.רציתם שסיפור אקסודוס יגיע למיליונים ? אז הייתם חייבים לשנות אותו מהיסוד.
ראו גם
2 תגובות על “אלי אשד מתראיין על המיתוס של הספינה "אקסודוס "”
לאניה קראו "יציאת אירופה תש"ד". חבל שאתה לא מזכיר את זה.
[…] אלי אשד מתראיין על המיתוס של אקסודוס […]