המגדל של בבל-חיים מזר

 

                                                                                                                                                 מגדל בבל .ציור מאת הינריק ון קלבה

                                                                                                                                                                                                                                               חיים מזר חוקר ותיק של המקרא דן הפעם בשאלה  

האם יש בסיס היסטורי כלשהו לסיפור מגדל בבל "שכתוצאה מיצירתו ,נוצרו כל השפות המרובות שאנו מכירים כיום לצמידה של השפה המקורית שמקורה הוא אלוהי \זאת שעל ידיה  נברא היקום (כפי שמספר לנו "ספר יצירה" )  הלא היא כמובן העברית?

 

 

בראשית פרק יא 

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.  {פ}

בסיס לסיפור מגדל בבל ?

מאת חיים מזר

 

מגדל בבל מאת גוסטב דורה

לאחר סיפור המבול בספר בראשית מופיעה רשימה גינאולוגית של צאצאי נוח לדורותיהם עד לימי אברהם. הרשימה ניתנת בפרקים י'-יא'. באמצע הרשימה בפרק יא' פסוקים 1-9 מובא סיפור שלא שייך לשום אירוע אחר במקרא.  סיפור העומד בפני עצמו. זהו סיפורו של מגדל בבל. בני האדם מתוך מטרה לשמור על הזהות הקולקטיבית שלהם בונים מגדל גבוה במיוחד שייראה למרחקים גדולים למאוד. מתואר גם מהלך בנייתו: "ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה. ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר. ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני הארץ" (בראשית יא' 3-4). מעשה זה לא מצא חן בעיני האלוהים "הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ולא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות"( פסוק 6).

קריאת הסיפור במבט רחב יותר מעוררת מספר תהיות. האל חשש מכך שבני האדם יוכלו לעשות כל אשר  יחפצו בעקבות מימושו של פרויקט ארכיטקטוני הנדסי זה. נראה שהאל מרגיש מאוים. האם האל בכלל צריך להרגיש מאוים ובאם  כן ממה הוא צריך לחשוש? שאלה שניה וחשובה לא פחות ,אם האל בלל את שפתם ,איך הצליחו לזכור מה שקרה קודם ואיך הצליחו לפענח את השפה הקדומה? מנקודת מבט הנדסית המסקנה המתבקשת  היא שמדובר במגדל גבוה מאוד.כדי לראות אותו מכל עבר מתבקשת המסקנה שהואר נבנה באזור מישורי. הזיקורת הבבלי הוא  אמנם מבנה מרשים ביותר, אך הוא מתנשא לגובה של עשרות מטרים בלבד. על מנת שהמגדל ייראה למרחקים הוא חייב להתנשא לגובה של מאות מטרים. מבנה כזה אי אפשר לבנות רק מלבנים. הראיה הלכך היא המבנים רבי הקומות בימינו שיש בהם בטון והרבה מאוד פלדה.

מכיון שהכתוב מביא רק סיפור אחד שהתרחש לאחר המבול עד לימי אברהם, הרושם המתקבל הוא שמדובר באירוע מכונן אשר השאיר את חותמו לדורות . קרה מה שקרה והמבנה התמוטט. אם כתוצאה מכך תושבי המקום התפזרו לכל עבר, פיתחו שפות שונות ושכחו את מה שקרה, איך בכל זאת הכותב ידע לספר על אירוע זה. כנראה שהיה איזה שהוא תיעוד שנמצא בידי בני הדורות שבאו לאחר מכן  והועלה על הכתב ברשומות היסטוריות, לרבות המסופר במקרא.

עדויות לסיפור זה מוצאים אצל פלוויוס ב"קדמוניות  היהודים" ספר ראשון שורות  115-119  ובספר  היובלים(הספרים החיצוניים) פרק י' פסוקים כה-לח.. עדות מחוץ לספרים החיצוניים מופיעה בספרו של בורסוס. בורסוס היה היסטוריון בבלי שחי במאה ה-3 לפנה"ס אשר כתב את ההיסטוריה הבבלית ביוונית. עבודותיו אבדו, אך היסטוריונים שחיו אחריו הביאו ציטטות מדבריו וכך נשמר חלק מפרי עמלו. בציטוטים  אלה ישנה התייחסות למגדל בבל. כאן לא מדובר באל אחד, אלא  באלים שהביאו להריסתו של המגדל. הם נקטו בצעד כה חריף  מכיון שהרגישו מאוימים ממפעל טכנולוגי זה. גם  כאן מתבקשת השאלה, למה בכלל האלים צריכים לפחד מבני האשם? הפרט המעניין בסיפורים אלה ואשר אינו מופיע במקורות היהודיים הוא שהאלים נעזרו ברוחות להריסת המגדל.

באיזה מקרים לרוח יש השפעה על מבנים? בבניינים שגובהם עשרות מטרים, הרוח אינה גורם שיש להביאה בחשבון. היא הופכת לגורם רלבנטי בבניינים שגובהם מאות מטרים. בבניה לגבהים אלה מתחשבים הרבה  מאוד באווירודינמיקה- מהירות רוחות,עוצמתן וכיוונן. מהנדסי בנין מכניסים לתוך  חישוביהם נתונים אלה וקיים תחום סיבולת(טולרנס) אשר בתוכו מבנים אלה יכולים לעמוד-התחום שבתוכו מבנים אלה יכולים לנוע לצדדים  בלי שיקרסו. כך למשל מגדל שלום מאיר יכול לנוע לצד זה או אחר בהשפעת רוחות בשיעור של 5 ס"מ. ככל שהבניין מסיבי יותר ורחב יותר, היציבה שלו טובה  יותר. רוחב הבנין משפיע  גם על גובה מרכז הכובד מעל הקרקע. נדרשו אם כן רוחות חזקות להריסתו של מגדל בבל, או שהאלים ובעצם מי שאלה אכן  היו, באמת יכלו ליצור מערבולות אוויר חזקות שהביאו לקריסתו. על פי ספר היובלים גובהו של מגדל בבל היה 2.5 ק"מ. האם זה באמת היה גובהו? שמא נתון זה בא בדרך הפרזה? גם אם הבניין היה נמוך יותר ,למשל מאות מטרים, הוא בהחלט נאמן לתיאור  ש"ראשו בשמים" מנקודת מבטו של הצופה.

כאשר בנין קורס בדרך כלל  ישנם פצועים והרוגים,אלא אם כן הוא ריק. נפגעים עלולים להיות גם בסביבתו של הבניין ,כאשר נופלים חלקי בנין, שהרי לא כולם מספיקים לברוח. הכתוב בשום מקום לא מתייחס לנפגעים.

מכלול הנתונים הגם שאינם רבים, נותן בסיס להשערה שבסיפורו של מגדל בבל יש גלעין של אמת היסטורית .אולי נפתח פתח לחקירה ארכיאולוגית לפיסת היסטוריה עלומה, הרבה לפני עלייתה של שומר לבמת ההיסטוריה.

מגדל בבל מאת פטר ברוייגל האב

ראו גם

עוד מאמרים בנושאי תנ"ך

חצי המנשה

סופרמן פוגש את שמשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי

הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

הסופרים והחוזים של עידן התנ"ך

התנ"ך מציאות או דמיון 

•  

 יהושע יהושע

הספרים האבודים של המקרא

המכשף בלעם