web analytics
קטגוריות
ביטחון וצבא

איך להילחם בצבא טרור ?: הלוחמה המבוזרת

כיצד אפשר להתמודד עם אירגוני טרור שהם כבר "צבאות טרור"? אולי רק בצורת לוחמה ישנה -חדשה.הלוחמה המבוזרת.

לוחמה מבוזרת 2

איך להילחם בצבאות טרור

הופיע בגירסה מקוצרת ב:

דיוקן -מקור ראשון תחת השם "האדם ללא הטנק ינצח "

ובאתר "NRG, תחת השם "צה"ל נערך""העימות עם דאעש יגיע לישראל"

 

חיים אסא ואלוף ידידיה  יערי מנכ"ל רפאל פירסמו בימים אלו ספר על נושא הלוחמה הא -סימטרית "ללחום אחרת –תפיסת הלחימה החדשה" שמציע דוקטורינת לחימה חדשה לאור לקחי "צוק איתן " שהספר הושלם בעודו בעיצומו.ולאור לקחי סכסוכים קודמים עוד מאז שנות השמונים בלבנון ובעזה. ובמקומות אחרים.  הספר הוא גירסה מורחבת ועדכנית של ספר מ-2005 "לוחמה מבוזרת:המלחמה במאה ה-21 ".

לטענתם כל תורת הלחימה שלאורה פעל צה"ל ועימה פעלו צבאות העולם האחר מאז ימי  קדם של מתקפה על אוייב נייח השמדתו והשתלטות קבועה על שטחיו במה שמכונה "לוחמה סימטרית "  שוב אינה רלבנטית יותר.

יש צורך בסוג לחימה אחר שאסה ויערי מכנים " הלחימה המבוזרת ".

אולם האם לוחמה כזאת היא רלבנטית גם מול צבא טרור יעיל כמו דאע"ש ,הג'באט א -נוסרה של האל קאעידה  או "בוקו חראם " הניגרי שכבר אינו אירגון אלא פועל בצורה אמורפית המשתנה בהתאם לנסיבות ,   הן כמו צבא  כאשר הוא מנצח והן כמו אירגון טרור -גרילה ברגע שהוא מובס  ?

 

לחימה סימטרית ולחימה לא סימטרית

רעיונות על הצורך להכניס שינויים דרסטיים בתורות הלחימה של הצבאות השונים הם ישנים ועתיקים,בכל ספריה לנושאי צבא  ניתן למצוא מדף מלא וגדוש בספרים מאין אלו.  אך לאורך רוב ההיסטוריה שלטה בכיפה התפיסה הלינארית  שכדי לנצח במלחמה, על הצבא לפגוע במרכז הכובד של היריב במספר קרבות הכרעה בתוך זמן מוגבל יחסית

אולם הצורך בשינויים בתפיסות אלו  ניכר מאוד החל משנות השבעים  לאחר מלחמת וייטנאם שבה הובס צבא ארה"ב בידי צבא חלש בהרבה  לכאורה הצבא הוייטנאמי  ולאחר מלחמת אפגניסטן שבה הובס צבא ברית המועצות בידי מגוון אירגונים של מוסלמים קיצוניים.היה ברור כעת שצבא אדיר הוא כשלעצמו אף של מעצמת על  אינו יכול יותר להכריע אוטומטית בשדה הקרב.

עוד מסוף שנות השבעים טענו הוגים תיאורטיקנים סוביטיים שהחשיבה הצבאית היא בראשיתה של מהפכה רעיונית.הם ראו במערכות האוטומטיות וביכולת השליטה מהפכה של ממש והבינו שהאיכות חשובה מכמות ואף משנה את פני הלוחמה ,שכן מליוני אנשים במדים וברובים אינם עוד המרכיב לעוצמה צבאית.הם ציינו שמהפכה זאת מטשטשת את קו החזית והעורף ושדה הקרב נהפך לאוסף של מטרות ולא מטרות. עיקרה של המהפכה היה בינהם המידע ,הצטיידות בטכנולוגיות חדשות ובמערכות נשק חדשניות ועדיפות לתחומי התצפית והפיקוד ושליטה.

. גם האמריקנים החלו לחשוב בכיוון זה. ניתן להזכיר  את  ספרו החשוב של ריצ'רד סימפקין  מ-1985 מרוץ אל העתיד :   מחשבות על המלחמה במאה ה- 21 (בעברית     מערכות,   1999). בחיבורו זה צפה סימפקין את תהליך הפיתוח וההרחבה של הכוחות במיוחדים עד להפיכתם לציר המרכזי של כוחות היבשה. הסיבות העיקריות שמנה סימפקין לשלילת המבנה האוגדתי בהן :אי יכולת שטח בלתי מאובטח לקלוט לתוכו מסגרת הגדולה מחטיבה ,ותהליך האיזון בין יכולת התמרון לאש לגודל הדיביזיה בכול התערבות. סימפקין בשנת 1984 גם צפה שבעתיד האויב העולמי העיקרי יהיה האיסלאם הקיצוני וכי תהיה ירידה תלולה בתמיכה  הבינלאומית בישראל בהשוואה לעבר.

הניסיון של הרוסים במלחמת אפגניסטן  שבו הובסו למעשה בידי אירגוני המורדים האפגאניים הביא אותם  ב-1989  בעקבות מלחמת אפגניסטאן למסקנה דומה .במהלך המלחמה ערכו הסובייטים ניסויים בדגמים שונים של ארגון יחידתי במטרה לקבוע את המבנה והארגון האופטימאליים של הכוח העתיד להתמודד עם התקוממות עממית ,מתוך שמירה מרבית על עצמאותו .המסקנה מניסויים אלה הייתה "שילוב  חדש של קורפוסים הפוקדים ישירות על חטיבות רב חייליות במערכת התמרון ובשדה הקרב בלתי קווי ,ואוגדות  ללחימה קונבנציונאלית שמטרתן לכבוש שטח".

בסוף שנות השמונים הסתיימה המלחמה הקרה בין המערב והגוש המזרחי וחל שינוי בסביבת ההתמודדות של כוחות ברית נאטו ובראשם ארה"ב.ומאז ואילך הופנו מרבית המשאבים הצבאיים למאבקים לא סימטריים של גורמים שלא השתוו בכוחם לצבאות המערב בנגוד לצבא הסובייטי של העבר.

ספר משפיע  בתחום היה ספרם של העתידנים אלוין והידי טופלר    מלחמה ואנטי-מלחמה (-ספרית מעריב,   תשנ"ד, 1994). בני הזוג טופלר שיצרו מונחים כמו "הלם העתיד " "הגל השלישי " ו"מהפך העוצמה " צפו בספרם שנכתב בהשראת מלחמת המפרץ הראשונה קבעו "הולך וקרב היום שבו חטיבת "הגל השלישי " המונה 4000 עד 5000 חיילים תצטרך ותהייה מסוגלת לבצע את מה שהצריך בעבר אוגדה שלמה".

כיום רווחות שתי גישות למהפכה הצבאית :האחת התולה את השינוי בהתפתחות הטכנולוגית והאחרת תולה אותו בשינויים הגלובאליים בלוחמה בעימותים הלא סימטריים הנכפים על מדינות כדמות מלחמות מ"הדור הרביעי " .

תומכי הגישה  הזאת  מראים שקונפליקטים מסוג זה הם קדומים מאוד , ג'ינג'יס חאן ניצל את הלחימה הלא סימטרית לטובתו כדי להביס את אוייביו  שלחמו בצורה קונבנציונאלית בדוגמה הטובה ביותר שניתנה אי פעם של "לוחמה מבוזרת " ובאירופה נפוליאון הגדול הובס בידי לוחמי הגרילה הספרדיים  ( ממציאי המילה גרילה )

. במאה העשרים  סוג לוחמה זה הופיע מחדש עם הסוכן הבריטי ת.א.  לורנס  הוא לורנס איש ערב שניתן לראות בו כמייסד המודרני של   תחום הלחימה המבוזרת במאבק שניהל עם שבטי הבדואים כנגד האימפריה עותומאנית   האדירה שהביא להבסתה.

היה זה לורנס שנתן לראשונה ביסוס תיאורטי לנושא לוחמת הגרילה בספריו ובמאמר שכתב עבור האנציקלופדיה בריטניקה.

וממשיכו קרוב משפחתו של לורנס  אורד וינגייט השתמש גם הוא  בשיטות אלו עם גדודי ההגנה העצמית היהודים בפיקודם של יגאל אלון ומשה דיין  שהפעיל כנגד המרד הערבי.וכידוע הייתה להן השפעה אדירה על צה"ל בראשיתו.

תורמים חשובים נוספים היו לוחמי הגרילה הקומוניסטיים  מאו צה טונג הסיני  והו צ' מין  והויטנאמי וגם  החיזבאללה בלבנון .

לכול אלו  "יש יד ורגל"  בפיתוח התורה נקראת הלחימה המבוזרת ,שהיא פועל יוצא ממה שנקרא פעם הלוחמה הלא סימטרית . אבל אינה בהכרך  זהה עימה.

כיום בעקבות אירועי "האביב הערבי "  חלק מצבאות האיזור  ובראשם מה שנקרא פעם "הצבא הסורי " שהוא כיום צבא המיליציה של באשר אסאד הם כיום צבאות מבוזרים השיטה הלינארית הישנה  של הלחימה ,לדעת אחדים "כבר פשטה את הרגל" . לדעתם לא נראה יותר מלחמות כמו מלחמת יום הכיפורים או מלחמת עיראק הראשונה והשנייה. והן היו אחרונות מסוגן .

ובישראל קיימת  בשנים האחרונות תורת לחימה שלמה שהמבוססת רעיונות אלו תורת "הלחימה המבוזרת .עד השנים האחרונות התייחסו אליה בחשדנות מרובה. אלא שנראה שתורה זאת משקפת את הזמנים המשתנים בתחום הלחימה.

כיום ישראל לא מאוימת בידי צבאות גדולים קונבנציונאליים כמו אלו של סוריה בעבר אלא בידי אירגוני טרור מקומיים נוסח החמאס שהם בשלבים של הפיכה  ל"צבאות "טרור ובידי צבאות טרור חיצוניים כמו החיזבאללה והדאעש כבר אינם אירגונים אלא הם מעין משהו חדש , שלב  שבין אירגון טרור של פעם   לצבא  כמו קונבנציונאלי י של ממש עם היכולות והניסיון של צבא מתוחכם מחד ושל ארגון הטרור מצד שני שיודע להשתלב היטב בסביבה והוא חסר כל כללי חוק ומוסר בינלאומי.

אסא ויערי בספרם מגדירים ארגונים אלו כ"מערכת תאית אמורפית הפזורה עמוק ברבדיה של האוכלוסייה".

האם כנגד תופעות חדשות אלו יש צורך להילחם בצורה שונה מבעבר?

ללחום אחרת

cover_diffused

 

 

וכעת יצא לאור הספר החדש של חיים אסא אסטרטג ומומחה למשחקי מלחמה ושל ידידיה יערי לשעבר מפקד חיל הים והיום ראש רפא"ל ומהאחראיים לכיפת הברזל ". ללחום אחרת :תפיסת הלחימה החדשה"עקרונות התמרון המבוזר."

זוהי מהדורה חדשה מורחבת ומעודכנת של ספר שכבר יצא לאור ב2005  תחת השם " לוחמה מבוזרת:המלחמה במאה ה-21 ". ( ספר  שזכה גם למהדורה אנגלית על מנת להרחיב את השפעתו בעולם ) ובו היציגו המחברים את עיקרי שיטתם ומאז היו להם כמה הזדמנויות לבחון את רעיונותיהם בקונפליקטים שונים של מלחמת לבנון השנייה ב2006 ובמבצעי "עופרת יצוקה" עמוד ענן ו"צוק איתן ". כמו גם קונפליקטים של ארהיב באפגניסטאן ובעיראק ובמלחמות צבאות הטרור  הדאע"ש והג'בט נוסרה בעיראק ובסוריה כנגד מה שהיו הצבאות הסורים והעיראקיים הלאומיים וכנגד המיליציות השונות שם..

תורת הלחימה זאת נוצרה כתוצאה מהחלטה של הרמטכ"ל ב2003 משה יעלון ( היום שר הביטחון ) למנות צוות "אלתרנטיבי "   שיבדוק את שיטות הלחימה ואת תורת הלחימה של צה"ל.

ברור  היה  לרמטכ"ל שמשהו יסודי השתנה במלחמות ההווה הן מול יריבים מבפנים _( הפלסטינאים )  והן מבחוץ   ( סוריה והחיזבאללה) הכרחי לעצור ולבחון מה אנו למדים מהתרחשויות דרמטיות אלו . ומה משמעות הדבר לגבי המוסכמות הבסיסיות של צה"ל.

גם האמריקאים כבר היו מודעים לכך היטב ומזה שנים.

כך למשל הנשיא ג'ורג' בוש הבן  :בנאום במשרד ההגנה מאפריל 2003 לאחר הפלישה לעיראק קבע "כוח עתידי לא יוגדר דווקא על פי גודלו ,אלא על פי ניידותו וזריזותו ,כוח שקל יותר לפרוס ולקיים ,הנשען יותר על יכולת חמי3קה נשק מדוייק וטכנולוגיית מידע".בוש רק ייצג בכך דיעות ותורות שהיו רווחות מזה שנים בצבא האמריקני.

בצה"ל היו מודעים היטב לתפיסות האלו בארה"ב. והחליטו לבדוק אם הן ישימות גם לגבי ישראל .ואם אפשר ליצור תפיסת לחימה חדשה לצה"ל.ברור היה שתפיסה חדשה תופיע רק כתוצא של ביקורת נוקבת וחדה על התפיסה הקיימת ועל התפקוד הצהלי בשטח. תוך התחשבות מיוחדת בהתפתחויות טכנולוגיות רלוונטיות בעקר בתחום השליטה הבקרה והמודיעין.

במחצית הראשונה של שנת 2003. בחודשים מארס-אפריל כבש צבא ארה"ב את עיראק. באותה תקופה, בעקבות מבצע חומת מגן, הקמת חלקים של גדר ההפרדה והסיכולים הממוקדים, דעכה אינתיפאדת אל-אקצה. הרמטכ"ל דאז, רב אלוף משה יעלון, ראה בכך הזדמנות נוחה לבחינה מחודשת של תפיסות עולם בתחום הצבאי.

יעלון היה חסיד גדול של צוותי חשיבה. בעזרת יועצו האישי, הפסיכולוג הארגוני אל"מ עמוס ליהמן, הקים יעלון צוותים, שעסקו בפיתוח חשיבה ובדרכים ליישם אותה. צוות בראשות דן חלוץ בחן את מושג ה"רעיון מכונן" של צה"ל. צוות אחר, בראשות האלוף גבי אשכנזי, שכיהן אז כסגן רמטכ"ל וכיום הוא מנכ"ל משרד הביטחון, בחן את השאלה אם יש בצה"ל פער בין המציאות לבין הדרך שבה מבינים או רואים אותה בצבא. צוות של מכון אקדמי בדק רעיון שהעלה יעלון – האם אפשר להתמודד עם הפלשתינים שלא באמצעות צבא, או לא רק באמצעותו..

קבוצת חשיבה נוספת זכתה לשם "הצוות האלטרנטיבי". בראשה עמד מפקד חיל הים באותה עת, אלוף ידידיה יערי. הוא קיבל את המשימה להיות פרקליט השטן ולתפקד כ"איפכא מסתברא" של כל הצוותים האחרים. .נייר העמדה שלו "צבא אחר" מהווה

את התשתית לתפיסת הלוחמה המבוזרת שגיבש הצוות בהמשך.בצוות היה מעורב גם האיסטרטג המומחה למשחקי מלחמה חיים אסא בצוותים השונים נכללו גם אישים כמו  אלוף דן חלוץ אז מפקד חיל האוויר  וגדי אייזנקוט היום הרמטכ"ל הבא,  והם תרמו את תרומתם לגיבוש התפיסה החדשה.הם היגיעו למסקנה ש"התשובה הצבאית לאיומים החדשים חייבת להתאים את עצמה לשינויים בשדה הקרב. עליה להיות סלקטיבית מדויקת ומידתית .ולשם כך הכרחי לשנות מן היסוד את התפיסה המבנה והאופי של הכוח הצבאי הישראלי. "

תפיסה  הקודמת של הלחימה הישראלית התפיסה ה"לינארית " נראית כיום כ"ארכאית".זמנה חלף.

מולקולות הלחימה.

התוצאה של כל הדיוניים האלו היא תפיסת הלוחמה המבוזרת.

המטרה של הלוחמה המבוזרת היא התמודדות בו זמנית עם מספר רב של מוקדים במרחב הפעולה והתודעה של האויב ,מתוך  כוונה לשתקם במקביל ולא באופן טורי כמו בלחימה הקונבנציונאלית הלינארית וזאת על מנת להפיק תכלית אסטרטגית מוגדרת.

logistic book

על פי תפיסה זאת העתיד ולמעשה הווה של לחימת היבשה דורש מצד ישראל שימוש בכוחות קטנים זריזים וגמישים למשימות טיהור וחיסול בשטח.  לדעתם במלחמות המאה ה-21 לא ניתן יהיה לזהות את מרכז הכובד או את "ראש הנחש" ולרוצץ אותו. בדיוק כפי שקרה במלחמה בלבנון נגד החיזבאללה. לכן, ה"מאסה הווירטואלית" של כוח צבאי נוצרת ממספר גדול מאוד של מוקדי מגע, המפוזרים בו זמנית על פני כל מרחב הלחימה. הכוח הצבאי יופעל על-פי התפיסה ה"סימולטנית" (המקבילה). האפקט אמור להיות הרבה יותר חזק ממצב שבו הצבא פועל כגוש אחד.

אסא ויערי מגדירים כוחות אלו כ"מולקולות". הם יבצעו משימות הדורשות התערבות אנושית כמו המשימות שהותאמו ליחידות המיוחדות במאה ה-20. להערכתם כוחות מיומנים וזריזים היכולים להגיע במהירות לשדה המערכה ולהשתלט על גזרה רחבה יהיו מרכיב חשוב באירגון הצבא .

כוחות אלו יהיו מסוגלים להשתלט על שטח גדול למדי ולא רק לכבשו אלא גם לשלוט בו בתצפית ,באיכון בהכוונת אש ובירי.הם יפעלו במקומות שבהם יש להם יתרון יחסי מובהק ,ואי אפשר יהיה למצות בהם את יכולות הכוחות האחרים. הכשרתם למשימות נגד צבאות תהיה דומה להתמודדותם בעימותים א סימטריים עם ארגוני טרור ואם  תמשיך לסייע בפיתוח שיטות לחימה חדשות ומתקדמות. הלוחמה המבוזרת מנסה לגבש "מבנים מולקולריים " משולבים שהם עצמאיים בפני עצמם .כל אחד מהם יהיה הרכה של אוסף תוקף רב ממדי הבנוי לפעול בנפרד. ,אך מקיים כל הזמן יכולת לקשור  את עצמו ברשת למערכות המולקולריות האחרות הפועלות בסביבתו.

אלו הם  יחידות לחימה המאורגנות  למשימה מבצעית לזמן קצוב, שיש בהם מרכיבי אוויר, יבשה וים. מטרתם לייצר "אפקט נדרש", המוגדר לו לפני הביצוע. המולקולות יפעלו במקביל, בחתימה נמוכה, ללא טנקים, מתוך הנחה שהיריב מפוזר על כל השטח וכך ניתן לייצר יתרון כמותי בכל מקום. רמת השילוביות בין מרכיבי הכוח האווירי והקרקעי גבוהה בזכות היכולת האישית ורמת האימון ויש ביניהם חיבוריות בזכות מערכות התקשורת והחוזי, המאפשרות לקבל אותה תמונת עולם ולפעול למעשה ככוח אחד.

כוח מולקולרי, המבוסס על כוחות פריסה מהירה, אינו צריך לשאת עימו את חימוש כבד. הוא מזהה מטרות ומסוגל לסגור מעגל ירי בזמן אמת, על ידי הפעלת אמצעי לחימה ממרחקים

משימות אחרות יתנו לידי כלים לא מאויישים כמו המזלטי"ם יכולותיהם ילכו ויגדלו .לכך יש יתרונות אבל גם חסרונות שכן מגיע שלב שבו איננו רוצים להיות תלויים בכלים שאין זה ברור עד כמה הם נשלטים בידי אדם ועלולים להיות סיכון לטווח הארוך .אבל זהו נושא למאמר אחר.

להלן ראיון גדול  עם שני המחברים ראיון גדול בנושא הלחימה העתידית של צה"ל:

האדם בלי הטנק ינצח ? :ראיון עם חיים אסא וידידיה יערי על צורת הלוחמה בעתיד ( ובהווה )

 

 

לוחמה מבוזרת 1

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

תגובה אחת על “איך להילחם בצבא טרור ?: הלוחמה המבוזרת”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

five × 1 =