עמוס לויתן מבקר ספרותי ומסאי נצחי עבור המגזין "עיתון 77" הוא משורר מסוג שנראה שכמעט פס מהעולם, משורר סוציאליסטי מצפוני הזועק ולוחם נגד העוולות שהוא רואה מסביבו אידיאליסט .
השאלה הגדולה היא האם משורר כזה הוא גם משורר טוב ?
יואב עזרא דן בשאלה חמורה זאת .
הנאורות של עמוס לויתן
מאת יואב עזרא
הוצאת קשב לשירה,2009.
מפעל קשב לשירה ראוי לכל הערכה פרס ותגמול, שכן מרבית מן הנפשות הפועלים במפעל זה
אלטרואיסטים. מפעל קשב לשירה אינו מצפה לרווח , ואינו מקבל כל רווח ( לרוב רק הפסדים ) אלא מעוניין רק להבאת השירה הטובה לדפוס ולהנצחתה בספר.
ובין ספרי מפעל זה ספרו של עמוס לויתן 'בזמנים נאורים' הגיע אלי בדרך לא דרך. מרגש. מרגש לכתוב על עמוס לויתן.
לכתוב על עמוס לויתן זה לכתוב על ארץ ישראל היפה. ארץ ישראל של פעם, אלא שהפעם הזה נמצא לצידנו כאן ועכשיו.
עמוס לויתן זו ארץ ישראל שחלמה להיות מודל ומופת לעולם כולו , אותם אנשים טובי הלב , אשר יעשו למענם ארצם ושכניהם רק טוב ובשקט בצנעה ויושר .
עמוס לויתן עם מירי ליטואק. צילם גרגורי וניצקי .
עמוס לויתן שנים עבד בעיתון 'על המשמר' זכרון עיתון צדיק לברכה. יותר משעמוס היה על המשמרכשומר חמור סבר, הוא ידוע בחוגים מסויימים בעולם הספרות כשומר שפתח את דלתות התרבות והספרות ביד רחבה להרבה מאוד אנשים ודחף אותם עולמות הנצח של הספרות.
יותר מכל עמוס לויתן ידוע בעולם הספרות בתור מי שבמשך שנים רבות הוא היה מבקר ספרים במגזין הספרותי הלוחם עיתון 77 " לשעבר בעריכת יעקב בסר וניתן לטעון שיותר מכל אחד אחר להוציא יעקב בסר עצמו הוא סימל ומסמל את רוחו של המגזין הזה במיטבו ,כותב מצפוני הלוחם נגד עוולות העולם בעזרת הספרות ומעל הכל באמצעות השירה.
עמוס לויתן , חי שירה, נושם שירה. השירה אצל עמוס אינה מנותקת בעולמות הרחוקים .
עמוס חי אותה יומיום וחווה אותה יומיום . ולכן השירה של עמוס היא על סף הדיבור . שירה עם הרבה תובנות מודרניות , פילוסופיה , המזכירה במעט שירת הייקו עכשווית במיטבה.
למשל כאן :
בדרך
עמוד 85
חייתי בקיבוץ וראיתי
סבל שגורמים
שיתוף ושיויון לאנשים
חייתי בעיר וראיתי
סבל שגורמים
להם פערים והבדלים
חייתי בין מאמינים
וראיתי סבל
שגורמת האמונה
חייתי בין חסרי אמונה
וראיתי סבל
שגורם חסרונה
לכן, אני יודע,
אין דרך אחת,
ללכת בה
אלא דרך לא-דרך
שיש
לכבשה
גם אהבה של עמוס היא אהבה אשר כולה כמיהה וגעגוע.
אהבה אשר כולה נתק ומוארת באור החוזר של הירח.
בית
עמוד 13
כירח אעגון מעל מפרץ שנתך
כתם לב בהיר כאור עומד על
פני החול ועל המים. אשתהה
יחף. שערך השט, כפות ידיך,
ירח בחלום ארוג, נשבה בכחול
מלמוליך. אשתהה שלו, צופות
בך העינים – ירך קשותה על
לובן יצועך, מגוננת על שקטי
כמפרץ הבית.
הראש של האנשים נמצא כל הזמן שם. והשם הזה הורג
את כאן, עמוס בשירו הנפלא 'שם' בעמוד 23
אומר מה נמצא שם.
שם
עמוד 23
שם הפריחה הצהובה
היתה וסוללת העפר
ושדרת דג ערומה בשמש
וזרם המים מחליק שחור
וקורת מזח אכולת רקב
שם אבד יום. מכל הימים
שאבדו יקר.
דלי קרוע
חבל מפורר.
לא יקום אחר תחתיו.
הסבל של המשורר עמוס קורע לב, שהרי אנחנו גדלנו על סיפורי התנ"ך
ושם באחד הסיפורים יצחק מבקש מבנו יעקוב תבשילים שאהב בעבור שתרגע נפשו
מצער ותברך את בנו האהוב והיקר, אלא שעמוס גם בתבשילים שאהב אינו
מוצא נחמה.
כרובית מתבשלת
עמוד 83
המפסק מוזח, הגז מוזרם, הניצוץ מותז,
הלהבה מוצתת, הסיר מנירוסטה,
המים רותחים, במאה מעלות.
כרובית, המאכל האהוב עלי, מתבשלת.
מדוע, חרף הודאות הזאת, אינני שקט?
ואיך אפשר בלי פוליטיקה, כשעמוס מדבר על פוליטיקה
הוא מוכיח אותה בדרכו השקטה, והדרך הנאה למחנכי העם
על פי עמוס היא לשמש דוגמא, וזו הדרך הנכונה למחנך לשמש דוגמא.
ולהלן שירו על פוקו שבו הוא אומר כל מה שיש לאמר על ההוגה ועל תורתו.
שיח אלים
עמוד 66
פוקו דיבר על
שיח, כוח,
סדר קים…
בינתים השתלט
השיח שלו על העולם
(האינטלקטואלי ).
סקס הוא שיח אלים
אמר, ומת מאיידס
נמהר.
והיה לו גם שיח
קצר עם חומיני. 'האחר'
שדיכא את כל האחרים.
שיר חתרני
עמוד 75
המודחק חותר תחת מדחיקו
המושתק חותר תחת משתיקו
המוכחש חותר תחת מכחישו
המוכס חותר תחת מביסו
לכן
אבוי למנצחים, שסופם להיות מנוצחים.
אבוי למנוצחים, שסופם להיות מנצחים.
כשאני נזכר מידי פעם בעמוס לויתן, אני תמיד נזכר בתל-אביב.
איך לפעמים הייתי פוגש בו באקראי בבתי-קפה יושב ומשוחח
בליבי תמיד הייתי אומר ודאי השיחה על שירה. הייתי מקצה הרחוב
מנופף לו לשלום , והוא היה מחזיר לי שלום וזו תל-אביב .
תל-אביב של שלום.
תל-אביב בערפילי גשם דק
עמוד 59
תל-אביב בערפילי גשם דק
מגדלים מטשטשים במרחק
רצון לומר משהו מומתק
שרטוט ענוג בצבעי מים
קול המוסיקה אחר צהרים
ספר פתוח – עמוד, שנים
"גברת דאלוואי, היא אהבה את החיים
ואהבה את לונדון, כך!"
השירה של עמוס לויתן אינה נמצאת בשמים. השמים של עמוס נמצאים כאן
השמים של עמוס אינם רחוקים וזו הגאולה האמיתית של האדם שיויון נפש עם עצמו
שכן אולי השירה באמת אינה בשמים ויש להאמין לעמוס המצביע על חוסר גאולת האדם,
שכן הגאולה כבר מתרחשת בעצם חיי היומיום שלו האדם.
פסק הדין
ספר השירים של עמוס לויתן מבטא שירה פוליטית וסוציאלית-פילוסופית במיטבה ודווקא משום שנדיר כל כך למצוא כיום שירים כאלו בזמנים "מוטרפי האני " כמו שלנו התענוג לקרוא בהם גדול פי שבעים ושבעה.
ראו גם
- עמוס לויתן בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- עמוס לויתן, מהו ריח העולם?, ynet, 17.12.08
- מירון ח. איזקסון, בזמנים נאורים: מבחר וחדשים, עמוס לויתן, באתר הארץ, 24/03/09
12 תגובות על “הנאורות של עמוס לויתן -יואב עזרא”
לא שמעתי עליו.
תודה יואב אני ארכוש את הספר. השירים נהדרים.
שירה יפה. תודה!
מודרניסט גדול . מענין ששירתו הושתקה במשך ובמשך שנים לא כתבו עליה דבר.
כל-כך טוב ,שעמוס לויתן מזוהה יותר מכל עם 'על המשמר' ולא עם עיתון 'הארץ', חרף סגירת עיתון 'על המשמר' . ידיעה זו ממש מחממת את הלב.
אתה מפחד מרפי וייכרט, שפרגנת ככה ל'קשב'.יואב עזרא, אתה שפן.
נהדר!
תודה על הכתבה הנהדרת,
תודה לעמוס הנפלא המאפשר ראייה אחרת, אוהבת, צנועה.
תודה על השירה!
אני ארכוש את הספר.
יפה מאוד!
לעמוס לויתן אוהב האדם, הצנוע, היקר והאהוב על הבריות, אני עפר לרגליך, המשיח. לעולם לא אשכח את אהבתך הטהורה ל'חתולי הרחוב' הנטושים והעזובים. אתה עמוס לויתן אוהב אדם.
אני נכדו של עמוס לויתן ושמי עמרי לויתן ולמרות כל דעותיו הוא סבא נחמד מצחיק ולפעמים רציני לפעמים מרגיש כזקן ולפעמים כצעיר זה מי שהו באמת