פיוטר שמוגליאקוב הידוע בעולם השירה בכינויה "פטיה פתאח " הוא אחד מאותם משוררים עבריים שצמחו מהעלייה הרוסית בדומה לסיון בסקין ועצם היותו משורר בשפה שאינה שפת אימו ( כפי שהיו כל המשוררים העבריים עד בערך שנות החמישים או השישים ) הופך אותו למשורר מעניין במיוחד . אולם האם הוא גם משורר טוב בשפה העברית ?
יואב עזרא דן בשאלה זאת .
פיוטר פטיה שמוגליאקוב "עבדתי על מכונת אמת" סדרת דחק לספרות טובה הוצאת עמדה 2010 מערכת: עמוס אדלהייט, אריק א', רן יגיל, יהודה ויזן. עורך:יהודה ויזן
כבר בתחתית הדף הראשון של ספרו של פתיה פטאח "עבדתי על מכונת אמת " המחבר מבקש להודות לדורי מנור.
ראיתי וחטפתי הלם,
דורי מנור?!
אותו דורי מנור , שמאז הופעתו כילד בחוברות "אב" של הקיבוץ המאוחד – חוברות אשר נישאו, כאטרקציה ומנור עצמו יחד איתם, על גלי התקשורת הספרותית דאז, בעוד שכיום הן נקראות רק כמה שהן באמת ,כזבל ספרותי. אותו מנור, אשר מבחינה מסוימת הוא ההיפוך של לאה שניר. עורכת הקיבוץ המאוחד, אשר לעד מנסה לפתות את ציבור קוראי השירה בארץ בחצאית מיני ספרותית משנות השישים ואילו דורי מנור בחצאית מיני ספרותית של חייל רומאי נציג של עידן קדמון חירחורי הגסיסה שלו כבר נעלמו לפני שנים רבות מספור..
הן דורי מנור והן לאה שניר- הם תוכים, אשר במובן מסוים חוברים לגדול התוכים הספרותיים מנחם פרי, אשר חקה ומחקה את הקו אמיץ הלב של "עכשיו".
דורי מנור מפתח ופתח קו, שיהודה ויזן היה צריך להיות נגדו. פסטיז, של עקרון פוסטמודרני של חיקוי של דפוסים מן העבר.
וכך גם כל שירי הספר "עבדתי על מכונת אמת"
הם פסטיש , רטרו.
למה דומה הדבר?
דומה לאדם הלבוש בבגדים של חלוץ מלפני מאה שנה, והוא האדם ירוץ ברחוב
כמשוגע ויאמר ויצרח, שהוא הצבר.
פטיה אדם בסגנון רומנטי אוונגרדי עתיק. לקוח משירה רוסית מלפני 100 שנה בדיוק. גם בסוגי החריזה שלו.
עמוד 7
רעל-אלים, אחותי, שתיתי בלילה רם
והייתי כמוהם – זחוח, דלוח, מיותר
המשורר עצמו יודע, שהוא מיותר. זה רטרו, פוסטמודרני. כמו שאנשי מגזין הספרות
"הו" ובראשם דורי מנור מנסים לשחזר את בודלר וצרפת, כך פטיה מנסה לשחזר את רוסיה.הישנה והטובה של פושקין ולרמונטוב ובוריוסוב.
המשורר עצמו יודע ומבין ,שספר זה הוא בעצם ערימת עתיקות .
עמוד 31
הבטחה מזוגגת של מדורי-עתיקות
וגם הדאדא שלו עתיק
עמוד 31
בואי תראי –
זה אני אהובך הדביל
פטיה מסתמך עם כך על איזכורים רוסיים שיהיו מובנים רק לכמה יודעי דבר ויודע, שהוא מעתיק ומעתיק בלי סוף בלי לחדש שום דבר משלו החיקוי כאן הוא היצירה. .
עמוד 32
קונה מזכרות בקרמלין
עמוד 42
חדשות: החיות השתינו עליך
האמת, לקובץ זה יש משמעות כרטרו. אבל, בתור רטרו זו בדיחה,
שמתמשכת יותר מידי. לא היה צורך ב – 70 עמודים.
לא בשלב זה . אוסף של נונסנס ושורות לא טובות ושירים קצרים לא טובים.
למשל עמוד 58
שקשקנו באזיקים
רשרשנו במסמכים
גם הסיכומים של פטיה לתולדות האוונגרד הרוסי הם שטחיים
עמוד 59
מוזיאון גורלינו עולה מעפר אדום
או,
נרקמו תחבולות המחתרת בזמן המתנה
ותמימות ערמתינו פרחה במלוא איולתה
שוב האיולת .
פה ושם יש חיוניות של הברקות . אבל, זה לא טוב מספיק
יש מעברים בלתי מוצדקים משורה לשורה.
למשל עמוד 71
המפלצת חוזרת….
(וממשיך)
…כמו "כל הזרע" – בקובית סוכר
הסיכום: עושה רושם , שלא היתה כאן יד עורך. מוזר שהאלימות הדאדאיסטית, שויזן עצמו יצא נגדה בביקורתו על ספרו הנהדר של מרחב ישורון "ישורון על קוטב העזבון". נמצאת כאן בכל מקום בספר בעריכתו כאילו הוא מסכים איתה ומקבל אותה בברכה.
עמוד 26
רטשתי יונה בפירנצה
או, עמוד 60
הוטבע הכלבלב בכיור
כולי פחד ,ש"דחק" מרוב חיפוש אחר האמת והחדש ימצאו בערמת השחת
את המילה ה' ובכך מ"דחק" יהפכו ל"דחקה"
פסק הדין
פה ושם יש אצל פטיה הברקות מילוליות . אבל, זה לא טוב מספיק
.ובוודאי ובודאי לא מחדש מספיק .
השירים הטובים הספורים שהיו נקראים היטב אם היו עומדים רק בפני עצמם נבלעים בספר המלא בחרזנות גרפומנית על בסיס המשוררים הרוסים הגדולים .
פטיה עדיין צריך לעבוד ולהשחיז היטב את אמנותו .
ראו גם
לילות נטולי סנטימנט:שירים מאת פתיה פטאח
דרקונים וסטלנים :נועה לימונה על פתיה פטאח
אילן ברקוביץ' ( גם ) על פתיה פתאח
6 תגובות על “הפסטיש של פטיה פתאח -יואב עזרא”
ככה כותבים ביקורת?
ככה לא כותבים ביקורת, ככה כותבים טירוף דעת. ככה יש להסתכל ולהביט על יצירות ספרות. זו הסתכלות על יצירה מתוך הכאוס של היצירה, ולא מתוך שבלונה אקדמית. ואיך היית רוצה שיכתבו ביקורות? הקיימת איזושהי שבלונה שיש ללכת על פיה? זה קצת מוזר שאתה כאיש שלום, המופיע בעולם כאדם הפתוח לאחר, מגיע וזורק חץ בצופה המסתכל בצורה אחרת ושונה על ספר. כיצד לדעתך יש לכתוב ביקורת? אולי תפרט ותנמק.
או שמא עלינו להכריח את כל הצופים בעולם הספרות להביט על יצירות מאותו מגדלור?
איש שלום, המופיע בעולם כאדם הפתוח לאחר.
אולי תסביר לנו מהי ביקורת נכונה? הכיצד עלינו להתנהג?
תשובה חלקית באתר של אשד אין פאשיסטים. אין שבלונה.
גם לאידיוטים , טיפשים, בורים ועמי ארצות , אוטיסטים, מוגבלים,
מפגרים, לא מלומדים, כאלה שלא סיימו תעודת בגרות, כאלה שלא
סיימו אקדמיה, יש והיה ויהיה מקום להבעת דיעה.
וכל דיעה, וכל זוית ראיה והסתכלות, ולעולם לא נכריח את הצופים
להביט ולהשקיף מאותו מגדלור פאשיסטי.
הפאשיזם לא יעבור. המגדולר צדק המגדלור צודק והמגדלור יצדוק לעולם ועד. הפאשיזם לא יעבור, הפאשיזם לא יעבור. המגדלור שלך לעד ברית הנכים.
סיוון בסקין שונה במידה רבה מן המשוררים שעלו מרוסיה שכן עלתה מליטא, ובחוויות ילדותה נופים אחרים וצלילים אחרים.
הכאב הגדול עד כדי ייסורים, שהפאשיזם בכל זאת עובר. שלכם לעד החייל במגדלור. אל תשכחו לחפות עלי בקו האש.
לעד מגן על זכותכם להשמיצני.