קיבלתי הודעה משמחת :
מארגני כנס קומיקס אירופי גדול המתכנס מידי שנה באי סרדיניה שליד איטליה מזמינים אותי וגם כמה עמיתים ישראליים נוספים כמו הקומיקסאי אורי פינק ואיש הפלסטלינה רוני אורן להשתתף בכנס.
בכנס שיתקיים בקליגרי עיר הבירה של סרדיניה בראשית דצמבר ארצה על תולדות הקומיקס העברי ואשתתף בדו שיח על גיבור העל בתרבות היהודית.
או לפחות כך הבנתי זאת בהתחלה.
עם זאת מעיון בתכני האירועים אני רואה שבין האירועים של 2 בדצמבר יש דיון ביני ושניים ממארגני הפסטיבל על הצגתו של הערבי בקומיקס הישראלי. ואני מניח שהדיון יתנהל ברוח לא אוהדת לישראל .הערבים למרבית הצער לא הוצגו בעיין אוהדת למדי בקומיקסים של שנות השישים והשבעים.
מן הסתם יש משמעות לכך שכמה שעות קודם לכן יתקיים דיון אחר על הסכסוך היהודי הערבי בקומיקס ,שאני לצערי לא משתתף בו.אבל אולי עוד אצליח לשנות את רוע הגזירה.
נשאר לראות כמה לא אוהדים הדיונים האלו יהיו ואני אפרסם על כך רשמים בהמשך.
עם זאת איני יכול להגיד שאני מצטער.אני תמיד נהנה מהויכוחים וככל שאני בעמדת מיעוט אני נהנה יותר.והדרמה היא חזקה יותר.
סרדינים קדומים "השרדנה " וברקע הנוראג . כפי שהוצגו באניציקלופדיה "תרבות " בשנות השישים
מלבד ההשתתפות באירועי הכנס אני מתכוון לנצל את ההזדמנות ולערוך סיורים בסרדיניה בעיקבות התושבים הקדומים שלו שלדעת הארכיאולוג אדם זרטל היגיעו לארץ ישראל במאה ה-12 לפה"ס כעם "השרדן" ואחד מאנשיהם היה המנהיג המפורסם סיסרא ( שנקרא כנראה על שם מחוז בשם "סאסרי " בסרדיניה ) שנלחמו בברק בן אבינועם ובדבורה הנביאה כמתואר בספר שופטים בתנ"ך. ..
ראו את אתר הכנס ( באיטלקית בלבד )
5 תגובות על “נסיעה לארצו של סיסרא”
הי איש
אולי תוכל להזכיר להם שבמקביל לקומיקסים הישראלים, הערבים באיזור נטו לפרסם מאמרי מערכת שבהם הם מדברים עם היטלר שבשמיים, ומתחייבים בפניו "לסיים את העבודה" ?
שאחוז לא מבוטל מאוכלוסיית המדינה היו פליטים מארצות ערביות, ושבשום צורה הם לא ראו את עצמם אשמים מבחינה כלשהי בפליטות הזו ?
בנוסף, אולי אפשר לציין שבמקביל לקומיקסים האלו, ישראל היותר רשמית דווקא הקימה את תזמורת רשות השידור בניצוחו של זוזו מוסא, את קול ישראל בערבית שהיה, אם אני מבין נכון, תחנת הרדיו היחידה האמינה בערבית במשך כל אותה תקופה עצמה.
שעם תחילת שידורי הטלביזיה,הוקצתה הרצועה של יום שישי – דקה לפני שבת (הגויים אולי יבינו יותר טוב מאיתנו מה המשמעות הסקרלית של ההקצאה הזו) – לסרט בערבית ?
שבכל הזמן הזה עצמו, ישראלים למדו ערבית כלימודי חובה. שיש מחקרים על הטיות אנטי-ערביות בלימודי הערבית, והם מראים שאכן היו כאלו, אבל רק בתקופה הקצרה יחסית שבין סוף שנות השבעים ותחילת שנות התשעים. לא בתקופה של הדיון.
בקיצור, קצת לדבר על האויב ומהלכיו התרבותיים, קצת להזכיר את התמונה הכוללת והממסדית – בניגוד לקומיקסים שהיו חצי ממסדיים (התפרסמו בכלי תקשורת ממסדיים, אבל בלי תשומת לב מיוחדת) – ויהיה בסדר.
לקינוח, אם בא לך, אפשר לתהות על דמות הנבל הקומוניסטי-סובייטי בקומיקסים ובייצוגים תרבותיים אחרים במערב בתקופת המלחמה הקרה. אם אני לא טועה, בתרבות המערב – הארכיטיפ הגדול של יצרני הקומיקסים בארץ, מה לעשות – דמוזניציה קיצונית של האויב היתה מקובלת בטירוף.
נראה לך ?
אמנם לפני התקופה המדוברת, כי זה מאמצע שנות ה-50, אבל את הקומיקס "יאיר וידידו אביר", שהתפרסם ב"הארץ שלנו" – מכיר?
אלי שלום,
בהמלצת סמולן, אני מציע לך לקחת עימך כמה קריקטורות ערביות שעוסקות ביהודים.
http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=111&FID=385&PID=6074&IID=5765
אלי, לך על שלוש טקטיקות תגובה, לפי הסדר:
1. תראה להם קומיקס/קריקטורות ממדינות מערביות שמתארות ייצוג של אויבים בזמן מלחמה/קונפליקט. אפשר לסכם במסקנה ידועה בפסיכולוגיה החברתית – בזמן של קונפליקט מתמשך, כל חברה מציגה את "האחר" באופן שלילי. זו תוצאה של המנגנונים הסוציו-פסיכולוגיים של הקונפליקט וגם אחד הדברים שמעצימים ומשעתקים אותו. אולי אח"כ אפשר גם לטעון שביחס למה שתראה להם, ייצוג ערבים בקומיקס ישראלי (בעיקר בעשורים האחרונים) לא כ"כ שלילי.
2. כמו שהציעו כאן, תראה להם קריקטורות ערביות על יהודים וציונים. זה יכניס אותם לפרופורציות, ואחרי זה תוכל להביא טיעון מוחץ: הקונפליקט היהודי הערבי מתאפיין באי סימטריות מובהקת בין הצדדים ביחס לייצוג שלילי וסטריאוטיפי של האחר. אם צריך להפנות טיעונים על דמוניזציה של האויב נגד צד כלשהו, זה לא היהודים.
3. אם קיים משהו כזה ואני בטוח שאתה תדע, תציג להם דוגמא לשיתוף פעולה יהודי-ערבי בקומיקס עם מסר של שלום, דו-קיום וכל החרטא הזה .
הייתי הקיץ בסרדיניה בעקבות הספר "סודו של סיסרא" – טיול קצת ארכיאולוגי
נראה לי שאנו יודעים על עברם של השרדנה יותר מתושבי סרדיניה — אי מקסים !
-מזל שיש להם יציאה לים!
אל תפסיד את העיירה Orgozolo