להבין טוב יותר את הערבים :לזכרו של נחמיה -אשד ז"ל

בחודש שעבר נפטר דודי נחמיה אשד  בלילה בבית חולים בירושלים.בן 86 היה..

נחמיה -נח  וסרמן אשד נולד ב-1928  אביו היה המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן ואימו הייתה חנה לנדה. בילדותו הירבה לשהות עם סבו הרב אליהו לנדה בן נינו של הגאון מוילנה והושפע ממנו עמוקות.

צילום מ-1938 של ילדי משפחת וסרמן נחמיה ואחיו.הצילום הוא מבר המצווה של האח הבכור צבי ( אביו של כותב שורות אלה ).עומדים משה ,צבי ( עם הכומתה ) ונחמיה. יושבים חנה לנדה ויוסף זונדל וסרמן לפניהם עומדים -הילדים שמואל ,בתיה וציפורה.

אחרי שסיים את הלימודים בבית הספר "בילו"י בתל אביב החליט לפנות לחקלאות הוא וחבריו השתלמו בקיבוץ "שדה אליהו".לאחר מכן  נחמיה וחבריו הקימו קיבוץ בגוש עציון בשם "משואות יצחק" על שם הרב יצחק הרצוג. המכתבים שאותם שלח נחמיה מהקיבוץ לבני משפחתו ושהשתמרו  בידי בני המשפחה עד היום מהווים מקור היסטורי רב ערך לתולדות הקיבוץ וגוש עציון כולו.

במלחמת השחרור הותקף הקיבוץ בידי הלגיון הירדני ,נחמיה לחם על הגנת המקום עד שנפל בשבי ביחד עם עוד כ-320 מאנשי גוש עציון והועבר למחנה שבויים שכונסו ביחד במחנה שבויים שנקרא "אום אל ג'מאל" (אם הגמלים) במדבר, 15 ק"מ מזרחית לעיר מַפרָק בצפון ירדן. שם הוא שכן במחנה השבויים עם אישים כמו סופר הילדים לעתיד אוריאל אופק והמפקד הבכיר לעתיד דני מט.   .

מכתב שאותו שלח נחמיה למשפחה מהשבי בירדן.

במהלך חודשי השבי נחמיה החל להתעניין בשוביו הוא למד ערבית והחל לקרוא בספרות הערבית. הוא שוחח רבות עם השומרים הירדנים. הוא הפך לאיש קשר בין השבויים והשובים שעימם ניסה לדבר כשווה אל שווה כפי שמראים מכתביו היפים מהשבי שמתארים את תנאי החיים שם ששרדו בידי המשפחה. פעילותו בקרב השובים הירדנים תרמה לשיפור תנאי החיים של השבויים. לאחר שהשתחרר מהשבי החליט שמקומו אינו בקיבוץ. הוא עזב את הקיבוץ הוא התקבל למשטרת ישראל בתור סמל במחלקת המיעוטים שם היו זקוקים מאוד לאדם כמוהו שהפך למומחה בשפה ובתרבות הערבית. במשך השנים עלה  נחמיה בדרגות במשטרה והיגיע לדרגת רב פקד. ולאחר מכן שימש כמתורגמן בבתי המשפט ונחשב לאחד המתורגמנים היעילים  והאמינים ביותר של בתי המשפט מהשפה הערבית.

בשלב מסויים עלה בו הרעיון לפרויקט ענק: מילון עברי לערבית המדוברת שהיא שפה שעומדת לחלוטין בפני עצמה מהערבית הספרותית המוכרת והנלמדת בבתי הספר.

נחמיה  היה נוסע לכפרים ולערים הערביות ובכל מקום היה לוקח פנקס ורושם מילים ערביות .ובמשך שנים שקד על המשימה ליצור מילון כזה. הוא היה נפגש עם ידידים ומכרים ערביים אנשי כפר ואנשי עיר ולומד עימם את נבכי הערבית המדוברת ויצר אלפי כרטיסיות עם מילים ערביות, עד שהיה מי שטען שנחמיה מדבר את הערבית המדוברת טוב יותר מהערבים עצמם.

בשלב מסויים החל להעביר את הפרויקט למחשב. בשנות הפנסיה שלו שקל ללמוד באוניברסיטה ולהשלים תואר ,אבל זה לא יצא לפועל כי העדיף להקדיש את זמנו לטיפול בנכדיו. וגם פרויקט המילון שהיה כה חשוב התעכב והתעכב.ולבסוף לא יצא לפועל.

נחמיה נפטר בפברואר 2015. הוא קבור בהר המנוחות בירושלים.הוא השאיר אחריו אישה רבקה ואת בנותיו בת שבע ומרים ונכדים ונינים.

יש לקוות שמוסד כלשהוא ( אולי חיל המודיעין ?) ייקח על עצמו את המשימה להוציא מכתביו של נחמיה כספר את המילון העבר המקיף ביותר הקיים לערבית  מדוברת. אם לא כספר אז כמאגר  או ספר אלקטרוני ברשת, מילון שאפשר יהיה לעדכן אותו באופן שוטף ככל שתתפתח הערבית המדוברת. בכך יוצב נדבך נוסף ליכולת ההבנה שלנו את שכנינו הערבים ,ובכך ימשכו מאמציו של נחמיה שנמשכו כל חייו להבין טוב יותר את הערבים.

נכדו של נחמיה, יוסף -זונדל וולמן עורך כעת חוברת לזכרו. כל מי שרוצה   לתרום חומר על חייו של נחמיה ופועלו מוזמן ליצור עימו קשר במייל :

yzundel@gmail.com

  להלן הערך שנכתב על נחמיה באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר. נחמיה הוא  אחד  האנשים הצעירים ביותר שערכים עליהם מופיעים בכרכי האנציקלופדיה:

ראו גם:

מודעת אבל של משטרת ישראל לזכרו של נחמיה 

אחיו של נחמיה כללו את

צבי אשד

משה "מוסה "אשד ,מגלה "דרך בורמה "

אלי אשד"בלש תרבות " נותן הרצאות בנושאים שונים.

טלפון 0507391794

https://www.facebook.com/ozyaozno666

.