גי'נגיס חאן ולהקתו

פורסם באאייס ב30.5.
בארץ יודעים על מאבק האיתנים המתנהל
בביהמ"ש בין עזיז, שהוא גם משפטן במקצועו, לבין עורכי הדין הבכירים בישראל ע"ו מיבי מוזר ועו"ד טל ליבליק, המייצגים את העיתונות בתביעתו חסרת התקדים של עזיז נגד פרופ' פרי על סף מיליון ש"ח. קראו בקישור בפרסום הסנסציוני באייס, על כי פרי שוב התלונן נגד עזיז על כי הלה מטריד אותו ומאיים ברצח עליו ועל ביתו. בנוסף גם עורכי הדין מוזר וליבליך התלוננו נגד עזיז, שנעצר ליממה, ושוחרר לדרכו.
הרבה כסף, כבוד, ועתיד אישי של המעורבים בתיק עומדים על כף המאזניים.
מבין עזיז ופרי רק אחד ייצא מנצח ואילו השני יושפל עד עפר.
בעד מי אתם? יש לכם הימור?

בית משפט השלום: עזיז נ' פרי. ת"א: 37573-05-10

התובע: עזיז ליאור.
נגד

הנתבעים:

1. פרי מנחם. כתובת: בוסתנאי 23 ת"א .
2. פרי יערה. כתובת: עזריה מן האדומים 7 ת"א.
3. נימרודי עופר. כתובת: קרליבך 2 ת"א
4. מוזס ארנון, בעלי עיתון ידיעות אחרונות ואתר YNET. כתובת: מוזס 2 ת"א.
5. שוקן עמוס, בעלי עיתון הארץ, ואתר אינטרנט הארץ. כתובת: שוקן 21 ת"א.

מהות התביעה: עבירות על חוק איסור לשון הרע.
עבירות על חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו.

סכום התביעה: 1,000,000 ש"ח.

כתב התביעה

חלק מקדמי:

1. אני סופר מוכר וידוע לציבור. פירסמתי שני ספרים בהוצאת זמורה ביתן
ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, שזכו לביקורות מהללות וטובות בעיתון הארץ
ובעיתון ידיעות אחרונות. נערכו עימי ראיונות ענק בעיתונות הכתובה
והמשודרת.
סיפורים שלי נכללו באנתולוגיות יוקרתיות בישראל ובארגנטינה.

2. יש לי תואר בהצטיינות מהחוג לקולנוע וטלביזיה באונ' ת"א.
בעת האירוע, הייתי סטודנט שנה ד' למשפטים, בתוכנית למצטיינים, במרכז
הבינתחומי בהרצליה.

3. שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית. דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון
בקרב הגדול על ת"א בשנת 1947. זה היה הקרב הפותח של מלחמת העצמאות,
ודודי הוא ההרוג הראשון של מלחמה זו. על שמו של נסים עזיז ושניים
מחבריו שנפלו בקרב זה, השלושה, יש בתל אביב כיכר ואנדרטה, ברחוב ויצמן,
סמוך לגדות הירקון.

הפרסומים שהם לשון הרע (כל הנספחים מצורפים):

הפרסום הראשון (נספח 1):

4. ב-14.11.2005 נכתב עלי בשער העיתון מעריב כך: (נספח 1)

בכותרת ענק: "סיפור האימה של המרצה לספרות."

מתחת לכותרת נכתב: ההודעה שהמתינה לפרופ' מנחם פרי היתה חד
משמעית:" יש לך שעתיים לחיות. גם ביתו קיבלה איומים. ברור קצר העלה:
מדובר בסופר מתוסכל שנעצר."

ב-14.11.2005 בעמוד ראשי במעריב נכתב עלי כך (נספח 2):

בכותרת משנית: "ראש החוג לספרות באונ' ת"א, פרופ' מנחם פרי, מצא את
עצמו בסוף השבוע לכוד בתוך מותחן אימה מציאותי כשסופר מתסוכל שאת
כתביו הוא דחה הודיע לו: "יש לך שעתיים לחיות" ואיים גם על חיי בתו
ונכדתו".

מתחת לתמונה שלי נכתב : "איים על הבת של פרי מול עיני השוטרים".

בגוף הכתבה נכתב כך: "… הפרופסור מחליט לדחות בנימוס את כתב היד, אבל
אז הוא חוזר הביתה ושומע במשיבון שלו הודעה שאינה משתמעת לשני פנים:
יש לך שעתיים לחיות".

ציטוט נוסף: "עוד באותו הלילה קיבלה בתו, יערה פרי, שהיא במקרה גם
שכנה של הסופר המתוסכל, שיחה מאיימת אפילו יותר שבה נאמר לה בין
היתר: "הוצאתי הוצאה להורג של אביך, אני יודע מי את ואיפה את גרה, ואני
מודיע לך שאני ארצח גם אותך. תודה."

ציטוט נוסף: " ביום שישי הוא השאיר לי הודעה טלפונית במשיבון שנותרו לי
שעתיים לחיות … רק אחרי שהוא השאיר הודעה לבתי יערה, ובה טען שמשום
שאני מסרב להוציא לאור את היצירה שלו היא ובתה ירצחו…"

פרי יערה אומרת כך: "השוטרים הגיעו, ופתאום עזיז הופיע למטה בלי חולצה
ואיים לרצוח אותי שוב בנוכחותם, אך הם לא הספיקו לעצור אותו".

5. מדובר בלשון הרע חמורה ביותר. מיוחסים לי עבירות פליליות חמורות. מעולם
לא השארתי הודעות מאיימות על המשיבון של הנתבעים, ולא שלחתי מכתבים
מאיימים. לא הוצגו לשוטרים כל ראיות לכך. מעולם לא איימתי על הנתבעת,
ואפילו לא ראיתי אותה.
טענתה של פרי יערה, כי איימתי עליה בנוכחותם של שלושה שוטרים היא
מופרכת ומשוללת כל יסוד. הרי לא יתכן, כי אדם יאיים על הזולת במרחק של
נגיעה משלושה שוטרים, ויצליח לברוח מהם, כאילו הוא איזה סופרמן.
הדבר לא מתקבל על הדעת ונוגד את ההגיון הבריא.
כמו כן, מאיפה יערה פרי יודעת איך אני נראה? הרי מעולם לא נפגשנו.
אין כל עדות לאיומים שלי על פרי מנחם או פרי יערה, כי הדבר לא היה ולא
נברא. התיק הפלילי נגדי נסגר במשטרה, חודש אחרי התלונות, לאחר שלא
נמצאו כל ראיות לדבריהם של פרי מנחם ופרי יערה.

הפרסום השני (נספח 3):

6. ב-14.11.2005 נכתב עלי בעמוד ראשי בעיתון ידיעות אחרונות:

בכותרת ראשית: "איומי רצח בחוג לספרות". משמע האדם הסביר מבין, כי
איימתי וביצעתי עבירה פלילית חמורה.
בגוף הכתבה נכתב עלי מפיו של פרי מנחם: " ביום שישי האחרון הושארה לי
ההודעה המאיימת במשיבון. לא ייחסתי לה יותר מדי חשיבות, אבל בתי
צילצלה בשבת ואמרה שגם לה השאירו איומים במשיבון כמו 'אני בא לרצוח
אותך' … אבל כשבתי שהתה מחוץ לבית, השכנים התקשרו לספר לה שהבחור
ממש מנסה לשבור לה את הדלת. אדם כמוהו אסור לשחרר. הוא צריך טיפול
ולא שחרור".

7. מדובר בלשון הרע חמורה המייחסת לי ביצוע עבירות פליליות. לא איימתי על
פרי מנחם ופרי יערה, ולא שברתי לה את הדלת. לא פרי מנחם ולא פרי יערה
ראו אותי שובר את הדלת של פרי יערה. אז מדוע פרי מנחם מוסר בביטחון,
כי אני הוא זה שניסה לפרוץ לביתה? מדובר בהוצאת לשון הרע מתוך כוונת זדון
לבזות את שמי הטוב. האיש מעליל עלי עלילת דמים.

הפרסום השלישי (נספח 4):

8. ב-13.11.2005 נכתב עלי באתר YNET :

מפיו של פרי מנחם: "ביום שישי כאשר שמעתי את ההודעות במזכירה
האלקטרונית שלי, שמעתי הודעה ובה הוא מאיים עליי ואומר לי שיש לי עוד
שעתיים לחיות. אתמול כבר היו איומים קונקרטיים כאשר הגיע החשוד
לדירתה של בתי ושבר את הדלת", אמר פרופ' פרי ל-ynet."

9. מדובר בלשון הרע חמורה. דברי בלע ונאצה. מיוחסים לי פה עבירות חמורות
של איומים ופגיעה ברכוש. הכל שקר וכזב. עורבא פרח.

הפרסום הרביעי (נספח 5):

10. ב- 14.11.2005 נכתב עלי בעיתון הארץ:

"עזיז נעצר לאחר שפרי התלונן על איומים חוזרים ונשנים עליו ועל משפחתו."

מפיו של פרי מנחם: "בתגובה החל עזיז להשאיר הודעות במשיבון שבביתו
של פרי, ואיים כי יפגע בחייו. אתמול הוא השאיר הודעה נוספת, ובה אמר
שגילה כי בתי היא שכנה שלו וגרה באותו רחוב, ואיים לפגוע גם בה."

11. מדובר בלשון הרע. מעולם לא איימתי על פרי מנחם. דבריו של פרי מנחם הם
שקר וכזב.

הפרסום החמישי (נספח 6):

12. ב- 13.11.2005 נכתב עלי באתר haaretz:

"עזיז נעצר לאחר שפרי התלונן על איומים חוזרים ונשנים עליו ועל משפחתו …
בתגובה החל עזיז להשאיר הודעות במשיבון שבביתו של פרי, ואיים כי יפגע
בחייו. אתמול הוא השאיר הודעה נוספת, ובה אמר שגילה כי בתי היא שכנה
שלו וגרה באותו רחוב, ואיים לפגוע גם בה", סיפר פרי אתמול. במקביל
התקבלו הודעות גם בביתה של הבת, שבהן איים עזיז כי ירצח אותה ואת בתה
… בעקבות ההודעות החוזרות ונשנות הגישו השניים תלונה במשטרת מרחב
ירקון. השניים הביאו לשוטרים מכתב שעזיז השאיר לאחרונה, ובו איומים
נוספים בפגיעה."

13. מדובר בפירסום שקרי, שרחוק מן האמת כרחוק מזרח מן המערב.

הפרסום השישי (נספח 7):

14. ב-13.12.2005 בעיתון מעריב בכתבת ענק נכתב עלי בכותרת ראשית:

"הסופר הזועם, שהיה תלמידו של פרי באוניברסיטה, אף הגיע לדירת בתו
של פרי, יערה פרי, המתגוררת בשכנות אליו, איים עליה ברצח, שבר את
פעמון הכניסה וניסה לשבור את דלת ביתה".

ציטוט נוסף מפיה של פרי יערה: "…השוטרים הגיעו ועדכנתי אותם
במתרחש, ופתאום הוא הופיע למטה בלי חולצה ואיים לרצוח אותי שוב."

15. מדובר בלשון הרע חמורה ביותר. העיתונאי מדווח, כי איימתי ברצח
ועברתי עבירות של פגיעה ברכוש. מדובר בשקר גס.
שוטרים לא ראו אותי מאיים על פרי יערה, כי מעולם לא איימתי על פרי
יערה.

הפרסום השביעי (נספח 8):

16. במכתב של פרי מנחם אל ביה"ח איכילוב ב-15 בדצמבר 2005 כותב פרי כך:

"בהודעות הללו מופיע אילן שיינפלד כמטרה ראשית להטרדות ואף לאיומים.
תחילה הופיע בהן הנוסח המתון "שיינפלד, הישמר לך", ובהמשך שוגרו
לאינטרנט הודעות עם האיום המוכר (בדיוק זה שבו נקט עזיז נגדי) "נותרו לך
רק שעתיים לחיות", ועם איומים נוספים (למשל שישרוף את ביתו.)"

17. מדובר בלשון הרע חמורה ביותר המייחסת לי עבירות ברצח, בפגיעה ברכוש.
הכל שקר וכזב, וכמובן כי המכתב הזה, לא עומד בהגנות תום הלב של ס' 15
לחוק.
יסביר בבקשה פרי מנחם לכב' ביהמ"ש מדוע כתב מכתב נאצה זה לבית חולים
איכילוב?
בעקבות הפרסום של הלשון הרע חסר התקדים בהיקפו וחומרתו של פרי מנחם
כנגדי בכל גופי התקשורת המרכזיים בישראל, פרשתי מן לימודי המשפטים
במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשל ההשפלה, ביזוי שמי, והדיכאון בו לקיתי
בשל עוצמת דברי הנאצה של פרי מנחם כנגדי. בעקבות כך נזקקתי לטיפול
נפשי בבית חולים איכילוב. לא רק שבשל שקריו הבוטים של פרי מנחם כנגדי
נזקקתי לטיפול נפשי, אלא שפרי מנחם, אף המשיך לרדוף אחרי
באובססיביות, תוך שהוא כותב מכתב נאצה זה לרופאי בית החולים, תוך רצון
להטמיע בהם את התחושה כאילו אני אשם בפלילים, וכי אני מאיים סידרתי
ברצח ובפגיעות ברכוש. פרי מנחם לא רק פגע בכבודי, בשמי הטוב, ובמשלח
ידי אלא שבמכתב זה, הוא אף מנסה לפגוע בי פיזית ממש בגופי ובנפשי, על
ידי הטעיית הצוות הרפואי בבית החולים, תוך רצון לשבש הטיפול הנפשי
שניתן לי בעקבות. הדבר מהווה עבירה לפי ס' 2 לחוק יסוד:כבוד האדם
וחירותו הקובע, כי אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של האדם באשר הוא
אדם.

הפרסום השמיני (נספח 9):

18. במכתב של פרי מנחם אל לשכת הפסיכיאטר בת"א, ב-5 בדצמבר 2009 כותב
פרי מנחם כך:

"בדצמבר 2005 פניתי אליכם בנוגע לליאור עזיז, לאחר שאיים עלי ותקף את
בתי, בעקבות התקף פסיכוטי. האיומים הובילו למעצרו של עזיז, וב-14
בנובמבר 2005 הוא אושפז באברבנל, לאחר שהוכרז כבלתי כשיר לעמוד לדין."

19. מדובר בדברי בלע ונאצה, המייחסים לי עבירות פליליות חמורות של איומים
ותקיפה. מעולם לא איימתי על פרי מנחם ולא תקפתי את בתו. מעולם גם לא
היה לי התקף פסיכוטי. שוב, יסביר הנתבע לכב' ביהמ"ש, מדוע שלח מכתב
נאצה זה אל בית החולים, ארבע שנים אחרי האירועים המדוברים?

הפרסום התשיעי (נספח 10):

20. ב-27.5.20101 התלונן נגדי פרי מנחם במשטרה, על שאיימתי עליו ברצח
באמצעות פקסים, שליחת הודעות באינטרנט, וטלפונים רבים, וכן טען, כי
איימתי על ביתו ברצח, וכי 'אטפל גם בה'. סימוכין לכך ניתן למצוא בפרוטוקול
ביהמ"ש, בדיון שנערך בעקבות תלונתו של פרי מנחם נגדי ב-28.5.2010
(נספח 11). שם נאמר ע"י הטוען המשטרתי כך: "בחומר הראיות שהצגתי יש
חלק מהתכתובות שהחשוד שולח לנמענים כולל פרפ' פרי שהוא עבד אצלו
תקופה באוניברסיטה … המתלוננים טוענים שזה הוא. פרופ' פרי על סמך
היכרות אישית … גיליתי שהבת שלך היא שכנה שלי ואני כנראה גם יטפל
בה … "אני חושב שזה איום."

21. מדובר בדברי נאצה, לשון הרע חמורה ביותר כנגדי המייחסת לי ביצוע עבירות
פליליות חמורות של איומים ברצח והטרדות טלפוניות. אין לנתבע עומדת
ההגנה בס' 15(8) לחוק איסור לשון הרע. התנאי להגנה בסעיף זה בפני תביעת
לשון הרע בתלונה במשטרה היא, כי המתלונן האמין בתום לב באמיתות
התלונה .(ראה ע"א 2141/05 ). כאן לא עומדת לנתבע הגנת תום הלב, כיוון
שפרי מנחם לא האמין כלל באמיתות דבריו, ואף לא הציג בפני החוקרים בדל
ראיה הקושרת אותי לתלונתו הניבזית כנגדי. מדובר בחוסר תום לב קיצוני,
והתלונה הוגשה, כיוון שפרי מנחם, קיבל יום קודם לכן את כתב התביעה הנ"ל
בשל עבירות על חוק איסור לשון הרע. פרי מנחם חזר בפני החוקרים במדויק
על תלונתו כנגדי, ארבע וחצי שנים קודם לכן, והציג בפני השוטרים מצג שוא,
כאילו, כל האיומים שלי כנגדו וכנגד ביתו, ארעו ימים ספורים קודם להגשת
התלונה. כמובן, כי יום לאחר הגשת התלונה ומעצרי בעקבותיה, שוחררתי על
ידי ביהמ"ש, לאחר שלא נמצאו כל ראיות הקושרות אותי לתלונתו של פרי
מנחם כנגדי במשטרה.

הפרסום העשירי (נספח 12):

22. ב-31.5.2010 נכתב עלי באתר אייס קו מנחה כך:

"ליאור עזיז, שלא מעט עיתונאים זכו לטלפונים ואס.אם.אסים רבים ממנו,
נעצר ביום חמישי על ידי המשטרה לאחר שעורכי הדין מיבי מוזר וטל עובד
ליבליך, ופרופ’ מנחם פרי, התלוננו כי איים עליהם … עו"ד מוזר, שמייצג יחד
עם עו"ד עובד ליבליך את ’ידיעות אחרונות’ ו’הארץ’, ופרופ’ מנחם פרי, חוקר
ועורך ספרותי, התלוננו בשבוע שעבר כי עזיז הטריד ואיים עליהם לכאורה
ברצח."

23. מדובר בלשון הרע חמורה כנגדי המייחסת לי עבירות פליליות חמורות. כל
הנאמר בכתבה לא היה ולא נברא. עורבא פרח. שקר וכזב.

פיצוי על נזק ממון:

24. בגלל היקף הפרסום חסר התקדים של הלשון הרע כנגדי, וטיבם, המייחסים
לי ביצוע שורה של עבירות פליליות חמורות, נגרמה לי עוגמת נפש רבה וסבל
נפשי ובריאותי רב.
בעת האירוע, הייתי בחצי השנה האחרונה לסיום לימודי המשפטים במרכז
הבינתחומי בהרצליה בתוכנית למצטיינים.
בעקבות הפרסום לקיתי בדיכאון עמוק וחרב עלי עולמי. לא יכולתי להתרכז
עוד בלימודים, ופרשתי מהם כליל. ביליתי שנתיים וחצי במיטה, בשינה,
בכאבים, וביסורי נפש עצומים, שהרי כל עתידי נחרב! שמי הפך בזוי, כבודי
נרמס עד עפר, והייתי ללעג ולמושא לבוז בעיני כל.
רק אחרי שנתיים וחצי, אודות ליוזמתו של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס,
יעקב קדמי, מנהל המרכז הבינתחומי בהרצליה, שזימן אותי לשיחה עימו
(נספח 13), ובשל הפגישה ביננו, בה סיפרתי לשופט יעקב קדמי את פרטי
האירוע הקשה שעברתי, שפגע בבריאותי וגרם לפרישתי מהלימודים, השופט
קדמי עודד את רוחי, וביקש ממני לשוב ללימודים, תוך שהוא יודע על
הדיכאון הכבד בו לקיתי, ועל מצבי הבריאותי הגרוע בשל הפרסום של הלשון
הרע חסר התקדים כנגדי (נספח 14).
רק הודות לשופט יעקב קדמי הצלחתי לחזור ולסיים את לימודי המשפטים
בהצלחה.

הנזק הממוני שנגרם לי בשל הפרישה מן הלימודים נאמד בלפחות מאה אלף
ש"ח, וזאת על פי חישוב של שכר עבודתו של מתמחה במשפטים במשך שנה,
ושכר עבודתו של עורך דין מתחיל במשך שנה.
הקשר הסיבתי בין הפרסומים של הלשון הרע כנגדי לבין פרישתי מהלימודים
הוא ברור, ואלמלא פרסום הלשון הרע כנגדי, לא הייתי לוקה בדיכאון עמוק
ולא הייתי פורש מן הלימודים סמוך לסיומם.

כמו כן, נגרם לי נזק ממון באשר למשלח ידי בתור סופר. אותו הזמן, הייתי
אמור לפרסם את ספרי החדש, ובשל הפרסומים המבזים כנגדי, לא הצלחתי
למצוא אף מו"ל שיסכים להוציא ספר זה לאור, שהרי מי ירצה לקרוא ספר של
סופר שמיוחסים לו עבירות פליליות של איומים? עד היום ישנם עורכי ספרות
בכירים בישראל שאינם מוכנים אפילו, כי אשלח להם לקריאה את כתב היד
החדש שלי. בעקבות לשון הרע של פרי מנחם כנגדי, הפכתי לסופר בזוי ונקלה.
סופר מקולל, המוקצה מחמת המיאוס מהמלייה הספרותי אליו הוא השתייך
בעבר. הנזק הממוני שנגרם למשלח ידי כסופר בשל הלשון הרע של פרי מנחם
כנגדי, נעמד בלפחות חמישים אלף ש"ח. סכום המבוסס על פגיעה במוניטין
שלי כסופר ישר ומקצועי, וכן על פגיעה אנושה במכירות ספרי העתידי, או
ביכולת להוציא את ספרי החדש לאור בהוצאה מכובדת.

התנהגות הנתבעים:

25. פרי מנחם ופרי יערה פירסמו את הדברים בזדון, מתוך כוונה לפגוע, לבזות,
ולהכפיש את שמי הטוב, ולפגוע במשלח ידי כסופר, תוך ידיעה, שהם מוסרים
לעיתונות דברי שקר, שאין בהם תום לב.

26. ראיות תומכות לכוונת הזדון: פרי מנחם התראיין מיוזמתו, וזימן בעצמו לתחנת
המשטרה עיתונאים ממרבית גופי השידור הכתובה והאלקטרונית בארץ,
לשם עשיית הון תעמולתי ורווח פירסומי לו ולהוצאתו.
פרי מנחם מכפיש בעיתונות את ספרי החדש, שטרם אפילו ראה אור. הוא
קורא לכתב היד שלי 'אזוטרי'. הוא טוען שאינו מבין מה כתוב בו. הוא מספר
שמדובר בחזיונות נבואיים וכו'.
פרי מנחם עשה הכל בכדי להעמיק את ביזוי שמי הטוב, ובכדי לפגוע במשלח
ידי כסופר.

27. פרי מנחם מספר בעיתונות, כי דחה את ספרי כמה עשרות פעמים. שקר וכזב.
קיבלתי תשובה בודדה מהלקטורית של הוצאת הספרים של פרי מנחם, רק
אחרי שלוש שנות המתנה. אחרי שביקשתי ממנו במכתב, כי הוא יקרא את
הספר, פרי מנחם שלח לי מכתב בכתב ידו, המצוי ברשותי, בו הוא כותב, כי
לקטורית קראה את הספר, ולא הוא, וכי אין בכוונתו לקרוא את הספר.
יקרא כב' ביהמ"ש את הכתוב באתר של הספריה החדשה (נספח 15), אתר
הבית של הוצאתו של פרי מנחם לגבי תהליך קבלת החלטות בנוגע לכתבי יד
הנשלחים להוצאה.
שם נאמר: "כתבי-היד המגיעים לספריה החדשה נקראים תחילה על-ידי
"לקטורים" – אנשי ספר עתירי ניסיון שבוחנים את התאמת כתב-היד
לסדרה. כתב-יד שהלקטור סבור כי הוא עשוי להתאים לסדרה עובר לקריאה
של לקטור נוסף. אם שני הקוראים מסכימים באשר לערכו של כתב-היד הוא
עובר לעורך הסדרה, מנחם פרי, לקריאתו ולהחלטתו."

כלומר, ברור על פי הדברים, כי פרי מנחם, לא קרא את כתב היד שלי, והוא
שיקר לעיתונאים ואמר להם ,כי קרא את הספר ולא הבין אותו, רק כדי לפגוע
בי בכוונת זדון, ולהעצים את הביזוי שלי, ולהעמיק את ההשפלה שלי בעיני
הבריות.

28. פרי מנחם, כדי לרומם את שמו, טוען, כי שלחתי לו מכתבים, בהם כינתי אותו
"מורי הנערץ והאהוב".
איך יתכן כי אדם המכנה את פרי מנחם, שלמרות שדחה את ספרו כמה
עשרות פעמים, "מורי הנערץ והאהוב", דוקא אדם זה יאיים ברצח על "מורו
הנערץ והאהוב"?
כל דבריו של פרי מנחם מעידים על חוסר תום לב, ועל כוונה ברורה להאדיר את
שמו ולבזות בזדון את שמי הטוב.
עדות מכריעה להוכחת כוונת הזדון והרצון האלים של פרי מנחם לפגוע בי, היא
העובדה הבאה: פרי מנחם טוען בעיתונות שקיבל ממני פואמה בשם "בשוך
יומך" ועל סמך שיר זה, פרי מנחם, חש כי אני מאיים על חייו, ופרי מנחם
הביא שיר זה אל השוטרים כראיה על איומי כלפיו ברצח. יקרא כב' ביהמ"ש
את השיר בשוך יומך (נספח 16). אני משער שאחרי קריאת השיר, יזדעזע כב'
ביהמ"ש, על כי אדם העז להגיש שיר תמים זה לשוטרים, ואמר להם, כי
מדובר באיום על חייו. הדבר מוכיח בוודאות, ומעל לכל ספק, כי מדובר בהוצאת
לשון הרע בכוונת זדון אכזרית ביותר על מנת לבזות אותי, לפגוע בי, ולגרום
למעצרי.
ניתן ללמוד כי השוטרים לא הבינו מה פרי מנחם רוצה מהם מן הדברים
הבאים שפרי מנחם מוסר בynet: " גם המפגש של פרופ' פרי עם המשטרה לא
עבר בקלות. "צריך להסביר למשטרה הרבה דברים. כשאני אומר להם שהוא
העביר לי כתב יד, אז הם אומרים לי שזה בעצם מודפס ולא בכתב יד, ולאחר
מכן הם טוענים, שמדובר בספר שהוא כתב וגם הדבר הזה יוצר בעיה"

ברור שהשוטרים לא הבינו, כיצד השיר בשוך יומך, איים על פרי מנחם, והוא
ניסה להסביר להם, כי מדובר באיום על חייו.
יודגש, כי פרי מנחם ופרי יערה הגיעו לתחנת המשטרה, תוך שהם מזמינים
למקום עיתונאים וצלמים מכל אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית
בארץ, כדי שיסקרו את תלונתו של פרי מנחם כנגדי. השוטרים, כנראה,
התרשמו מנוכחות העיתונאים והצלמים, ומכך שמדובר בפרופ' מכובד
מהאקדמיה, וזו היתה הסיבה היחידה לכך שנעצרתי.

29. יקרא כב' השופט את דעותיו של פרי מנחם על ביהמ"ש בישראל בראיון שנתן
ב-2007 באתר ynet (נספח 17 מסומן ב-X). שם הוא אומר: "אני לא מכבד את
בתי המשפט ואני חושב שרוב השופטים מטומטמים וזו היתה הפרובוקציה.
מרגיזה אותי הקדושה שמייחסים פה לכס המשפט. אז בית המשפט פסק, אז
מה? מי זה בית המשפט? ובמיוחד השופטות האלה.
… בית המשפט הוא דבר אומלל מיסודו והוא לא יכול לעשות צדק. האמונה
שהאמת היא נר לרגליהם, מוטעית. הם מרוחקים ארבע קומות מהאמת ופסק
דין הוא אף פעם לא אמת."

מה יש איפוא להתפלא על כך שפרי מנחם רומס את החוק ברגל גסה, שהרי
לדבריו "רוב השופטים מטומטמים." ו-"ביהמ"ש הוא דבר אומלל מיסודו."
אני לצערי, נפלתי קורבן לפורע חוק אכזרי זה, שמזלזל בחוק ובמשפט
בישראל.

30. לגבי עיתון מעריב: שלחתי ליועץ המשפטי של מעריב, בלייך מאיר, אימייל
(נספח 18) וביקשתי בו תיקון והכחשה לפרסום הלשון הרע כנגדי בעיתון,
כמנוי בס' 17 לחוק איסור לשון הרע או כמנוי בס' 25א(א) לחוק.
היועץ המשפטי של מעריב, מאיר בלייך, הבטיח לי עידכון ותיקון. אחרי שבוע
התקשרתי אליו, והוא טען, כי במעריב אוספים חומר לכתבה בנושא. שבוע
אח"כ, הוא שוב אמר, כי הפרסום יהיה בקרוב. בלייך מאיר שיקר לי ומעריב
לא פרסמו את העידכון כמתחייב בחוק. לפנים משורת הדין, שלחתי פקס נוסף
(נספח 19) אל לישכתו של בעלי מעריב, עופר נימרודי, ובו שוב דרישה לעידכון.
גם הפעם לא זכיתי בתשובה.

31. לגבי ynet: שוחחתי עם רכזי החדשות במערכת והם הפנו אותי לעמיחי שלו ,
כתב הספרות של האתר. דיברתי עימו, ואף שלחתי לו את הדרישה לעידכון
כמתחייב בס' 25א(א) לחוק. עמיחי שלו אישר באימייל (נספח 20), כי קיבל
את כתב התביעה. כאשר הכתב לא חזר אלי, דיברתי עם ענת, רכזת החדשות
ב- ynet וביקשתי, כי תעביר ליועת המשפטית של ynet עו"ד נעה ספיר את
חובת העידכון. שלחתי את האימייל למייל הפרטי של ענת (נספח 21). ענת
הבטיחה לי כי תעביר את המייל לעו"ד נעה ספיר היועצת המשפטית הבכירה
של ynet, והיא תחזור אלי. לא רק שאיש לא חזר אלי מהאתר ynet , אלא
שכתב הספרות, כתבת התרבות (עימה לא שוחחתי מעולם!) ועו"ד נעה ספיר,
התלוננו כנגדי במשטרה, כאילו אני מטריד אותם ומאיים על חייהם!
התנהגות זו היא מבישה, ובבוא ביהמ"ש לפסוק את הסעד המבוקש בגין לשון
הרע, על ביהמ"ש להרתיע ולהעניש על התנהגות לא אתית וחסרת תום לב זו
של הנתבעים.

32. לגבי ידיעות אחרונות: שלחתי במספר פקסים (נספחים 22) למזכירה של
ארנון מוזס ולבא כוח העיתון עו"ד מיבי מוזר, את הדרישה לעידכון על
הפרסום לשון הרע שפורסם נגדי בעיתון ובאתר. כאמור, לא רק שלא זכיתי
לתגובה, אלא אף עו"ד מוזר התלונן כנגדי במשטרה (נספח 11), כי אני מאיים
על חייו! ראוי לגינוי רצונו של עו"ד מוזר לשבש הליכי המשפט כנגד העיתון,
תוך הפללה שלי במשטרה, במטרה להמשיך את הפגיעה הקשה בי מצד
ידיעות אחרונות.

33. לגבי עיתון הארץ ואתר נט הארץ: שלחתי בפקס דרישה לעידכון על הפרסומים
המהווים לשון הרע כנגדי בעיתון ובאתר (נספח 23). עו"ד ליבליך שלחה לי
מייל (נספח 24), ובו היא מבקשת אישור המשטרה על סגירת התיק. שלחתי
לה האישור הנ"ל. ומכיוון שהיא שותפה באותו משרד של עו"ד מוזר המטפל
בידיעות, אף היא פנתה למשטרה, בטענה, כי איימתי על חייה, וכמובן
שהעידכון לא פורסם.

סיכום:

35. סכום הפיצוי המבוקש מבוסס על עשרה פרסומים של לשון הרע כנגדי בכוונת
זדון ועל מנת לפגוע בי, ובהם מיוחסים לי ביצוע של עבירות פליליות חמורות.
מבוקש גם פיצוי על נזק ממון שנגרם לי בשל הפרסום.
יודע היטב כב' ביהמ"ש כי מעולם לא נקבע סכום פיצוי גדול כפי המבוקש
בתיק זה, אך נהיר וברור לביהמ"ש, כי מעולם לא פורסמה בישראל לשון הרע
כה חמורה כנגד אדם בודד, ובהיקף חסר תקדים, ובתפוצה אדירה, דבר שהביא
לא רק לביזוי שמי הטוב, לפגיעה בכבודי, ובמשלח ידי, ובשם משפחתי, אלא
לשון הרע נוראית זו, מוטטה לחלוטין את גופי, השמידה את נפשי, והחריבה
את חיי עד היסוד. אני מרגיש, כי לא מדובר פה בתיק על עבירות חוק איסור
לשון הרע, אלא מדובר פה בתיק רצח! ולשונו של פרי מנחם הינה סכין רצחנית
ששיספה ודקרה אותי עד מוות, ובאכזריות, ובכוונת זדון לחלל ולהכרית את
שמי הטוב בישראל.
מטרת הפיצוי בעבירות לשון הרע, היא למרק את שמו הטוב של האדם,
ולהחזיר את מצבו למצב בו היה נתון קודם לפרסום לשון הרע כנגדו.
האם מצבי ישוב להיות כמקודם? לצערי התשובה לכך היא שלילית. הפצעים
בנפשי עדיין מדממים, הכאב וההשפלה והזעם עדיין מבעבעים וגועשים
ורותחים בקרבי, כאילו כל זה רק אתמול קרה.

36. אבקש מכב' בית המשפט לצוות על גופי התקשורת הנתבעים לפרסם את
האמת בעניני, כאשר הפרסום יהיה בהבלטה, ובדיוק בדרך שבה פורסמה לשון
הרע כנגדי. כלומר, במעריב, על פני העמוד הראשון, עם תמונה שלי במקום
תמונתו של פרי מנחם במקור. ובעמודים הפנימיים הראשיים, עמוד שלם, עם
תמונות של הנתבעים, ותמונה נוספת שלי. בהארץ במוסף גלריה ובאתר עם
תמונה שלי ושל פרי מנחם. בידיעות אחרונות, בעמודים הראשיים, עם תמונה
שלי. כנ"ל ב-ynet וב'אייס'.

37. אבקש החזר הוצאות משפט.

בכבוד רב, ליאור עזיז