web analytics
קטגוריות
ספרות יפה

זן בודהיסט נוסח ישראל :על יואל הופמן

סקירה על ספר של יואל הופמן ועל האיש המסתורי עצמו.

 

הופיע במגזין "טיים אאוט " מספר 383 בשם "בודהה מהפרברים ".

מצבי רוח" ספרו החדש של יואל הופמן מסמן אותו שוב כקול מעניין בספרות ישראלית, אם גם  הוא קול בלתי מובן כמו בדיחה שאי אפשר להבין את פשרה כמקובל בבדיחות ואמרות  הזן של המזרח הרחוק .

. אך גם מעלה לדיון מחודש את ההשפעה של הבודהיזם על כתיבתו ועל ספרות ישראלית בכלל

בכל עמוד של  ספריו השונים של יואל הופמן מהדהדת התורה הבודהיסטית ולו רק בגלל שהוא מסרב לקבל כל עיקרון כמובן מאליו.
יציאתו של "מצבי רוח", ספרו האחרון של יואל הופמן, הסופר הבודהיסטי החשוב ביותר אם כי יש להודות שהוא גם כמעט היחיד )  בספרות העברית, עוררה תשומת לב רבה.

יש אף  טוענים כי דווקא הופמן ולא גרוסמן, עוז, שלו או א"ב יהושוע, הוא הסופר הישראלי הגדול ביותר הפועל בימינו.

אך לצד הדיון על יכולתו הספרותית  צצה גם הפעם השאלה לגבי מקורות הכתיבה הייחודית שלו.

.
הופמן, מרצה לתורת הבודהיזם ואחד המתרגמים החשובים של ספרות בודהיסטית לעברית, ידוע כמי שרקח בכתיבתו אדפטציה עברית מהפנטת לעיקרי התורה הבודהיסטית, .

גם אם הופמן אינו הראשון שהשתמש ברעיונות הבודהיזם בתרבות הישראלית, הוא ללא ספק זה שהחדיר לתוכה את השימוש המעניין ביותר. לכאורה ספריו אינם עוסקים בשום דבר שקשור לבודהיזם כפי שנוצר בהודו ודרום מזרח אסיה , אלא נטועים עמוק בתרבות הישראלית.

 

אלא שהופמן מכניס את העקרונות הבודהיסטים ( ויותר נכון "הזן בודהיסטים ") בדלת האחורית, הן בסגנון הכתיבה התמציתי והן במורכבות המסרים שהוא מעביר. בכל עמוד של הופמן מהדהדת התורה הבודהיסטית ולו רק בגלל שהוא מסרב לקבל כל עיקרון כמובן מאליו. ספרו "ברנהרט" למשל הוא מתקפה כוללת על מושג ה"אני" ועל שאלת הגוף מול הנפש. יואל הופמן הוא סופר מורכב לא פחות מפילוסוף זן. הוא יוצא לקעקע כל תפיסה שגורה קיימת אבל נזהר מאוד שלא להציע איזשהו פתרון מוגדר. ספריו משלבים את רוח המזרח ותפישות של פילוסופיה מערבית וככאלה ממשיכים לשאול שאלות גם על עצם התורה הבודהיסטית.
אך גדולתו האמיתית של הופמן היא יכולתו לשלב בין העולמות השונים וליצור מהם סינתזה ישראלית. הרעיונות והמסקנות בספריו הם לכאורה בודהיסטיים, אך דרך החשיבה האירונית שלו והאופי ההזוי של רבים מקטעיו היא באותו הזמן מערבית עד לשורש עצמותיה. הוא יוצר בהדרגה עולם בדיוני משלו שאותו הוא מכניס את הקורא בהדרגה גם אם זה אינו מבין מה בעצם קורה כאן עולם שלא נענה לשום חוקים – לא ישראלים, לא מערביים וגם לא בודהיסטים. הוא אינו מובל באף על ידי התרבות הבודהיסטית אלא חוצב בה משמעות משלו.
הופמן  אינו מנסה להעביר מסר משום סוג רק לערער את בטחונו של הקורא בנעשה סביביו.. ובכך גדולתו של הופמן שאינו חקין עיוור של המסורות והתרבות הבודהיסטית אלא יוצר מסורת חדשה שכולה שלו.

. .

אם נצטרך לקבוע איזה מספריו של הופמן מסכם טוב ביותר את כל תפיסותיו הבודהיסטיות הרי התשובה היא דווקא ספרו הראשון והפחות ידוע "בפברואר כדאי לקנות פילים". לכאורה ספר לילדים, אך בפועל כל כולו קטלוג של תופעות בלתי אפשריות לחלוטין, שמסתיים בהודעה הפרדוכסאלית שכל מה שתואר שם הוא אמת לאמיתה. בקריצת העין הזן_בודהיסטית הזאת, שקובעת שהכל אפשרי, הוא מסכם את תורת הבודהיזם בגרסה יואל הופמנית.

ראו גם

"מצבי רוח", יואל הופמן, הוצאת כתר

 

יואל הופמן בויקיפדיה

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

4 תגובות על “זן בודהיסט נוסח ישראל :על יואל הופמן”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × 3 =