הופיע בגרסה מקוצרת בגליון "טיים אאוט " מספר 397 בשם "ציד המכשפות "
הכישוף היהודי הקדום :מחקר-שיטה –מקורות . הוצאת מוסד ביאליק ומכון בן צבי .ירושלים 2010. 436 עמודים .
יש לי עניין עמוק בספרים שהיו שנויים במיוחד במחלוקת בשפה העברית ובמיוחד כאלו שעברו צנזורה.
ספרים שנראו בזמנם ( ויש שגם היום ) ככל כך מוזרים ונועזים ו"מסוכנים" עד שמחבריהם נרדפו בידי גופים שונים שניסו למנוע את הוצאת ספריהם.
ואם קם מישהו שדרש לשרפם הרי זה עוד מעלה את ערכם בהרבה.ואם עותקים של הספר נשרפו ממש הרי זה מעלה את ערכם עוד יותר בהתאם.
וככל שספר ומחברו נרדפו יותר ונשרפו יותר,הרי ערכם עולה בהתאם.
יש לי אוסף שלם של ספרים כאלו שיצאו לאור בעברית לאורך המאות.
אלו מחולקים בספרייתי לכמה מדורים שונים .
ובהם יש את מדור ספרי הכישוף .ומן הסתם יש לי אוסף שלם למדי של רוב ספרי הכישוף והקבלה המעשית שיצאו לאור בעברית והספרים שנכתבו עליהם .
ואולי העניין בנושא זה נובע גם מסיבות משפחתיות כמה וכמה מאבות אבותי צאצאים של משפחת קלונימוס הידועה עוד מימי הביניים המוקדמים נודעו בעיסוקם בתחומים הקיצוניים ביותר של מה שמכונה בטעות "קבלה מעשית " והם ככל הנראה הרחיקו לכת יותר מכולם . וכך אביו של סבו של סבה של סבתי הרב אליהו בן שלמה זלמן "הגאון מוילנה " הוא האדם היחיד שידוע שניסה ליצור גולם אדם מלאכותי .
ומהצד השני על סבו של סבו של סבי הרב יוסף זונדל מסלנט .מסופר באגדה שהוא היה אדם האחרון ( ואחד הבודדים אי פעם אפשר לספור את האנשים האחרים שעסקו בכך על אצבעות יד אחת ) שהקים לתחייה גופה של מת לזמן מה על מנת לחקור אותו בנושא מסויים .
המדובר ככל הנראה באגדה אולם יוסף זונדל מסלנט אכן עסק בקבלה מעשית מסוג "מתקדם ביותר " כפי שמראים מסמכים שונים שהשתמרו ממנו.
והם לא היו היחידים במשפחתי
.מאידך אנשים אלו שהרחיקו לכת יותר מכולם בעיסוקם בצדדים הקיצוניים יותר של הקבלה מעשית ושל מה שניתן להגדירו ככישוף יהודי מהדרג העליון ביותר נודעו גם כמי שהטילו שוב ושוב חרמות וניהלו רדיפות של ממש כנגד מי שעסקו גם הם בנושאים מעין אלו כמו ובמיוחד החסידים ( שעד כמה שידוע מעולם אף לא ניסו להרחיק לכת כמוהם בניסויים המיסטיים שלהם ) כנראה מתוך ההנחה שאי אפשר לסמוך על אף אחד מלבדם שידע איך לעסוק בנושאים מאין אלה שלא למטרות רווח אישי או צבירת כוח אלא אך ורק למטרות של ידע בלבד.
.ובכך אולי צדקו .
וכך כשבימים אלו יצא לאור ספר חדש של חוקר תולדות הכישוף ביהדות הדוקטור יובל הררי על תולדות הכישוף היהודי הקדום הוא עורר את ענייני המקצועי .
חוקר היהדות פרופסור שאול ליברמן אמר פעם בהרצאה לכבודו של חוקר הקבלה המפורסם גרשום שלום מי שהפך את מחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית לתחום "לגיטימי " במחקר :
" שטויות הן שטויות אבל חקר התפתחות השטויות הוא מדע".
הפירוש יש דברים שהם כל כך מגוחכים ומופרכים מעצם מהותם שאין זה יאה לעסוק בהם בצורה מחקרית אלא רק בחקר התפתחותם ההיסטורית בלבד.
הכישוף היהודי לדורותיו ה"לבן " וגם "השחור" ( כן כן היו דברים כאלו ) היה אולי הבולט בכל ה"הבלים " אפילו בהשוואה למיסטיקה היהודית והקבלה שנראו רציניות וכמעט מדעיות בהשוואה. אבל היה בגדר טאבו כמעט בחקר היהדות נושא הכישוף היהודי הקדמון..
אבל כמו הרכה דברים אחרים במחקר גם היחס הזה השתנה.
בימים אלה יצא לאור ספרו החדש של חוקר הכישוף היהודי הקדמון יובל הררי על נושא זה שעד כה היה כמעט בגדר "טאבו" בחקר היהדות.
חרב הכשפים של משה רבנו
ד"ר יובל הררי הוא כיום אחד משני חוקרי תולדות הכישוף הבולטים של ישראל . הוא התפרסם לראשונה אצל חובבי הכישוף הודות לפירסום מהדורה מדעית של ספר הכישוף היהודי הבולט של העת העתיקה "חרבא דמשה".
זהו ספר שככל הנראה התחבר בין המאות השלישית לחמישית לספירה והוא נותן רשימה מפורטת ביותר של כשפים והפעלתם .
הכשפים בנויים על שיטת כישוף מיוחדת במינה.
אלו הם שמות של "חרב שניתנו למשה בידי מלאכים והפעלת "החרב " מסוגלת לבצע כשפים אדירי עוצמה. "החרב"היא למעשה אוסף שמות שמתוכן נגזרות נוסחאות מאגיות חזקות מאוד שיש להשתמש בהן על פי הוראות שניתנות בחלק האחרון של החיבור, נוסחאות שביכולתן אף להרוג . (. על פי מסורת אלה יכולת הכישוף הזאת הייתה בידי משה שהשתמש בה ( על ידי השמעת השם המפורש ) אף להרוג אנשים במילה בלבד כפי שעשה עם המצרי שאותו לא הרג כלל בידיו . אלא בכשפיו. כלומר משה היה מכשף אדיר כוח עוד בצעירותו לפני ששמע את דבר האל.
על פי מסורת קדומה משה עלה השמיימה וקיבל שם סודות שמים אך נתקל גם במלאכים שהתנגדו למסירת הסודות העצומים לידי בן תמותה ואף ניסו להרגו ! הסודות שקיבל משה בשמים הייתה העובדה שאפשר לקרוא בתורה קריאה שונה מזאת המקובלת עלינו וקריאה זאת מאפשרת לפעול פעולות מאגיות מרחיקות לכת שונות . והנוסחאות הכישופיות השונות שקיבל משה מידי המלאכים היו שמותיו של האל שמות שהם מקורות הכישוף. נראה שהייתה שאיפה לקשר בין התורה ובין תורת הכישוף ולחשי הכישוף ולהראות שהשנים שהם כה נפרדים הם למעשה אחד . בזמנים מאוחרים האמינו אנשים שונים כי אם יגלו את חרב משה דהיינו את שמות האל והלחשים שבהם החזיק יוכלו להשביע את המלאכים לנצל אותם לצורכיהם ולמשול עליהם.המכשפים המאוחרים הבדילו בין "החרב " עצמה המשמשת לביצוע הכשפים דהיינו הלחשים ובין השמות "האלו שהם סתרי החרב " המיועדים להעניק למשתמש את עצם היכולת של השליטה והשימוש בחרב. כלומר יש צורך בהשבעה מיוחדת על שלושה עשר המלאכים הממונים על החרב , לפני שאפשר יהיה להשתמש בה עצמה. השמות הם לא רק מעין לחצני הפעלה המפעילים את העולם על פי חוקי סיבתיות מאגיים אלא הם בעיקר תעודות מעבר המכוונות להעיד בפני המלאכים כי ראוי הוא המכשף המשתמש שיכבדוהו וימלאו את רצונו כפי שמילאו בעבר את רצון משה.
בספר "חרבא דמשה" מוצאים מרשמים לכשפים מגוונים ומעניינים ביותר כמו הליכה על המים ( האם השתמש ישו הנוצרי במרשם זה כשהלך על המים כמסופר בברית החדשה ?) על מנת לעשות זאת :
קח עץ מפרזלא וקוב אותו וחרוז בו חוט שני וקשור אותו עקבך וכת' ואמ' החרב עליו וצא בשלום.
( הררי ע' 217)
הכישוף היהודי הקדום לדורותיו
הספר הנוכחי מבוסס על עבודת הדוקטוראט של הררי .
אמנם הררי אינו הראשון שעוסק בתחום זה .בעבר כבר עסקו בו חוקי קבלה שונים כמו גרשום שלום ומשה אידל .והקדים אותו באנגלית החוקר גדעון בוהק שפירסם לאחרונה ספר מקיף ביותר בנושא זה.
: Ancient Jewish Magic: A History
אולם ספרו של יובל הררי הוא הספר הראשון והמקיף ביותר הקיים כיום בעברית על הכישוף העברי הקדמון כפי שהתקיים בימי בית שני ועד לתקופה המוסלמית הקדומה.
הספר מורכב מתיאור מפורט של יחס המחקר המדעי לנושא הכישוף בכלל והכישוף היהודי בפרט. ורק אחרי עשרות רבות של עמודים בנושאים אלו מגיע הררי לנושא עצמו לחשים והשבעות שונות שבהם השתמשו מכשפים שונים לביצוע מטלות ומשימות שונות כמו השגת ליבה של אישה פגיעה באויב טיפול במחלות ,גרימת מחלות אצל יריבים,הליכה על המים ,הקמת מתים לתחייה והשגת מידע מהם ,קפיצת הדרך למקומות מרוחקים ועוד ועוד דברים שכל אדם מהישוב מצטרך להם מתי שהוא בחייו ומסתבר גם בישוב היהודי של ימי בית שני ולאחריו.
ובספר זה שובר הררי כמה מוסכמות מ קובלות במחקר היהדות בעשרות השנים האחרונות .לדוגמה מקובל היה להפריד הפרדה ברורה וחדה בין החכמים האליטה של היהדות שלא עסקו בכישוף ואם ביצעו ניסים ויש סיפורים רבים על כך הרי ברור היה ( מבחינת החוקרים שעסקו בכך לפחות ) שזה לא היה כישוף אלא ביצוע נס ברשות ה'.
אחרי הכל התורה אוסרת באיסור חמור על כישוף והמלך שאול כידוע רדף מעלים של נשמות מתים אוב ועל הרב מתקופת החשמונאים שמעון בן שטח מסופר שתלה עשרות מכשפות באשקלון בציד המכשפות הראשון הידוע לנו וכו'.
לכאורה,אם כך לא היו יריבים גדולים יותר לכישוף מהרבנים .
אך המציאות מסתבר הייתה שונה.
הררי מראה שלאמיתו של דבר אין להבדיל בין סיפורי ניסים של רבנים ובין פעילות של המכשפים והמכשפות עם יש איזה שהוא הבדל בכישוף שבוצע הרי זה בכך שהחכמים העזו ללכת יותר רחוק מכל מכשף עממי בכך שיצרו בני אדם מה שנקרא לעתיד גלמים ויצאו למסעות מיסטיים בעולמות העליונים שבמסגרתם כפו את רצונם על מלאכים לביצוע משימות שונות.. .
המאגיה, טוען הררי בספר, מעולם לא נדחקה לשוליים החברתיים של היהדות, אלא השתלבה בזרם המרכזי של היהדות הרבנית-הלכתית. ההנהגה הדתית, ברובה המכריע, נענתה לדרישה שעלתה מהעם, ומצאה תמיד את הדרכים להסתדר עם האיסורים שהתורה מטילה על כישוף.
הספר של הררי מראה על שינוי גדול בפרדיגמה הקיימת לגבי הכישוף, הררי מעדיף לראות בתופעת הכישוף כתופעה מקבילה ואף קרובה לדת הממוסדת.
אפשר ללמוד שמהספר על עוד תופעה נפוצה היום שהמחבר אולי לא כיוון אליה כלל .
העליה במעמד של הכישוף הקבלה מעשית שאותו אנו רואים בעולם מסביב. כיום אלפי נשים גברים ונערים באינטרנט ומחוצה לו עוסקים בכישוף כמשהו טבעי וכמעט מובן מאליו גם כתוצאה מהצלחת ספרי וסרטי "הארי פוטר" על ילד מכשף שהפכה את הכישוף לנושא הלגיטימי ונפוץ ביותר כיום בספרות הילדים והנוער. .
ואולי העלייה במעמדו של הכישוף ושל כל מה שקשור במיסטיקה בכלל מביא גם לעליה במעמדה של חקר הכישוף ששוב אינו נראה כתחום האיזוטרי מכולם אלא כעוד נושא מכובד בחקר היהדות והחברה.
ראו גם
יובל הררי על בין כישוף לקבלה מעשית
לכל השדים והרוחות היהודיים -ראיון עם יובל הררי
ניקולא יוזגוף אורבך על "חרבא דמשה"
ירון ידען על מאגיה בתלמוד
נחשפים השורשים הפגאניים של ההלכה התלמודית
ביבליוגרפיה על כישוף יהודי קדום מאת מאיר בר אילן
ראיון עם חוקר הכישוף היהודי גדעון בוהק
אקדמות לחקר המסורת המאגית היהודית מאת גדעון בוהק
דורית קידר על נשים כשפניות וקערות כישוף
כל מה שרציתם לדעת על הכישוף למתחילים ולא היה לכם את מי לשאול
4 תגובות על “המכשף היהודי לדורותיו: על "הכישוף היהודי הקדום " מאת יובל הררי”
איפה יש מורים לזה.
או שחייב ללמוד לבד בבית
[…] המכשף היהודי לדורותיו […]
[…] המכשף היהודי לדורותיו […]
, בעלי בגד בחבר שלי. הוא עבר לגור עם אישה אחרת בעלי שלא יכול היה לעשות. בלעדיי עכשיו לא רוצה לראות אותי אני כל כך שמחה כי קיבלתי בעלי היפה בחזרה אחרי שאני היה מבוים פעמיים על ידי מזויף כישוף מזויפים אבל אני מודה לאל שד ר לומו עזר להחזיר את בעלי ללא דיחוי ללא כל צורה של פעילות הונאה. צור קשר עם אלוהים זה שלח לאיית גלגלית על הדוא ל שלו; LOMIULTIMATETEMPLE@GMAIL.COM אני מבטיח שהוא יעזור לך לפתור את בעיית היחסים שלך, המילים שלו בטוח!!