שישים שנות הסיינטלוגיה .
החלק הראשון :אלוהים בחלוק רחצה מלוכלך ?
וכעת החלק השלישי :סיינטולוגיה בארץ הקודש
"ישנם כאלה שטוענים שלא הייתי הראשון להביא את הסינטולוגיה לישראל ושמה שהבאתי לא היה סיינטולוגיה. אני לא יודע, אני לא היסטוריון".
פרופסור יהושפט גבעון
שישים שנה מלאו להופעת הספר 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש' מאת ל' רון האבּרד, עד אז סופר מדע בדיוני, פנטזיה והרפתקאות. בספר זה כונן את מה שהפך להיות הדת הגדולה והמתוקשרת ביותר שקמה במאה ה-20, הסַייֶנְטוֹלוגיה.
הסיינטולוגיה היא האמונה המתורגמת ביותר לשפה העברית אחרי היהדות והרבה לפני הנצרות והאיסלאם.
ומסתבר שהחדירה שלה לישראל החלה זמן רב לפני מה שחושבים למעשה רק חודשים מעטים אחרי יצירתה כ"דיאנטיקה " ב-1950.
ומאז נמשכה בגלים שונים של עוצמה.
וכאן לראשונה מוצגת ההיסטוריה של חדירת הסיינטולוגיה לארץ הקודש.
סיינטולוגיה בארץ הקודש
החדירה הראשונה
לישראל הגיעה הסיינטולוגיה לראשונה עוד בראשית שנות ה-50 רק כמה חודשים בודדים לאחר הפרסום המקורי של הספר "דיאנטיקה"!
IsraelGroup_Certainty_Details (1)
מאמר מכתב עת של הדיאנטיקה מ-1952 שמתאר את התפתחות הדיאנטיקה בישראל .
אמריקני בשם "ברני " ברנרד רוברט רוס שהחל להתענין בדיאנטיקה ועסק באודיטינג בניו יורק היגיע לישראל כבר בדצמבר 1950 עם 15 עותקים ( או 50 עותקים הגרסאות שונות ) של ספרו של הבארד דיאנטיקה. והוא החל בהפצת רעיונות הדיאנטיקה .הוא הציב עותקים של הספר בספריות ובחנויות ספרים כשהוא משאיר בהם את שמו ואת כתובתו.
בתוך זמן קצר נוצרה סביבו בישראל קבוצה של מתעניינים בדיאנטיקה. כמה מהם חובבי מדע בדיוני שהיגיעו לנושא דרך גליון מגזין המדע הבדיוני "אסטואנדינג "שבו פורסם המאמר המקורי על הדיאנטיקה והיגיע גם לישראל.
במהלך1951 נוצרו והתפרקו בישראל קבוצות של דיאנטיקה.
ב16 בפברואר 1952 נוצרה קבוצה שכינתה את עצמה "מרכז הדיאנטיקה של ישראל"שלה התמנתה מזכירות ועדה מנהיגה. הפעיל הבולט בקבוצה ומזכיר היה ויקטור הוכמן (ברעם ) שהחל להתעניין בנושא רק מזה כמה חודשים.
הוא הגיע לארץ בשלב מאוחר יותר מרוסיה ב-1951 עם ספר דיאנטיקה באנגלית, ופתח יחד עם אישתו ב-1952 קורס דיאנטיקה ראשון וקבוצת דיאנטיקה ראשונה בתל-אביב. הוא החל ביצירת קשרים עם אירגונים בארה"ב ובחו"ל להשגת חומר עדכני בנושא הדיאנטיקה.והחלו בהפעלת קורסים בגרמנית ובעברית.
זמן לא רב לאחר שפתח את הפעילות בארץ עבר ויקטור הוכמן לחו"ל נשאר שם והמשיך שם בפעילות סיינטולוגית.בלעדיו הארגון הדיאנטי התמוטט ונותרו בארץ אנשים מפוזרים, פה ושם שהמשיכו לעסוק בדיאנטיקה באופן פרטי.
העניין בנושא גווע בתוך זמן והדיאנטיקה נעלמה מארץ הקודש לזמן מה לפחות.
ויקטור הוכמן הוא עד יום כתיבת שורות אלה פעיל בולט ונאמן באירגון הימי של הסיינטולוגיה.למעשה הפעיל החי הוותיק ביותר בעולם כולו של אירגון הסיינטולוגיה שאליו הוא קשור מזה 59 שנים כשהוא שורד בדרך אינספור טיהורים פנימיים ו"עריפות ראשים" שאותם ביצעו הבארד וממשיכו מיסקביץ' לאורך 59 שנים
אך למרות הזמן הרב יחסית של השירות .לויקאטור הוכמן נשאר עוד זמן לא מועט לשרת באירגון הימי מאחר שעל פי חוזה הכניסה לשם יש לשרת שם מליארד שנה בגלגול הזה ובכל הבאים אחריו….
לעומת הוכמן הנאמן שבכל הנאמנים של אירגון הסיינטולוגיה ברנרד רוברט רוס שהיה אחד הפעילים הראשונים והבולטים של הסיינטולוגיה וגם הוא סיינטולוג אדוק שבאדוקים שהאמין בצורך להפוך את כל כדור הארץ לכוכב לכת "נקי (CLEAR ) כפתיחה לניקוי כללי של היקום כולו, הסתכסך לימים עם יורשיו של האברד והפך פעיל מרכזי בתנועת ה- freezone שראתה ערך ברעיונותיו של הברד אך לא בדרך שבה השתמשה בהם הכנסייה הסיינטולוגיה.
החדירה השנייה
הסינטולוגיה הובאה שוב לארץ בשנת 1959 הפעם באופן רשמי על ידי משרד החינוך שמצא עניין בתיאוריות החינוך וההוראה של הסינטולוגיה והזמין לארץ את המורה המחנכת הסינטולוגית הידועה מיוריאל פן מאנגליה מחברת הספר Creative Learning: A Scientological Experiment in )Schools. (Silcox, V. Scientology Publications, London. 1955.. היא לימדה כאן מורים ומחנכים בקורס ל"חינוך יוצר". פן שלה היו קשרים עם ממשלות ישראל והודו , ניסתה לשפר את שיטות החינוך וראתה בסינטולוגיה אמצעי לשיפור כזה.
עם השפעתה ייתכן שסינטולוגיה ורעיונותיה היו חודרים בצורה יותר נרחבת לישראל ודווקא בצינורות ממשלתיים.. אלא שגם הניסיון הזה לא האריך ימים כנראה משום שהאברד הסתכסך באיזה שהוא שלב עם פן שגילתה עצמאות מחשבתית רבה מידי לטעמו.היא שילבה בעבודתה טכניקות שלא היו מקוריות להבארד וזה כנראה לא מצא חן בעיניו ונראה כפגיעה במקוריות של סינטולוגיה ו"כשעטנז ".הפוגע בסינטולוגיה הטהורה. היא סולקה מהסינטולוגיה.
במקביל ב-1961 פורסם על הדיאנטיקה מאמר מקיף ראשון בעברית מאת מרטין גרדנר במגזין ""הטכנאי הצעיר " במסגרת סדרת המאמרים """תעתועים ותרמיות בשם המדע –דיאנטיקה " (הטכנאי הצעיר כרך 9 ע' 98-104. 1961.)
מאמר שהיציג לראשונה לפני הקורא הישראלי בתיאור מפורט בעברית את רון הבארד ואת הסינטולוגיה.
ושם נתקלתי אנוכי לראשונה במושג ובשמו של הבארד.
. החדירה השלישית
פרופסור יהושפט גבעון עם סיינטולוגית .1982.
ניסיון מוצלח יותר נעשה בבאר שבע בראשית שנות ה-70 בידי פרופ' יהושפט גבעון בעל תואר אשון בפילוסופיה היסטוריה פילוסופיה של המדעים ומתמטיקה ובעל תואר שני ושלישי במדעי התקשורת. בדיאבד אפשר לקבוע שגבעון הוא הדמות החשובה ביותר בתולדות הסיינטולוגיה בישראל אם כי כרגיל דמות שנויה במחלוקת.
הוא התוודע לנושא בעת לימודיו בלוס-אנג'לס.
לימים הוא סיפר על כך :
"בתחילה התייחסתי לכל העניין בספקנות האופיינית למתחילים.כדי להבין את הסינטולוגיה הייתי זקוק להרבה זמן. כדי להיות משוכנע שזה מביא לתוצאות מפתיעות ,הייתי זקוק להרבה פחות מזמן.עבדתי פעם ליל השלם עם אשה שעוד קודם לכן בילבלה לי את המוח עם סינטולוגיה.בשעתו התייחסתי אליה בהרבה יותר חשדנות משמתייחס היום אדם ממוצע. ידעתי שלאישה הזאת יש תרגיל שבעזרתו אוכל להתעורר ערני אחרי לילה מתיש של עבודה.לחוצתי לעיה לתת לי את התרגיל ,נכנסתי למכונית והתחלתי בו .כעבור כעשרים רגע העייפות נעלמה וכל היום שלמחרת תפקדתי כרגיל .הכנתי הרצאות ,הרציתי באוניברסיטה ואז החלטתי שאת הדבר הזה צריך להביא לחיילי צה"ל.
בהיותו פרופסור מן המניין במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון ששימש זמן מה כיו"ר המחלקה וכמשנה לדיקן , החל גבעון להפיץ משם את רעיונות הסיינטולוגיה ביחד עם אישתו מחנכת ומנהלת.תוך כדי עבודתו האקדמאית ניהל גבעון בביתו קורסים לתקשורת למידה "שליטה חיובית " וכו'. בתוך זמן קצר הקים את "המרכז לסיינטולוגיה בנגב ".
הוא הצליח ליצור לעצמו שדולה מקומית שעקר מניינה אנשי חינוך בעלי תפקידים מרכזיים ויכולת השפעה על המערכת.הוא הוזמן להרצות על "יחסי אנוש "ועל "אחריות המורה למעמדו "בהשתלמויות מורים ובפני מנהלים ומדריכי נוער.ואף בכנס היסוד של ארגון המורים בבאר שבע. תלמידיו פעילי המרכז העבירו "חוג לסיינטולוגיה בסיסית "למדריכי צופים .גם סטודנטים מאונ' באר שבע קורבו לנושא על ידי גבעון שהעביר קורסים ב"יחסי אנוש "במסגרת היחידה לחינוך גופני של האוניברסיטה.
מעריכים שכ-1400 תלמידי בתי ספר יסודיים מבאר שבע עברו אז את קורס התקשורת שהעביר.
. הקבוצה של גבעון הייתה קטנה למדי עד ראשית שנות ה-80. לפרסומה תרמו אנשי להקת 'הכול עובר חביבי' יובל דור ואשתו שלומית אהרן, שלמשך זמן מה היו סיינטולוגים נלהבים. דור אף העביר קורסים בתחום.
גבעון פירסם מאמרים על הסינטולוגיה במגזין המדע הבדיוני "פנטזיה 2000 "שהפך לצינור הפצה לרעיונות הסיינטולוגיה.
גבעון אף פירסם כמה סיפורים מדעיים בדיוניים בעלי רעיונות סיינטולוגיים ב"פנטזיה 2000 " שם הפך לדמות בולטת ובמגזין המדע לנוער "לדעת " –
במרכז בבאר-שבע למדה גם חנה שֵפי סרן לשעבר במודיעין.היא המשיכה ללמוד במרכז הסיינטולוגיה באנגליה , וזמן קצר לאחר מכן עברה לתל-אביב וב-1975 פתחה סניף שני של הסיינטולוגיה בביתה ברחוב שלום עליכם. שם העבירה הרצאות בכל יום שני לקהל גדל והולך. על פי הדיווחים אנשים ישבו במטבח, במסדרון, בחדר המדרגות ובמדרגות עצמן כדי לשמוע את ההרצאות שלה.
ב-1978 גבעון ושפי נרשמו כאגודה עותומאנית באישור הממונה על מחוז תל אביבה של משרד הפנים.
מטרות האגודה היו :לארגן ולנהל ולהפעיל פעולות חינוכיות תרבותיות פילוסופיות וחברתיות של הסינטולוגיה .במיוחד במטרה לשפר את איכותה חיים של הפרט המשפחה והחברה בישראל ".
ב-1979 עבר המרכז של חנה שפי בתל אביב לרח' פרישמן.
הסיינטולוגיה הלכה וגדלה . מרכז נוסף נפתח בשנות ה-70 בנהרייה. עד 1982 שמעו כ-25 אלף איש את הרצאות המבוא הניתנות מדי שבוע, וכעשרת אלפים איש עברו קורס תקשורת בסיסי.
הסיינטולוגיה שגשגה.
אלא שהיא חטפה מכה תקשורתית ותדמיתית חמורה ב1982 כתוצאה הדו"ח בעינייני כתות של הועדה בינמשרדית של ח"כ תעסה גלזר בכנסת שכלל פרק חמור במיוחד על הסיינטולוגיה ששימש מאז כמקור מידע עיקרי לכל מי שמתייחס לאמונה זאת בעברית.
נציגי הסיינטולוגיה בישראל לא נאותו להופיע בפני הוועדה. גבעון היה מוכן להיפגש רק עם יו"ר הוועדה אך ורק כדי להסביר שההופעה בפני הוועדה עשויה להיות אישור להיותם כוח וכת.
בדיעבד ברור שזאת הייתה שגיאה חמורה ואולי לא ניתנת לתיקון של יחסי ציבור שהרי עם היו מופיעים לפני הוועדה לפחות היו יכולים להביא את גרסתם המלאה לגבי כל הטענות שהועלו כנגד הסיינטולוגיה ואולי להקל בכך את היחס בדוח כלפי הסיינטולוגיה.
הייתה זאת דוגמה נוספת לעיוורון המדהים לגבי החשיבות של יחסי ציבור ותקשורת שאותו מגלים שוב ושוב אותם מומחים שלכאורה אין שניים להם לנושא יחסי הציבור נציגי הסיינטולוגיה.
אותו עיוורון מתגלה שוב ושוב במדיניות האלימות המילולית וההשתלחויות הבלתי פוסקות כנגד העיתונאים ומקצועם בהצגתם הפנימית בתוך הארגון "כאויבי האנושות "ובתביעות המשפטיות הבלתי פוסקות כנגד עיתונאים שאולי תורמות לפרנסה של צבא ענק של עורכי דין אבל גם מחסלות בעקביות ובשיטתיות וביסודיות את אמינות הסיינטולוגיה.
גם ואולי בעיקר הודות למתקפה שלהם כנגד אנשי התקשורת ( שמתגלה למשל שוב ושוב בראיונות עם הסיינטולוג מוטי מורל בכל פעם שהוא פותח את פיו לגבי האמצעים שאותם יש לנקוט לדעתו לגבי אנשי תקשורת בארץ ) הצליחו הסינטולוגים להחריב ולהרוס באופן מוחלט את תדמיתם ואת אמינותם ולהיראות בעיני התקשורת וכלל הציבור כ"כת מסוכנת במיוחד".
המרד בנגב.
המכה שחטפה הסיינטולוגיה ב-1982 עוד הוחמרה כתוצאה מסכסוכים פנימיים.
לקראת סוף 1982 התגלו מחלוקות ואף יחסי יריבות ועיינות בין שני המרכזים בבאר שבע ובתל אביב והם החלו לפעול זה כנגד זה.
במאבק שהתחולל נראה היה שידו של המרכז התל אביבי בראשות חנה שפי היא על העליונה.
יהושפט גבעון ויובל דור ראשי המרכז בבאר שבע. הוכרזו על ידי מחלקת האתיקה של התנועה הסינטולוגית באירופה בטלקס שנשלח לכל סניפי הסינטולוגיה בעולם כ"בעלי אישיות מדכאת שיש להטיל עליהם חרם".
במסמך צוינו סעיפי אשמה רבים ובהם עיוות תכנים של התורה הסינטולוגית נסיונות לשכנע את החברים לנטוש את המרכז התל אביבי ולהצטרף לסניף עצמאי בראשות גבעון ויובל דור בבאר שבע התכחשות לפקודות הממונים במטה העולמי וניסיון לפצל את האגודה כדי שלא לזכות ברווחי כספי שלא כדין ובהכנסת אנשים "שלהם " לתפקידי מפתח באירגון.
מה שהיה חמור מכל הם הואשמו שאימצו לעצמם רק חלק מתורות הסינטולוגיה תוך שינויים גדולים "עיוות תוכן " ותרגום סלקטיבי של התורה לעברית.
סך הכל פורטו עשרה האשמות שונות שכללו ניסיון למרד והתכחשות לפקודות הממונים בארגון העולמי.
גבעון ועמיתיו נידונו לחרם כללי של הסינטולוגים בארץ ובעולם.
אולם ביקור "בירור" שערכו נציגי המחלקה בארץ הפך את הקערה על פיה. שמם של גבעון וחבריו טוהר, ואילו ראש המרכז התל-אביבי, תלמידתו לשעבר של גבעון חנה שפי, הודחה.
הפרשה הייתה כנראה קשורה למאבקי שליטה ומבצעי טיהורים שהתחוללו אז בארגון הסיינטולוגי העולמי סביב מה שאנחנו יודעים היום שהיה מבצע השתלטותו של דיוויד מיסקביץ' על האירגון.
סינטולוגים פעילים באותה התקופה מדווחים שבדיוק אז בוצעו פעולות שונות מצד המרכז שנשלט בידי מיסקביץ' כנגד סניפים ופעילים שונים של האירגון במה שהתגלה כ"טיהורים פנימיים ".
אולם נראה שבמקרה הספציפי הזה אכן היו דברים גם הרבה מעבר לזה.
הגרסאות כמובן מנוגדות באופן דרמטי , וגבעון ועמיתיו מסרבים להתראיין בעניין, אולם ניתן לשחזר את הפרשה באופן משוער. גבעון וחבריו הצהירו כל השנים עד אז שהסיינטולוגיה אינה דת אלא פילוסופיה, ונמנעו מלהודות שהם קשורים למטה העולמי שלה. נראה שהחליטו להתנתק סופית, לזנוח יסודות מיסטיים ודתיים פרי מוחו של האברד שלא נראו בעיניהם, וליצור לסיינטולוגיה גרסה ישראלית עיונית יותר, המבוססת לא רק על הברד אלא גם על רעיונותיהם של גבעון ושל הפילוסוף הישראלי הידוע משה קרוי שהתעניין אז ברעיונות הסינטולוגיה ואף פירסם ספר שלם שהתבסס עליהם בשם הוכחות לוגיות בדבר קיומה של הנשמה ( 1981) ספר שליהושפט גבעון היה יד בתרגומו לעברית מהמקור האנגלי ובעריכתו.
ככל הנראה גבעון שמעולם לא הודה שיש איזה שהוא קשר אירגוני או פינאנסי בינו ובין האירגון העולמי ועמיתיו החליטו לפרוש מהאירגון העולמי שדורסנותו מצאה חן בעינהם פחות ופחות וניסו ליצור תנועה עצמאית משלהם תוך התנתקות מיסודות דתיים ומיסטיים שונים בסינטולוגיה של הבארד שעימם התקשו להסכים.
את אלו תיכננו להחליף באלמנטים אחרים.
נראה שהצוות הישראלי בראשותו של גבעון לא היה מעוניין בסינטולוגיה כדת דווקא ( הם בראיונות הכחישו תמיד שהסינטולוגיה היא דת ונראה שאין סיבה לפקפק שאכן כך חשבו ) אלא יותר כפילוסופיה. יהושפט גבעון ניסה ליצור גרסה ישראלית "משופרת" ואינטלקטואלית של האמונה שהתבססה על רעיונותיהם של משה קרוי ורעיונותיו שלו תפיסה שלא בהכרך קיבלה את כל או אף את רוב מה שאמר הברד כתורה מסיני.
כתוצאה מכך הייתה להם התנגשות עם האירגון הבינלאומי ונראה שנאלצו לחזור בהם.
לא ניתן אלא לתמוה מה היה קורה אם יהושפט גבעון ועמיתיו היו מצליחים במרד שלהם ויוצרים אסכולה ישראלית של הסיינטולוגיה.
האם הייתה היום הסינטולוגיה הישראלית שונה ואולי יותר אינטלקטואלית ופילוסופית באופיה ? ואולי היה לה כתוצאה שם טוב יותר בחברה הישראלית? אולי מי יודע הואריאציה הישראלית הייתה מתגלה כעולה על הואריאציה האמריקנית של הבארד?
העובדות הן בכל אופן שעד עצם היום הזה כתביהם של משה קרוי ויהושפט גבעון הם היחידים שפורסמו בעברית שאינם משל הבארד שעוסקים באיזו שהיא צורה רצינית ברעיונות של הסינטולוגיה.
משה קרוי כסיינטולוג
ככל הנראה אחד הסיינטולוגים הבולטים ביותר בישראל מבחינה אינטלקטואלית היה הפילוסוף ד"ר משה קרו .זה התפרסם בציבור הרחב הודות לספר שהתבסס על תורת האוביקטיביזם של איין ראנד
.אולם לאחר מכן חזר בו והפך לסינטולוג נלהב כפי שהיה בעבר רנדיסט נלהב. הוא עבר את הקורסים הממושכים והיקרים של הסינטולוגים והחל להעביר אותם בעצמו וביתו הפך למרכז סינטולוגי באוסטרליה. אם בעבר כאשר האנשים היו באים אליו עם בעיות היה עונה "זאת הבעיה שלך " בהתאם לחשיבה הרנדיסטית הרי כעת היה שולח אותם מיד לטיפול סינטולוגי כאפשרות היחידה לעזור להם.
את דעותיו הסינטולוגיות החדשות ביטא כעת בספר חדש בעברית שעורר תדהמה ממש בקרב מעריציו בארץ " הוכחות לקיומה של הנשמה" (1981) .
ספר זה בנוי כדיאלוגים בין סוקרטס שמייצג את דעותיו החדשות של קרוי ובין דמות "אוביקטיביסטית " מספריה של ראנד , פרנסיסקו שמייצג את דיעותיו הישנות.
בספר זה קבע קרוי שלקיום החומרי יש בסיס הנשמה או התודעה והיא נצחית ומחליפה גופות וזאת בניגוד ל"חיים על פי השכל " שבהם קבע שהגוף והנפש
הם שני היבטים של ישות אחת . בראשית קבע קרוי (כפי שקבע האבארד לפניו ) סבבו ביקום ישויות נצחיות בעלי כוחות בלתי מוגבלים . אך אלה מרוב שעמום החליטו"לשחק" . וכדי להגביר את האתגר שבפניהן הגבילו את עצמן ויצרו את עצמן מחדש כיצורים חומריים מוגבלים ביקום חומרי מוגבל הכל בהתאם ל"חוקי משחק " שנקבעו מראש. הישויות האלה הן כעת אנחנו ופוטנציאלית כל הידע שלהן טמון בנו ובשיטות הנכונות ( שיטותיו של האברד מן הסתם ) אפשר להוציאו מחדש.
קרוי היה משוכנע בספר זה כי כעת עלה בידו להוציא את מרצע הנשמה ( או התטאן במינוח הסינטולוגי ) מחביונה בתוך "האני" באופן שכל אדם הנאמן לתבונתו לא יוכל שלא לקבל את דעתו.
אין ספק שספר זה הוא הספר המעולה ביותר שנכתב אי פעם מנקודת השקפה סינטולוגית והוא עולה לעין ערוך מבחינה פילוסופית ומחשבתית על ספריו של האברד עצמו . אם לסינטולוגים היה שכל הם היו משתמשים בו כספר לימוד ביחד עם ספריו של האברד על אותם נושאים שהם כה נחותים בהשוואה.
אך בישראל ספר זה עורר ויכוחים רבים וחסידיו האוביקטיביסטים שלהם עניין הזהות בין הגוף והנפש היה כה חשוב נטשו אותו כ"מי שירד מהפסים".
ב-1979 קרוי עזב גם את הסינטולוגיה . הוא היגיע למסקנה שהאבארד סטה מהמסלול הנכון מאחר שהגביל את התעלות הנשמה לשמונה דינמיקות בלבד . כמו כן ,טען : שהעולם אינו יכול להיות בריאה מוסכמת של הרבה נשמות תיטאניות שהרי בריאה כזאת מחייבת תקשורת וכיצד תיתכן תקשורת בין כל הישויות האלוהיות האלה שתביא להסכמה כזאת ?
לעתיד יגדיר קרוי את הסינטולגיה כארגון שניסה בתחילת דרכו לחשוף את האמת ואכן נותן את התמונה המדויקת ביותר עד כה למה שקורה ב"עולם הבא" אבל בתוך זמן קצר נכבש בידי "כוחות החושך". את ספרו על הנשמה תיאר כספר "טריוואלי" שעוסק בדברים לא חשובים.
קרוי התאבד ב-1989. לאחר מותו היו שמועות שונות שמותו היה לאמיתו של דבר רצח בידי גורמים עלומים מחו"ל.
יהושפט גבעון נטש גם הוא לאחר כמה שנים את הפעילות הסיינטולוגית. הוא התמקד בעולם האקדמיה, ועסק בתחום האינפורמטיקה וההוראה באמצעות מחשבים. וכתב כמה מאמרים מעניינים מאוד בנושא.
את הסינטולוגיה שאותה הכניס לישראל הוא זנח .
חנה שפי לעומתו שמרה על על יחסיה הטובים עם מרכז הסיינטולוגיה מאחר שהקפידה על נאמנות רעיונית מוחלטת.
ספי פישלר ממשרד דובר הסיינטולוגיה מדווח :
ישנו לוח כבוד לזכרה של חנה שפי, שתלוי בארגון בלוס אנג'לס.
"חנה שפי-סדובסקי, בוגרת קורס התדרוך המיוחד של סיינט היל, ותלמידת כבוד. מחזור 1977. 14 באוגוסט 1939 עד 10 בינואר 1997.
לזכרה של הבוגרת המצטיינת של הקורס של 1977, שנשאה את לפיד ההתרחבות ברחבי העולם והקימה את ארגון הסיינטולוגיה הראשון בתל-אביב, "מרכז שלום", ב-1974, בו היא הייתה המנהלת הכללית ומפקחת המקרים.
כבוגרת של קורס התדרוך המיוחד של סיינט-היל היא עזרה לקדם אלפים בציבור במעלה הגשר אל החופש המוחלט והיוותה תמיד דוגמה ומופת לרבים. היא הייתה ידועה ביישום הסטנדרטי שלה את הטכנולוגיה של ל.ר.ה.
נזכור אותה תמיד בחום ונצפה לשובה.”
ולמטה, ציטוט של ל. רון האברד:
"אני חושב שאודיטור הוא אדם עם מספיק אומץ לעשות משהו בקשר לזה. התכונה הזו היא נדירה, והיא מעידה על אומץ רב ביותר” ל.ר.ה.
כיום יש בתל-אביב שני מרכזים בולטים של סיינטולוגיה, המקיימים קורסים באופן שוטף:
אחד מהם מוצאו בסניף שנוצר בידי חנה שפי בביתה.
בשנת 1983 עבר הארגון לרח' דיזנגוף, ומהר מאוד המקום לא הספיק, אז נשכרה דירה נוספת ממש ליד.ב-1987 עבר הארגון לרחוב סלומון – ליד התחנה המרכזית הישנה.השלב הבא של הארגון היה בגורדון פינת דיזנגוף (1992).
ב-1993 עבר הארגון לרחוב קלמן-מגן (היום נמצא שם מגרש החנייה).
ב-1996 עבר הארגון שנקרא כעת "מכללת הסיינטולוגיה " לרחוב שונצינו. ליד שכונת מונטיפיורי בתל אביב שהוא כיום המרכז הארצי של הסיינטולוגיה ואחראי למגזין הסיינטולוגיה "יכולת"
מרכז שני הוא מרכז דימור שנפתח ב-1990 בשדרות רוטשילד ומרכז ברחוב שונצינו ". .
מרכז דימור פירסם לצד תרגומים רבים של הברד גם כמה ספרי ילדים מקוריים ברוח סינטולוגית שבאופן יוצא דופן מאוד מחבריהם בעלי "דימור " קיבלו קרדיט.אולי משום שהספרים לא הוצגו כיצירות הקשורות לסינטולוגיה.
מרכז סיינטולוגיה שלישי "דרור" החיפאי נפתח ב1992.
מרכז חדש וגדול מוקם היום בבניין שבו שכן פעם תיאטרון אלהמברה, בשדרות ירושלים ביפו.השיפוץ עורר חילוקי דעות מאחר שכמו מרכזי סיינטולוגיה אחרים בעולם המדובר היה בבניין מכוער שלא השתלב כלל עם סביבתו ,אולם דוברי הסיינטולוגיה הודיע לי שבעקבות הביקורת הקשה תוכנית הבניין עוברת שינויים.
חינוך סינטולוגי בישראל
הסיינטולוגיה בישראל חודרת לתחום החינוך.
ברוח הסיינטולוגיה פועלים גן ילדים – גן פפה ברחוב תוצרת הארץ בתל-אביב – ובית הספר 'עתיד' במתחם בית הספר החקלאי "מקווה-ישראל" בחולון .
בית הספר ,"עתיד " .
בית הספר "עתיד " הוקם ב1998 על ידי "עמותת הורים לחינוך מתקדם בישראל " ,חלקם לפחות חברי הסינטולוגיה שחיפשו חלופה למערכת החינוך הממוסדת. בבית הספר לומדים מעל מאה תלמידים בגילאי גן ועד כיתה ז'. בבית הספר מונהג יום לימודים ארוך הכולל ארוחת צהריים והוא מושך אליו ילדים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ושם מלמדים אותם ללא שימוש בחומרים שהסינטולוגים מגדירים אותם כמזיקים כמו "רייטלין" והלימוד מבוסס על רעיונותיו החינוכיים של הברד ששימשו כבסיס גם לספרי ילדים שהופיעו בעברית .ככל הנראה מועברים שם לתלמידים גם הזהרות מפני הפסיכיאטרים ופעילויותיהם.
בשלב מסויים אירגון "לב לאחים "החרדי הגיש נגד בית הספר תלונה במשרד החינוך כמוסד מסיונרי .בעקבות התלונה משרד החינוך שלח את ד"ר אילנה זיילר מנהלת האגף הקדם היסודי במשרד החינוך לבדוק את מה שקורה בין כתליו. היא חיברה דו"ח מקצועי חמור שדיבר על ליקויים בטיחותיים רמת לימודים נמוכה וחוסר מקצועיות.( אם כי מאידך היא לא דיברה על לימוד תכנים סיינטולוגיים במסגרת בית הספר ).
בעקבות הד"ח הוציא משרד החינוך צו לסגירת בית הספר .אך מקימי "עתיד " עתרו כנגד הצו ולבסוף הוא בוטל בידי שופט בית המשפט המחוזי שקבע שלהורים יש זכות לקבוע איזה חינוך יקבלו ילדיהם .בשנת 2000 אחרי הליכים משפטיים נוספים זכה \בית הספר להכרה ממשרד החינוך כ"מוכר שאינו רשמי " ולתקצוב של 15 אלף שקל מצד משרד החינוך.והוא ממשיך לפעול עד היום כחלופה לילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז חמורות.
ללא קשר לרעיונות הסינטולוגיה שכנראה אינם מועברים שם ככאלה, נראה שיש מקום לנסות לפחות את שיטתו החינוכית שייתכן שישנם ילדים שהיא מסייעת להם.
נראה שישנם ילדים שמגיעים לשם מאחר ששום מסגרת חינוכית אחרת לא הצליחה לטפל בהם לדעתי אין סיבה לא לנסות אם המסגרת הסיינטולוגיה תצליח איפה שנכשלו כל השאר.
בגנים ובבתי הספר של הסינטולוגיה לומדים לפי "טכנולוגית הלמידה" המיוחדת שלה המבוססת על כמה כללים שאותם קבע הברד: קשיי למידה נובעים משלושה מחסומים: הראשון- "חוסר מסה", שמשמעו העדר דבר קונקרטי שאליו אפשר לקשר את הנלמד (כשלומדים על טלוויזיות למשל, יש לראות ולגעת בטלוויזיה), השני- דילוג על שלבים בלימוד, והשלישי, העיקרי, הוא מלים לא מובנות. חלק ניכר מחומר הלימוד נכתב בידי הברד אך עד כמה שידוע לי אין בהם תכנים סינטולוגיים ברורים. התלמידים מעודדים להחזיק עימם מילונים על מנת שיוכלו לבדוק עימם בכל רגע לגבי מילה בלתי מובנת לדברי דוברי הסינטולוגיה ההבדלים בין הגנים ובתי הספר שלהם והגנים ובתי הספר הממלכתיים הוא לא בתכני הלימוד שהם זהים למה שנלמד בכל מקום אחר אלא בשיטת הלימוד.
(בסינטולוגיה עצמה יש חשיבות רבה למילונים ויש מילונים ענקיים של מילים שהן מיוחדות לסינטולוגיה –רובן ככולן פרי המצאתו של הברד כתוצאה ניתן לדבר על ז'רגון מיוחד לסינטולוגים ברחבי העולם ).
נראה שהסיינטולוגים שואפים לראות את שמו של הברד גם בבתי הספר הלא סיינטולוגיים ויהי מה.
הסינטולוגים זכו לביקורת קשה בתקשורת בגלל ניסיותיהם להחדיר תכנים משלהם למערכת החינוך הכללית ואף הדתית ,לרוב את תכני ספרו של הבארד "הדרך אל האושר" שהוא רשימה של 21 כללים סטנדרטיים למדי ובהחלט לא מחדשים לחיים טובים.
הספר שנכתב בשנותיו האחרונות של האברד הוא בהחלט אינו אחד מיצירותיו המקוריות יותר .
הסינטולוגים טוענים להגנתם שאין בחוברת זאת שום דבר "סינטולוגי" והם מתאימים לבני כל דת וזה בהחלט נכון.
המתנגדים טוענים שיש בספר רמזים העלולים למשוך ילדים תמימים לסיינטולוגיה ומזכירים שאחת המטרות העיקריות של הסיינטלוגים היא למשוך ילדים לסינטולוגיה .
אחרי שעיינתי בספרים שאותם מציעים הסינטולוגים בארץ לילדים ובראשם "הדרך אל העושר " וגם ספרי הילדים של בעלי מכון "דימור" מורדי ושולה בוקאי ,עם שמות כמו "עדיף לספר " , "הוא התחיל", ו" מעשה במלה לא מובנת" ( שכפי שאפשר לראות מהשמות של שניים מהם לפחות הם מבוססים על רעיונות סיינטולוגיים ) , היגעתי למסקנה שהמדובר במסרים בנאליים פרימיטיביים ומשעממים למדי.
מוטב היה עם במקום להתמקד באותם כמה מסרים חוזרים על עצמם ויוצרים רושם פרימיטיבי עד להפתיע הסיינטולוגיה היו מציעים תוכנית לימודים מורכבת ומתוחכמת באמת המתאימה למאה ה-21 ועוסקים בנושאים שבהם עוסקת ספרות המדע הבדיוני המתוחכמת כמו האדם מול הטכנולוגיה מתקדמת.
לדעתי הסיינטולוגים היו מוצאים יותר מסילות לליבם של הילדים המתוחכמים שלנו אם במקום להציע את "הדרך אל האושר " המשעמם והפשטני היו מתרגמים לעברית את סיפורי הפנטזיה של הברד משנות השלושים והארבעים ובראשם "מכונת כתיבה בשמיים "והסיפורים על רקע אלף לילה ולילה". אלו כמובן סיפורים שאינם סינטולוגיים כלל באופיים אבל בהחלט יכולים למצוא מסילות לליבם של ילדים חובבי הארי פוטר וערפדים.אפשר בהחלט יהיה להכניס להם הקדמות על הברד כסופר פנטזיה.
לי לפחות אין שום התנגדות שספרים אלו של הברד יופצו בהמוניהם בין ילדים ובני נוער.
הקלירים והטטאנים
להערכת דוברי הסיינטולוגיה בארץ, כ-20 אלף איש התנסו בסיינטולוגיה בדרך זו או אחרת בישראל (בקורס, בייעוץ רוחני וכיוצא באלה), כ-4,000 עברו הכשרה מתקדמת, וכ-800 סיינטולוגים נמצאים כיום בקשר עם אחד הארגונים או המרכזים בארץ.
ומתוך אלו יש גם כמה וכמה כאלו שהיגיעו לדרגות הבכירות של האנשים בסיינטולוגיה שעוברים קורסים "קליר " שהוא מעין אדם ברמה עליונה " ו"טטן פעיל " אדם ברמה עליונה הרבה יותר.
שיחה עם ספי פישלר ממשרד דובר הסיינטולוגיה
כמה טטנים אופרטיבים יש בישראל?
פישלר :כמה עשרות
כמה קלירים?
כנ"ל
כמה יש בעולם?
עשרות אלפים.
להיות טטן פעיל
בישראל יש היום אם כך עשרות אנשים שמוגדרים כ"קלירים " לפי הסינטולוגיה ועוד עשרות שמוגדרים כ"טטאנים פעילים .בעולם לטענת ד'וברי הסינטולוגיה יש עשרות אלפים כאלה וכל כל שבוע יותר ממאה אנשים בעולם מגיעים למצב של קליר או לאחד משלבי ה-OT, והקצב רק גדל בגלל שהסינטולוגיה כארגון עולמי משתפרת במהירות ואיכות השירות והסיינטולוגיה מתפתחת וגדלה.
לתטאנים יש דרגות[, שנקבעות בהתאם לקורסים שהסינטולוג עובר בהצלחה שהגבוהה בהן כיום היא של 8 שניתן להשוותו במונחים לא סיינטולוגיים לאדם עליון ( אך מתוכננים לעתיד לצאת כמה קורסים נוספים גבוהים יותר אולי עד דרגה 15 שעל פי השמועות הברד כבר כתב לפני מותו ותכניהם שמורים בכספות אירגון הסינטולוגיה ,כל קורס כזה כמובן עולה כסף רב) .
בשיחה שניהלתי עם טטאנית פעילה מדרגה 6 (דרגה נכבדה מאוד בסינטולוגיה ) הלומדת כעת את הקורסים של דרגה 7 שמעדיפה להישאר אנונימית, התקשיתי לאתר כישורים מיוחדים במינם של שיחה או רעיונות מבריקים בעליל המראים על עליונות רוחנית ואינטלקטואלית,אם כי האישה הפגינה דינמיות ואמונה בעצמה .
פרט לכך הטיטנית הפעילה דיברה כאדם רגיל מן השורה ועיקר תרומתה לשיחה הייתה בחזרה בלתי פוסקת על עקרונות הסינטולוגיה.
הדבר המפליא היה שבשיחה שהתקיימה עם שלושה בכירים בסינטולוגיה האיש שבלט ביותר מבחינת כישורי השיחה שלו ורמתו ויכולתו האינטלקטואלית שלא הייתה קשורה לנושא הספציפי מאוד של השיחה היה כמתברר בדרגה הסינטולוגית הנמוכה ביותר מבין השלושה .
למרות חיפושים רבים גם לא הצלחתי לגלות מידע על אדם בולט כיום בעולם המדע והתרבות שהוא תטאן פעיל ולכן לפי ההגדרה הוא בעל כישורים אינטלקטואליים עליונים ומיוחדים במינם.
עם זאת ישנה אפשרות שישנם אנשים כאלו שלא שמעתי עליהם.
אך עם אכן היו כאלה ניתן להניח שהסינטולוגיה הייתה מפרסמת זאת כהוכחה להצלחותיה אך לא ידוע לי שהיא עושה זאת.
בין העוסקים בסיינטולוגיה בארץ יש כמה דמויות מעטות מוכרות באופן כללי : העיתונאית אודטה שוורץ, איש העסקים חנן זוגלובק והיחצן והאסטרטג הפוליטי מוטי מורל. המתקשר הסופר יעקב רוט היה בעברו סיינטולוג ובעבר עסקו בכך גם אנשי להקת "הכל עובר חביבי".
אולם כל אלו הם דמויות מהדרג השלישי או הרביעי של הסלבריטאים הישראלים. אין לאמר שהסיינטולוגיה שיכנעה איזו שהיא דמות בולטת באמת בעולם הרוח הישראלי להוציא משורר ידוע אחד שירואיין בהמשך הכתבה.
פרט למקרה הבודד הזה באופן כללי אין לאמר שהסינטולוגיה השאירה את חותמה על עולם התרבות הישראלית והיא נראית כיום בדיוק כפי שנראתה לפני שלושים שנים כנטע זר ומוזר שבדרך כלל זוכה לתקשורת עויינת למדי.
וראו החלק הבא והמסכם של סדרת שישים שנות הסיינטולוגיה
שישים שנות הסיינטולוגיה :פסק הדין
נספח :
מאמרים על סינטולוגיה של יהושפט גבעון במגזין פנטזיה 2000
- "החיים מול הדת והמדע" פנטסיה 2000 מספר 5 מאי 1979.ע' 56-57 התקפה על מאמר של סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב ( "ההבדל הקטן " בגליון מספר 2 של המגזין ) על ההבדלים בין חיים ומוות והבאה של רעיונותש ל הבארד בעניין.
"היה או לא היה "פנטסיה 2000 מספר 15 ע' 36-38
3.:היכולת לחלום "פנטסיה 2000 מספר 27 ע' 75. מרץ 1982. כולל ציטוט מהבארד
גבעון פירסם גם שלושה סיפורי מדע בדיוני בעלי מוטיבים סינטולוגיים
1."אלה תולדות " פנטסיה 2000 גליון 22 ע' 64-65.
2. דור הולך ודור בא פנטסיה 2000 26. ע' 57. על גלגוליו השונים של האדם .
3. הביקור בבקעה לדעת מספר 16 דצמבר 1982 ע' 11-14.
סיפור מדעי בדיוני על נער שנפגש בחיזרים ודן בשאלה איך אפשר לקובע מהי מציאות ומהו חלום.
נספח :
כתבה של דוד אורן על הסיינטולוגיה בישראל ממוסף סוף השבוע של"הארץ" ממאי 1982.
ביבליוגרפיה
דוד אורן "תורה שנויה במחלוקת " מוסף הארץ 7.5.1982. ע' 20-22.
נעמי לבנון ומעיינה שנהר "מי מפחד מסיינטולוגיה" לאשה גליון 1837 28.6.1982 .
יזהר באר "חרם עולמי על ראשי הסיינטולוגיה בארץ". כל העיר 7.1.1983ע' 13.
אלן זוננשין "אבי השטן "מוסף הארץ 13.5.1983 ע' 18-20. ראיון גדול עם בנו של ל.רון האבארד שמאשים את אביו בהאשמות שונות.
הגירסה האנגלית המקורית של המאמר ( שככל הנראה הופיעה אחרי התרגום לעברית)
הועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא הכיתות (קבוצות חדשות) בישראל דו"ח הועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא הכיתות (קבוצות חדשות) בישראל / [ירושלים] : משרד הפנים, 1987
רוזנפלד, לילי התודעה : הדרכים להתפתחותה / [תל אביב] : אור-עם, תשנ"א 1990
ג'ואל סאפ ורוברט וולקוט "סיינטולוגיה מדע בדיוני ב400 אלף דולר "מעריב –פנאי ע' 4 11 ביולי 1990.לקוח מהלוס אנג'לס בטיימס.
סדרת המאמרים המקורית מהלוס אנג'לס טיימס" -24-29 ביוני 1990 בשלמותה
ריצ'רד ביהר "סינטולוגיה : הכסף הכוח השחיתות והתרמית "ידיעות אחרונות 2 במאי 1991.ע' 28-29, 32
. פלוס "הארץ :"הרבה משפחות נהרסו " מאת נחמה דואק.ע' 32.
גבי זהר האושר אין לו סוף. תל-אביב : סער, תשנב 1992. על תופעות הכתות המיסטיות, הקבוצות החדשות והמרתונים הפסיכולוגיים בישראל
מיכאל דסקל ודניאל מישורי ""מדע כתעתועי לשון " אלפיים כתב עת בין תחומי לעיון הגות וספרות מספר 17 ע' 91-125. 1999.
ספי פישלר "סיינטולוגיה בתקשורת "עבודת גמר עבור עבור אוניברסיטת יורק הפקולטה לתקשורת 2009 הפקולטה לתקשורת
השליח של כוחות האור החלק הראשון
שיחה עם ספי פישלר דובר הסינטיולוגיה ברדיו
אנשי יחסי ציבור של הסינטולוגיה
יוסי גורביץ על סיינטולוגיה והאינטרנט
שישים שנות הסיינטולוגיה
החלק הראשון :אלוהים בחלוק רחצה מלוכלך ?
החלק השלישי -סיינטולוגיה בארץ הקודש
החלק הרביעי :שישים שנות הסיינטולוגיה :פסק הדין
16 תגובות על “שישים שנה של סיינטולוגיה :החלק השלישי-סיינטולוגיה בארץ הקודש”
אלי היקר, האם המרכז שהיה ברחוב פרישמן בשנת 1979 הוא אותה חנות שהיתה בבניין קולנוע פריז, ברחוב הירקון (במועד שלא זכור לי)?
נכנסתי לחנות זאת פעם, במקרה, לאחר שהיה בידי, ושקראתי, (ממקור אחר- קרוב לודאי סתם חנות ספרים) הספר דיאנטיקה. מיד ניסו לשדל אותי לרכוש עוד חוברות וספרים. לא נעתרתי.
[…] החלק השלישי -סיינטולוגיה בארץ הקודש […]
[…] החלק השלישי -סיינטולוגיה בארץ הקודש […]
[…] החלק השלישי בסדרה סיינטולוגיה בארץ הקודש- […]
הספר של משה קרוי, יצא לאור בעברית בשנת 1980 בהוצאת "מציאות" ובעריכתו של דן בן אמוץ. אין כל סימן לכך, שהספר תורגם מאנגלית.
[…] הסיינטולוגיה בארץ הקודש […]
כל הכבוד, אלי, על העבודה המקיפה והתיאור האובייקטיבי. מן הראוי לבצע עבודת הגייה ועריכה לתוכן חשוב זה על מנת שיהיה יותר קל לקריאה וישקף את מקצועיותו.
בנוסף, עם התפתחות התנועה הסיינטולוגית העצמאית בשנים האחרונות, כדאי לעדכן התכנים כדי לכלול התפתחות זו אשר לה יש גם שלוחות בארץ. מידע נוסף על התנועה ניתן למצוא ב- http://www.iscientology.org
בחודשים האחרונים מתחולל קרע עמוק בתחום הסיינטולוגיה בישראל שלאחרונה פתח לתיבור מרכז גדול בעיר יפו. .
מרד ראשון מסוגו מאז זה שהתחולל בשנות השמונים בנגב מתקיים בשורות סיינטולוגיה בישראל כנגד המרכז בארה"ב. והפעם מהעיר חיפה.
והנה הפרטים כפי שהופיעו ב"סוף שבוע מעריב ":בתחקיר של ליאת שלזינגר "הצצה נדירה לסודות הסיינטולוגיה :
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/387/545.html?hp=1&cat=402
מתברר שהאידיליה לא שורה ב"ארגון האידאלי" החדש של ישראל. בשבועות האחרונים מופץ בקרב חברי הסיינטולוגיה בישראל מסמך שמעורר סערה חסרת תקדים. על המסמך, "מכתב פתוח לכל הסיינטולוגים", חתומים 14 מחברי "מכללת דרור", מרכז סיינטולוגי גדול הפועל בחיפה. במסמך הם מגוללים בפירוט רב את "הפשעים" שלטענתם מבצעים ראשי כת הסיינטולוגיה.
המסמך עושה שימוש בשפה פנימית ובקודים המוכרים למאמינים ומספק הצצה נדירה ומטרידה על הנעשה בכת. הוא שופך אור על המנגנון שעל פיו היא פועלת, הכולל – לטענת הכותבים – איומים, הכפשות, חרמות, ניצול כספי, הפצת תעמולה כוזבת, שליטה במידע, איסור על העברת ביקורת או חשיפה לתכנים שליליים. "בגלל המצב שנוצר לא נותר אלא לחשוף את הפשעים. אנו לא רואים שום פתרון אחר. זה לא מצב נוח, וזה יגרום להרבה בלגן", הם כותבים.
הרקע להפצת המכתב הוא דרמה שהתרחשה לפני חודש, שבשיאה הוקעו דני ותמי למברגר, מייסדי "מכללת דרור", על ידי כנסיית הסיינטולוגיה והוכרזו כ"אנשים מדכאים" – העלבון הקשה ביותר שניתן להטיח במישהו, לפי תורת הסיינטולוגיה. "מדכא" הוא אדם המטיף נגד התורה ועל כן יש להוקיע אותו ולהימנע מקשר עמו. עד לפני חצי שנה בני הזוג למברגר לא היו "מדכאים". להפך , הם נחשבו לבכירים ומוערכים וזכו לפרסים יוקרתיים מטעם הארגון.
המרד שהכריזו עליו מצטרף למגמה שפוקדת סניפים רבים של התנועה בארצות הברית וברחבי העולם. לראשונה ב-60 שנות פעילותה קמים מתוך הסיינטולוגיה אנשים המערערים על מנהיגותו של דיוויד מיסקאביג' הכריזמטי. הפרסומים הדרמטיים בשבועות האחרונים על גירושיהם של טום קרוז וקייטי הולמס, על רקע סירובה של הולמס להפקיד את חינוך ילדתם בידי אנשי הכנסייה, מסבים נזקים לתדמית הארגון ורק מעמיקים את תחושת המשבר בתוכו
בראש המרד של הקבוצה המקומית עומדים דני ותמי למברגר, הבעלים והמנהלים של מרכז "דרור" בחיפה, ששימש כסניף הצפוני של התנועה בישראל. בני הזוג הכריזו על הצעד הנדיר בעקבות מייל שהפיצה דבי קוק, סיינטולוגית אמריקאית בכירה לשעבר אשר פירטה את העוולות שהייתה עדה להן. במקום לעשות את מה שנדרש ממנו כ"סיינטולוג טוב", למברגר לא מחק את האי-מייל אלא הפיץ אותו. בהמשך החל לשלוח מכתבים להנהלה הבינלאומית ולארגון בתל אביב עם שאלות נוקבות. תשובות מספקות, לדבריו, לא קיבל.
"בארגון נוצרה תקלה נוראית", הוא אומר ל"סופשבוע" בראיון בלעדי. "בתחילת שנות השמונים, אחרי מאבק בצמרת, בחורצ'יק צעיר ונמרץ בשם דיוויד מיסקאביג', הצליח להשתלט על הארגון. אם אתה סיינטולוג נאמן שמתחיל לערער ולהיות מעצבן כמוני, שכל היום מתווכח ושואל שאלות, או שאתה מפסיק או שאתה עף החוצה כמוני וכמו רבים לפני".
עם הפצת המכתב הפכה מכללת "דרור" ל"מיסיון" הגדול בעולם אשר פורש מארגון הסיינטולוגיה הבינלאומי ויוצא לדרך עצמאית. לא פלא שהמכתב, שתורגם לאנגלית, ממשיך להסעיר את קהילת המאמינים. למברגר, שהיה במשך שנים אחד מהסיינטולוגים הבכירים בישראל, אומר כי "זה ארגון שמבוסס על שקרים, אבל אנחנו ניצחנו במלחמה".
"זה צעד חריף שלא היה כמותו בעולם ובטח לא בישראל. בלתי אפשרי להתנתק מהם ולא לשלם מחיר. אסור להתמרד בסיינטולוגיה, אסור להעביר ביקורת, אסור לשאול שאלות. כשקראתי את זה, ידעתי שזאת רעידת אדמה של ממש", אומר נועם רודה, פעיל מרכזי לשעבר בסיינטולוגיה שעזב את הארגון לאחר שבע שנות חברות.
"אלו קולות שהיו חייבים לבוא, וזה דבר מאוד נדיר שאנשים מוכנים לפרסם את המכתב בשמם, כי יהיו לזה השלכות. מי שמוכרז 'מדכא' הוא מוחרם. מנודה, מוקצה. כולם מפנים לו עורף. כשאתה בתוך קהילה סגורה במשך שנים, זה אולי הדבר שהכי קשה לעשות".
" המטרה של המכתב שלנו היא לעורר אנשים לראות דברים. היינו במצב של אין ברירה. אנחנו מרגישים שיש לנו חובה מוסרית לעשות את מה שעשינו", מסביר מוטי ויצמן, אחד החתומים על המכתב. "אנחנו בלב ובנפש נישאר סיינטולוגים, ולא משנה איזו תווית ישימו עלינו. אני האמנתי במנגנון, בהיררכיה, בצורה עיוורת".
"האמנתי שסיינטולוגיה זה ידע חשוב, וכל אמצעי להגן עליו הוא לגיטימי. עד לאחרונה לא העזתי להיכנס לאתרים שמדברים נגד הסיינטולוגיה. אבל כשגיליתי אותם היה לי קשה לישון בלילה. אם סיינטולוגיה זה משהו טוב, אין סיבה למנוע את החשיפה. יוצרים אצלנו פחד, ובסוף אנשים מפחדים מאיתנו".
ענתם המרכזית של מחברי המכתב היא כי החברים בסיינטולוגיה נדרשים להוציא סכומי כסף אדירים כדי לממן את המשך פעילותו של הארגון. הם מאשרים את מה שנטען לא פעם בעבר על ידי חברים שפרשו, שמופעל לחץ כבד להרים "תרומות" נדיבות – עד עשרות אלפי דולרים. וזאת לצד קורסים שעולים אלפי שקלים. לא פעם, המאמינים מגיעים למצב של חובות עצומים ואף פשיטת רגל.
המנגנון הזה, לפי טענת הכותבים, הרסני במיוחד דווקא כלפי החברים המסורים ביותר. "הפעילות הקדחתנית הזו של גיוס תרומות גורמת לנזק רב: חברי צוות שתורמים סכומים גבוהים'משתעבדים' לעבודה הנוספת שלהם מחוץ לארגון על מנת לעמוד בהוצאות; יש לא מעט מקרים של סיינטולוגים שתורמים כספים מעבר ליכולתם ונכנסים לחובות עצומים. הדבר מתפרסם לא פעם באמצעי התקשורת על ידי קרובי משפחה של סיינטולוגים וגורם לסיינטולוגיה נזק עצום".
מהמסמך עולה סדר הגודל הבלתי נתפס של הסכומים שחברי הסיינטולוגיה מתבקשים לכאורה להוציא (וזאת מלבד דמי החברות החד פעמיים בסך 5,000 דולר). "ב-2005 מחירי האודיטינג הוכפלו", טוענים הכותבים. "לא חשוב באילו טכניקות תשתמשו – אנו לא חושבים שזה אפשרי למכור לאדם חדש שעוד לא מכנה את עצמו סיינטולוג, חבילה של ארבעה 'אינטנסיבים' בקרוב ל-40 אלף שקל (חצי ממחיר מכונית משפחתית) או אפילו 'אינטנסיב' יחיד במחיר גבוה מ-13 אלף שקל (יותר מאלף שקל לשעה)".
עוד טוענים מחברי המכתב כי החברים בארגון מימנו בהון עתק חלק ניכר מעלותו של הקמת המרכז ביפו, המכונה "הארגון האידאלי". "למי שלא זוכר, כשהתחיל הפרויקט של 'הארגון האידאלי' בישראל הותרמו כ-2.5 מיליון כתרומה ישירה לקרן המיועדת לרכישת בניין. רק בהמשך קיבל הפרויקט סיוע של ה-IAS (המרכז הבינלאומי של הסיינטולוגיה).
כל גוף שפועל ללא מטרת רווח בעולם מציג שקיפות מלאה לפעילותו הכספית. לא כך ה-IAS. מן הראוי שלפחות התורמים יידעו בדיוק מה נעשה במיטב כספם. אנו מתכוונים לדוחות כספיים מבוקרים ולא להצהרות מיופות של יחסי ציבור".
מחברי המכתב בישראל לא מסכימים עם הגדרת הסיינטולוגיה כ"כת", אך הם יוצאים בקול ברור, ולראשונה, נגד המאפיינים הכיתתיים של הכנסייה – בהם הוקעה, ולעתים אף רדיפה והשמצה, של המתנגדים לה. בנוסף הם מגנים את השתקת הביקורת הפנימית, אשר מבטלת, לטענתם, את החשיבה העצמאית ומלווה כמעט תמיד ב"חקירות" על ידי קציני האתיקה של הארגון. אלה ניזונים בין היתר מ"דוחות ידיעה" – וידויים אישיים או העברת מידע על אדם אחר. על הסיינטולוגים חלים לא מעט איסורים, כמו איסור גלישה באינטרנט באתרים "בעייתיים".
" מה שקיבלתי בתגובה למכתבים ששלחתי זה חקירות אתיקה. מראים לי מאמרים שמוכיחים כביכול שאני טועה ושאני לא בסדר", אומר דני למברגר.
איך זה קורה בפועל?
"קצינת האתיקה אומרת לי לבוא בפגישה בתל אביב. לא כולאים אותי ולא מרביצים מכות. לא עושים עבירה על החוק. אם ירביצו לי, אני אביא משטרה. הם לא עושים שום דבר נגד החוק. האיום היחיד שיש להם עלינו זה שאם לא תשתף פעולה, נגיע למסקנה שאתה נגדנו ונכריז עליך 'מדכא'. ואז זה חרם ונידוי".
מהמכתב מצטיירת לכאורה תמונה של סחטנות רגשית וכלכלית.
"לוחצים על אנשים ומנצלים את טוב לבם ואת התמימות שלהם. בני אדם הם אהבלים. קל לנצל את טוב לבם כדי לשתול להם בראש רעיונות פסיכיים. זו לא תופעה חריגה. בניגוד מפורש לכל הכתבים ולכל מה שאמר רון האברד, ארגון הסיינטולוגיה כל הזמן עוסק בגיוס כסף".
יש בארגון אלמנטים משעבדים?
"כן. מיסקאביג' הפך את הסיינטולוגיה לגוף עם מאפיינים של שעבוד, של הגבלות, של פגיעה ביכולת של האדם. האנשים שתוקפים אותנו הם רק בורג במערכת. אני כבר שנים רואה שמשהו מסריח, שהדברים מטופלים לא נכון. אני כותב מכתבים ומדבר עם אנשים בכל מיני תפקידים. את יכולה להגיד ששנים שיתפתי פעולה. קצת הוצאנו כסף מאנשים, לא עשינו דברים נוראיים. אנשים תרמו מרצונם תוך עידוד שלי".
אבל נשארת בפנים.
"נשארתי כי הפילוסופיה והפרקטיקה של הסיינטולוגיה זה דבר טוב ומדהים ונהדר, והארגון של מיסקאביג' זה דבר אחר. אלה שני דברים שונים לחלוטין. אתה יכול להיות דתי מאמין בלי להיות בחצר של הרב עובדיה, נכון?".
קרב מאסף
בחודש שעבר טס למברגר לפגישה עם מארק ראתבון, הבכיר שפרש מהתנועה. בהמשך, כשנחת בשדה התעופה בטמפה, פלורידה (שבה מתגוררים סיינטולוגים רבים), נחת עליו התיוג "אדם מדכא".
"הם באו אלינו בנקודת איסוף המזוודות ומסרו לי מעטפה חומה. בפנים היה מכתב שהודיע לי שהוכרזתי אישיות מדכאת. העיקר שהם חתמו עליו ב' הרבה אהבה'". איך הם ידעו את לוח הטיסות שלך? "מרטי אמר לי שהבית שלו תחת מעקב. הוא אמר לי אל תבוא, אבל אני עקשן, באתי". ואתה לא חושש שהם עוקבים אחריך גם עכשיו? "מפחד? שיעקבו. שישימו מצלמות, מיקרופונים, הנה אני יושב פה איתך. מה יש לי להסתיר? מיסקאביג' הפסיד במלחמה. הוא דינוזאור שגוסס ועושה רעש ובלגן וצלצולים. זה קרב מאסף".
כך שלמרות ההכפשות והמאבקים, למברגר אופטימי. "יש היום בעולם אלפי סיינטולוגים עצמאיים. החדשות הטובות לעם ישראל והעולם כולו הוא שהמונופול נגמר. היום פועלים בעולם עשרות מרכזים של סיינטולוגים בכירים שראו שמיסקאביג' הוא קוקו, מג'נון, התבלבלה עליו דעתו – עזבו את ארגון הסיינטולוגיה והתחילו לעשות סיינטולוגיה באופן חופשי ועצמאי כמונו. אנחנו נמצאים בעידן חדש".
"מדובר במהלך משמעותי, כי בדרך כלל מי שפורש מהסיינטולוגיה נשכח ומנתק מגע. פה יש קריאת תגר", אומר תומר פרסיקו, חוקר בתוכנית לדתות בנות זמננו באוניברסיטת תל אביב. "ברור שאם הם לא היו בטוחים שנעשו דברים בעייתיים, הם לא היו מדברים. אלה אנשים שהסיינטולוגיה בליבם".
עניין משפחתי
כאילו לא היו חסרות בעיות לארגון הסיינטולוגיה הישראלי, באה פרשת עו"ד גור פינקלשטיין ורק החמירה את המשבר התדמיתי. פינקלשטיין ייצג את הארגון מול הקבלן ששיפץ את המרכז ביפו ומול עיריית תל אביב. לפני כשנה הוא נעצר והואשם כי ניסה לפגוע בראש מחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב, שוטה חובל, באמצעות הנחת מטען חבלה תחת מכוניתו. הסיבה, לפי החשד: חובל לא אישר לבצע שינויים בבניין ביפו.
פינקלשטיין הואשם עוד כי שלח "משאית תופת" לבניין ובה מכל דלק ובלון גז, כדי לגרום נזק שיחייב לשקמו בעבודות בנייה. המשאית נשרפה ולבניין נגרם נזק קל. במקביל הואשם גם כי ניסה לרצוח את בן זוגה של גרושתו. עלילותיו לא פסקו גם בין הסורגים. ביולי 2011 הואשם כי ניסה להכשיל את משפטו כאשר הזמין, דרך אביו, את רציחתו של עד התביעה במשפטו. ה"רוצח השכיר" שהאב ניסה לגייס היה למעשה שוטר סמוי.
"אין דבר יותר מלהיב מלעבור לבניין חדיש ומושקע עם ריהוט חדש, אביזרי הייטק ומיזוג אויר מרכזי", כותבים המורדים במכתבם. "לצערנו, כשפועלים בצורה כה בוטה נגד המדיניות ונגד ההיגיון הבריא עושים עוד טעויות בדרך – אנו מתכוונים לכך ששכרו את שירותיו של עו"ד שנוי במחלוקת שיושב במעצר בחשד לניסיון רצח ולמעורבות בניסיון הצתה של בניין אלהמברה – עו"ד גור פינקלשטיין. . . במקום ש' להיות סיינטולוג' יהיה משהו שקל להתגאות בו בפני הציבור ובפני המשפחות שלנו, הפכנו ללעג במקרה הטוב.
"לא נותר לנו אלא לפנות אליכם בקריאה להתעורר… ייתכן שחלקכם יחששו להמשיך להיות איתנו בתקשורת, כיוון שקרוב לוודאי שהפעולה היחידה שמר דייוויד מיסקאביג' ינקוט תהיה שימת תוויות של'אדם מדכא', מבלי להתמודד עם הטענות שהועלו נגדו במכתב זה", מדגישים המחברים. "מי שמכיר את מי שחתום על מכתב זה יודע שאף אחד מאיתנו אינו אישיות מדכאת".
המכתב יצר סערה בקרב מאמיני הסיינטולוגיה בישראל, ותוך יומיים הופצה תגובה. מורדי בוקאי, אחד הבכירים בקהילת הסיינטולוגיה המקומית והבעלים של מרכז בשדרות רוטשילד בתל אביב המזוהה עם התנועה, הפיץ מכתב תגובה שבו הוא מזהיר את חבריו שלא יחברו אל המורדים. "מזל שיש את מר דיוויד מיסקאביג' שמצליח לדחוף את הקבוצה הזאת קדימה כמו שלא היה אי פעם בעבר. הוא מנהיג משכמו ומעלה ואין ספק בכלל שהוא האדם המתאים ביותר להוביל ולהנהיג את תנועת הסיינטולוגיה", כתב בוקאי.
"אין לי ספק שכל המעורבים במרד הזה יקבלו הכרזה של אדם מדכא בקרוב אם הם לא יחזרו בהם מיד. סיינטולוגיה תמשיך איתכם ובלעדיכם, אבל חבל שאתם מוותרים בכזאת קלות על החופש האישי שלכם כדי להיות צודקים. . . הקריאה למרד הזאת אינה נחוצה".
"מדובר במכתב פרטי", אומר מורדי בוקאי ל"סופשבוע". "זה לא עניין לציבור, זה עניין משפחתי פנימי".
והנה כתבה נוספת ועדכנית יותר על פרשת המרד בחיפה שהופיעה בספטמבר 2012 בעיתון "הארץ"
הבריחה מלפיתת הסיינטולוגיה
מאת דנה הרמן
http://www.haaretz.co.il/1.1832947
" לפני חודש חנכה כנסיית הסיינטולוגיה את מרכזה החדש והמפואר בישראל, בעלות מיליוני דולרים. כאלף אורחים נהרו למרכז ביפו, ששימש בעבר את קולנוע אלהמברה, כדי לחגוג את האירוע. בקהל היו גברים עם כיפות לראשיהם ונשים בכיסוי ראש מוסלמי מסורתי. היו שם גם יוצאי אתיופיה ומשפחות שעלו מרוסיה. כל אחד מהאורחים הדביק על דש בגדו מדבקה קטנה ועגולה עם סמל הסיינטולוגיה, שאפשרה לזהותו ולהכניסו לבניין המשופץ בשדרות ירושלים.
מי שנעדר מהחגיגה היה דני למברגר, ראש הכנסייה הסיינטולוגית של חיפה ב-20 השנים האחרונות. למברגר ואשתו תמי, שזכתה ב-2000 וב-2002 להכרה כאחת המטפלות ("אודיטורית", בשפת הסיינטולוגיה) הבכירות בכנסייה, מוחרמים בימים אלה על ידי רבים בסביבתם. שותפים לעסקים ניתקו את היחסים עמם, סטודנטים לשעבר שלהם עוברים לצד השני של הרחוב, כשהם רואים אותם, וידידים קרובים לא עונים לשיחותיהם. ללמברגר ברורה הסיבה לניתוק. הוא ואשתו הקדישו לכנסייה את רוב חייהם, התקדמו בשורותיה, קיבלו ציונים לשבח והגנו עליה ללא לאות מפני אלה שטענו שהיא לא יותר מכת, אולם בקיץ האחרון היא נידתה אותם.
למברגר (60), מספר כי מעולם לא נמשך ליהדות, לאיסלאם ולנצרות, המבוססות על אמונה באלוהים. "לא יכולתי להכריח את עצמי להאמין במשהו שאני לא מסוגל לראות או להרגיש בעצמי", אמר, "אני לא יכול להסכים למתווך כמו רב או כומר. לא מצאתי משהו אחר שדיבר אלי". כשהיה בן 27 שמע למברגר לראשונה על הסיינטולוגיה, שאליה הוא אינו מתייחס כאל דת אלא כאל פילוסופיה, מחבר ישראלי שהתגורר בלוס אנג'לס. החבר נתן לו עותק של "דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש" שכתב ב-1950 ל' רון האברד, שנודע עד אז כסופר מדע בדיוני. כ-22 מיליון עותקים נמכרו מהספר, שהכשיר את הקרקע להקמתה של כנסיית הסיינטולוגיה על ידי האברד.
ב-1979, השנה בה קראו למברגר ובת זוגו תמי את הספר, הם נישאו בטקס יהודי בחיפה. אחרי חתונתם יצאו לטיול בעולם והגיעו לסן פרנסיסקו, שבה הפכו לסיינטולוגים מן המניין. "הסיינטולוגיה משפרת את החיים", אמר בחיוך. בעת השהות בסן פרנסיסקו עבר למברגר אודיטינג, ובמקביל למד להיות אודיטור. עד מהרה למברגר "רשם ניצחונות", כלשונו, וחווה "תחושת יציאה מהגוף". "כדי להיות סיינטולוג יש צורך בתיאוריה, בפילוסופיה יישומית ובתרגילים", הוסיף, הוציא עטים צבעוניים ונייר ושרטט דיאגרמות, בניסיון להסביר את הרעיונות המורכבים. "כשעשיתי את התרגילים האלה הרגשתי נפלא. הם עזרו לי מאוד", אמר, "יכולתי לשאול כל שאלה
בשנים שלאחר מכן נעו בני הזוג למברגר בין תל אביב, שבה היו פעילים בארגון הסיינטולוגיה המקומי, לבין ניו יורק וניו ג'רזי, שבהן ניהל דני חברת הובלות ותמי סיימה את בית הספר למשפטים והתכוננה לבחינות לשכת עורכי הדין. לאורך התקופה הם לא חדלו לעסוק בסיינטולוגיה.
ב-1989 עברו בני הזוג למברגר, שכבר היו הורים לשני ילדים קטנים, לקלירווטר שבפלורידה. הם גרו שם במשך שנתיים, בהן עברו אימוני סיינטולוגיה מרוכזים. בקלירווטר שוכן "פלאג" (קיצור של Flagship – "ספינת דגל"), בית הספר הגדול ביותר של הסיינטולוגיה, שאליו באים אלפים מכל רחבי העולם מדי שנה כדי ללמוד בקורסים ולעבור אודיטינג. לאחר שהוציאו יותר מ-100 אלף דולר על קורסים ואימונים שבו בני הזוג לישראל. כאן, בעידוד אביה של תמי, שהפך בעצמו לסיינטולוג (בעוד שאחיה חזר בתשובה ונעשה חרדי), הם החליטו להקדיש את עצמם להפצת הסיינטולוגיה ופתחו מיסיון משלהם.
"מרכז דרור – סיינטולוגיה" ממוקם בקרבת הצ'ק פוסט שבחיפה, במקום בו שכן בעבר בית חרושת לכבלים שהיה שייך למשפחתה של תמי. המרכז נפתח ב-1992, וכיום יש בו שמונה עובדים במשרה מלאה וכ-50 חברים. בעקבות זאת, הפך המקום, לטענת למברגר ואחרים, למיסיון הסיינטולוגיה הגדול ביותר מבין שלושת המיסיונים הפועלים כיום בישראל.
על אף שקבעו את ביתם בישראל, בני הזוג למברגר המשיכו לנסוע ל"פלאג" בכל קיץ כדי להתקדם בסיינטולוגיה, עד שלבסוף הגיעו לשלב מתקדם בו נשארו מספר שנים. להערכת למברגר, הוא ואשתו הם שניים מתוך כ-25 ישראלים בלבד שהגיעו לדרגה כה גבוהה. "האנשים שטיפלו בי (האודיטורים וקציני האתיקה שפגש בקלירווטר – ד"ה) שאלו אותי מה מצבי בחיים, והשבתי שהחיים שלי מושלמים, אבל אז עלו דמעות בעיניי משום שדאגתי לסיינטולוגיה", הסביר.
עדויות: ההנהלה גרה ב"בסיס זהב" בקליפורניה
למברגר מספר כי המצב החל להשתבש ב-1986, בה מת מייסד הסיינטולוגיה האברד, וכאשר אחד מחסידיו האדוקים, צעיר כריזמטי בשם דיוויד מיסקביג' הפך לראש הכנסייה. למברגר לא חדל לשאול שאלות ולהציע הצעות במשך 30 שנה – בכיתות, בזמן האודיטינג ובמכתבים ארוכים שכתב למנהיגים ב"בסיס הזהב", המרכז הראשי הסגור של הסיינטולוגיה ליד העיר הרמט, במדבר קליפורניה, דרומית-מזרחית ללוס אנג'לס.
ב"בסיס הזהב" מתגורר לפי השמועות גם מיסקביג', כיום בן 52, המכונה בסיינטולוגיה יו"ר מועצת המנהלים. עמו גרים כמה מאות מהחברים המסורים ביותר, שרבים מהם שייכים למה שמכונה Sea Org (הארגון הימי). זוהי קבוצה אליטיסטית של חברים שמקדישים את כל זמנם לפרויקטים סיינטולוגיים בתמורה לארוחות, דיור וקצבה סמלית.
למברגר אומר שמעולם לא קיבל תשובות הגיוניות למכתביו. לדבריו, ככל שחששותיו גברו, כך גדל גם מספר המכתבים שכתב. על אף שסבר כי ההשקעה הראשונית באודיטינג כדי להגיע ל"קליר" היתה שווה את המחיר, למברגר טוען כי ככל שמתקדמים ברמה, המחיר נראה פחות הגיוני.
לפי ההערכה באתר CelebrityNetWorth.com, שווי רכושו האישי של מיסקביג' הוא 50 מיליון דולר. עם זאת, על הכספים שבשליטת הכנסייה, שקיבלה ב-1993 פטור מתשלום מסים בארצות הברית, יש נתונים רבים ושונים. למברגר טוען אמנם כי היעדר השקיפות הכספית החל בתקופת מיסקביג', אולם קשה לדעת מה היה המצב בתקופתו של האברד. מייסד הסיינטולוגיה כתב לבכירי הכנסייה שלו כי עליהם "לוודא שהרבה גופים עוברים דרך העסק. תרוויחו כסף. תרוויחו עוד כסף. תפעילו אחרים כדי שירוויחו כסף. לא משנה אם אתם מקבלים אותם (לכנסייה). פשוט תעשו את זה".
החיפאים הוכרזו "אנשים מדכאים"
בינואר האחרון קיבל למברגר אימייל שנשלח בתפוצה רחבה על ידי דבי קוק, בכירה לשעבר בסיינטולוגיה, ששימשה מפקדת של מרכז האימונים "פלאג" בקלירווטר, לפני פרישתה מהכנסייה ב-2007. במייל כתבה קוק כי לדעתה מיסקביג' מנהל את הסיינטולוגיה בצורה לא נאותה ומרחיק אותה מרעיונותיו של האברד. בתגובה, הכנסייה תבעה אותה למשפט שנערך בטקסס. למברגר העביר את האימייל של קוק לראשי הכנסייה וביקש מהם להגיב עליו. "המשרד לנושאים מיוחדים" השיב לו שהוא הוכנס ל"אתיקה", מעין תוכנית חקירות בסיינטולוגיה. לאחר מכן נקרא לארגון בתל אביב, ושם נחקר באריכות אם גלש באינטרנט (פעילות אסורה) ואם "התכתב עם אויבים". הדר בורשטיין מהארגון התל אביבי לא אישרה ולא הכחישה את הדברים.
בני הזוג למברגר המשיכו להאמין כי דרכו של האברד היא הדרך הנכונה. במאי האחרון הם טסו לטקסס, אחרי שקיימו שיחות עם העובדים ועם אחדים מהתלמידים במיסיון בחיפה על מורת הרוח הגוברת שלהם נוכח המצב. בטקסס הם פגשו את מרטי רת'בון, החבר הבולט ביותר של התנועה העצמאית והבלתי רשמית, לכאורה, של הסיינטולוגיה. רת'בון היה חבר בכיר בכנסייה במשך 72 שנים. יחסיו עם מיסקביג', לו היה כפוף ישירות, הידרדרו עם הזמן. הוא סיפר כי נמלט מבסיס הזהב על אופנוע, ובקושי הצליח לעבור דרך הגדר החשמלית. מאז בריחתו מתח ביקורת על הנהגת הכנסייה, שהכחישה רבות מטענותיו.
דני למברגר. צילום: חגי פריד אחרי שבוע בטקסס, טסו בני הזוג למברגר ל"פלאג" שבפלורידה. הם תכננו לשהות אצל ידידים ותיקים מהכנסייה, להיוועד עם אודיטורים בכירים ולדווח להם שאנשי המיסיון בחיפה מתכוונים להכריז פה-אחד כי איבדו את אמונם במיסקביג' ובכיוון שאליו הוא לוקח את הסיינטולוגיה. למברגר אמר שזו היתה מעין נסיעת פרידה, מאחר שידע היטב מה יהיו תוצאותיה.
כשהמתינו בני הזוג לקבל את מזוודותיהם בנמל התעופה בטמפה, התקרב אליהם אדם זר שנתן לכל אחד מהם מכתב. כשפתחו את המכתבים גילו כי הכנסייה הקדימה אותם: נאמר להם ששניהם הוכרזו SP, כלומר "אנשים מדכאים", מונח שקבע האברד לתיאור "כל אדם או קבוצה השואפים באופן פעיל לדכא את הסיינטולוגיה או לפגוע בה באמצעות פעולות מדכאות". לפי כתביו של האברד, אפשר לסווג כ-2.5% מהאוכלוסייה בתור SP. מאז אותו אירוע, כל סיינטולוג שדיבר עם בני הזוג למברגר היה עלול להסתכן שיסווג כ-PTS (Potential Trouble Source – מקור פוטנציאלי לצרות) וגרוע מכך, אולי אפילו כ-SP. לדברי האברד, כ-17.5% מהאוכלוסייה הם PTS.
"יש אגף שלם שנקרא ‘המשרד לנושאים מיוחדים' ומנהל מסע שקרי קשוח נגד ‘אנשים חתרניים'", אומר למברגר. בהתאם לנתוני הליגה להגנה על אנשים מדכאים", ארגון תמיכה שהוקם על ידי שני סיינטולוגים לשעבר, האגף מפעיל לחצים אדירים על חברי כנסייה כדי שינתקו את כל קשריהם עם "אנשים מדכאים", גם אם אלה בני או בנות זוגם, הוריהם או ילדיהם. "אני סבור שאם מיסקביג' ירשה לאנשים להמשיך להיות ידידים של אלה שעוזבים הוא יהיה אבוד", הוסיף למברגר.
הידידים שאצלם התכוונו בני הזוג למברגר לשהות לא ענו לטלפונים שלהם, ופגישותיהם בוטלו. בני הזוג שהו במלון, בילו חמישה ימים על החוף וטסו בחזרה הביתה. לדברי למברגר, הוא ימשיך לפעול בהתאם ל"תורתו היישומית של רון האברד". מעתה ואילך יקנה את כל החומרים הדרושים, כולל אי-מטרים, דרך האינטרנט וממקורות סיינטולוגיים עצמאיים. "איבדנו אולי עשרה אנשים, אבל אנחנו ממש מאוחדים בזה", הדגיש למברגר.
מרטי רת'בון קידם בברכה את פעולתו של מיסיון דרור. ביולי האחרון אף אמר בראיון לשבועון הניו יורקי "וילאג' וויס" כי היא "חסרת תקדים" ומהווה "זעזוע טקטוני" בעולם הסיינטולוגיה. "למיטב זיכרוני, אף מיסיון, ובוודאי אף קבוצה בגודל כזה ובתפוקה כזו, לא אמרו להנהגה להתחפף", הוסיף רת'בון בראיון. השבועון, שכותב בהרחבה זה שנים על הסיינטולוגיה ועל הטענות להתעללויות המבוצעות בה לכאורה, הציב ב-2012 את בני הזוג למברגר בראש רשימת "25 האנשים העיקריים שפוגעים בסיינטולוגיה".
אין נתונים אמינים על מספר האנשים השייכים כיום לכנסייה הסיינטולוגית. הכנסייה עצמה טוענת כי ברחבי העולם מגיע מספר החברים ליותר משמונה מיליון, מהם שלושה מיליון וחצי בארצות הברית. מבקריה טוענים כי מספרים אלה כוללים כל מי שעבר את קורס ההכנה לסיינטולוגיה או ביקש מידע עליה ונתן את כתובת האימייל שלו. המבקרים הצביעו על סקרים עצמאיים שמהם עלה כי המספרים הרבה יותר קרובים ל-100 עד 200 אלף בעולם, מתוכם 55-25 אלף חיים בארצות הברית.
למרות זאת, הדת זוכה לתשומת לב רבה ולבחינה מדוקדקת, שנובעת בחלקה הגדול מהעובדה שהיא זוכה להישגים נאים בהוליווד. עם חסידיה נמנים השחקניות קירסטי אלי, ג'ון טרבולטה וטום קרוז, שמפיץ זמן רב ובלהט גדול את עקרונות הכנסייה ובתמורה לכך נחשב לאחד מבכיריה. ראש הכנסייה דייוויד מיסקביג' הוא אחד ממקורביו של קרוז, ואף היה השושבין שלו כשהתחתן ב-2006 עם השחקנית קייטי הולמס, נישואים שהסתיימו לאחרונה בגירושים.
למברגר סבור כי בישראל יש כיום בין 300 ל-400 סיינטולוגים, שרובם קשורים למרכז ביפו. מרכז כזה מכונה בסיינטולוגיה org (ארגון), והוא מנוהל ישירות על ידי המרכז הראשי של הכנסייה בארה"ב. לצד המרכז הראשי הפועל כעת בבניין אלהמברה המשופץ יש כמה אודיטורים עצמאיים ושלושה "מיסיונים" קטנים, אחד מהם בשדרות רוטשילד בתל אביב, השני ליד רחובות והשלישי הוא המיסיון של למברגר בחיפה.
למברגר הסביר כי בניגוד ל"ארגון", המיסיונים הקטנים והאודיטורים העצמאיים אינם מנוהלים ישירות על ידי המרכז בארצות הברית, אלא פועלים כמעין זכיינים. הם מקבלים מההנהלה בקליפורניה רשות לפעול, ונדרשים לשלם לה עשרה אחוזים מהכנסותיהם. את כל הספרים, סרטי הווידאו והאי-מטרים של הסיינטולוגיה, שאותם צריך לכייל מחדש כל שנתיים, הם חייבים לקנות מהמרכז הראשי. "לא עדיף היה להשתמש בכל הכסף שהוקצה לבניית המרכז ביפו לסיוע בתשלום העלויות של אלה שרוצים ללמוד את תורתו של האברד?" תהה, והוסיף כי ברחבי העולם יש אלפי אנשים שנוטשים את הכנסייה לגמרי או מצטרפים לקבוצות עצמאיות. "הכנסייה לא מודה בכך ומכנה את העוזבים ‘פושעים' שסטו מהדרך", אמר.
נציגת הארגון בת"א: "הטענות מעוותות"
המרכז בתל אביב סירב להשיב לשאלת "הארץ" בנוגע למספר הסיינטולוגים, מספר המיסיונים והאודיטורים העצמאיים בישראל, או לפרט את ההסדרים שלהם עם המרכז בארצות הברית. לא התקבלו תשובות גם בנוגע למחירי השירותים שהארגון מציע ועל ההיררכיה של הכנסייה. הדר בורשטיין, שענתה במייל בשם ה"ארגון" הראשי, הדגישה כי בחנוכת המרכז החדש השתתפו "יותר מ-2,000 סיינטולוגים ואורחיהם", וכי במרכז עובדים "200 אנשי צוות נאמנים, המגישים שירותים לאלפי סיינטולוגים ברחבי המדינה".
בורשטיין ביטלה את דברי למברגר, שלדבריה "עומד בראש קבוצה קטנה הטוענת להיות מרכז סיינטולוגיה, אך לא כוללת אפילו את המלה סיינטולוגיה בשם שלה". על אף שסירבה להתייחס לתלונות הרבות של למברגר על מצבו הנוכחי של הארגון, היא כתבה באופן כללי שהן "מעוותות ומשוללות כל יסוד".
דעתי האישית היא שלכמה מרעיונות הסיינטולוגיה יש ערך והם יכולים לתרום משהו להתפתחות
האדם במינון נכון שמשתנה מאינדיבידואל לאינדיבידואל.
יש מקום לברך על כך שקמים בארץ זרמים חדשים המשתמשים ברעיונות סיינטולוגיים גם ללא קשר למרכז הסיינטולוגי בארה"ב הידוע בנוקשותו ובהתנהגות שנוייה במחלוקת מבחינה אתית וחוקית.
הצעתי לגופים החדשים המשתמשים ברעיונות סינטולוגיים בארץ היא לא להשתמש רק ברעיונות של רון הבארד שהפך להיות מזוהה לחלוטין עם הסיינטולוגיה שלא לטובתה אלא להרחיב ולגוון אותם עם רעיונות של אנשים אחרים וכך ליצור סיינטולוגיה חדשה אולי טובה יותר. ( גם אם הם נראים ככפירה בעיני המרכז הסיינטולוגי של מיסקביץ').
כדאי להשתמש לשם כך בספרו של הפילוסוף הישראלי משה קרוי "הוכחות לוגיות על קיומה של הנשמה " ספר היוצא מנקודות הנחה סיינטולוגיות לכיוונים שהברד לאחשב עליהם כלל .
עם ספר זה ואחרים מסוגו אפשר יהיה ליצור בבוא היום זרם ישראלי ייחודי של סיינטולוגיה.
[…] החלק השלישי בסדרה סיינטולוגיה בארץ הקודש- […]
[…] החלק השלישי בסדרה סיינטולוגיה בארץ הקודש- […]
[…] החלק השלישי בסדרה סיינטולוגיה בארץ הקודש- […]
יובל וליס כותב בפייסבוק:וEli Eshed נזכרתי אחרי קריאה במאמר לעיל ב-למברגר, שבזמנו ניסה להקים אירגון סיינטולוגי מקומי. נראה שזה משהו חזק בארץ – לתת נופך מקומי להשפעות חיצוניות. האם הוא עדיין עוסק בזה?
באשר לטענה שהסיינטולוגיה קודמה ב'פנטסיה 2000' – לדעתי יהיה נכון יותר לומר שהדעה של גבעון קודמה, ככל שהיא קרובה לסיינטולוגיה (מעריך שהוא לא כרך כסף עם הנושא, או עסק בחייזרים). לצידו היו עוד דברים מקוריים עד מוזרים שם, כמו מאמרים של בכר ועוד. לא חושב שהרוח הזו הורגשה. לא תורגם אף סיפור של האבארד, ככל שזכור לי.
האם זו כת – יש בה אלמנטים כאלה, אבל היא לא מנסה להתרחק מהעולם כמו כת אמיתית, אלא נשארת במגע קרוב; גם פסילת אנשים נעשית במימד אינטלקטואלי ולא רגשי (סביר שהיום זה יותר ברמה כספית). באמריקה היא זוכה למעמד של דת, אבל זה רק בגלל ההטבות במיסוי…
לעיתים מצער שהיא לא דת העתיד האמיתית… דת חדשה וטובה יותר. אבל אני חושב שהדת האוניברסאלית שהציע ג'ספר פורד בסידרת ספרי 'וונסדיי נקסט' שלו (שני הראשונים מ-5 תורגמו, 'פרשת ג'יין איר' ועוד אחד), תהיה מוצלחת יותר. מעריך שנגיע למשהו כזה בעתיד.
[…] הסיינטולוגיה בארץ הקודש […]
[…] כיום השכונה שומרת על אופיה המיסטי מאחר שבה שוכן מרכז אירגון הסינטולוגים […]