דיוקן עצמי של רועי רוזן תחת מסווה זה או אחר.
רועי רוזן אחד האמנים האניגמאטיים ביותר כיום של האמנות הישראלית. הוא גם אחד האמנים הישראליים המוערכים ביותר עלי אישית בגלל הקרבה שיש בינינו בתחומי עניין שונים.
בזמנו פירסמתי סיפור פרודיה בשם "מותה המסתורי של ז'וסטין פרנק " על אחת הדמויות שיצר האמנית הצרפתית הסוריאליסטים שיש לה קשורים לכת הפרנקיסטים ולכישוף שחור בשם "ז'וסטין פרנק , ואף הכנסתי אותה כדמות לספר שכתבתי עם אורי פינק ,ה"גולם שיפורו של קומיקס ישראלי".( מודן 2003). פרנק הופיעה שם כאמנית בשם ז'ולייט חנוך " שיצרה סיפורים מוזרים במיוחד על דמות הגולם. בספר מובא קטע מסיפור קומיקס שאותו יצרה חנוך.
רוזן מצידו יצר דמות של גיבורת על ישראלית בשם "ציונה" שעליה חיבר רומן ( ולא קומיקס).
ב-2014 יצא רוזן לתערוכה חדשה שהוצגה בגלריה רוזנפלד בתל אביב וכרגיל מעוררת מחלוקת.זוהי תערוכת "הלילה של ולדימיר" , .תערוכה –סיפור על אמן ישראלי רוסי גולה בדיוני שיצר סדרה של ציורים המתארת את עינוייו המזוויעים של שליט רוסיה ולדימיר פוטין ואהובתו בידי יצורים מזוויעים כפי שדומיינו בידי אמן רוסי ישראלי גולה בישראל בסוג של כישוף וודו מקפיא דם. נגד פוטין במציאות הבדיונית שאותה יצר רוזן.
הציורים חשוב לציין נוצרו במהלך השנים 2011-2014 "לפני" הפלישה של פוטין לאוקראינה ששינתה את תדמיתו בעולם לזאת של רודן אכזרי.
הציורים שאובים מספרי ילדים ידועים כמו "מקס ומוריץ " ו"יהושע הפרוע " בתערובות של הומור ואימה זוועתית וקשה לעיכול. לא ניתן אלא לתמוה מה היה ולאדימיר פוטין האמיתי חושב אם היה רואה את ציורי תערוכה זאת שהם רק הבסיס לפרויקט גדול יותר שיופיע בהמשך?
בתערוכה "הלילה של ולדימיר " יוצא רוזן כנגד אחד האנשים החזקים ביותר על כוכב הלכת שלנו נשיא רוסיה ולאדימיר פוטין שיש מי שרואים בו את רשע העל האולטימטיבי. שהרי לרבים אין ספק שבעת כתיבת שורות אלו פוטין הוא האיש החזק ביותר בעולם יותר מנשיא ארה"ב אובמה וגם יותר מנשיא סין מתחריו..רוזן נתן הרצאה על התערוכה אם כי לעניות דעתי הוא גילה טפח והסתיר עשרה כשדיבר עליה .אבל כך הם האמנים מאז ומתמיד.
מההרצאה התברר שבמשך שנתיים ערך רוזן מחקר מקיף בתרבות הרוסית ובהיסטוריה הרוסית, מחקר שביחד עם הסטייה הפרטית־היצירתית שלו הניב את האגדה על לילה רוסי.
כמו במקרה של ז'וסטין פרנק גם הפעם ציורי התערוכה מבוססים על זאת של פרסונה אמנותית בדויה של אמן בעל עבר מסתורי שמגיע לישראל, הסופר והמאייר הרוסי מקסים קומר-מישקין, שעלה לישראל בראשית שנות ה-2000, וייסד בתל אביב את קבוצת "הקבורים בחיים", מעין גטו תרבותי אקס-סובייטי בלב תל אביב.שעבורם הוא כותב מניפסט מעניין ביותר השם דגש על הצורך שלהם להישאר נפרדים לחלוטין מסביבתם.מניפסט שרוזן טרח וכתב אותו ומן הסתם לא יתנגד שיוצרים שונים אכן יישמו אותו הלכה למעשה.
קומר-מישקין, שהתאבד על פי הסיפור ב-2011, סבל מפראנויה, והאמין שולדימיר פוטין זומם לרצוח אותו. לאחר התאבדותו, התגלה שיצר בסתר נקמה פרטית משלו במנהיג הרוסי, בדמות האלבום "הלילה של ולדימיר". כאן, במעין הכלאה של ספר ילדים עם המרקיז דה-סאד ועם פמפלט פוליטי, ולדימיר מתכונן לשינה לאחר ארוחת הערב בבית הקיץ שלו, כשעשרות חפצים קמים לתחייה ומצטרפים אליו למיטה. מה שמתחיל כמעין מסיבת פיג'מות ברוח וולט דיסני, נהיה אלים יותר ויותר: החפצים מענים ובסופו של דבר גם רוצחים את פוטין.
ציורים בתערוכה "הלילה של ולאדימיר" מאת רועי רוזן
ציורי התערוכה מתארים בסיגנון ילדותי כביכול המבוסס על מגוון יצירות ספרות ואמנות שונים של ספרות הילדים, בהם "מקס ומוריץ " ו"יהושע הפרוע " והאמנות הרוסית.
במשך שנתיים ערך רוזן מחקר מקיף בתרבות הרוסית ובהיסטוריה הרוסית, הגבוהה והנמוכה, מחקר שביחד עם הסטייה הפרטית־היצירתית שלו הניב את האגדה על לילה רוסימבעית במיוחד שבמהלכו מוצא ולדימיר פוטין את מותו.
כמו במקרה של יצירה קודמת של רוזן ,האמנית הצרפתית הפרנקיסטית הבדויה, ז'וסטין פרנק, גם הפעם ציורי התערוכה מבוססים על זאת של פרסונה אמנותית בדויה של אמן בעל עבר מסתורי שמגיע לישראל.
הסופר והמאייר הרוסי מקסים קומר-מישקין, שעלה לישראל בראשית שנות ה-2000, וייסד בתל אביב את קבוצת "הקבורים בחיים", מעין גטו תרבותי אקס-סובייטי בלב תל אביב.שעבורם הוא כותב מניפסט מעניין ביותר השם דגש על הצורך שלהם להישאר נפרדים לחלוטין מסביבתם.מניפסט שרוזן טרח וכתב אותו ומן הסתם לא יתנגד שיוצרים שונים אכן יישמו אותו הלכה למעשה.
חבורת אמנים רוסיים ביצירתו של רועי רוזן.
קומר-מישקין, שהתאבד על פי הסיפור ב-2011, סבל מפראנויה, והאמין שולדימיר פוטין זומם לרצוח אותו. לאחר התאבדותו, התגלה שיצר בסתר נקמה פרטית משלו במנהיג הרוסי, בדמות האלבום "הלילה של ולדימיר". כאן, במעין הכלאה של ספר ילדים עם המרקיז דה-סאד ועם פמפלט פוליטי, ולדימיר מתכונן לשינה לאחר ארוחת הערב בבית הקיץ שלו, כשעשרות חפצים קמים לתחייה ומצטרפים אליו למיטה. מה שמתחיל כמעין מסיבת פיג'מות ברוח וולט דיסני, נהיה אלים יותר ויותר: החפצים מענים ובסופו של דבר גם רוצחים את פוטין.
העלילה מתחילה בבית הקיץ של ולדימיר, האוכל את ארוחת הערב. על הקיר מנגד תלוי ציור של נוף לילי אפוקליפטי עם שני ירחים, על הקיר מאחוריו מופיעה גולגולת במראה האליפטית הממוסגרת בזהב. כל ציור תחום במסגרת דקורטיבית בעלת חיים וחשיבות משלה. כאן רוזן עושה שימוש בטיפוגרפיה האוונגרדיסטית של האות הקירילית.
פוטין סועד. צייר רועי רוזן
ולדימיר שוכב ער עם פילגשו במיטתו שמצעיה רוחשים מחיים זרים וזוממים.
פוטין שוכב במיטה. צייר רועי רוזן
פילגשו של פוטין בציורים היא המתעמלת האולימפית אלינה קבייבה, שזכתה במדליות זהב באולימפיאדות של 2000 ו-2004 ואף נבחרה לאחר מכן לבית התחתון של הפרלמנט כנציגת מפלגתו של פוטין.
היו אף שמועות שהוכחשו בכל תוקף שהיא נישאה לו בחשאי. העיתון הרוסי שדיווח על שמועות אלו נסגר בתוך זמן קצר. לאחר מכן נפוצו שמועות שהיא ילדה לפוטין ילד מחוץ לנישואין. בעת כתיבת שורות אלו פוטין הודיע על גירושיו לאישתו מזה עשרות שנים.
בתמונה של רוזן אלינה שרועה על השטיח שלרגלי המיטה בדמות כלב דלמאטי. השטיח הוא הדגל הצ'צ'ני ואילו מעל למיטה צלוב בן האלוהים וראשה המפוחלץ של העיתונאית אנה פוליטקובסקיה שיצאה כנגד פוטין ומדיניותו בצ'צניה עד שנורתה למוות בחדר המדרגות של ביתה.
אלינה קאבייבה בפעולה ליד מיטתו של פוטין.ציור של רועי רוזן
בעברית יצא לאור ספרה של אנה פוליטקובסקיה "רוסיה של פוטין " והיא הפכה לדמות של קדושה מעונה בעיני מתנגדיו של פוטין איקון פשוטו כמשמעו של עולם התקשורת המתנגד לפוטין.
ואז בשלב מסויים כל מיני חפצים מוזרים נכנסים לחדרו של פוטין ומתחילים לשחק עימו .משחקים שנהפכים למוזרים יותר ויותר.
כלים במיטתו של ולאדימיר פוטין.צייר רועי רוזן.
\ בשלב מסויים כל מיני חפצים מוזרים נכנסים לחדרו של פוטין ומתחילים לשחק עימו .משחקים שנהפכים למוזרים יותר ויותר. בתמונה מס' 17 כבר אי אפשר להבדיל בין מציאות לחלום. רובוט אוטופי מעורר חלחלה בועל את ולדימיר, מחדיר מלפפון קוצני בעכוזו, בעוד זרוע אחרת שלו מלטפת את רגלו במברשת רכה. ויש תקריב שמימי של פי הטבעת של פוטין, המבוסס על היצירה "ישו במלכות השמים" לאנדריי רובלב צייר איקונים רוסי מהולל.
בתמונה 33 שוכב ולדימיר הפגר כרות אף ועקור עיניים בין מצעיו הכחולים השורצים חיות טרף, פטמותיו מדממות, בבטנו קבורה חיים פילגשו. בחלונות הנפתחים אל הלילה מהדהדים חלונותיו של איליה קבאקוב, הצייר הרוסי הגדול מהתקופה שאחרי נפילת מסך הברזל. המסגרת החיצונית היא מחווה לאוונגרד הרוסי.
בתמונה הממשית האחרונה נסגר המעגל ודבר לא נשתנה בה, מלבד ראשו של פוטין, , המונח על הצלחת למאכל למנהיג הבא.
בתערוכה המלאה תוכלו לצפות באתר גלריה רוזנפלד כאן
האם זהו הכל חלום ביעותים של ולאדימיר ? או של האמן?
האם הציורים אכן נועדו לשמש ככישוף וודו כנגד פוטין ומקורביו?
ברור שבמציאות הבדיונית שיצר רוזן אכן כן. לפוטין יש סיבה טובה לחשוש מציורים אלו המכוונים ומיועדים כנגדו.מה עוד שרוזן מכריז שתערוכה זאת היא רק הפתיחה לפרויקטים נוספים שיעסקו באמן קומר-מישקין חייו ויצירתו .הם יכללו ספר שבו יוכנסו הציורים ולפחות סרט אחד.
לאחר הצפיה בתערוכה קיימתי עם רוזן ראיון לא קצר על התערוכה כ"אמנות כישוף מובנה. שבה הודה שאכן יש לו עניין אמיתי בכישוף . "מומלץ לך לא לנסות להציג את התערוכה ברוסיה של פוטין" אני מזהיר אותו "ברוסיה הם יתיחסו לתערוכה ככישוף וודו אמיתי וכאיום אמיתי על פוטין ומקורביו ".
הוא מחייך חיוך נבוך.אבל מן הסתם הוא כבר יודע את זה בעצמו.
אני סקרן לראות את הפרויקטים הבאים של רוזן סביב מקסים קומר –מישקין
מאמר גדול שלי על רועי רוזן באתר ARTPORTAL
קיראו גם :
רועי רוזן -רטרוספקטיבה של קריירה
