השתתפתי אתמול בפגישת בלוגרים עם מנהיגי מפלגת מרצ ובראשם חיים אורון.
פגישה שיזמו אנשי המפלגה עצמה או בכל אופן היחצנים שלהם ששמים יותר ויותר דגש על האינטרנט הרעיון היה שמן הראוי היה שמנהיגי המפלגה ישמעו את רחשי קולו של העם לפחות זה שמיוצג בידי הבלוגרים הפוליטיים יותר ואילו הבלוגרים יכירו את מפלגת מרצ מיהי ומהי.
וזהו בהחלט רעיון יפה שמן הראוי שגם מפלגות אחרות יאמצו אותו אם כי איני יודע איזה תועלת מעשית תצמח ממנו.
ישבנו מסביב לשולחן ארוך רוב גדול של בנים ומיעוט בולט של נשים .
האם זה אומר שיש פחות בלוגריות שמתעניינות בפוליטיקה מגברים ?
כנראה .
מרצ כידוע סובלת מתדמית של מפלגה אשכנזית מיושנת שחלף זמנה והתדמית הזאת ניכרה היטב בהתקפות של כמה מעמיתי הבלוגרים והבלוגריות על אנשי המפלגה שהואשמו בחוסר רלבנטיות ובחוסר רדיקליות מספיקה.
אנשי המפלגה האזינו בעיניים כבויות .
היה ברור שאת כל ההתקפות האלו הם כבר שמעו ושומעים חמש מאות מליארד פעם ובכל פגישה ופגישה שלהם עם "העם " או עם סתם פעילים.
הקשבתי לבלוגרים .כמה מהם פעילים רדיקליים העלו טענות מדוע מרצ אינה עושה כך וכך.
איש מהם לא העלה טענה רצינית או חדשנית או אפילו מאתגרת .
רעיונות חדשים עבור מפלגת מרצ והשמאל השוקע איש מאיתנו לא היציע.
השמאל כפי שאישר חיים אורון שוקע בכל העולם אבל לא לגמרי אחרי הכל מהו הנשיא אובמה אם לא איש שמאל במהותו?
ייתכן בהחלט שצפויה תחייה מסויימת של השמאל שממנה תרוויח גם מר"ץ אולם הרושם שלי הוא שהקולות והתומכים השונים התעייפו מהשמאל במסגרותיו הישנות אלו המבוססות על קרל מארקס ועמיתיו ויריביו מהמאה ה-19 הסוציאל דמוקרטים והאחרים שכיום נראים רלבנטיים פחות ופחות .והפנייה היא לגופים אחרים לגורמים אקולוגיים ואפילו ניו איג'יים ודתיים שקרל מרקס והסוציאל דמוקרטים היו מתרחקים מהם בסלידה ,אבל עוצמתם מתגברת כיום מיום ליום.
אולי כדאי למפלגת מרצ ללמוד גם את העניין הזה אם היא רוצה להחזיר לעצמה כמה קולות ?
וראו גם
