טעם הכאב של אום כולתום-יואב עזרא

 

יואב עזרא חובב גדול של שירה עברית פונה הפעם לשירה הערבית ואל הזמרת הערבית הידועה מכולם אום כולתום ובהזדמנות זאת נזכר במשורר היווני תושב אלכסנדריה קוואפיס..

 טעם הכאב של אום כולתום

מאת יואב עזרא

 על ספר השירה

השירה האימפריאליזם  היפה :לקט תרגומי שירה ערבית מודרנית

הוצאת עיתון 77

 המתרגם צבי גבאי

 ספר התרגומים הזה משירת שכנינו הוא נהדר. חשוב ומרתק  לראות ולהבין מה השכנים שלנו אוהבים וחושבים. השכנים שלנו שכמוהם הם קרובי משפחה לנו.

 וכאן יש להודות : שמות נהדרים משתתפים בספר.

ניאזר קבאני אציל הנפש, מחמוד דרוויש, אדוניס, חאלד אל-קשטיני .

אבל עבורי במובן מסוים הספר משירת שכנינו נהדר רק בגלל  שירי הזמרת אום כולת'ום, שיריה של אום כולת'ום המופיעים בספר הם שירי משוררים שהולחנו בידי מלחינים כמו עבד אל-והאב, בליע'חמדיוריאד אל-סונבאטי.

.

אני פתחתי את הספר רק בעמוד שלה וזהו, יתר הדברים לא ענינו אותי יותר, ככה כשמוציאים אנתולוגיות וחוברות כל אחד אוהב ומתענין במשהו אחר במישהו/מישהי אחר/אחרת. אתכם הסליחה משתתפים אחרים.

אום כולת'ום מופיעה בעמוד 113 ומבחינתי זה העמוד בו החוברת משירת שכנינו מתחילה.

אנת עומרי , אתה חיי

(השיר נכתב על ידי המשורר המצרי הגדול אחמד שפיק כאמל והולחנה על-ידי גדול המלחינים הערבים בכל הזמנים עבד אל-והאב )

עיניך החזירוני לימי שחלפו

ולמדוני להתחרט על העבר ופצעיו.

מה שראיתי לפני שראוך עיני

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי!

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

כמה מחיי, לפני שפגשתיך , חלפו ועברו

הוי אהובי, כמה מחיי חלפו?

והלב לא עלז ולו פעם אחת

ולא טעם זולת טעם הכאב.

החילותי עתה לאהוב את חיי

החילותי עתה לפחד מחלוף חיי.

כל שמחה אליה השתוקקתי היתה דימיונית,

ליבי ורוחי פגשוה באור עיניך

הוי אהוב ליבי, היקר מחיי

מדוע לא פגשתי את אהבתך קודם?

מה שראיתי לפני שראוך עיני

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי!

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

הלילות היפים, הגעגועים והאהבה

שהלב נושא מזמן למענך,

טעם עמי את טעם האהבה, אהבתי כאהבתך

כיסופי לב הממתינים מזמן לאהבתך,

הרשה לעיני לשוטט בעולמך

ולידיך להרגע במגע ידי,

בוא אהובי, די במה שהחמצנו,

הרי מה שהחמצנו, אהוב נפשי, איננו מעט.

מה שראיתי לפני שראוך עיני

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי?

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

הוי היקר מכל ימי

היפה מכל חלומותי,

קחני ברוך, קחני

מהמציאות והרחיקני,

הרחק הרחק, אני ואתה,

הרחק הרחק, לבדנו.

ימינו ישכימו באהבה

ולילותינו ירדמו בגעגועים.

השלמתי בעזרתך עם ימי

וסלחתי לזמן,

השכחתני את מכאובי

ועמך שכחתי את היגון.

עיניך החזירוני לימי שחלפו

ולמדוני להתחרט על העבר ופצעיו.

מה שראיתי לפני שראוך עיני,

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי?

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

 עצוב ששמו של המשורר הגדול אחמד שפיק כאמל ככותב השיר נעלם עם הזמן, ואום כולת'ום כבשה אותו והשיר מזוהה לחלוטין איתה, לדעתי אחמד שפיק כאמל כתב את השיר לאהוב נסתר ולא סתם עבד אל-והאב הלחין את השיר.

מצרים של אותם ימים היתה אכזרית  למי שחרג מן המוסכמות החברתיות.

השיר "אתה חיי" משליך אותי אחורה בזמן למשורר ענק לא פחות קונסטנדינוס קוואפיס אשר חי בתחילת המאה הקודמת במצרים שנים לפני אום כולתום. להלן שיר של המשורר האדיר קוואפיס. מן הספר כל השירים בהוצאת כרמל תרגם יורם ברונובסקי.

פרחים יפים לבנים שהולמים אותו מאוד

 

נכנס לבית-הקפה שם נהגו לשבת יחד-

שם אמר לו חברו שלושה חדשים לפני כן:

"אין לנו פרוטה, אנחנו שני בחורים

חסרי-כול, נאלצים לבלות במקומות הכי מזוהמים.

אני אומר לך פשוט אני לא יכול יותר

לצאת אתך, יש מישהו שמעונין בי, יותר טוב שתדע".

ההוא הבטיח לו שתי חליפות וגם מספר

מטפחות-משי. כדי להחזירו אליו

הניע את הארץ. עד שלבסוף מצא עשרים לירות

והחבר הסכים לשוב ולצאת עמו-

בגלל עשרים הלירות אבל גם בגלל

חברותם הישנה אהבתם הישנה

הרגש העמוק שקשרם זה אל זה.

אותו "אחר" היה שקרן ונבל פשוט

הכין לו חליפה אחת בלבד וגם זה

בלי חמדה, על כרחו, אחרי אלף הפצרות.

 

אבל עכשיו אין הוא רוצה עוד חליפות כלשהן

אין הוא רוצה מטפחות-משי בכלל,

או עשרים לירות, או אפילו עשרים גרוש.

 

ביום ראשון קברו אותו, בעשר בבוקר,

ביום ראשון קברוהו, כמעט לפני שבוע.

 

שם פרחים על הארון העלוב

פרחים לבנים יפים הולמים מאוד

את יופיו ואת עשרים ושתי שנותיו.

 

הערב כשהלך אל הקפה ההוא

שם היה לו איזה ענין החשוב למחיתו

אותו בית-קפה שם נהגו לשבת יחד

זו היתה סכין בתוך ליבו

בית-הקפה האפל הזה שם נהגו לשבת יחד.

 

 אח אח אח אלכסנדריה של פעם שבה יכלו אהובים הומוסקסואליים להיפגש ולכתוב זה לזה וזה על זה ואיש לא העיר מילה.

 היום בעולם האיסלאם החדש הם ייתלו בראשי חוצות.

כמה מילים על אום כולת'ום . אום כולת'ום שברה את הלב לקרובי משפחתה היהודים של ארצות ערב פעמים. פעם אחת בשיריה של גדולי המשוררים המצרים ופעם אחת כששרה את השיר ב-1967  אטבח אל יהוד טרם מלחמת ששת הימים, היהודים שאהבו את אום כולת'ום שאהבו אותה עד כלות קולם נדם מכאב.

לממשיכי דרכה של אום כולת'ום דעו לכם זה לא יפה לשיר שירים בשבח ההרג לאנשים שאוהבים אתכם בעזרת השם הזמן יחלוף ויום יבוא ואנחנו ושכנינו נאהב איש רעהו אהבת חינם ונשיר על כך זה לזה .

פסק הדין

תנו לי אום כולתום בכל לילה ויום .

ראו גם

אום כולתום בויקיפדיה