web analytics
קטגוריות
היסטוריה חזון ופוליטיקה

גיא בכור ה"ארנולד טוינבי" של הרשת הישראלית

 

אי פעם בעבר היו היסטוריוסופים ,פילוסופים של העבר שעל סמך ניתוח פרטני של ההיסטוריה  הבאת אנקדוטות מהעבר יכלו לחזות בפרטנות את העתיד.

אנשים כמו שפנגלר הגרמני שחזה באמצע המאה העשרים את שקיעת המערב  או ארנולד טוינבי הבריטי היסטוריון שתיאר את עלייתן ושקיעתן של תרבויות שונות ובמשך תקופה מסויימת הייתה לו השפעה רבה על עיצוב דעת הקהל ודעת הפוליטיקאים בבריטניה.

כיום ברשת הישראלית יש לנו מקביל אחד כזה להיסטוריוסוף טוינבי ,זהו המזרחן גיא בכור  שמידי כמה ימים מפרסם באתרו מאמרים על המצב המזרח התיכון ועל פי ניתוחיו ועל סמך דוגמאות  ואנקדוטות שונות שהוא מביא מהעבר חוזה את העתיד עלינו לבוא.בכור הוא יוצא דופן  בתחומו ובכלל.יש  באקדמיה מזרחנים והיסטוריונים רבים. אבל איש מהם לא מוכן לנתח את העבר באופן קבוע על מנת לחזות לפיו את העתיד כפי שעושה גיא בכור.

.ובוודאי לא תוך השימוש באפקטים הספרותיים השונים שבהם משתמש גיא בכור במאמריו השונים של הבאת מצבים שונים מההיסטוריה שלכאורה אינם רלבנטיים כלל לנושא מאמרו עד שהקשר מתברר בהדרגה ,להנאתו ( או לזוועתו ) של הקורא.

 

קריאה בספרים המועטים שפירסם היא מפתיעה.ספרים אלו עוסקים כמקובל אצל מזרחנים בנושאים מקצועיים ספציפיים של  משפט האיסלאמי ואין בהם שום רמז על התפיסות ההיסטוריוסופיות ובוודאי לא על הסגנון הספרותי הצבעוני הייחודי  שאותו יפתח בכור לעתיד.

עלי להודות אני קורא קבוע של אתרו  וכמה  מתפיסותי  על הנעשה במזרח התיכון מעוצבות על סמך מה שהוא כותב שם. יש לו ככל הנראה גישה למקורות מידע שבדרך כלל לא מופיעים כלל באתרים הרגילים של המידע ברשת.וגם אם הם מופיעים באתרים היותר איזוטריים בנוסח "דבקה"  הרי זה בדרך כלל ללא הפרשנות ההיסטוריוסופית היחידה במינה של בכור שנותנת להם ערך מוסף.

לאחרונה בכור פרסם מאמר שלמעשה תוקף את דעותי.הוא קובע שאנו עומדים לפני עלייה ענקית במזרח התיכון ו של הסלפים ,הסונים הקיצוניים המיוצגים בידי אירגוני האל קעידה השונים  למלחמת מאות שנים בין השיעים והסלפים .

אני לא מתנגד.

הוא קובע שאסור לנו לתמוך באף צד מכיוון "ששני הצדדים יזכרו לנו זאת " למאות שנים ואין לנו אינטרס בתמיכה במי מהם . ומזכיר לנו מיהם הצדדים האיראנים  השיעיים הפנאטיים והסלפים הפנאטיים.

אני לא מסכים.

קודם כל במזרח התיכון זוכרים דברים למאות שנים ,אבל האינטרסים משתנים מידי יום ביומו .הידיד של אתמול הוא האוייב של מחר ו והידיד של היום שאחרי מחר  כאשר הכל נשכח והכל נסלח.עד לסכסוך הבא.

 מאידך אם הסלפים עומדים להיות כוח כל  כך דומיננטי במזרח התיכון כפי שבכור מעריך שעומד לקרות  למה שנסייע להם בכך עוד יותר  כשנעמוד בחיבוק ידיים בצד? יש להכשילם בכל דרך אפשרית.

האינטרס של ישראל הוא לסייע לצד החלש יותר במאבק –השיעים ,כדי שלא יהיו חלשים במאבקם כנגד הסלפים .

למי שלא שם לב האיראנים פתאום מחזרים אחרי המערב .זה לא רק בגלל העיצומים אלא בעיקר בגלל שהם זקוקים לתמיכה של המערב במאבקם המתעצם בסלאפים.

אני בהחלט חושב שיש לסייע לצד המתמודד עם הסלפים, איראן והחיזבאללה כדי לחזק אותם עוד יותר שיוכלו  להתמודד מאות שנים עם הסלפים. .

המצב האיסטרטגי  כפי שאני רואה אותו הוא כזה שהאינטרס של ישראל הוא  שיהיה במזרח התיכון מאזן כוחות בין הסונים והשיעים ושחסאן נסראללה  ראש החיזבאללה ימשיך לחיות ולתפקד ועימו אירגונו .
מדוע? מאחר שנאסרללה והחיזבאללה נמצאים כעת במאבק ארוך טווח לחיים ולמוות עם אירגוני אל קאעידה שונים.יש צורך שבראש החיזבאללה יעמוד אדם חזק ונחוש שיאריך את המאבק הזה לזמן רב ככל האפשר.אני לא רואה שיש לחיזבאללה מנהיגים אחרים ברמה של נסראללה. אם הוא הולך החיזבאללה עלול לקרוס תחת הלחץ של האל קאעידה.
ולכן המשך שרידתו של חסאן נסראללה הוא אינטרס ישראלי

ברור שאף אחד לא יודה לנו על כך.כמובן שהסיוע  לשיעים צריך להיות בסתר.  שני הצדדים  במאבק הם שונאי ישראל ואין הבדל בינם ,אבל אחד מהם  השיעים שהם מיעוט בעולם המוסלמי זקוק לנו קצת,ואולי קצת הרבה .   והוא מתוך אינטרסים שלו לא יפגע במיעוטים דתיים. שכן גם הוא מיעוט.

הצד השני הסלפים שהם עלולים להיהפך לרוב  משמיד מיעוטים ואין לו כל צורך בסיוענו.

כך שלמרות וכנגד טיעוניו של גיא בכור ,גם אני שלמדתי קצת היסטוריה  טוען : והיה ויראה שהסלפים מתעצמים יתר על המידה יש ליצור ברית סמויה עם איראן והחיזבאללה כנגד  האל קאידה והסלפים.ובאמצעותה לשמור על איזון בין שני הצדדים.אין לנו אינטרס שאחד מהם יגבר על השני.

ראו גם

האתר של גיא בכור 

שלושים שנות החיזבאללא :למה זה יכול להיות האינטרס של ישראל לתמוך בחיזבאללה במאבקו באל קאעידה 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

6 תגובות על “גיא בכור ה"ארנולד טוינבי" של הרשת הישראלית”

האמריקאים עושים מספיק טעויות שם, מדוע שנתערב ועד כמה אנחנו יכולים להתערב? קצת מגוחך לעזור כעת לאסד ולחיזבאלה. אתה יכול לקרוא כתבת ביקורת מוצלחת של דני אורבך על גיא בכור. מה שמפתיע הוא שלגיא בכור יש כ 20 אלף עוקבים ומנויים והמספר גדל. יש לו כתבות יפות ומבוססות על החוסן שאנחנו צריכים להפגין בצד כתבות ממש מגוחכות.
יש לך די הרבה שגיאות טיפו בכתבה. כרגיל אני נהנה מאד לקרוא אותך. הכתבות שלך תענוג כן ירבו. הכתבה על שרגא גפני אותו הכרתי אישית היתה נהדרת. ברכות

לא הבנתי את האנלוגיה לטוינבי. האנקדוטות מההיסטוריה ומהתרבות לא מתיימרות לתאר pattern או לזהות את חוקי ההיסטוריה אלא להמחיש עקרונות של ראיית המציאות והשקפת העולם בפרשנות קונקרטית. אין לפי הבנתי במאמרים השונים טענה שהמצב ההיסטורי זהה בדיוק על כל היבטיו לנמשל הנוכחי. לגבי המעורבות ועקונות בחירת הצדדים – הטענה העיקרית של גיא בכור, לפי הבנתי, שאסור לשים את כל הביצים בסל אחד ולבנות על נאמנות רגשית של בני הברית (הנוצרים בלבנון והמעורבות בלבנון הם הדוגמה הקבועה).

כיוון שאני מניח שאני ואתה לא השניים היחידים שקוראים אותו ולא תמיד מסכימים אתו אבל אין מה לעשות יש הגיון פנימי בדברים שלו. בל מה אתה בדיוק מתכוון לעשות עם הסלפים? אתה באמת חושב שאנחנו כל כך חזקים שיכולים להשפיע על זה? לא למדנו כלום מהיכולת שלנו לעשות מניפולציות בעולם הערבי? החל מהעסק ביש במצרים באשיר ג'ומיל החמאס והחיזבאלה שאנחו עזרנו להקים.. אצריך לשבת בצד ולהתייחס לארועיים קונקרטיים.

לצערי, הדבר המשעמם היחיד שהתפרסם כאן היה המאמר שצירפת לנו. אבל למען ההגינות קראתי אותו בעיון למרות הקושי.
נראה כי הכותב אינו אוהב את דר' בכור בגלל שאינו מסכים עם דעותיו השמאלניות. זה מספיק לו כדי לנסות ולתפור לו מאמר לעגני שבעצם בנוי מכלום. תשעים אחוז מהמאמר הושקעו בתיאורים ספרותיים די מתישים על טפשותו לכאורה של דר' בכור יחסית לחוכמתו המשוערת של המחבר. ובין לבין שזורים ב"עדינות" רמזים שמי שלא יחשוב כמוהו, הריהו טיפש כדר' בכור ולא חכם כמו המחבר.
בעשרת האחוזים האחרונים ניתנת דוגמה בודדת לכשלון חיזוי של גיא בכור במצרים. ודווקא דוגמה זו תומכת בדעותיו. בכור טעה אמנם לגבי שרידותו האישית של מובראק. עם זאת, בכור דייק לחלוטין לגבי כוחו של הממסד הצבאי. לאחר שנתיים בלבד שבהן איפשרו לאחים המוסלמים לשחק, הם חזרו והשתלטו על מצרים. יואיל המחבר הנכבד להסביר מה ההבדל המהותי בין מובראק לא-סיסי. הקורא ברק אובאמה ישמח להיעזר בתובנה זו.

ולסיכום: אם זה הכי טוב שהצלחת למצוא נכד הדר' בכור, הרי שהאיש יכול להיות רגוע לחלוטין.

מאמרך לא עונה על כמה סוגיות עיקריות
הסוגיה ההומנית: שני הצדדים אכזריים ומרושעים ומבצעים מעשי זוועות זה בזה. סיוע מטעמי אינטרס לאלמנט רצחני אינו קביל ויקומם עלינו את העולם הנאור. מזכיר את עמדת הכנסיה הקתולית שתמכה לפחות פסיבית בהיטלר כי תיעבה את הבולשביזם.

הסוגיה המעשית: אמרת סיוע חשאי. איך תבטיח חשאיות בעולם של ויקיליקס וסנודן? כל סוד סופו להתגלות. לא ברור גם איך אנחנו הקטנים יכולים לסייע למאות מיליוני שיעים.

וזאת ועוד: לא ניתן לחזות לאן יתפתח העימות. לא תמיד הגדול מנצח. הגיוני בהחלט להניח גם שקיצונים כמו הסלפים יתפלגו ואז במי תתמוך?

מכאן, שעלינו לנקוט בכלל היסוד של הרפואה, קודם כל לא לגרום נזק. הנה כי כן, גיא בכור צודק וחלילה לנו מלהתערב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 + eighteen =