משורר בין שני עולמות :על יואב עזרא - המולטי יקום של אלי אשד

בקרוב יתקיים אירוע השירה כִּמְעַט עֶשְׂרֵה: מסיבת שירה עברית

יקראו משוררי שנות העשרה:

והמשורר יואב עזרא

העורכת רנה ורבין

ינחה:

נמרוד פלשנברג

תנגן ותשיר:

בלה טאר

אח"כ:

מסיבה עם די.ג'יי ניצן חורש

שני, 5.7, 20:30

רדיו איפיג'יבי (שד"ל 7)

http://www.facebook.com/radioepgb

ולרגל האירוע להלן רשימה של המשוררת והאמנית דיאנה מן על יואב עזרא ,משורר בנקאי ומבקר שירה ידוע ומוכר.שמשמש כמבקר השירה של אתר זה ומאמרי הביקורת שלו תמיד מעוררים הדים.

אולם שנים לפני שיואב עזרא החל לעסוק בביקורת שירה הוא נודע כמשורר וכאספן ענק של ספרי שירה .

משורר בין שני עולמות :על יואב עזרא

מאת דיאנה מן

יואב עזרא הוא דמות ידועה בקרב משוררים ומבקרים. ניתן לומר עליו שהוא אניגמה שחי במקבילבמספר עולמות.

במקצועו יואב משמש כמנהל בנק אך עבורו היצירה היא תכלית חייו, ולא המעמד הכלכלי או החברתי שהם בהישג ידו. הוא משורר פורה שכתב אלפי שירים ולמרות זאת הוא ממעיט לפרסם.

ספרו הראשון " שירים עד תם " (הוצאת עשן) שהוא כיום בגדר בלתי ידוע לחלוטין ובלתי ניתן להשגה לחלוטין . יצא לאור בידי גבריאל מוקד לפני 31 שנה ב- 1978.הספר כיום קיים רק אצל יואב עצמו ואין אף ספריה שמחזיקה עותקים שלו.

כריכת הספר "הנגן של עולם המתים ".

שיריו המופיעים בספרו השני והקצר הנגן של עולם המתים, הוצאת פלונית 2009, מעידים היטב על יצירתו של יואב עזרא.

בחירתם המוצלחת של השירים המופיעים בספר נעשתה על ידי שלמה קראוס. במיומנות רבה הוא מיין מאות שירים של יואב והרכיב ספר יפה מבחינת התוכן ומבחינה אסתטית.

השירים של יואב עזרא הינם קצרים, אולם הם פותחים אמנם באופן מסועף דלתות לרבדים סמויים

מן העין, אך לא מן התודעה ומעפרונו המחודד והמדויק של המשורר. בתחכום עדין הוא מתאר בשורה הראשונה של כל שיר ושיר חוויה די שגרתית ובנאלית מאוד. היא מזכירה את המוכר ואולי את היציבות

בחייו של אדם כמו יואב, בעל משרה מכובדת, היודע שכל בוקר הוא קם לשגרה המעניקה לו דרור לחולל תוהו ובוהו בשיריו. בשורות הבאות ובאמנות רבה הוא מטשטש את הרושם הראשוני של ריקנות צפויה ומוביל את הקורא לרובדי הדמדומים שבהם הכול נמצא. הוא הופך לבורא המוליד מציאות שונה מקודמה שהפעם משקפת זרימה אלגאנטית של חלקי פסיפס המאפשרים הבזקי הצצה למורכבות הדינאמיקה בנפש אדם שלפי מילותיו חי את אמנות היצירה.

הוא בונה מסגרות ומעצב תבניות של הידועים מראש ובפתאומיות הוא מרסק זו בתוך זו על מנת לברוא משהו אחר מעט דואב שרוגש ומרגש. בתום הקריאה נשאלות בהשתוממות השאלות: היכן אני? מה התרחש ומהי ההשתלשלות? בסערת רגשות ובמאמץ להבין קוראים שוב את השיר.

דוגמה לתעתוע זה היא השיר לא, עמוד 23. השורה הפותחת מתארת תמונה שכיחה ביותר.

והשעה שעת בוקר מאוחרת

שקט

סביב

לאחר מכך, יואב מוסיף את הפרשנות לצאנה:

עומד

לצד

דלתות

השחר

כל מילה הינה ניצבת בגפה ונוצרת מיידית תחושה של חוסר שקט. הצפייה נמוגה למציאות אחרת אולי אמיתית יותר או הזויה יותר. בכל מקרה היא חייבת להיחשף בפנינו באיטיות ובכובד ראש. שורר שקט. אין תזוזה. אור השחר עדיין עומד וממתין – עד שיגיע הרגע הנכון, אם בכלל. המשורר מתפרץ לעולם מסודר זה ומשנה אותו ללא הכר. הוא אינו מרוצה מן היש. הוא הופך ליוצר, קודם כל דרך הגיגיו, ולאחר מכן במעשה.

מחשבה נפלאה

זרועה ניצוצות אהבה וגלגל השמש החל סובב

בישימון

חלודה

חוקרני

הקורא מצפה שוב לדבר מוכר. השמש החוקרני, אגב הזכרי, קיבל מיואב סיוע פיזי כמנת שימון ואף נפשי, כניצוצות אהבה. התחושה המורגשת של הצפי הבנאלי של סיום מהנה שוב עולה ושוב מטעה. בשורה האחרונה והארוכה ישנו מצב חדש המכיל את כל ההיבטים המגוונים והמוכרים הנזכרים למעלה בשיר זה, אולם עולמו החדש וכביכול המשופר של המשורר מגלה פנים נוספים המכים גלים. בד בבד שני אירועים מתרחשים, השמש חדל לסובב ושנית, החן הנלקח "הנגוז" יישאר חבוי.

לא יסב מלכת להחיות מחדש את החן הנגוז לא המשורר שהוא הבורא וגם הצופה נכלא בתוך השורה האחרונה, בין שני הלאווים. אם שני מינוסים או לוואים מבטלים זה את זה, אז בכל זאת, תקווה נוצרת והשמש אכן יסב וחן הניצוצות יתגלה – לא רק ליואב.

עוד דוגמה לכך היא בשיר קצר הירח אז שט באמבטית קצף לבנה, עמוד 11, יואב עזרא

מתאר את חדר האורחים ומשתמש בכסא לשקף את חירותו מן כבליו של הרובד המוסכם והגלוי וליצור עולם הזוי. בשיר הזה הוא נעזר בירח החמקני כדי לחולל אנדרלמוסיה בתוך גבולות יציבים ומתוחמים –

ובחדר האורחים הכסא משתגע מצחוק מתחת לשולחן.

יואב עזרא בספרו הנגן של עולם המתים, הכולל 31 שירים, מפתיע ביכולתו לערבב את המימד הפיזי בדמיוני וליצור עולמות המעוררים עניין המעשירים את הקורא ומרעננים את השירה של היום.