web analytics
קטגוריות
מדע בדיוני ספרות פופולארית

דוד תדהר ותעלומת הרציחות בכנס המדע הבדיוני :על "רצח בדיוני "

סקירה על ספר ישראלי שכתבו שני סופרים צעירים על פרשת רצח בכנס חובבי מדע בדיוני ישראלי. הבלש הוא לא אחר מאשר הבלש הידוע דוד תדהר הבלש העברי הראשון.

מה  בדיוני בעצם ב"רצח בדיוני"?
אם מישהו רוצה להגיד "זו היסטוריה אלטרנטיבית של סצנת החובבות בארץ", אביא לו בוקס

דותן דימט

בקרוב יחולק פרס "גפן " לספרות פנטזיה ומדע בדיוני מקורי 

ולרגל זה כמומחה  וכהיסטוריון של ספרות מדע בדיוני ופנטזיה עברית  מקורית  אסקור באתר כמה מהספרים המועמדים ואת כותביהם.

 וכאן אסקור את הספר של לביא תדהר וניר יניב  :

 "רצח בידיוני  הוצאת אודיסיאה ,2008.

( הזהרה  חמורה : ביקורת זאת כוללת ספוילרים  על עלילת  הספר וזהות הנרצחים והרוצח בו שידיעתם עלולה לפגום בהנאה בקריאה.   קוראים ראו הוזהרתם !)

 רצח בדיוני "מאת לביא תדהר וניר יניב הוא אחד המועמדים לזכייה בפרס גפן של האגודה למדע בדיוני ופנטאזיה השנה.

אלא שזהו ספר שונה מאוד מכל שאר המועמדים בכך שעל פי ההגדרה זהו כלל אינו ספר  של מדע בדיוני או פנטזיה כמו שהוא ספר על הז'אנרים הללו על  חובבי הז'אנרים האלו ועל פעילויותיהם שבמסגרתם מתרחשת העלילה.. הוא ספר בלשי  הומוריסטי והוא מנסה לענות על הקריטריונים של תת הז'אנר הזה.

והדמויות שבו להוציא יוצא מהכלל חשוב אחד מבוססות כולן על אנשים אמיתיים בהחלט .

הסופרים

הסופר לביא תדהר שהוא סופר ישראלי שחי באנגליה וזכה בפרס קלארק ברדבורי של סוכנות החלל האירופית לסיפור מדע בדיוני  המוצלח של השנה.ועוסק הן בסיפורי מדע בדיוני ופנטזיה על היסטוריות חלופיות וגם בהיסטוריות חלופיות של מדינת ישראל .הוא גם חובב של חוברות ישנות .

הסופר ניר יניב מחבר מדע בדיוני ומוזיקאי  ועורך ידוע בתור מי שיזם יצר וערך במשך שנים את אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני והפך אותו בתקופתו לאחד האתרים הבולטים ברשת הישראלית,מעמד שבו אתר זה שוב אינו מחזיק לאחר עזיבתו של יניב.

     Image result for nir yaniv and lavie tidhar cover

הוא גם יזם יצירת תסכיתים על פי סיפורי מדע בדיוני ישראלי,  ופירסם קובץ סיפורים  בשם "כתוב כשד משחת " שהצטיין במיוחד בסיפורים ההומוריסטיים שבו . הוא ולביא תדהר פירסמו ביחד ספר שני באנגלית שהופיע גם בעברית תחת השם "ימי תל אביב האחרונים"

הגיבור

הגיבור הוא לא אחר מאשר הבלש הפרטי הידוע דוד תדהר.אם כי לא דווקא  אותו בלש פרטי ארץ ישראלי מפורסם  בשם זה שגם ערך את האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו וכיכב בחוברות בדיוניות שונות  משנות השלושים של המאה הקודמת בעברית ובסיפורי יידיש.

הדוד תדהר הזה הוא דמות  עכשווית הוא דודו של סופר המדע הבדיוני המוכר היטב בחוגים  שבהם המתרחש הסיפור כפיר תדהר

עם זאת כמו הדוד תדהר המקורי ,הוא  חובב היסטוריה וקונספירציות ידוע מומחה לבונים החופשיים.

ידיד  מחוגי חובבי המדע הבדיוני שמכיר אישית את רוב האנשים שמשמשים כבסיס לדמויות בספר שקרא את הספר אמר לי שהוא חושב שהדמות של הבלש דוד תדהר מבוססת באופן ספציפי עלי .

 לאחר שקראתי את הספר,עלי לדחות את הטענה הזאת.  איני רואה כל דמיון מיוחד בין דוד תדהר וביני להוציא כמובן שאני כתבתי עליו רבות במשך השנים וייתכן שהיו אלו רשימותי שנתנו את ההשראה למחברים להשתמש בדמות  ( שכבר הפכה לגיבור של הצגה הומוריסטית במקביל לכתיבת הספר הזה).

 זה לא סביר גם  מאחר שאיני מכיר  כלל את הכותבים שאת  אחד מהם  פגשתי אולי פעם אחת  או לכל היותר  פעמיים בימי חיי ואת השני גם זה לא .

 וגם הם אינם מכירים אותי כך שספק רב  אם הייתי במחשבותיהם בזמן שיצרו את הספר.

 עם זאת  נראה לי שדוד תדהר הבדיוני בהנחה שאיני טועה ואינו מבוסס עלי  או על מישהו אחר בלתי ידוע לי   הוא הדמות  הכמעט היחידה בו שכנראה אינה מבוססת על מודל אמיתי כל שהוא מחוגי חובבי המדע הבדיוני המוכרים למחברים. .

הספר הוא מעין המשך של   סיפור פרודיה על כותב שורות אלה בשם "לילות עקרב וסתר" שהיא כל כך חביבה שהיא חובה לקריאה   בה מופיעות כל הדמויות שאני עוסק בהם בדרך זאת או אחרת כולל אפילו וכמובן הגולם .

לביא תדהר המשיך עם הז'אנר   חיבר סיפור באנגלית על דוד תדהר המקורי בשם The Projected Girl  שיופיע בעתיד באנגלית בקובץ NAKED CITY בעריכת אלן דטלו.

 למרבית הצער לא נמסר הרבה על  עברו של  דוד תדהר המודרני ב"רצח בדיוני "  אבל זה מכוון.

 פרט יפה בספר הוא שישנם  רמזים שונים על פרשיות מסתוריות  שונות שאותן חקר תדהר בעברו ( האפל ??)  ברחבי העולם והן בהיחלט מעוררות תיאבון לדעת עוד בדומה לרמזים השונים שארתור קונן דויל מחלק על פרשיות לא ידועות שונות בעברו של שרלוק הולמס.

עוד נקודה מוצלחת  באפיון של הבלש הן ההערות השונות הכמעט פואטיות מידי פעם  שבהן הוא מתאר את האנשים שהוא פוגש כמו "היא צחקה היה לה צחוק שניתן היה ללכת בו לאיבוד "( ע'20 ) בדומה למה שעושה סופר הבלשים ריימונד צ'נדלר  בספרי פיליפ מארלו שלו מקור השראה ברור .

חבל שהסופרים לא הרחיקו לכת יותר בעניין הזה  ונתנו ם הרבה יותר פואטיות לדמות  ובכך מעניקים  יתר חיות לדמות  השגרתית והאפרורית בדרך כלל  של הבלש שלהם.

..

 העלילה

בעת ביקור אצל אחיינו  כפיר  תדהר בכנס המדע הבדיוני השנתי  יש-רא קון בסינמטק  תל אביב מתמודד הבלש הפרטי הידוע  דוד תדהר עם  פרשת רצח של סופר מדע בדיוני ומוזיקאי נב יניר שמסתבכת והולכת.

עוד לפני הכנס מתגלית גופתו הרצוחה של סופר המדע הבדיוני המוכר מיקי אוחיון שהיה אמור להגיע לכנס. בכנס עצמו  נרצח  ביומו הראשון   המוזיקאי והעורך ניב יניר  שמתחשמל בסיום מופע הפתיחה של הכנס, שהוא המנחה הקבוע והנצחי שלו  על במת הסינמטק ולעיני צופים רבים..ניב יניר הוא כמובן המחבר ניר יניב שבבירור נהנה לתאר את עצמו בפרטי פרטים .

  מהר מאוד מצטרפת עוד גופה של נרצחת בכנס .

הנרצחת השנייה היא הכותבת  המתרגמת והעורכת ענקית המימדים רוזאנה טולדנו "עורכת כתב העת "דמיונות " ( המבוסס על הירחון האמיתי "חלומות באספמיה ")   הידועה בחוגי המדע  הבדיוני הודות ללשונה החדה והסרקסטית שלטענת הספר לפחות מכסה על לב של זהב.

הדמות ( אחת הבודדות שזיהיתי למרבית הצער איני מומחה גדול במי הוא מי בחוגי חובבי המדע הבדיוני הישראליים)  מבוססת על זאת של הסופרת והעורכת ורד טוכטרמן .

 תדהר יוצא לפתור את התעלומה כשהוא מתמודד עם מפקח משטרה ששונא אותו באופן אישי .במקביל העלילה מתוארת  על ידי חובבת מדע בדיוני ומארגנת  איקוןו דורית גדנסקי  שמתארת את האירועים מנקודת המבטא שלה( ואולי  היא מבוססת על הדמות של מארגנת כנסים אמיתית    דורה קישינבסקי ) . למרבית הצהר אם הדמות של תדהר היא חיוורת עם ניצוצות של פואטיות הרי הדמות של גדנסקי היא חסרת כל יחודיות שהיא ומראה יותר מכל שהמחברים אינם יודעים לתאר   דמות של אישה  צעירה ומתוחכמת.

עדיף היה לוותר על הדמות הזאת ולתאר את הסיפור רק מנקודת המבט של תדהר.

מדע בדיוני רקורסיבי

*הרפתקה בחלל

"רצח בדיוני" הוא חלק מתת ז'אנר מיוחד של תת ז'אנר מיוחד ,"מדע בדיוני רקורסיבי  דהיינו סיפורים העוסקים  במדע בדיוני עצמו או בעולם הספרות עצמו בתת הז'נאר הזה מתייחסים לאנשים האמיתיים

 לעולם המדע הבדיוני ולעולמות הבדיוניים שמעסיקים את מחשבותיהם וחלומותיהם כבעלי דרג שווה של "מציאותיות". סיפורים ידועים מסוג זה הם "הרפתקה בחלל " של פרדריק בראון שבו עורך מגזין מדע בדיוני מגיע לעולם מקביל שבו כל חלומות המדע הבדיוני של אחד מסופריו הם אמיתיים.

ראו  על "הרפתקה בחלל"את מאמרי "הרפתקה בחלל היקום המקביל".

" וגם הספר "מספר החיה 666 " של רוברט הינליין שבו הגיבורים מבקרים ב עולמות מסיפורי מדע בדיוני ידועים כשל הינליין עצמו ושל סופרים אחרים  "את מלאכים נופלים של לארי ניבל וג'רי פורנל שבו חובבי המדע הבדיוני מצילים את כדור הארץ ומדרג הרגל שבו סופרי מדע בדיוני ( המבוססים על דמויות אמיתיות מצילים את כדור הארץ פלישה מהחלל ספרו של מייקל בישוף "פיליפ ק. דיק מת כמה  נורא " על עולם חלופי שבו חי הסופר המדע הבדיוני המפורסם  . ואפשר להזכיר דוגמאות אחרות.כמדומה שתת הז'אנר הזה רק צומח ומתפשט בשנים האחרונות.

אלא שבניגוד לרוב היצירות האלו אין ב"רצח בדיוני " שום אלמנט פנטסטי של ממש.   דהיינו סופרי וחובבי המדע הבדיוני שבו אינם מקבלים הזדמנות להתמודד עם יצירי דמיונם או עם יצורים  וישויות ועולמות  המקבילים להם. הם מתמודדים בספר רק זה עם זה כפי שהם עושים בחיים האמיתיים רק בהקצנה מסויימת…

 "רצח בדיוני" שייך לתת ז'אנר ספציפי מאוד  , של ספרי בלשים העוסקים במדע בדיוני או בספרות .לאמיתו של דבר למרות שזהו ספר" על מדע  בדיוני"  הוא אינו  פנטסטי כלל אם כי הוא היה נחשב לכזה אם היה מתפרסם בעברית נניח בשנת 1970 און 1980 כאשר האירוע שאותו הוא מתאר כנס מדע בדיוני גדול היה בגדר חלום רחוק ולא יאמן בישראל הקרתנית של אז.

ספרי מדע בדיוני רקורסיביים קיימים עוד מהמאה הקודמת וספרי בלשים על מדע בדיוני עוד משנות ה-40 של המאה הקודמת כאשר סופר בשם אנטוני בושר כתב ספר בלשי על רצח קרב חוגי של חובבי רקטות ומדע בדיוני .

גם בעברית קיימים לא מעט ספרים  בתת הז'אנר של ספרים בדיוניים שעוסקים באנשי ספרות אמיתיים   .נזכיר  כדוגמה בולטת  את ספרה של בתיה גור "מוות בחוג לספרות" שמזכיר את הספר הנוכחי בתיאור החקירה של רצח בין אקדמאים שחלקם לפחות מבוססים על דמויות אמיתיות שיודעי דבר יוכלו לזהותם . .ובתת ז'אנר הספציפי של מדע בדיוני ופנטזיה יש את הספר של כותב שורות אלו ואורי פינק הגולם שהוא פנטזיה רקורסיבית על תולדות הקומיקס בארץ ומשלבת דמויות אמיתיות עם בדיוניות (_ בחלקן )( ויש גם את הפנטזיה של שמעון אדף של חובב מגזין המדע הבדיוני פנטזיה 2000 .

אולם "רצח בדיוני"  הוא ללא ספק הספר הפרטני ביותר בתחום עד כה.כל או כמעט כל הדמויות שמופיעות בו מבוססות על דמויות שככל הנראה מוכרות היטב בחוגי החובבים של המדע הבדיוני בארץ אלו שפעילים בפורומים בנושא ברשת ובאירגון הכנסים השנתיים מידי שנה בשנה.

מובן שהקורא הממוצע שאינו בקיא בפרטים איזוטריים אלו ואינו מכיר את הנפשות הפועלות האצלתו לא ידע זאת ומן הסתם אותם אנשים בודדים שכן יודעים וכן מכירים את כל מי שצריך להכיר הנאתם תהיה גדולה יוותר.

פסק הדין :

רעיון הספר חביב  אך הביצוע למטה מבינוני ולא יעניין אף אחד שהוא אינו חובב מדע בדיוני שרוף וכנראה גם אלו לא יתעניינו אם הם אינם בעיניין של "פעולות חובבים ".שהרי אחרי הכל אין המדובר בספר מד"ב או פנטזיה ממש אלא בספר בלשי שעוסק בחובבי מדע בדיוני .

אם כבר מציגים דמויות של חובבי המדע הבדיוני  עדיף היה להציג אותם כהרבה יותר מסטריאוטיפים מלווים בבדיחות קרש שאמורות לאפיין כל אחד ואחד מהם.

חובבי מדע בדיוני שמכירים את האנשים האמיתיים  יהנו.

אך ספק רב אם מישהו חוץ מהם.

הכמות העצומה של בדיחות פרטיות שיכולות להיות מובנות רק לכמה אנשים בודדים הופכת את הקריאה בספר לכל מי שאינו משתייך לקבוצה הזעירה הזאת  ויודע שיש כאן קריצות עין שהוא אינו כול להבין אותם אם לא יחקור בעניין את המחברים לחוויה לא נעימה במיוחד.

( וניתן רק דוגמה אחת מני רבות "חלום חייו של אודי התממש –שני צוותי צילום ראיינו אותו בו זמנית בלובי של הסינמטק " ( ע' 168 .אודי הוא ככל  הנראה אורי אביב מנהל האיקון השנוי מאוד במחלוקת והשנה יותר מאי פעם והבדיחה קשורה לדיונים הסוערים המתנהלים לגבי התנהלותו הארגונית באינטרנט ).

הדמויות מעבר לכל ההערות המצחיקות שניתנות עליהן הן משעממות כמעט ללא יוצא מהכלל.הניסיון לתת לכל אחת מהן יחוד בודד שיתן לקורא תמונה כל שהיא לגביהן   נכשל באופן קבוע .

החמור ביותר הוא שאין כמעט הבדל בין שתי הדמויות המספרות:  לבלש כבן הארבעים  דוד תדהר שאמור לייצג את הקהל של הציבור הרחב שאינו מבין מיהם כל הטיפוסים המוזרים האלו מכנס המדע הבדיוני  והבחורה הצעירה והסקסית (?) דורית גדנסקי  היא אחראית מתנדבים בשנות העשרים לחייה לשניהם והיא בהחלט מכירה ומבינה את כל הטיפוסים הזרים והמוזרים האלו .

 כמדומה  שלשניהם יש אותו סוג הומור .

האם זה היה כל כך קשה להציג את קולותיהם כשונים ומנוגדים יותר ?

והאם באמת היה צורך  לתת את אותו הספד ארוך כאורך הגלות  לניב יניר והשגיו המונומנטאליים  שדומה שהוא נמשך  לנצח ? מי שזה לא היה מהשניים שכתב את כל אותם עמודי הספד ברור היה שנהנה הנאה עצומה בתיאור השגיו העצומים של ניב  יניר   ככותב וכעורך ולא היה מסוגל להפסיק את עצמו.  מן הראוי היה ששותפו יעצור אותו ויערוך אותו בצורה דרסטית  אם יהיה  צורך בכך ,  אך זה לא נעשה.

 זה היה נראה הרבה יותר טוב אם היה ניתן  הספד ארוך לפחות באותה המידה לרוזאנה טולדו שבכל זאת תרמה גם היא דבר  או שניים לעולם המדע הבדיוני אבל דמותה סובלת מהפליה ( מגדרית ?) חמורה ולא זוכה בספר  לאותו סוג של הספד או אפילו אותו מספר עמודים של תיאורי זעזוע ובכיות  שלהם  זכה יניר לאחר מותו מצד חובבי המדע הבדיוני.

המסר הסמוי הוא שעם כל הכבוד שהכל רוחשים  לרוזאנה הענקית  בעלת הלב הענקי  הרי ניב יניר  תמיד היה ותמיד יהיה חשוב יותר מוערך יותר  ואהוב יותר כסופר כעורך וכאדם ובכל דבר.

עמנואל לוטם מתרגם.

והחמור מכל

( ספויילר ספויילר ספויילר !!!!!)

מילא שהרוצח  נחשף  כאחד ממייסדי האגודה לספרות ספקולטיבית  ומנהיגיה הראשונים   ודמות מוכרת לכל  חובב מד"ב כמתרגם מופת .   אבל האם  באמת היה האיש  צריך גם לצרכי הומור  להתגלות  כמטומטם גמור שאינו יכול לסתום את פיו ולתאר איך בדיוק ביצע את מעשי הפשע מרגע שהוא נחשף?

לפחות בשביל כבודה של הדמות האמיתית שעומדת מאחוריו וגם לשם הדרמה הסיפורית  האם אי אפשר היה להציגו כפושע מתוחכם וערמומי באמת בסיגנון נניח פרופסור מוריארטי או משהו מעין זה במקום הדמות המטופשת שיוצאת ממנו לבסוף  ?

הסיבה למסע הרציחות ולעיתויין  מסתבר ( וזה דווקא מצא חן בעיני ) הייתה אידיאולוגית טהורה.

 הרוצח   מתרגם מפורסם  לעברית של יצירות מדע בדיוני קלאסיות ומתרגם שנוי עד מאוד במחלוקת של יצירותיו של טולקיין  זעם על העיוות שחל לדעתו בסיפורי המדע הבדיוני  העבריים העכשוויים שהפכו מיצירות שהן מורי דרך לעתיד למשהו אחר ,ובכך הוא מאשים בראש ובראשונה את יניר ורוזאנה שעסקו בעריכה ובכתיבה של יצירות מהסוג שלא מצאו חן בעיניו.

אבל  אם כבר הולכים בכיוון הזה המחברים לא טרחו להסביר כלל מה היה חטאם הגדול של הנרצחים  ביצירות שכתבו וערכו שהביא לרציחתם.

  והנה עוד דבר שלא יהיה ברור כלל למי שאינו שייך לקבוצה קטנה מאוד של חובבים שמכירים את הדמויות האמיתיות ואת הויכוחים השונים שהם נוטלים בהם חלק .

.חבל שהכותבים לא הביאו במהלך העלילה  דוגמאות או תקצירים  ( ואפילו הומוריסטיים ) של יצירות כאלו שהביאו  לבסוף להשתוללות הרצחנית כדי שהקורא יבין על מה בדיוק המדובר  וגם של הויכוח האידיאולוגי לגביהם , וזה גם יכול היה להיות רמז מעולה  לזהותו של הרוצח ולחיזוק הערך הבלשי של הסיפור ( וזה היה יכול להיות רמז מצויין עבור הדמות של דורית שאמורה להכיר את הויכוחים האלו בניגוד לדוד תדהר שכמובן ספק אם הוא מכיר ומבין משהו מכל זה) .

 אבל משום מה זה לא נעשה .

 אולי זה כבר  היה מעבר לכוחם של הכותבים?

ולסיכום

האם הספר ראוי לזכות בפרס גפן כספר מדע בדיוני או פנטזיה ?

התשובה שלילית.  מאחר שהוא אינו מדע בדיוני ופנטסיה על פי איזו שהיא הגדרה מקובלת .אבל הוא בהחלט תורם לנרקיסיזם של חובבי המדע הבדיוני בתיאור של היקום  הקטן מאוד שלהם בסינמטק תל אביב ובכמה אתרי רשת קשורים.

אמנם  הבלש גיבור  הספר מבוסס על דמות שקשורה אלי ואולי מי יודע אפילו  ישירות עלי ולכן  לי אישית אין  שום התנגדות שהוא יזכה בפרס גפן.

אבל באמת לא מגיע לו .

ואם אי פעם בעתיד נניח בעוד עשרים שנה תצא מהדורה נוספת של הספר יהיה  צורך לצרף לו "מורה נבוכים"  מסביר ומפרט לקורא הנבוך  הרגיל המגרד בפדחתו לאור כל ההתיחסויות הבלתי ברורות  מי הוא מי בספר ובמציאות  ולמה הוא מתייחס .

ראה תמונה מקורית

 ראו גם :

ראיון עם ניר יניב

 רצח לתפארת ביקורת של יעל פורמן

  רצח אחד יותר מדי : ביקורת של מיכאל גרוסברג

סופרים מתים :אהוד מיימון על רצח בדיוני "

דיון בפורום

לילות עקרב וסתר :עוד סיפור של דוד תדהר

דוד תדהר המקורי

דוד תדהר ההצגה

האתר של לביא תדהר

לביא תדהר באתר האגודה למדע בדיוני

האתר של ניר יניב

ניר יניב באגודה  למדע בדיוני

                                                                                    מדע בדיוני רקורסיבי

בעקבות הבלש העברי הסיפור הבלשי בספרות הישראלית

 ועוד סקירה על מועמד לפרס גפן

המסע המופלא של מיכל אהרוני -רגב לממלכת ארידור  

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

5 תגובות על “דוד תדהר ותעלומת הרציחות בכנס המדע הבדיוני :על "רצח בדיוני "”

דמותו של דוד תדהר אכן מבוססת על דוד תדהר, אותו בלש שקישרת אליו למעלה, וקרוב משפחתו של לביא תדהר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 − 7 =