הנביא ירמיהו וגולי בבל-חיים מזר - המולטי יקום של אלי אשד

בימים אלו יצא לאור ספרו של הרב בנימין לאו "ירמיהו גורלו של חוזה " על הנביא הקודר מכולם שחזה את חורבנה של ממלכת יהודה בימי הבבלים ולפי המסורת כתב לאחר החורבן את קינות ספר "איכה".

אך נשאלת השאלה: מה קרה לירמיהו עצמו לאחר החורבן ? אנחנו יודעים שהוא עבר עם קבוצת אנשי יהודה למצרים.

ומה קרה לו במצרים ?על פי אגדה נוצרים הוא נסקל שם למוות בידי חבורת אנשי יהודה נרגזים אבל זה לא באמת ידוע .מן הסתם במצרים ואולי בבל ואולי דווקא בארץ ישראל ? עבד מישהו ( ככל הנראה הסופר של ירמיהו ברוך בן נריה )( על סידור נבואותיו של ירמיהו שיצאו לבסוף כספר.

חיים מזר חוקר רב תחומי שעסק כבר בתיארוך נבואותיו של ירמיהו דן כעת בשאלה מדוע עבר ירמיהו למצרים דווקא ולא לבבל ?

למה ירמיהו לא הצטרף לגולי בבל?

מאת חיים מזר

ירמיהו.ציור מאת מיכאל אנג'לו .

לאחר הגליית צדקיהו לבבל נבוכדנאצר מלך בבל הורה למצביאו נבוזראדן רב הטבחים לא לפגוע בנביא ירמיהו ככתוב "קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו רע כי אם כאשר ידבר כן עשה עמו"(ירמיהו לט' 12).רב הטבחים נענה לצו ושלח את אנשיו ככתוב:"וישלח ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אותו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאתו אל הבית וישב בתוך העם"(שם פסוק 14). בפרק מ' נאמר לו כי אם ברצונו הוא יכול להצטרף לבבלים.נבוזרדאן פנה אליו באופן אישי ואמר לו:"ועתה הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידך אם טוב בעיניך לבוא אתי לבבל.בוא ואשים את עיני עליך ואם רע בעיניך לבוא איתי בבבל חדל ראה כל הארץ לפניך כל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך"(פרק מ' 4).

לא קשה להבין את יחסו האוהד של נבוכדנאצר כלפי ירמיהו. ירמיהו ניסה בכל כולו להשפיע על צדקיהו לא להילחם בבבל ובשום פנים לא לצדד במצרים. ירמיהו הבין את יחסי הכוחות הבינלאומיים טוב יותר מצדקיהו.

נבוכדנאצר לא שכח לו את זה ועל כן לא כפה עליו גלות. ההיפך הוא הנכון.מלך בבל הבטיח לירמיהו יחס אישי ודאגה לרווחתו הכלכלית.ירמיהו העדיף להשאר בארץ. הכתוב לא מסביר למה ירמיהו סירב להצעה כה מפתה.על פי ההיסאטוריון היהודי יוספוס פלביוס ( יוסף בן מתתיהו ) ירמיהו לא נענה מכיון שנוח לו להמשיך את חייו "על חרבות מולדתו ושרידיה העלובים"(פלביוס עמ. 358).

ירמיהו מבכה את חורבות ירושלים .ציור מאת רמברנדט.

דברים אלה מעוררים מספר שאלות. האם עמדו לרשותו של פלביוס מקורות נוספים עליהם הוא נשען חוץ מהמקרא? האם זהו ההסבר האמיתי.יכול להיות שהסבר זה הוא נכון וגם אם הוא בא מפיו של ירמיהו עצמו,אינו אלא חלק מהתשובה.אם כך היו הדברים, מתבקשת שאלה נוספת. מה היו מניעיו האחרים של ירמיהו?

צילום: גטי אימג' בנק ישראל

ארון הברית.ציור שחזור.האם הוא הוסתר בידי ירמיהו?

סיבה אפשרית היא בית המקדש. בספר חשמונאים ב' ב' ה' נמסר כי ירמיהו החביא במערה את האוהל,את ארון הברית ואת מזבח הקטורת .משראה ירמיהו כי ירושלים עומדת להיחרב הוא מצא לנכון להעביר חלק מכלי הקודש ובפרט את הקדושים ביותר למערה ולחתום אותה. היו מי שניסו למצוא מערה זו,אך ירמיהו גער בהם ואמר להם:"לא יוודע המקום עד אשר יקבץ אלוהים את קבוצת העם וירחמהו"(חשמונאים ב' ב' ז'). יכול להיות שירמיהו רצה להבטיח כל עוד הוא יכול שאף אחד לא ייגש למקום ואולי גם להכשיר חלק ממקורביו אשר ימצאו ראויים להמשיך לטפל בכלי הקודש עד שיגיעו ימים טובים יותר.

מחברו של ספר חשמונאים ב' טוען שספרו הוא קיצור של עבודה גדולה יותר בהיקף של חמישה ספרים שנכתבה על ידי יסון קורני .מחבר ספר חשמונאים רצה שהמידע ההיסטורי יהיה נגיש יותר לציבור הרחב ועל כן הוציא לאור מהדורה קצרה יותר(חשמונאים ב' ב' כג'-כו'). בספר זה מובאים הדברים החשובים ביותר הקשורים לימים האחרונים של בית ראשון ומעשהו זה של ירמיהו אמור להיות בעל חשיבות רבה ביותר.אולי תמצא ביום מן הימים אותה מערה.

ירמיהו היה אדם קשה מאוד והוא בעצמו מעיד על כך:" אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ומדון לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני"(ירמיהו טו' י').

הוא היה רב עם כולם לצורך ושלא לצורך.למרות זאת הוא היה בעל מעמד פוליטי חזק והראיה לכך היא קבוצת האנשים בראשות יוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם ועד גדול ביקשו מירמיהו "תיפל נא תחינתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלוהיך בעד כל השארית הזאת נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך רואות"(ירמיהו מב' 1-2).

הם רצו בברכתו בטרם ירדו למצרים. הנביא ביקש מהם לא לעזוב את הארץ.אם ישארו בארץ חייהם יהיו טובים,אבל אם ירדו למצרים מצבם יורע. הפונים לא נענו לקריאתו וירדו בכל זאת למצרים תוך שהם לוקחים איתם גם את ירמיהו(ירמיהו מג' 2-6). הם כפו על ירמיהו את הירידה למצרים. אם תשובתו לבקשתם היתה שלילית ובהתחשב בכך שהוא היה איש ריב ואיש מדון למה לא השאירו אותו לנפשו בארץ?

תשובה אפשרית היא שהם היו זקוקים לו.למרות יחסם האמביוולנטי כלפיו,היורדים מצרימה הכירו במעמדו כנביא ובעוצמתו הפוליטית.נוכחותו בקרבם היתה חיונית מבחינתם.

העובדה שהירידה למצרים נכפתה עליו,מעידה על רצונו להישאר בארץ חרף פניית נבוכדנאצר אליו.ירמיהו היה ער למעמדו והוא הרגיש מחויב לאותם שנשארו בארץ. מי שהוגלו היו האליטה של הישוב והערכה שלו היתה שמבין אותם גולים ימצא מי שינהיג אותם .אדם כזה אכן צמח מבין הגולים .היה זה הנביא יחזקאל.הנשארים בארץ היו החלשים. ירמיהו הרגיש שהוא חייב לשמש להם כדמות רוחנית ודתית עליה הם יכולים להישען,אך זה לא צלח בידו. היורדים מצרימה היו זקוקים לו באותה מידה ואולי יותר.