הארכיבישוף של קפריסין והאשמה הקולקטיבית במות ישו
מאת אלי אשד
ידיעה
"הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, חתם בניקוסיה קפריסין, על הצהרה היסטורית עם הארכיבישוף כריסוסטומוס, מנהיגה הרוחני של הכנסיה הארותודוכסית בקפריסין, להעמקת הקשרים בין היהודים לנוצרים האורתודוקסים.
ההצהרה גם מהווה משקל נגד לדוקטרינה הנוצרית לפיה היהודים צריכים לחוש אשמה קולקטיבית על מותו של ישו.
"הכנסייה של קפריסין מעולם לא לקחה חלק בהאשמה קולקטיבית של העם היהודי במותו של ישו", נכתב בהצהרה עליה חתם הארכיבישוף כריסוסטומוס.
יש לציין כי מדובר בצעד חסר תקדים של הנצרות האורתודוקסית, שכן עד כה אף לא גוף דתי מוביל אחד, הסיר את האחריות למותו של ישו.
נוסיף שלראשונה לפני כמה חודשים האפיפיור בנדיקטוס השש עשרה קבע בספר חדש שלו :כלל היהודים של ימי ישו וכל צאצאיהם לאורך כל הדורות אינם אשמים במותו של ישו הנוצרי ובוודאי אין עליהם האשמה קולקטיבית.
הארכיבישוף של קפריסין והאפיפיור לא חידשו כאן דבר עקרונית.זוהי גם החלטת כנס הוותיקן 2 שקבע זאת עוד ב-1962. אולם בנדיקטוס ה-שש עשרה הוא בהחלט האפיפיור הראשון בהיסטוריה שקובע את הפסיקה החשובה הזאת עקרונית. עד כמה שידוע שום אפיפיור לפני שנות השישים של המאה הקודמת לא חשב כך. עד כמה שידוע שום מנהיג של הכנסיה האורתודוכסית לא חשב כך לפני הארכיבישוף כריסוסטומוס של קפריסין ב1800 שנות קיומה של כנסייה זאת.
הרעיון המטורף והרצחני ביותר אי פעם.
נהוג לכנות את סיפור ישו הנוצרי כ The Greatest Story Ever Told הסיפור הגדול ביותר שסופר אי פעם ". כותרת שאף זכתה לשמש ככותר לסרט על חיי ישו.אם כך אז יש לכנות את רעיון האשמה הקולטיבית של היהודים כ"הרעיון המטורף והרצחני ביותר אי פעם".כאן כדאי לזכור שהאשמה קולקטיבית זאת שהוטלה על היהודים כולם ללא יוצא מהכלל לאורך הדורות עמדה מאחורי הרציחות והרדיפות של מאות אלפים עד עשרות מליונים יהודים בטענה שהם "רוצחי ישו ".
ופה נשאלת השאלה החשובה : איך יכלה הכנסייה הנוצרית ( לזרמיה השונים הקתולים ,האורתודוכסים והפרוטסטנטים והמונופיזיטים והאחרים ) אותה נציגה של הרחמים וההומניות להעלות על דעתה טענה שבבדיקה מקרוב,כפי שהבינו סוף סוף האפיפיור בנדיקטוס והארכיבישוף של קפריסין היא נראית מטורפת לחלוטין ומנוגדת לחלוטין לטענותיה כנציגת הרחמים ?
מה בדיוק טענו מליארדים של נוצרים ונציגיהם בכנסיות השונות לאורך כל הדורות במשך כאלפיים שנה ?
הם טענו וטוענים :שבצליבתו של ישו שבה היו מעורבים נניח כמה מאות או במקרה הטוב ביותר כמה אלפי אנשים תושבים של ירושלים שצפו בצליבה ( אם כי זה באמת לא סביר שהיה מקום בסביבה של הצליבה לכמה אלפי אנשים לצפות בצליבה של עוד מורד במלכות או עניין מיוחד בכך בניגוד לטענות של הנוצרים ) ומתוכם כמה עשרות שהיו מעורבים בה באופן פעיל אלו הם נציגי בית המקדש ,אחראים כל היהודים בכל מקום .וכולל אלה שלא היו בירושלים אלא בגליל ובאלכסנדריה וברומא ובבריטניה ובאפריקה ובשאר קצוות העולם ומעולם בכל ימי חייהם לא שמעו על אחד ישו מנצרת.מיליונים .הם כולם כולם,כולם אשמים בצליבה של ישו מנצרת וכולם כולם כולם וכל צאצאיהם חייבים להיענש על כך עד קץ כל הדורות.
וההוכחה :באבנגליון על פי מתי מובע קטע שבו מוצהר שהיהודים שהיו במקום הצליבה ( לא ברור כמה מהם ,אלפים ? ,מאות ? ואולי רק כמה עשרות ? שזה אגב המספר הסביר ביותר ) הצהירו כולם "פה אחד " שדמו של ישו הוא עליהם ועל בניהם ".
ואולי היה זה אדם אחד שהצהיר בשם כולם ? איך בכלל יכול קהל שלם של עשרות או מאות או אלפים להצהיר הצהרה כזאת ב"אופן ספונטני" ו"בבת אחת ". מאיפה הם כולם האלפים ,או המאות ,ואולי העשרות , ידעו פתאום שאלו המילים המדוייקות שיש לצרוח כולם בדיוק ברגע הזה ?
מכאן בכל אופן ההוכחה שהיהודים כולם כולם כולם צריכים להיענש על הצליבה לאורך כל הדורוח.
הרעיון המטורף,אחד האוויליים, והמרושעים ביותר בתולדות המין האנושי , שכל היהודים אשמים עונש קולקטיבי במותו של ישו החל להתקבל בכנסיה כנראה עוד במאות הראשונות לספירה כחלק אינטגראלי מהמאבק ביהודים ויצירת השנאה האובססיבית כלפיהם.
עם זאת היו "הגזמות קיצוניות" בנושא שאפילו הכנסייה הנוצרית הרשמית לא קיבלה.
היה למשל הוגה נוצרי שטען שלא רק כלל היהודים וכל צאצאיהם עד לקץ כל הדורות חייבים להיחשב אשמים במותו של ישו אלא גם כל אבותיהם עד לאברהם אבינו ( ואולי עד לאדם הראשון ?) חייבים להיחשב כאשמים גם הם.
אלא שאפילו הכנסיה הנוצרית מצאה את הטענה הזאת כמוגזמת. אחרי הכל אותם אבות מופיעים בתנ"ך שאותו קידשה גם הנצרות ובכיריה החליטו שאי אפשר להציג את אברהם דוד ושלמה וישעיהו כאשמים גם הם כולם בצליבתו של ישו.והרעיון הזה הוכרז ככפירה.
מספיק היה לנוצרים להאשים את היהודים של זמנם ואת צאצאיהם בכך שהם באיזו שהיא דרך מסתורית אשמים ואחראיים במותו של ישו ,שאמנם בא לעולם הזה רק בשביל למות ולהיצלב בידי אותם יהודים ולטענת הנוצרים בברית החדשה אף סלח להם על הצלב. אלא שלפי דעת ההוגים הנוצריים לאורך הדורות אותו ישו רחום וחנון לא באמת סלח ל(_כל ) היהודים על כך שצלבו אותו והוא נשאר צמא לנקמה ( למרות שהוא מבקש מאביו שבשמיים בברית החדשה ש"יסלח להם כי הם לא יודעים מה שהם עושים ") ועליהם ,על הנוצרים, מוטל להעניש אותם בשמו וכרצונו.
הארכיטקטים של תורת ההאשמה הקולקטיבית של הנצרות הם הכותבים בברית החדשה "מתי " ו"יואנס " באבנגליונים שלהם.
הם או העורך המאוחר שהוסיף דברים בשמם.
האחד מתי כתב סיפור שהוא כנראה מומצא על כך ש"היהודים" כולם צעקו שדמו של ישו הוא עליהם ועל בניהם.ומכאן המסקנה שכל קורא נוצרי יכול היה להסיק לאורך הדורות שכל היהודים כולם אשמים ויש לנקום בכולם.
השני "יואנס " או "יוחנן " מקפיד לכנות את אויביו של ישו כ"היהודים " סתם ללא הבחנה ויוצר בכך את הרושם הברור שכל היהודים בכל מקום הם אוייבי ישו וכי שליחיו ותומכיו של ישו לא היו יהודים כלל
שלא לדבר על ישו עצמו שמכאן יוצא שלו ולבני משפחתו אין שום קשר ל"יהודים ".
ולא פלא עם כך שבגרמניה הנאצית קמו תיאולוגים נוצרים שהראו שכל הזה מראה שישו ומשפחתו היו ארים -נאצים טובים ושונאי כל היהודים באשר הם ונחושים להשמידם.
"יוחנן " גם הפך את ישוע למנבל פה כשזה מתחיל לקלל את יריביו "היהודים " ולנבל את פיו כלפיהם כ"בני שטן " . הוכחה ברורה לשנאתו ליהודים.
נשאלת השאלה איך אפשר להתייחס לכותבים כאלו שמדברים וכותבים גבוהה גבוהה על אהבת כל אדם באשר הוא ובו בזמן יוצרים תשתית אידיאולוגית לשנאה אובססיבית של עם "שלם וכל בניו ובנותיו לאורך כל הדורות וללא כל הבחנה ?למעשה יוצרים הצדקה תיאולוגית לגינוסייד ?
למה הדבר דומה ? לכך שהפילוסוף אפלטון כאשר הוא מתאר את מות הפילוסף סוקראטס לאחר משפט קובע שכל היוונים וכל צאצאיהם בכל הדורות אשמים ברצח זה כ"בני שטן".
או שמישהו בימינו יבוא ויקבע שמאחר שנשיא ארה"ב לינקולן נרצח בידי דרומי כל תושבי הדרום לאורך כל הדורות כולם אשמים במותו של לינקולן אם כי ייתכן שיבוא בהמשך הוגה נוסף ויסביר שכל האמריקנים באשר הם כולם אשמים ברצח לינקולן וכך גם ילדיהם עד סוף הדורות וכו'.
כנ"ל לגבי הנשיא קנדי ומרטין לותר קינג.מצחיק אלא שזהו ההיגיון המעוות של מחברי האבנגליונים.
ומובן מזה כמובן שמאחר שיצחק רבין נרצח בידי ישראלי אז לפי ההיגיון של מחברי האבנגליונים כל הישראלים באשר הם לאורך כל הדורות כולם אשמים במותו של יצחק רבין.
ממציאי ההאשמה הקולקטיבית אצל הנוצרים מחבר או עורך האבנגליון על שם "מתי " ו ומחבר האבנגליון על שם יוהנס" שלא ברור כלל מי היו האם היו ממוצא יהודי או ממוצא לא יהודי ( "מתי" כנראה היה ממוצא יהודי יוהנס כנראה שלא אבל אין וודאות בכך ) המציאו במודע האשמה קול'קטיבית על עם שאותו היכירו בזמנם ושהם היו נחושים בדעתם שכל בניו ובנותיו לאורך הדורות יסבלו כולם. הם כתבו את כתביהם במודע בצורה שתגרום נזק וחמור ככל האפשר לבני העם הזה כולו ולא רק לקבוצה ספציפית מאוד בתוכו.
והתוצאות לטווח ארוך היו בגדר פשע כנגד' האנושות.
כותבי האבנגליונים שדיברו וכתבו על עם ושלרוב בניו ובנותיו לא היה שום עניין לחיוב או לשלילה בישו , את הכאב והשנאה העמוקה שלהם ואת הצורך בנקמה על מותו של ישו שאמנם הם מובנים כשלעצמם היו חייבים להפנות כלפי כל בניו ובנותיו משל הם כולם אשמים במוות זה וחייבים כולם כולם לשלם עליו.
בגלל השנאה האובססיבית מקיפת הכל הזאת שבאבנגליונים שהיא בו בזמן ילדותית ובו בזמן מפחידה בגלל ההשלכות הנוראיות שלה אין ברירה אלא לראות בהם יצירה בעלת מוסריות נחותה ועומדת בסימן שאלה גדול. העובדה שגוף דתי גדול היה מסוגל לקבל ברצינות טענה מטורפת ומרושעת כל כך לגבי "האשמה הקולקטיבית" על מליונים לאורך אלפי שנים היא מזעזעת.העובדה שמליונים של אנשים אינטיליגנטים לכאורה מהכנסיה הנוצרית גם וכנראה בעיקר, מהדרגות הבכירות ביותר יכלו לקבל את ההבלים החולניים האלו כפשוטם וכמובנים מאליהם היא מצמררת.
לזכות הכנסייה הנוצרית עומדים הישגים גדולים לאורך ההיסטוריה .אולם לחובתה עומדים גם פשעים גדולים ואין מנוס מלהכניס מרשימה זאת של הפשעים של הכנסייה כנגד האנושות גם את רעיון "האשמה הקולקטיבית " שבלתי אפשרי למצוא רעיון מקביל לו באווילותו וברשעותו אצל כל דת אחרת בעולם .אולי אפשר להשוות זאת רק לרעיון "הקסטות " שאדם נולד לתוכם ולעולם אינו יכול לצאת מתוכם אצל ההינדוהיסטים.
בשנים האחרונות לאחר פתיחת ארכיוני הוותיקן של שנות העשרים התגלה שממש בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה התקיים ויכוח גדול בחוגי הוותיקן בין קבוצה שקראה להושיט יד אל היהודים ולבטל את רעיון האשמה הקולקטיבית של כלל העם היהודי ובין חוגים שהתנגדו לכך בכל תוקף.החוגים המתנגדים ניצחו בויכוח בקלות .הם הדגישו שוב את אשמתם הנצחית של היהודים ברצח אל וכפו על מתנגדיהם לחזור בהם ולהודות ששגו וכי אכן כל היהודים לאורך כל הדורות הם כולם רוצחי ישו ואויבי הכנסייה.והאמונה.
נזכיר שעוד בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה לפחות כמה אנשי כנסייה ( ומן הסתם רובם ) שלא לדבר על כלל הציבור הגדול של צאן מראיתה של הכנסייה כלל ציבור הנוצרים הפשוטים שברחוב האמינו בלב שלם שמעשי הטבח של היהודים בידי הנאצים הם העונש על כך "שצלבו את ישו " לפני 2000 שנה.חלק לא קטן מכלל הנוצרים בעולם ואולי גדול מאוד מאמין בכך עד עצם היום הזה. ואם חס וחלילה יקרה משהו בעתיד לעם היהודי סביר מאוד שהם יטענו ש"זהו העונש על צליבתו של ישו לפני 2000 שנה".
לדעתי כאמור בעצם קבלת הרעיון הזה בידי הכנסיות הנוצריות יש בגדר פשע כנגד האנושות.בדומה למשל להצדקת העבדות של השחורים והאינדיאנים.עם כל אותם אידיאולוגים שיצרו את הטענה החולנית הזאת בכתבי הכנסייה היו בחיים היום כי אז היה מקום להעמידם לדין בבית הדין העולמי בהאג כפושעים נגד האנושות בדומה לאידיאולוגים הנאצים ולארכיטקטים האידיאלוגיים של רציחות העם בקמבודיה וברואנדה ,אלו שהאידיאולוגיה שלהם הביאה לרצח של מאות אלפים ומיליונים.והנה באו האפיפיור בנדיקטוס השש עשרה והארכיבישוף של קפריסין לאחר אלפיים שנה ומודים שאכן עצם ההאשמה הייתה שגוייה ובזויה.מעניין שהארכיבישוף של קפריסין חש צורך לציין ש"הכנסיה של קפריסין מעולם לא נטלה חלק בהאשמה הקולקטיבית " של היהודים .פרט שספק אם הוא נכון מבחינה היסטורית .דהיינו הארכיבישוף לאחר 2000 שנה קלט לבסוף את העובדה שזה שאנשי הכנסיה הנוצרית לאורך הדורות יכלו להעלות על דעתם ברצינות רעיון מטורף כזה ולפעול על פיו הוא נקודה שחורה ביותר כנגדם.
אבל הארכיבישוף אינו מודה בכך שהכנסיה שלו ביצעה טעות היסטורית כזאת.
היו אלו "אחרים "( מי? הכנסיות האורתודוכסיות האחרות? הקתולים ? הפרוטסטאנטים ? ) שטעו
הוא מנקה מאשמה חמורה את הדורות הקודמים של כנסייתו.
ראו עוד בנושא
ראו על ההאשמה הקולקטיבית ב"רצח אל " בויקיפדיה .
האפיפיור בנדיקטוס השש עשרה והאשמה הקולקטיבית של היהודים ברצח ישו
Six Million Crucifixions: How Christian Teachings About Jews Paved the Road to the Holocaust
5 תגובות על “האשמה הקולקטיבית של היהודים בצליבת ישו”
שלום אלי אשד, אני מאוד מאוד נהנה לקרוא את הרשומות המקוריות שאתה מפרסם.
רציתי להעיר, גם אצלנו היהודים יש האשמה קולקטיבית והכשר לרצח עם כללי וגלובלי על בסיס אירוע פרטי ומקומי – מצוות מחיית עמלק. אני חושב שבעבר העם נתפס כגוף אחד ואפילו אם רק ה"יד" של אותו הגוף פשעה – כל הגוף צריך להיענש. אתה יכול לראות את הביטול של תפיסה דומה בהתפתחות המאוחרת של ההפרדה בין לוחמים ואזרחים במלחמה. אנחנו (אלה ששורשיהם ביוון) כבר לא חושבים על עם כעל גוף אלא כעל כאוסף של פרטים עם אמונות ותרבות משותפים. יש עדיין הוגים שמאוהבים ברעיון של עם כגוף אחד, בעיקר דתיים.
רעיון חטא עמלק הוא אכן רעיון בזוי בפני עצמו ללא כל ספק.
לזכותם של אותם הוגים תנכיים שיצרו אותו נעיר שההאשמה הקולקטיבית כנגד עמלק היא ככל הנראה המצאה מאוחרת וספק רב עם ממציאיה ראו "עמלקי " בימי חייהם.
העמלקים מוזכרים לאחרונה בתנ"ך בימי שאול ודוד ולא באמת ברור לאיזה שבט הכוונה ואם בכלל היה עם כזה.
יש כל מקום לחשוב שהמדובר בעם בדיוני שהומצא למטרות ספרותיות בדיוניות בידי אנשים שלכל היותר שמעו עלי "עמלק " סיפורים קדומים. אפשר לתרץ את העוינות של כותבי המקרא כאשר כתבו על עמלק והצורך לרדוף אותו בכך שהם דיברו על ישות קולקטיבית בדיונית בלתי קיימת.
לא היה שום "עמלק " בתקופה שבה כתבו ואף אחד לא היכיר מישהו כזה.
ההבדל הגדול מרעיון ההאשמה הקולקטיבית שאותו המציאו הנוצרים הוא שהנוצרים יצרו אותה לגבי עם שהיה קיים ללא ספק בזמנם ולא לגבי ישות בדיונית מומצאת .וזהו הבדל בסיסי.
בעניין העמלקים: מסתבר שבמשך זמן רב חשבו שהארמנים הם העמלקים המיתולוגיים (נניח: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38681&pgnum=48) אבל מעולם לא נרשמה פעילות יהודית שמטרתה חיסול של ארמנים.
מסורת היהודית ישו הוא דמות שלילית לחלוטין ,הוא נחשב למכשף אשר הסנהדרין הוציאה להורג
האפולוגטיגה היהודית היא דבר חדש יחסית
"המסורת היהודית " לגבי ישו הנוצרי היא לפי מסקנות המחקר המודרני דבר חסר ערך לחלוטין מבחינה היסטורית.
כל המחקרים המפורטים שבוצעו בנושא במאה השנים האחרונות היגיעו למסקנה שאותם מדרשים מועטים מאוד מהתלמוד שבהם מוזכר מישהו שהוא ,אולי, ישו הנוצרי, הם כולם ללא יוצא מהכלל , אגדות מאוחרות מהמאה הרביעית לספירה לכל המוקדם מהתקופה שבה הפכה הנצרות לשליטת האימפריה הרומאית ושוב אי אפשר היה לתייחס אליה באדישות כפי שעשו עד אז.
המסקנות של החוקרים שעסקו בזה הם שהמדרשים האלו כלל אינם מבטאים איזה שהוא ידע יהודי אותנטי על מי ומה היה ישו אלא הם פשוט תגובות לעגניות לסיפורים הנוצריים על ישו שהיגיעו לידיעת הרבנים.
הסיפורים האלו לא שיקפו כל ידע אמיתי לגבי ישו הנוצרי אולי כי לא היה להם שום ידע כזה. ככל הנראה לרבנים לא היה את המושג הקלוש ביותר לגבי ישו.
סקירה מרחיבה ומפורטת בעניין זה יש בספר הזה שהוא בגדר המילה האחרונה בנושא זה
Peter Schafer Jesus in the Talmud / Princeton, N.J. : Princeton University Press, c2007.
http://press.princeton.edu/titles/8383.html
הוא מראה שבכל הסיפורים שמובאים בתלמוד יש הכרות עמוקה עם הגרסאות על ישו באבנגליון והם תגובות להם ואין לראות בהם כל גרסה יהודית עצמאית על חייו של ישו.
כיום זה די ברור במחקר שכל המדרשים היהודיים על ישו הם לא יותר ( וגם לא פחות ) מפארודיות על סיפורי האבנגליונים.